Printable View
בהמשך לאשכול הקודם ,
שברח מהודעות המהקור בקשר למערות שלנו
פתחתי נושא פה
לכל השטויות שהנשים שלנו אמרו ועשו
הקלטות תמונות וסרטונים יתקבלו בברכה
קחו הכל בהומור...
אני אתחיל:
אתמול אחרי 6 שנות נישואין לקחתי את אישתי לנחל ליד הבית בפעם הראשונה,
ראינו את הזרימה אמרתי לה איך יפה פה,
היא אמרה לי נכון..איפה הספסל שאפשר לשבת בו והצרכניה של הירוקים האלה לקנות משהו חם לשתות..??
Sent from my Redmi 8A using Tapatalk
פעם.... כשהייתי רווק ונסעתי עם זוג נשוי, כל טיול היה מתחיל בשלב התכנון עם,
האשה שלו: "בבקשה בלי ורדית וכו...."
ואז בטיול.... מרחוק הייתי שומע "עזרא!!!! תוריד אותי עכשיו!!!!"
אז לא היינו צריכים מכשירי קשר [emoji1787]
פעם, לפני הרבה מאוד שנים (18??)
נסעתי עם האישה דאז והילדה שהיתה בת שלוש לטיול בחורשן.
עלינו את הנ"ג מהצד הדרומי, עד כאן הכל בסדר.
בירידה החלטתי לרדת את הנ"ג בצד הצפוני אבל בשביל הקל יחסית.
היה נראה לי מאוד פשוט וקל, אם כי קצת תלול.
עשיתי אתו בעליה ובירידה מספר פעמים כך שלא היה כאן שום אתגר מבחינתי.
שכחתי שאני נוסע עם האישה..
זה התחיל טוב, כי בהתחלה העצים מסתרים את הירידה.
ואז באמצע הירידה בחלק הכי תלול ומסוכן.
צעקות וצרחות, תוריד אותי עכשיו !!! כאן במקום.
לא עזר כלום, אמרתי שמסוכן לעצור ועוד מעט מגעים למטה, כלום נדה.
עצירתי באמצע העליה במקום הכי תלול, כאשר אני לוחץ בכל הכוח על הבלמים.
זה היה סיקס ארוך עם משאבת בלם סטנדרטית.
הגברת ירדה בקפיצה, ואני המשכתי בנסיעה עד למטה עם הילדה.
היא ירדה אותה ברגל..
מיותר לצין שמאז לא בדיוק נסענו לטיולים.
אחרי שלוש שנים התגרשנו, אבל לא רק בגלל הסיפור הזה כמובן.
"מי זו דנה 30 שאתם מדברים עליה כל הזמן???!!!!!!??........"
אחת מהצ'אט של וואלה.. [emoji2]ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
Sent from my SM-G970F using Tapatalk
קורה לכם לפעמים שלפני מעלה קשה האישה יוצאת מהרכב ועוברת לרכב של מישהו אחר שאיתו היא מרגישה יותר בטוח לעלות את המעלה?
לי לא !! :-)
- - - Updated - - -
אחות של דנה 44 שגדולה ממנה בכמה מידות !!ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
44 ו-30 מרים להן להנחתה. אולי כי הן משוכנעות שה-30/44 מתייחס לגיל של אותה דנה שמשתרללת אצל כולם....
מאותה סיבה כנראה דנה60 לא טורדת את מנוחתן של הצודקות....
יורדים את מעלה זיק
אני גרוש די טרי, בדיוק בשיא התקופה המשוגעת של חברה חדשה בכל שבוע.
הגאונה התורנית על פלטפורמות עם עקבים גבוהים למדי. ראתה את השיפוע והתפלצה.
"אתה השתגעת, מי נוסע במקום כזה!!!.... אנחנו נתהפך קדימה!!!!!! תעצור כאן, אני יורדת את זה ברגל"
"תישארי, מה קרה לך?! הכי בטוח ונקי בתוך הג'יפ. אני יורד לאט לאט, לא תרגישי. ברגל הרבה יותר גרוע, בחיי. זה תלול וארוך, הכל כאן פודרה בעומק חצי מטר ומלא סלעים שאת לא רואה. את תיפלי אחרי חצי מטר, באחריות"
"לא!!! תעצור, אני יורדת".
ירדה.
חמש דקות אחר כך. אני ממתין למטה עם הסופה הירוקה זצ"ל שרק הצמיגים שלה התלכלכו טיפונת באבק. מעשן סיגריה.
דמות חייזרית, לבנה כולה מפודרה, מהעקבים דרך הג'ינס הצמוד ועד הקצה העליון של הפדחת, כולל הפן המושקע שעלה מלא כסף, מקרטעת לכיווני באופן שמזכיר את ויקטור חסון שיורד מהדיונה אחרי שהחולות הטובעניים בלעו אותו.... בחיי שלא זיהיתי את הדייט הדי טרי שלי, (שזה היה טיול הג'יפים הראשון בחייה), עד שהחלה לחרף ולגדף את הנגב, את מעלה זיק, את טיולי השטח, את הרגע בו הסכימה לבוא לטיול, את הג'יפ ואותי, על שלא טיפסתי אליה ברגל כדי להוריד אותה על הידיים.
הדרך חזרה הביתה עברה בשתיקה מעיקה.
כמובן שאחרי שהורדתי אותה בבית שלה, כבר לא התראינו יותר.
דנה 60 כבר התחסנה...ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
דנה 44 קבעה תור לשבוע הזה
דנה 30 מנסה להידחף בתור ולקבל חיסון שלא נדרש לפני שהוא פג.
ובעולם האמיתי:
דנה 60 הכי חסונה ואין צורך בחיסון נוסף
את דנה 44 כדאי לחסן אם מתעללים בה
לדנה 30 גם חיסון לא יעזור, עד שתתבגר ותגיע ל44 היא תהיה בסיכון...
בבקשה דרור, הטקסט שלך, לא שינית אף מילה (רק מחקתי כמה מילים)...ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
אי שם בתחילת שנות ה- 2000 , כשעוד טיילתי בהרכב משפחתי, דווקא הירידה של הזיק נחקקה אצל הבנות והאשה שירדו ברגל כחוויה כיפית ומצחיקה...הן נהנו מכל רגע מלהתפלש בפודרה...לך תבין נשים...
יום חורפי אחד אחרי שבקרנו את הבן ששרת אז בבסיס רמון, נסעתי עם אישתי לגבי חווה ואז דרומה בציר הנפט עד קו המצוק ואז לכיוון מערב לאורך קו המצוק במטרה להגיע למצפה רמון תוך שכנוע של האישה אשר ממש שונאת טיולי שטח שזו הדרך המהירה יותר.
לא הייתי מודע לזה אבל הגעתי ממש אחרי סיום של מבול גדול שירד באיזור. המון שלוליות והמון בוץ חלקלק.
למקטע הדרך שממש על שפת התהום הגעתי כשהשמש כבר ירדה מתחת לקו האופק, אני רכב בודד ללא קליטה, הקרקע בוצית וכמו מרגרינה כך שהרכב שט מצד לצד בלי הרבה שליטה על סף התהום של מכתש רמון והדבר הגרוע ביותר שאישתי רוטנת לצידי ונשבעת שזו הפעם האחרונה שהיא נוסעת איתי.
Sent from my SM-G970F using Tapatalk
בערך עשר שנים אחורה, אשה אחרת מהיום....חופשה בתאילנד, עם שני ילדים קטנים.
שוכרים טויוטה 4X4 בשביל להגיע מפוקט לקראבי ואח"כ לטייל באזור קראבי כמה ימים, נסיעה חוויתית של בערך 170 ק"מ.
קמים בבוקר, גשם חזק, נכנסים לרכב, מתחילים לנסוע. הגשם הולך ומתגבר למשהו שלא מוכר במחוזותינו, לא רואים מטר, נהרות בוץ חוצים את הכביש, רק אנחנו ומשאיות על הכביש. אני מאושר ששכרתי 4X4, נוסע לאט ובזהירות וכל הדרך שומע "אתה בטוח שזה בסדר? אולי נעצור איפה שהוא?" . פחחחח. מגביר את המוזיקה וממשיך. אחרי כחמש שעות (170 ק"מ בכביש,כן?) מגיעים לאזור קראבי ונכנסים למלון (שזה גם סיפור אבל לא קשור לכאן).
קמים בבוקר ומגלים בחדשות שעברנו את אחת מסופות הקשות שהיו שם בשנים האחרונות, כ-15 איש בכפרים מסביב נהרגו במפולות בוץ ושכשעה אחרי שהגענו למלון כל הגשרים מסביב לקראבי נהרסו. העברנו שלושה ימים בחדר במלון עם גשמים בלתי פוסקים בחוץ, בבוקר האחרון קצת התבהר והספקנו להעביר כמה שעות בריילי ביץ' לפני שעלינו על הטיסה לבנגקוק.
את טיולי החיזור עם אישתי (1989 כזה) עשינו על סוזוקי DR250, כמובן טיולי בדד בעומק הנגב - מה שנקרא אין שכל אין דאגות.
למי שלא מכיר, באופנוע הזה רגליות הנוסעת היו מחוברות פיזית לזרוע האחורית - כלומר הרגליים עולות ויורדות עם כל תזוזה של המתלה האחורי.
ברכיבת שטח ארוכה זה הצריך עמידות על אנושית של המורכבת, ומעולם לא שמעתי מילת תלונה.
למותר לציין שהיום היא מעקמת את האף על אפשרות טיול שטח בדיסקו 4, לא מספיק נוח לה :D.
וואו איזה סיפורים! אני מהקצה השני...
עדיין בגיל שכולן זורמות עם הכל.
מטיולי בוץ בחצות דרך שלוליות עד הדלתות, עד מעלות עבירות שדורשים רכב חמוש בנעילות...
תקופה יפה, מקווה שלא תגמר לעולם.
Sent from my iPhone using Tapatalk
ייגמר מיד אחרי שתענוד לה טבעת.
ייגמר כשתעבור מהסוזוקי לדאסטרציטוט:
נכתב במקור על ידי yadin.ganon
הן זורמות עם הכל? מה אתה מבזבז זמן על טיולים?ציטוט:
נכתב במקור על ידי yadin.ganon
ציטוט:
נכתב במקור על ידי yadin.ganon
בכלל לא קשור לגיל, אשה זה גם בן אדם :) מה שאוהבת אוהבת וסביר שתמשיך לאהוב ומה שלא, לא.
ברור! לא התכוונתי לאמר שלא.ציטוט:
נכתב במקור על ידי edish
הכוונה שלי אחרת.
אני מסתכל מסביב, אנשים מזדקנים עם השנים.
גם גברים וגם נשים.
גם בנים בסביבתי שונים ממה שיהיו בעוד 30 שנים.
העניין שהתכוונתי להעביר אינו עוסק בהחפצת נשים...
אלא בהומור העוסק במבוגרים והחכמים ממני (:
השאלה היא לא מה היא אוהבת, אלא מה היא מוכנה לסבול. וזה, משתנה דרמטית עם הזמן.ציטוט:
נכתב במקור על ידי edish
אתה מקפיד לא להחפיץ נשים אבל יש לך בעיה עם גילאות, כלומר לצחוק עלינו הזקנים...ציטוט:
נכתב במקור על ידי yadin.ganon
(נרשם כהלצה)
היתה אחת, בשם איילה, שהתחברה לשטח ולdr250, רכבה כגוף אחד אתי, כששנינו עומדים, בבורות ובסיבובים, פשוט נפלאה. אני לא זוכר אם זה לפני או אחרי שהעברתי את עיגון הרגליות אל השלדה במקום למתלה האחורי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי מיכה100
ואחת אחרת, רחל (היה לי קטע עם אנטילופות) , שבסיום טיול בן יומיים במדבר שנגמר בגשם זלעפות ורוח נגדית איומה כל הדרך, שבהגיענו לחדרה, התחילה לצרוח עליי שרכבתי כמו מטורף במהירויות תלת ספרתיות גבוהות... כן בטח, הdr250 עם שני צעירים עליו, ברוח נגדית, לא עבר את ה80 קמ"ש, אבל היא לא היתה במצב לרוח להקשבה. לא ראיתי אותה מאז.
דווקא נשמעת ראויה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
יש לי לא מעט סיפורים שמתחילים ב"העמסנו את הרכב" ומסתיימים ב"החזקתי לה את השיער כשהיא הקיאה". משום מה כשאני נוסע עם החבר'ה שלי- כל שקשוקה זה כמו כוכב מישלן. אוהל נפתח כמו במסדר. כל חתיכת ציוד נכנסת בדיוק במקום שלה והאוטו אוכל אחת לעשר. עם אשתי, הכל חרבאנה. אני פותח שולחן על תל נמלים, הגזיה מתפוצצת, נשבר הטרנספר, נשבר הזין.
לאשתי שתחיה יש כוח על: להיות מאוד לא מרוצה. אבל נראה לי שהטיול המיתולוגי שגמר לה את הרצון לטייל אי פעם היה עוד בימים של הספורטאז' (האסלה הנעולה)- נסענו משדה בוקר למרזבה בירידה לפני ככה שש שבע שנים. עם אייל EYSHAM ועזרא יצחק שאז עוד היה לו ZJ. דאז היתה לי רק ילדה אחת.
אשתי התחילה להקיא כבר באזור הגשר של התחלת המסלול. אבל להקיא של טיסה במטוס קרב, הקאות בלתי נשלטות, עם "הווועעעע הווועעעע" שיוצא רק מים. והיא, שתהיה בריאה, אמא של הפולניות. הדרייב שלה בחיים הוא להראות כמה היא לא מרוצה. ועם קיא על החולצה זה בכלל נראה פוטוגני. מן הון להון, אני ישר נכנס לפוזה של "בלי סיום מסלול אין כומתה" ומשחק אותה יענו סוף המסלול זה כולה 3 קילומטרים קדימה. ואשתי אשכרה עוד מעט מתעלפת, אבל ברמות שאני אשכרה מתלבט אם לתת לה עירוי.
מפה לשם, מגיעים למרזבה. אני כל הזמן אומר לה שאו טו טו כביש הערבה. ואז נפתח לה הקניון של המרזבה. ובשביל מי שלא יודע מה זה מרזבה ולא מכיר את המסלולים שלנו, זה נראה כמו לרדת רב קומות. ואני בן זונה, לא יורד מהשפ"ץ אלא דווקא מהמדרגות. בקיצור בראש המדרגות היא יוצאת מהאוטו. לוקחת את הילדה. ופורצת בבכי, אבל בכי ברמה של "אמריקאים יקרים, חשבנו שלעולם לא תשחררו את מחנה ההשמדה ותצילו אותנו". ותוך כדי, היא מקיאה. ויורדת את המרזבה ברגל - ובוכה. ומקיאה. ואז קולטת שהיא יורדת את המדרגות, ברגל, ומקיאה ובוכה תוך כדי. אז היא חוזרת למעלה- ברגל - ויורדת מהשפץ ברגל - ובוכה תוך כדי. ומה זה מקללת, ברמה של ביוב. וכמובן שמתקשה לרדת ברגל את השפ"ץ תוך כדי בכי אז היא מתיישבת על התחת כמו במגלשה ויורדת את המרזבה על התחת, מבחינתה היא יורדת את האוורסט והבת שלי, כאילו, מדלגת את זה באושר. אני כאילו, כל כך בשוק מהסיטואציה, שאין לי מושג איך זה יגמר לעזאזל. כאילו, איזו רבנות לגירושין יש בכביש הערבה.
מפה לשם הנשים הקימו בתחתית המרזבה סוג של בית חולים שדה ופשוט ישבו שם שעתיים עד שאשתי חזרה לחיים. זו היתה חוויה מחרידה. חזרנו הביתה והיא פשוט נכנסה למונית ונסעה לתל השומר. התייבשה קשה. מאז היא לא טיילה איתי, חוץ ממסלולים קטנטנים ליד הבית.
בתמונה: אשתי עם שקית הקאה - אשכרה שקית זבל. ובנקודת ההתאוששות בסוף המרזבה
קובץ מצורף 132489
קובץ מצורף 132488
קובץ מצורף 132487
לגבי כלבות מקיאות, תומר.
הסוד, להכניס אותן לארגז של הטנדר כשהן עוד גורות שלא יודעות מהחיים שלהן, והן מתרגלות.
אה, וגם לתת להן אוכל רק בחניון לילה.
קורה לכם שכל פעם שאתם נותנים לאישה לנהוג בשטח היא חייבת להוכיח כמה היא טובה בזה ואיזה ביטחון יש לה בנהיגה?
ואז... אם אתם מעירים לה אפילו בקטנה, היא מתעצבנת וחושבת שזה סתם כדי להוריד לה?
בקיצור הנה הפתרון: בפעם הראשונה שהיא מעירה לכם על ההארה וההערה הבונה שלכם, פשוט תעברו לשבת בספסל האחורי. בלי להוציא מילה מהפה ותוך כדי נסיעה. תראו מה קורה פתאום לביטחון העצמי והוכחת היכולת... ;)
אני יודע שתיכף ירדו עלי פה... זאת שהבחור עם הסוזוקי נתקע בשטח שלשום בשבילה וערן חילץ אותו, ובטח עוד כמה...
אני לג'פולוג אגיע ללא סימנים מזהים...
זה שרשור נהדר.
שמע. הרגת אותי. מראה את זה לאישתי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי hadtomer
מזוכיסטים...
לפני ארבע שנים לערך, הייתה לי חברה שכל טיול הייתה צריכה שכנוע כדי לבוא.
יום אחד שכנעתי אותה לבוא לראות איתי שטפונות, החלטתי ללכת על מקום בטוח- עין עבדת עליון. הגעתי למקום והיה עמוס באנשים אז המשכתי קצת קדימה לאחד הפיתולים של נחל צין באזור עבדת.
היא באה עם נעלי ספורט שעברו זמנם ממזמן (הסוליה חלקה לגמרי) כדי לא ללכלך את מה שטוב..
כל הנסיעה מבול וגשם חזק והיא מתלוננת על ההיילקס וכו, אני כבר בעצבים אבל שותק עם עצמי. מגיעים לנק' אני יורד לראות בסופה והיא חשבה שהיא גיבורה וניסתה לרוץ אחרי כדי להגיע לנק' צפייה לפני.
בשניה שהיא ירדה מהרכב ועשתה צעד וחצי, היא דופקת גלגול לתוך בוץ טובעני כל השיער והבגדים שלה בוצה שאפילו אותי הגעילה ( די בטוח שהיה מעורב עם צרכים של חיה כלשהי). אני כמובן לא הצלחתי להתאפק וצחקתי, אני חושב שזו הייתה הפעם אחרונה שצחקתי במערכת יחסית איתה