היי חברים!
מעלה כאן לינק לכתבה שלי עם הפרידה מתיבת ההעברה...
סתם בא לי לשתף אתכם
https://cars.walla.co.il/item/3637125
Printable View
היי חברים!
מעלה כאן לינק לכתבה שלי עם הפרידה מתיבת ההעברה...
סתם בא לי לשתף אתכם
https://cars.walla.co.il/item/3637125
נחמד ...
אני אישית לא אוהב את הפורסטר. ויש לנו כרגע 2 במשפחה. אחד מהם אצלי כבר כמה חודשים.
אבל בהחלט מתחבר לה שרשמת. הגעתי למסקנה הזאת לפני עשור.
מאז יש לי את הדאסטר.
ולמרות התעללות ברמה כזאת או אחרת במסלולים שהרימו גבה. ולמרות מלחמת חורמה פה באתר .. היא עדיין לא מקרקשת ועדיין נוסעת. מטיילת .. ועם מעט מאד נזקים.
תמשיך להנות.
https://uploads.tapatalk-cdn.com/202...a47da4bcf6.jpg
Sent from my DN2103 using Tapatalk
אם בארזים נפלה שלהבת,
מה יגידו אזובי הקיר.
:(
אבולוציה של צרכי שטח..
כתובה נהדרת כמו תמיד.
מעל 10 שנים שגם אנחנו לא מחפשים עבירות.
מחפשים את השטח המרחבים והחברותא.
מצד שני המסלולים שמשלבים בהם Low מרחיקים אותך עוד קצת מההמון.
ואין מגבלת תנועה בשום מקום בגלל השטח.
לא הסתדר לי המשפט הבא:
״ פתאום אני שמח להשאיר את הדיסקו בחנייה כאשר עומדים לרשותי רכבי מבחן כמו גלדיאטור או ברונקו״
האם יכול להיות שהדיסקו בכל זאת הגיע לנקודה שהפך מהנאה למטלה?
אני רק שאלה (שאני שואל כבר הרבה זמן, ולא מצליח לקבל תשובה) -
אם אתה בסדר עם שנתון 2015, אז למה פורסטר ולא גראנד ויטארה???
תתחדש רמי וסע ברגים משובשות קלות
Sent from my CPH2465 using Tapatalk
זה הגיל, הוא פשוט הגיע למיצוי.
תתחדש ותהנה
Sent from my SM-N986B using Tapatalk
תתחדש, זה יופי של אוטו.
היו לנו שנים מהנות מאד עם כזה.
Sent from my iPhone using Tapatalk
היי חברים, איזה כייף לקבל מכם תגובות!
אז מגיעות לכם תשובות:
גיא: אין ספק שהדאסטר הוא חלופה מצוינת. הסברתי למה לא, ולעולם לא נדע מה היה נכון יותר לעשות...
איל: לא ארזים ולא פטריות, העולם פשוט משתנה, וכך גם הפתרונות
<strike>דורון:</strike> מסכים שה'פתאום' לא היה פתאומי, יותר אבולוציוני.
הדיסקו המשיך לספק לי הנאה, אבל התחושה שבכל רגע הוא יכול לעקוץ אותי עם תקלה רצינית, הלך והכביד עלי. הוא מתפקד ממש מצוין, אבל אני ממש לא רוצה לקום איזה בוקר עם מנוע תקול,ורק אז לבצע החלפה.
בינינו – מבחינה כספית, אני בטוח שלשמור אותו היה חסכוני יותר. לקניית הפורסטר הוספתי כ-25,000 שקלים, פתאום אני עושה ביטוח מקיף... שילמתי בשביל השקט הנפשי, בעיקר. כמובן שאילו הייתי ממשיך לטייל בשטח, אז לא הייתה דילמה, לא הייתי מחליף
ZIVO: מעולם לא התחברתי ל GV. הוא נותך מדרגת ביניים בגלל ה'קצר' אבל זה אוטו שאני ממש לא אוהב על הכביש. ומכל מה שבדקתי, אין לו את רמת האמינות של פורסטר
מוטי: כן, גם הגיל הוא פרמטר – הגיל שלי ולא פחות חשוב לצרכי טיולי שטח, הגיל של זוגתי שתחיה
והעיקר – שכל אחד יידע מה הוא רוצה לעצמו, ושנמשיך לממש חלומות מכל סוג!
גם, ובעיקר בימים אלה
העיקר שתעשו מה שעשו לכם טוב בלב,
במיוחד במצב מחורבן כ"כ, בריאות ותהנו
Sent from my SM-N986B using Tapatalk
בוא...
דווקא במותג הזה, הוא יכל לעקוץ אותך עם תקלה רצינית גם כשהיה בן חצי שנה.
מין מסורת שכזו במותג ששומרים עליה בקנאות עד היום.
רק העובדה שבאמת לא נסע אצלך הרבה, מנעה את העקיצות.
לקח לך כמה זמן שלקח, בסוף זה חילחל.
אצל מכובדים אחרים מהדור שלך, זה התבטא ב"בגידה" ועריקה למחנה הלנדקרוזר.
נכון, פלסטיק יפני סינתטי זה ממש לא אותו כיף. ככה אבל לפחות הם יודעים שהסיכוי לעקיצה יקטן עד מאוד.
זה עדיין לא מה שבגללו חתכת הצידה מרכב שטח של ממש, זקן בן 26, שבתיאוריה יכול לקחת אותך לכל מקום - לכאילו רכב-שטח צעיר בן 9 שבפועל לוקח לכמעט כל מקום - רק עם דפיקות לב מואצות (משהו שלא מומלץ בגיל שלך), כי מכה קטנה מתחת לסרח העודף הקדמי המטורלל שלו יכולה לעלות בקלילות 25,000 וגם יותר.
זה רק הגיל רמי.
אנחנו מזדקנים.
מיום ליום כבר יש פחות ופחות כוח וסבלנות לצאת סתם ככה למדבר בלי סיבה.
אני לפחות גזרתי על עצמי להתפרנס מזה - כדי שכל עוד אוכל, פיזית, לטפס לג'יפ - זה מה שאעשה וככה אחיה.
ברגע שנגמר האספלט, אני מתחיל לחיות. ושם אין תחליף לג'יפ האמיתי. ולי זה שווה כל רגע.
אבל למזדקנים אחרים, נורמליים יותר ממני, כנראה שהנסיעה על הכביש למדבר בהלוך וגרוע מזה - בסוף הטיול חזור, הופכים לפקטור משמעותי. למטלה ולניג'וס. כמו ששר אריק אינשטיין - ככל פתאום מגלים שאוהבים יותר ויותר להיות בבית - עם התה והלימון והספרים, או בצימר חמים ומפנק אי שם בערבה, ולא רק באוהל מדובלל קפוא באי שם בהר הנגב, עם פינג'ן מפויח.
אתה יכול להודות שמיצית.
אם שואלים אותי, למרות שטרחת לנגר קצת את משטח השינה ולהתאים אותו לחלל הפנים הקטן יותר של הפורסטר, אני מהמר שלא תעדיף לישון יותר מדי לילות מדבריים בתוכו.
הוא ישתלב טוב יותר עם לילה בצימר אחרי חצי יום טיול רגוע בצירים הכבושים שגם הם לוקחים למקומות קסומים על פי כל קנה מידה.
וכמו שכתבת - ואם פתאום החיידק חוזר ומכה לכמה שעות/ימים ובאה לך הדודא להסניף מנה, רק עוד מנה אחת ודי, תמיד תוכל למשוך לסופ"ש איזה ברונקו או רוביקון או אפילו את אהבתך הגדולה - לנדרובר - בלי לשלם את הדלק ואת התיקונים שאחרי.
תהנה מהסובארו וסע בבטחה בדרכים טובות (כדי שלא יישבר).
רמי אני קורא את הכתבות עוד מימי אוטו המוקדמים (בטוח שלא היחיד פה) ולזכותך יאמר שתמיד שמרת מקום של כבוד לכל רכב עם הנעה כפולה גם אם אין לו סרן או ידית נוספת.
מעבר שכזה הוא טבעי לגמרי ומי שעשה את זה כבר מקבל חיזוק ומי שעוד לא.. בשקט בשקט זה מקרב אותו עוד קצת.
נאה דורש נאה מקיים ונהנתי לקרוא.
אני מסכים (גם הפעם) עם דברי ברלי.
מעבר לכך - אצלי, טיילות מדבר היא עניין זוגי מאוד עם דורית.
תאוות נהיגת השטח 'סולו' עדיין מקננת בי, אבל פחות. בוודאי לא במידה שתצדיק להחזיק את הדיסקו
אהבתנו הזוגית ללינה בודדת במדבר הצטננה פלאות לא רק לאור גילנו, אלא גם עקב חששותיה של דורית מכל מיני בני דודים.
זה התחיל בכל מיני פרעות ותקיפות עתיקות; אותי זה לא מטריד, אבל דורית כבר הודיע לי מזמן, הרבה לפני 7.10, שהיא לא רוצה לישון לבד במדבר. הלך עלינו, ועוד פחות מצדיק רכב שטח אמיתי. כדי לישון ב'חאן האשטרובלים השמחים' אני יכול להגיע גם עם טסלה.
נוסיף על כך את ה 3-4 חודשים בשנה שאנחנו ישנים במוטורהום באירופה, אז אפשר להבין כיצד אזרתי אומץ למכור את הכרכרה...
איך אמר עזר וויצמן? "רק חמור לא משנה את דעותיו"
במקרה של דיסקו 1, זה לא המצב מהניסיון בקבוצה של הדיסוקאים.
הקבוצה של ה-XJ (שלא נדבר על שאר האינדיאנים) הייתה קטנה פי 2 מהקבוצה של הדיסקו, אך למרות זאת כמות הקללות שרצו שם על ה-XJ היו אסטרונמיות, אין סוף תקלות, בעיות שלדה-חשמל וכו'.
גם אני הופחדתי במעבר ללנדרובר, אך עד כה ממש שקט ושלווה (יחסית, כן?).
סער שהודיתי לו בעבר על השכנוע במעבר, יכול להוסיף על דברי את דעתו (אבל מזכרוני של שרשור הסיכום שהוא כתב, אני די בדעה שלו)
בנוסף, יש פה עוד כמה חבר'ה שגולשים, שיכולים להעיד על הדיסקו 1 שהוא 'נותן' עבודה, גם בשימוש יום יומי בלי הרבה בעיות והפתעות.
מסכים שבדורות החדשים יותר, מרובי החשמל והמגדשים הסיפור אחר לגמרי.
לא נעלב, אין לי מניות ב'טאטא' או באף חברת רכבים כזו או אחרת:D
רמי - אחלה כתבה.
מעניין להתעדכן עוד כמה שנים ולראות אם הפורסטר סיפק אותך, או שחזרת לרכב שטח מסוקסק.
רמי/ דרור
הכתבה והפוסט הזה תפסו אותי גם בצומת החלטות...
תכלס, גם אני מתקרב לתואר "קשיש" ובטח מקשישי האתר והשטח...
אצלי האבולוציה של טיולי השטח החלה בשנת 90 לערך כשעיקר הטיולים היו בהרכב משפחתי מלא אבל כשהתאומות התבגרו והעדיפו את קניון שבעת הכוכבים על פני קניון עדה, לאט לאט טיולי השטח הפכו ל"טיולי גברים" עם רמת עבירות הולכת וגדלה.
מזה למעלה מעשור, כמעט כל טיולי השטח שלי/ של הקבוצה שלנו הם טיולי גברים עם רמת עבירות קשה עד אקסטרימית וכוללת לינה בשטח של לפחות שני לילות ולפעמים יותר. אם כי עדיין, לפחות פעמיים בשנה (סוכות ופסח) יש לנו טיולי זוגות של שלושה ימים ולילות בשטח.
לתחושתי, לאחרונה, בטיולי השטח קצת (אבל ממש קצת) פחות מחפשים את האתגרי ומתחברים יותר לרגוע, להפסקות הקפה, לשיחות אל תוך הלילה בחניון, לנוחות ולפינוק של רכבי מיניאוברלנד מזוודים ומדוגמים ללינת שטח (אוהלי גג, גירות, מקלחת מים חמים וכו').
אני כרגע בסוג של נירוונה מוטורית - רנגלר בציר 2010 סהרה במקור ששופר ושופצר מאד ועומד בכבוד בעבירות אקסטרימית ובייעודו גם כמעין מיני אוברלנדר. משמש רק לטיולים + אינפיניטי G37 בציר 2012 כרכב כביש יום יומי שגם מאפשר להוציא קצת עקרבים מהדם כשמתחשק.
תכלס, גם בכביש נרגעו החישקוקים, לא יוצא לכבישי נהיגה/ ימי מסלול וכו'...מפעם לפעם השד יוצא (בתדירות הולכת ופוחתת) ואז לחיצה קטנה פה ושם מרגיעה את השד.
תוך מספר חודשים גם המשרד שכרגע בתל אביב יעבור לביתי ואז בכלל הנסועה היום יומית בכביש תפחת בצורה דראסטית. אני יכול כמובן להישאר בהרכב המוטורי הנוכחי שמאאאאאד מרוצה ונהנה ממנו - אבל תכלס זה ממש מיותר במיוחד בגלל כל מה שכתבתי למעלה.
אז המחשבה היא שוב לאחד רשויות לרנגלר JL רוביקון או אפילו גלדיאטור רוביקון (בכל זאת רוצה להמשיך לטייל עם הקבוצה שלנו מבלי לעכב אותם יותר מדיי) - במצב השוק כיום לא אצטרך להוסיף יותר מדיי לאחר מכירת השניים הנוכחיים. בהערכה גסה האחזקה השוטפת של האחד מול השניים הקיימים תהיה כמעט זהה אולי טיפה פחות...בקיצור התלבטות
גם מנסה לראות את עצמי במעבר קשה כזה או אחר מצטרף ל"נוסעים מסביב במעקף" ו-וואלה קשה לי עם זה
וואלה, דורון אם יתחשק לך ותמצא אשמח לקבל התמונה כאן או בפרטי
לדעתי, סך הכל מדובר פה באדם שהפסיק לטייל במקומות שדורשים LOW.
אין ספק שאם אין צורך - תמיד עדיף "פרייבט" בן 5-10 מאשר ג'יפ בן 20-25.
פשוט האדם הזה הוא LEGEND ולכן זה קשה לשמוע :)
סך הכל מי שעושה רק פיקניק עם הנכדים ביערות קקל לא צריך דיסקברי, הוא גם לא "צריך" פורסטר. כל פרייבט יכול להגיע לרוב המקומות.
אז זהו, זה לא רק אדם שהפסיק לנסוע במרומות שצריך LOW- זו אבולוציה/ שינוי של אופי טיולי השטח שמאפיינת רבים עם חלוף השנים ומיצוי הקטע של עבירות ונהיגת שטח אתגרית- יש מי שמשתנה יותר יש מי שמשתנה פחות ויש כאלו שלא משתנים כלל מבחינת אופי הטיולים.
אז זה לא רק אושייה מוטורית בכלל ואושיית רכב שטח בפרט כמו רמי גלבוע אלא זו סיטואציה ושינוי שמדבר אל רבים כולל אני ביניהם - זה גם נושא ללא מעט דיונים וויכוחים, בחבורה שלנו בכל אופן, מסביב למדורה שבחניון ועמוק אל תוך הלילה.
אל תטעה שלמה, גם אצלנו זה קורה (אנחנו חבורה בגילאי 30-40).
עד לפני כמה שנים עוד הייתי עושה כמה פעמים בשנה כמריר ועדשה, וכל טיול היינו מחפשים רק את המדרגות והאתגרים.
עם הילדים, העייפות, והאתגרים האחרים שהגיל מביא איתו התחלנו להתמקד יותר בצד הקולינרי - בעיקר בצד של האוכל אבל גם של האלכוהול.
והיום כולנו מטיילים רק כדי להגיע למקום שקט בלי קליטה, שבו אפשר לעשות מדורה עד השעות הקטנות של הלילה...
וגם אצלנו עברנו מרכבים נעולים כפול, יחסי העברה וצמיגים גדולים - לרכבים יותר "חוקיים" וסטנדרטיים.
אבל מבחינתי לוותר על הילוך כוח זה לוותר על 80% מהיתרונות של התחביב (שבתוכם גם הרכב וההתעסקות בו היא חלק מהכיף)
איפפ, עוד מעט יתחילו לדון פה על קלנועיות, there goes the neighborhood.
והתרומה שלי לסוגיה: דיסקברי 4!
גם רכב מפנק, סוג של פרייבט ביומיום.
וגם עולה את רמון ויאיר ועשוש בלי דרמה.
דוקטור ג'קיל ומיסטר הייד.
אממה, זול לאחזקה כמו סובארו הוא לא.
כל אחד ורמת ה"שינמוך" שמתאימה לו...
מבחינתי האישית אם אכן אחליט לאחד רשויות ולעבור לרנגלר JL עם עדיפות לדגמי הרוביקון אז לעומת המצב הנוכחי זה יהיה שינמוך גם בשטח וגם בכביש ללא רווח כלכלי מהמעבר וכמעט ללא רווח כלכלי עתידי מבחינת האחזקה השוטפת..