האם אני בנוי לסופה? - ייעוץ

שלום לבעלי הסופות,
(מנהלים אם יותר מתאים לפורום ייעוץ לפני קניה - אנא העבירו)

בעברי החזקתי למשך 3 שנים סמוראי 88 וב-7 שנים האחרונות אני מחזיק בגימני שנת 2008, בשנים האחרונות משמש כרכב שלישי לטיולים בלבד.
הגימני מוגבה קלות 2 אינצ, ממוגן ונועל צמיגי שטח - שילוב שהספיק לי בכדי להגיע לאן שרציתי בהנאה.
טיפולים "רגילים" אני מבצע עצמאית, מה שמעבר לטיפול 10K כיום מבצע במוסך.

לאחרונה 2 נושאים מדגדגים לי:
1. הגימני כבר קטן לי, לנסוע עם האישה ו-2 האינדיאניות מאחורה זה מאתגר. לפעמים אני מתלבט בין הקטנה לבין שישיית מים.
לטיולי יום זה עוד נסבל, ללילה בחוץ זה כבר בלתי אפשרי.
2. אין מה לעשות,פשוט בא לי גיפ ישן ואמיתי. אין הסבר רציונלי מאחורי הסעיף הזה.

התלבטויות:
1. עלות שוטפת - ברור לי שלדוגמא סט צמיגים / מצבר לסופה יעלו יותר מלגימני. אבל עד כמה נוראית האחזקה הכללית? (מתוך הנחה שלא קניתי נבלה).
וזה מוביל לסעיף הבא:
2. זמן - יש המון רצון לעבודה עצמית, הידיים הן לא שמאליות, אבל אין ידע נרחב ואין הרבה זמן.

ובקיצור-
מכר מאחד הישובים השכנים פרסם את הסופה שלו למכירה, שנת 93 (חזית מזעזעת), ירוקה וסגורה (אשתי כבר אמרה לי שליד הבית היא לא תחנה בצבע הזה).
נראית סטוק לחלוטין, לטענת המוכר עשתה 316k ומתוחזקת.
מתשאול של מכרים אני מבין שהיא בעיקר שימשה לטיולים עם הילדים בסביבה ונסיעות קצרות בין הישובים.
מבחינת מחיר - המחיר ההתחלתי שהוא דורש הוא נמוך מהמחיר שבו אפרסם את הגימני, כך שבמידה והיא אכן מתוחזקת יש סיכוי לסיים רכישה + יישור קו בסיסי ללא הוספת סכום כסף משמעותי על מכירת הגימני.
אני אשרוד שנה וחצי של טסט חצי שנתי בכדי להגיע למעמד המרגש של אספנות.

אז מה דעתכם חברים?
הרפתקה מיותרת שעלולה לגרום לי לחור בכיס ולהיפרד מעולם רכבי השטח?
להישאר עם הגימני האהוב והמתוחזק שמביא אותי לאן שאני רוצה?
אלו מכם שבעד הרעיון - אשמח לשמוע למה לשים לב כשהולך לראות את הסופה (קראתי את המדריך לרכישה).

סליחה שיצא ארוך ותודה מראש לעונים.

תתחיל בזה:
"איך אני יודע שאני נוסע בסופה? "

http://www.jeepolog.com/forums/conte...95%D7%A4%D7%94

משהו בלינק לא עובד, ננסה את זה

https://www.google.com/url?sa=t&sour...wbRbdKpbp_-w6u

ותחליט אח"כ

יש לי מעל 10 שנים סופה.
כמובן רק לטיולים.

יש לך מקום בטוח להחנות אותה?
אתה בנוי לרכב ידני וספרטני?
מוכן להשקיע קצת זמן בללמוד ולהזמין באינטרנט ומידי פעם ללכלך ידיים או לשרוף חצי יום במוסך?
רכב טיולים בלבד?

אם ענית להכל כן- נראה לי שאתה בכיוון.

סופה רכב אמין. אפילו אמין מאוד.
פשוט לאחזקה.
זול לאחזקה במיוחד שעושים חלק/הכל לבד.
זה אוטו עם הכי הרבה פאן כנראה לשטח.
הילדים מתמכרים.
וגם אנחנו.
תכלס אין שדים ואין הפתעות. סיבוב 5 דקות בעביש ובשטח יראה לך בדיוק מה אתה מקבל לטוב ולרע.

ממליץ מראש להפנים שסופה צריכה להיות פתוחה.
ושטיולים עושים מרבית עונות השנה לא בכל סופש...

היה לי לפני סמוראי
כשעברתי לסופה הבדיחה אז עם החברה שעברנו מאוטוביאנקי למרצדס.

לדעתי זה מסע ארוך.
מיישרים קו. מתחילים לטייל.
לאט לאט לשפר לתחזק ולהגיע לתצורה אידאלית עבורך.
) זה לא סטוצ זו חתונה)


מוזמן לקפה/סיבוב בשמחה.

אני אומר שאין סיבה שלא. סביר להניח (בלי להכיר) שהיא כן תצטרך יישור קו שעומקו לא ידוע אבל....
זה רכב שנחטף (תרתי משמע) כך שאם הצלחת להמנע מגניבה, סביר להניח שתוכל למכור אותו בקלות וללא הפסד במידה והוחלט שלא מתאים.

נא הבא בחשבון שאישתך לא תצתרף איתך לטיולים.
יש מספר קטן מאוד (אם בכלל) של נשים שמוכנות לנסוע בסופה פתוחה ישנה.
אפילו עם מיזוג אוויר..

הבנות יתלהבו מאוד לנסוע איתך עד גיל 10 או מכסימום 15.
אחרי זה זה יהרוס להן את השער..
בנים יש מצב שימשיכו איתך, אבל 17 או 18 תשכח גם מהם.

כללים אלו נכתבו בדם !

מעבר לזה סופה כלי מדהים, אבל..
צריך הרבה חוזק מנטלי לנסוע שעתים (או במקרה שלי 3.5) שעות לנגב, לכל כיוון.
בכביש שש שבו סופה נוסעת 90 - 100 כל השאר 120 צפונה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מוני אורבך

נא הבא בחשבון שאישתך לא תצתרף איתך לטיולים.
יש מספר קטן מאוד (אם בכלל) של נשים שמוכנות לנסוע בסופה פתוחה ישנה.
אפילו עם מיזוג אוויר..

הבנות יתלהבו מאוד לנסוע איתך עד גיל 10 או מכסימום 15.
אחרי זה זה יהרוס להן את השער..
בנים יש מצב שימשיכו איתך, אבל 17 או 18 תשכח גם מהם.

כללים אלו נכתבו בדם !

מעבר לזה סופה כלי מדהים, אבל..
צריך הרבה חוזק מנטלי לנסוע שעתים (או במקרה שלי 3.5) שעות לנגב, לכל כיוון.
בכביש שש שבו סופה נוסעת 90 - 100 כל השאר 120 צפונה.

---

"יותר מקום לילדים ולציוד בטיולים" זה רק תירוץ.
תירוץ די חלש, אגב, שאין לו אחיזה במציאות. סיקס/סופה לא רכב גדול ומרווח כמו שנדמה - זה רק הגובה שמייצר את האשליה.

כי אם זו היתה הסיבה להחליף את הג'ימני במשהו גדול ומרווח יותר, היית מחפש פאג'רו/לנדקרוזר ו/או כל יפני שימושי ונוח אחר.
אתה פוזל לסופה כי אתה רוצה ג'יפ אמיתי. וכל היפניים האלה, שימושיים והגיוניים וכבודם במקומו מונח, הם לא ג'יפ אמיתי.
וכאן אתה נכנס במודע ובעיניים עצומות לרווחה לאיזור הסכנה.

כי ג'יפ אמיתי לא רוכשים משום שיקול הגיוני. גם לא שיקול של יכולות שטח. הביצועים של ג'יפ אמיתי בשטח הם כמובן בליגה אחרת לחלוטין, אבל זו אינה הסיבה. והפער (בידיו של נהג טוב) קטן יותר ממה שחושבים, בוודאי אם זה רכב לטיולים נטו.
השיקול להיכנס לעניין של ג'יפ אמיתי זה עניין רגשי נטו. אתה לא באמת צריך, אף אחד לא באמת צריך את זה. אתה פשוט רוצה.

הקטע של נשים עם סופה/סיקס ראוי למחקר פסיכולוגי משל עצמו ולשרשור נפרד.
כי ג'יפ אמיתי זה אוטו ללב, לרגש ולנשמה. וזו הבעיה של נשים עם ג'יפים אמיתיים. זה לא רק הנוחות, הפרקטיות, הספרטניות, הרעש, הברוטליות, האבק, הרוח, הגשם, אין/יש דלתות, אין מיזוג/חימום או יש מיזוג/חימום. זה אפילו לא העניין של גיר ידני או אוטומטי (עניין שובר שוויון אצל אשה ישראלית).
זה משהו אחר לגמרי.
משהו שיש רק לנשים - ולגברים הרבה פחות, אם בכלל.

אשה יודעת להרגיש מיד שהיא לא לבד וצצה לה מתחרה.

זה יישמע לך אדיוטי. בהתחלה כמובן לא תבין למה אני מתכוון.
אבל אם וכאשר תקנה את הסופה ותביא אותה הביתה, אשתך תרגיש ותדע את זה טוב מאוד.
תידלק לה נורת אזהרה בחלק הרלוונטי עוד לפני שתכבה את המנוע ותצא מהג'יפ.

בהתחלה הכל יהיה בסדר. היא תפרגן לך בסלחנות. היא תבוא לטיולים, אפילו תעשה פרצוף של נהנית.
אבל היא מקנאת בתשומת הלב ובאהבה שאתה מרעיף על הג'יפ. כי ככה זה אצל נשים - כי הן יודעות לעשות מצוין עוד משהו שגברים לא מסוגלים - הן מסוגלות לקנא בערימת ברזלים.

לאט לאט היא תפסיק לבוא איתך לטיולים. אחר כך לא תרצה לנהוג בג'יפ. מהר מאוד תתחיל להתחשבן איתך על כל בורג שקנית אצל ינוביץ.
אתה תתמכר לג'יפ ותהיה מאושר ולא תשים לב לקטנות כגון אלה.... הרי אי אפשר לא להתמכר לג'יפ הטהור והאמיתי והמרגש מכולם. וזה לא רק הג'יפ עצמו, זה כל מה שמסביבו - הטיולים, החברים, החוג החברתי, הדיבורים, אגירת החלקים והברזלים, ההתעסקות הבלתי פוסקת בו וסביבו. כשיש לך סופה ואתה מחזיק מעצמך ג'יפאי מכור, זה ממלא לך את העולם ונמצא לך ברקע כל הזמן.

לזה אני מתכוון כשאני אומר שמבחינת אשתך יש לך מאהבת. ואם זה לא מספיק, אתה גם הבאת לה אותה הביתה והכנסת אותה למיטה שלכם.
בסוף אתה זה שיעמוד עם הגב לקיר - אתה תצטרך לבחור. להוכיח לה שאתה רציני.
או שהג'יפ הולך או שאשתך הולכת. עד כדי כך.

אני לא צוחק. אני הכי רציני בעולם.
אני רואה את זה אצל חברים ואנשים שנדלקו ועברו לסופה והיו הכי מאושרים בעולם עם חיוך דבילי שלא יורד להם מהפרצוף, ופתאום הג'יפ למכירה. "אני צריך את הכסף", "אנחנו יוצאים לרילוקיישן", "אין לי זמן" ושאר תירוצים. אבל מנסיוני אני יודע את האמת - שלמות המשפחה על הפרק.

ראוי שתקיים על זה שיחה צפופה עם אשתך. הבהרות והבטחות - כאלה שאתה מתכוון לקיים. רצוי באוירה רומנטית.


ואהה - אין שום בעיה לנסוע 120 ויותר. הסופה לא בדיוק מתרגשת מזה. זו רק צריכת הדלק שתמנע את זה ממך.

הנושא עם האשה הוא קשקוש מקושקש ואין הבדל בין סופה לבין לנדרובר ישן. מערכת יחסית ניתן לקלקל עם ובלי "מאהבת" ומי ששם זין על אשתו רק בגלל שיש ג'יפ בחניה שלא יחפש תירוצים.

איל, זו החוויה האישית שאני מכיר. אם זה לא היה כל כך עצוב, זה היה יכול להיות מצחיק.
אתה יודע משהו בחוויית הבעלות והחיים עם ג'יפ ומשפחה בו-זמנית, שאני לא יודע?...
אתה רוצה להטיף לי?... ללמד אותי משהו?.... אולי אתה מלמד ומסמיך אנשים איך להיות ג'יפאי, בעל ואבא?... תגיד לי שכן, אולי אירשם לקורס שלך. ברצינות.

אבל מצד שני, מעולם לא היה לי שום רצון להתווכח איתך ללא תוחלת על כל שטות. משום מה יש לי תחושה שתתעקש לא להסכים גם על צבעו של גוש חרא... וזה בסדר, זכותך. אני רק לא אמצא לנכון להיגרר לזה עוד.

אני רק אומר שזה תלוי בבעלים של הסופה ולא בסופה עצמה.
אני בכל סיטואציה שבה יש איזושהי התנגשות בין החובה (לא תחביב) שנקראת משפחה לבין התחביב שנקרא ג'יפאות, התחביב מפסיד. ואם המצב היה הפוך זה לא היה משנה אם זאת סופה, או דאסטר.

על זה אין ויכוח.
לא צריכה להיות התנגשות כזו.

אבל לא תמיד זה בשליטתך.
ואם אהיה ספציפי - אני טוען שזה בכל מקרה לא בשליטתך.
גם אם תתקתק את הבית, הילדים והזוגיות באופן שיזכה אותך בתואר "בעל/אב השנה" והג'יפ ייזנח לאנחות במשך חודשים ויעלה קורי עכביש, עדיין היא תיילל לאמא שלה (ואולי גם לאמא שלך) "כל הזמן הוא רק משחק בג'יפ שלו".


ולכן הסיכוי שזה יקרה עם רכב דוגמת סופה, שאין לו שום הצדקה משפחתית/כלכלית/פרקטית והוא תחביב ותשוקה נטו רק של הגבר, הוא בהכרח גדול יותר.
ולא רק בגלל כמה שזה עולה, בכסף. למעשה, במקרים רבים הכסף כנראה בכלל אינו האישו. האשה פשוט עומדת על זכותה/בעלותה על זמנך, תשומת לבך ובכלל זכותך לדעות, רצונות ותחביבים עצמאיים משלך. והיא רואה בג'יפ סוג של מרד, קריאת תיגר על הסטטוס-קוו שהיא הכתיבה.
עכשיו גם אם תוכיח באותות ובמופתים שכל אלה אינם באים על חשבון תפקוד התא המשפחתי, לא יעזור לך. מבחינתה זה בדיוק זה. כי זה מאבק על שליטה והגבר נידון להפסיד בו.
תגידו שאני שוביניסט ומיזוגן? אז תגידו. זו החוויה האישית שלי, אני נכוויתי כך פעמיים. ואני אגב, לא לבד. גברים גרושים רבים יתארו לך מציאות כזו או גרועה יותר.

ואם אצלך זה לא כך ואשתך אינה כזו, מה יש לי להוסיף?.... זכית. אשה כזו משולה לזכייה במפעל הפיס. שמור עליה טוב-טוב.

אולי אני בר מזל
ברגעים הקשים כלכלית שהיו לנו וחשבתי למכור אישתי תמיד עשתה פרצוף לא נרוצה מהרעיון.
ומבחינתה לנסוע 100 מהבית שעתיים לשטח זה בקטנה. לחרבן בשטח לעומת זאת...

הילדים שלי עוד קטנים.
ואני משתוקק להגיע ליום שיגידו לי- אבא לך אנחנו מסתדרים.

וכל suv ישן
יהיה פחות אמין ופחות פאן.


לא יודע
אולי אני משוחד.

עומרי - לכל השאלות בשאלון שלך עניתי ב"כן". אפילו כן חד משמעי.
לצערי הסופה הספציפית שכתבתי שאני מתעניין לגביה היא סגורה, קצת מבאס, אבל אם מצבה יהיה טוב, אני לא חושב שאתן לזה למנוע ממני.
(אני מבין שלהפוך אותה ל"רכב שדה פתוח" זה בגדר חלום רחוק במדינת ישראל, צודק?)

דרור ומנחם - כשאני ואשתי היינו צעירים ויפים היינו מעמיסים על הסמוראי 2 שקשים ופקל קפה ונעלמים לשבוע בשטח. מאז עבר כמעט עשור, נוספו 2 ילדות וכבר היום בגימני היא כמעט ולא מצטרפת.
אני מבין שסופה זה יהיה רשמית קץ היחסים הדיפלומטים בינה לבין הרכב, אבל זה היה קורה במוקדם או במאוחר.
באותה נשימה - זכיתי באישה שמבינה שזה הכייף שלי וגם שהמצב הכלכלי היה מאתגר והפתרון הקל היה להפרד מהגימני (כי איזה זוג בגילאי ה-30 מחזיק 3 רכבים?! יש לי שכנים עם שלושה ילדים שמסתדרים עם מזדה 2) - היא זו שהתעקשה להשאיר אותו עבורי.
ודרור, חד משמעית (גם כתבתי) - אין לי שום הסבר רציונלי למה אני רוצה גי'פ ישן. פשוט רוצה.
השתעשעתי גם ברעיון של להחזיק פגארו שאשתי תנהג עליו ביום-יום וישמש לטיולים בסופש. ירדתי מזה.

בקיצור, מחר אלך לראות את הסופה המדוברת לבדיקה ראשונית. אשתדל לצלם איפה שיהיו לי התלבטויות ולעדכן. תודה לכל העונים והתומכים!

השאלה לא האם אתה בנוי, אלא האם אתה ר א ו י לסופה!
https://youtu.be/c3sOuEv0E2I

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מוני אורבך

נא הבא בחשבון שאישתך לא תצתרף איתך לטיולים.
יש מספר קטן מאוד (אם בכלל) של נשים שמוכנות לנסוע בסופה פתוחה ישנה.
אפילו עם מיזוג אוויר..

הבנות יתלהבו מאוד לנסוע איתך עד גיל 10 או מכסימום 15.
אחרי זה זה יהרוס להן את השער..
בנים יש מצב שימשיכו איתך, אבל 17 או 18 תשכח גם מהם.

כללים אלו נכתבו בדם !

מעבר לזה סופה כלי מדהים, אבל..
צריך הרבה חוזק מנטלי לנסוע שעתים (או במקרה שלי 3.5) שעות לנגב, לכל כיוון.
בכביש שש שבו סופה נוסעת 90 - 100 כל השאר 120 צפונה.

---

צר לי לאכזב אותך ( ועוד רבים וטובים ) - זוגתי הנפלאה מטיילת איתי עם סיקס פתוח ( גם החלון הקדמי נפתח ) כבר מעל 17 שנה בכיף ובאהבה .
גם כאשר שיפצתי את הסיקס מהיסוד ( מעל לשנה עבודה ) היא הייתה לצידי ושאלה ורצתה להבין מה אני עושה כל שלב .
עד לפני כחצי שנה היא סבלה מבעיית גב חמורה אשר מנעה ממנה לטייל בשנה האחרונה - לפני כחצי שנה עברה ניתוח מסובך בעמוד השדרה וחודש וחצי לאחר מכן לחצה על הרופא שיאפשר לה לחזור לשטח .
היא זאת שלמדה ודרשה התקנת זוג נעילות נשלטות , החלפתי לאחרונה סט קפיצים חדש והדרישה שלה - רק עם בולמי פוקס .
פשוט כיף לנו לטייל בצוותא .
בפסח עשינו יחדיו את חוצה ישראל דרך הבקעה בעבירות ממש קשה ןהיא עם חיוך .
בכל הטיולים מדובר כמובן בלינות שטח .
אני זכיתי בענק .
גם הילדים גדלו לתוך הג'יפ ( ולא הפסיקו בגיל הטיפשעשרה ) וכיום ברשותם ארבעה רכבי שטח אמיתיים .
זוגתי היא זאת שמחפשת היום עוד סיקס - שיהיה .
אציין שכיום אנחנו כבר עם 10!! נכדים ואני עם רכבי שטח משנת 1984 .

אילן

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי יונימוג אדום

גם הילדים גדלו לתוך הג'יפ ( ולא הפסיקו בגיל הטיפשעשרה ) וכיום ברשותם ארבעה רכבי שטח אמיתיים .
זוגתי היא זאת שמחפשת היום עוד סיקס - שיהיה .
אציין שכיום אנחנו כבר עם 10!! נכדים ואני עם רכבי שטח משנת 1984 .

אילן

---

אתה מחזק את מה שאני עומד להגיד... אף אחד שלא חיי את זה במשך שנים או נולד לזה לא באמת מבין למה הוא נכנס.
יש ימים שהחיוך לא יורד והכל מושלם, ויש ימים שבא לך לזרוק את האוטו לים כי יש איזה גמגום מעצבן שאתה לא מצליח למצוא.. בשביל להחזיק סופה\ סיקס שיהיו תמיד מוכנים לתזוזה דורש הרבה מאמץ והרבה מסירות.. שלא יהיה לך ספק, אתה משרת את הרכב.. לפעמים זה אפילו לא הכסף אלא הכאב ראש של לנסוע לינוביץ' באמצע יום עבודה כי אתה צריך בורג של 10 שקל. אבל זה לא באמת רכב.. זה תחביב בפניי עצמו עוד לפניי שהנעת. אם זה מספיק חשוב לך אז אין בזה שום דבר רע, אבל צריך להיות מודע לזה שזה לא אוטו רגיל והבעיות יכולות להיות לא שגרתיות. גיבוי כלכלי זמן וסבלנות זה מה שצריך, בעיקר בשנה שנתיים הראשונות.

עוד טיפ חשוב שהמון (כולל אני) נפלו בו- לא להיות ילד מתלהב ולקפוץ על הרכב הראשון שאתה רואה. חפש מפה לאוזן, את אלו שלא ידעו שהם רצים למכור, כי 99% ממה שאתה רואה בלוחות זה רכב שתשקיע בו את עלות הקניה בשביל לטייל בראש שקט. אל תתקמצן בקניה הראשונית וזה יחסוך לך הרבה כאב ראש וכסף בהמשך.

בהצלחה!

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Snir

(אני מבין שלהפוך אותה ל"רכב שדה פתוח" זה בגדר חלום רחוק במדינת ישראל, צודק?)

---

לא בדיוק צודק.
בימי עמדה 1 זה באמת היה סרט, אבל היה אפשרי.
היום אין יותר עמדה 1, תודה לאל. יש מכון רישוי. גם המכון הנבזי והמנוול ביותר תמיד יהיה עדיף על עמדה 1.
צריך לגשת לשם ולברר מה הנוהל. אני תמים מדי?...................
אפשר להתייעץ עם מכונאי ג'יפים מומחה. עדיף אחד כזה שמשפץ ג'יפים ישנים ומחזיר אותם לכביש. הראשון שעולה לי בראש זה הטוב מכולם, ארנון מלאכי בפרדס חנה.

או שהמומחה של הפורום לענייני מכוני רישוי, "משברנפשי" יפרט מה צריך לבצע כדי שהעניין הזה יתבצע באופן חלק ולא פחות חשוב - חוקי.

הלכתי לראות היום את הסופה.
כללי - שנת 93, סגורה, מצב סטוק לגמרי.
היסטוריה - הייתה שייכת למנהל מחוז בקקל / רטג, כשיצאה למכרז, אותו מנהל מחוז רכש אותה עבורו.
לאחר מכן מכר אותה למוסכניק שמכר אותה ב2015 ובשש שנים האחרונות היא בבעלות הבעלים הנוכחי שעדיין מטפל בה אצל המוסכניק ממנו הוא קנה אותה (זה לא מסביר איך היא יד שישית ברשיון, אבל זה מה שאמרו).

הבעלים הוא לא איש שטח בעליל.
הסופה שימשה אותו כמה פעמים בשבוע לנסיעה מהבית לחנות שלו (3.5 ק"מ לכיוון) ומדי פעם לטיול באזור הבית עם הילדים. לטענתו רוב הזמן לא היה בכלל משלב ל4*4...
הרכב בבעלותו כאמור 6 שנים, בהן עשה 8000 ק"מ בלבד.
(השעון עומד היום על 316,000 ק"מ)

חיצוני- בגדול נראית כמו רכב בן 30 שנה, לא מצאתי ריקבונות במקומות הייעודיים.
הגג עבר איטום לאחרונה וסגור יפה גם מבפנים, כך שקשה לדעת מה מצבו.
ברצפה בחלקו האחורי של הרכב נעשתה עבודת פחחות להחלפת לוחות חלודים בחדשים.
בחיבור שבין השמשה למכסה המנוע, נראה שעשו שם תיקון או מילוי עם איזה חומר פחחות, כי זה נראה כאילו הילדה שלי הדביקה שם פלסטלינה.
דלת נהג לא נפתחת מבחוץ, חלון נוסע נפתח רק כשהדלת פתוחה וכו - אלו מבחנתי "סימני אופי" לרכב בגיל הזה...

התאמה לרשיון - צמיגים, וו גרירה, סגירה - ברשיון.
ברשיון היא 7+1, בפועל מותקן ספסל נתיק של 3 מושבים מאחורה. כל עוד הוא ימצא ויביא בנוסף את הספסלי אורך המקוריים מבחנתי זה יתרון.

שלדה - נראית טוב, אין רקבונות/חלודות, אין עיקומים/תלישות או עיוותים. תושבות הקפיצים והבולמים נראים טוב.
קפיצים ובולמים נראים טוב, הרכב מאוזן סהכ.

מכסה מנוע ומתחת לרכב -
נזילה מהתיבת הגה (זה השם הנכון?) לטענת הבעלים הוא נוסע ככה כבר הרבה זמן, מנקה לפני הטסט. המוסכניק שלו טוען שהוא מוסיף חצי כוס שמן כל חצי שנה ומנקה לטסט אז "חבל לגעת".
הטרנספר נראה "מזיע" ומלוכלך בשמן, לא ראיתי סימני נזילה על הרצפה.
כשפתחתי את מכסה הרדיאטור התחלחלתי למצוא שם מי ברז בצבע חלודה. כששאלתי קיוותי שהתשובה תהיה שזה רק מהזמן האחרון, אבל נראה שהוא נסע ככה כבר תקופה ארוכה כשהרכב בבעלותו.

נסיעה - המנוע מניע מיד, נשמע טוב ויציב. ההילוכים משתלבים יפה, כולל ה4*4.
בזמן נסיעה, במהירות נמוכה יחסית, לחיצה על הקלאצ / העברה לניוטרל - ונשמעים קולות תיקתוק מתכתיים נוראיים, כאילו צינור מתכת נגרר על האספלט. הכנסה להילוך / מהירות גבוהה יותר והקולות נעלמים.
לטענת הבעלים זה מתגבר כשההגה מופנה שמאלה והוא חושב שזה קשור לנזילה מהתיבת הגה. לי זה נשמע יותר כמו שיפוץ סרן קדמי.

היסטוריית טיפולים - יש החל מ2012 ועד לפני חודשיים, אני צריך יותר להעמיק בה, אבל נראה שחוץ מקלאצ, ערגול קפיצים, באק אקס, תפוחים וכו - לא נעשה משהו רציני ברכב בשנים האחרונות.
אין ספק שהתחזוקה התבטאה בתחזוקת שבר ו"מה שעובד ועובר טסט לא נתקן".
לטענת המוסכניק המנוע והגיר מקוריים.

ובכן, די מאכזב.
אבל לשאלת השאלות -
האם כדאי לנסות להוריד אותו במחיר עד לרמה שיהיה שווה להוסיף את העלות המשמעותית של הישור קו?
או שזה קרב אבוד עם מכונה שהטיפול הלקוי הרג אותה?
אם יש בנמצא מישהו שיהיה מוכן לקבל תמונות בווטסאפ בכדי להבין טוב יותר על מה דיברתי- אני אשמח (לא מרגיש בנוח לפרסם פה ברבים תמונות רכב של מישהו אחר)
כמובן שבמידה ונתקדם תהיה לפנינו עוד בדיקה במוסך...

תודה מראש

אם תעשה הכול לבד אני מעריך שתצתרך להשקיע 14 אלף בחלקי חילוףבמוסך תצתרך כנראה להוסיף עוד 10 לעבודה.
בכל מקרה קצר זה לא יהיה, זה יקח לפחות חודש, במוסך

הבעיות הגדולות ביותר הן חלודה ואת זה צריך לחפש מי שמכיר. לכן עזוב תמונות ודיבורים, יש פה חברים שישמחו לבוא לראות בעין ולתת עצה (כולל אותי, מוני ועוד). השאלה איפה בארץ הג'יפ עומד?

הגיפ נמצא באחד הישובים ליד מעלה אדומים.
הייתי שמח שמישהו יצטרף לזרוק מבט אבל אני מניח שזה רחוק לרובכם.
אם מישהו יעבור על הדרך לכיוון ים המלח / מדבר יהודה זה גם יכול לעבוד