כמו שכתוב בכותרת, אני מחפש מדריך טוב לכרכום.
Printable View
כמו שכתוב בכותרת, אני מחפש מדריך טוב לכרכום.
תגדיר מה זה מדריך טוב.
יודע לספר על הר כרכום ועל כל ההיסטוריה שלו? יודע להוביל טיול להר כרכום?
Sent from my iPhone using Tapatalk
עדיף שניהם +++ציטוט:
נכתב במקור על ידי nirs
המשימה אכן להוביל טיול להר. לדעתי, אי אפשר לעשות את זה טוב מבלי להכיר טוב את הסיפור של ענתי.
בכלל, גם אם לא מקבלים את התזה של ענתי (שזה הר סיני), עדין צריך להתמודד עם העובדה של ריכוז האתרים והכתובות במקום כל כך נידח.
אני מסכים.
לכרכום צריך מדריך שמכיר את הכרכום,
וגם אחד שיודע לספר סיפור (תתפלאו כמה מדריכים יש שלא יודעים).
אחרת,
בינינו?
המקום משעמם תחת.
זה נידח כי אתה יושב שזה נידח.. כי זוית המבט שלך מודרנית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
כל הר הנגב מלא באתרים וציורי סלע +\- מהתקופות האלו, מה שמכוון לפעילות אנושית לא מעטה בכלל.
הייחוד של הכרכום הוא הריכוז הגבוה בכיפת משאר ספציפית.
1- לא בצפיפות הזו.
2- כל זה קורה במקום ללא מים ומרעה, ולא על שום נתיב ( שידוע לנו).
+1ציטוט:
נכתב במקור על ידי איל מ
Sent from my iPhone using Tapatalk
יואב אביניאון? לא יודע אם הוא חבר באתר אבל הוא נוהג בג׳יפ... אני מנוי על הניוזלטר שלו והוא ידען והתרשמתי (מהוידאו) שהוא גם מדריך טוב.
1. תקרא שוב מה כתבתי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
2. ההר במרכז אזור עם ממצאים ואתרים פרה-היסטריים רבים במסדרון תנועה שבהמשך מוכר כ״דראב אל חאג׳, בין עזה למפרץ אילת.
3. יש בוודאות עדויות למקורות מים שהיו והתייבשו.
4. אל תחשוב במונחי מים מודרניים, משפחהז+2 כבשים וחמור הסתפקו בכ-120קוב לשנה!
ובורות מים (לא בארות) יש באזור.
שלא נתבלבל, ההר מקום מאד מיוחד וכנראה אף פעם לא נוכל לדעת את הסיפור שלו, אבל צריך להעמיק בגיאוגרפיה והארכאולוגיה של האזור בצורה חוצת תקופות ולא בצורה יחסית צרה של ענתי.
זה שהיום אין שם מים ומרעה - בקנה המידה המודרני שלנו - לא מחייב שזה היה המצב בכל עונות השנה ובקנה מידה של העולם העתיק - לפני 3000 או יותר שנים.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
עכשיו, אתם שניכם סתם מתלפספים....ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
הארכיאולוגיה של היום יודעת לזהות ארועים מלפני אלפי שנים בדיוק של כמה עשרות שנים.
יש מחקרים שיודעים להציג שנות בצורת או שנות שפע לפי הכמות של אבקת הפרחים בשכבה ארכיאולוגית מלפני 3000 שנה.
אנחנו יודעים להגיד איפה היו מים ואיפה עברו נתיבי סחר.
הטיול המקובל לכרכום, מתחיל בלינה לרגלי ההר, ע"מ להתחיל לעלות על הבוקר. זה טיפוס לא טרווילי, לשום מקום.
בניגוד למעברי הרים חשובים, ואפילו דיון על ההר הגבוה בסיני, שבהם המעבר הכרחי, במקרה הזה, אין שום צורך (עתיק ) לטפס על ההר הזה, ובכל זאת יש עליו הרבה ממצאים.
מי שהסתפק ב 120 קוב לשנה (וגם אכל הרבה פחות קלוריות מאתנו) עשה את זה כי בניגוד לנו הוא לא עשה ספורט ולא טיפס על הרים בשביל הכייף, הוא חסך באנרגיה.
הוא התרכז בללכת עם העדר למקום הכי יעיל, הוא לא הלך לעשות טרקים בשביל הנפש...
לגופו של עניין -
אין שום נתיב (שידוע לנו) שחוצה את ההר הזה, ואין שום הגיון לסטות מהמישור שסביבו ולטפס עליו.
גם אם היו יותר משקעים, וגם אם היו יותר בורות מים, יש הבדל מהותי בין משפחה \ חמולה אחת (מה שלא יכול להסביר ריכוז כזה של כתובות ומבנים), לבין נתיב שעוברות עליו שיירות (שיכול להסביר רכוז מבנים וכתובות, אבל מצריך תשתית הרבה יותר "חזקה").
דווקא בגלל שאני לא מקבל את התזה של ענתי, אני חושב שההר הזה מאתגר, מפני שאין לנו הסבר הגיוני למה שקרה שם.
התזה של ענתי הגיונית מספיק בעיני - כדי לענות על כל השאלות שהעלית.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
זה לא באמת משנה אם מדובר בהר סיני או לא.
המקום היה בוודאות מרכז רוחני דתי והווה מוקד עליה לרגל. יש לא מעט ממצאים התומכים בכך.
Sent from my iPhone using Tapatalk
לפות"ש, נסה את מויש מעוז וד"ר אלי ארזי. על פניו אבניאון פחות מתאים.
מי שמתפלסף זה אתה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
קיבלת תמצית מזוקקת של ההיסטוריה במספר משפטים שמכילים את כל מה שכתבת.
או שאתה את הגרסא המאד ארוכה שכולל העמקה בחישוב יחס תורם/נתרם לגבי נגר שנתי ממוצע בהשלכה של השוואת יחסי איזוטופים חמצן 16/18 , בשקלול נוכחות פולן מקביל, עצמות בע״ח ותרמולומינס של כלי צור ככלי השוואתי תקפתי?
חלק מאי-ההבנה של המרחב קשורה לדעתי גם לנידחות המודרנית שמחוברת גם לאילוצי רט״ג..ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
הדרך התוחמת את ההר ממזרח, העוברת בעמק חרוז, מעוטרת בהמון כתובות סלי ואתי מחנה.
הדרך סגורה לציבור בגלל רט״ג..
זה חבל ארץ יפה מאד וחבל שכך.
ההר הוא ריכוז גדול מאד של פטרוגליפים אבל הוא חלק ממרחב פעיל.
קביעתך שאין דרך באזור אינה נכונה, יש דרך לידו.
זה מסדרון יבשתי מים תיכון למפרץ אילת.
הבעיה בפענוח המשמעות של ציורי הסלע בעיקרה בגלל התקופה אליה משויכים, טרם הופעת הכתב, וזו סתירה לא קטנה ביחס לתיאוריה של ענתי.. כי אז כבר ידעו לכתוב.
יש עוד אתרי פולחן לא מוסברים בנגב במרחב הזה, לא בקנה מידה הזה, אבל בלי יח״צ.
+1ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
[emoji846]
סליחה ומחילה על הבורות, מהי התאוריה של ענתי, ומי זאת/זה ענתי?
שואל מעניין אמיתי
תכתוב בגוגל "ענתי הר " ומשם תתקדם.
בברכה, טושי
דורון,ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
אתה מכניס לי דברים לפה, ואז מתווכח איתם.
זה נראה שאתה מחפש להתווכח בכח ואני לא באתי עם עורך דין.
אין וויכוח שבאזור ( הגדר אזור) עוברים מסלולים שירדו דרומה לעבר מפרץ אילת.
אני אמרתי משהו נורא פשוט, למה לחרוג מהמסלול ולטפס על הר שלא מוביל לשום מקום, ולהשקיע דווקא שם , איפה שאין מים או מרעה, בבניה וציורי סלע.
זה אלפי שנות אדם ( של ציור הכתובות האלו), מישהו מאוד רצה להגיע לשם.
לא מגיעים להר הזה דרך אגב, תוך כדי מסע לשום יעד אחר.
יש באזור הרים דומים, ועליהם אין ריכוז כזה.
לא בטוח שאני מבין את ההערה לגבי התקופות וידיעת הכתב.
בכל התקופות הרלוונטיות לדיונים על ההר הזה, כתיבה היתה נחלתם של בודדים ( שישבו בחצר המלך \ שליט).
רועה או כל נווד שהסתובב בשטח לא ידע לכתוב.
בניגוד למגילות או מצבות ואתרים "רשמיים" אחרים שנכתבו ע"י אנשים בשרות המלך.
ולכן אני לא מבין את ההערה שלך.
מויש מעוז. בהחלט.ציטוט:
נכתב במקור על ידי DavidL
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
התשובה כמו השאלה - פשוטה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי zivo
למה להתאמץ לעלות על ההר הזה?
היית פעם במדבר בטיול בחניון לילה עם ילדים? בבוקר, מה הם עושים? עד שההורים קמים? מטפסים על ההרים מסביב לחניון. עד שהם מוציאים את המרץ של הבוקר ההורים כבר מכינים קפה ומתחילים לקפל.
או ההסבר השני - הר שולט + מרחב מיושב על ידי נוודים (אני יודע שזה נשמע סתירה אבל לא) = אתר פולחני.
יש במרחב הזה המון אתרים כלכוליתיים. אז זה לא דבר ספציפי לתקופה.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
ותוסיף את התרבות החריפאית.. ואת הכפר הניאוליתי הגדול ברסיסים.. והיישוב הקטן יותר בשולי מטרד, והגדול בשלוחת משאבים.. ו״ההר הקדוש״.. ומצבור הכתובות בחפיר, אזוב ועוד ועוד ועוד..
זיו,
וכדי להוסיף על הבלבלה.. ועל הספקנות שלי מענתי, אז מסתבר.. שאלמנט ״פולחני״ שהיה אחד המזוהים ביותר עם ההר הוא בכלל הפעלה של בני נוער בטיול להר.
בשנה החולפת לטיול הנ״ל, יצא פרסום רשמי כאילו זוהה מקדש על ההר.. מרוב המבוכה על השטות, ועל הזיהוי השגוי(והסיפור המיתי שהתחיל לצבור תאוצה וחיים משל עצמו..), המדריך נצר את הסוד הרבה שנים עד שזה נחשף.
https://www.efratnakash.com/gallerie.../37-4537_h.asp
אז..
כן, הר כרכום הוא אתר מדהים ושווה ביקור ושוטטות עם מי שמכיר ויכול להדריך לנקודות השוות והמעניינות.
מצד שני,
קח בערבון מוגבל מאד תיאוריות שאין להן אחיזה במציאות מלבד השערות מתובלות במיסטיקה וצבע.
דורון,
תקרא טוב, כתבתי לפחות פעמיים שאני לא קונה את הסיפור של ענתי.
דרך אגב, אני גם לא חושב שסיפור יציאת מצרים ( כפי שהוא מופיע בהגדה), בכלל קרה ( כך שכל הדיון איפה, בכלל רלוונטי).
אבל בשביל הדיון הזה כבר צריך ללמוד מה אומר ישראל פינקלשטיין ולא ענתי.
מצטער אם אני סוטה קצת מהנושא שלשמו חטפתם את השרשור.
דרשתי בשבילך אצל חמי, שהוא מדריך טיולים.
השם שעלה ממנו (ומאחרים) לגבי הדרכות בכרכום הוא דן עופרי.
הבחור אילתי. לא מכיר אותו ולא יודע אם הוא מדריך רק קבוצות או גם בודדים, אבל נאמר עליו שהוא גם מכיר, וגם יודע להדריך ולהפעיל את החברה.
בגוגל הוא מופיע ב"אקו טיולי מדבר" באילת.
נסה להגיע אליו דרכם.
אני לא חושב שזה עניין של חטיפת שרשור.
העלנו מידע רלוונטי להר ולמתעניינים בו.
זיו העלה שאלות והתפתח דיון.
זה בכלל שרשור שזיו פתח, אז הפעם מותר לו, וזה לא נחשב "חטיפה" [emoji16]
תודה לכל מי שהביא שמות ( כולל בהודעות הפרטיות).
יש רשימה ארוכה, ועכשיו נשארה רק שאלה, אם אפשר להתחייב (הכוונה היתה לטייל בסוכות כביש 10 פתוח), או שנהיה בסגר קורונה.
בעבר הייתי מגיע להר בתדירות גבוהה כמורה דרך, רוב המטיילים שלי היו תיירים, בעיקר איטלקים אך גם לא מעט גרמנים והולנדים ומאומות אחרות מרחבי העולם. הבסיס לביקור מבחינתם היה בהרבה מקרים אמונה דתית, שכן הר כרכום נחשב לפי מחקרו של פרופסור ענתי כהר סיני, הר מתן תורה.
הטיול ברגל על ההר וסביבותיו, יכול לקרב אותנו לנושאים כמו צמחיית המדבר, גאולוגיה, אתרי הפולחן והפטרוגליפים שבאזור ועוד.
בנוסף לכך הנוף המדברי והתחושה המדהימה של מסע במדבר, רחוק מהציוויליזצייה ומכל דבר מוכר, הופכים את הביקור בהר לחוויה מיסטית של ממש בעיניו של התייר.
הנושאים שלשמם הגיעו התיירים למקום והאמונה דתית שונים מנושאים שמעניינים את המטייל ישראלי ומי שלא מחובר לנושאים האלה יכול לחשוב שהמקום משעמם.
תדמיינו לרגע משאית ספארי פתוחה, חוצה את המדבר בחורף, קור כלבים, יום ארוך של נסיעות והליכה רגלית במעלה ההר ואז שמגיעים לראש ההר, מוצאים שם בסך הכל, כמה מוצגים ערטילאיים, שאפשר לפרש בדרכים שונות, אין עדות חותכת וכל חווית הביקור תלוייה במדריך או הרועה הרוחני שאמור לבנות מהחומרים הדלים האלה, את הסיפור הכי חשוב בהסטורייה האנושית.
ללא קרבה לנושא וגם קצת אמונה ולווי של מדריך טוב שמכיר את האזור ולימוד, אין לביקור בהר יותר מדי משמעות מכיוון שרוב הממצאים במקום, לא בולטים במיוחד ולא צמודים לסימון השבילים שקיים במקום ולכן רק מי שמכיר את ההר היטב, יודע בדיוק את המיקום של הממצאים החשובים ויכול לחבר בין הנקודות השונות ולספר את סיפורו של המקום.
לרבים מהתיירים, זהו ביקור ראשון באזור מדברי וחלקם מגיעים לארץ במסע דתי, מלווים בכומר או רועה רוחני, תפילות ומיסות על ההר היו חלק חשוב מהביקור.
אחרים, במיוחד איטלקים, היו בהר כסטודנטים במשלחות המחקר עם פרופסור ענתי ומכירים את ההר היטב ועדיין לא שבעים ממנו.
לביקור בהר צריך להקדיש יומיים, לינה בשטח בחניון לילה הר כרכום והליכה רגלית של שעות ארוכות. אין כמעט מסתורי צל וההליכה בשמש קשה. מומלץ לא להגיע בקיץ ואם כן, לצאת להליכה מוקדם בבוקר.
יכול להמליץ על חברים וקולגות מהאזור, חפשו את אפי פרי, נדב סילברט, חים ברגר או יואב צרפתי, מורי דרך, חברים טובים וג'יפאים.
.
ספי הנגבי