פרוייקט שיפוץ כרסומת CNC מדגם Kondia K-76

פוסט פתיחה :

כמוכם....כמונו.... איזה אנשים טכניים לא חלמו פעם על בניית כרסומת CNC בגודל מלא ?!
למי זה לא ב Wish List של "יום אחד כשאני אהיה גדול"...?
כרסומת כזאת כמו של הפבריקטורים האמריקאיים החאר!ת האלו שמפגיזים אותנו בכל המדיות האפשריות בגראז'ים המדוגמים והמלוקקים שלהם,
וכל היותר מידי אופציות שלהם,
להשיג הכל בזול...
ולבנות הכל...
ולהזמין הכל אובר-נייט...
סעמק נשבר לי מהם כבר.
מכל מקום ברשת היום צצים לך הסירטונים של הבנייה המגניבה הזאת, והכלי המגניב ההוא, ואני רוצה להצטרף לחגיגה.
לא מגיע לנו גראז' חלומות לעזאזל ?
זאת פחות או יותר הייתה נקודת המוצא לפרוייקט (ואני חושב שאני מדבר בשם כל הקבוצה שלנו, ובטח גם רובכם).

- - - - - - - - - - - - - - - -

אבל CNC אמיתי מהחנות זה יקר, ממש יקר.
אפילו כיד 2 זה ממש יקר. לא רק לקנות , אלא גם לתחזק.
מדובר בחיה מורכבת, מדוייקת, מלא אלקטרוניקה, ענקית פיזית, תלת פאזית, שדורשת רצפה חזקה וייעודית,
ואין לי ניסיון בזה מעבר ללהוציא קבצי סוליד לאלו שכן מבינים בזה.
בעיה...

אך התמזל מזלי לפני 3 שנים למצוא עוד פנטזיונרים כאלו (אנחנו 4, יחשפו ויגיבו כרצונם, הם פה).
שבמסגרת הפינטוזים והטיולים בג'נקיות נתקלו במועמדת טובה מאוד להסבה לCNC בתקציב שפוי.
ודבר ראשון – קנו אותה, ויהיה מה שיהיה, זאת הייתה הזדמנות מצויינת נקודה, גם אם במקרה הכי גרוע היא תשאר קונבנציונלית.

הכרסומת היא Kondia K-76 Powermill, תוצרת ספרד, שנת ייצור מתחילת האייטיז ככל הנראה 82-83, כלומר כבת 40.
ארחיב בהמשך למה היא מועמדת טובה (ולמה גם קשה להבין מתי בדיוק יוצרה ושאר פרטים עליה ועל חברותיה).

מונפת למשכנה -
קובץ מצורף 140829


והיום -
קובץ מצורף 140827


עכשיו מרגע שזה לא דיבורים באויר אלא אתה עומד מול הכלי, אתה חש את מצבו הטוב לכל הדעות, מסתובב סביבו ורואה ש....בואנה... יש פה בסיס ממש נדיר.
אז קשה להגיד לא לרעיון של להכנס למסע של בניית כרסומת CNC שלך, שפשוט מוכנה לקבל את השיגעונות שלנו on demand כל יום בשבוע.
איפה נרשמים ?

ידענו שזה יהיה לא פשוט לביצוע, הרצנו קצת חישובים כלכליים.
זה התברר כאפשרי.
אז....יצאנו לדרך.

מכיוון שהמכונה היום כבר עובדת ו"מבצעית" חשבנו להתחיל את הדיון "מהסוף", ממצבה כיום,
ומידי פעם לחזור אחורה לשלבי השיפוץ שרובם מתועדים מאוד.
שיפוץ שהיה לא פחות מ-3 שנים, בדילוגים, בין לבין הלו"ז לעבודה לפה ולשם...

וכמובן לשתף קדימה לשלבים העתידיים.
גם לשידרוגים המתוכננים, וגם לתחזוקה השוטפת שבטוח תהיה כשהמכונה תתחיל "לעבוד", בסוף צריך לזכור שהיא "אספנות"
ותמיד יש עוד משהו לטפל בו.
ברשותכם נתחיל בתאכלס, תמונות וסירטונים, ונמשיך בפוסט הבא.
איך מודי היה אומר...
תבלו !

סירטון כירסום גלגל שיניים מאלומיניום 6061
https://www.youtube.com/watch?v=aSF0W7TsFio

קובץ מצורף 140830

קובץ מצורף 140831

עוד בהמשך

צ'אמפר (שבירת פינות) על אותו גלגל"ש.
יצא קצת עמוק מהמתוכנן (טעות תיכנותית שלי, תתרגלו זה ימשיך)אבל עדיין סבבה.
https://www.youtube.com/watch?v=5zDkPgwCXcs

קלוז אפ על כרסום הChamfering.
הפעולה הכי מספקת שיש.

קובץ מצורף 140832

ועוד עיבוד.
פייסינג וקונטור ראשוני, גס.
קובץ מצורף 140833

סרטון של הפוקט.
שימו לב לשיטת הכרסום, התנועות הסיבוביות האלו נועדו לספק כרסום יעיל עם כמה שיותר שטח מגע עם החומר.
https://www.youtube.com/watch?v=aFaNZ7c8lsQ

והתוצאה הסופית.
מן יאן ויאנג כזה שאחד החבר'ה אצלנו מידל, אין לזה פואנטה, זה מה שהוא שעשה ולא היה נעים לו להגיד ש...."מה נסגר אחי" ? מול כולם...
בכל אופן זאת צורה טובה כדי לבחון את ביצועי המכונה בשלב זה.
קובץ מצורף 140834

שבבים בסלואו מושן, כיף גדול.
https://www.youtube.com/watch?v=Cqh4l-I88To

אנחנו מעריכים שאת הדיון יקראו גם אנשים שרוצים לבנות מכונה או נמשכים לתחום אבל אין להם רקע בעיבוד שבבי.
ולכן אשתדל לשמור על ההסברים ענייניים ככל האפשר ומידי פעם לשים כוכביות (*) על מילות מפתח אותם אסביר בסיום.
אם לא הבנתם משהו, תשאלו בכיף.

נתחיל מהבסיס, למה בכלל דווקא Kondia k76 ?

או שבעצם עדיף להתחיל ב- למה לא פיתרון אחר ?

במקביל להחלטה להתחיל את הפרוייקט.
אני, שידעתי שהשיפוץ יקח הרבה זמן, כי יש הרבה עבודה והרבה נעלמים.
חיפשתי פיתרון מוכן כדי להתחיל בינתיים ברקע לשחק בתחום הזה, מאוד דיגדג לי, וגם היו לי שימושיים מעשיים לכך, חלקים לייצור שהיינו צריכים לפיתוחים שלנו (על זה בהמשך).
אפשר לראות את הדיון שפתחתי בפורום בנושא ב2019 – כאן.
אבל אחרי שראיתי פיזית כ7-8 "ראוטרים" סיניים, ועוד כמה סיורים מקצועיים עם החבר'ה, הבנתי שחבל על הזמן.
בעולם בו 0.02 מ"מ (שתי מאיות המ"מ) הם וואחד מדרגה מורגשת בפיניש של החומר, אלו לא כרסומות סבירות אפילו לאלומיניום להתרשמותי, הן יתקשו מאוד לשמור על קשיחות בטולרנסים כאלו.
או לכל הפחות הן יתקשו לשמור עליהם ולעבוד באיזשהו קצב עבודה סביר, אף אחד לא רוצה לייצר חלק ב18 שעות.
כשגם היבואנים של הראוטרים די גמגמו לגבי היכולות שלהם באלומיניום (על פלדה אין מה לדבר), ולא ממש ששו לבצע חלקי הדגמה שניתן למדוד, הבנתי סופית שאין תחליף למסיביות והתקווה שלנו היא רק הקונדיה.

ולמה כן הקונדיה ?

אז כמו שאמרתי הקונדיה שלנו היא מדגם K-76 Powermill.
הסיבה לכך שהיא מועמדת כל כך טובה היא שהיא במקור מכונת CNC.
ברחבי הרשת מקובל למצוא שהיא ה"Bridgeport Clone" המוצלח ביותר.
(ברידג'פורט היא המותג המוביל באותם שנים בענף, הגולד סטנדרט של כרסומות הברך*, עם השנים כשפקעו הפטנטים של ברידגפורט כולם התחילו להעתיק את הקונספט המוצלח עם שינויים קלים)

יתרונותיה באים לביטוי במיוחד ב :

1. שטח עבודה גדול :

ציר X: הארוך ביותר, ימין/שמאל כשאתם מול המכונה – 600 מ"מ.
ציר Y: קדימה/אחורה כשאתם מול המכונה – 300 מ"מ.
ציר Z: או למעלה/למטה (כמו מקדחת עמוד) כשאתם מול המכונה – 125 מ"מ.
מכובד לכל הדעות ובטח בשבילנו.

ברך : נוסף לכך קיימת אפשרות להזיז את כל הברך באופן חשמלי או ידני כדי לעבד חלקים גדולים יותר בטווח של 395 מ"מ (בהם למכונה עדיין תהיה תנועת Z רק של 125 מ"מ, חשוב להבין את ההבדל).
הברך עם מסלולי דאבטייל*, ורוכבת על בורג טרפזי ולא כדורי משום ששם אין צורך בשליטה כזאת.
לברך 2-3 נעילות (תלוי בדגם) כדי להגביר קשיחות לאחר סט-אפ ראשוני (בCNC כל ציר שלא זז, עדיף שיהיה נעול).

צריח (turret): מתכוונן קדימה ואחורה כמה עשרות ס"מ ("כאילו" כמו ציר Y) במידה ונדרש לעבד משהו באזורים היותר רחוקים מהגוף.

2. השלד ומערכת ההנעה שלה מסיביים מאוד ומתאימים במיוחד לעבודת CNC, יש לה ברגים כדוריים* עבים ואיכותיים לתקופה, ומסלולים מרובעים במימדים מאוד מכובדים.
המכונה מגיעה עם ברגים כדוריים מטריים, פסיעה 5 מ"מ, בכל הצירים כסטנדרט.
כאשר הברגים הארוכים (X/Y) בעובי 32 מ"מ, ובעלי אום כדורי כפול, כלומר אחד עובד מול השני, מה שמספק קשיחות מאוד גבוהה, דיוק וחזרתיות משופרים, והתנגדות מצויינת לBACKLASH*.
קונדיה טוענים לקשיות מאוד גבוהה בברגים האלו 59-62 רוקוול C בבורג, ו61-63 בכדורים עצמם.
לתדהמתנו המכניקה של מערכת ההנעה הגיעה ללא רבב, אין שום חופש נתפס בברגים או בצירים, לא נדרשו עוד כיוונים בברגים (PRELOAD) או בגיבים*.
פה ושם קצת שחיקה אבל שום דבר רציני, מצד שני ההצהרה הזאת עוד לא גובתה במלואה על ידי מכשירי מדידה מקצועיים אלא רק נבדקה בעיבודים שנעשו עד כה, באיפוסי שולחן בסיסיים*, ובתחושות.
עובדות אלו מוכיחות שככל הנראה המכונה לא עבדה קשה בעברה, שהוא לא לגמרי ברור לנו, אך ככל הנראה הייתה ב2 סדנאות פיתוח לפני שהגיעה אלינו ולא ממש עבדה בצורה מסחרית, ולכן לא פיתחה חופשיים משמעותיים ב40 שנה של פעילות.
זהו כמובן מצב נדיר ביותר שללא ספק עזר "לרתום" אותנו לפרוייקט.
הדיוק הסופי שלה עוד לא ידוע לחלוטין והוא אחד האתגרים שלנו להמשך, אגב גם למדוד ברזולוציות האלו זה אתגר לא קטן ולא זול.

3. משקל המכונה הוא כ1500 קילו יבשים בקירוב. על אזור ה2.5 מטר גובה.
מאוד מאוד מסיבית וכבדה ביחס למטרה, שזה מעולה.

4. עוצמת מנוע הספינדל – 3 כ"ס תלת פאזי, נתון מכובד.
הוא עובר ברצועה דרך תיבת הילוכים רציפה (וריאטור) ועוד תיבת (מתבקש בגיפולוג לקרוא לזה טרנספר...) HIGH/LOW שמחלקת את טווחי המהירויות ל -
גבוה : 500-4000.
נמוך: 60-500.
לוריאטור שליטה חשמלית דרך מנוע (פינוק במונחים של אז) שמקלה על השימוש מאוד.
לספינדל קיים ברקס פנאומטי.

5. סוג התפסנית BT30, סוג נוח ונפוץ בישראל, יתרון גדול.

6. ספציפית המכונה שלנו גם הגיעה מצויידת בPOWER DRAWBAR* להחלפת כלים מהירה וללא כלים, זה לא היה סטנדרט בכולן וזה דבר מעולה.

7. מערכת שימון אוטומטית (על פניו יתרון, בפועל הורידה לי שנים מהחיים).

8. מערכת אמולסיה מובנת בבטן המכונה עם אגנית ייעודית.


עד פה, לכאורה חלום.
שטח עיבוד גדול, מכונה קשוחה, ספינדל 3 כ"ס, פאוור דרובאר.
אז מה בעיה ? חבר לחשמל וסע.

הבקרה.

הכרסומת מגיעה עם מערכת בקרה בטכנולוגיית סוף שנות השבעים (בתמונות):
1. מנועי סטפר DC 200 צעדים לסיבוב, לרוב מתוצרת SLO-SYN.
2. מערכת מחשב שמתוכנת בקלטת (כן כן, בתמונה מצורפת) מתוצרת או מיבוא של חברת קונלוג (וראיתי בעיני במכונה כזאת אחרת גם תיכנות בנייר מנוקב, לא פחות! ולא תאמינו מה היא ייצרה - בהמשך).

קובץ מצורף 140835

קובץ מצורף 140836

השתעשענו בראש בערך כשבועיים של מחשבות על לנסות לעשות למערכת הבקרה הזאת האקינג,
כלומר להשאיר את רוב הhardware אבל לתת לה פקודות "מעל הראש".
וזאת כי התהליך חוסך קניית מנועים, התאמתם לכרסומת, וטונות של חיווט, ובכך הרבה יותר מהר יכולנו להגיע למצב בסיסי של עבודה.
קו המחשבה היה שבעתיד תמיד אפשר לשדרג.
זה האקינג לא פשוט בכלל והשארנו אותו למומחה האלקטרוניקה של הצוות.
ולמרבה ההפתעה הוא הצליח, וברמה הבסיסית הצלחנו להשתלט על המכונה ולתת לה GCODE * ידני.

אבל בסופו של דבר היו 2 עובדות שהניעו אותנו מלהמשיך איתה.
1. אמינות, מה נעשה כשזה יתקלקל ? אין חלפים, זה עתיק.
דיברנו עם החברה שבמקור לפני 200 שנה טיפלה במערכת, כדי לקבל קצת אינפוטים וכיוון, תשובתם הייתה שספק אם מישהו מהמבינים בה עוד חיי או לפחות מתפקד.

2. מנועים, למרות שברור לנו שאלו סוסי עבודה אמריקאיים שיחזיקו עוד 100 שנה, הרזולוציה שלהם היא רק 200 צעדים לסיבוב*, והם לא מנועי סרבו* אלא מנועי צעד.
חלקו את פסיעת הבורג במספר הצעדים ותוכלו לקבל את הרזולוציה של השליטה בתנועה שהמערכת יודעת לתת.
5/200 = 0.025 מ"מ תנועה פר צעד, וזה רק היחס התיאורטי כלומר שצפוי לגדול בפועל אם מחברים את כל החופשים ביחד.
תראו, זה לא נורא, אבל גם לא משהו.
לשם ההשוואה כרגע מותקנים במערכת מנועים עם חלוקה ל2500 צעדים לסיבוב.
לכן "הוחלט" להעיף אותם.
וכשאני אומר "הוחלט" אני מתכוון לזה שמה שקרה תוך כדי ההתלבטויות, זה שמי שמוביל את הפרוייקט ואיגד את כולנו סביבו, לקח קאטר חתך הכל וקבע עובדות בשטח, עכשיו כבר היה קל להחליט.

קובץ מצורף 140837

אגב עובדת בונוס, בהיסטוריה של המכונה היא צויידה בשלב מסויים בבקרה ומנועים עם אפשרות ל"חצי צעד", שהכפיל את דיוק המכונה.

נמשיך בפוסט הבא.

הכוכביות מהפוסט הקודם :

* כרסומת ברך – באנגלית Knee mill, על שם במת העיבוד שהיא כמו "ברך". בחלק מהמקומות תקרא כרסומת "צריח", באנגלית TURRET, על אותו עיקרון רק הפעם על שם החלק הבולט שמחזיק את הספינדל.

* דאבטייל -Dovetail – "זנב סנונית", צורה הנדסית שנפוצה במסלולים של צירי מכונות עיבוד שבבי, ויוצרת מן חיבור זכר-נקבה, לצורה יתרונות רבים של מירכוז עצמי וקשיחות למול תכונות חיכוך ותנועה טובות, שהם תמיד ניגודים במערכות הנעה.
משום שככל שזה יותר קשיח ו"הדוק" ככה יותר קשה לזוז, ובטח שקשה לזוז ליניארי, אחיד ו"נעים".
ומצד שני, לא קשיח, לא הדוק, לא ישר /ממורכז זאת לא אופציה, כי צריך לדייק מאוד.
הפשרה הזאת היא הבסיס לכל מכונת CNC, צריך שהצירים יהיו הכי הכי הדוקים שאפשר, אבל בכל זאת נוכל לזוז מהר.

* בורג כדורי וBACKLASH – צורה של בורג הנעה מאוד מדוייק המשתמש בכדורים (כמו כדורי מיסב) שרצים במחזוריות במסלולי הבורג המדוייקים, דרך תעלות ייעודיות באום.

מגוגל - ballscrew

משתמשים בו במערכות מדוייקות בגלל שבורג רגיל סובל מתכונה לא רצויה שנקראת "בקלאש", שהיא החופש הקטן הקיים כשמנסים להפוך תנועה קדימה של הבורג, לתנועה אחורה.
נסו לתפוס בורג גדול ולהפוך כיוון, הכמה מעלות הראשונות של הסיבוב לא עושות כלום והם למעשה "באוויר".
בCNC זה גורם לכך שהצעדים האלו נספרים במערכת הבקרה אבל למעשה שום תנועה לא התרחשה ולכן הכרסום יחזור למקום הלא נכון.
גם ברגים כדוריים מפתחים לבסוף בקלאש, גם אם קטן מאוד, וניתן לפצות על כך במערכת הבקרה של המכונה כך שתספור עוד קצת צעדים בכל היפוך כיוון תנועה.

* איפוסי שולחן : כשמסתכלים על מכונת CNC יפה וחדשה אומרים, אוי איזה כיף, הכל פה כל כך מדוייק, ישר זה ישר, 90 מעלות זה 90 מעלות, עגול זה עגול, נכון ?
הרי ייצרה אותה איזה כרסומת-על סופר דופר משוכללת ומדוייקת**
אז צר לי לבאס אתכם, זה לא המצב (אני באמת ובתמים התבאסתי שזה לא ככה !).
כשמכונה מגיעה למשכנה הסופי במפעל צריך לבדוק עם כלי מדידה שאכן היא מאופסת ומכויילת מול השולחן שלה עקב עיוותים בשלד (מההובלה או המיקום מחדש) , סטיות בייצור, או בהרכבה.
התהליך נעשה לרוב בעזרת שימסים עדינים ביותר והוא תהליך ארוך ומייגע.
אחריו כל הזזה או פירוק של חלקים מהמכונה נשקל 8 פעמים...

** (איך ייצרו את הראשונה המדוייקת שיצרה את כל השאר, או ההיסטוריה של הדיוק, זה נושא שיצא לי לחשוב עליו הרבה, אם מישהו מכיר חומר טוב על זה, אשמח).
------------------------

* גיבים (GIBS) אלו לוחיות מתכת המותקנות בתוך צידי המסלולים (בין מסלול למסלול נגדי), עם יכולת לכוון את מיקומן ומידת הלחץ שלהם על המסלול, איתם ניתן לסגור חופשים המתפתחים במסלולים עם הזמן.
מגוגל - Gibs

* Power Drawbar – ה"דרובאר" הוא מוט מתברג שעובר דרך הספינדל ודואג לנעילת הכלים.
אם הוא לא אוטומטי צריך בכל החלפת כלי להגיע אליו לראש הספינדל עם מפתח ולשחרר אותו ידנית בכמה סיבובי הברגה ואז משתחררת תפסנית הכלי.

בגלל מיקומו הגבוה בכרסומת זה תהליך מעצבן, שעם הזמן מיכנו אותו, ובכרסומת שלנו הוא נעשה על ידי בוכנה פנאומטית שמתפקדת כ"קלאץ" בין הספינדל למנוע מערכת הדרובאר.
כלומר בפועל אנחנו מחליפים כלי בלחיצה על כפתור וזה מאודדדדד נוח.

* Gcode – שפת התיכנות בה מדברים עם בקרי מערכות CNC.

* מנועי סרבו – מנועים עם אנקודר ובקרה במעגל סגור.
אנקודר הוא רכיב המותקן בזנב המנוע (לרוב), הוא קורא את מיקום ציר המנוע ומשדר אותו למערכת הבקרה וכך היא יודעת כמה המנוע זז.
במכונות CNC זה מתורגם לכמה זזו הצירים ו"איפה אנחנו נמצאים".
ההבדל בינו לבין מנוע צעד רגיל הוא שמנוע צעד מקבל פקודה לזוז "כך וכך צעדים" אבל אין בקרה שזה באמת קרה.
לפעמים בגלל תקלה מכנית או עומס גבוה מנוע הצעד לא מסוגל לזוז, אבל מערכת הבקרה "חושבת" שהוא זז ומתפקדת בהתאם.
התוצאה היא איבוד המיקום של הכלי ופגם בחלק המעובד ולכן מכונות CNC מודרניות עובדות עם מנועי צעד שהם גם "סרבו".

כלומר המנועים הם גם "מנועי צעד" באופי העבודה והם זזים ב"צעדים" כדי לדייק ברזולוציות גבוהות, הם לפעמים עושים זאת מאוד מאוד מהר כך שתנועת המנוע מרגישה כאילו "אין צעדים", אבל הם שם ברקע.
אותם "צעדים" מפוקחים בתדירות פסיכית על ידי מערכת הבקרה וכך מוודאים שכל פקודה שנשלחה למנוע גם בוצעה בדיוק ועד הסוף, אם הדבר לא קרה תתקבל תקלה במערכת.
הדבר מבטיח מיקומים מאוד מאוד מדוייקים.

עד הפעם הבאה....
ים

וואו יפה לכם!
2 דברים טכניים ברשותך,
1. בבקרה של היום ניתן לקחת מנוע צעד 1.8 מעלות לצעד (=200 צעדים בסיבוב) ולבצע איתו מיקרו סטפינג לרזולוציה של 12000 צעדים בסיבוב (גם ללא אנקודר, נכון שאם יש החלקה לא תדע עליה)
2. לכל בורג הנעה יש "טעות" ייצור, מומלץ למקם אנקודר לינארי על החלק שבתנועה על מנת לטפל בטעות המיקום הנ"ל או בחופשים באקלאש אם קיימים (הבנתי שאצלך אין או לפחות אינך מודע להם בלי להעליב) , אם בכל זאת נאלצים להתקין אנקודר סיבובי על המנוע /בורג ההנעה ניתן עם מכשיר מדידה (מומלץ לייזר) ללמוד את טעות הייצור בבורג ולקזז אותה בבקרה, כלומר לייצר פקודת מיקום מתקנת.


בהצלחה בהמשך.


Sent from my SM-N986B using Tapatalk

תודה.

אענה לך לפי בסעיפים שלך :

1. מכירים מיקרוסטפינג.
אחלק ל2 את התשובה :

א. הבעיה הייתה צריכת הזרם של המנועים, אם אני זוכר נכון זה בסביבות 20-30 אמפר DC.
עכשיו בגלל שעולם הסרבו עבר במנועים החזקים לAC, מייצרים בעיקר בקרים למנועי AC.
חיפשנו בקר מתאים למנועים שלנו ולא מצאנו שום דבר, וזה לפני שבכלל דיברנו על המחיר.
אם נגיע למצב שבקר DC למנוע עתיק עולה יותר ממנוע AC חדש חזק פי 2-3 ? אז כבר אין היגיון בזה.
אבל - אם בחברה שלך מציעים כאלו בקרים, או שאתה יודע איפה ניתן להשיג, נשמח.
יש לי עוד 4 מנועים כאלו בצד שיהיה אפשר להשתמש בהם לפרוייקטים שהם גם לא CNC.

ב. יש בעיה של מומנט במיקרוסטפינג, מה יחס ההפחתה ? צריך גם לקחת בחשבון.

2. זה נושא שנבחן בעתיד.
אנחנו בכלל בדיונים באיזה רזולוציה אנחנו מעוניינים להתערב ואיזה רזולוציה היא good enough.
זה גם תלוי בסוג החלקים והשימוש.
ימים יגידו.

סטפר 30 אמפר זה אכן מפלצת, לא מכיר בקר הינע בזרמים כאלה לסטפר(זה לא אומר שאין)
לגבי איבוד מומנט במיקרון סטפינג - לא מכיר, אבל אחקור, זה מעניין.

בכללי, מאז שמחירי האלקטרוניקה ירדו ב15 שנים האחרונות (לפני שהם טיפסו שוב בגלל משבר השבבים בקורונה) מנועי סרוו השתלטו על התעשייה, התנועה נהייתה מדוייקת וחלקה יותר, פחות קפיצות ("פיצוי מגנטיות"), אנקודרים ברזולוציה של 20 ביט נותנים משוב מדוייק לכל פיפס שהמנוע מבצע , בקרי הינע עם חוגי משוב כפולים לסגירת חוג על החלק הנע ולא רק לתנועת הבורג וכו... לא הייתי מייצר מכונת cnc אמיתית עם מנועי צעד ולכן לא מציע לך להשקיע את המאמץ שם.

Sent from my SM-N986B using Tapatalk

.
.
.
(או בקצרה: אין מילים, גם לי תהיה פעם)

מוטי,

הסטפר שאנחנו מדברים עליו נשמע כאילו "מפלצת" בגלל צריכת הזרם.
אבל הוא לא, פשוט המתח שלו נמוך יחסית ואז האמפרז' גבוה כי צריך להגיע להספק מסויים.
זה פשוט ציוד "של פעם".

המכונה שלנו כבר עם מנועי AC סרבו, סיניים אבל חזקים ומתקדמים (תחשף אליהם בפוסטים הבאים בהמשך).
אין שום סיבה בעולם לבנות עם מנוע צעד.

אבל כן יש לי שימוש במנועי הצעד הישנים למשהו אחר, והם מתאימים בול לאפליקציה ההיא, אחד לאחד בלי שינויים.
ולכן אם יש בקר, במחיר הנכון, זה מעניין.

רמז דק...
קובץ מצורף 140839

סיימתי את הקריאה של הפוסט הזה עם הלסת ברצפה...
פשוט מדהים!!!

וואו!..

כיף לקרוא!
תמשיך לעדכן ולפרט (ולצלם).. תודה!

חלום עתיק שלי, רק שאני לא מצאתי 4 פסיכים שישקיעו בחלום..

מנועי סרוו זה הכיוון, ומשוב על החלק הנע יתן לך דיוק מאוד גבוה.
באיזו תוכנה אתם מתכוונים להשתמש כבקרה?

כדאי שתבדקו fusion 360 הפכה להיות אופציה זולה וטובה בשנים האחרונות (ל cad כמובן)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מוני אורבך

מנועי סרוו זה הכיוון, ומשוב על החלק הנע יתן לך דיוק מאוד גבוה.
באיזו תוכנה אתם מתכוונים להשתמש כבקרה?

כדאי שתבדקו fusion 360 הפכה להיות אופציה זולה וטובה בשנים האחרונות (ל cad כמובן)

---

לדעתי הכל כבר אחרי ביצוע, והוא רק מעדכן אותנו בפרקים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי איל מ

לדעתי הכל כבר אחרי ביצוע, והוא רק מעדכן אותנו בפרקים.

---

נכון,
כפי שציינתי המכונה כבר עובדת ומייצרת חלקים מספר חודשים.
אבל רק בשבוע שעבר היא הגיע לבשלות כזאת שאפשר להגיד ש"היא מוכנה" אחרי הבאגים וחבלי הלידה של ההתחלה (והיו...)

ומפה כמובן גם נשדרג אותה.
וגם סביר להניח שנדרש לכל מיני תיקונים (הלוואי ולא) כתוצאה מהחזרה לכשירות אחרי הרבה שנים של עמידה, גם זה יהיה כאן.

לגבי תוכנות ארחיב בפוסט מסודר.

שאפו על הפרויקט
מי שאם זכור לי נכון נתן שירות אחזקה למכונות כאלו וייתכן שעדיין בשטח
איציק הופמן
09-7443732

פשוט שאפו.
ככל הנראה ש"נפלתם" על מכונה שמורה במיוחד שלא עבדה קשה מידי, עבדתי על קונדיה קצת יותר חדשה מזו כנראה, וגם היא היתה עם קצת חופשים.
המכונות שראיתי עד היום מאותו שנתון בערך(גם בריג'פורט מקוריות) שחוטות עם חופשים לא מבוטלים.

כדי להרחיב על הבקרה שהותקנה, אני חושב שנכון להסביר קודם איך העסק הזה עובד כדי להשלים לכם את הפאזל.

כל חלק שרוצים לייצר עובר דרך 3 תוכנות בדרך לייצורו.

CAD -
השלב הראשון די ברור, החלק ממודל בתוכנת תיב"מ (CAD) כלשהי.
אני משתמש ב- Onshape, לה יש לי רישיון כבר שנה חמישית.
את הרעיון להתחיל לעבוד איתה קיבלתי פה בג'יפולוג.
הבחירה בה היא עניין של עלות-תועלת במחיר התוכנה, והיתרון שלא נדרש מחשב מפלצת בשבילה.
האמת שזה נכון גם לפיוז'ן, אבל פיוז'ן לתחושתי פחות טובה/נעימה/חזקה, או אולי שפשוט "גדלתי" באונשייפ והכל נראה לי שם יותר קל.
אפשר להתווכח על תוכנות CAD יותר מעל נושא "טויוטה-לא טויוטה", ולכן לא אמשיך לפרט על זה כרגע.
שורה תחתונה יוצא מודל CAD.

מתוך מסך הבית של Onshape (חבר'ה אני ממש פתוח לספונסרשיפ שלכם, רק דברו איתי :cool: היה לכם פעם נציג פה בפורום)
קובץ מצורף 140846

CAM -
השלב השני הוא שהקובץ נלקח לתוכנת CAM – Computer Aided Manufacturing.
בתוכנת הCAM המתכנת קובע איך יתבצע תהליך הייצור על החלק.

ראשית המתכנת בוחר את גודל חומר הגלם (סטוק) שאיתו הוא הולך לעבוד.
והוא קובע את נקודת הייחוס עליו (מערכת קוארדינטות).
למעשה הוא מודיע למכונה מול איזה גוש היא עובדת ואיפה נקודת האפס של צירי הX-Y-Z שלה כדי שתתמצא במרחב ותהיה לנו "שפה משותפת".
נגיד אני נוהג לשים את מערכת הקורדינטות בפינה השמאלית/קרובה אלי של הסטוק, כמו בתמונה המצורפת.
כך אני והמכונה יודעים שפקודה X+ היא ימינה, ופקודה Z- היא למטה, לדוגמא.

מערכת הקוארדינטות מוקפת בצהוב, הצללית סביב החלק היא הדמיית חומר הגלם.
קובץ מצורף 140850

(מסתמן שככל הנראה חלק מהיוקרה של תוכנת CAM נובע מכמה קשה לקבוע בה את הקורדינטות עם "Z למעלה", זה כנראה מה שעושה את זה למפתחי התוכנה, זה ממש משחק מחרפן בו אתה הופך את הY ומתהפך לך הX ואז אתה הופך אותו ומתהפך לך הZ, וחוזר חלילה...אוי כמה קללות עפו שם).

בשלב הבא המתכנת בוחר היכן בחומר הגלם הוא רוצה שהחלק יכורסם.
באמצע, בפינה, למעלה, למטה. הוא יכול להיות בכל מקום שהעיבוד נכנס על הסטוק ושהדפינה מאפשרת לו.

לדוגמא בגלגלש שייצרנו היה לי סטוק בגודל גבולי ולכן הייתי חייב לתכנת את מהלך העיבוד ככה שהגלגלש ייוצר מהחלק הממש עליון של הסטוק (פייסינג 1 ממ), וישאיר לי את הבסיס התפוס במלחציים לא מעובד, לטובת ההחזקה של חומר הגלם.

ניתן לראות באזור החץ את הגובה שהושאר על ידי הצמדת העיבוד לחלק העליון ביותר של הסטוק עם פייסינג מינימלי.
ניתן לראות שהחלק יושב על "פרללים"*
קובץ מצורף 140848

בשיטה כזו אני בסופו של העיבוד על הפאה הזו, הופך ב180 מעלות את החומר, תופס אותו במלחציים שוב, עושה לו "פייסינג" (גילוח של פני השטח העליונים למצב חלק) והתוצאה היא שנשאר רק הגלגל"ש.

השלב הבא פחות או יותר מתחלק ל2 :

צריך להצביע לתוכנה על קווי מתאר או פני שטח, ולהחליט איזה כלי יבצע את העבודה :
1. בהיבט של איזה מסלול (toolpath)?
2. ובהיבט של נתוני העיבוד, כלומר - של איזה סל"ד, קידמה (Feed&speed), עומק כרסום וכו..

1. על פניו בהיבט הtoolpath זה נשמע פשוט לביצוע, כי הרי כבר יש מודל ופשוט צריך "לעקוב" אחריו. לא ?
אבל הפרקטיקה של זה היא קצת יותר מסובכת, וצריך ללמוד אותה טוב כדי לקבל מה שאתה באמת רצית ולא מה שהתוכנה הנפיצה.
כל מי שמשתמש בתוכנות הנדסיות מכיר את זה, לפעמים הן לא "מקבלות" את האובייסט ואתה צריך לעשות להם איזה "workaround" שעלול לפעמים להיות שווה ערך למשהו כמו.....כיוון שסתומים דרך האגזוז.
אבל בסדר, לאט לאט אנחנו מכירים את כל הטריקים והשטיקים.

מהלך הכלי "Tool path" בתוכנת פיוז'ן 360 -
ניתן לראות בקווים גסים את התנועה של הפייסמיל הגדול.
ואחרי זה עבודת "פוקט" או "Adaptive Clearing" * של החללים האחרים עם כרסומים קטנים יותר.
בחורים רואים תנועה לוליינית לתוך החומר, שזו השיטה היעילה ביותר לבצע מהלך כזה (helical entry).
קובץ מצורף 140847

2. ההיבט השני, של "טכניקת הכירסום" ונתוני העיבוד הוא כמובן עולם ומלואו שלוקח הרבה יותר זמן ללמוד ולהתמקצע בו.

כל הסיפור של סוג הכלי הנבחר, שזה דבר כמעט אינסופי בוריאציות, בגדלים ובצורות, כמות הFLUTES, זויות הHELIX- ומה שרק תרצו.
הסיפור של ה- feed&speed, ה- depth of cut (עומק הכירסום), ו-Stepover/overlap (חפיפה).
כיווני כרסום (*conventional vs climb), רדיוסים של כניסה ויציאה, זווית הRAMP לתוך החומר.
כמה מהעיבוד לעשות בעיבוד גס (ROUGH) ועם איזה כרסום ?
כמה להשאיר לפיניש ? באיזה סל"ד לעשות אותו ?
כמה כל פרמטר כזה משפיע על זמני העיבוד ? מה אני מוכן להקריב בשביל זה ?
עם אמולסיה ? עם שמן ? עם מיסט ? עם אויר ?
לכרסם 3 צירים או 2.5* ? לבצע "פוקט" בצורה של ירידה של כל גובה הZ, ורק אז להרחיב את הפוקט ?
או להרחיב אותו בכל גובה Z בנפרד ?
ועוד מלא מלא קטעים כאלו שגורמים לכך שתיכנון הCAM למתחילים הוא הרבה יותר ארוך מלפחות מה שאני חשבתי בהתחלה.

בCAM כרגע אנחנו משתמשים בפיוז'ן חינמי (יש מגבלות על החינם, לא מפריע כרגע).
ויש עוד כמה חינמיות ששווה לבדוק כמו free mill, freecad ועוד...

בתחום הזה כולנו תקווה שבג'יפולוג ימצאו איזה חבר של חבר של בן דוד שבמקרה מתעסק בתחום ומוכן לייעץ לנו איך אפשר להשתפר ואפילו לרכוש פתרונות מתקדמים יותר שמתאימים וכדאיים לנו.

השלב הבא היא שתוכנת הCAM מייצרת GCODEים לבקר המכונה ומייצאת אותם דרך "פוסט פרוססור".
חשוב לוודא שתוכנת הCAM שתבחרו תדע לדבר עם התוכנה הבאה בתור, תוכנת המכונה, על ידי אותו פוסט פרוססור, סוג של "קומפיילר" אם תרצו.
בפיוז'ן יש פוסט פרוססור לתוכנת המכונה שלנו מובנה.

שלב שלישי ואחרון – תוכנת המכונה MACH3.
בפוסט הבא.
אבל לפני כן - העיבוד של החלק שראיתם בתמונות
https://www.youtube.com/watch?v=cU1XrXAeJM8

* פרללים - ספייסרים מאוד מדוייקים ויקרים (עוברים השחזת שטח) שתפקידם להגביה את החלק למקומו בצורה מדוייקת כדי לשמור עליו ישר מול הכלי.
השימוש בפרללים לא רק מקל על היישור הזה אלא מספק תמיכה תחתונה לחלק.
בלי אותה תמיכה כל עיבוד קצת אגרסיבי יטיס את החלק מהמלחציים.

* 2.5 צירים, נשמע בהתחלה כמשהו לא הגיוני, מה זה 2.5 צירים? זה או 2....או 3.....
זהו כינוי לעיבוד שמתבצע בגובה Z קבוע (constant Z), כלומר שהZ קודם כל יורד לגובה מסויים לתוך החומר, ומשם רק צירי X-Y יזוזו.
ואז חוזר חלילה "במדרגה" הבאה.
למה זה משנה ? זה עיבוד הרבה פחות מסובך כי בעצם עובדים "במדרגות" והדרישה המיחשובית הרבה יותר רגועה.
לרוב כך נהוג לעבד חלקים פשוטים גם משום שעיבוד זה לא דורש כרסומים מיוחדים.
צורות יותר משופעות למשל מתבצעות בעיבודים שהם 3 צירים "אמיתיים".

* כיוון כירסום - (conventional vs climb)
מציע לראות את הסירטון של Blondihacks (וכל סרטון אחר שלה).

בנושא

זהו פרק 4 מתוך סדרה למתחילים בכירסום, סדרה מצויינת שהיא חובה למתחילים בענף.
אם תראו תבינו הרבה יותר טוב מה הולך פה.

* Adaptive Clearing – מונח שהוא כזה "באזז וורד" של פיוז'ן ומשמעותו תנועות כלי מסויימות בסוג של גלים קטנים, תואמי גאומטריה,
שהן התנועות הנפוצות היום בעולם העיבוד שבבי, כל אחד קורא לזה בשם אחר אבל העיקרון דומה.
שואפים שהכרסום יהיה במגע עם כמה שיותר שטח כדי להסיר אותו הכי מהר ויעשה זאת עם "לחץ כלי" אחיד לאורך כל התנועה.
לרוב התנועה תתבצע ב"עומק מלא" במטרה שוב, לפגוע בכמה שיותר חומר גלם במעבר.
זה אלגוריתם ממש טוב לרוב הפעולות אבל לפעמים בא לך פשוט לעשות תנועה נורמלית בלי כל ההייטק הזה, זה יוצא יותר פשוט.
דוגמא לזה בסירטון

עוד קצת תמונות רלוונטיות

הצריח מהצד
קובץ מצורף 140852

חוגת הוריאטור עם לוגו קונדיה
קובץ מצורף 140853

מימדים כלליים
קובץ מצורף 140854

הבהרה לגבי איך נראה בורג כדורי עם אום כפול, מתוך מדריך המכונה (כיוון חופש בברגים).
קובץ מצורף 140855

קובץ מצורף 140856

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נדב ש.

פשוט שאפו.
ככל הנראה ש"נפלתם" על מכונה שמורה במיוחד שלא עבדה קשה מידי, עבדתי על קונדיה קצת יותר חדשה מזו כנראה, וגם היא היתה עם קצת חופשים.
המכונות שראיתי עד היום מאותו שנתון בערך(גם בריג'פורט מקוריות) שחוטות עם חופשים לא מבוטלים.

---

תודה.

עבדת על K76 ?
כי רוב הסיכויים שעבדת על קונדיה FV1 הקונבנציונלית. שהיא באמת הבסט סלר של היצרן. גם בארץ יש עוד המון המון כאלו.

אכן מדובר במכונה נדירה, כל הסיפור זה האם באמת היא ייצרה חלקים באופן סדרתי או לא, ככל הנראה שזו לא.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי יוסיבR

שאפו על הפרויקט
מי שאם זכור לי נכון נתן שירות אחזקה למכונות כאלו וייתכן שעדיין בשטח
איציק הופמן
09-7443732

---

תודה.
מידע כזה מעניין אותנו מאוד ונשמח לקבל תובנות מאנשים שעבדו על קונדיות.
כי באמת קשה מאוד להשיג עליהן מידע מעבר לmanual שלהן, שרחוק מלהכיל הכל.
אפרט על זה עוד בפוסט בהמשך.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי kd2

בתחום הזה כולנו תקווה שבג'יפולוג ימצאו איזה חבר של חבר של בן דוד שבמקרה מתעסק בתחום ומוכן לייעץ לנו איך אפשר להשתפר ואפילו לרכוש פתרונות מתקדמים יותר שמתאימים וכדאיים לנו.

---

אם התכוונת אליי.... אני יכול לסייע לך עם בקר cnc לייט שיודע להריץ קבצי g code על 3 צירים פלוס ספינדל וכל מיני m functions.
אני מאוד לא רוצה להפוך את הפוסט הזה למסע פרסום של החברה שאני עובד בה, אז אני רק אציין שאני יכול לסייע לך עם פתרונות מבוססות תוכנת הבקרה שלנו כמעט על כל מחשב סטנדרטי, שיתחבר כמעט לכל סרוו דרייב שתביא,
את החלק חומרתי של ההתחברות
(+-10v /pulse - dir /com כזה או אחר)
תצרכו ככל הנראה לרכוש(לא מבטיח שיש במלאי)

בקיצור, אם אתה צריך אותי יש לך את הטלפון שלי




Sent from my SM-N986B using Tapatalk

אולי לא הייתי ברור לגמרי,
התכוונתי לסיוע בתחום תוכנות הCAM.

בתחום הבקרה, הינע, סרבואים, הכל מורכב, עובד, סגור.
פשוט עוד לא הגעתי לזה בפוסטים.

בכל אופן שלח לי חומרים שלכם בפרטי, אולי יצוץ משהו.

אני מזהה בברור את טביעות האצבע של "המומחה לאלקטרוניקה" שבחבורה.

אם אתם צריכים סיוע בתוכנות - הוא שולט להפליא בסוליד.

אני יותר בתחום של ה"בזול" וממדל בפיוזן 360 ומשם כל מה שניתן להדפיס מדפיס ומה שאין מנוס מכרסם ומשתמש במודול ה-CAM של פיוזן, שבשנים האחרונות חסמו בגירסה הלא מסחרית כמה תכונות, ובעיקר תמיכה בכמה כלים.

בכל מקרה כל הכבוד על הפרוייקט הזה.

ללא ספק לראות שבבים עפים זה משהוא ממכר, משהוא בין אהבה לא מוסברת למזוכיזם..

להבדיל ממדפסת תלת מימד, יחסית שקיטה, נקיה שאפשר להשאיר אותה יממה ללא השגחה, הכרסומת דורשת פיקוח צמוד, אטמי אזניים ופנוי עיסת שבבים טובלת בשמן כל הזמן..

אבל כמו שנאמר, לתחביב (כמו הג'יפאות למשל) אין מודל עיסקי לרבות להנאה לסבול...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי sportage

אני מזהה בברור את טביעות האצבע של "המומחה לאלקטרוניקה" שבחבורה.

---

זה החיבה לסיורים בג'אנקיות + חומוס, שחשפו אותו ?
הוא שולט בהמון דברים ואנחנו לומדים ממנו כל מה שאפשר, גם מעבר לCNC וג'יפים...
אני כותב את הפוסטים, אבל הוא מקור הידע מאחורי הפרוייקט הזה.
נחשוף אותו ברשותך בצורה מסודרת בהמשך.

--------------------------------

שבבים זה באמת מכה, בפעם הראשונה שאתה רואה מכונה כזאת מנגנת, youre hooked.
אם אתה אוהב כלי עבודה אי אפשר להשאר אדיש לזה.
ממש בעיה.

אבל לגבי האיסוף של השבבים, שכרגע הוא אכן סיוט כי הכל פתוח ומתערבב עם השמנים והכל ברדק...
כבר יצא לייצור אמבט שמתלבש בקו השולחן כדי לקלוט את כל הבלאגן הזה.
על המבנה המתכתי הזה עתידים להיות מותקנים מגיני פרספקס שיאפשרו לראות את העיבוד גם מהצדדים ולשמור על כל הנוזלים בפנים.
בחזית מתוכננת דלת כלשהי, זה עוד לא סגור מה בדיוק.

הנה מודל הסוליד, בתוספת חתך שיסביר את זה יותר טוב.
החלקים האפורים במודל הם הT-סלוטים של השולחן.

קובץ מצורף 140857

קובץ מצורף 140858

האמבט הזה הוא הכי שטוח שאפשר יחד עם שיפוע סביר, כדי שניתן יהיה לעבוד על השולחן גם עם מוצרים גדולים שבולטים.

אגב מה אתה מכרסם ובמה ?

תתרגל לקבוע את ה Y בלחי הקבועה של המלחציים - כלומר רחוק ממך - זאת נקודה קבועה ושם תמיד Y=Y, כלומר אם סובבת את העובד, נשאר לך רק לקבוע מחדש את X ו Z.

צודק זה טיפ טוב.
במקרה של העיבוד ההוא ידעתי שאני לא משחרר אותו עד הפייסינג בצד ההפוך.

הבקרה החדשה :
מחשב, כרטיס בקרה ותוכנת המכונה – "MACH3".

תפקיד תוכנת הCAM מסתיים ברגע שנוצרו G-קודים.
מרגע שהדבר קורה קובץ הG-קוד עובר לתוכנת המכונה, ליישום המעשי שלו בשטח.
התוכנה, דרך הכרטיס שלה, לוקחת את הG-קוד ונותנת הוראות תנועה ומיקום למנועים.
היא במקביל מקבלת חזרה פלט מהאנקודרים של המנועים, כדי לבקר את התנועה ב"מעגל סגור", ומתקנת במידת הצורך.
זהו עיקר התפקיד והייחוד שלה, ניהול התהליך המורכב הזה של תנועת הסרבו-ים.
שכן הקצבים שבהם העיבוד הזה מתרחש הם ממש ממש מהפנטים, והשליטה המוחלטת בתנועה דרך מנועי הסרבו זה לא פחות ממחזה מרהיב כשהמכונה ב"פול-גז".
ואם ראיתם דבר כזה ולא התלהבתם, עזבו, אין לכם את השריטה, הדיון הזה לא בשבילכם.

המאך שולטת בנוסף למנועי התנועה ב:
- הפעלת ספינדל בכיוון CW או CCW.
- הפעלת קירור/אמולסיה.
- חיווי ה-HOMING של המכונה (סרטון מה זה אומר, בהמשך).
- בקרה על מפסקי הגבול הקשיחים שלה (למכונה יש Hardwired limit switches למקרה שהתוכנה השתגעה והמנוע מנסה להוציא את הציר מחוץ לתחום שלו).
- מפסק החירום הרגיל.
- ובנושאים אחרים מתקדמים יותר שלא רלוונטיים כרגע.

יש כמה וכמה תוכנות וכרטיסים כאלו בשוק שמתאימים לרמתנו, כולל אפילו תוכנה מתקדמת יותר מסדרת המאך.
אך למשימה נבחר סט-אפ (כרטיס-תוכנה-מחשב) שהוכיח את עצמו בעבר ולכן העדפנו אותו על אחרים אולי מתקדמים יותר, שתאכלס אין לנו ממש צורך בהם.
אנחנו ממש בעד הפשוט והאמין (K-I-S-S).
וגם אם בעתיד נרצה נגיד ציר רביעי, מאך 3 תומכת בו בלי בעיה (המופרעים שלנו כבר מדמיינים חמישי, שגם בו היא תומכת).

הסטאפ הזה לא נולד סתם.
הוא מגיע מאחד מחברי הצוות, יורם שלום ("מומחה האלקטרוניקה" מהפוסט הקודם),
מקור הידע של הקבוצה והיחידי שבאמת יש לו ידע קודם בעיבוד שבבי כחובב התחום.
יורם כבר בנה בהצלחה כרסומת CNC, רק קטנה הרבה יותר, שמוכיחה את עצמה כבר שנים, אז למה להחליף סוס מנצח ?

עצם העובדה שהמכונה שלו קטנה יותר לא משנה למערכת הבקרה, היא למעשה לא יודעת את זה.
מערכת המאך נותנת פקודות לדרייבר של המנוע או לקונטקטורים, במתח נמוך מאוד, והיא אחראית רק על ניהול הקונצרט הזה, ולא על דרישות ההספק.
לכן אם זה עובד מצויין אצלו, אנחנו רוצים את זה גם פה.

הסט-אפ כולל כרטיס מאך מסוג מאוד מסויים.

הכרטיס -
קובץ מצורף 140872
(חיווט חוטים גמישים תמיד עם סופיות אצלנו !!! איפה שנראה שאין זה בגלל שזו סופית קטנה ללא בידוד וכולה בתוך הטרמינל)

ודווקא אחד עם "פורט פרללי" (parallel port) של "מדפסת של פעם" לטובת התקשורת.
כאשר הUSB שבכרטיס הוא רק למתח.

קובץ מצורף 140873

מצד אחד זה כרטיס שנבדק ונמצא אמין וטוב,
ומצד שני הוא תוקע אותך עם הצורך במחשב קצת ישן עם פורט פרללי (או שאולי תחדשו לנו ויש קומבינה אחרת?)
העדפנו להתאמץ להשיג מחשב כזה מאשר להמר על כרטיס אחר שלא מוכר לנו..

וכך היה, נמצא מחשב מתאים, פורמט, והותקן עליו רק המינימום של המינימום.
זה עוד כלל שיורם מצא לנכון עם השנים, המחשב משרת את המכונה בלבד.
לא אינטרנט, לא שום דבר שרץ ברקע, רק מאך 3, הוא רק מדבר עם המכונה.
אחרת...בקצבים שהזכרתי קודם, זה פתח לצרות.
אותו גישה ננקטת במקלדת והעכבר - רק חוטי, האלחוטי לעיתים ממש לא עובד טוב בסביבת הסרבו-ים ואין לנו עניין להתעסק בעוד משתנה מיותר.

המחשב (שימו לב למקלדת ועכבר חוטיים עם מאריכים)
קובץ מצורף 140874

תוכנת מאך 3 מגיעה חינם רק כגרסת דמו שיכולה להריץ 500 שורות, שזה כלום בפיתה במונחי G קוד.
הגלגל שיניים שראיתם בסרטון ? עשרות אלפי שורות קוד.
הרי כל שורה מכילה רק נקודת מיקום אחת, שהיא מן פיקסל קטן קטן בים עצום של מיקומים בתוך החלק.
כדי להריץ את התכונה המלאה צריך לקנות גם אותה, 175 דולר ואתה יכול כמה שורות שתרצה.
והיא נרכשה ברישיון.

מסך הבית של מאך 3 נראה ככה.
לא בדיוק הגרפיקה הכי עדכנית בעולם, אבל זה באמת לא משנה.

מאתר החברה :
קובץ מצורף 140875

המאך שלנו באמצע עיבוד, כולל הדמיית התנועה שלה (צורת הגלגלש מימין)
קובץ מצורף 140876

בבסיס מאך 3 מאפשרת לנו :

1. מסך הפעלה דומה למה שיש למפעיל CNC במכונה "אמיתית",
וממנה גם מגדירים את כל ההגדרות של מערכת ההינע ובכלל (לא נכנס לזה כרגע בפירוט כי זה לא יאמר לכם כלום בשלב זה).

סתם לדוגמא, את פרופיל התנועה של המנוע.

קובץ מצורף 140877

2. מהמאך גם מנהלים את העיבוד עצמו תוך כדי עבודה, גם אם זה אומר שינוי תוך כדי תנועה של הפרמטרים הקבועים מראש מתוכנית העיבוד (CAM) אם המצב בשטח "לא נראה" למפעיל.
- נגיד שינויי Feed או סל"ד אם העיבוד נשמע לנו קצת "קראנצ'י" ואלים מידי, או לייט מידי.
- או נגיד ביצוע מן סוג של Direct editing ברמת המפעיל,
על ידי קיזוז מידות מסויימות (קוטר כלי, איפוס ציר) ובכך שינוי העיבוד ללא צורך לחזור לתכנת הכל.
אתן דוגמא שמסבירה :
נניח שתיכננתי בCAM ביצוע פייסינג של 1 מ"מ, אבל עכשיו אני רוצה 2 ממ ואני לא רוצה לחזור אחורה כל הדרך, אני יכול "לעבוד על הבקר" ולהגיד לו שהZ שלו שונה ובכך הוא יחשוב שהוא נכנס רק 1 ממ, אבל בפועל הוא יכנס 2 ממ.
צריך להזהר עם שינויים כאלו כי לעיתים הזזת מידה כזאת עלולה לגרום להתנגשות, זה תלוי פעולה.

3. מהתוכנה גם מבצעים את ההכנה לפני העיבוד.
ההכנה לפני העיבוד היא נושא נפרד ויחסית ארוך ונשמור אותו לפוסט הבא.
את הפוסט הזה לא חייב לקרוא מי שלא בראש של בניית מכונה כזאת, כי הוא יותר ספציפי וטכני.
אני מאוד ממליץ משום שזה עוזר להבין איך ולמה מאפסים את המכונה במרחב ומול חומר הגלם
וזה הבסיס לכל האירוע הזה.

חג בחירות שמח לכולם,

כפי שנאמר בפוסט הקודם, ההסבר המובא לפניכם הוא לא הסבר על תהליך הבנייה של המכונה.
ולכן מי שלא בעניין, יכול לדלג.
הסיבה שהתהליך מפורט פה לפרטי פרטים הוא שאנו רואים בדיון הזה :
לא רק יומן של מה שהיה,
אלא מדריך לבנייה של מכונת CNC לבונה שלא מתמצא ברזי התחום, ובכל זאת חולם לצאת לפרוייקט כזה בעתיד.
המדריך שהלוואי והיה נגיש כשאנחנו היינו בתחילת הדרך.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

הכנה לעיבוד:

תוכנת המכונה היא זאת שדרכה מבצעים את תהליך ההכנה לעיבוד.
ולכן כדאי מאוד שהממשק שלה בתחום הזה יהיה פשוט, נעים ונוח.
במאך הדבר הזה מאוד נוח ומתרכז בריבוע אחד בתוך התוכנה, שכמעט מסביר את עצמו.
משמאל נמצא כפתור ההומינג (Ref all home), לימינו כפתורי איפוס הצירים,
ולימינם אפשרות להכניס את מיקום הציר ידני כשרוצים איזשהו "אופסט" או מיקום שונה.

קובץ מצורף 140913


התהליך הנדרש לביצוע כולל 2 אלמנטים מרכזיים:

1. ביצוע הומינג ("homing").
2. מציאת מיקום ה-"0.0.0" של החלק.

בחרתי להסביר תהליכים אלו בסדרה של 4 סרטונים משום שזהו נושא שנלמד הרבה יותר טוב
ויזואלית על המכונה, מאשר במלל.

אין לי ניסיון בביצוע סרטונים כאלו או בעריכה שלהם ולכן מתנצל מראש על כל מיני בעיות טכניות.
החלק החשוב הוא שההסברים מדייקים את הנושא ומבהירים אותו טוב למתחילים.

לפני שנתחיל שנתחיל אצרף תמונת עזר של איך הצירים מסודרים במכונת CNC, הדבר יקל עליכם להתמצא במרחב (אני מסביר גם בסירטונים, אבל זה עוזר).

קובץ מצורף 140914


בואו נתחיל :

הכנות לעיבוד 1 - הומינג ומציאת נקודת ה- 0.0.0

https://www.youtube.com/watch?v=JU_lEl2PGZo


הכנות לעיבוד 2 - איפוס ציר X וציר Y

https://www.youtube.com/watch?v=RtbFeKmrZWE&t=2s


הכנות לעיבוד 3 - איפוס ציר Z

https://www.youtube.com/watch?v=BT9iq2_GJwg


הכנות לעיבוד 4 - מוודאים שהתהליך התבצע נכון

https://www.youtube.com/watch?v=Ls83rmWyJLM

הערה ששווה להעיר היא שאיפוס הX-Y הוא טוב לכל הכלים, וזאת משום שאיפסנו את מרכז הספינדל על מרכז הקוארדינטות.
מאיפוס זה תוכנת הCAM כבר יודעת לאן להסיע את הכלי לפי הקוטר של כל כלי וכלי.

עד הפעם הבאה...

משנבחרה והותקנה מערכת הבקרה החדשה ניגשנו לשלב הבא – בחירה וקנייה של מנועי הסרבו.

תחילה היה לנו דיון בנושא - איזה סרבו רוצים? מותג או סיני ?

השנים לימדו את חברי הקבוצה שלרוב עדיף לקנות ציוד איכותי פעם אחת מאשר "בררה" 5 פעמים.
ואני אישית ראיתי במסגרת העבודה סרבואים טובים שעובדים שנים על גבי שנים יום יום בתעשייה.
ולכן תחילה פנינו למספר חברות איכותיות המתעסקות בתחום בארץ, וקיבלנו הצעות של צפונה מ1500 אירו למנוע בודד + דרייבר (האירו אז היה 4+ שקל).
כלומר מחיר בסיס של +18,000 שקל למנועים והדרייברים.

על אף חיבתנו לציוד מעולה זה היה פער פשוט גדול מידי מסרבואים סיניים עם ביקורות מעולות וניסיון טוב אצל בוני המכונות ברחבי העולם.
כמה פער?
המנועים הסיניים עלו לנו כ2150 שקל למנוע + בקר, מקצה לקצה כולל הכל, אפילו כולל מיסי השקר של הקרייר התורן (אזור ה6500 לכל החבילה).
אבל צריך לזכור שזה היה לפני הקורונה ואני מעריך שהיום זה עלה בהרבה.
הם נרכשו דרך EBAY מהמוכר עם הביקורות הכי טובות, שרואים שמוצרים כאלו הם ליבת העיסוק שלו, ושידע לפרט בעמוד שלהם את הפרטים הטכניים "כמו שצריך".
היום עם יכולת לשלם ב-PAYPAL בעלי, כנראה שעדיף להביא אותם בזול יותר מעלי, זה מסוג המוצרים שמיוצרים על ידי בערך אותם 2 יצרנים ואין להם מותג אמיתי חוץ "ממותגי מדבקה".
אז איך מבדילים בין הסוגים ? לפי התמונות, ממש ככה.
ניתוח של פרוייקטים מוצלחים בחו"ל הביאו אותנו ל"סוג הזה" של המנועים ולכן הלכנו עליהם.

בגלל שאנחנו והסינים חברים טובים כבר הרבה שנים, ואנחנו מכירים טוב את החארטות שלהם בנושא הספקים, החלטנו להגזים ולקחת מנוע בנתונים גבוהים בהרבה ממה שצריך כדי להיות על הסייף סייד.
ומעבר לכך, מכונה עם מנועים חזקים היא לא חיסרון בשום צורה, אז בשביל הפער הכספי זה היה כדאי.

למשימה נבחרו הסרבואים AC עם הנתונים הבאים :
מתח: 220V, חד פאזי AC.
כוח : 1800W (2.5 כ"ס).
מומנט 6 ניוטון-מטר בציר.
מהירות : 3600 סל"ד.
אנקודר : 2500 צעדים.
מבנה / תקן פלטה : ST110.


קובץ מצורף 140957


לשם השוואה, ההמלצות בחו"ל למכונות דומות היו כ900W, אם אתה רוצה להתפנק.
כלומר בחרנו פי 2 מהאוברקיל הרגיל.
במחירים האלו, לא תגזים ???
תעמיסו לי 3.

חוץ מכוח המנוע יש פה עוד נתונים מעניינים במיוחד :

1. סל"ד : מעניין אותנו גם הסל"ד משום שיש פעולות שלא דורשות כוח כמעט בכלל, אבל רוצים לבצע אותן מהר.
כמו למשל "מיקום מחדש" על השולחן ללא חיתוך, או מעברי פיניש סופר מהירים.

2. אנקודר : כפי שכבר נכתב, משמעות הנתון היא שהמנוע יודע להתמקם ב2500 מיקומים שונים על כל סיבוב (!).
שוב נעשה את המתמטיקה, 2500 חלקי פסיעת הבורג (5) = 0.002 מ"מ, או 2 מיקרון (אלפית המ"מ).
זאת כבר רזולוציה תיאורטית שהיא וואו.



המנועים מגיעים תוך כ14 ימי עסקים בערך ואני לא מתאפק ופותח אותם מיד עם הקבלה על הרמפה של מקום העבודה.

קובץ מצורף 140958

הם נראים להפתעתי ממש טוב ואיכות הבנייה והגימור ממש אחלה, גם של הכבלים והמחברים.
אבל בנושא הזה תאכלס המנועים עצמם הם פחות ההימור, אלא יותר האלקטרוניקה שתומכת בהם, הבקרים (דרייברים) והאנקודר הם אלו שצריכים להוכיח את עצמם בטווח הארוך.


בפוסט הבא – על ההתקנה שלהם.

הערה טכנית לקוראים, לא בוחרים מנועי סרוו עפ"י הספק חשמלי watt ולא על פי כ"ס, והסיבה שיש כל מיני יצרני מנועים עם נצילות טובה פחות או טובה יותר, והסיבה השנייה שיש יצרנים בשוק שמייצרים רק מנועים בקפיצות של 500 ואט, ויש יצרנים שקופצים בקפיצות קטנות יותר ובדכ שם ניתן למצוא מנוע מתאים למהירות +מומנט+אינרציה טובה יותר לאפליקציה שלכם, אז הפרמטרים הכי חשובים למנועי סרוו הם:
1. מומנט ב NM
2. מהירות סיבוב בסלד במתח ההזנה הנבחר(כי מתח משפיע על מהירות)
3.הגרף מומנט ביחס למהירות הסיבוב ,וזה חשוב כי אם אתם צריכים כוח רציף בכל תחום המהירות צריך לבדוק את הגרף הנ"ל על מנת לוודא שזה אכן מתקיים לכל גרף המהירות.
4. מומנט אינרציה של הרוטור , שצריך להתאים ביחס בין בין 1:3 ל1:10 למומנט אינרציה של המאסה שנעה, ככל שאתם מתרחקים מיחס הנ"ל, צריך להתאמץ יותר לכוון את חוגי הבקרה של המנוע על מנת לקבל תנועה במהירות יציבה יותר ו/או הגעה לנקודת יעד בצורה מדויקת יותר ללא אובר שוט (לדוגמא במכונת כרסום, כשעובדים על עיבוד שטח במהירות קבועה, תרצו שלא יהיו גלים בכרסום, או כשאתם קודחים חור שלא יהיה עמוק יותר ממה שתכננתם)
5. רזולוציית אנקודר, ככל שיש יותר "פולסים" הרזולוציה עולה=הדיוק שלכם עולה והבקרה יודעת טוב יותר מה המנוע עושה.
6. התאמה לתחום מתחים והזרמים של הדרייב המפעיל את המנוע.



בהצלחה בהמשך.

( גילוי נאות, אני מתעסק ביו היתר בתפקידי באפיון מנועי סרוו שעולים כ500 יורו עם דרייב שעולה בין 450 ל1500יורו)

Sent from my SM-N986B using Tapatalk