Printable View
רוצה כבר הרבה זמן ובעקבות האירועים האחרונים יש טריגר, אז קראתי את הקריטריונים ולא הצלחתי להבין.
השתחררתי ממילואים ביח' קרבית בדרגת רס"ר וגר בת"א כך שלא עונה על קריטריון של מקום מגורים.
האם אני זכאי להוציא רשיון?
השארתי הודעה במס' משרדי עו"ד שעוסקים בתחום אבל לא חזרו אלי
המלצות על דרכי בקשה (חוקיות בלבד כמובן) שיגדילו את הסיכויים?
אפשר גם בפרטי.
תודה,
ליאור
אתה עומד בתבחין דרגה
ראה כאן https://www.gov.il/he/departments/po...nsing_criteria
אני מניח שאתה מתכוון לזה:
משרתי ובוגרי כוחות הביטחון:
קצינים בצה"ל בדרגות סגן ומעלה, נגדים בצה"ל מדרגת רס"ר ומעלה ומקביליהם בכוחות הביטחון האחרים.
אז רק להדגיש, את הדרגה קיבלתי במהלך שירות במילואים ולא בסדיר, ואני כבר לא משרת בגלל הגיל, עדיין זכאי?
לא צריך עורך דין.
מכתב המלצה ממפקד במילואים בדרגת סא"ל ואתה עובר את כל התהליך לבד צ'יק צ'ק ובלי עמלת שקר למעכרים.
לגבי תבחין דרגה - ךהבנתי הוא תקף רק אם אתה משרת במילואים.
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
זה גם מה שאני הבנתי, כלומר אני לא זכאיציטוט:
נכתב במקור על ידי OFF-RoaD
הוסר הסעיף "משרת פעיל", שימו לב לסעיף 6 בלינק ששלחתי,
משרתים ובוגרים!
=כל בעל דרגה (סא"ל /רס"ר או מקביל בכיבוי אש, שרותי בתי הסוהר וכו) , אני על התבחין הזה, שוחררתי לפני 4שנים ממילואים, והרישיון שלי בן שנה.
תודה מוטי!
אני שולח לך ה"פ, אשמח לשאול כמה שאלות כשאתה פנוי
ליאור
יש מחשבון באתר של המשרד לבטחון פנים.
בכל מקרה, יש תבחין כוחות ביטחון:
קצינים בצה"ל בדרגות סגן ומעלה, נגדים בצה"ל מדרגת רס"ר ומעלה ומקביליהם בכוחות הביטחון האחרים.
אם אתה רס"ר אז לא אמורה להיות בעיה
Sent from my Pixel 5a using Tapatalk
רס"ר במיל', גם אם כבר לא משרת פעיל במילואים, זכאי לרשיון. מה שנקרא "תבחין דרגה". במקרה שלך - רשאי וגם זכאי.
חשוב!!! לא להתפתות למלכודות הדבש של משרדי העו"ד למיניהם ש"בודקים אם אתה זכאי לרשיון" תמורת תשלום - אלה נוכלים ורמאים! (כלומר לא בדיוק נוכלים ורמאים, אבל כן מנצלים בציניות את תמימותם של פראיירים וגובים מהם סכומי כסף גדולים ברמת שוד לאור היום, תמורת שירות פשוט שאתה יכול לקבל לבד בלחיצת כפתור ובחינם באתר משרד הפנים). פשוט חבל על הכסף!...
ולגבי רשיון לשאת נשק - תחשוב פעמיים אם להיכנס למיטה החולה הזו. הרשיון הוא לנשיאת נשק, לא לשימוש בו, שמותנה בהמון תנאים מסביב ויכול לסבך אותך קשות עם צדדיו המכוערים והיקרים של החוק אם התפתית לשלוף בזמן שלא כל התנאים הללו התקיימו.
אין שום הקבלה בין יכולת האקדח לשמור עליך, לחובות ולניג'וסים שמוטלים עליך בשמירה עליו. שלא לדבר על גודל ההסתבכות כשהחלאות - ממחבל אמיתי, דרך סתם גנב רכב ועד גרושה נקמנית, יטענו שאיימת עליהם בנשק..... או שעצם נוכחות האקדח על החגורה שלך גם מבלי שנגעת בו כלל, גרמה להם "לחוש מאויימים".
לגבי גרושה:
דבר ראשון כשנושא הגירושין עולה צריך ללכת להפקיד את האקדח עד יעבור זעם.
ציטוט:
נכתב במקור על ידי מוטי ג.
מנסיונם של אנשים שאני מכיר - מספיק ויכוח פשוט עם גרושתך לעתיד או בהווה על עניינים בנאליים, כדי שפתאום תמצא את עצמך בחקירה, עם נשק מוחרם. לעתים גם תבלה קצת בנופש מרענן באבו כביר.
לנוכח אינספור מקרי רצח/פגיעה בנשים, המשטרה לא לוקחת שום צ'אנס ומאמינה אוטומטית לעדות האשה.
דיר באלקום.
בשינויים כאלה ואחרים בטקסט, אפשר להגיד חלק מהדברים שכתבת גם על הגיפים שלנו, לא?ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור ברלי
לעצם העיניין, כן ממליץ לעשות רישיון נשק, אבל במקביל לעשות לפחות קורס ירי מעשי.
אגב זה גם אחלה תחביב (קצת יותר זול מגיפ).
Sent from my iPhone using Tapatalk
לא נכון.
אף אחד, גם לא גרושתך-לעתיד, לא יאשים אותך שהוא "מרגיש מאויים מנוכחותך" רק כי אתה נוהג בג'יפ
אף אחד גם לא יאשפז אותך באבו כביר רק כי אתה בעלים של ג'יפ.
אם אתה מתכוון לרדיפות משרד התחבורע/משטרה כנגד ג'יפאים, אז כן - זה עצוב וזה מקומם ומרתיח ובאופן כללי חרא בפני עצמו - אבל לחלוטין לא משהו שמאיים על חירותך. אבל ברגע שאתה נושא נשק ברשיון, יש מסביבנו המון אנשים רעים/אנשות רעות שיודעים/ות לנצל סנקציות ממוסדות כדי להעמיד בסכנה את חירותך האישית בכל רגע נתון.
לקבל רשיון - כמו שכתבו, לא צריך שום משרד שרלטנים, הליך פשוט ומכוון של בקשת אישור על דרגה בצה"ל ושליחת בקשה יחד עם אישור רופא לבט"פ על סמך משרתי ובוגרי כוחות הבטחון. כל הטפסים וההכוונה נמצאים באתר של כלי יריה בבט"פ.
לגבי כל השאר -נוטה להסכים עם דרור. זה תיק לא זול, שדורש הוצאה של כמה מאות ש"ח בשנה על אגרות, אימון. חשש מגניבה ואחריות פלילית במקרה של גניבה/ או אירוע שבו מישהו נפגע. לאזרח ישראלי אין לגיטימציה להגן על עצמו ובטח לא על רכושו וכל מה שכרגע אנחנו שומעים ורואים בעקבות הלחץ הציבורי והתערבות של הבכירים, לא ישאר לאורך זמן. המדיניות מאז שנת 1995 היא לצמצם ולהתעמר במחזיקי נשק חוקי.
זה רכוש שאתה משלם עבור רכישתו אלפי ש"ח וכל שר או פקיד רישוי שיש לו גחמה חדשה יכול לקחת אותו ממך כלאחר יד.
למעשה כבר בימים אלו שוקדים דווקא על צמצום ולא על הרחבה כפי שהם טוענים, בין הצעות החוק לבין המציאות יש פער גדול.
העובדה המרה היא שחיילים משוחררים לא מעוניינים להחזיק נשק, לא כשהם על מדים ובטח לא באזרחות ומזה שפתחו את התבחין למאות אלפי לוחמים לשעבר בתקופת השר ארדן - רק אלפים בודדים אכן ביקשו רשיון, מעטים מהם צעירים - אז עכשיו מחריגים את הלוחמים המבוגרים בטענה שהם כבר מזמן לא התאמנו בנשק...
רוצה להוסיף שבאופן מפתיע ולא שגרתי, המשרד לבטחון פנים, מאוד שירותי ומסביר פנים. אל תהססו להתקשר ולברר
לגבי הפסקה הראשונה, בהחלט, אני התייעצתי איתך, ובתהליך די פשוט הוצאתי רשיון.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ניר ל
לגבי הפסקה שניה, לצערי הגישה הזו גרמה לפחות לחבר אחד שלי לוותר על רישיון (אקדח הוא יכל לקבל במתנה), והוא דווקא אחד שמסתובב הרבה בחוץ, אולי בגלל הגרושה הוא צודק.
אבל ניר, אם זה לא גרם לך לוותר על הרשיון זה לא אמור לגרום לאף אחד לוותר על הוצאת רשיון.
ודווקא בגלל הפסקה השלישית, מי שיכול ומספיק אחראי ורציני רוצו להוציא עכשיו, כשאתם עוד יכולים, שומר חומות זו רק ההתחלה ואתם רוצים את היכולת להתגונן, אפילו אם זה יעלה לכם בלילה במעצר.
מבלי לגלוש לפוליטיקה.
גם אני יותר ממשוכנע שאם פוליטיקאים מבטיחים להרחיב/להקל עלינו להוציא רשיון לנשיאת נשק, כמקובל אצל פוליטיקאים שהם שקרנים כברירת מחדל, הכל הוא דבר והיפוכו ובקרוב דווקא יצומצמו/יוקשו מאוד התבחינים..... וכל מקרה בו מישהו חס וחלילה ישתגע וישתמש באקדח שהוא נושא ברשיון כדי להרוג את אשתו למשל, יזרז מאוד את תהליך הצמצום הזה.
ואל תדאגו - כל הסנקציות יופעלו ביד קשה רק כנגד האזרחים שומרי החוק, מחזיקי הנשק ברשיון - כמו תמיד, המדינה תמשיך להקפיד שלא לנקוף אצבע כנגד מחזיקי הנשק הלא-חוקי.... כי ככה זה עובד במדינת ישראל.
אז תחשבו טוב טוב.
ובכוונה אני לא מתייחס לעלויות הכספיות של רכישת אקדח, אגרות, אימונים, תחמושת וכו'. זה שולי.
לא אני שואל, אלא אתם אלה שצריכים לשאול את עצמכם - האם אתם באמת זקוקים לזה?.... האם אקדח בחגורה באמת מאפשר לכם להרגיש בטוחים יותר?... גם בטיולים! זה מה שישכנע אתכם שאפשר לטייל ללא חשש גם באיזורים מועדים לפורענות?.... אתם באמת מתכוונים לשלוף נשק ולהשתמש בו אם וכאשר?..... שימו על כף המאזניים את הבעד והנגד, עד כמה אתם באמת מוכנים להסתבך ולשלם את המחיר ברגע האמת תמורת הפוזה המצ'ואיסטית?....
מי שבכל זאת מעוניין בעונש הזה של אקדח שתקוע לו בתחת ומוכן לחיות עם מיליון הסנקציות והניג'וסים שמסביבו, מוטב שלא ימתין ושיעשה את זה עכשיו. לפני שזה יהיה הרבה יותר קשה או אולי גם בלתי אפשרי.
נשק זה וואחד תיק!!! לא כי זה עולה כמה מאות שקלים בשנה וקצת זמן אימון אלא כי זו חתיכת אחריות וזה יכול להרוג מישהו.
אני עובד היום מעבר לקו הירוק ולא פעם חולפת לי המחשבה של להוציא רישיון ואז אני בעיקר נזכר בחבר ילדות שבגיל 16 בעקבות התאהבות של דביל בן 16 לקח את האקדח של אבא ופיצץ לעצמו את המוח.
המצב פה צריך מאוד להחמיר כדי שאני יסכים לקחת את האחריות הזו ושהדבר הזה יהיה בבית שלי.
Sent from my M2102J20SG using Tapatalk
החוק הוא מאוד ברור.
מי שמשתמש בנשק בהוראת החוק לא יקרה לו כלום.
כן, כנראה שיקחו לו את הנשק עד לסיום הבדיקה.
מי שלא מסוגל לקרוא ולהבין כמה פסקאות, או להבין שנשק זה משהו שצריך להיות כל הזמן עליו, או לחילופין בכספת, ולא זרוק באוטו, או בתיק על חוף הים,
אולי כדאי שבאמת לא יהיה לו נשק.
ויצא לי כבר לראות שריפים דה לה שמאטה (מבוגרים, ייתכן וזה מנטליות של דור מקימים) ששולפים אקדח כדי לנפנף בו. וכן, לכאלה צריך לקחת את הנשק.
אשתי למשל, לא מוכנה להוציא רשיון נשק כי די ברור לה שהיא תשתמש בו על איזה מטומטם בכביש....
תודה על כל ההמלצות וגם על הדיס-המלצות.
אני שוקל את הנושא בכובד ראש ובמקביל אתחיל בתהליך.
היות והנושא הפיך וכרוך אך ורק באיבוד (של לא מעט) כסף, אני נוטה לנצל את הלגיטימציה שנוצרה ולו רק כדי לרכך את ההתנגדות בבית.
אני רוצה לחשוב שאני מספיק אחראי לשאת נשק בעיקר מתוך תקווה שלא להשתמש בו, קצת כמו ביטוח, אבל שאם וכאשר אוכל להגן על המשפחה ו\או אחרים כי אם אני לבד ויכול, אני בורח :cool:
ליאור
כל מה שכתבו נכון, אחריות גדולה וסיכון לחמוש, ואם זאת הסיכון מול הסיכוי להציל חיים במקרה של פיגוע, לפחות אצלי השני גובר.
לשאת נשק זה בערך הפעולה הכי לא אנוכית, הרבה יותר קל פשוט לברוח.
כשמישהו שואל אותי למה אני חמוש אני עונה - בשבילך.
גיא
Sent from my SM-G998B using Tapatalk
להחזיק נשק זו אחריות גדולה.
אגף כלי יריה במשרד לבטחון פנים מאוד השתפר בשנים האחרונות מבחינת שירותיות וזמינות.
המקום הכי יעיל שאקדח יכול להיות בו הוא צמוד לבעליו.
גם אם האקדח בכספת ויוצא משם רק לאימון (ועדיף להרבות בהם!) או בזמני מתיחות, זה עדיף מאשר שהוא יהיה אפשרות תיאורטית של אם וכאשר..... בתקשורת מדווחים על מאות פניות ביום בשבועות האחרונים, מה שמן הסתם מעט את כל הליך הטיפול.
Sent from my Pixel 5a using Tapatalk
חבר מהעבודה הגיש בקשה לפני שבוע או שבועיים ויש לו כבר תור לסוף החודש. אל תתיאשו מראש.
ואם אתם עושים, לכו לאימונים אמיתיים, לא לירי חופשי במטווח.
אם אנחנו מדברים עם התמודדות עם פח״ע בחיי היום-יום, כנראה שריבוי כלי נשק זה דבר חיובי, בידיים הנכונות (אדם מיומן).
אם מדברים רגע על התחום שלנו, אני רואה בעיקר חסרונות, לאלה מאיתנו שמטיילים באיזורים הקונבנציונליים.
סיכוי יותר סביר שהאקדח ייפול לי בעצירת דלק\אויר\מקור מים מאשר ימנע אירוע פח״ע באיזור.
הרי לא חוקי לנפנף בו מול אדם שנראה לך שמתעניין בג׳יפ שלך ולא משנה כמה אתה מרגיש ״שריף״ באותו רגע.
Sent from my iPhone using Tapatalk
ציטוט:
נכתב במקור על ידי אומי5
החבר הזה שלך שמסתובב המון בחוץ, גם אני מכיר אותו. ממש טוב. הוא חבר טוב גם שלי.
הוא הבין שמשקל הסנקציות והניג'וסים גדול יותר מהתועלת שהאקדח ברשיון יכול להביא לו.
מהיכרות אישית רבת שנים איתו, הוא טיפוס מאוד נוח לבריות שבד"כ לא יפגע בזבוב וגם מבחוץ הוא נראה אשכנזי כזה שלא מזיק, וזו בדיוק הבעיה שלו - סף הקריזה שלו הוא הכי גבוה שאני מכיר, אבל כשעולה לו הדם לראש, הוא בהחלט מסוגל/עלול להרוג אנשים בכל מיני כלי משחית שמונחים אצלו בג'יפ וכן, גם בידיים. ולכן הוא מבין טוב מאוד שמוטב שלא יישא נשק. בטח לא ביומיום.
גרושתו דווקא בחורה סבבה. הוא והיא אפילו עדיין חברים. ממש כמו גרושתי ואני.... היא ממש לא מחפשת אותו בדברים כאלה - אבל אולי היא היא לא מרגישה מאוימת משום שהוא לא נושא אקדח?.... אם היה נושא נשק, אולי דברים היו נראים אחרת?.... כל אחד מהגרושים כאן יודע שנשים הן כל דבר, חוץ מאשר צפויות. הגרושים לעתיד שעוד לא יודעים את זה, יידעו את זה בהמשך.
חבר אחר שלו ושלי, עוד גרוש אחד (...) שכן מחזיק באקדח ברשיון, במהלך תהליך התפרקות נישואיו הגיע לדין ודברים עם אשתו (גרושתו היום) והטונים עלו, כמה דקות אחר כך הגיעה משטרה ולא במקרה. האקדח נלקח ממנו והוא בילה שעות בחקירות... לא היה חסר הרבה שיגיע גם למעצר. כבר הזכרתי שבמקרים האלה, לעדות האשה תמיד יהיה משקל רב פי כמה ואם הגבר מחזיק נשק ברשיון, קודם כל לוקחים לו את הנשק. כי אלה הכללים במדינת ישראל. הבחור שמתגורר על קו התפר וגם הוא מאלה שמבלים הרבה בחוץ, לבד, נאלץ להסתובב חודשים ללא הנשק, עד שהוחזר לו.
בלי קשר לזה -
אצל ניר ירי מעשי באקדח זה תחביב. הוא מיומן ומבין גדול בתחום.
אצלי ממש לא. אני לא חובב נשק בכלל ואקדחים בפרט. מבחינתי זה כמו טלפון - אם צריך את זה, אז יהיה לי. אם זה ניג'וס ומפריע - לא יהיה.
הבעיה היא שבמציאות שלנו, שבה המדינה שלך - מדינת יהודים היחידה בעולם, שבגלל החוקים ההזויים והמטופשים שלה היא כנראה המקום הכי מסוכן בעולם עבורך כיהודי, אוסרת עליך להגן על עצמך - האקדח הזה שתקוע בחגורה מאחורה נותן רק אשליה מזויפת של בטחון. אוי לך אם באמת תשתמש בו. אם אסור לי להשתמש באקדח, לשם מה אני סוחב אותו לכל מקום ומתחייב לו יותר מאשר לילדים שלי?.... בוא'נה, זה עונש. כבר עדיף להחזיק נשק לא חוקי. פחות סנקציות, בחיי.
אקדח מיועד אך ורק לשני דברים, ירי הנאה במטווח (למי שנהנה מזה) והצלת חיים.
אם אתה לא מסוגל לשמור עליו בחגורה בלי שיפול, ולא מסוגל להבדיל בין מישהו שהסתכל לך על הג'יפ לבין סכנת חיים ברורה ומיידית שמצדיקה שימוש בנשק, אז תוותר.
ולגבי התחום שלנו, זה בכלל מעמסה, אתה לא משתכר בלילה בחניון, אתה נזהר שלא יראו את זה כל מיני גורמים סקרנים... וכשאתה קם להשתין בלילה אתה לא משאיר אותו באוהל...
זה בהחלט תיק וניג'וס.
כמה שאני בעד נשק אזרחי, אני ממש לא בעד שכל אחד יעשה.
אחרי ששקלתי היטב את הבעד מול הנגד, החלטתי לוותר על נשיאת נשק ברשיון. לעת-עתה.
בבוא הזמן, אם וכאשר הסיטואציות מסביב ישתנו, בתקווה שהתבחינים לא ישתנו (לרעתי), נשקול זאת שוב.
אני נושא נשק כמעט רצוף מגיל 17(גייסו אותי מוקדם, יכולתי לירות במטווח אבל לא לתרום דם...) ועד היום (42), צבא (לא שירתתי כלוחם) עבודות אבטחה וכיום עקב מגורים בישוב זכאי וכמתנדב בכיתת הכוננות. לאורך השנים היו ברשותי אקדחים ונשקים ארוכים, (כיום גם וגם). אני לא אוהב נשק ולא אוהב מלחמות ועימותים ומשתדל להתרחק מהם בקיצוניוות. מנגד במציאות בה אנו חיים קשה לי לחיות עם המחשבה שבעת הצורך הייתי יכול להציל את עצמי(קודם כל) ואת ההסובבים אותי ולכן אני מקפיד לשאת נשק ולשמור על כשירות.
בעיני בנשיאת נשק יש סוג של חוצפה והתנשאות, כזו שמשדרת לצד השני שאני עליון עליו (מרגיש כך בעיקר במפגש עם פלסטינים, שכנים או פועלים) ולכן השיקולים שלי בבחירת נשק מכתיבים נשיאת האקדח הקטן ביותר שעדיין יעיל מבחינת מטרותיו, כך שאוכל להסתיר אותו. זה כמובן משרת מטרות נוספות, ידוע שנושאי נשק הם היעד הראשון של המפגע אם כדי למנוע תגובה ואם כדי להשתלט על הנשק. המטרה הנוספת בבחירת אקדח קטן היא כמובן נוחות נשיאה, אקדח בכספת הוא מסוכן יותר מאקדח שלא קנית. כל בוקר האקדח נכנס לנרתיק ונשאר צמוד אלי עד לשעת השינה. לאורך השנים התרגלתי וזה לא מורגש כלל( נרתיק טוב וחגורה מתאימה). לשמחתי לא נתקלתי בצורך לעשות שימוש בנשק ואני מקווה שכך ימשכו חיי. גם בסיטואציות אזרחיות מאיימות לא חלמתי לרמוז שיש ברשותי נשק.
הנשק מאפשר לי "להרגיש" מעט יותר בטוח לנוע במרחב שלי, לטייל בדד או עם הילדים. למשפחה ישנה תחושת ביטחון טובה יותר, גם מעצם הידיעה שישנו נשק ויש מי שמוכשר ומוכן להשתמש בו בעת הצורך.
נשיאת נשק וודאי אינה מתאימה לכל אחד והיא כרוכה באחריות רבה ולעיתים בוויתורים ובחובות.
ימים כמו הימים בהם אנו נמצאים מעלים את נושא נשיאת הנשק למודעות ולעיתים מתוך תחושות שונות (פחד,אחריות וכו') מתקבלת החלטה לרכוש נשק ולאחר זמן מה הנשק נשאר בבית. קצת כמו באימוץ בעלי חיים צריך לקבל את ההחלטה במודעות ובהכרה של כל ההיבטים ולהפנים שמדובר בסוג של חתונה, נכון שאפשר להתגרש אבל אם זה לא ממש מציק אף אחד לא ממהר לרוץ לרבנות.
נראה לי שקצת התפזרתי אני מקווה שמי ששוקל לצאת למסע הזה יצליח לדוג את המידע שניסיתי להעביר ולקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבורו.
דודו
דודו, הצלחת להסביר את מה שאני מוחק כבר כמה פעמים.
ואוסיף, שאני רכשתי במטרה של נשיאה "פעם ב..." ואני הופתעתי מאוד מאי המועקה של האקדח בחגורה, עד לכדי שאני נושא אותו עליי כל הזמן, מוסלק מן הסתם, ושוב זה ממש לא היה התכנון, ולא המטרה.
בלת"ק - המדריך של יוסי צדק להוצאת רישיון
https://www.facebook.com/10001480714...86459/?app=fbl