מצבר ליתיום יון (LIFEPO4) כמצבר התנעה יחיד בהיילקס.

ראשית, נשוא הכותרת עוד לא ממומש ברכב, אז הכול עוד פתוח.
בינתיים לקחתי שמונה תאי YUASA LEV40, מסודרים בארבע זוגות מקביליים בטור. עם נתיך של 350 אמפר ביציאה (יתכן שאגדיל ל500 או 700 לטובת הכננת. התאים בנויים לטווח הנ"ל) , ומאזן תאים אקטיבי מחובר. חיברתי חיצונית לרכב עם כבלים, כשהמצברים המקוריים מנותקים. התנעתי, הפעלתי צרכנים כבדים, כיביתי, התנעתי, בדקתי טעינה, נראה בסדר.
אני מנסה לחשוב בקול איזה סיכון עוד לא כיסיתי, ואשמח לדעות מנומקות.

לגבי איזון, אז כבר נתתי תשובה.
המצבר ימוקם בארגז הסגור של הטנדר (ללא חלונות זכוכית שתורמים לאפקט חממה) , בתוך אריזה שלא תאפשר כניסה של מים ופגיעה מכנית.
מתח יתר, מנוטר ומבוקר ע"י ווסת הטעינה של האלטרנטור. נותן 14.2 וולט במקסימום, שזה כ3.55 וולט. יש לי בנוסף מד מתח מול עיני הנהג.
מתח נמוך, אני לא אמור להגיע אליו. רכשתי ממסר לזרם גבוה שישב ביציאה מהמצבר ויופעל עם כפתור ידני בתחילת וסוף יום טיול.
טמפ' מצבר, יורכב מד טמפ' בקבינה.
אני לא צופה שינויים מהותיים במצב קיבול המצבר לאורך חייו, שכן כשהרכב יעמוד, המצבר יהיה מנותק. יהיה סטרטר בתחילת נסיעה שידרוש מהמצבר לחזור לאחריו לאותו מצב טעינה, וזהו פחות או יותר.
יוצא דופן יהיה מצב של הפעלת כננת. כאן אני אצטרך להיות רגיש יותר, גם כדי לא לרדת למתח נמוך מדי, וכן כדי לאפשר לאלטרנטור טעינה בטוחה שלא תעבור את המגבלות שלו, עקב ההתנגדות הפנימית הנמוכה של מצברי הליתיום. ראיתי סרטון ברשת שמראה איך שורפים אלטרנטור כשמנסים לטעון מצבר ליתיום של 300 אמפר שעה. כמובן שאני רחוק מאוד משם, הן מבחינת פערי המתח שהוזנו לניסוי, והן מבחינת זמן הטעינה והזרמים הנדרשים.

ברור לי שזיו ידחוף לכיוון אוטומציה של בקרת המתח הנמוך והטמפ'. לא פוסל את זה, אבל דוחה את הטיפול לשלב מאוחר יותר, אם בכלל.

למה בכלל לעשות את זה? אני מניח שהתשובה הראשונה תהיה: "סקרנות" .
השנייה ובשלישית מהותיות הרבה פחות, כגון ביטול הצורך בטעינת מצברים כשהרכב עומד בין טיולים, וכן הורדת עומס מדפנות תא המנוע, נקודה כאובה בהיילקסים ישנים. אצלי מתגלים סדקים חדשים לא רחוק מסדקים שכבר רותכו בעבר הרחוק.

יאללה נתחיל :-)

חוץ מסקרנות, אני באמת לא רואה הרבה הגיון בפרוייקט (יש דרכים איך לשמור על המצבר בין הטיולים).

1- כן, בטווח הארוך הכל צריך להיות אוטמטי, אני מטייל בשביל הכייף ורוצה את הראש בטיול. אני סיימתי עם גיחות ומבצעים, לא מחפש לתפעל ציודים, לעבור על בד"ח , וכל הזמן להיות במתח מה שכחתי ואיזה פרוצדורה הבאה. פריקה עמוקה מדי, פעם אחת! ואתה נפרד מהליתיום. אבל, מאוד מסכים עם גישה של שלבים.
2- מה שחסר בסיפור שלך, זה העובדה שאין לך מצבר צרכנים (נכון גם לא מקרר :-) ), אבל זה עדיין המקור אנרגיה העיקרי שלך.
אני מציע לנסות להגדיר קו אדום של מינימום AH שאתה מצפה שהמארז הזה יכיל, וגם לבדוק שהוא באמת מגיע לזה.
מניסיון שלי בטעינה של 4 תאים ל 14V, התכולה נמוכה מאוד.

אם הייתי חייב לעשות פרוייקט כזה -
לדעתי, גם סט אחד של 4 (לא כפול), יניע את ההיילקס בלי בעיות.
תשאיר סט אחד רק להתנעה (כמו בתכנון הנוכחי) ושים סט שני, עם DC2DC חזק (20A), עם שלושה או ארבעה תאים, לכל המערכת חשמל של הרכב.

Last but not least
הורדת עומס מדפנות המנוע. מצטער לא קשור. אם הפתרון לבעיה של הדפנות זו הוצאה של המצבר למקום אחר, אז תוציא את המצבר עופרת (בגלל שאתה עם 8 תאים, אתה בערך באותו הגודל).

מעבר לסקרנות שזה כבר מספיק ...

למה לא להעביר את שני מצברי העופרת לתא מטען מאחורה וזהו ? ..
( לא צריך לענות .. )

או מצבר אופטימה גיבור וקטן בתא מנוע להתנעה וליתיום צרכנים בארגז.


Sent from my iPhone using Tapatalk Pro

אין לי "צרכנים" אז כל מה שקשור לנושא לא רלוונטי. תאורה והטענת טלפונים מגיעים מפאוורבנקים גדולים והמקרר שיזד..ן, הוא לא יקבל חשמל בלילה. קיבל מספיק בעבר.
מצבר אופטימה, נחמד כשלעצמו, יקר, לא מסקרן, וגם חסר את תכונות הליתיום. אם כבר הייתי מחליט לשפוך כסף על העניין הייתי רוכש מצבר lifepo4 מוכן כולל ההגנות וסוגר עניין או קונה תאים ובונה.

אני מזכיר את השאלה: איזה סיכון עוד לא כיסיתי?

יש סיכון קטן שאשכח לנתק ממסר ראשי להרבה שעות כשצרכן גדול מחובר (עד היום לא קרה לי אף פעם. יש שני מפסקים למצברים ואני זוכר תמיד לנתק אותם לאחר נסיעה) אני חושב להחליף את אספקת המתח לסוויץ' מחוט עוקף ממסר ראשי והשהסוויץ' יפעיל את הממסר הראשי. זה יסגור את אופצית ירידת המתח.

שתישאר מהר מדי בלי סטרטר.
אתה ברמת קיבולת אפסית לתאים האלו.
קצת פרקת בלי תכנון ואין לך סטרטר.
או שהסטרטר יפרוק מדי את המצברים. אתה על הקשקש


אגב, הגנת פריקה אפשר לעשות על נורת הטעינה או מחוט ה acc

הייתי משנה גישה ומגביל את הטעינה ל 12 וולט ומחבר 3 זוגות תאים.
4 וולט לתא יבטיחו הרבה יותר מיץ בתאים.

או כמו שכתבת עובר לטכנולוגיה האחרת.


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

ב14 וולט התאים ישבו על קצת פחות מ50 אחוז מהקיבולת שהיא 80 אמפר שעה. 80 של ליתיום שווים לפחות 160 של חומצה עופרת, אם לא יותר. זו הסיבה ששמתי שמונה ולא ארבעה תאים.

עקרונית, כפי שציינתי, אין לי תוכנית לאפשר פריקה כלשהי של המצבר. אם בכל זאת יקרה המקרה, יש בתא המטען ארגז פעולה עם מצבר ליתיום ספייר. אני לא אשאר תקוע בשטח ללא יכולת התנעה, מה שלא יהיה.

לגבי מעבר לטעינה של 12.6 וולט, נשמע לי מורכב מדי. יש בזה בעיות עקרוניות שאני לא יודע איך להתחיל לחשוב עליהן, כמו למשל, מה שקורה כשהBMS מתנתק עקב הגנת מתח גבוה. האלטרנטור עובד ללא מצבר?

הגנת פריקה על ידי שימוש ב ACC. בהחלט נשקל בחיוב, כפי שציינתי בהודעה הקודמת.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

אני מזכיר את השאלה: איזה סיכון עוד לא כיסיתי?

יש סיכון קטן שאשכח לנתק ממסר ראשי להרבה שעות כשצרכן גדול מחובר (עד היום לא קרה לי אף פעם. יש שני מפסקים למצברים ואני זוכר תמיד לנתק אותם לאחר נסיעה) אני חושב להחליף את אספקת המתח לסוויץ' מחוט עוקף ממסר ראשי והשהסוויץ' יפעיל את הממסר הראשי. זה יסגור את אופצית ירידת המתח.

---

לדעתי, אתה חייב לצאת מתוך הנחה שיום אחד תשכח.
השאלה היא, מה יהיה מחיר השכחה?

Sent from my SM-G980F using Tapatalk

המחיר הוא שהתאים יהרסו (שזה לא שונה מאוד ממצבר חומצה עופרת שנפרק לחלוטין) . לכן אני חושב על מנגנון שימנע את זה, כפי שרשמתי, ממסר ראשי שמופעל על ידי הסוויץ'.

האמת היא שבמחשבה שנייה, אין צרכן כבד כזה שיפרוק את המצבר. המקרר הרי יחובר ליציאה מהbms שהיא מגינה מפריקת יתר.

1. תמדוד כמה א״ש יש לך עד לפריקת מינימום.
מהנסיונות של זיו וקצת גם שלי, גרף הטעינה אינו ליניארי.
ה 80 אמפר משמונה תאים שקולים לעשרה א״ש מתא בודד. נראה לי שאתה אופטימי מדי.

2. באילו מצבים התאים האלו יכולים לעשות נזק סביבתי של דליקה וכו?
הנתון הזה לא לגמרי לי כנראה.
הבנתי שגם בפריקה חזקה ועמוקה או מהירה.
גם בחום גבוה וגם בטעינה מהירה ולא מאוזנת.
אחת ההנחות שגויה?
חסר לי מצב כלשהו?

3. מה הטמפרטורה ביום חם בתא סגור במקום האחסון שבחרת?
יתכן ומעל רף הטעינה תעצור לארוחת צהריים ותיתן סטרטר על מצבר לא טעון.
הלך המצבר או שאולי מעבר לזה?

בואו נזכור שבסופו של יום מדובר בחומר שאוסרים להטיס מעבר לקיבולת מסויימת ולכן אפשר להניח שהוא ידוע בחוסר יציבות גם במנוחה.

בואו נדבר על הבטיחות והסכנות שבו.

Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

אתה מגדיל מאוד את המרחק בין המצבר לסטרטר, בזרמים האלו אורך (ועובי) הכבלים משמעותי. אני מציע שתערוך ניסוי מעשי עם אורך ועובי הכבלים המיועד לפני שאתה ממשיך להשקיע.

אולי תגלה שמפל המתח מספיק גבוה כדי שיהיה שווה לך לטעון את המארז באופן מלא (בעזרת dc2dc מהסוג שיודע להעלות מתח), לחבר רק את הסטרטר ל- 4 תאים, ואת כל יתר מערכות הרכב ל- 3 תאים בלבד. כך תכפיל (לדבריך, לא בדקתי) את קיבול המערכת ותקבל סטרטר בריא יותר להתנעה [emoji846]

בועז, הקיבול מאוד חשוב לך ולזיו כי אתם פורקים את המצברים שלכם. אין לי כוונה לעשות את זה ולכן זה פחות חשוב לי.
טעיתי? לא קרה שום דבר. מקסימום אתניע מהמארז הרזרבי ואחשוב מחדש.
לגבי זרמים, חום, התנעה וטעינה, אני נמצא ברוב ככל הפרמטרים במקום צנוע בהרבה מדרישות המערכת המקורית ברכב שהתאים ישבו בו במקור.
נדב, יש לי ברכב תשתית לכל האורך של כבלים 50 ממ"ר לטובת חיבורי כננת קדמי ואחורי. לטובת הניסוי התחברתי לשקע הקדמי של הכננת עם כבלים מטר וחצי שחוברו למצבר שהונח בחוץ. הסטרטר היה בריא מאוד. מהיר מהרגיל שלא במפתיע עקב המתח המוגבר. אני אעשה את הבדיקה גם על השקע האחורי אבל אני לא צופה שיהיה שינוי. זה מספיק טוב לכננת, אז ברור שזה מספיק טוב לסטרטר.
להתחיל לפצל מערכת חשמל, סטרטר ואחרים, כנראה שלא יקרה גם אם זה יהיה מחויב. אם זאת הברירה אז עדיף לי להישאר עם חומצה-עופרת. בראיה שלי כל נגיעה במערכת החשמל המקורית של הרכב גורעת ואני משתדל להימנע מזה. מעבר לכך שכמו שכתבתי לבועז, אני עדיין לא מבין איך אפשר לחבר מצבר ליתיום 12.6 וולט למערכת אוטומוטיבית מסורתית.

חנן,

יש פיל בחדר והוא- מהם המצבים שבהם הסוללות עלולות להתלקח.

בבקשה שתף אותנו בידע שלך בנושא.
ממה צריך להיזהר בשימוש?


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

דחיפת זרם מעל ליכולת של הסוללה .. משיכת זרם מעל ליכולת של הסוללה .. וקצר.

נראה לי שחנן דיבר על זה.

ממה שאני מכיר, בראש ובראשונה-טעינת יתר.

טעינת יתר עלולה להיגרם גם מפריקת יתר שגורמת לאיבוד היכולת של תא להיטען, ואז כשמנסים לטעון מארז תאים טורי שיש בתוכו תא שלא מסוגל להיטען, שאר התאים עלולים לחטוף טעינת יתר. גם חוסר איזון עלול לגרום לטעינת יתר של חלק מהתאים במארז.

יש גם גורמים נוספים כגון פגיעה מכנית בלוחות התא, מגע של מים בלוחות, זרמי טעינה ופריקה מוגזמים ועוד.

מה עם זעזועים?

פרייבט היברידי/חשמלי לא פוגש ויברציות בתדרים וחשיפה ממושכת כמו ברכב שטח.

אני לא מכיר מגבלה בנושא.

אני לא מכיר את המבנה המדויק של כל ישום, אבל סוללות ליתיום יושבות גם על אימפקטים ופטישונים, אופנועים וטרקטורונים ועוד.

מה קורה עם טמפרטורת סביבה?

ראינו פה ושם סרטונים של סוללות שמתלקחות ככה סתם פתאום. למה?


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

אני מהמר שזה נגרם עקב טראומה קודמת שלא נראית בסרטון.

יש לך חומר כלשהו שאפשר לבסס עליו דיון?

לא חסרות דוגמאות ברשת


https://youtu.be/u9bb-o7RvTY


אני רואה מגוון סרטי התעללות בסוללות ולא הצלחתי להבין עד הסוף את כללי הבטיחות איתם.
יש כאלו ששורדות התעללות קשה ויש לפעמים התלקחויות ספונטניות.
אני מניח שהספונטניות הן סוללות מאיכות הרבה יותר נמוכה מאלו שבידינו


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

מה עם זעזועים?

פרייבט היברידי/חשמלי לא פוגש ויברציות בתדרים וחשיפה ממושכת כמו ברכב שטח.

---

תתפלא...

Sent from my SM-G970F using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי boaz avrahami

לא חסרות דוגמאות ברשת


https://youtu.be/u9bb-o7RvTY

---

אין בדוגמאות האלה אפילו רבע בסיס לדיון. אין לי מושג מה קרה שם, ובטח לא מושג על הרקע שקדם לאירוע.

לא בשביל להפחית את הזהירות הנדרשת ונקיטה באמצעים נכונים, אבל כן כדי לתת פרספקטיבה: גם מצברי חומצה-עופרת מתפוצצים מדי פעם. לי יצא להיות באיזור פיצוץ כזה שניות לאחר האירוע, פעמיים. זה אמנם לא אש, אבל גם חומצה שמוטסת לכל הכיוונים זה לא נחמד.

צריך לומר, אולי להזהיר, גם הLEV40 שאנחנו מאוד מתרשמים מהן יודעות להתנפח. יש אצלי שישה תאים נפוחים כאלה. הם יצאו ממארז ששתה כמות רצינית של מים והBMS בו נהרס.

אלו השישה שכולנו אסירי תודה להם על שזיכו אתונו בכל השאר?


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

בול

גם אני מסוקרן לגבי הצלחת הפרוייקט.
אולי כדאי לשלב אותו עם מטף קטן ליד.

הצלחתך שלך תרגיע אותי מאוד בקשר למארז שלי


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

אפשר לינק למאזן תאים שאתה משתמש בו!


Jeep ZJ V8 98
Honda EX300 94

Li-ion Lifepo4 LTO Battery Active Equalizer BMS Balancer Board 1.2A 2S 3S 5S-17S

ebay number: 313036567500

מה שיפה בו בניגוד לBMS, זה שאתה ממש רואה אותו עובד. הוא מדליק נורה ספציפית עבור כל זוג תאים שכנים שיש ביניהם הפרש מתח ושעבורם הוא מבצע איזון. כשהאיזון נגמר לאותו זוג תאים הנורה כבית. בדקתי עם רב מודד על תאים שהיו ביניהם הפרשים, ואני יכול לאשר שלא מדובר בסתם דיסקוטק אלא העבודה מבוצעת בפועל. תכונה נוספת שלו היא שהוא כביכול לא "מבזבז" את האנרגיה בתאים הגבוהים יותר על ידי פריקתם בעזרת נגד, אלא הוא מעביר את האנרגיה מתא גבוה לתא נמוך. זה כנראה די חסר משמעות מבחינה אנרגטית, אבל זרמי האיזון גבוהים יחסית, עד 1.2 אמפר, וכתוצאה מכך זמן האיזון מתקצר, והתהליך מייצר פחות חום. הנתונים מדברים על איזון ברמה של 30 מיליווטלט בין תא לתא, שזה פחות ממושלם. בסוללה של שמונה תאים טוריים, זה יכול כבר להיות באיזור ה0.2 וולט מהתא הנמוך ביותר לתא הגבוה ביותר אם הם במקרה מסודרים בצורה עוקבת וכולם עם פער מתח באותו כיוון, וזה לא מעט. אם זו בעייה אקדמית או פרקטית, עוד לא החלטתי, אבל אם אספת בשדה ערימת תאים במתחים שונים, זה בהחלט עושה את העבודה הראשונית ביעילות.

אני לא בטוח שאשתמש ברכיב הזה קבוע על הסוללה, מכיוון שבכל מקרה יהיה עליה BMS עם יציאת מתח מוגנת עבור המקרר, אז זו תהיה כפילות מיותרת.

הBMS יהיה:

4S 30A 12V BMS PCB Protection Board For LiFePo4 LiFe 18650 Battery w/ Balance

ebay number: 133043506935

אוופסס,
נקודה שלא עלתה ולדעתי שווה מחשבה -
נכון שיש לך מאזן, אבל אתה מטעין ישירות, בזרם שיכול להגיע לעשרות אמפר.
אם אחד התאים יצא מאיזון, המאזן לא יספיק לאזן בקצב של הטעינה ואתה עלול להיות בבעיה.
שני פתרונות -
1- תפרגן לעצמך BMS טוב וחזק יותר
https://www.ebay.com/itm/12V-16V-21V...53.m2749.l2649

חוץ מהסטרטר עצמו (ההפעלה, לא הפיקוד של האוטומט), שהכל יעבוד דרך הBMS. כמו שכתבת פה בעבר, יש מצב שזה ישגע את את הבקר טעינה של הרכב, תצטרך כנראה לחבר איזה מצבר עופרת קטן במקביל?

2- תתטעין ישירות, אבל צריך "לגנוב" יציאה מהמאזן , ולהבין מתי הוא חושב שנפתח פער, ואז לנתק את הטעינה.

ללא שום קשר, מציע לך להשקיע בBMS יותר טוב ממה ששמת, ולא פחות חשוב, אחד שיש לו רגש טמפ' (או להשקיע בהתראת טמפ' נפרדת).

הפרקטיקה הנפוצה ביישומים כנ"ל של זרמים חזקים היא לא לעבור עם הזרמים החזקים דרך הBMS. מנטרים את המצב, מפעילים במידת הצורך אזהרה, ומנתקים מפסק ראשי. גם באאוטלנדר חוטי האיזון לBMS הם דקים מאוד.
אני משתמש במצברים האלה במודול שמציג כל הזמן את המתח בכל תא והמתח הכללי.



https://youtu.be/Fw-Vq3xzeA4