אני רוצה לבנות מוטות רדיוס מצינור כרום מולי אך יש בעיית המצאות צינורות כאלה בארץ
לפי מה שהבנתי...
Printable View
אני רוצה לבנות מוטות רדיוס מצינור כרום מולי אך יש בעיית המצאות צינורות כאלה בארץ
לפי מה שהבנתי...
תרים טלפון לסקופ, זה האתר. יש להם או שאפשר להזמין זה בטוח, אם בכמויות קטנות ואם זה ישתלם לך - לא בטוח.
http://www.scope-metal.co.il/Index.a...yID=185&Page=1
למה דווקא כרום מולי?
כלכך חשוב לך לחסוך במשקל?
הבנתי שההבדל מחירים בין כרום מולי ל st52 לא רציני.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ארז
אם כבר אז כבר לא ?
ולמה ST-52 ??
לא מספיק סקדיואל 40 מחוזק עם זוית??
ואולי סקדיואל 80, עובי דופן 5.7 מ"מ ??
לא חבל על הכסף?
אתה חושב שצינורות ה"מתוחכמים" לא מתכופפים? תאמין לי שכן.....
נ.ב.
על ארבעה מוטות רדיוס תחסוך 10 ק"ג..........:-(
סקדיואל 40 עם זוית לדעתי נראה רע מבחינה וויזואלית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי הצפרדע
ובשביל סקדיואל 80 אני צריך להחליף מנוע...
בנוגע לכסף אני לא מתכוון לחסוך. אני בונה פעם אחת וטוב (כמו שאבא אומר)!
אגב אני לא בונה שלדת צינורות כך שאין הרבה צנרת, אז הסכום לא נורא כל כך...
אתה לא באמת תחסוך משקל אגב. אתה הרי לא יודע בדיוק מה העומסים, זה לא שאתה תשתמש בצינור כרומולי בעובי מ"מ - אתה לא תיקח סיכון כזה. אתה מדבר על רכב עם זוג סרנים חיים, משקל בלתי מוקפץ ענק, חסכון של קילוגרמים בודדים (אם בכלל) במוטות רדיוס הוא שולי לחלוטין ולא שווה את ההתעסקות והחסרונות. ועוד נקודה שאני לא יודע אם חשבת עליה - לינקים למתלה הם חלקים מתחלפים בקלות, תבנה את הלינקים הראשונים מחומר הגלם הזמין והזול ביותר, פשוט בשביל להעמיד את האוטו על הרגליים ובשביל לעשות נסיונות באורכים - ויהיו כמה נסיונות - חבל להשתמש בחומר גלם יקר. אם וכאשר תגיע למערכת מתלים משביעת רצון, תעשה מקצה שיפורים לטובת חוזק ותחליף את הלינקים לחזקים יותר.
הסיבה העיקרית לבחירת צינור כרומולי ע"פ צינורות אחרים זה לא המשקל של הצינור.
הסיבה לבחירת כרומולי בעיקר זה הגמישות שלו ורק אחרי כן המשקל.
אם אתה לא בונה שלידת צינורות, ואתה לא צירך לספוג אנרגיה חבל על הכסף.
מוט רדיוס לא סופג אנרגיה.
הסיבה לבחירת ST52 זה גם המשקל אבל גם הרצון להשתמש בצינור ללא תפר ולעמוד בחוקים כגון ה FIA. בנוסף חשוב לדעת ST52 עם לא עובדים איתו נכון הוא נשבר.
אין שום צורך לבחור צינור מיוחד למטרה שלך.
נ.ב
מחירים רגילים לצינורות, לפי קניה שביצעתי לפני שנה :
צינור כרומולי 150 ש"ח למטר
צינור ST52 כ 120 ש"ח למטר
צינור ST37 כ 30 ש"ח למטר
צינור סטנדרתי כ 9 ש"ח למטר.
כמה הערות , ברשותך:-ציטוט:
נכתב במקור על ידי לירן סברוב
1. כרומולי לא יותר גמיש אלא יותר קשיח. החוזק שלו נובע דוקא מהקשיחות והקשיות,
והסיבה העיקרית לשימוש בו, היא דוקא כן חסכון במשקל במתקנים בהם דרושה הקפדה על משקל
נמוך ככל שניתן(כמו למשל בשילדה בה משתמשים בהרבה צנרת), או כאשר דרוש חוזק מבני גדול יותר, כגון בתת שילדות של מנועים במטוסים מסויימים, ובכלל במבנים תעופתיים.
2. ST-52 לא נשבר....הצינור עשוי מפלדה יותר איכותית והוא נותן תוצאה דומה לכרומולי - יותר חוזק בפחות עובי דופן. כפלדה עם "תוספים", היא יותר קשה וקשיחה ולכן קצת פחות גמישה מלמשל ST-37. כמו שכבר דשנו בענין בשרשורים ישנים, 37 עם עובי דופן של 3.6 מ"מ לא יהיה פחות טוב מ 52 בעובי דופן 2.9 מ"מ. ה 52 יהיה יותר מעט יותר קשיח וה 37 מעט יותר גמיש, וזהו.
אני אישית, מעדיף צינור יותר גמיש עם דופן יותר עבה ומשקל מעט יותר גבוה, מאשר הצינורות הדקים והמתוחכמים הללו, אשר יותר קשה לרתכם והם בפירוש יותר שבירים בנקודות הריתוך.
חומרים מתוחכמים כמו 4340, 4130, 300M וכו', אמנם יותר חזקים אבל בהחלט דורשים ריתוך מקצועי, לרבות הכנה מוקדמת (כמו חימום) וטיפול לאחר הריתוך, שאם לא כן מקבלים מבנה הבנוי ממרכיבים חזקים עם חיבורים מפוקפקים, ובשורה התחתונה, מבנה חלש יותר!!
דוקא הכרומולי מבחינה זאת יותר שביר מה 52, ותוספות הכרום, מוליבדן, ניקל, סיליקון ואחרות, לא עושות את החיים קלים יותר מבחינת בניית המבנה השלם.
3. ה 37, או מה שנקרא סקדיואל או ASTM- 106 במספר וריאציות, גם הוא צינור ללא תפר, וככל שידוע לי תקני ה- FIA מזכירים דוקא את ה 37(או שווה ערך) ולא את ה 52, אבל אולי אני טועה כאן. צינור עם תפר איננו בתקן והוא לא בתרכובת הפלדה הנכונה ולא בחוזק הדרוש, ולכן הוא בכלל לא בא בחשבון למבנה שילדתי כלשהו, לצרכים שלנו. לכן אין מה להזכיר אותו משום בחינה - גם אם תקבל אותו בחינם, אל תשתמש בו.
4. מה שסופג אנרגיה, הוא לא החומר(למעט גורם הגמישות של הפלדה עצמה), אלא המבנה - צריך לדעת לבנות מבנה סופג הלם, כמו שמתכננים במכוניות נוסעים עם איזורי קריסה וספיגה וכו'.
מה שאנחנו בונים לבד בכלי הרכב שלנו כגון באגים, רכבי עבירות וכו', לא מביא -ככל שידוע לי -גורם זה בחשבון. נהפוך הוא, המבנים שלנו קשיחים והשילדות עשויות במכוון לחוזק מאכסימאלי ללא גמישות כלשהי, וזה כולל כמובן את מוטות הרדיוס, האמורים להיות הרמכיב הכי חזק ברכב..
5. אם יש מקום בו כן כדאי לשקול חומר חזק יותר מהסוגים המתוחכמים, הרי שהוא אכן במוטות הרדיוס, אבל - כפי שכבר הוזכר לא אחת - אפשר להשיג את המטרה באמצעים קצת יותר כבדים והרבה הרבה יותר זולים. כשנבנה את הרכב שיעלה עם הקולומביה לנסיעת שטח על הירח, נביא כרומ-אמו-מולי בריבוע, וניתן להם בראש....:mrgreen:
ברוך, מה שלומך.
אני לא מתיימר להיות מומחה לברזלים למינהם אבל:
למיטב ידעתי, שבאה גם משיחות עם חברות גדולות מאוד לבניית רכבי מרוץ וכן מתחום האופניים היתרון של כרומולי על הסגסוגות האחרות הוא היכולת ספיגה שלו (אולי המונח גמישות אינו נכון).
השימוש בכרומולי בא כאשר אתה מעוניין מבנה קשיח מאוד כמו שציינת, אבל בעל יכולת ספיגה.
אופני הרים מקצועיות רבות משתמשות ב כרומולי למרות המשקל על פני סגסוגות אחרות, ע"מ לשפר את הספיגה בנחיתות מקפיצות (במיוחד עם אין בולם אחורי).
מנסיון רכבי ה 4X4 לראלי רייד שבנויים משילדת צינורות, לרוב לא מגיעים למשקל המינימום, מה שמאפשר מגוון רחב של צינורות ועדיין רובם משתמשים בכרומולי.
לא אמרתי שה ST52 נשבר. (אני משתמש בחומר הנ"ל במתלי הרכב שלנו ). ציינתי שצריך לדעת לעבוד עם החומר - הוא לא יתכופף במכופפת רגילה וכמו כן אסור לחמם אותו ולכופף........
ה 37 תיקני ל FIA.
לירן
אהלאן לירן,ציטוט:
נכתב במקור על ידי לירן סברוב
ה - 52 מתכופף בכל מכופפת ללא שום בעיה, כמו גם הכרומולי, כמו גם הולו בר עם עובי דופן הרבה יותר גדול. אתה צריך לזכור שכשמדברים על חוזק, הכוונה היא כמובן לחוזק יחסי, כגון היכולת לספוג מכה שבאופן טבעי מוגבלת ע"י המסה של אותו חלק רלבנטי ברכב(או אפילו כל הרכב), והמהירות שמקבלת אותה מסה. המכפלה הזאת ברכבים שלנו איננה כה גדולה, יחסית, ואי אפשר להשוות אותה ללחץ שמפעילה למשל מכופפת היכולה להפעיל על צינור בין 10 לבין 30 טון, תלוי במכופפת. אני הצלחתי לכופף במכופפת ההידרוחשמלית שלי, גם צינור מלא של 4140 ו 4340, ופרס בינוני של 25-30 טון, לא מתקשה להתמודד איתם בכלל.
כל חומרי הפלא הללו אינם אלא פלדה עם "ויטמינים", ושום ויטמין לא יוכל למנוע ממכופפת הידראולית לכופף צינור בעובי דופן מעורר רחמים של 2, 3, 4, 5 מ"מ ואף הרבה יותר.
אסור לחמם?? ממש לא נכון. החומרים שאסור לחמם אותם, הם חומרים שעברו טיפול טרמי מסוג כלשהו, אשר גורם להקשייתם או מקנה להם תכונה דומה אחרת. ההקשיה מוסיפה חוזק אך מגבירה שבירות, כלומר כשהחומר כבר נכנע, הוא נשבר ולא סתם מתכופף, אבל עד שהוא נשבר, השם ירחם.
חומר כזה שטופל טרמית, ושוב חומם, יאבד את התכונות שהוקנו לו, ויהפוך יותר חלש מאשר במצבו הטבעי, טרם הטיפול.
4130, 4140, 4340, סדרת ה8xxx, פלדות כלים מסוימות וכו', באות במצב טבעי עם מידת קושי נתונה או עם הקשיה המעלה את מידת הקושי משמעותית. עדיף להשאר עם המצב הטבעי(שאף הוא קשה למדי) ולא להתעסק עם מתכת שהוקשתה, ולחמם אותה. כך למשל, לא מרתכים את המתכות הנ"ל לאחר טיפולים טרמיים, ואם כן, צריך לחדש את הטיפול.
מסיבה זאת לא מרתכים אף פעם ציריה, אקס, כלים מוקשים וכו' - ציריה בקוטר של 19 מ"מ למשל, שרותכה, הפכה להיות לאחר מכן ממוט פלדה קשה וחזק ביותר, לחתיכת פלדה פשוטה ורכה יחסית בקוטר 19 מ"מ, אשר לא תחזיק מעמד ולא תעמוד בעומס.
ה - 52 איננו בא במצב מוקשה כלשהו ואיננו עובר תהליכי חיסום או הקשיה, ולכן אין שום מניעה לחממו, לרתכו ולכופפו, ואף אין שום בעיה לעשות זאת. אחד היתרונות של ה 52 וה 37, הוא הרתיכות(כן כן, יש כזה מושג) הנוחה והגבוהה שלו, בניגוד למשל ל4140 ול4340, שאינם חיים טוב עם ריתוכים, ועדיף להשתמש בהם כיחידות, כמו למשל במוטות רדיוס....
אגלה לך עוד סוד קטן - מי שראה את ההשתוללות של הצפרדע על הסלעים בצור יגאל, יתפלא איך לא קרה לרכב שום נזק, בעקר אחרי מסלול מספר 5. הסיבה לכך היא החיזוק המאסיבי של מוטות הרדיוס, בעקר התחתונים. האחוריים עשויים ממוטות מלאים של 4340 במצב טבעי(לא זוכר את מספר הרוקוול כרגע) שנשארו לי מימי הנסיונות השונים והלימוד(היקר...) של הנושא, ואילו הקדמיים, אחרי שכבר נגמר לי החומר הפלצני......, עשויים מסקדיואל 80(עובי דופן 5.7 מ"מ) +זוית למטה + פלאח 10 מ"מ למעלה. שום עיקום ושום נזק.
והמסקנה?
כפולה:
1. אפשר לעשות מוטות רדיוס מעולים במשקל סביר מחומר נורמלי וזול, ואפשר גם מחומר יקר ואקסקלוסיבי, שיתרונו הגדול הוא שאפשר לומר עליו בנון שאלאנטיות כך:- 4340 ?? אה כן, בטח, מוטות הרדיוס ברכב שלי עשויים כולם רק מהחומר המצויין הזה.......:evil:
2. אני מדבר וכותב יותר מידי...........:lol:
אני מתנצל - הבחור רצה בסה"כ לדעת היכן קונים צינורות כרומו, ואנחנו זיבלנו ועדרנו לו במוח....:shock:
המקום בו אני קונה(אם בכלל), הוא
פלדום פלדות
טלפון - 03-5361021
תודה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי הצפרדע
אין מה להתנצל, הרווח כולו שלי .
החכמתי !!!
אם אני הולך על ST37 עובי דופן 3.6 מ"מ באיזה קוטר צינור מומלץ ?
תתחיל מהדברים החשובים - מה הולך להיות בקצוות הצינור? מיסבי קצה? בוקסות? מה גודלן? מה שיתחבר בקצוות הוא בהחלט שיקול בבחירת הצינור. מה אורך הלינקים? האורך מאד רלוונטי לעובי הצינור וזה די ברור מאליו... תשאיר את בחירת הצינור לסוף התכנון. יש לך סקיצות שאתה יכול להעלות?
לירן,וברוך
נהנתי מרמת הדיון ובהחלט למדתי רבות ,
לאחר שיפור ובהחלט הרמת הרמה במוטות האם אין חשיבות מרובה ל "מחברים"??
כלומר מוט סופר איכותי חרא של מחבר כל העיסק לא שווה את המאמץ
בקצוות הצינור יחוברו מיסבי קצה 14מ"מ (הברגה)ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
והאורך יהיה סביב 100 ס"מ
השאלה הראשונה היא כמובן סוג הרכב. אני מבין שיש לך סוזוקי סמוראי שמשקלו פחות מ- 1 טון.
זה רכב קל מאד, ולכן הבחירה ב ST-37 סבירה. להבא אולי נקרא לחומר הזה "אסתי", יותר קל להקליד(אני כבר זקן) וגם יותר סימפטי ונותן טאצ' נשי...:grin:
אני עובד בעקר עם צול ורבע(42 מ"מ חיצוני), אך יש שיאמרו שזה קוטר גבולי. מכל מקום, ואם הויזואליות חשובה לך, צול וחצי ויותר מכך, ייראו בומבסטיים ולא פרופורציונאליים.
אין בעיה עם הקוטר הזה, מכיון שאם תעשה ברכב שימוש אגרסיבי, חובה עליך לחזק את המוטות, בין עם זוית, בין עם פלאח למעלה(הרבה יותר יפה ונעים לעין) ובין עם שניהם.
לרכב כמו שלך הייתי מתחיל עם אסתי 37 בקוטר צול ורבע, ואם יש צורך מחזק במהירות ובקלות. החיזוק מצריך חיתוך אחד וריתוך על מוט הרדיוס, אפילו ללא פירוקו, והוא פשוט מאד.
על מנת לזכור את הפרופורציות - מטר אחד של אסתי 37 בקוטר צול ורבע, שוקל 3.5 ק"ג. כך שמוט רדיוס שלם באורך מטר(וזה הרבה מאד לסמוראי), ישקול ללא קצות המוט בסה"כ 3.5 ק"ג, ועם קצות המוט והברגים שלהם, כ - 4 ק"ג, שזה ממש כלום. 8 מוטות רדיוס של מתלה פור לינק קדימה ואחורה, ישקלו בסה"כ כ - 35 ק"ג, כולל אפילו התושבות שתייצר. הלואי עלי....
אם תרצה לחזק את המוטות, תוכל להוסיף פלאח 10x4 מ"מ מעל המוט(מרותך בניצב, כמובן), וזה "יעלה" עוד אי אילו ק"ג לכל המוטות, אם כי סביר שלעליונים לא תצטרך בכלל חיזוק.
באשר לקצות המוט - כאן אכן אסור לחסוך. בד"כ קצות המוט באים בקוטר עין והברגה זהים, כלומר קוטר הקדח בקצה המוט (או הבורג, אם זה זכר ולא נקבה) וקוטר העין, זהים.
אני מעדיף תמיד לקחת קצה מוט מאסיבי, למשל 19 או 20 מ"מ, ולעין להשתמש בבורג 12 מ"מ בערך, עם קונוסים שיקטינו את הקדח ל - 12 מ"מ. כך אתה מקבל מוט חזק עם מחבר(כלשון מורנו ורבנו, מאיר הגדול) חזק מאד. אסור להתפשר כאן, כי אחד המראות הדוחים והמעציבים ביותר, הוא מראה של קצה מוט שהעין נעקרה מתוכו והמסגרת נשברה ורוסקה. זה גם מסוכן מאד מכיון שמוט רדיוס משוחרר, עלול לגרום לרכב לאבד שליטה וכוון, וזה לא בא בחשבון בכלל ברכב הנוסע בכביש.
אם תשאל את דעתי, אל תרד בקוטר העין והבורג מתחת ל - 3/4 אינץ(19 מ"מ), אפילו שזה רכב קל וקטן- אנחנו מתקשרים כאן גם לנושא של שינויים ברכב, וכאמור צריך ללכת על הכי בטוח גם אם זה מעט אובר קיל.
משום מה לא נראה לי שאורך מוטות הרדיוס הוא 1 מטר. זה נראה לי מעט ארוך מידי, ואולי כדאי שתבדוק זאת שוב. אורך כזה כבר עלול להיות גבולי, שכן ככל שהמוט ארוך יותר, הוא מתכופף כמובן יותר בקלות.
לגבי קצות המוט - יש שתי אפשרויות עקרוניות - קצה מוט זכר או נקבה. הזכר מתברג לתוך אום שאתה מרתך לתוך הצינור והנקבה מתברגת על בורג שאתה מרתך לתוך הצינור. מכיון שיש קושי לרתך שני אומים לתוך קצה צינור (בלי בעיות של הברגה בעתיד), המנוף הפועל על קצה הצינור במקרה של זכר, גדול יותר והמוט עלול לקרוס או להתעקם מהר יותר מאשר קצה מוט נקבה, שאותו מרתכים לתוך הצינור הן עם ראש הבורג והן עם אום נוסף המוברג עליו עד בערך לאמצעיתו. במקרה זה המנוף השלילי, דהיינו ההתנגדות לכיפוף וקריעה של קצה הצינור, טובה הרבה יותר.
המלצתי לך היא ללכת על קצות מוט נקבה, וההמלצה למינימום 19 מ"מ קשורה גם לעובי ה"בשר" של החלק הנקבי של קצה המוט, אשר צריך גם הוא להיות מספיק.
זהו. אם משהו לא מובן מהנ"ל או שאתה צריך איזה הסבר, אל תתביש8-) .
נ.ב.
ואם תבחר(כמו שאני הייתי עושה במקומך), באסתי 37 צול ורבע עובי דופן 5.7 מ"מ, דהיינו סקדיואל 80 היה כל מוט רדיוס שוקל כ - 5.5 ק"ג, ובסה"כ ל - 8 מוטות, כ - 45 ק"ג.
ממש יופי טופי:grin:
לך על זה.
ברוך, במקום לרתך אומים אי אפשר להבריז הברגה? לא יהיה חזק יותר?
בהנחה שהקוטר הפנימי מתאים.
מיכאל,
אתה בחור אינטליגנטי שלא חושב...
דיברנו על צול ורבע, כלומר 42 מ"מ חיצוני בעובי דופן של 3.6 מ"מ.
3.6 כפול 2 = 7.2 מ"מ.
42 פחות 7.2 מ"מ = 34.8 מ"מ = קוטר החור בצינור.
מאידך, דיברנו על קצה מוט עם קדח עין וקוטר בורג/נקבה של 19-20 מ"מ.
אז איך הברזה????
ובלי קשר לחישובון הנ"ל - מדברים על עובי דופן 3.6 מ"מ. הברזה תוריד
לפחות 1 מ"מ משני הצדדים, וישאר לנו עובי דופן של בערך 3 מ"מ.
כלומר - יותר חלש מקודם, בהנחה שהיית עושה הברזה לבורג מפלצתי
בקוטר 34.8 מ"מ.
דרך אגב, אם היית עושה דבר מטורף כזה, הוא היה חלש יותר משמעותית.
נו, אז מה דעתך?:roll:?
אם אני בונה מצינור כרומולי אני יכול לרדת בקוטר לא !?ציטוט:
נכתב במקור על ידי הצפרדע
לאיזה קוטר אני יכול לרדת עם כרומולי?
אגב אני רוצה כרומולי בגלל הקוטר (וויזואלית) ועל הדרך גם המשקל...
אנצל בימה זו כדי "לשאוב" יידע מהמומחים ,
אני מתכנן בעתיד להחילף בסופה את המוטות הרוחביים(מוטת הגה) למחוזקים,
ראשית האם ברזל מלא?? כמדומני כן אולם השאלה החשובה איזה(רק בשבילך ברוך)
מחברים להשתמש??,
האייכותיים יקרים רצח אבל לכבוד היבוא מארה"ב המתקרב ובא חשבתי ללכת על הטוב ביותר (כרגיל)
עצתכם דרושה
ברוך ישר כוח על ההסברים המעולים - חוסך לי הקלדה בתור מנהל פורום הבונים (זמני תפוס כרגע על ידי בדיוק מה שאתה מדבר עליו - אבל בגדול... אתה תראה בעיניים בקרוב, אני מבטיח :wink: ). בעצם מגיע לי המחמאה - זה אומר שאני מנהל טוב אם אני יושב בצד, שותה קפה ונהנה? :-P
תודה לצפרדע בשם כולם, באמת :grin:
אני כן מבקש, בתור המנהל - קחו את נושא הכלוב לCJ הצידה, זה דיון נפרד מנושא הלינקים, וחבל שהסברים כל כך טובים מתערבבים. נדמה לי שאני יכול לפצל דיון - תנו לי לעשות את זה מסודר. הדיון הזה ימשיך על הסמוראי והלינקים, וכלוב ההתהפכות של אמנון יפרד מכאן.
ציטוט של הצפרדע:
ברוך לא ברור לי לגמרי מה אתה עושה בקטע של שימוש במיסב קצה נקבה. מרתך בורג לתוך הצינור, עדיין צריך שרוול חרוט כלשהו בין הקוטר הפנימי של הצינור לבורג, לא? ואם כבר אתה חורט, אז למה אתה לא משתמש בשיטה הקלאסית שבתחום נקראת Bung - שרוול עם מדרגה שנכנס בלחץ לקוטר הפנימי של הצינור, מרותך אליו היקפית, ובתוכו חרוטה ההברזה הנכונה? או שזה בדיוק מה שאתה עושה ואני לא הבנתי נכון...ציטוט:
לגבי קצות המוט - יש שתי אפשרויות עקרוניות - קצה מוט זכר או נקבה. הזכר מתברג לתוך אום שאתה מרתך לתוך הצינור והנקבה מתברגת על בורג שאתה מרתך לתוך הצינור. מכיון שיש קושי לרתך שני אומים לתוך קצה צינור (בלי בעיות של הברגה בעתיד), המנוף הפועל על קצה הצינור במקרה של זכר, גדול יותר והמוט עלול לקרוס או להתעקם מהר יותר מאשר קצה מוט נקבה, שאותו מרתכים לתוך הצינור הן עם ראש הבורג והן עם אום נוסף המוברג עליו עד בערך לאמצעיתו. במקרה זה המנוף השלילי, דהיינו ההתנגדות לכיפוף וקריעה של קצה הצינור, טובה הרבה יותר.
תמונה להמחשה:
http://www.kartek.com/prod-windows/a...ries-bungs.jpg
http://www.kartek.com/prod-windows/a...ch-heimkit.jpg
נמרוד בוקר טוב,
מה שהראית בתמונות הוא דוקא מקרה של קצה מוט זכר עם אינסרט שנכנס לתוך הצינור בלחץ מה, לאחר שנחרט למידה המדוייקת.
לא לכך התכוונתי, ולמרות שאני לא יכול לשרטט לך כאן את שני המצבים, אנסה לתאר אותם מילולית.
עקרונית, אפשר לבנות את קצות המוט בתוך הצינורות בצורה ה"מתוחכמת" והיפה, כמו שהאמריקאים(אשר מהם לקחת את התמונות) עושים...:-P עם אינסרטים חרוטים וכו', ואפשר לייצר אותם לבד באמצעים פשוטים, הנראים טוב למדי וחזקים לא פחות, אם לא יותר.
קצה מוט זכר-
לקחים את הההברגה של הזכר עם האום המתאים לה, ומשחיזים את הפינות באום עד שיתאים לקוטר הצינור במעט לחץ. (אם הצינור רחב יותר מנסים למצוא אום רחב יותר, או שבונים בתוך הצינור הצרה עם צינור בקוטר צר יותר, אבל זה לא המקרה הרגיל וזה לא סיפור לעכשיו).
דרך אגב, בכל מקרה כשמרתכים אום צריך לבצע השחזה קלה על מנת להסיר את הגילוון, משום שריתוך חומר מגולוון יוצר אדים מסוכנים הגורמים במקרה הטוב לכאבי ראש עזים וצרבת, ובמקרה הרע להרעלה ממש.
מכניסים את האום לצינור כאשר חלק קטן ממנו בולט החוצה, ומרתכים ריתוך בריא מסביב. החלק שתופס אז את הבורג-הזכר, הוא רוחבו של האום אשר איננו מספיק בד"כ לחוזק סביר. אפשר לקחת שני אומים ולהבריגם על הזכר, ולהכניסם למוט, ואז לרתך למעלה כנזכר לעיל וכן לקדוח חורים בצינור במקום בו נמצא האום השני, הפנימי, ולמלא את הריתוך בחורים. אני אישית לא אוהב את השיטה מכיון שהדבר יכול לגרום לעיוות בין האומים או באומים עצמם, וההברגה פנימה והחוצה איננה חלקה.
קצה מוט נקבה-
לוקחים את הבורג הנכנס לנקבה בקצה המוט, אשר אורכו צריך להיות כ - 15 ס"מ עם הברגה לפחות עד אמצעיתו, ומבריגים עליו בכוח עד סוף ההברגה, אום מתאים, אשר קוטרו בד"כ כקוטר ראש הבורג.
משחיזים את ראש הבורג ואתת האום כמפורט לעיל, עד שששני המקומות נכנסים במעט לחץ לתוך הצינור.
מוציאים, מסמנים על גוף הצינור בטוש 3 או 4 נקודות במקום בו נופל ראש הבורג, קודחים בצינור חורים בקוטר של לפחות 10 מ"מ, משחיזים את החלודה מסביב:grin: , ומכניסים את הבורג עם האום המוברג עליו לתוך הצינור, עד שראש הבורג נופל בדיוק על החורים והאום המוברג נכנס ברובו לתוך הצינור. אז נותנים ריתוך בריא מסביב לאום וקצה הצינור וכן ריתוך בחום הגבוה ביותר האפשרי בתוך החורים על מנת למזג את ראש הבורג עם הצינור, ובבקשה - יש לך קצה מוט הכי חזק שאפשר בלי אינסרטים ותחכומים נוצצים של היי טק.....:twisted:
המנוף השלילי במקרה זה הרבה יותר גדול, מכיון שהבורג ארוך והוא נכנס לתוך הצינור בערך 7-10 ס"מ, לפי אורך הבורג שאתה בוחר.
לדעתי צורה זאת עדיפה ויותר חזקה, למרות שבקטע שבין ראש הבורג לבין האום בקצה הצינור, אין מגע
בין הבורג ובין הדופן הפנימית של הצינור, הואיל והבורג צר יותר.
השיטה היפה והמבריקה המצוטטת מעלה על ידך, מחייבת מדידה, חריטה של הרבה אינסרטים, דבר המצריך זמן וכסף, וחוץ מיופי(המתלכלך ונעכר אחרי הנסיעה הראשונה..), אין בה שום יתרון על השיטה הנ"ל.
אז אחרי ההסבר הזה, אני חולק עליך בצורה הנחרצת ביותר. שתי השיטות שתיארת הן מזרח תיכוניות. החוזק בהן אינו מספיק, מתבסס רק על הריתוך ההיקפי כי הרי אתה לא יכול להשחיז ידנית את האום להתאמה מלאה לקוטר הפנימי של הצינור, מגע של אום אחד זה בוודאי מעט מדי וגם שניים זה לא הרבה, וכל אותם החסרונות שמנית עבור ריתוך אום לתוך הצינור עבור מיסב קצה זכר נכונים גם עבור נקבה. מה גם שזה שיטה מאד בזבזנית בזמן, אתה צריך לקחת אום-אום להשחיז ולהתאים...
לחרוט אינסרטים כמו בתמונה עם הברזה פנימית, בפלדה שחורה רגילה, זה עבודת חרטות הטריביאלית ביותר שיש. עד כדי כך שאני יכול לעשות אותה בצורה סבירה עם מעט מאד הנסיון שיש לי. עבור חרט חצי מקצועי זו עבודה קלילה. בוא נראה, עבור רכב שלם 4 לינק מאחורה, 4 לינק מקדימה, זה כבר 16, אולי עוד למוט שפור + ספייר - 20 חתיכות. העבודה לא תעלה מנסיוני (הרב מאד בתור מזמין עבודות עיבוד שבבי) יותר מ500-600 שקל. אחרי זה דופקים אותם פנימה לתוך הצינורות, ריתוך היקפי, והתוצאה בסדר גודל יותר חזקה, בטוחה ונכונה משיטת האומים, מה גם שזה הרבה-הרבה פחות זמן שלך. חוץ מזה שנדמה לי או שכבר יש לך מחרטה, ואם לא, אז אני בטוח שזה הכישור הבא שאתה צריך ללמוד, ואז גם תהיה העורך דין הטוב ביותר בין החרטים והחרט הטוב ביותר בין עורכי הדין :grin:
נו טוב יא דראעק שכמוך, הרי לא ציפיתי שתסכים איתי על משהו...
דבריך כמובן נסתרים מתוכם - אינסרט עם ריתוך היקפי בלבד, יהיה יותר חזק משיטת "הבורג והאום"
שלי??!?? אתה ממש לא רציני, ואני מניח שאתה יודע זאת היטב וגם יודע שאפשר להוכיח זאת על נקלה בניסוי מתאים. הבורג הוא בורג עבה וקשיח והאורך שלו נותן חוזק מצויין. כמובן, יכולת להשיג אותה תוצאה עם אינסרט ארוך אשר גם אותו יהיה צורך לרתך הן בשפה והן בחורים שייקדחו בצינור.
כלומר - אותה תוצאה, אלא שהמחיר שלה שונה וכמו גם ההשתקפות שניתן יהיה לראות באינסרטים, לפני שאתה מרתך אותם....:-P
חוץ מזה, אני מבין שטייקון כמוך מזלזל ב - 600 ש"ח עיל אינסרטים והברזות; קשה יום כמוני לא יכול להרשות לעצמו כזה בזבוז. ובזבוז, ידידי, מוגדר על ידי כהוצאה לא הכרחית להשגת מטרה שניתן להשיגה באמצעים אחרים, פשוטים יותר.
זה מביא אותנו לשאלה, מה באמת חשוב? bling, כמו שהאמריקאים מתבטאים, או חוזק אמיתי וטיב אמיתי בלי קשר לנצנוצים ולרשפים הנובעים מן המוצר. אני בטוח שאתה לא יכול לטעון עם יד על הלב, ששיטת הבורג והאום שלי חלשה יותר, ואילו אני מוכן להעמיד אותה למבחן ולהוכיח כי איננה חלשה יותר.
לצידי, לפחות, עומד הנסיון המוכח עם הצפרדעים, אשר מעולם לא סבלו נזק בלינקים, על אף כל ההתעללויות שעברו.
לזכותך, לעומת זאת, עומד הנסיון העשיר מהבאגי הוירטואלית, אשר ייחודה העיקרי הינו בוירטואליות הנצחית שלה:twisted: :twisted: :twisted: :twisted: :twisted: :twisted: :twisted: :twisted: :twisted: :twisted:
לענין הזמן - כשאני נמצא בסדנא בשבת למשל, ועובד על הרכב, ההספק שלי עצום ואני יכול לייצר 8 מוטות רדיוס כאלה(בלי לחכות ליום ראשון לחרט...), בכמה שעות ועוד לגמור עוד כמה דברים.
חוץ מזה, וזה דבר(בלי סרקזם!) שמי שלא עובד ממש בידיים ומייצר לא יבין אותו - הכיף שביכולת לעשות ולהשלים לבד ובאופן עצמאי לגמרי עבודות בלי להיות תלוי באחרים, גדול יותר מכל נהיגה
במכשול כזה או אחר, והסיפוק עצום; עד שבא מניאק כמוך ומנסה לקלקל אותו...:-P :lol: :mrgreen:
אפשר לקבל בבקשה תמונה של מוט רדיוס מחוזק?
אני חושב שהבנתי את העניין של החיזוק האורכי אבל לא הבנתי למה הכוונה במשולשים.
תודה :-)
ברוך, האם הקוטר הפנימי של סקדיואל 80 אינץ' ורבע עדיין גדול מידי בכדי להבריז אותו?