קבלתי הודעה מ"מכבי" לתאם מועד לחיסון נגד הדרעק הזה שנקרא covid19.
האמת שלא יודע מה לעשות... לרוץ לקבל או להמתין ולראות מה קורה אצל אחרים.
אני מניח שישנם עוד רבים כמוני, לכן דעתכם חשובה. שוט.
Printable View
קבלתי הודעה מ"מכבי" לתאם מועד לחיסון נגד הדרעק הזה שנקרא covid19.
האמת שלא יודע מה לעשות... לרוץ לקבל או להמתין ולראות מה קורה אצל אחרים.
אני מניח שישנם עוד רבים כמוני, לכן דעתכם חשובה. שוט.
לי, כנראה, לא יקראו בזמן הקרוב.
להורים שלי אני אומר שחשוב וכדאי להתחסן.
לדעתי, הבידוד והריחוק החברתי עושה נזק רב ופוגע נפשית בעיקר באוכלוסיה המבוגרת.
ההשפעה של החיסון לטווח ארוך, קצת פחות רלוונטית, לאוכלוסיה הנדונה.
Sent from my iPhone using Tapatalk
אני אתחסן בשמחה
אתחסן בוודאי.
הבעיה שהמוטציה מעבר לדלת ולא ידוע אם החיסון הקיים רלוונטי גם לה.
רענן
דילמה קשה,
מצד אחד 99.99,% מהרופאים וממי שמבין משהו בתחום.
מצד שני, כמה חסידי קונספירציות מקצועיים בפייסבוק.
קצת קשה לי לקבוע על מי אני סומך יותר.
Sent from my Mi A2 using Tapatalk
זה שאני ג'יפאי לא נותן משקל לדעתי אבל הרקע הכללי שלי כן: אני מהנדס ומדען, עוסק בפיתוח מכשור רפואי קרוב ל20 שנה, מכיר את הבני זונות מהFDA בלבן של העיניים. אני יודע מה זה פרסום מדעי, יודע לקרוא אותו ולהבין מה שמעל השורות ומתחת לשורות.
החיסונים שאושרו (פייזר/ביונטק ומודרנה) בטוחים לפחות כמו כל חיסון אחר שאנחנו מקבלים בשגרה. אין שום תופעות לוואי שאינן צפויות מחיסון, כולן מוגבלות הן בטווח זמן והן בהיקף.
היעילות שלהם במניעת מחלת COVID-19 הוכחה בצורה חד משמעית, מעבר לרף המקובל בתחום החיסונים.
עבורי כמתחסן, מכפלת הסיכויXסיכון מקבלת החיסון לאין ערוך קטנה יותר מאשר מכפלת הסיכויXסיכון שבמחלה עצמה, והיא זניחה, יותר קטנה מאשר סיכונים יומיומיים שאנחנו לא חושבים עליהם כמו להדרס, ליפול מסולם וכולי.
והחשיבות שבחיסון היא מעבר לבריאות שלי ושל משפחתי הישירה (הורים). כדי להחזיר את הכלכלה לפסים חייבים לחסל את הסיפור הזה וזו הדרך - שכולם יתחסנו.
אני מתכוון להתחסן ברגע שיתאפשר לי, וההורים שלי אני מקווה כבר בשבוע הקרוב (אבא רופא).
מצרף את הסיכום שהוגש לוועדה המיעצת של FDA לגבי החיסון של פייזר/ביונטק (50 עמודים). וגם התרשים המרכזי מהמאמר בNew England Journal of Medicine.
קובץ מצורף 131987
1. בהחלט הרעה החולה של הדור שלנו זה שמתייעצים עם חברים ולא עם אנשי מקצוע.
2. אומנם יש לי פחות קילומטרז' ממך מול הFDA אבל חוויתי כמה פידבקים מהם, ואין ספק שהם לא ילדות קטנות עם קוקיות.
ועדיין, כן יש לי חשש, יש לי חשש בגלל הלחץ הגדול שהופעל עליהם לסיים עם זה מהר מאוד, ובגלל שאף חברה לא נדחתה על ידיהם.
מהניסיון שלי, אם איזה משפט איזוטרי מנוסח קצת מעורפל הם יכנסו באמאמא של הפיסקה ולפעמים גם ימצאו בדיוק שם את הפער.
אני רוצה לראות מישהו שהיה מעז לעצור את החיסון בגלל פסקה מעורפלת.
ואם שם הפער ?
אני מבין מעט מאוד בחיסונים ופארמה, אני מבין קצת בדוחות וכמה זמן לוקח לבדוק אותם לעומק ואני בכלל לא מדבר על זמן דגירה וכו'.
אז כן יש לי חשש.
אין לי חשש שזה יעקר אותי או שיצמחו לי קרניים, אבל כן, כבר היו תרופות שבטווח האורך היו להן תופעות לוואי חמורות.
אבל יש לי חשש גם שאני מוציא רכב מהמוסך ולא באמת יכול לבדוק בורג בורג, וגם כשאני נוסע ומישהו אחר נוהג, וגם כשאני מקבל אוכל במסעדה ולא יודע אם חיטטו באף כשהכינו אותו.
ובכלל לנהיגה ברכב פתוח ומזהם יש תפועות לוואי לא פחות חמורות, שלא לדבר על בשר מעושן, ישיבה ליד מדורות (כשאסף זורק פנימה כוסות חד"פ) ושירות מילואים בשטחים.
מה שאני רוצה להגיד זה, שזה בסדר לחשוש, זה אפילו מתבקש במקרה הזה, אבל צריך להתגבר על החשש, כי הדבר הנכון לעשות עכשיו הוא להתחסן.
בסוף, אף פעם אין לנו 100% מידע, במקרה הזה סביר להניח שהמנגנונים עשו את החישובים הנכונים של רמת הסיכון של נגיף עולמי אל מול בדיקות ארוכות טווח שטכנית אין זמן לעשות.
כשיגיע תורי, אתחסן, גם אם עם חשש.
אגב בגלל שמדובר על חשש מבעיות ארוכות טווח, אז דווקא ככל שאתה מבוגר יותר רמת החשש יורדת. תשלחו את הזקנים שלכם להתחסן!
אני רץ להתחסן מייד שיתאפשר, אם הייתי יכול הייתי לקוח את החיסון שביבי דאג לעצמו כבר...
זה ווירוס רע, כל דבר עדיף מזה.
ראה מצ״ב
קובץ מצורף 131998
Sent from my iPhone using Tapatalk
התהליך עצמו אותו תהליך.
הזירוז היה של כל השלבים הבירוקרטיים, בתוך החברות ובFDA. זה קיבל קדימות על פני כל דבר אחר (אני כותב מידיעה ישירה)
אבל הדבר העיקרי שהביא לזה שזה נגמר תוך שנה ולא תוך 5 שנים, הוא קצב הביצוע. בפאזה 3 בניסוי של פייזר גויסו (Enrolled) כ40,000 משתתפים, כמקובל, אבל אם בתרופה או חיסון רגיל לוקח חודשים או שנים כדי להשלים את הגיוס, פה סגרו את גיוס כל ה- 40,000 בשבועות. ויותר חשוב מזה - מתי הניסוי מסתיים? הניסוי הסתיים ברגע שהיו אותם 160-170 חולים (המספר נובע מסך החולים, 40,000, ומחישובים סטטיסטיים, וידוע מראש). אם זו היתה מחלה רגילה ולא מגפה עולמית, יתכן שהיו עוברות כמה שנים עד שהיו מגיעים למספר הזה. ואז יתכן גם שהאפקטיביות של החיסון היתה יורדת, ואז היו צריכים לעדכן את הניסוי ולהוסיף עוד נבדקים, וכן הלאה וכן הלאה.
פה הנסיבות של שפע של מתנדבים כבר ביום הראשון, מגפה עם קצת התפשטות גבוה מאד, וקיצור יזום של כל התהליכים הביורוקרטיים, הביאו להשלמה בשנה של מה שלוקח ברגיל 5 שנים.
בתור אחד שחווה על בשרו קורונה ב"צורה קלה"
(שבוע חום וריתוק אכזרי למיטה כאילו הצמידו אותך אליה
עם משקולת בת טון. וחודשיים נוספים בהם אתה מתעייף
מכל הליכה של50 מטר)
אני ממליץ לכל מי שיכול, להתחסן כמה שיותר מהר.
כך אני אומר לאימי לדודי וכל מי ששומע לי.
התופעות לוואי, אם תהיינה, לא תגענה לקרסולי הסבל מהמחלה עצמה.
הכנת הטכנולוגיה - לפי הטבלה הייתה קיימת- בפועל הטכנולוגיה כן החיסון לא, כמה זמן לוקח לפתח חיסון? (באמת שאני לא יודע אבל בטח לא פחות שבועיים שלושה ? )
סעיף 2 אמור לקחת חודשים כתוב שנותר זהה, נניח חודשיים?
כנל סעיפים 3 ו5
6 נניח לקח שבועיים במקום שנים?( רק על הבירוקטיה זה לפחות שבועיים)
7 לקח חודש ?
סעיף האישור הסופי - נזניח כי ברור שעוד אין אישור סופי.
אנחנו כבר במעל שמונה חודשים וזה כשכל מה שכתוב שלקח חודשים לקחתי חודשיים שזה המינימום. זה בלי הייצור בפועל, בלי שום תקלה, בלי חופשות, מחלות עובדים, בידוד, וכו' וכו'.
אז או שחלק מהשלבים קוצרו, וזה בסדר, אבל לא מצויינים ככה בטבלה, או שמי שכתב את זה סתם חירטט בלי לעשות חשבון.
בכל מקרה יש פה הישג מרשים שירשם בדפי ההיסטוריה התעשייתית.
רק דבר אחד ששכחו רבים,
כדה"א מפוצץ בבני אדם בזכות החיסונים.
אחרת, רובנו פה היינו מריחים שורשים מזמן, ועד לשורשים, היינו נכים מפוליו ....
אז, רספקט למדע ולטכנולוגיה !
רענן
כמו רוב המגיבים פה גם אני בעד להתחסן וכמה שיותר מהר.
אני לא מבין למה לא מאיצים את התהליך. יש כבר מעל 2 מיליון מנות ואלפי מובטלים שחלק מהם בטוח ילמדו מהר מאוד איך תוקעים מחט בזרוע.
בעיות לוגיסטיקה לא באמת קיימות במדינה הקטנה שלנו.
יש חלק מאוכלוסיה שלא רוצה להתחסן כרגע, אז מה הבעיה לפתוח מאות או אפילו אלפי עמדות חיסון שיעבדו 24/7 ויחסנו בשלב הראשון את כל מי שרוצה?
בנוגע לתופעות הלוואי, מבין שאין בטווח הקרוב ובטווח הרחוק פחות מעניין אותי.
מהסיבה הנ"ל לא הייתי מחסן את ילדי אבל הדילמה נחסכה כי הם גם ככה מתחת לגיל הנדרש.
ליאור
הקורונה מזוהה ע״י מערכות הבריאות בעולם כבר שנה, אז נק ייחוס הזמן שציינת אינה נכונה.
המשפחה הזו של הוירוסים מוכרת בעולם הרבה שנים לפני כן, והחידוש הוא המוטציה הבת-זונה הנוכחית.
אז בסיס ידע יש, זה לא מחקר מאפס.
אחי עובד מערכת הבריאות, קרא את כל הדוח שהוגש לאישור החיסון, ואמר שלהבנתו לא קיצרו תהליכים, התהליך החל הרבה לפני הפרסומים, כשהבינו ומה שקוצר היא הבירוקרטיה.
אין בעיה, שנה, כמה זמן לקח עד שהבינו שזה רציני? ויוצא מגבולות סין? לקח זמן עד שבכלל הבינו שקורה פה משהו גדול.
עוד לא קראתי, אני גם לא חושב שאני ברמה של להבין אם קוצרו תהליכים או לא, ואם אלו שקוצרו יכולים להתקצר.
ספציפית הטבלה הזו לא משכנעת בלשון המעטה.
ואגב יש שתי נשים מאוד מקצועיות שאני מחכה לשמוע מה הן חושבות על הדוח הזה. ושתיהן בנתיים עם הרגשה דומה לשלי.
ושוב, כשיהיה תורי אתחסן, עם חשש.
דוגמא לבלאגן שנגרם בגלל עודף אינפורמציה.
מה זו הטבלא הזו שלא משכנעת אותך? טבלה שמישהו העלה לפורום ג'יפולוג. מה המקור שלה, מי הכין אותה, מה החשיבות שלה?
קרא את זה - הפרסום רשמי של המחקר על החיסון של פייזר.
https://www.nejm.org/doi/full/10.105..._railB_article
לא אמרתי שהחשש הוא בגלל הטבלה, אמרתי שהיא חרטוט והסברתי למה לדעתי היא חרטוט.
וחרטוטים כאלו גורמים להרבה חוסר אמון, מוצדק או לא.
אני אקרא, זה בטח לא יקח לי יום.
בסוף חודש דצמבר 2020 חיסוני הקורונה מגיעים לישראל. ריכזנו לכם מידע חשוב על חיסוני הקורונה שבדרך
התגייסות האוכלוסייה לקבלת החיסון, חשובה ביותר ויכולה להוות תחילתה של ירידה בתחלואה וחזרה לשגרת החיים כפי שהכרנו אותה בימים שלפני הקורונה. החששות מהחיסון נובעים משתי סיבות עיקריות: מהירות הפיתוח והאישור של החיסון ועצם העובדה כי מדובר בטכנולוגיה חדשה. אנחנו כאן כדי לספק מידע חשוב ולענות על כמה שאלות שניתן על מנת להפיג את החששות.
החיסון כנגד וירוס הקורונה של חברת פייזר אושר ב- FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקני) ביום חמישי(10.12.20), לאחר דיונים ארוכים והחיסון של חברת מודרנה עומד בפני אישור בימים הקרובים, זאת לאחר שהראו הצלחה של כ-95% ביעילותם למנוע תחלואה בקורונה.
1. מה אחוז היעילות של החיסון?
בניסויים שנעשו עד כה, החיסונים הראו הצלחה של כ-95% ביעילותם למנוע תחלואה בקורונה.
בנוסף, מכלל הנסיינים עד כה, עשרות אלפי אנשים ברחבי העולם, לא נצפו תופעות לוואי משמעותית.
כמו כן, בקרב מי שחלו למרות קבלת החיסון, נרשמה יעילות בהורדת הסיכון למחלה קשה יותר.
2. כיצד מתבצע החיסון?
החיסון מתבצע בזריקה לשריר בשתי מנות נפרדות במרחק של 3 שבועות (פייזר) או 4 שבועות (מודרנה).
3. מדוע צריך להתחסן בשתי מנות?
המנה הראשונה בדרך כלל תורמת להיכרות של מערכת החיסון עם הווירוס, והמנה השנייה מעצימה את תגובת מערכת החיסון. ההגנה המירבית של החיסון מתחילה לאחר כשבוע מקבלת המנה השנייה.
4. האם יש תופעות לוואי לחיסון?
בקרב כלל הנסיינים עד כה, לפחות 77,000 איש ברחבי העולם (בשתי קבוצות הניסוי של פייזר ומודרנה), לא נצפו תופעות לוואי משמעותית.
ייתכנו תופעות לוואי לא משמעותיות במקום ההזרקה (אדמומיות, כאב, נפיחות קלה), חום, חולשה או כאבי שרירים. תופעות אלה חולפות מעצמן, עד מקסימום שבוע לאחר קבלת החיסון ובעצם מהוות ביטוי לפעילות מגינה של מערכת החיסון.
5. מי יוכל להתחסן בשלב הראשון?
אוכלוסיות היעד לקבלת החיסון נגד הקורונה נקבעות על ידי משרד הבריאות. נכון לעכשיו, נראה כי הראשונים להתחסן יהיו צוותי הרפואה והאוכלוסייה המבוגרת.
6. מי אינו יכול לקבל את החיסון נגד קורונה בשלב זה?
לעת עתה לא יחוסנו נשים בהריון, נשים מניקות וילדים מתחת לגיל 16, זאת מכיוון שהחיסון לא נחקר על אוכלוסיות אלה. כמו כן, המלצת משרד הבריאות היא לעת עתה לא לחסן מי שהחלימו ממחלת הקורונה.
7. אם חליתי בעבר? האם אני צריך להתחסן או שיש בגופי כבר נוגדנים?
כאמור, נכון לעכשיו, המלצת משרד הבריאות היא לעת עתה לא לחסן מי שהחלימו ממחלת הקורונה, ואין צורך לבצע בדיקת נוגדנים לפני קבלת החיסון.
8. תוך כמה זמן מתחילה ההגנה החיסונית לפעול?
ההגנה מתחילה כבר אחרי המנה הראשונה אך ההגנה המירבית מתחילה לאחר כשבוע מקבלת המנה השנייה.
9. האם יש אפשרות לחלות בקורונה למרות החיסון?
בקבוצות הניסוי קרו מספר מקרים בודדים שאכן חלו לאחר מכן, אך במחלה קלה יותר. לא ברור עדיין מה משך ההגנה שיקנה החיסון.
10. האם מדובר בחיסון חד פעמי או שנצטרך להתחסן כל שנה מחדש?
כרגע אין מספיק מידע כדי לדעת זאת בוודאות.
11. האם לאחר החיסון נוכל להסתובב ללא מסכות?
מכיוון שלא ידוע מה יהיה משך ההגנה של החיסון, יש להמשיך בעטיית מסכות, מניעת התקהלויות וריחוק חברתי, לפחות בחודשים הקרובים ואולי יותר.
12. איפה יתבצעו החיסונים?
החיסונים יינתנו על ידי קופות החולים. תינתן הודעה באשר לפריסת המקומות וקביעת התור למתן החיסון. מכבי ערוכה ומוכנה, הן מבחינה רפואית והן מבחינה לוגיסטית, לספק את החיסונים לכלל חברי הקופה, בפריסה כלל ארצית.
13. האם החיסון עלול לגרום למחלת קורונה?
לא. החיסון אינו גורם למחלת קורונה. לא נעשה שימוש בנגיף חי או בחלק ממנו בתהליך ייצור החיסון ולכן אין חשש שהחיסון יעביר את הנגיף.
14. האם החיסון משנה את ה-DNA בגוף?
ממש לא. חיסוני פייזר ומודרנה שהשתמשו בטכנולוגייתmRNA גורמים להוראה זמנית לייצור חלבון דמוי מעטפת הקורונה ואינם משפיעים כלל על המטען הגנטי של הגוף.
15. כיצד עובד החיסון של פייזר ומודרנה?
החיסונים של פייזר ומודרנה משתמשים בטכנולוגיה מתקדמת, אך מוכרת ברפואה מזה מספר שנים. החיסונים מבוססים על שימוש במולקולה סינתטית של mRNA שתפקידה להורות לתאים לייצר את חלבוני המעטפת של נגיף הקורונה.
החיסון למעשה גורם לתאי השריר "לחשוב" שפגשו בנגיף קורונה ובתגובה מפעילים מספר זרועות של מערכת החיסון, ביניהן הנוגדנים.
16. מיהו ארגון ה-FDA שמאשר את החיסון?
מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הוא גוף ממשלתי, המרכז את הפיקוח והרגולציה על מוצרי מזון ותרופות לבני אדם וחיות, נחשב גוף מחמיר ביותר במתן אישורים ואישור שלו מהווה תנאי לאישור השימוש במדינות רבות.
לסיכום, אנו נמצאים בתקופה של מגיפה עולמית, ששינתה את מהלך חיינו. הצלחת החיסון היא תקווה לכולנו לחזור לחיינו טרום תקופת הקורונה.
המידע בכתבה נאסף על ידי:
ד"ר שירלי שפירא בן דוד, מומחית לרפואת משפחה ומחלות זיהומיות, מנהלת תחום מחלות זיהומיות
דר' ארנון שחר, מומחה לרפואת משפחה, המנהל הרפואי למאבק בקורונה
נשלח אליי ממכבי.
מצד אחד המידע האמיתי מאד לא פשוט ולא קל לקריאה.
אז אנחנו מחפשים קיצורי דרך, ולא חסר כאלו שיכינו לנו תקצירים וטבלאות צבעוניות (אני מניח שהטבלה לקוחה מאחד מאתרי העיתונים).
אבל הקיצורים, הטבלאות, והנסיונות לדחוס לפורמט קריא, בהכרח מביאים לפגיעה באיכות המידע - ואז אתה קורא לזה "חרטוט". אבל כששולחים אותך למידע המלא, הלא מחורטט, זה גדול עליך - ובצדק. זה גדול על כל מי שזה לא המקצוע שלו.
אין בפועל הרבה ברירה אלא לסמוך על המערכת, על המדע ועל הרופאים. במקרה שלנו קופת החולים, שפועלת תחת משרד הבריאות, שמאשר על סמך אישור הFDA.
אני סומך.
אבל אמרתי שאקרא...
מצתרף לתומכים בחיסון.
"יתכן, אולי ונראה" זה לא שיטה מדעית.
זה "חירטוט" של משהו שמפחד מכל דבר חדש.
מישהו עשה ניסיונות שהראו שיש השפעה ארוכת טווח ומסוכנת??
ממש לא, הכל סגן אלוף שמועתי.
לעומת זאת נעשו הרבה מאוד ניסיונות ובדיקות שמראים יעילות ובטיחות.
הסיכון להדבק בקורונה ולחלות בצורה קשה (ואפילו בינונית מספיק) גדולה בעשרות מונים.
הסוציומטים האלו שאומרים שאחרים יתחסנו ואז אני לא צריך..
זה הרבה יותר גרוע, זו אנוכיות לשמה, פשוט התנהגות מגעילה ומכוערת.
ברגע זה הוסגרת למשטרת הגמלאים.
לא כותבים פוסט כזה אם לא רוצים לחשוף את גילך המופלג.
ובנימה אישית : לך , כך לך את מנת החיסון, תסבול יומיים מכאב באיזור הדקירה
וגם אם לא יואיל לא יזיק , הסיכון בחיסון קטן משמעותי בגילנו מהדבקות בנגיף.
30 אלף מוזרקי הניסוי של פייזר = 6 מתים (שכנראה אין קשר בין הזריקה למותם) כי 4 מתוך המתים
קיבלו בכלל פלאסיבו. תהה חזק ותהה בריא.
קובץ מצורף 132001
אני לא מבין כלום ברפואה ואני בעד חיסונים באופן כללי.
אני חושב שהתשובה על הודעת הפתיחה היא "תלוי".
הטכנולוגיה של החיסונים היא בעלת שני יתרונות מרכזיים:
1. בטיחות - מאחר שלא מזריקים נגיף מת או מוחלש או משהו כזה, חיסונים מסוג זה, לפחות תיואטרית, אמורים להיות בטיחותיים בהרבה מחיסונים קלאסיים. עד כמה שאני מבין הם גם לא מכילים חומרי מעטפת בעייתיים כמו מתכות כבדות וכדומה.
2. מהירות הפקה - הטכנולוגיה היא בעיקר המעטפת של ה mRNA ולכן הפיתוח של החיסון הוא ממש מהיר, כמו מעין עדכון תוכנה כי החומרה נשארת פחות או יותר זהה (יש תלות לגבי האתר שבו החיסון יפעל וכו').
(מצרף קישור למאמר אבל לדעתי מצאתי דווקא לא את זה שאני קראתי, הנוכחי נראה לי יותר מעניין): https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC7554980/
למרות זאת אני מאמין שכל התערבות מסוג זה צריכה להישקל לאור הסיכון של אי-התערבות (ויש כאן הרבה נעלמים).
נראה שהמחלה פוגעת באוכלוסיות די מובחנות - מבוגרים, חולי סוכרת וכיו"ב. ומצד שני נראה שהחיסון מגן מהמחלה אבל לא מונע הדבקה (אני מניח שהוא כן מונע מעט אבל בדוח הם מקפידים לסייג את זה).
אני לא יודע (וכנראה שאף אחד אחר גם לא יודע) מהן ההשלכות העקיפות של התערבות כזאת. אני לא מתכוון לתופעות לוואי אלא להתערבות בהליך הלמידה של מערכת החיסון (למשל). ילדים (וכנראה שגם בוגרים צעירים) נדבקים במחלה, מפתחים נוגדנים ולא חולים (מחקר על ילדים: https://www.jpeds.com/article/S0022-...023-4/fulltext
), מה תהיה איכות הלמידה של המערכת החיסונית שלהם אם נקצר את התהליך הלמידה הזה? האם במוטציה הבאה של הנגיף יהיה יתרון מי שהתחסן באופן טבעי על פני מי שהשתמש בחיסון? מה אם המוטציה תתפתח כשהצעירים כבר יהיו חלק מאחת מקבוצות הסיכון?
התשובה לשאלות האלה היא שאני פשוט לא יודע, אבל חושב שגם המדענים לא יודעים. לכן להורים שלי המלצתי להתחסן (הסיכון שלהם להיפגע מהמחלה גבוה) ואת הילדים שלי אני ממש לא רוצה לחסן (למרות שזה לא על הפרק כרגע), פשוט כי אין סיבה מיוחדת לעשות את זה, במיוחד כשיש חיסון שיכול להגן על המבוגרים (וקבוצות הסיכון הנוספות).