-
אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
הקדמה: מבקש לא לדון כאן בלקחים שאנשים או גופים אחרים צריכים להפיק. עוד לא קברו את הילדים, תנו למשטרה לעשות את שלה, וכו'. אם למישהו בוער שיעשה את זה בשרשור אחר. אני אתעקש על כך בשרשור הנוכחי.
אני מבקש להעלות כאן את הלקח שטלי, אשתי, העבירה לבנות שלנו בעקבות האסון:
הפעילו מחשבה עצמאית. היו סקפטיות. היו אסרטיביות אם משהו לא נראה לכן. אם אתן חושבות שמשהו לא נכון דברו, התייעצו, התריעו, ואם עדיין קורה משהו בניגוד לשיקול הדעת שלכן; אל תצטרפו אליו, ולא משנה מה הסביבה אומרת או לוחצת.
לצערי, אני חייב להודות שגם בתור מבוגר היו מקרים שנגררתי בטיולים ועשיתי דברים שהיו לא נכונים בעיני, ואם למבוגר זה קשה, על אחת כמה וכמה לילדים. נקווה שאנחנו, קרובינו וילדינו, אם נגיע לסיטואציה קשה כזו, נמצא את הכוחות לפעול נכון.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
הפוסט הזה מאוד במקום לטעמי.
מצד שני כמישהו שלא מפספס מגיל ילדות ללכת בניגוד לעדר וכמי שצבר נסיון מסויים בחיים אני יכול לומר די בביטחון שמי שלא נולד עם היכולת הזו של לצאת מהעדר לא יהיה מסוגל כמעט אף פעם לקום ולומר משהו.
אם יש את האחד שמעיז אז לפעמים מצטרפים אליו עוד ולעיתים גם העדר משנה כיוון.
לרוב הכבשים הולכות ״כצאן לטבח״ גם כשהם רואות את בית המטבחיים.
המקרה של הנערה שחשה שזה יגמר באסון והלכה עם כולם בעיניים עצומות לרווחה מאוד מטלטל אבל לצערנו זה הטבע האנושי.
Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
4Z7BOZ
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
חנן-ג'יפולוג
לצערי, אני חייב להודות שגם בתור מבוגר היו מקרים שנגררתי בטיולים ועשיתי דברים שהיו לא נכונים בעיני,
+1.
אם יש ספק אז אין ספק.
אבל יש בעיות של "לחץ חברתי". גם בגיל 50.
אתה חושש שמשהו מטופש הולך להיעשות בניגוד לכל הכללים ההגיוניים הנוקשים שקבעת לעצמך.
אבל כולם צוחקים עליך. אומרים שאתה דאגן ופולני.
ותו"כ הדיון מישהו קופץ לג'יפ ומסתער. והופ-עובר. ועוד אחד. ועוד אחד.
עכשיו כבר אין לך ברירה.
ויאללה - גם אתה נכנס במכשול ראש בראש ועברת. למרות שהלב נפל לך לתחתונים ואתה משוכנע שמשהו לא בסדר וההסתבכות רק בתחילתה.
ושעה אחר כך אתה מגלה שכל סימני האזהרה היו במקומם ושצדקת.
אין המשך למסלול. וכולם חייבים עכשיו לחזור על העקבות בתנאים לא סימפטיים.
וממתינות לכם הרפתקאות, טרגדיות ומבחנים לאומץ, לטיפשות, לחברות...
היינו שם. זה סיפור אמיתי. בנס נגמר רק בברזלים מעוקמים וללא נפגעים.
סוף כל מעשה במחשבה תחילה. תעשו טובה לעצמכם ולכולנו, תיזהרו.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
אני למדתי (שוב) שאף אחד לא ידאג לילדים שלך חוץ ממך.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
opl
אני למדתי (שוב) שאף אחד לא ידאג לילדים שלך חוץ ממך.
++
וזה נכון לחצר משחקים בגן/תנועת נוער/ביה״ס.
במקרה הנוכחי, היו הורים שהתראיינו ואמרו שבכלל חשבו שהילדים בטיול בירושלים.
לא מבין פער כזה בהיכרות לאן הילד הלך.
כל העסק נראה סופר-מבולגן.
קו הבטיחות והבטחון הראשון הוא אנחנו כהורים, ואחכ החינוך כמו שחנן תיאר.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
opl
אני למדתי (שוב) שאף אחד לא ידאג לילדים שלך חוץ ממך.
ואם אתה רוצה שהם באמת יהיו מוגנים אז תדאג לצייד אותם בכלים להגן על עצמם כי לא תמיד תוכל להחזיק להם את היד.
Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
4Z7BOZ
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
חברים, תתמקדו בבקשה. השרשור הזה הוא ללקחים אישיים. לא ללקחים של אחרים. מחקתי שתי תגובות.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
המסקנה שלי שחייבים להיות מעורבים ולדעת בדיוק מה הולך להיות, איפה ומתי.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
1. כשאומרים יש סכנת שיטפונות, קחו את זה ברצינות.
2. תסתכלו תמיד באתר של השרות המטאורולוגי....
http://www.ims.gov.il/IMS/tazpiot/RainRadar.htm
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
השאלה היא איך אתה מנחיל את ההתעקשות על המנעות מסכנה, עד כדי אי ביצוע וביטול תכניות, לאנשים צעירים שמטבעם ככאלה לקחת סיכונים. ושהביטוי - זה יגמר בבכי, הוא לפעמים יותר מסתם אמרה של פולניות ניצולות שואה.
אני יכול להעיד על עצמי, שרק בשנים האחרונות אני אומר באמת - תשמע, זה שההוא עשה כך וכך זה בעיקר בעיה שלו . זה נוגע בכל תחומי החים ולא רק בטיולים. יכול להיות שגם הסטודנט שהתפוצץ לו הניסוי אתמול גם היה צריך לדעת להגיד לא.
תוך כדי כתיבה, אני נזכר בטיול שנתי , נסענו לאילת, ושני חברי הטובים החליטו שזה דבילי לצאת למסלול של כמה שעות אחרי שהיינו עייפים מהדרך. הם נשארו במלון , וכולם { משהו כמו 200 תלמידים } נסעו להר צפחות, וכשהגנו לשם , עוד בערך..170 תלמידים החליטו שהם לא עושים את זה, ה 30 הנותרים עשו כאילו הולכים, בסופו של דבר חיכינו בתחילת המסלול כשעתיים עד שנוצר קשר עם האוטובוסים והם חזרו לקחת אותנו. אז אולי כן אפשר אחרת.
חנן -במקום אחר כתבת שאולי עכשיו אנשים יקחו ברצינות - כבר היום אנשים טילו בואדיות מועדים לשטפונות. לא עשרה הרוגים ולא פול טריילר מעוך ינצחו את הרגשת האופריה של "לי זה לא יקרה" . וחבל. והשאלה בעינה עומדת....
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
שלושת ״הגדולים״ שלי חברים בכת הצופים.
אין דרך להשגיח עליהם כשהם במסגרת הזאת, אי אפשר לסמוך על המדריכים וה״הנהגה״ , שעם כל הכבוד - מה כבר הנסיון חיים שיש להם.
מצד שני אי אפשר וגם לא נכון, לנסות לנתק אותם ולבודד אותם חברתית כדי להגן עליהם.
אני לא מדבר דווקא על טיולים, בזה דווקא שמתי לב שהם מבטלים יציאה עם כל שינוי בתחזית, אבל אפילו פעילויות שגרתיות שם יכולות להיות מסוכנות -
למשל כשהבן או הבת מספרים לי שכדי להוכיח שהם ״משקיענים״ הם סחבו כך וכך סנדות בבת אחת, או כשילדים בכתה י׳ מטרטרים ילדים בכתה ט׳ עם כל מני משימות פיזיות שעלולות לסכן אותם. אני מיד מנסה להסביר להם עד כמה זה יכול להיות מסוכן וכמה הם ירגישו מטופשים אם יהפכו נכים בגלל השטויות האלה וזה עוד לפני שהתגייסו ליחידות מובחרות בצה״ל עם עודף מוטיבציה.
גם במקרה הזה, ההורים כנראה לא ידעו כי המסלול שונה תוך כדי, הילדים גם לא התייעצו ושיתפו אותם בחששות גם אם שיתפו חברים, זה לגמרי מוכר לי.
אני מרביץ בילדים את משנתי - לא לסמוך ולא להיות קונפורמיסטים, להפעיל הגיון, לראות את התמונה הגדולה, להגיד לא וכו׳ - בכל פעם שיש לי הזדמנות ואין להם לאן לברוח (ברכב במהלך נסיעה) אבל השאר תלוי בהם ואני מודע לכך שההשפעה שלי כבר מוגבלת מאד בגיל הזה.
יש את החינוך והדוגמה שהם מקבלים בבית, ילדים להורים לא צייתנים ולא מרצים יקבלו את הכלים, אבל השאר תלוי בתכונות ובאופי של הילד .
הייתה כאן טעות חמורה בשיקול הדעת , ע״י אנשים מאד איכותיים מן הסתם, לא יודע אם הם יוכלו להמשיך אחרי אסון כזה גם אם המערכת לא תטחן אותם, כי דווקא אחרי הנסיון המזעזע הזה הם יהיו הכי זהירים ובטוחים להבא. התשובה למה שקרה היא לא עוד רגולציה . הרגולציה כהרגלה תשפוך את התינוק עם המים אבל ברור שלא משנה מה נגיד , זאת תהיה הפקת הלקחים של המערכת מהארוע הקשה הזה.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
עלתה לי דוגמא ממחישה מהחיים שלנו-
כמה מאיתנו נוסעים בשירה בטיול בלי לדעת בדיוק היכן הם.
האם הם בשמורה או בשטח אש ?
כמעט כולנו מובלים אחרי רועה שמחליט בשבילנו על דרגת הסיכון במסלול.
כמה מאיתנו מצאו את עצמם פתאום באיזה אתגר עבירות שהמוביל החליט עליו בלי שהם באמת התכוונו להסתכן כך?
לרוב זה נגמר טוב אבל פה ושם יש נזק ברכוש ולפעמים אף גוף או נפש.
עד כמה ניתן להימנע מזה?
חלק מזל נטו... סטטיסטיקה
Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
4Z7BOZ
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
חנן-ג'יפולוג
הפעילו מחשבה עצמאית. היו סקפטיות. היו אסרטיביות אם משהו לא נראה לכן. אם אתן חושבות שמשהו לא נכון דברו, התייעצו, התריעו, ואם עדיין קורה משהו בניגוד לשיקול הדעת שלכן; אל תצטרפו אליו, ולא משנה מה הסביבה אומרת או לוחצת.
לצערי, אין כמעט סיכוי שילד שעומד מול מורה / מדריך / מנהל מכינה כריזמתי, יצליח ליישם את ההמלצות.
אם זאת, כהורים אנחנו מחוייבים לנהוג בדיוק כפי שרשמתם.
Sent from my iPhone using Tapatalk
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
לדעתי יש כאן קצת בילבול בין קונפורמיסטיות במובן של כניעה ללחץ חברתי לבין קונפורמיסטיות במובן של הישמעות או ״כניעה״ לדמות בעלת הסמכות.
הרבה יותר קשה להנחיל לילדים ואפילו לנו כמבוגרים הפעלת שיקול דעת עצמאי ולסרב להוראות הממונים עלייך מורה/ מדריך/מפקד/ מנהל בעבודה.
הישמעות להוראות הממונים/ המדריכים/ המנהיגים וכו׳ טבועה בקוד הגנטי שלנו כיצור חברתי החי ב״להקה״ - חברת בני אדם וברוב המקרים השיטה מצליחה והישמעות להוראות המנהיגים/ המדריכים/ המורים וכו׳ היא דרך הפעולה הנכונה והטובה ביותר שמועילה ללהקה ולעיתים אף מצילה אותה.
אפילו אנחנו כהורים (״מנהיגי הלהקה המשפחתית״) מצפים שהצאצאים יישמעו להוראות שלנו אז איך לעזזל נעביר להם מסר של סירוב להוראות??!!!
הפעלת שיקול דעת עצמאי וסירוב להוראות קשה ליישוב מול הרצון המובן להנחיל ציות להוראות.... בקיצ׳ור מסובך להיות הורה וכן בהחלט חשוב להנחיל לצאצאים חשיבה עצמאית ושיקול דעת עצמאי אבל גם לא לשכוח להנחיל שיש לציית להוראות ואת הדרכים ליישב בין שתי דרכי הפעולה הסותרות האלו.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
שלמה, הילדים היום זה לא מה שהיה פעם.
הם מקבלים את מרכז הבמה מגיל 0, לא מדכאים להם את היצירתיות ואת היחודיות ולא מחנכים אותם למסגרתיות.
נכון שמערכת החינוך עוד לא לגמרי שם, והשיטה ביסודה עדיין נכונה לימי המהפכה התעשייתית, אבל אין להם ייראה לא מההורים ולא מהמורים - צריך לעבוד קשה כדי להרוויח את הכבוד שלהם. יש למצב הזה אגב לא מעט חסרונות שלא ניכנס אליהם.
הבעיה היא כשהם נמצאים עם בני גילם - נסיכים כל אחד בפני עצמו ומעוניינים להיות מקובלים חברתית. שם כל האינדיבידואליזם הולך לפח ורק חוסן פנימי ובטחון עצמי של ילד ירחיק אותו מלעשות שטויות - שכיום זה בעיקר להימנע מלצרוך אלכוהול מגיל 8, כבר לא מדבר על מעבר לזה.
גם במסגרות שהם בוחרים ומעוניינים להצטיין כמו תנועת נוער/ מכינה צבאית/ סיירת הם יישרו קו עם המערכת מתוך בחירה, אפשר רק לקוות שלא בכל מחיר.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
סליחה, אבל איפה אתם? ההורים?
לא צריך ולא רוצה שהילד יתעמת עם הביס או עם הצופים.
אבל אין מצב שהילד הולך לטיול מבלי שההורים יודעים לאן.
איך יכול להיות שאף הורה לא התקשר למכינה לשאול מה עובר להם בראש?
מצטער, זה מעל הכל, מוערבות ואחריות של ההורים.
ודרך אגב, הורה שיפעל כך בעצמו, יגלה שגם הילד שלו, לא מפחד לחשוב ולהטיל ספק.
My two cents
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
ילד בגיל 17 וחצי שנמצא במסגרת למצויינות עם שאיפות עצמיות להצליח במסלול שבחר לאחר שהצליח להתקבל אליו, גם אם סבור שמשהו מהנעשה הוא לא כשורה או לא בטיחותי, לא יסרב להמשיך עם הקבוצה שנמצא איתה ואחרי המוביל שלה ויסתכן בהשלכות החברתיות ואולי המקצועיות במסגרת הזו.
בנוסף לכך צריך לזכור שמדובר בטיול היכרות/ גיבוש ואתה לא רוצה להיות הבודד שלא מתאים את עצמו ללהקה.
מעבר לאלו ולא פחות חשוב, הם כבר היו בשטח יום לפני ולנו בשטח, מה שאומר שאין אוטובוס שאפשר לחזור אליו וגם הילד שחושש ממהלך כזה ומוכן לשבור את הכלים ולא ללכת, עדין צריך לחשוב ולחשב את העובדה שאין לו לאן לחזור אחורה במידה וכולם ממשיכים והוא לא.
כולנו כאנשים בוגרים בעלי שיקול דעת עצמאי יודעים שסירוב היה בהחלט במקום, אבל המצב והמסגרת שבהם הילדים נמצאו באותה נקודת זמן לדעתי לא איפשרה מחשבה כזו לצערינו.
כאב לב.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
אפרופו אחריות הורים,
פעילות של תנועת נוער (שלא אנקוב בשמה...) לאחר בירור פרטים מול האחראים, יותר מידי חורים ואי ודעות.
אני ועוד הורה מחליטים שהילדים לא יוצאים
הבן מאיים שלא ידבר איתי, ובכלל שאני הורס לו את החיים.
סבב קצר עם הורים אחרים, וכל הפעילות מתמוטטת כמו מגדל קלפים....
Sent from my iPhone using Tapatalk
-
אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
six 4 life
ולא פחות חשוב, הם כבר היו בשטח יום לפני ולנו בשטח, מה שאומר שאין אוטובוס שאפשר לחזור אליוהם
.
הם ישנו בלילה הקודם בעין תמר
זו לא הייתה הבעיה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
six 4 life
וגם הילד שחושש ממהלך כזה ומוכן לשבור את הכלים ולא ללכת, עדין צריך לחשוב ולחשב את העובדה שאין לו לאן לחזור אחורה במידה וכולם ממשיכים.
בצד המעשי,
הלקח של הורה שלא בקיא בהבנת השטח, היא להקשיב לתחושת בטן שבגללה התקשרו חלק מההורים לשאול שוב.
להטיל ספק באמירות מנוגדות לחלוטין לכל מה שרץ בתקשורת, ורץ בפועל מול העיניים.
והילד שלי יודע שאין מקום שהוא יתקשר והוא לא יקבל מענה או מישהו שייצא אליו.
זה חלק מהבטחון שלו ושלי שהוא לא יפחד לעצור ולשאול.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
מן הסתם צפיתם בחדשות וראיתם שהיו תהיות גם להורים וגם לחניכים. הם קיבלו תשובות שמודעים ובדקו והתייעצו עם גורמים מקצועיים, לא פטרו אותם ב ״יהיה בסדר״, רוב האוכלוסייה לא מכירה את המדבר כמו הנמצאים כאן וזה טבעי לסמוך על גורמים מקצועיים בנושאים שלא מבינים בהם.
אם מישהו בטוח שהוא יודע בדיוק מה קורה אצל הילדים שלו מבלי שהצמיד להם אמצעי מעקב ושהם יבואו לספר לו על כל דבר שיציק להם - אני מקנא בו.
אני שומע מהילדים שלי סיפורים שהם לא שותים במסיבות אבל מקבל דיווח מפורט מי מהחברים כן... ההורים של החברים כמובן חיים בסרט.
ככל שאני סומך על הילדים שלי שלא יסתירו ממני, אני לא נאיבי.
בסופו של יום אלו היו בני נוער בגיל צבא ויש גבול כמה אפשר לחתל אותם. מחר הם יצאו למלחמה, המפקדים שלהם או הם עצמם יעשו טעויות והם יפגעו, או יהיו בעצמם מפקדים שפקודיהם נפגעו כתוצאה מטעויות שלהם, אלא אם למישהו כאן יש שיטה לייצר ילדים שאינם טועים.
אפרופו חדשות, אהבתי את העובדה שמרבית הכתבים בתקשורת, טענו שהמשטרה השאירה במעצר את המעורבים מסיבות לא ענייניות ולא מיהרו לחפש דם.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
+1 גדול לניר
Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
4Z7BOZ
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
אומנם אני אב לשתי ילדים שהגדול בניהם לא עבר שנתיים אבל מזדהה בצור הילד שהייתי עם כל מילה דל ניר.
Sent from my iPhone using Tapatalk
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
מזכיר: זה לא שרשור ביקורת!
-
אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
חנן,
זה לא ביקורת זו למידה מהטעויות.
ותיאור האירוע מלמד מה היו הנקודות שבהמשך אפשר לעשות טוב יותר.
ובאותה מידה תמחוק את התגובה של ניר כי היא מטעה בהבנת הסיטואציה, מרככת את הבעיה ואין בה לקח.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
ברמת ההורים המודאגים, לגופים המבוקרים על ידי משרד החינוך כמו תנועות נוער ובתי ספר ישנם תיקי טיול מפורטים המזכירים קצת את תיקי האימון מהצבא, יש בהם את המסלולים, מקרים ותגובות, טלפונים, אזהרות וכו' באופן מפורט. למדריכים עצמם יש ספרי טיול קטנים יותר שבהם חלק מהדברים אך למנהל הטיול יש תיק מאושר וברור ומפורט שבלעדיו לא ניתן לצאת לטיול לפני אישורו. ההבדל מהצבא שהתיקים האלו אינם סודיים ובאם אתם מרגישים כהורים חוסר ביטחון באשר לטיול מסויים צרו קשר עם מנהל הטיול ובקשו את התיק או את החומרים הספציפיים שאתם רוצים, מדובר היום בסה"כ בקובץ וורד שניתן לשלוח באימייל בדקה וזה גם קורה מפעם לפעם לבקשת הורים. פרט חשוב נוסף, בטיול של מסגרת מאורגנת כראוי ישנו מספר של חמ"ל הטיול (הספציפי) שצריך להיות זמין כל הזמן.
כמו כן, למדו את הילדים שלכם לחשוב ולהביע דעה באופן מנומק, יצא לי אישית להיות בשני אירועים שבהם שונו החלטות שגויות בשטח לאור תובנות נכונות שהועלו על ידי חניכים בשנת שירות.
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
AYG
ברמת ההורים המודאגים, לגופים המבוקרים על ידי משרד החינוך כמו תנועות נוער ובתי ספר ישנם תיקי טיול מפורטים המזכירים קצת את תיקי האימון מהצבא, יש בהם את המסלולים, מקרים ותגובות, טלפונים, אזהרות וכו' באופן מפורט. למדריכים עצמם יש ספרי טיול קטנים יותר שבהם חלק מהדברים אך למנהל הטיול יש תיק מאושר וברור ומפורט שבלעדיו לא ניתן לצאת לטיול לפני אישורו. ההבדל מהצבא שהתיקים האלו אינם סודיים ובאם אתם מרגישים כהורים חוסר ביטחון באשר לטיול מסויים צרו קשר עם מנהל הטיול ובקשו את התיק או את החומרים הספציפיים שאתם רוצים, מדובר היום בסה"כ בקובץ וורד שניתן לשלוח באימייל בדקה וזה גם קורה מפעם לפעם לבקשת הורים. פרט חשוב נוסף, בטיול של מסגרת מאורגנת כראוי ישנו מספר של חמ"ל הטיול (הספציפי) שצריך להיות זמין כל הזמן.
כמו כן, למדו את הילדים שלכם לחשוב ולהביע דעה באופן מנומק, יצא לי אישית להיות בשני אירועים שבהם שונו החלטות שגויות בשטח לאור תובנות נכונות שהועלו על ידי חניכים בשנת שירות.
אתה נותן יותר מדי קרדיט למשרד החינוך...
וגם לחלק מהגופים המופקחים על ידו.
בקצרה, זה עוד טופסולוגיה.
ומהווה כאב ראש ותו לא עבור חלק.
כשאחראי טיול/רכז טיולים לא מתייחס באופן רציני ומקצועי לעבודה שלו לא משרד החינוך ולא תיק הטיול הם מה שימנע חוח אסון פוטנציאלי.
ובאמת שאין לי מה להוסיף.
התכולה של התיק הזה מופיעה בעמוד 85 בקובץ המצורף. שאותו אגב, כל הורה יכול להוריד מהאינטרנט בדיוק כמו שעשיתי לפני 2 דקות. http://cloud.tapatalk.com/s/5ae4cb00...%A5%202016.pdf
Sent from my Redmi 3S using Tapatalk
-
תגובה: אסון נחל צפית ולקחים אישיים.
קודם כל - חבל שאין כפתור לייק. לטעמי מגיע לייק גדול על השירשור הזה.
אסון כבד ויחד עם זאת אני תוהה לעצמי כל הזמן איך זה שהנערים/ות חששו, היו מודעים לכך שצועדים במזג אויר שיכול להפתיע ועדיין נכנסו אל הנחל הזה.
מבחינתי אין סיבה לא לטייל בגשם וגם אין בעיה כשיש חשש לשטפונות - אבל חייבים להבין את הסכנה ולהימנע מכניסה אל תאי שטח מסוכנים כמו הנחל הזה.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
boaz avrahami
עלתה לי דוגמא ממחישה מהחיים שלנו-
כמה מאיתנו נוסעים בשירה בטיול בלי לדעת בדיוק היכן הם.
האם הם בשמורה או בשטח אש ?
כמעט כולנו מובלים אחרי רועה שמחליט בשבילנו על דרגת הסיכון במסלול.
כמה מאיתנו מצאו את עצמם פתאום באיזה אתגר עבירות שהמוביל החליט עליו בלי שהם באמת התכוונו להסתכן כך?
לרוב זה נגמר טוב אבל פה ושם יש נזק ברכוש ולפעמים אף גוף או נפש.
עד כמה ניתן להימנע מזה?
חלק מזל נטו... סטטיסטיקה
Jeep Grand Cherokee ZJ 98 V8
Honda TRX300EX
4Z7BOZ
אצלנו בקבוצה אין דבר כזה שנוסעים על עיוור אחרי המוביל, ההחלטות והמסלולים נקבעים ביחד ומתעדכנים/מתייעצים גם במהלך הטיול.
אין מצב שמגיעים לאתגר עבירות שלא ידענו עליו מראש ושאין לו מעקף בטוח.
הכי חשוב - אין דבר כזה אצלנו לחץ חברתי - מי שיש לו חשש לעבור במקום כלשהו או בעיה אחרת כלשהי - מיד עוזרים לו עד כדי החלפה בנהיגה אם צריך או הימנעות מהמכשול ומעקף תוך שינוי מסלול אם צריך.
אלעד.
