משהו מעניין - כמה מבאי האתר הם אופנוענים בעברם ?

כמה כביש וכמה שטח ?

משהו שנימרוד אמר בשרשור אחר ...

אני הייתי 9 שנים אופנוען פנאט לפני הסמוראי. מהמופרעים האלו שנסעו אחרי שאר החבר'ה שבאוטו גם במבול על האופנוע ...
אבל אופועי שטח !

אני הייתי כביש עד גיל 30 כשעברתי את מחסום ה 300 קמ"ש הבנתי שזה הזמן לרדת.
אבל תמיד עם באגים וריכבי שטח במקביל.
טל

17 שנים. בעיקר כביש.עד השלב הזה (לאופנוע בן חצי שנה, עם 6,000 ק"מ על השעון):
http://www.jeepolog.com/forums/attac...tid=4680&stc=1


ועל אף שנראה שהחלק האחורי שלם, לא נותר שם אפילו חלק אחד שלם.

7 שנים של 2 גלגלים רובם על פןרט אבל גם קצת שטח נגמר בפיזו 205 שהחליטה שתמרור עצור זה לא בשבילה והכניסה אותי ל3 חודשים בי"ח ו6 ניתוחים היום עדיין על 2 אבל קטנוע 250

17 שנים.
הכל התחיל בגיל 13 (מושבניק נו...) עם פיג'ו סי.
סוזוקי RV50.
סוזוקי TSX 50.
(היו כמה טרקטורונים באמצע, אבל זה 4 גלגלים אז זה לא נחשב).
סוזוקי וולף 50 (אופנוע כביש שהיה רפליקה של GS500).
סוזוקי DR350.
קוואסקי GPZ500.
הונדה XR650.
עוד הונדה XR650 (השלדה נשברה בראשון).
סוזוקי V-STROM 1000.
סוזוקי GSX R 750.
עוד סוזוקי GSX R 750.
אבל למה השאלה "בעברם", עוד לא סיימתי ;) .

נזכרתי שהיו גם ווספה 150, BSA 350 ובטח עוד כמה שאזכר בהם בהמשך.

גם אני. אמנם ללא אופנוע מזה שנים רבות, אך יודע שברגע שהכיס ירשה , חוזר מיידית. למזלי אצלי בת הזוג מאוד מפרגנת ומנדנדת "נו מתי כבר נקנה" .
בטיולים לחו"ל משתדל לשכור אופנועים בלבד בעיקר במדינות "ההפוכות עם ההגה במקום הלא נכון" (קפריסין , תאילנד ).
כשיש את החיידק, השאלה "אופנוענים בעברם" אינה רלוונטית.

חולה על אופנועים,מכל סוג גודל וצבע,ורק מחכה לגיל 50 בשביל לקנות הארלי,כרס בירה כבר יש.(גם בלונדינית).

זקש 50 cc
motobe 50cc
vesspa-50-150-200 סה"כ 5 ווספות.
java
bsa 125cc שנת 39' נדיר יחידי בארץ,מצאתי זרוק בקיבוץ חפציבה שיפצתי אותו והרכבתי פרונט של motobe ביום שהצלחתי להניע אותו הוא נגנב.
bsa 600 שנת 48.
suzuki 750 gsx שנת 81 ,אופנוע מדהים (עדיין הייתי ללא רשיון נהיגה).
xt 600 מתייר מולבש,כשעדיין הוא נחשב האינדורו הטוב בעולם.(לפני שהתחיל היבוא לארץ)
suzuki 600f (נקנה בכסף של מתנות החתונה) האחרון בינתיים,כשנולד הילד הראשון הבנתי שכדאי שלפחות הוא לא יגדל יתום.

בנתיים כל נסיעה לחול למקום שאפשר לשכור אופנוע,אני שוכר את הגדול ביותר האפשרי.
מת למצוא איזה גרוטאה שמישהו זרק בחצר,לסדר ונסוע בשדות.

דרור הראל

עדיין מחזיק DR600 89 "אספנות".... אבל כבר לא רוכב

התחיל בקטנוע מנהלים - CN250 שהיה פינוק של כלי

עבר לXT500 שלימד אותי לעוף

כשהמצב הכלכלי ישתפר, אחזור להחזיק גם אופנוע וגם מכונת כביסה, בנתיים מכבס ביד.

אחרי שהקפתי את ארה"ב וחציתי את קנדה מחוף לחוף במשך חצי שנה על Honda Shadow 1100,

ואחרי שתפסתי את עצמי על Yamaha FJ 1100 חוצה את המדבריות של אוסטרליה וסוגר 260 עם המוצ'ילה וכל הציוד קשור מאחורה...

אני כבר תקופה ארוכה עם ארבעה גלגלים יציבים (לעיתים קצת יותר ולעיתים קצת פחות).

;)

התחיל בגיל 16 ולא נגמר TS50 GS500 YZ250 RM125 DR BIG750 DR600 GSX750R ZX7R כרגע DR600 86 שבניתי מחדש ברגע שמצב כלכלי יאפשר נחזור לכביש לאישה אין זכות התערבות זה היה התנאי באחת מהפגישות הראשונות אמרתי לה יש לי שני שיגעונות אופנועים וגיפים אם אין לך התנגדות נמשיך בקשר אם לו כל אחד ילך לדרכו ומאז ועד היום היא עומדת בהבטחה ולו מעירה על אף גחמה שלי והפתעות חדשות לבקרים אפילו עם שני ילדים אני שופך יותר כסף על שני התענוגים האלה מאשר על אביזרים לבית היחיד שכועס ומתלונן הוא הבנק.

אני לא מגדיר עצמי כ"אופנוען", אבל אני רוכב כל יום לעבודה/חזרה על GN.

זה נחשב? :D

סער.

דרך אגב הנסיעה הכי הזויה שלי היתה ביום שישי בבוקר ניפגשנו בתחנת דלק פז מבואות חיפה כ-100 אופנוענים לנסיעה לתל אביב לכיכר רבין להפגנה על תעריפי הביטוח יום שמש חם אחד הרוכבים אבא עם ילדה שהתחברתי איליו בגלל הילדה שאל אם יש לי חליפת סערה אמרתי לו שאין לי והוא הציע לי חליפה ספייר שיש לו עקב מזג האוויר ששרר סביבנו סירבתי בנימוס ויצאנו לרכיבה למרכז תוך כדי נסיעה איבדתי אותו (בכל זאת אב שמסיע את ביתו נוסע בזהירות מרובה ) באיזור זכירון יעקוב ניפתחו ארובות השמיים בצורה לא הגיונית (כמו השבוע בירושליים) עקב חוסר מקום מסתור החלטתי לפתוח בנסיעה מהירה ולעבור את שבר הענן כמה שיותר מהר אלה שלענן היו כוונות אחרות ורק כשהגעתי לאולגה חזרה השמש כאילו לו היה דבר עצרתי בתחנה כשאני רטוב עד לשד עצמותיי אפילו התחתונים התפשטתי סחטתי את בגדי הרמתי טלפון לחבר שאמור להגיע מראשון לציון ואמרתי ךו שיביא עמו מלתחה מלאה יבשה בזמן שאני בתחנה סוחט את בגדי כל האנשים ההגיוניים חלפו על פניי חלקם לבושים בחליפות סערה חלקם עצרו והמשיכו לאחר הגשם לאחר שסיימתי להתלבש פצחתי בנסיעה מטורפת לכיוון תל אביב כאשר גופי מתוח כמו מפרש על מנת להתייבש כמה שיותר מהרוח (בערך 180 קמ"ש) כשהגעתי לתל אביב לכיכר רבין פגשתי את החבר מצייוד במלתחה מיותרת כי אני כבר הייתי יבש כמו בבוקר רק נקי יותר(הייתי בתוך מכונת כביסה ואחר כך במייבש).

הרזומה שלי:

suzuki tsx50
ימאהה קודיאק (טרקטורון)
honda xr 250 l
ימאהה ווריור (טרקטורון)
yamaha yz 250
וגולת הכותרת: אנפילד 350 הודי (היה שלי במשך כמה חודשים בטיול אופנועים בהודו).

כולם, חוץ מההודי, נסעו רק בשטח.

זה התחיל עם פיאג'ו אקסגון 250 מהר מאוד עברתי ל סוזוקי בנדיט 400 וסיימתי עם ימהה XT 500
ליד כיכר קלנדיה באיזור עטרות (ליד י-ם) הוריד אותי טרנספורטר של מקומי מהכביש, הייתי בדרך לבסיס הנזק:מלא שפשופים ברגליים,פריקת כתף שמאל ושיפוץ יקר באופנוע.
אשתי איימה שאם אחזור לאופנוע היא תשרוף אותו, בנוסף לא נותר לי כסף להחזיק אופנוע אחרי התיקון מכרתי אותו ,נסעתי תקופה בטרמפים וכבר שנה בעלים גאה של סמוראי 89 שאשתי רוצה לקחת לעצמה אבל לא תקבל היא תמשיך לנסוע על הפורד אסקורט המשפחתית.

xt 350 שנת 93 לטיולי שבילים חביבים ופה ושם ביישוב (אני עצלן מדי לאופניים)
מכור לדו גלגלי מאז שאני זוכר את עצמי

בשנת 88 אחרי כמה קטנועים החלטתי לקנות אופנוע שטח ראשון.
וקניתי... מוטו גוצי 650TT. הכי לא לשטח שאפשר, אבל לא הבנתי כלום והתחלתי לטייל כמו משוגע. בכל נפילה היתה סכנת ריסוק מהצילינדרים שבולטים לצדדים. כמעט לא היו אז מסלולים, למעלה עוזי עוד לא קראו מעלה עוזי, היתה אווירה של היפים והאמיצים בשטח...
החוויות היו מדהימות, אשתי ואני טסנו (לאיטנו) בחבורה יחד עם R80 (ב.מ.וו), dr250 ,dr600 ואפילו אלפנט 200.
את כל הידע שאבתי מ"מוטו", עד שפגשתי חלק מהכתבים והבנתי שהם לא תמיד יודעים יותר מדי. למזלי למד איתי באוניברסיטה בחור רציני, בזמנו היה אלוף הארץ במירוצי ניווט על אופנועים, ויכולתי לשאול סוף סוף מישהו שמבין.
תגיד, אמרתי לו, בירידה קשה, מה צריך לעשות בשביל לא ליפול?
תחזיק הכי חזק, ותן גז. האופנוע ימצא את הדרך!
ותגיד, בעלייה קשה, אתה יודע, דרדרת ובורות?
אהה, תחזיק הכי חזק, כוון ישר ותן מלא גז! הכי טוב.
עם הזמן (והסימנים הכחולים) הבנתי שזה לא זה...ועברתי לDR650. חדש, מבריק, חלום שהתגשם.
עד שטלפון אחד בערב הבהיל את אשתי-
שלום, מדברים מהמיון של תל השומר, בעלך כאן. לא קרה לו כמעט כלום.
זו היתה הרכיבה האחרונה על ה DR. מאז ועד היום יש קטנועים עירוניים, ומבטים מקנאים לכל אופנוע בשטח.

אפעם לא הייתי כמו ילד רגיל.. גיסי הדביק אותי בחיידק
בגיל 13 ההורים שלי לא יכלו להתבלבל במתנה שאני מצפה לבר מצווה..טרקטורון
בבר מצווה קיבלתי טרקטורון (Honda EX 300), שלפני 4 שנים היה אגדה, בתחום..
3 פעמים אצבע שבורה, פעם אחת צוואר עקום, אין ספור פעמים של לא לקום לביצפר ובסופו של דבר..יד שבורה והרבה דם..זה דבר את גב הגמל, ההורים החליטו למכור לי אותו..אבל הסכימו לעזור לי לחסוך לאוטו..מאז, רק סמוראי
:)

בלי יותר מידי סיפורי קרבות, היו אופנועים שטח והיו אופנועי כביש, היו התרסקויות היו תאונות והיו המון חוויות מדהימות, אם בעתיד אני אחזור לאופנועים זה יהיה לאופנועי שטח (או טרקטורונים) למרות שבתקופה של האופנועים התחברתי יותר לאופנועי כביש.