ניתן לצפות בעמוד זה
http://www.jeepolog.com/forums/content.php/3930
Printable View
ניתן לצפות בעמוד זה
http://www.jeepolog.com/forums/content.php/3930
יפה ערן.
התנהגות קבוצתית נכונה, זהירה ואחראית (במקום הדורש זאת, המרזבה).
רק כמתבונן מהצד נראה שמיקום הבחור הצעיר (הבן שלך?) ליד הכבל המתוח קצת מסוכן, לא?
אחלה כתבה, הסרטון הדגמה קצת בעייתי. מיקום המכוון לא נכון, מפריע לרכב העולה ולא רואה את הנהג השני. טווחי ביטחון של הצופים/משגיחים מהרצועות, ומשיכה לכיוון לא טוב (שציינת).
מכוון צריך לעמוד במקום בו יש לו קשר עין עם שני הנהגים כל הזמן ושבו איננו מפריע. גם אם זה אומר שהוא מטפס גבוה (לאיזור סוף המעקף הימני למשל). ניתן לקבוע שיד ימין מסמנת למושך ושמאל לנמשך וכו...
אם עובדים עם חבל סינטטי לקחת בחשבון שהוא לא מגיב טוב למשיכה מהירה או לחיכוך עם סלעים (הנסיון שלי בעיקר עם ספקטרה שהוא חבל עם מעטפת וליבה, ופחות עם דיינמה).
אם מדובר בקטע איטי וקשה, ניתן לשקול להורות לנמשך להיות בהילוך נמוך יותר מהמושך כדי למנוע עקיפה של הכבל ואימפקטים. ברכבים אוטומטיים התיאום הרבה יותר קל.
גרירה בהילוך R פחות מומלצת.
מדוע לא להפוך את הרכב הגורר (במידה ואפשרי עדיף)
Sent from my iPhone using Tapatalk
מצטרף להערות של קודמי.
מעל הכל, כבל פלדה כזה ארוך, זה מסוכן!!!
חייבים אמצעי ריסון או לדאוג שאף אחד לא נמצא בטווח סכנה.
יש אולי צילום של עיגון הגלגלת?
רק אני לא הבנתי למה הרכבים האלו בכלל צריכים עזרה? לרובם יש מחשב שמדמה נעילות, או נעילות. למעט היוקון שאיני יודע מאיזה שנתון הוא.
קצת להוציא אוויר ולשלוט ברכב לאט לאט בעליה נראה לי עדיף על המשיכה שבעצם מוציאה את השליטה מידי הנהג. הם ההתנהגות של הרכב כשמושכים אותו בצורה כזאת, בגלל ריבוי הזוויות לא צפויה וזה מסוכן.
כל מה שנעשה כאן לא תורם במאומה להורדת הסיכון להתהפכות ימינה שזה הסיכון האמיתי במרזבה.
בקיצור, אם הסרטון נעשה רק בשביל להדגים, אני מבין, אחרת, אני לפחות, הייתי פועל אחרת.
עזוב שניה את הביצוע בסרטון.במרזבה קורה שהרכב מפרפר על הבניה והמדרגה ובורח ימינה. שם הסכנה, כי מעבר לזה, המדרגה עצמה די פשוטה.
בביצוע נכון אתה יכול לעשות זאת בלי מילימטר של פרפור ובכך אולי לסבך את העליה (חצי שעה במקום שתי דקות) אבל להפחית סיכון. בזמנו גם היה בזנט שתקוע שם צמוד לקיר.
נאמר לי שמישהו הכניס דקביל לקיר.
לא יודע כמה הייתי סומך על עיגון שלא ידוע מי ואיך חיבר אותו.
פחח... קבוצתית... אחראית... עאלק ...
הסרטון הזה מצולם בעת שהם השאירו אותי להתמודד עם הצירייה השבורה בצ׳רוקי ופשוט המשיכו בטיול כאילו כלום. כנראה שהיה יותר חשוב לנסות את הטכניקה המתחכמת הזו מאשר לעזור לרכב תקול בשיירה, ועוד כזה שתמיד עצר ועזר לחברים אחרים בקבוצה ומעולם לא השאיר רכב תקוע בשטח. כן גם בחבורה הספציפית הזו.
ברור שאני לא מטייל איתם מאז ...
לעניין יישום הטכניקה בסרטון.
א. היו בחבורה מספיק רכבים נעולים שיכלו לעלות לאט ובבטחה, ובמקרה הצורך למשוך את מי שנזקק לעזרה
ב. גם אם הרכב הראשון היה זקוק באמת לטכניקה הזו, ברור שכל האחרים לא היו זקוקים לה.
ג. נקודת העיגון שנבחרה לא מתאימה ואפילו מסוכנת בנקודה הזו. הרי כל הסכנה במדרגה הזו היא התדרדרות ימינה, אז לבחור נקודת עגינה שמושכת בכוח את הרכבים ימינה ?? בסרטון ממש רואים שהרכבים נלחמים במשיכה ימינה של הרצועה. היה יותר בטוח בלעדיה.
ד. המון אנשים נמצאים בטווח הצלפה של רצועות/כבלים ארוכים ושאקלים.
ה. הרכב המושך עושה זאת ברוורס. זה לא בריא לרכב המושך ובתלות בתוואי גם לא בטוח. רוורס גם לרוב מהיר יותר מהילוך ראשון. מיותר לחלוטין, במיוחד כאשר לכולם בחבורה הזו היו מכשירי קשר. מאיפה אני יודע ? כי מי שלא הביא מהבית קיבל בהשאלה ממני.
אז תודה ערן שאחרי ההתנהלות המביכה שהשאירה אותי להתמודד עם הצירייה השבורה בזמן שאתם משתעשעים לכם בטכניקה מתחכמת (ומיותרת, כאמור, במקרה זה), אתה גם תוקע לי עוד אצבע לעין בפרסום הכתבה הזו.
כן, היה כיף, כל הכבוד.
נדב.
תודה על השיתוף, בהחלט תיעוד מעניין.
שאלה, רק לי בולט בסרטון שהמיקום של הגלגלת גורם שהמשיכה לכיוון ימין והנהגים ממש נלחמים עם ההגה שמאלה כדי לברוח מהצד הימני המסוכן?
אם הרכב העולה יברח ימינה עקב פירפור וכו', המשיכה לא תחריף הבעיה?
עריכה, נדב42 ואני כתבתנו באותה דקה בדיוק את אותה תהייה...
Sent from my SM-T580 using Tapatalk
עצוב מאוד לשמוע על ההתנהלות... לא לעיניין לדעתי.
לגבי הסירטון, לא "קלות", ולדעתי גם לא "בטיחות" מה שמוצג בסירטון...
קל זה בטוח לא באופן הזה וזאת לדעתי טכניקה של "אין ברירה" כשכל השאר כשל וצריך להישתמש בה, ובטיחות.... יותר מידי אנשים מסביב וגם אין אמצעי ריסון לכבל הפלדה המסוכן שמדגרד על הסלעים פעם אחר פעם ואני מניח שאף אחד לא בדק אותו בין לבין...
מעבר לזה העיגון לא נכון, כיוון המשיכה ואופן המשיכה לא נכון, והרכב המושך גם לא עומד במקום הנכון.
מי שמכיר את אנשי הקבוצה ובעיקר את העומד בראשה יודע כמה הוא איכפתי חברי ומקצוען ברמות הכי גבוהות.
נדב , מבלי להכנס לאי דיוקים בפרטים ,( לפי מה שאני יודע חלק מהקבוצה נשאר איתך .. החלק השני התקשר לבדוק מה קורה לאורך כל הטיול ) אני לא מבין מה מטרתך בתגובתך הפומבית הנל ..לא לעיניין .. רוצה לומר משהו לערן אז תדבר איתו ישירות ולא דרך מקלדות !
אוי לי ואבוי לי עם כזו אכפתיות וכזו חברות. מאחל לך שלא תחווה על בשרך את אותה חוויה כמוני.
הנה הפרטים המדוייקים: אסף והד נשארו איתי בלי שאלות ובלי להניד עפעף. מארגן ומוביל הטיול וכל יתר החבורה המשיכו בדרכם. כל יתר הפרטים והתירוצים פשוט לא חשובים.
כאשר החבורה נעלמה ולא שבה הייתי בשוק.
בטיולים שהובלתי וארגנתי (או אפילו סתם השתתפתי), מעולם לא השארתי רכב פצוע בשטח. בחיים. גם לא העמדתי את בעל הרכב התקול בחוסר נעימות של הצורך לבקש, או אפילו להישאל האם לעצור את הטיול. כאשר קרתה תקלה תמיד חזרתי ועזרתי לתקן, ואח"כ ליוויתי את הרכב התקול לאורך כל הדרך עד לכביש או לסיום הטיול. ועשיתי זאת גם בחבורה הספציפית הזו, יותר מפעם אחת.
בטיול ההוא נאלצתי עקב צירופי נסיבות להשאיר את הצ'רוקי לבד בשטח, על שביל ראשי, ללא השגחה, למשך כשעה. לא כיף, ואפילו די מלחיץ. אם היו נשארים איתי עוד אנשים זה לא היה קורה. ואם החבורה היתה חוזרת ומנסה לסייע ברעיונות יצירתיים איך לצאת מהברוך במקום לשחק בכבלים וגלגלות במרזבה, אולי היינו מוצאים דרך לחלץ את הצ'רוקי מהמקום, במקום להיגרר לתיקון שטח מורכב אל תוך הלילה. בדיעבד אני יכול לחשוב על דרך אחת לפחות שבה יכלנו עם הציוד הקיים להוציא את הצ'רוקי משם לכביש בנסיעה איטית.
לצערי, גם בהתכתבות פרטית עם ערן בעקבות ההודעה שלי בשרשור הזה, ערן עדיין חושב שההחלטה להשאיר אותי בשטח עם אסף והד היתה "נכונה לשעתה", ובמקום לקחת אחריות על החלטותיו הוא משליך אותה על אחרים. הוא עדיין לא מבין שהמעשים שלו פוגעניים ופוגעים, ועדיין לא לוקח עליהם אחריות. חבל.
לא תמיד דברים נעשים מתוך מטרה, כוונה או תוכנית. לפעמים כשתוקעים לך אצבע בעין, גם אם זה בלי כוונה, אתה צורח "איי !", ולפעמים גם מעיף מרפק לא מכוון. וזה מה שקרה לי כאן.
אני לא יודע איך להעביר במילים את עוצמת הפגיעה שחוויתי בעקבות הטיול הזה, ובעקבות ההתפתלויות של חלק מהמעורבים בו לאחר מעשה בנסיונות פתטיים להצדיק את ההתנהלות שהיתה שם. פרסום הכתבה והתגובה שאחריה על "התנהגות קבוצתית .. ואחראית" הציפה אצלי את הכל מחדש עד כדי בחילה. פיזית.
אבל נאה דורש ונאה מקיים, ועידנא דריתחא אינה תירוץ:
הראל, אני מקבל את הערתך שהתגובה שלי לא היתה לעניין.
זה לא היה ראוי, והייתי צריך לקחת נשימה ארוכה לפני שישבתי לכתוב את התגובה. טעיתי כאשר כתבתי את הדברים כאן, בפומבי, מבלי להפעיל שיקול דעת, ומבלי לקחת בחשבון מה תהיינה ההשלכות.
הכתיבה שלי הביעה ביקורת אישית קשה ונוקבת, פורסמה בפורום רחב ופומבי, ועל כך ערן, אני לוקח אחריות, בלי תירוצים. אני מתנצל שפגעתי בך. זה לא היה במקום. לא הייתי צריך לכתוב את הדברים בפומבי. טעיתי.
נדב.
לא מפתיע אותי בכלל שהד נשאר איתך בלי לחשוב פעמיים... את אסף אני לא מכיר לצערי.
+++1
ברגע שיש מישהו שלא יכול להמשיך, ולא משנה למה, זה הנושא הכי חשוב וזו העדיפות (גם אם זה אומר שלחמישה רכבים אחרים, הלך הטיול).
לא משאירים מישהו בשטח, ולא מחכים שהוא יבקש.
דרך אגב,
גם אם לא יצאנו ביחד, ברגע שרואים מישהו אם בעיה בשטח, עוצרים לעזור, מאותו הרגע, זו העדיפות.
אוי לנו אם נאבד את הסולידריות הזו.
לא יכול להתווכח עם הרגשה סובייקטיבית, אבל נשמע קצת כמו הגזמה. אם חצי שיירה נשארת עם הרכב התקוע, לא רואה סיבה שהשאר לא ימשיכו.
נכון, נחמד יותר שכולם נשארים, אבל לא טאבו, ובטח אין מה להרגיש ננטש.
לא מסכים עם התגובה הזאת.
משהו מהשיירה נתקע, כולם מתיצבים לעזור.
לכל אחד יש ציוד ברכב שיכול אולי לעזור. או לעזור בעצה או סתם תמיכה.
ואני לחלוטין מבין את נדב עם רוח ההתנדבות והנתינה שהוא מפגין פעם אחר פעם.
Sent from my SM-G955F using Tapatalk
גם אני חושב שהיו צריכים להישאר יותר (שלא לומר כולם). אם תקרא שוב את הסיפור, תראה שאחד מאלו שנשארו היה חייב לחזור וכך הם נשארו שניים בסך הכל (נדב + 1) זה לא מאפשר הרבה משחק.
One is none
Two is one
.
.
בטיולים (בתשלום), נהוג להשאיר עוזר מדריך עם הרכב התקוע ע״מ שיעזור בחילוץ (עד כמה שניתן) וכמובן שישאר עם המחולץ עד להשלמת החילוץ.
בטיולי חברים, אין כללים / חוקים. ברור שטיב החברות משחק כאן תפקיד חשוב.
מניסיוני, רצוי לפנות את הנשים ילדים (במידת האפשר) ולתת לשיירה להתקדם בטיול / לחזור הביתה (את המנה מהאישה תקבל כך או כך...)
רצוי להישאר עם עוד גיפ אחד לפחות (הכי גיבור), שיוכלו לסייע עם החילוץ.
להשאיר את כל הגיפים, לדעתי מיותר.
Sent from my iPhone using Tapatalk
לא מסכים, ואצלנו זה לא נהוג בכלל כמו שציינתי, אבל כל אחד והדיעות שלו מה שבטוח.
בטיול בתשלום זה משהו אחר לגמרי(לא התנסיתי אישית בזה), זה לא קבוצת חברים, ולדעתי אתה חותם על מסמך לפני הטיול ככה שאין לך ברירה.
מה שנדב ציין יותר קריטי ומכריע פה לדעתי, נשארו איתו 2 רכבים בסך הכל כשאחד מהם היה חייב לפרוש בשלב מסויים מה שגרם לו ולחבר שנישאר להשאיר את הצ'ירוקי בשטח לבד בלי השגחה עם כל הציוד וכל המשתמע מכך.
מהפוזיציה של הובלת טיולים בתשלום......
לפחות אצלנו (אתר השטח הישראלי 4X4.co.il) כל מי שנרשם לטיול איתנו מחוייב שיהיה לו ביטוח גרירה בתוקף.
-אני כמדריך/מוביל הטיול מחויב כלפי המטיילים לחלץ את הרכב לכביש הקרוב.
אחרי שהצלחתי להביא את הרכב התקול לכביש ווידאתי שהגרר בדרך ושליושבי הרכב יש אוכל ושתיה עד שהגרר יגיע, אני חוזר לקבוצה וממשיך את הטיול, בהתאם לזמן שנשאר וכו'. לעתים זה מחייב שינויים במסלול בהתאם לזמנים ולשיקול דעתי כמדריך.
כמובן שאני נמצא בקשר ככל שמתאפשר עם בעל הרכב ומתעדכן אם ומתי הגרר הגיע ואם הם בדרכם הביתה ומתי הגיעו הביתה בשלום.
- במקרה של רכב שנשבר בסוף המסלול ואין לי אפשרות/יכולת/חלקים וכו' על מנת לתקן אותו, כפי שקרה לי באחד הטיולים לפני חודשיים כשטרופר אחד השמיד מיסב גלגל קדמי וכל הגלגל עם הנאבה נשר מהרכב - אני משחרר את הקבוצה הביתה אבל נשאר עם נוסעי הרכב התקול עד להגעת הגרר. למרות שרשמית אני לא חייב. חשוב לדעת - המתנה לגרר בכבישים נידחים בדרום עלולה להימשך שעות ארוכות (אנחנו חיכינו סמוך לכניסה למעלה עקרבים יותר מ-5 שעות) ומבחינתי אין מצב שמי שטייל איתי יישאר להמתין לבד בחור נידח כזה לתוך הלילה.
אז עושים קפה, מבשלים ארוחת ערב, מעבירים את הזמן בכיף ואת הבעסה בסבבה.
מבחינתי זה המינימום הנדרש מאנשים שמטיילים בקבוצה. על אחת כמה וכמה אם אתה המדריך/מוביל.
- אין ולא יהיה מצב בו משאירים רכב של מישהו מהקבוצה בשטח (עם האנשים או בלעדיהם) וממשיכים בטיול.
- במקרה שבו הרכב של המדריך הוא זה שנתקע/נשבר - כל הזין. צריך למצוא דרך לתקן ובמקרה הגרוע - גוררים את הרכב לכביש או לתחנת דלק סמוכה והמדריך ימשיך להוביל את הטיול כנוסע באחד הכלים של הקבוצה. במקרה הכי גרוע שאני ממש לא רוצה לחשוב עליו או לדמיין אותו - להשאיר את הרכב בשטח ולהמשיך עם הקבוצה בטיול. כמובן שבמקרה כזה מוטב שמישהו יישאר לשמור על הרכב עד שתגיע עזרה.
וכן, לי זה קרה. בנחל ערוד. בטיול חוצה נגב של שלושה ימים.
אבל לי היה מזל שזה קרה כשכל הקבוצה כבר נפרסה לבטח בחניון הלילה והעיקר - לי יש חברים מדהימים. כאלה שהגיעו ממרחקים באישון לילה עם המכלול להחלפה. בארבע שעות של מכונאות שטח, בזמן שכל הקבוצה היתה שקועה עדיין בשינה, החזרנו את הג'יפ לכשירות מלאה והטיול יצא ליום השני כמעט בזמן והמשיך ללא תקלות נוספות.
לזה קוראים חברים. מבחינתי זה הסטנדרט.
לפני אי אלו שנים באחד מ״טיולי הצדיקים״ בדרום, טיולים מרובי משתתפים במשך מספר ימים סביב יום הכיפורים.
באותו טיול הגיע משתתף חדש, שנלווה לחבר מוכר(מהראשונים לקפוץ ולסייע, אבל הוא לא הסיפור כאן).
מסתבר שה״חדש״ שהגיע עם סדק מוכר (לו בלבד) בסרן.
ביום השני אם אני זוכר נכון, הסרן התפצלח ל-2.
שוב,
מישהו חדש לא מוכר שפישל בגדול, ותכלס דפק לכולם את הטיול.
אחרי נסיונות קיבוע עקרים, כלל השיירה זחלה בקצב הלוויה לערבה להוציא אותו לכביש בתחנת הדלק של חצבה.
רק אחרי כן המשיכו בטיול.
זו רוח הדברים שהכרתי.
המקרה המתואר כאן צורם.
בטח כשהשבר המדובר של נדב היה במרחק קצר יחסית מהכביש.
מההיכרות עם נדב, אין לי ספק איפה הוא היה נשאר אם זה היה מקרה הפוך, של שבר אצל מישהו אחר.
לגבי תעוד המשיכה במרזבה, אפעס רצה לברך ויצא עקום.
הטכניקה נכונה, הביצוע לא במיטבו.
וסתם שאלה שמתבקשת מכל הנושא הזה, במקרה של חילוץ הרכב לכביש הקרוב והמתנה של היושבים בו לגרר, הרי שאין מקום לכולם בגרר, ובכלל גרריסטים לא אוהבים לקחת איתם אנשים או בכלל נוסעים לקריאה אחרת או לחניון המתנה/גרירה בהמשכים, איך אותם אנשים חוזרים הביתה? להזעיק חבר/משפחה לנסיעה של כמה שעות לא תמיד מסתדר.
לפני כשנה בערך כשאחד הלנדקרוזרים טחן דיפ' אחורי סיימנו את המסלול בצהרי שבת על הכביש בהמתנה לגרר, כל הציוד התחלק לרכבים התקינים כולל היושבים של הלנדקרוזר, חזרנו בשיירה(כמו בהלוך, ככה גם בחזור בכל טיול) ופיזור בבתים...