https://www.gov.il/he/departments/ne...streams_mar_22
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
Printable View
https://www.gov.il/he/departments/ne...streams_mar_22
Sent from my SM-G960F using Tapatalk
אין כאן שום דבר חדש.
ואתה מוזמן להפסיק לאכול בשר כל אימת שמתחשק לך.
באופן כללי עדיף לסגור את כל החקלאות בארץ ולייבא. זה גם יפנה הרבה קרקעות לבניה.
לגבי למנוע כניסה לנחלים- לא ריאלי ברוב המקומות. אפשר להרחיק נקודות חלוקת אוכל מנחלים. ברוב המקומות זאת לא הבעיה.
מצד שני אני כבר 15 שנה לא מגדל בקר. יתכן ואני לא מעודכן.
לא רוצה להישמע קונספירטיבי
אבל זה נשמע לי חארטה.
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
היו על זה כבר כמה דיונים בפורום,
ודרך אגב אני דווקא בעד הגידול כי זה מרחיק אנשים מהנחלים.
Sent from my SM-A526B using Tapatalk
אין לי נתונים סטטיסטיים
אבל אני לא חודב שהקף הפרות שמגדלים גדל בצורה כל כך משמעותית בעדור האחרון.
אגב
לישראל מגיע בקר בכמויות אדירות בין אם חי ובין אם כבר לא.
ובכל מקרה
שהחקלאות תנצח !
"במקום בו תחרוש המחרשה היהודית את התלם האחרון שם יעבור גבולנו."
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
יש כאן דילמה אמיתית. עדיפה חקלאות מנצחת על פני נחלים נקיים?
או שעדיף לא להתרכז בניצחונות אלא בחיים משותפים וברי קיימא של חקלאות ואדמה?
מדובר על כמויות. העומס על האדמה הולך ועולה. ולכן מה שהיה נכון פעם צריך לעבור שינוי.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
אפשר לגדל בקר במתחמים מוגדרים ומגודרים שמוקצים לזה ומותאמים למנוע זיהום.
יש לנו היסטוריה של לדפוק את כל האזרחים רק בשביל להגן \ לדאוג לפרנסה, למספר קטן של משפחות.
שימו לב, שחלק מהנחלים ( חצבני ועיון) נכנסים לארץ מזוהמים.
אני לא אתפלא שזה בכלל לא מבקר ( סתם ביוב של כפרים לבנונים)
נחל עיון
שניר (חצבאני) - מהגשר הרומי ועד למפגש עם הירדן
ירדן - מגשר יוסף ועד גשר אריק*
נחל אל על
פרט לנחל עיון ושניר (חצבאני) שבהם נמדדו ערכים גבוהים כבר בנקודת הכניסה לישראל, המשרד להגנת הסביבה לא מצא מקור זיהום ידוע בנחלים
(להווה אומר ולמי שמכיר את הסביבה שהמים הגיעו מזוהמים מלבנון ירדו במורד הנחל וזיהמו עד גשר אריק ואולי שם כבר יש מספיק מים עמ לדלל את הזיהום לערך סף נמוך מספיק.)
לגבי נחל אלאעל לא ניתנה תשובה)
זה היה 1.
2. לפני מספר שנים שונו באופן דרסטי הפרמטרים להכרזת זיהום (לא מתכוון להיכנס לקונספירציות למה זה נעשה אבל לדעתי יש סיבות ופות"ש הוא בדיוק האוכלוסיה שאמורה ליפול למלכודת).
אבל עצם השינוי שהינו ירידה דרסטית בערכי הסף להכרזת זיהום יצר מגמה של הכרזות מאוד מוקדמות ורתיעה בציבור.
Sent from my SM-N986B using Tapatalk
בהתחלה אני גם הייתי בדעה שצריך להפיץ את הבשורה על "זיהום הנחלים" החדש.
ואז הבנתי כמה שזה עושה רק טוב לטבע ולכמות הלכלוך והזיהום בנחלים.
בקיצור צריך רק להמשיך להפיץ את הבשורה
Sent from my SM-A526B using Tapatalk
הפעם הגענו לאותן מסקנות הרבה יותר מהר מאשר בדיון הקודם.
אנחנו משתפרים.
הייתי בניו זילנד לפני כמה וכמה שנים.
שם "החקלאות מנצחת".
מאוד הפתיע אותי כל הנחלים והאגמים שאף אחד לא מתרחץ בהם. המקומיים ממש מתרחקים מהם. לא הבנתי למה. כשירדתי למים הירוקת במים הסבירה לי למה. (למי שלא יודע חוסר חמצן במים... זיהומים כימיים שונים... דשן של גד"ש ושפכי פרות וכבשים - המים מתים והסימן הוא ירוקת).
ההבדל של חצי אחוז בחמצן הוא הבדל בין נחל נקי - כזה שדגים יכולים לחיות בו - לנחל מזוהם - כזה שלא. וניל מזוהם גם לא בריא לבני האדם.
כמו בהרבה תחומים במדע גם הנושא של זיהום מים נחקר רק בעשורים האחרונים ולכן התקנים השתנו.
חזרה לניו זילנד - החקלאות שם מנצחת ובגדול. כמעט כל המים בטבע - חוץ ממה שסביב האלפים - מזוהמים ומתים. היום המצב גרוע יותר ממה שהיה כשאני ביקרתי שם כי היום ניו זילנד מייצרת הרבה יותר חלב לייצוא וכמות הבקר גדלה בהתאם.
היום כשהם מנסים לחשוב איך לנקות את המים אין פתרון כי עברו נקודה מסויימת שהאיזון הופר כל כך חזק שהכל פשוט מת מצד אחד, והתלות בחקלאות המתועשת היא מוחלטת מצד שני.
זו תמונת מצב עגומה של מה שמצפה לנו.
ואני מצייר תמונת מצב ולא שופט לכאן או לכאן
אולי זה הדבר הכי טוב. והכי חשוב. שיהיו בוקרים ובקר וגד"ש עתיר חומרים כימיים שמחלחלים למי התהום ולצוד גיריות ולהרעיל חיות בר, סליחה 'מזיקים' - על חשבון כל דבר אחר כי ככה גיבורים אמיתיים עושים חקלאות.
ואולי הכי טוב ואפילו יותר חשוב למצוא את הדרך גם להיות חקלאי וליישב את הארץ וגם לשמור שתהיה בכלל ארץ.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
איך האלפים הגיעו לניוזילנד?
https://maps.app.goo.gl/P2ZMHSyUCzn431fJ6
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
https://youtu.be/a_mrSrvlFlQ
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
עולם החקלאות מתעסק בזה כל הזמן עכשיו, איך ליצור חקלאות שלא תעכל את המשאבים ואת עצמה ותשאיר אחריה אדמות חרוכות ומי תהום מזוהמים.
אני פחות קשור לפלחה אבל בנושא הבע"ח תסתכל על הסדרי רעיית הצאן ובקר שעושים בשנים האחרונות - אז יש תקווה.
ברור (לדעתי) שאי אפשר מדינה בלי חקלאות, אבל כמו כל דבר, האיזון הוא העיקר.
Sent from my SM-A526B using Tapatalk
התרבות שלנו הרסנית.
אנחנו מחריבים את משאבי הטבע.
בואו לא נתיפיף
גם התחביב שלנו כאן לא בדיוק עוזר....
מסכים לגמרי שדרושים איזונים .
אבל אם נבחר להיות אור לגויים- נהרוג את החקלאות לטובת ייבוא ממדינות שהן הרסניות לטבע בהרבה.
ולא, לא כולם יכולים להיות שכירים בהייטק.
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
יש כמה שכירים בהייטק (לפחות שניים גולשים כאן) שמנסים לפתור בדיוק את הבעיה של לספק בשר בלי לגדל בקר. שזה לעשות דברים בצורה אחרת ממה שהיה - כי חייבים......
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
צריך לציין שירוקת יש גם במקווי מים בריאים.
התופעה של הרס המערכת האקולוגית המתוארת היא תופעה שנקראית ״פריחת אצות״ שגורמת לפיק של צריכת חמצן גבוהה מאד, בטבע מופיעה גם בצורה טבעית, עונתית.
היא מואצת מלאכותית בעקבות ריכוז חנקות גבוה, חנקות שמגיעות מדשנים, וגם מביוב.
זה לא בהכרח קשור לפרות, או למה שקורה בצפון בארץ.
ההקשר הוא המאבק המיותר בין החקלאות המתועשת לבין הטבע - מיותר כי אפשר אחרת.
ואגב, הסרט שצירפתי - מצויין ומסביר גם את הקשר בין חנקות מדשן ומרפתות לבין זיהום המים.
אסף.
Sent from my Redmi 4X using Tapatalk
יש מקומות של קונפליקטים אמיתיים בין החקלאות לטבע, אבל בהרבה מקומות, זו בעיה הרבה יותר פשוטה, שפשוט לא חשבו עד הסוף, ובעיקר הרבה לובי (פוליטי) שגרם לנו כמדינה לעשות הרבה נזקים.
1- נחזור אחורה, למאה הקודמת, עוד לפני שנעשנו יצואנים של הייטק ושל נשק, יצאנו יהלומים ותפוזים. לקח לנו הרבה שנים להבין שבסופו של יום מעט מאוד משפחות ישראליות מתפרנסות בכבוד מיצוא הדרים (אני לא סופר את כל העובדים העונתיים, חלקם מהשטחים וחלקם מהמזרח הרחוק), אבל מצד שני הדרים זה לקחת את המשאב שהכי חסר לנו (המאה הקודמת) - מים, והרבה מים, לעטוף אותו בפרי הדר וליצא לאירופה. אז לקח הרבה שנים והרבה נזק למשק המים בישראל, והפסקנו לייצא הדרים.
2- אבל אז התחלנו לגדל כותנה.... הנימוק הרשמי, רוב הכותנה מושקת במים אפורים, ויש לנו הרבה ביוב. ואז הבינו שבמים האלו אפשר לגדל גידולים שבאמת חשובים לנו (גם אם זה מצריך טיפול נוסף למים האפורים לפני השימוש), אז הפסקנו לגדל כותנה (כמעט לגמרי).
3- מאז 1967, נבנו בגולן רשת מאגרים שתופסים למעשה את כל המים של הגולן. כל המים האלו הולכים לשימוש של מס' קטן של משפחות שגר בגולן. מדינת ישראל, שהייתה מוכנה לצאת למלחמה נגד סוריה שרצתה להסית את מי הנחלים שזורמים לכנרת, עשתה בדיוק את אותו הדבר לכל מימי הגולן. התוצאה, הבלתי נמנעת של האגירה הזו, התייבשות של הנחלים בגולן ושל הכינרת. האם לא ניתן למצוא לאותן משפחות מקור פרנסה אחר, מבלי לפגוע במים של כל תושבי המדינה? אולי גידולים אחרים? אולי בכלל לא חקלאות?
4- שמגיעים לבקר, בכל מקרה אין לנו "עצמאות כלכלית", אנחנו תלויים ביבוא (שהוא בכלל יותר זול מהבשר שמגדלים בארץ). וחוץ מזה יש בשר כתוצר לוואי של תעשיית החלב, ויש בקר שמגדלים בכל מני אזורים בעיקר כדי להפגין בעלות על כל מני אזורים. ואז מגיעים לאותם מגדלי בקר לבשר, שהם, הם, הגורם לזיהום. אנחנו מדינה קטנה, וצפופה, איזה סיבה, אמיתית, יש לגידול בקר ע"ח איכות המים בנחלים? כמה משפחות מתפרנסות מזה? זה באמת מצדיק את כל הנזק לסביבה?
אז כל מי שרוצה לענות על השאלה האחרונה, מוזמן קודם לקרוא את ה 3 דוגמאות שהבאתי פה (ויש עוד הרבה), ולחשוב איך בשעתו, כולם הגנו על הפעיליות האלו, וכמה שנים וכמה נזק עד שהתפקחנו. אותו הדבר גם עם הבקר (בעיקר בגולן), זו רק שאלה של זמן שהכלכלה הישראלית תבין שזה לא שווה את הנזק לסביבה שלנו. עדיף שהתושבים באמריקה ומזרח אירופה יזהמו את המדינות שלהם, ואנחנו נאכל בשר מיבוא.
או שהבוקרים ילמדו לגדל בקר מבלי לזהם את הטבע .
מה שנקרא נימבי.
אבל המציאות יותר מורכבת ממה שאתם מציירים, והמשפט על איפה שיעבור התלם של המחרשה רלוונטי בימינו יותר ממה שאתם עלולים לדמיין. אני מכיר אישית אזורים בהם מתרחשת התחלה של אובדן משילות כי החקלאים שומרי החוק לא מצליחים להחזיק בקרקע. אלו שתופסים את מקומם לא מתעניינים באיכות סביבה, או בריאות ציבור. חוקי משרד החקלאות או השירות הוטרינרי לא חלים עליהם. אחרי כמה שנים השטח הוא כבר דה פאקטו שלהם ואף מדינה לא תזיז אותם. מזכיר לכם קצת את המצב בדרום? אז זהו, שזה לא רק שם.