דברים כאלה תמצאו 100 בשקל אצל ג'יפאי הפייסבוק.
Printable View
דברים כאלה תמצאו 100 בשקל אצל ג'יפאי הפייסבוק.
לא לעניין דרור, ימים קשים עוברים על פייסבוק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
פייסבוק? עזוב. זה לא יתפוס.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
לא יודע מה ההודעה המקורית,ציטוט:
נכתב במקור על ידי ishc
אבל רוב ההודעות בפייסבוק שכתובות ככה, הן של אנשים שעברית איננה שפת האם שלהם, ואני באמת מאחל לכולנו שנדע את השפה שלהם ברמה שהם יודעים את שלנו.
פייסבוק מטא ...ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
ציטוט:
נכתב במקור על ידי איל מ
אני מצטער לעדכן אותך, שחלק גדול מהעילגים האלה דווקא נולדו דוברי עברית כאן בארץ הקודש. ועברית היא שפת אימם.
רק שבזמן שהם היו ילדים, אני מנחש שלהורים שלהם היה חשוב יותר שישחקו כדורגל, יפצחו גרעינים וישירו עם זוהר המלך בפול-ווליום (העברית שלו אגב, לפחות בשירים שלו, היתה ללא רבב), וקצת פחות דאגו שיקראו ספרים.
מצטער גם על ההתנשאות. אבל ככה זה היה לפחות בשכונות שאני גדלתי בהן.
לא צריך ללכת כל כך רחוק, אני שומע את השפה של הדור הצעיר במשפחה שלי ואת ההורים שלא טורחים לתקן אותם ... משפחה אשכנזית דור שלישי/רביעי במושב בשרון, אגב.
סבתא שלי (הייקית) מתחרפנת מזה והיא היחידה שמתקנת אותם עדיין. היא גם זו שתיקנה את השפה שלי מילדות ...
לא קשור למוצא.
קשור לחינוך.
האם קראו ספרים כשהיו קטנים או לא.
ילד שבולע ספרים מגיל צעיר, שפתו עשירה יותר.
ילד שלא קורא, עילג.
נסחפנו, אולי שווה לגזור את זה החוצה מכאן ...
שפה יכולה להיות עשירה ובו זמנית לא תקינה תחבירית, אם כי כנראה שקריאת ספרים תורמת גם לתקינות השפה ...
קריאת ספרים
קריאת עיתונים
קריאה בכלל.
מגיל צעיר. והיום זה ממש קשה לשכנע אותם לקרוא ספר, עם כל פיתויי המסכים מסביב.
יש "פתרון" לשפה הלא תקינה.
מגדירים אותה כ:
"עברית ילידית"
Sent from my SM-N986B using Tapatalk
גם בספרות, בעיתונות ובכלל - יש עילגות ושגיאות תחביר מקוממות. וכן, גם בזו המכוונת לילדים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
Sent from my HD1903 using Tapatalk
לא הייתי בונה על עיתונות בימינו.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
לפעמים אני תוהה אם מישהו הגיה את הכתוב לפני הפרסום.
שאנחנו היינו בגילאי בית ספר יסודי למדנו בע"פ את שירת דבורה ושירים של ח.נ. ביאליק.
עשו לנו הכתבות והמורים תיקנו לנו שגיאות כתיב ושגיאות תחביר. בתיכון גם למדנו בע"פ
קצת וקראנו ערימה של ספרים ושירים של משוררים גם מימי הביניים ושירת ספרד (ושנאנו
את זה ולא הבנו למה צריך).
היום אין הכתבות, המורים לא מתקנים שגיאות כתיב, דיבור ותחביר כי זה פוגע בנפש הרכה
של הילד. כמות הספרים, השירים והסיפורים הקצרים שהם קוראים צומצמה משמעותית,
ולימוד בע"פ בוטל (שהיינו קטנים שנאנו את זה ולא הבנו למה צריך - מסתבר שצריך).
רוצים גם לבטל את הכתיבה במחברות עם כל הטבאלטים והלפטופים, שאני רואה את
הכתב של הדור הצעיר (וזה שלא מתקנים אותו לכאלה שכתב של רופאים הוא קריא לעומתם)
ברור לי שמילא הם מדברים כמו עילגים ויש להם אוצר מילים של ילד בן 3, הם תכף
לא ידעו לכתוב.
ואם פעם הם היו כותבים בוטסאפ ואולי התיקון האוטומטי עוד היה עושה משהו לשגיאות
הכתיב, הם עברו להודעות קוליות. אז יש לפחות דבר אחד שהטכנולוגיה דופקת (ולא רק
את הסופה הפשוטה של דרור).
אולי תפסיקו לחרב את השרשור ציטוטים?
דרור,
אתה אפילו מנהל.. תפצל לדיון נפרד.
תודה למנהלים [emoji846]
נו, אם בארזים נפלה שלהבת ...ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
לקרוא פה בפורום זה נחשב? :-)ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
אמרתי לבן שלי (בן 8.5)שהכתב שלו זוועה, אז קבלתי מבט זועף מאמא שלו, אמרתי מה את רוצה? הילד צריך לשמוע את האמת!
אמרו לי את זה כל היסודי. אח"כ הפסיקו לומר לי את זה כי פרשתי ממערכת החינוך, עד האוניברסיטה, שם רשמתי במתמטית ופיזיקלית. מאז לא כתבתי בכלל. כלום. רק על מקלדת ומסך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי מוטי ג.
מה זה משנה? אין אתגרים חשובים יותר לנצח בהם?
אנחנו גם לא יודעים לכתוב עם נוצה ודיו. או מקל מחודד וחרס. לא רלוונטי.
לפני כמה חודשים דיון חרום אצל ראש מפעל, לא עומדים בלוז הפרויקט ואנחנו בדרך לקנסות. ראש המפעל מכנס את הנוגעים בדבר, השיחה מתחילה והצעקות עפות. הבוס עוצר לרגע, לוקח מחברת ועט, מחליק אותם לכיוונו של ראש הפרויקט - "אתה כותב ומפיץ סיכום" הוא ספק מבקש ספק מצווה עליו, ראש הפרויקט הופך לבן מחפש מימינו ושמאלו למי הוא יכול להעביר את תפוח האדמה החם שזה עתה נזרק עליו. "אני אמרתי שאתה מוציא סיכום דיון, לא מישהו אחר אז תתחיל לכתוב" השיחה ממשיכה, הבוס גוער, העובדים מגיבים וראש הפרויקט כותב הקדחתנות. אחרי 10 דקות מבקש הבוס מראש הפרויקט להזכיר לו מה היה סעיף 2 בשיחה כי לדעתו הוא סותר את הסעיף שכרגע אנו דנים בו. ר"פ מביט בדף בדממה, ניכר שהוא לחוץ, נשען לכיווני ומראה לי עם האצבע את סעיף 2, "אתה מבין מה כתוב פה?" הוא לוחש לי, כמעט ולא הבנתי מילה, "גם אני לא". החדר משתתק ודממה מביכה לפרק זמן שמרגיש כמו נצח נקטעת כשהבוס מבין מה קורה וממשיך בצעקותיו. הבוס מעביר את המחברת והעט לעובד אחר וראש הפרויקט צנוח מעט בכסאו.
אז בסדר, כתב יפה אולי רלוונטי כמו לדעת לנהוג בהילוכים אבל גם זה, פעם ב... יכול לתקוע אותך יופי.
אישית העברית שלי דיי גרועה, הורי המורים תיקנו ועדיין מתקנים אותה. זה לא עזר להם.