תהיה - האם כל אלה שמחפשים רכב לטיולים רגועים בחיק הטבע' מתכוונים לזה?

כמעט כל מי שמגיע לכאן כותב בהודעת החיפוש שהוא מחפש רכב לטיולים רגועים בחיק הטבע. לא סלעים ומעלות.
אבל אנחנו יודעים שבהרבה מקרים מהר מאוד זה מתדרדר לטיולי שטח עם רכב לא מתאים.
אני שואל את עצמי אם מי שכותב 'רק טיולים רגועים במקומות שפרייבט לא מגיע' מתכוון לזה, או שמדובר בהונאה עצמית שמטרתה לחצות איזשהו גבול פסיכולוגי של מעבר לרכב שטח יקר - בתירוץ ש'זה לא באמת זה'?
מה דעתכם? כמה מאותם מחפשי 'רכב לשבילים רגועים' מגיעים בסוף לשבילי המדבר? וכמה מהם למעלות הנגב?
והאם כדאי לומר להם מראש - אחינו, אנחנו יודעים שאתה רוצה ג'יפ אבל האישה מתנגדת. תקשיב טוב, זו לא הדרך. חבל, זה יעלה לך ולה יותר. צריך שאני אדבר עם הגברת?

אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

אני חייב לציין שבשנים האחרונות,
הפעמים היחידות שבהן הדיסקברי הצדיק את עצמו על פני רכב רך יותר, נגיד גראנד ויטארה, או דאסטר ידני (אני לא מתכוון לנסוע בשום סוג של שטח ברכב אוטומט בלי הילוך כוח), לא היה בטיולים כלל, אלא בכל מיני נסיונות מעקפים ב"קיצורי שטח" או "שוטטות להכרת הסביבה".
כולל השבוע, שבו מצאתי את עצמי נוסע בר בשטח/בדרכי טרסות של מטעי זיתים, על איזו שלוחה טרשית בדרך לאיזה בור מים (אגב, במרחק של בערך ק"מ מהבית, ולא בצחוק).
אני מניח שזה לא השימוש שפותחי השרשורים מתכוונים אליו.
רוב החברים שיש לי שיש להם רכבים רכים (פורסטר), ושהתחילו עם השטחכשכבר יש להם משפחות, עושים שימוש ברכב בדרכי קקל, ולא מתקדמים הלאה.
מי שאני מכיר שנוסע בשטח אמיתי, בד"כ קפץ למים מההתחלה (סמוראי, ג'ימני, גאלופר קצר וכו...) ומשם גדל גם באוטו וגם בהרכב המשפחתי.

הייתי במקום הזה לפני כמעט עשור. הייתה רתיעה לעשות את הקפיצה ממשפחוטומטית ישר לאיזה ג'מוס גדול שגם ישן.
השאלה כמה מהר מגיעים למסקנה שבעצם אונסים את הרכב להיות משהו שהוא לא תוכנן אליו.
ויש את האלה שמסתפקים בטיולים הרגועים וטוב להם כך.
אגב יש גם הטוענים שלהתחיל ברכב נחות יותר עושה אותך נהג טוב יותר. אפשר להגיד את זה גם על רכב שטח בלי נעילות ובלי בקרת משיכה. השאלה כמה שוברים בדרך.


Sent from my SM-G970F using Tapatalk

וואלה, זה כל כך מדויק. אני בדיוק חשבתי על זה היום, מה הקטע של כל מי שמחפש רכב שטח לטיולים רגועים. עצם החיפוש אחר רכב שטח לטיולים רגועים הוא סוג של אוקסימורון שנובע בין היתר גם מפניה לחברי הפורום הזה לעצה, זה כמו להתייעץ על איזה תרסיס לקחת לנזלת -עם רופאים במחלקת קורונה.

ממה זה נובע? ובכן-

א. חוסר הבנה- מי שמחפש "רכב שטח לטיולים רגועים" אינו מגיע מהרקע שיש לרוב החברים בכל הקשור ללהבין את מה שנדרש כדי לטייל. כאן מהר מאוד ימצא מי שיציין ביובש שלחפש פורסטר זה לא לחפש רכב שטח. זה לחפש רכב כביש-שטח. במקרה הבוקר זה כמעט היה אני שהעיר בנושא, אך עצרתי ואמרתי "כמה פוץ אפשר להיות", אז ויתרתי. בכל מקרה, זה לגיטימי, אני לא מבין ברוב הדברים עלי אדמות. זו לא בושה.

ב. חוסר ידע: אין ספק שיש לא מעט דברים שניתן לעשות עם סובארו פורסטר, על אחת כמה וכמה עם דאסטר. אבל חלק גדול מאוד מהרוכשים של רכב כזה אינם מודעים למהות האמיתית של חלק גדול מאוד ממסלולי ארצנו. אנחנו לא חיים במואב, אבל בפעם האחרונה שבדקתי קשה לעלות את זרון עם פורסטר.


ג. קשקושים שמוכרים לאנשים. זה מזכיר לי טיול שעשינו לאחרונה באזור ים המלח. מגיעים לאיזה מכשול שלא נראה לי שאפילו רשום בעמוד ענן כמעלה, אבל ללא ספק יש שם כמה מאות מטרים. לא בעיה, גרררררר פססט פססט על הARB ומטפסים ברבע קמ"ש. פתאום למטה מגיח דאסטר שנראה אפילו משודרג. הבן אדם מגיע לתחתית המעלה, מפתח 100 קמש. עולה, נלחם, יורד, נלחם, מכות, פיצוצים, בומים חזקים, רבע שעה מגיע למעלה. "רואים??? רואים??? גם דאסטר עלה". בנתיים מהדאסטר נופלות חתיכות והבעלים בפאניקה רץ לראות מה זה הרעש המוזר שהוא עושה מהמנוע.

ד. שמרנות. קל לומר לאישה שאתה קונה רכב כביש שטח רך. מה תגיד לה, שקנית לנד קרוזר? גראנד?

ה. הברוואדו הישראלי שמשולב בחוסר הבנה. יצא לי כמה פעמים לשוחח עם אנשים שמכניסים את המשפט "אבל עליתי את עשוש, הנה סרטון". כשמסבירים להם בנימוס שעשוש זה השביל שמוביל לוורדית הם עושים חיקוי של דג.

בסופו של דבר, ירדתם מהכביש לשביל נחמד ונוח, המשכתם לנסוע והתחלתם ליהנות ולחקור עולמות חדשים ואז, כמעט תמיד, המשך השביל יהפוך לבלתי אפשרי לרכב שאינו 4X4.

וכאן נכנסת השאלה המהותית, אם אנחנו רוצים לחקור את העולם שמעבר לשביל או לא, כמו בכל תחום, השאלה היא גם פילוסופית:
"רוצה להגיע אל מקומות חדשים ומוכן להתאמץ ולהשקיע את מה שנדרש" או פרקטית "מי צריך את זה? " .

רק שבגבולות מדינת ישראל הקטנה, יש כל כך הרבה מקומות שנדרש אליהם רכב 4X4 אמיתי וטוב או לחליפין רגליים שיודעות ללכת רחוק וגב חזק, כך שכנראה שתמיד יהיו מי שירצו שיהיה ברשותם רכב עם רמת עבירות גבוהה, גם אם הוא כבר גרוטאה זקנה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

אחינו, אנחנו יודעים שאתה רוצה ג'יפ אבל האישה מתנגדת.
אסף.

Sent from my Redmi 4X using Tapatalk

---

בדיוק ככה. הכל מתמצה בזה.



הוא חולם על רכב שטח. כמו יוסי בנאי ורבקה מיכאלי במערכון האלמותי ההוא - "תמיד רציתי ג'יפ".
אבל היא לא מסכימה - כי היא גם צריכה לנהוג בזה לעבודה ולהסתובב עם זה בעיר, למצוא חנייה, לתמרן ברחובות צרים.

בהתחלה נסיונות השכנוע הרגילים:
"זה גבוה, זה גדול, זה בטיחותי".
"את תמותי על הטיולים".
"רק טיולי משפחות, ברור!"

היא אשה, היא טיפוס מעשי. לא טיפשה. היא יודעת שאם היא תנהג ביומיום לעבודה ברנגלר מוגבה על צמיגי 35' או בלנדקרוזר ענקי עם גגון אוסטרלי עמוס בג'ריקנים, בהתחלה זו תהיה אטרקציה. אבל אחרי יום-יומיים ואינספור תמרוני קדימה-אחורה בחניון של המשרד ונשיקות-מוות לפרייבטים עם תשלומי השתתפות עצמית לצד ג' אחת לשבועיים-שלושה, זה כבר יהיה סוג של עונש. וכמה דלק כמה...
אז בתור התחלה תשכח מזה - ועכשיו מגיע שלב המשא ומתן וההתפשרויות. במיטב המסורת של דיפלומטיה פייסנית, כמעט "סמולנית":

"ברור אהובתי - זה יהיה האוטו שלך. זה בכלל בשבילך, לא בשבילי. אני אנהג בו רק בטיולים בשטח".
"טוב יקירתי, ברור שיהיה אוטומט".
"טוב חמודתי, אז לא גדול מדי".
"לא, זה לא ג'יפ ולא כמו ג'יפ, רק 2,500 סמ"ק. נשבע לך בחיי ספר התורה שזה לא זולל דלק".
"טוב מחמל-נפשי/זיק-נשמתי, אני מבטיח שלא נשבור את האוטו שלך. ניסע רק לטיולים רגועים - קצת טבע, שבילי קק"ל, פיקניקים...."

ברקע רצות הפרסומות עם "רק 4X4 זה SUV אמיתי", כל מיני תמונות עוצמתיות של נופי מדבר והרים אינסופיים, קרוסאוברים כפולי הנעה שחוצים נחלים בשפריצים פוטוגניים ו/או מטפסים בשיפועים בלתי אפשריים תוך הרמת ענני אבק. תמונות פסטורליות של קרוסאובר-ההרפתקאות המכוסה באבק מדבר, חונה בצמוד לעץ שיטה שווה ואוהל מול שקיעה פוטוגנית. לידו זוג רומנטי מהז'ורנלים בנעלי הרים, דגמ"חי טיולים מרובי כיסים גזורים על פי מידה ע"יי חייט-אומן, בנדנות על הצוואר וכובעי עור אוסטרליים - היא יפהפיה וחטובה ומבטה סקסי ומבטיח, הוא חתיך ושזוף עם ידיים שריריות ופרצוף שמשלב קשיחות-עם-רגישות מתחת לבלורית שופעת וזיפים מוקפדים, שניהם יושבים סביב פינג'ני קפה מפוייחים ומדורות שמעליהן מתבשלים סירי פויקה... הדמיון מתחיל להשתולל... הכל מטופל היטב בפוטושופ. מיטב אמנות השיווק.

וזה עובד עליהם. הם לא טיפשים, נהפוכו! הם אנשים אינטיליגנטיים, משכילים, יודעים לעשות היקשים הגיוניים. הם יודעים שזה רק פרייבט מפלסטיק עם עוד 3-4 ס"מ מתחת לגחון ותו לא. יודעים שזה לא בדיוק הלנדקרוזר הבריון או הרנגלר הקרבי שהם רצו וחלמו. הם יודעים שזה חרטא ואפילו לא כמעט, רק בכאילו. עמוק בפנים הם גם יודעים שזו הונאה עצמית ואיך זה ייגמר (רע ויקר) ולאן זה יגיע ואיך (למוסך, על גרר). אבל הם לא רוצים לוותר על חלום ה-4X4......

ואז מגיעים עם הפורסטר החדש (וזה עוד טוב. כי לפעמים זה לא פורסטר או XV אלא ראב4, הונדה CRV. או ספורטאז' GT, או אאוטלנדר.... "אבל בסוכנות אמרו שהוא 4X4!..." ברור) ומתקשרים לשאול "אחי, מתי טיול? אני רוצה לצאת לשטח, לתת בראש!!!".


לא אחי, אתה לא הולך לתת בשום ראש. אולי בראש-שום... כי אלה לא רכבי שטח.

כן, אפשר לצאת איתם לטייל, אחלה טיולים, גם במדבר. אבל מהרגע שנגמר הכביש ומתחיל הטיול, כל הדרך עוברת בחשש, אם לא בפחד. וזה כולו שביל פשוט שמטפס מהירדן ההררי לרמת הגולן, או סתם מכביש הערבה דרך נחל עשוש לכביש 40. אבל פה חריץ ופה אבן ושם אבן וכאן בולדר ומדרגה והנה אתה מדדה עקב בצד אגודל. מפחד על הצמיגים. על הגחון. על מפתני הפלסטיק, הם יקרים נורא. האם יעבור או לא?... האם ייתקע?.... האם ישבר?.... בסוף יום הטיול, למרות המיזוג ותא הנוסעים המתורבת והמפנק, אתה יוצא מהאוטו מותש וגמור. כי ההיסטריה והחשש ועירנות-היתר לא לגרד ולא לשבור פגוש ולא לנפץ קרטר של גיר ולא לקרוע צמיג, פירקו אותך יותר מכל האבק, הויברציות והרעש של סמוראי פתוח.

הסתיים הטיול וחזרת הביתה. עכשיו זמן החשבונות - צמיגים נקרעו, רעש מפה ורעש משם. למחרת בדיקה במוסך - המיגונים החדשים מקומטים כמו נייר כסף, המכלולים שלא ממוגננים נראים כאילו עברו על פומפיה גסה. פה ושם צבע שרוט, פגוש מידלדל, חתיכת פלסטיק חסרה, קליפסים שבורים. רגע, הרטיבות שם זו נזילת שמן? ומה הדפיקות האלה מאחור?... אהה, מוט מייצב נשר, כי פיקים של ריתוכים נפתחו?... הכל ניתן לתיקון - זה רק כסף. המוסכניק מחכך ידיו בחצי חיוך וכמה אלפי שקלים מחליפים ידיים. עכשיו תמצא תירוץ טוב לספר לאשה ותבטיח לה שבפעם הבאה ניזהר יותר.
הפעם הבאה כנ"ל. שוב צמיג ועוד כמה ת'לפים על שיקום פגושים ונזקי הגחון.
אז מה יהיה בטיול הבא? ובזה שאחריו?.... יהיה דבר כזה "טיול הבא"?
כנראה שלא. "אני לא מוכנה שתשבור שוב את האוטו שלי. סע לטייל עם החבר שלך בפאג'רו/דיסקברי שלו".
אחרי שנה ה"SUV האמיתי" כבר למכירה בהפסד רציני. זה דווקא כן זולל דלק ולא מטיילים כי נמאס מהנזקים אז אין טעם.

ועכשיו אחת מהשלוש:
1. יילך ה"4X4 העירוני" ויבוא כביש-שטח אמיתי.
2. הפרדת רשויות (קרוסאובר 2X4 רגיל ואופנתי לאשה ולמשפחה, ועוד ג'יפ אמיתי ישן לשטח בלבד, צעצוע שכולו רק שלך, לתחביב. תבנה אותו, תטייל רק עם חברים, טיולי גברים. תשבור אותו בכיף שלך, תתקן ותשבור שוב וחוזר חלילה)
3. חלום השטח ייסגר זמנית. עד יעבור זעם.
4. חלום שטח ייסגר לתמיד.
לצערי, מספר מקרי ה"לתמיד" שהתחילו ככה ואני מכיר, הוא גדול מאוד.




כן, תיכף יגיעו הסרטונים של הדסטרים שעולים את עשוש וצולחים את פרצים עליון. של פורסטרים מדוגמים סטייל נגמ"ש. הם הוכיחו מה שצריך להוכיח למי שצריך להוכיח?... לכאורה כן.
אבל זה חד פעמי. הם לא מיועדים לעשות דברים כאלה ולעבוד במתארים כאלה.
הקטע זה לא לעלות את עשוש או את פשוש, אלא לצאת לטייל. לטייל הרבה, אבל בשלוות נפש ורוגע. לא להיבהל מכל אבן או שלולית בוץ או מדרגונת או כמה בולדרים על השביל. בלנדקרוזר ובפאג'רו זה בכיף, גם בסטנדרטיים. בפורסטר זה במתח ובלחץ, גם בפורסטר מוגבה ומשופר.

אז אל תשקרו לעצמכם - פורסטר ו-XV ודאסטר הם אחלה מכוניות. יודעים ויכולים לנסוע בשטח עד גבול מסוים - אבל אם מה שאתם באמת רוצים זה לטייל בשטח בלי שום חשש, אז אתם צריכים רכב כביש-שטח אמיתי. תגדירו תקציב וחפשו רכב כביש-שטח שנכנס לתקציב הזה. גם אם הוא קצת יותר ישן, מה לעשות - כל אחד ויכולתו הכלכלית. רק אל תשקרו לעצמכם (וגם לא לאחרים, אפילו במחיר של לבאס אותם) שקרוסאובר כפול הנעה ללא הילוך כוח עם צמיגי חתך 55 ופגושי פלסטיק בולטים שתלויים 20 ס"מ מעל לשביל, זה מספיק - כי זה ממש לא. כי זה פייק.

חבל על זמנכם, חבל על כספכם, חבל על עוגמת הנפש ועל ריסוק החלום.

מכיר כמה וכמה משפחות, אוהבי טבע, רוצים קמפינג בשקט או לחסוך כמה ק"מ הליכה על שביל רכב משמים, הם כבר עושים את זה עם פריווט ופשוט רוצים קצת פחות קחחח קחחח מלמטה.

הם מסתפקים בפורסטרים סטנדטרטיים, קאיות פלסטיות, ומיצובישי נוכרי 2*4.

זה עונה בדיוק על הצורך להגיע לחניון טיפה יותר עמוק וטיפה יותר שקט, לרדת למעיין כזה או אחר בלי לפחד על הטמבון וזהו.
חלקם באמת ימשיכו הלאה לרכב שטח, רובם לא.

ההממ ....

לרגע, דרור .. כמעט שיצאתי לשים פתק מכירה על הדאסטר שלי, הראשונה בארץ שאתם עיתונאי הרכב פתחתם לה את התחת .. שנה שלמה .. ומאז ( ינואר 2016 ) מטיילת אצלי ( נקנתה ב 19 אלף ק"מ ועכשו 167 אלף ) ולא מעט ... ( לא הייתי בעשוש אבל כן בפרצים , פעמיים ) ועוד שום פגוש לא נשר ממנה .. למעשה שום חלק לא נשר ממנה .. ואפילו המגן חום המקורי של הדוד של האגזוז עוד לא נראה כמו נייר כסף מקומט .. הוא נראה בדיוק כמו ביום שיצא מהמפעל .. רק עם קצת יותר בוץ.

אמנם זה אתר השטח הישראלי הכי hard-core וכולם פה חמומי מוח .. אדומי עורף מרסקי סלעים אוברלנדרים .. וחייבים כמובן צמיגי 37" אחרת זה לילדות עם קוקיה ..

אבל אתם לפעמים ( כל הזמן ) שוכחים שלא כל ישראל הם אנשי השטח המיתולוגיים של ג'יפולוג .. ( כל ה 30 גולשים הפעילים פה ) אלא יש עוד שניים שלושה אנשים בארץ .. אולי אפילו 4. שרוצים לטייל והם לא חייבים לעלות את מעלה בוקר בשביל להגיע לתצפית ציפורים .. מה לעשות, יש עוד דרכים להגיע לשם וחלק מהם עבירים בסבבה לדאסטר או לסובארו כזה או אחר.

כי מה לעשות, במציאות ( בעיקר הישראלית ) יש הרבה פשרות. לא כולנו יכולים להחזיק שניים או שלושה רכבים כשאחד מהם נעול בפורט נוקס כל ימי השבוע ובעליו מסתובב כל השבוע בדאגה שמא יאונה לו רע או מטייל / עובד איתו בסופי שבוע ואז בעליו מסתובב בדאגה שמא שוטר יתפוס אותו ..

חלקינו מסתובבים רוב השבוע בדרך למשרד / סופר / גן ילדים וחלקי צריכים לשבת במשרד וחלקינו צריכים שהבת זוג תיסע לאסוף את הילדים ..

אז אפשר מצד אחד להעיף מפה את כל מי שלא נוסע בסופה ממוגנת עם סרני דנה 90 וצמיג 44" עם 3 נעילות וקומפסור מובנה בתחת של מושב הנהג ( שיעשה גם נעים בדרך .. למה לא ? ) ואז יהיו פה רק הארד קורים אדומי עורף ... אפשר.

אפשר גם להבין שלא כולם זה אני ולא כולם רוצים מה שאני רוצה ולא כולם צריכים מה שאני צריך .. ותכלס יש עוד כמה אנשים ביקום .. ויש להם דיעה אחרת .. יש אפילו כאלו שחושבים שמדינת ישראל סבבה וביבי אחלה מלך .. באמת ..

ואפשר להבין שיש הבדל בין לטייל ולצאת למסע עבירות. יש שמעדיפים את זה ויש למרבה הפלא גם שמעדיפים את ההוא .. ויש כאלו רחמנא ליצלן שאשכרה יש להם איזה בקרה על חשבון הבנק והם לא יכולים לקנות מה שהם רוצים אלא רק מה שהם יכולים .. ככה זה ... סה לה ויי.

מה רע ברכב משפחתי?
יכול להעיד על עצמי.
90 אחוז מהמסלולים שאני נוסע בהם, גם פורסטר יעבור בהם.
לרוב הטיולים אני נוסע בדורנגו שרמת העבירות שלו היא לא בשמיים.
קצת יותר מוגבל בשטח, אבל הדרך לשם וחזרה....
למי שלא מכיר, ה״גיפ״ שלי הוא לנדקרוזר 73.

אני חושב שזה ניסיון לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

כולם רוצים לנדקרוזר\רנגלר, אבל מסתפקים בXV\דאסטר, כי הוא זול יותר בכל מובן, כי הוא יותר קרוב לפרייבט מבחינת תחזוקה. אני לא יכול להאשים אותם. וברגע שיש יכולת שטח, משתמשים בה, לא חושבים על זה.. מעלה עשוש כבר לא אתגר אלא כמו שתומר אמר.

משם בודדים ממצים ומשדרגים, הרוב נשארים עם הXV\דאסטר ונשארים עם חלומות במגירה.

ואז יש את גיא שהוא חריג.. עשה את המסלול ההפוך ומסתדר עם זה.. כמוהו באמת שאין הרבה.

אסף שאל אתכם שאלה בפסיכולוגיה, לא במה האוטו יכול או לא יכול.
השאלה היתה כמו בשיר ההוא, שחלק גדול מהכותבים כאן צעירים מכדי להכיר: "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת".



יופי חי שהדאסטר יכול. אני באמת אוהב דאסטר.
יופי חי שדאסטר משופר מהתחת יכול, עם נהג טוב ולא מעט אלימות, לנסוע כמעט כמו פאג'רו סטנדרטי.

למרות שכשפגשתי אתכם בהר בוקר, התבחבשתם לא מעט ב"מעבר המצוק" שזו מדרגונת מהסוג ששום נהג רכב שטח סטנדרטי עם הילוך כוח בן 20 כמו טראנו או טרופר עתיק, על צמיגים במידה מקורית, בכלל לא עוצר בה ואפילו לא יודע שיש לה שם.
אחר כך הגעתם למרגלות סכין ציפורים ושם כבר יצאתם מהרכבים, בדקתם ברגליים ובעיניים ואז קיבלתם החלטה נבונה ואחראית ועשיתם אחורה פנה כי הבנתם שיש גבול לכל תעלול.... וזה כשמדובר בנהגים שכבר צברו נסיון, ברכבים טובים ומשופרים, דגם שהוא הטוב ביותר מבין בני מינו. הסמן הימני של הקטגוריה. וזה לא מעלה קשה. מפחיד? כן. יכול להיות מסוכן? כן ועוד איך. אבל לא קשה. אבל לג'יפון ללא הילוך כוח זה הימור. ואין דרך עוקפת. צריך לחזור.


רוב רוכשי הקרוסאוברים בכלל לא חושבים על שטח. קונים אותם כי עכשיו זה צו אופנה לשבת גבוה וכי יש לכולם - אז גם הם רוצים. לגיטימי.
זה ייסע רק בכביש וכשזה ייסע לפיקניק, זה יהיה בדיוק באותם שבילים שבהם נוסעים גם פרייבטים רגילים. באמת רק עם קצת פחות גירודים.

אבל אלה שבאמת מתכוונים לטייל, אבל מצטנעים "רק טיולי שבילים/קק"ל". האמנם זה כך?.....
מכיוון שאני עובד עם אנשים כאלה ומתפרנס מהם, אני מחזיק בכיס בכל הדרכה חופן קליפסים מפלסטיק, מהסוג שמוגדרים כ"אוניברסליים" ויש לי תשובות שאני אוסף בשטח, בצורת חתיכות פלסטיק מרוטשות.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

אסף שאל אתכם שאלה בפסיכולוגיה, לא במה האוטו יכול או לא יכול.


יופי חי שהדאסטר יכול. אני באמת אוהב דאסטר.
יופי חי שדאסטר משופר מהתחת יכול, עם נהג טוב ולא מעט אלימות, לנסוע כמעט כמו פאג'רו סטנדרטי.

השאלה היתה כמו בשיר ההוא, שחלק גדול מהכותבים כאן צעירים מכדי להכיר: "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת".

רוב רוכשי הקרוסאוברים בכלל לא חושבים על שטח. קונים אותם כי זה גבוה ועכשיו זה צו אופנה וכי יש לכולם אז גם הם רוצים. לגיטימי.
זה ייסע רק בכביש וכשזה ייסע לפיקניק, זה יהיה בדיוק באותם שבילים שבהם נוסעים גם פרייבטים רגילים. באמת רק עם קצת פחות גירודים.

אבל אלה שבאמת מתכוונים לטייל, אבל מצטנעים "רק טיולי שבילים/קק"ל". האמנם זה כך?.....
מכיוון שאני עובד עם אנשים כאלה ומתפרנס מהם, אני מחזיק בכיס בכל הדרכה חופן קליפסים מפלסטיק, מהסוג שמוגדרים כ"אוניברסליים" ויש לי תשובות שאני אוסף בשטח, בצורת חתיכות פלסטיק מרוטשות.

---

אז אם תקרא בין השורות, יש לא מעט ( מאות .. אולי יותר ) שמטיילים בדאסטר סטנדרטי מהתחת .. או סובארו עם מינימום מגן מנוע וכו' .. לא משופר מהתחת ובלי אלימות. כי הם לא !!!! מתעניינים בעשוש וורדית ומחמל נפשך או כמריר אחותך . ( סליחה .. רק בשבילך החרוז :) )

יש כפי שרשמתי, מאות ואלפי משפחות בישראל שמטיילות !!! לא נוסעות למסעות עבירות .. עם רכבים רכים .. מצאתי טיוגאן עם משפחה בדרך מ הקניון הלבן לכביש 10 .. והם הגיעו בשלום בלי השתוללות ..

זהו בדיוק.
שבמכוניות האלה כל שביל תמים הופך לאקסטרים ולדרמה גדולה.
לעבור ללא נזקים בנחל סדום למשל?... זו משימה שיכולה להחזיק קבוצה כזו למשך חצי יום.


והבעיה היא לא במכוניות אלא בהגדרה הראשונית של צרכים. בהצטנעות לכאורה. ולזה בדיוק אני מתכוון. אחלה מכוניות, באמת. אבל אם אתה מתכוון לטייל בשטח, כדאי להתחיל מראש ממשהו שיותר מתאים.

לא, הם לא צריכים רוביקון על 37'.
אבל בתכל'ס יש מצב שלצרכים האמיתיים/מתוכננים * התקציב שלהם, יתאים יותר פאג'רו בן 5 או לנדקרוזר בן 6-7 ולא פורסטר חדש.
אבל יש כאלה ששואלים וחושבים שאם יגדירו מראש דרישות צנועות, יקבלו תשובות במחיר צנוע שגם יתקבלו על דעת המפקדת בבית?....

לא יודע, אבל אני מנחש. כאמור, יעבור הסגר, ואני אחזור להתפרנס יפה מהם.
רמת ההיענות למסעות לא קלים בהגדרתם כמו חוצה ישראל לג'יפונים, מלמדת שהפנטזיות שלהם הן בעננים. בדיוק כפי שתיארתי. את ההכרזה/בקשה "באנו לתת בראש" (...) אני שומע שוב ושוב. במילים אלה ממש.

יש מקום בשטח לכולם
גם לכלים הנעולים החזקים
וגם לכלים הרכים
ו-"טיולים רגועים בטבע" זה דבר שקיים באמת ולא תמיד מחייב מעברים בעבירות קשה כדי להגיע אליו. לפעמים המטרה היא לטפס על גבעה כדי להעיף עפיפון או להוביל אופנוע ים למים או להגיע לחניון הקצת יותר מבודד או סתם לנסוע בשביל שלא רואים ממנו קווי חשמל. ולזה רכב רך יכול להספיק בכיף
לא כולם יכולים להרשות לעצמם רכב שטח קשוח חזק ולא כולם בנויים לאחזקה של רכב שטח מיושן עם כל הנלווה לכך. לפעמים רכב רך עם חשבון אחזקה מעט יותר יקר מהממוצע עדיף על פני רכב קשוח ומיושן שאחזקתו לא זולה ותנאי החיים על סיפונו 365 ימים בשנה הם לא כוס התה של כל אחד

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

אסף שאל אתכם שאלה בפסיכולוגיה, לא במה האוטו יכול או לא יכול.
השאלה היתה כמו בשיר ההוא, שחלק גדול מהכותבים כאן צעירים מכדי להכיר: "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת".

---

בצד הפסיכולוגי, לכל אדם יש רצון לראות הרבה אנשים שחושבים כמוהו, זה מחזק. (לא להתבלבל עם זה שלהרבה אנשים מאוד חשוב לא לחשוב כמו אף אחד אחר, אבל שאחר כך כולם יחשבו כמוהם- זה אחלה)

ואסף, רומז שכל מי שמבקש רגוע עוד לא הבין מה טוב בשבילו, או משקר לעצמו.

אני חושב שלפעמים זה נכון, אבל בהמון מקרים אנשים באמת לא רוצים לטפס כלום הם פשוט רוצים להכנס עוד כמה מטרים לשטח בלי קחחחח קחחח ולפרוס מחצלת.

ושוב אתם חוזרים ל"יש מקום לכולם"
כן, יש מקום לכולם. גם לקלנועית.

מדברים איתכם על אלה ששואלים על א' כשבעצם מתכוונים ל-ב', כדי לרצות את ג'....


יודעים מה, עזבו. אם צריך להסביר יותר משלוש פעמים, כנראה אין טעם.

- - - Updated - - -

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אומי5

ואסף, רומז שכל מי שמבקש רגוע עוד לא הבין מה טוב בשבילו, או משקר לעצמו.

---

או. אתה הבנת.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אומי5

בצד הפסיכולוגי, לכל אדם יש רצון לראות הרבה אנשים שחושבים כמוהו, זה מחזק. (לא להתבלבל עם זה שלהרבה אנשים מאוד חשוב לא לחשוב כמו אף אחד אחר, אבל שאחר כך כולם יחשבו כמוהם- זה אחלה)

ואסף, רומז שכל מי שמבקש רגוע עוד לא הבין מה טוב בשבילו, או משקר לעצמו.

אני חושב שלפעמים זה נכון, אבל בהמון מקרים אנשים באמת לא רוצים לטפס כלום הם פשוט רוצים להכנס עוד כמה מטרים לשטח בלי קחחחח קחחח ולפרוס מחצלת.

---

ואולי לא משקרים לעצמם אלא פשוט לא יודעים ? ...

אם אדם נכנס לתחביב חדש .. איך הוא יכול לדעת אם יתפוס או לא ? .. צריך להתנסות. זה רק אוטו. אפשר להחליף ..

נכון, זה רק אוטו. לא מתאים? אז מחליפים. ומפסידים המון כסף בדרך.

לכן הם שואלים.
אז כדי שידעו, הם צריכים לקבל תשובות אמיתיות, לא מתיפייפות. ולא מטעות. ובטח לא הצהרות פוליטיקלי-קורקטיות בסגנון של "יש מקום לכולם".
בפעם האחרונה שבדקתי, ג'יפולוג לא היה קבוצת תמיכה ואני לא פסיכולוג או קואוצ'ר.

ובהקשר הזה, אחזור שוב על הסיפור שלי, אמיתי מהחיים, על כל אלה שמתקשרים לשאול "איך האוטו הזה" ו"איך האוטו ההוא". מהר מאוד הבנתי שקל לי לנחש שהם בעצם כבר קנו, האוטו כבר אצלם בחנייה - עכשיו הם צריכים ממני את חותמת האישור הנכספת, את החיזוק לבחירה שעלתה להם המון כסף.
זה מדהים שלפני שבכלל הלכו לאולם התצוגה, לפני שחתמו על ההזמנה, הם לא טרחו לשאול. אפילו לא ביצעו נסיעת מבחן....
בהתחלה לא רציתי לבאס אף אחד ועניתי את מה שרצו לשמוע. אחר כך התחיל להימאס לי מהנודניקים האלה, שנעל ב-200 שקל הם ימדדו וילכו בה שתיים-שלוש דקות ברחבי החנות, אבל אוטו ב-150,000 הם לא לוקחים לסיבוב. רוכשים לפי שמועות..... ואז התחלתי לומר את דעתי האמיתית. לטוב ולרע. בפעם הבאה שיתייחסו יותר ברצינות לנושא הזה.



לדעתי, מי שבאמת לא יודע ומחפש תשובה במקום שמתיימר להיות הכי מקצועי ברשת ולתת לו הכוונה נכונה, לא צריך לקבל חיזוקים מזוייפים שיגרמו לו אחר כך רק לעוגמת נפש. כי מקום באמת יש במדבר לכולם, וגם לכל חתיכות הפלסטיק ושברי יציקות האלומיניום וקרעי הצמיגים שרק תרצה. אני רוצה רק להוסיף שהגרריסטים בדרך כלל לא מסכימים להכנס לשטח. אז בזהירות, כן?.....

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

נכון, זה רק אוטו. לא מתאים? אז מחליפים. ומפסידים המון כסף בדרך.

לכן הם שואלים.
אז כדי שידעו, הם צריכים לקבל תשובות אמיתיות, לא מתיפייפות. ולא מטעות. ובטח לא הצהרות פוליטיקלי-קורקטיות בסגנון של "יש מקום לכולם".
בפעם האחרונה שבדקתי, ג'יפולוג לא היה קבוצת תמיכה ואני לא פסיכולוג או קואוצ'ר.

ובהקשר הזה, אחזור שוב על הסיפור שלי, אמיתי מהחיים, על כל אלה שמתקשרים לשאול "איך האוטו הזה" ו"איך האוטו ההוא". מהר מאוד הבנתי שקל לי לנחש שהם בעצם כבר קנו, האוטו כבר אצלם בחנייה - עכשיו הם צריכים ממני את חותמת האישור הנכספת, את החיזוק לבחירה שעלתה להם המון כסף.
זה מדהים שלפני שבכלל הלכו לאולם התצוגה, לפני שחתמו על ההזמנה, הם לא טרחו לשאול. אפילו לא ביצעו נסיעת מבחן....
בהתחלה לא רציתי לבאס אף אחד ועניתי את מה שרצו לשמוע. אחר כך התחיל להימאס לי מהנודניקים האלה, שנעל ב-200 שקל הם ימדדו וילכו בה שתיים-שלוש דקות ברחבי החנות, אבל אוטו ב-150,000 הם לא לוקחים לסיבוב. רוכשים לפי שמועות..... ואז התחלתי לומר את דעתי האמיתית. לטוב ולרע. בפעם הבאה שיתייחסו יותר ברצינות לנושא הזה.



לדעתי, מי שבאמת לא יודע ומחפש תשובה במקום שמתיימר להיות הכי מקצועי ברשת ולתת לו הכוונה נכונה, לא צריך לקבל חיזוקים מזוייפים שיגרמו לו אחר כך רק לעוגמת נפש. כי מקום באמת יש במדבר לכולם, וגם לכל חתיכות הפלסטיק ושברי יציקות האלומיניום וקרעי הצמיגים שרק תרצה. אני רוצה רק להוסיף שהגרריסטים בדרך כלל לא מסכימים להכנס לשטח. אז בזהירות, כן?.....

---

שתי שאלות לדרור ...

1. איך אתה יודע ( אם אתה לא פסיכולוג ) מה בדיוק מתכוון האדם ומה זה אצלו שטח או מה החזון שלו לקפה על רקע השקיעה ..
2. אם כל הסטודנטים שלך שוברים את האוטו .. אולי אתה לוקח אותם למקומות שלא מתאימים להם ?


אתה לא חייב לענות ואני לא מתכוון לנגח אותך או משהו עם השאלות האלו .. בחיי שלא ... סתם תהייה ..

סתם מציק לי ש"מייעצים" מטעם ג'יפולוג מחליטים מה יהיה טוב למאן דהו שהם לא מכירים בכלל ..

* אפילו שיש לך מליון נסיון ואפילו שראית הכל ואפילו שאתה נהג מצויין ומדריך אש ( בלי ציניות בכלל !! מאד מעריך אותך ( בטח שמעת את הדיעה שלי וההמלצה שלי על מדריך ראוי מסטודנטים עם דאסטר ) ) עדיין אתה לא קורה מחשבות .. אף אחד מאיתנו הוא לא ..

שוב אנו נתקלים בתסמונת ג'יפולוג של:
"אני אגיד לך מה אתה רוצה".
אז לא.
רוב המשפחות שאני מכיר, מבחינתן שטח זה אותם שבילים שהם עושים עם הפרייבט רק עם פחות חשש. ושם הם נשארים

אני בכלל שמח שהג'יפים "האמיתיים" הם מיעוט ושהרוב
מסתפק בכביש או כבישטח רך.
הלוואי שזה ישאר ככה ושהכניסה אל "הטבע האמיתי" תשאר פחות נגישה לכולם
ורק מי שהטבע על יתרונותיו באמת באמת חשובים לו צריך להתאמץ.
אני בעד כמה שיותר מבולבלים למיניהם ש"רוצים רק שבילים ובלי סלעים".

ככל שאני חושב על זה יותר אני יותר שמח שהג'יפים הקשוחים היחידים הם או חדשים לעשירים מאוד
או משומשים למיניהם במחירים לא הגיוניים
או נבלות בני 20 שמפחידים את מי שלא בטוח שזה בשבילו.


רק זה חסר לי, שאי אפשר יהיה לברוח אל המדבר מהמוני האדם.

משום מה בויכוח הזה אתם מתעלמים מהאמירה השחוקה "עם האוכל בא התיאבון".

אז כן המנוסים כאן לאחר שכבר חוו את העניין ואת הרצון לרכב גיבור יותר בהחלט יכולים להמליץ מתוך נסיונם כדי למנוע את מפח הנפש והכיס מאלו שיתחילו עם רכב שלא מתאים לרצון האמיתי שלהם או לרצון (התיאבון) שהם יקבלו לאחר טעימה ממנעמי השטח.

גיא בין הבודדים (היחידי שאני מכיר) שעשה את המסע ההפוך ושינמך את יכולות רכב ה"שטח" שלו ומאושר (?) מזה.

אתם לוקחים את זה ממש קשה. נו, אז אם מישהו יראה שעם האוכל בא בתאבון וירצה משהו יותר טוב (וגם כבר ידע לאפיין טוב יותר לעצמו מה הוא רוצה) לא יפלו השמיים גם אם יצטרך להחליף רכב.
ויש אנשים שטוב להם לגמרי עם מה שנותן רכב רך. מזכיר שגם בפורום זה היו גולשים שהללו את הסובארו בתור פאר היצירה ההנדסית.


Sent from my SM-G970F using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי דרור ברלי

למרות שכשפגשתי אתכם בהר בוקר, התבחבשתם לא מעט ב"מעבר המצוק" שזו מדרגונת מהסוג ששום נהג רכב שטח סטנדרטי עם הילוך כוח בן 20 כמו טראנו או טרופר עתיק, על צמיגים במידה מקורית, בכלל לא עוצר בה ואפילו לא יודע שיש לה שם.
אחר כך הגעתם למרגלות סכין ציפורים ושם כבר יצאתם מהרכבים, בדקתם ברגליים ובעיניים ואז קיבלתם החלטה נבונה ואחראית ועשיתם אחורה פנה כי הבנתם שיש גבול לכל תעלול.... וזה כשמדובר בנהגים שכבר צברו נסיון, ברכבים טובים ומשופרים, דגם שהוא הטוב ביותר מבין בני מינו. הסמן הימני של הקטגוריה. וזה לא מעלה קשה. מפחיד? כן. יכול להיות מסוכן? כן ועוד איך. אבל לא קשה. אבל לג'יפון ללא הילוך כוח זה הימור. ואין דרך עוקפת. צריך לחזור.
.

---

אני אזכיר לך שאתה בעצם פגשת אותנו קצת יותר מוקדם, במשטח לפני מעלה משורה, ולמה הייתם שם ? .. כי רכב שטח משופר מהתחת .. לא פחות מאגדת שטח למהדרי מהדרין ! נהוגה בידי פאר נהגי ישראל ( לא בציניות , אני מכיר אותו מהטיול הראשון שלו ב D90 לפני כמה אלפי שנים ) .. ניסה לעבור איפה שהוא לא היה צריך .. נכשל ונשבר ! לקח לכם לא מעט זמן להוריד אותו עם כננת ורכב בילום למשטח .. נכון ?

אז מה למדים מזה ? .. לרכב אחד מדרגת "מעבר למצוק" היא הגבול .. ובכל זאת למרות שהתעכבנו שם .. המשכנו לא יותר מקילומטר אחריכם .. והחלטתי לוותר ( אני הובלתי ואני החלטתי ) על המעלה כי התחיל להיות מאוחר ולא רציתי להתבחבש שם ולהשאר בשמורה אחרי החשיכה. ולרכב אחר מעלה משורה הימני הוא הגבול .. ואז מתבחבשים והוא חוזר הביתה עם דיפ' מרכזי נעול ובלי גל הינע קדמי ...

הגבול שמספיק לגיא המוזר שהלך אחורה ( אסור ללכת אחורה באלכוהול - אבל מותר בג'יפים ) הוא מה שדאסטר משופר קלות יכול לעבור בשלום והגבול שמספיק לדרור הוא מעלה בוקר .. או ואטאבר ..

זה לא אומר ששניהם לא יכולים לטייל ..

הבעיה תתחיל אם ו .. כאשר גיא ודרור ירצו לטייל יחד ולדרור לא יהיה חשק לוותר על מעלה בוקר.
מהביעה הזאת אפשר להמנע בהרבה דרכים ..

לכל רכב יש גבול, גם לאוטו המגה משופר של שלמה. וגם לסופה מתקופת האבן של דרור וגם לדאסטר האימתני של גיא ..
כל אחד ימצא מה הרכב שמתאים לגבול שמתאים לו ..


אגב, גיא הוא לא המוזר היחיד, ישנו גם אסף שעבר מרכב גיבור לרכב כבישביל מפנק.

הרבט בכלל עולה חדש מאוסטרליה . ..

https://youtu.be/JQOBV6zpwe8

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי e-Pit@m

הרבט בכלל עולה חדש מאוסטרליה . ..

https://youtu.be/JQOBV6zpwe8

Sent from my SM-A530F using Tapatalk

---

fake news
אי אפשר לצאת לשטח עם סובארו.

טיולים בחיק הטבע בסיגנון רגוע או סוער מחייבים במינימום צמיג 31 והילוך כוח....

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי DavidL

טיולים בחיק הטבע בסיגנון רגוע או סוער מחייבים במינימום צמיג 31 והילוך כוח....

---

במיוחד עם יש לך ג'ימני או סמוראי.
כל פוסט, לפנתאון.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

במיוחד עם יש לך ג'ימני או סמוראי.
כל פוסט, לפנתאון.

---

זה בסדר, בשבילך ניתן לרדת בקוטר גם ל 2 "
https://youtu.be/jiG4prz8oGA
:)

אני אתרום לדיון המכובד הזה מעט מנסיוני..
מעל 20 שנה בגיפים (או SUV)
אני חושב שאני כיסיתי את כל הקצוות של הנהגים שאתם תארתם.
אפשר להגיד שאני עברתי בין כל הקצוות
ועל כן אכן יודע מנסיון אישי מה מביא אדם ממוצע (או לפחות אותי) לעבור בין הסוגים השונים.
נתחיל עם זה שהיה לי אפס נסיון מטורי בצעירותי, תרתי משמע.
וגם אפס ניסיון בטיולים בטבע (כולל ברגל).
ההורים שלי לא טיילו לשום מקום, בטח לא בגיפ.
מבחינתי גיפ היה עד סוג של כלי רכב, רק הרבה יותר יקר.
אני נסעתי לי במכונית רגילה (או אופנוע אבל זה סיפור אחר)
בצבא נתפסתי לחידק הטיולים דרך כמה חברה שהכרתי. אבל הכל עשינו ברגל.
בהמשך נדברתי בחידק השייט (סיפור ארוך) ובניתי סירה ועגלה להוביל אותה.
אבל היה קשה מאוד להעלות אותה מהמים עם מכונית רגילה.
ראיתי שכולם משתמשים בארבע על ארבע למשוך את הסירות.
אז התחלתי גם אני להתענין בסוג זה של רכב.
למזלי היו אז מספר אופציות זולות לקנות ארבע על ארבע משומש ואני בחרתי בזולה והגרועה מכולם.
ניבה... הרבה מרורים העביר אותי הרכב הזה, אבל גם לימד המון בחצי שנה שהיה לי אותו.
בין השאר נודע לי על פורומים לבעלי גיפים ועל טיולים שמתארגנים דרכם.
וכך נדבקתי בחידק טיולי השטח.
אז מי שהוביל את התחום היו כל הרדנקים בסגנון דרור אוכלי האבק והסלעים.
ואני כמובן נדבקתי בכל עולם העבירויות אכילת סלעים שיפורים והמעלות..
מודה יש הרבה תחרות ואמוציות במיוחד כאשר אתה צעיר טיפש ורוצה להראות שגם אתה יכול לטפס הכול.
החלפתי מספר גיפים כל אחד יותר גיבור מהשני. בשיא היו לי היליקס ואז בסוף סופה משופרת היטב.
פתוחה קרבית נעילות מקדימה ואחרה גלגלי 33 שטח מלא, והדובדבן זחל לפני הטרנספר.
הדבר הזה טיפס פשוט הכל (זקני הפורום בוודאי יזכרו אותו) ואני היתי בשלב בחיים שלא היה לי מה להפסיד..
שילוב מאוד מסוכן.
את כל המעלות המפורסמים טיפסתי לארוחת בוקר (תרתי משמע, היתי ישן בקרבת המעלה ואז בבוקר עולה ויורד אותו)
זיק וורדית מחמל את כל אלה עשיתי ביום אחד, ממש כך. כל המעלות המפורסמים, והפחות מפורסמים עליתי וירדתי.
ואז הבנתי.. זה %80 אחוז הרכב ו 20% הנהג
אין בעיה לעלות את המעלות, כל מה שאתה צריך זה רכב עם גלגים מספיק גדולים נעילות ויחסי העברה מתאמים.
עם קצת ניסיון ושכל ישר, אתה תעלה הכל. אז מה לעזזל האתגר בזה?! בשביל מה אנחנו מסכנים את הבריאות שלנו ונזק למכונות יקרות??
אז פשוט הפסקתי לחפש אתגרי עבירות ועברתי ל SUV זול ונוח.
ואז גיליתי שאפשר לטיל ברכב "רך" טיולים משמעותים כל עוד אתה לא מחפש אתגרי עבירות.
ממש כמו המסלול שגיא עבור, גם אני הבנתי שאתגרי עבירות לא ממש מענינים אותי.
עד שהגעתי לגימיני סטנדרתי. רכב עם עבירות מצוינת מתאים בגודל למה שאני צריך וזול (מה שאומר שאפשר לקנות יותר חדש)
אבל מה הוא שיגע אותי כל הזמן לחפש מסלול מתאים להתחמק מאבן בולטת, זה ממש מעצבן.
במסלול בינוני (ממש לא עבירות קשה) הגימיני יעבור בקלות אבל מחייב תשומת לב וזהירות.
היכן שהסופה היתה עוברת כאילו שזה כביש 6, בגימיני היתי צריך כל הזמן להשגיח ולבדוק שאני לא דופק משהו.
שלא לדבר על האין מנוע...
הבנתי שזה לא בשבילי, והיות והיה לי את המצלצלים בסוף קניתי רנגלר קצר עם נעילה אחורית מקורית
הגבהה חוקית של חמש סנטימטר גלגלי שטח וזהו. ברוב המכריע של המסלולים אני פשוט עובר בנוחות בלי בכלל לבחור מסלול.
נהנה מהטיול ומהרכב ברגוע שלי.
כבר חמש שנים עם הרנגלר, ומה להגיד, חושב שהגעתי למנוחה והנחלה.
האם זה הגיפ האחרון שלי? לא יודע אולי.
אז למה סיפרתי את כל הסיפור הארוך והמשעמם הזה ??
להראות שאנשים והמטרות שלהם משתנים עם הזמן. מה שמתאים עכשיו אולי לא מתאים אחר כך.
אדם לא יודע בדיוק מה הוא רוצה, לפעמים הוא לא יודע בכלל מה הוא רוצה.
לכן הוא מתנסה, וכל אחד והדרך שלו, ועם מה הוא מתחיל.
וזה בסדר גמור לקנות גיפון ואחר כך להתמכר ולקנות מפלצת שטח.
או ההפך.
אם משהו מתחיל שואל אותי עם איזה רכב להתחיל, התשובה היא עם מה שעושה לך טוב.
אם לא יתאים תחליף, רק אתה יודע מה טוב בשבילך.