הג'פסים עדיין נוסעים - תמונות ממילואים

הוקפצתי לעשות בקרה באיזה תרגיל שלדי "כמו פעם" = טיול ג'יפים ברחבי חבל לכיש.באמת מדהים בעונה הזאת של השנה. וגם היו יומיים עם מזג אויר נהדר. הוציאו מהנפתלין איזה שלושים נבלות ג'פסים, ולא להאמין, אבל כולם נוסעים ונוסעים, מדי פעם לא מניעים, מנעול מגיע וזה איכשהו מסתדר תמיד... חלקם שותים יותר מים מדלק (הרבה יותר מים מדלק...), אבל בשביל זה יש ג'ריקנים גדולים. כשהם שוקעים בבוץ קל למשוך אותם החוצה, והכי משעשע היה הנסיון הלילי לשלוף פורד F350 תקוע בבוץ על ידי ג'פסים... כמה תמונות עבור חובבי הגפסי"ם:

http://www.jeepolog.com/forums/attac...tid=3617&stc=1

http://www.jeepolog.com/forums/attac...tid=3615&stc=1

http://www.jeepolog.com/forums/attac...tid=3616&stc=1

http://www.jeepolog.com/forums/attac...tid=3618&stc=1

http://www.jeepolog.com/forums/attac...tid=3619&stc=1

חמודים...:razz:

הלוואי על כולם הקפצות כאלו;-)

כמה שאני מיתגעגע :cool: .

ואחד חמוד,קצת פוזל
נוסע,על אזרחי עם כמה שכבות צבע שתרצו
[IMG]http://img404.imageshack.us/img404/3...1002fj6.th.jpg[/IMG]
[IMG]http://img172.imageshack.us/img172/2...1006ss8.th.jpg[/IMG]
[IMG]http://img168.imageshack.us/img168/5...1010om3.th.jpg[/IMG]
[IMG]http://img128.imageshack.us/img128/3...1003pp2.th.jpg[/IMG]

אריק,
אפשר קצת פרטים על התמונה?
הצלחת של YES לא מסתדרת לי עם שאר התמונה :D

סער.

טוב אם כבר אנחנו בגרוטאות אז נזכרתי שיש לי משהו מעניין במחשב, לפני כמה חודשים באזור ערד, שימו לב לשיפורים - חזית סיקס, שנורקל, והקפדה על התאמת צבעים. רואים שהבחור הזה מתיעץ עם אשתו.

http://www.jeepolog.com/forums/attac...tid=3631&stc=1

http://www.jeepolog.com/forums/attac...tid=3633&stc=1

http://www.jeepolog.com/forums/attac...tid=3634&stc=1

http://www.jeepolog.com/forums/attac...tid=3632&stc=1

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נמרוד

רואים שהבחור הזה מתיעץ עם אשתו.

---

ואשתו מוכנה לשבת באין-כיסא הזה? :D

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Saar

הצלחת של YES לא מסתדרת לי עם שאר התמונה
סער.

---

בצבא היה לנו ערכה ניידת של יס.
נייד זה אומר ערכה של ממיר, שלט, אנטנה על מוט של חצי מטר, וארבעה בלוקים של 10 קילו כל אחד בשביל לחבא אליהם את האנטנה.
מגיעים לכל מקום שרוצים, מתקשרים ליס והם נותנים לך אזימוט לאן לכוון את האנטנה.

אני אנצל את השרשור הנוסטלגי להעלות בקשה של חבר- הוא מחפש M151 נוסע. עם ניירת, בלי ניירת- לא חשוב, העיקר נוסע (ובמחיר סביר). מי שמכיר, יודע (לא שמועות, משהו מוצק)- אשמח לשמוע בה"פ ולהעביר הלאה.

אסף.

מתי כבר יעלמו הגרוטאות האלו מנוף הצבא !!!
כמו מקקים בכול פעם שחושבים שנפטרים מהם הם חוזרים )-:
כנראה שהבעיה היא שפשוט אי אפשר למכור אותם לשוק האזרחי (בגלל האמרקאים)
ולכו הם מוחבאים בסטוקים סודים עד שאיזה קודקוד נעשה נוסטלגי והוא עורך עליהם תרגיל.

מה שמדהים אותי בתמונות של נמרוד, היא העובדה שאין לכלים האלה שום הגנה רצינית מהתהפכות, חוץ מקשת עלובה עם שני אלכסונצ'יקים אחוריים קצרים, ואפילו בלי אלכסון צידי אחד, שלא לדבר על קשת קדמית.

ב - FIA יודעים עליהם, בעקר כשהם כל כך מועדים להתהפכויות?:lol:?

בנוסף לאין הגנה שלהם יש ניסיון מעניין בתמונה השניה לעשות כלוב כלשהוא :lol:
אף פעם לא העלתי בדעתי לבנות משהו כזה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי kd2

בנוסף לאין הגנה שלהם יש ניסיון מעניין בתמונה השניה לעשות כלוב כלשהוא

---

זה לא "נסיון מעניין", זה כלי שהיה פעם ייעודי למשהו אחר.
יש לא מעט כאלו, עם קשת כזו.

http://www.jeepolog.com/forums/attac...tid=3615&stc=1



זה הדגם המתקדם של ג'יפ סיור, עם הקשת המשופרת. שימו לב למשולשים, מעין שיניים, שנועדו לחתוך תיילים. לפני ההמצאה הזאת היו פשוט מרתכים בזנ"ט גבוה בחזית הרכב שיחתוך תיילים שאולי יהיו פרוסים לאורך הדרך לפני שהם חותכים למישהו את הראש (או שלפחות זה ההסבר שאני שמעתי...). זה שאין קשת קדמית דווקא ברור, בעיקרון אמור להיות מקלע על כנה לפני המפקד שצריך לצודד לכל הכיוונים.

הקשת הבודדה היא בעצמה התקדמות גדולה במדע הבטיחות, תזכרו שהרכבים האלו תוכננו בשנות ה50, לא הרבה אאחרי הג'יפ MB המקורי של שנת 42', בשנים ההם בכלל המושג של קשת התהפכות לא היה קיים. אני חושב שרק בשנות ה70 חשבו על הרעיון. ראו החמישיה של הUM בגבעת חלפון.

חמישיות קרנף כאלו מספקות הגנה נהדרת בפני התהפכות, מנסיון של שתי התהפכויות....
הכלי הזה לא מתהפך כל-כך מהר כמו שנדמה, ביחוד לא בעת מעברי מכשולים.
מהירויות גבוהות זה כבר סיפור אחר

אההה עכשיו ברור.
זה בהחלט לא נעים.
מזכיר לי נשכחות...
טוסטוס...
חבל כביסה...

אחחחחחחחחחחחחחחחח איזה נוסטלגיה.....וגעגועים.....

ב 4 לפנות בוקר היום בעת עבודה של המליציה... סיפרתי לבן זוג שלי על השרשור הזה..

יוסי (שמו) הסביר לי שאלה נבנו על פי תנאי השטח של ויטנאם... מאחר ושם הכל לח ורטוב...

הדיפים קוררו על ידי המים שבאדמה או משהו כזה... ולכן לא היו איתם בעיות..

בארץ האדמה חמה וקשה... לכן זהו הסיבה לכל כך הרבה התפהכויות לאחר שהדיפ היה מתחמם וננעל... וגורם להתהפכות...

ועוד כמה סיפורים על הגפ"ס... כמה ק"מ ושעות על כיסא הנהג יש לי...אני חושב שעד היום יש לי צורה של הכיסא הזה בתחת...

אבל את האמת...כמה אהבתי את הגפ"ס...

תודה על השרשור הנוסטלגי הזה

ציטוט:

---

יוסי (שמו) הסביר לי שאלה נבנו על פי תנאי השטח של ויטנאם... מאחר ושם הכל לח ורטוב...
הדיפים קוררו על ידי המים שבאדמה או משהו כזה... ולכן לא היו איתם בעיות..
בארץ האדמה חמה וקשה... לכן זהו הסיבה לכל כך הרבה התפהכויות לאחר שהדיפ היה מתחמם וננעל... וגורם להתהפכות...

---

ענק, איזה יופי של אגדת רס"רי חימוש, לא שמעתי את זה אף פעם :mrgreen:

נמרוד, זו לא אגדה של חימושניקים. מקסימום של אפסנאים!

דווקא הוא היה בזמנו שייך לחימוש... מה זה אגדה.... נו טוב ב4 בבוקר אני כנראה מאמין לכל... רק שיעבור הזמן... אז כל נושא לשיחה הוא מתאים ונשמע מעניין....חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

ועוד כמה סיפורים על הגפ"ס... כמה ק"מ ושעות על כיסא הנהג יש לי...אני חושב שעד היום יש לי צורה של הכיסא הזה בתחת...



תודה על השרשור הנוסטלגי הזה[/QUOTE]

זהו , עכשיו ירד לי האסימון , אחרי כל הימים איתך בעבודה התביישתי לשאול וזה הזכיר לי משהוא

האמת אחלה נוסטלגיה,

לפני פינוי סיני לקחתי גפס חדש דנדש לטיול לאבו זניימה,
שחזרתי הסמג"ד כמעט בכה,

היסטוריה

שפם ידידי....
שכחת רק דבר קטן....המאהבת שלך עוד אצלי בידים... יש ימבה בנזין ספוג מסביב למקום משכנו כרגע... בטעות ניתן לשכוח איזה סיגרה או דומה....וא....מי יודע איזה זיכרונות נוסטלגיים יהיו לך???

או שסתם בלי כוונה אני יכול לנסוע אחורה על השופל..ולא לראות שיש איזה גיפון קטן....נו נו...נוסטלגיה אתה רוצה???

חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח

אוקי, עושים כתבה על "אגדת הגפ"ס". מבטיח לכם שיהיה טוב. את ההיסטוריה וההיבטים הטכניים אני יודע למצוא, נשמח לקבל עוד סיפורי ג'פס אישיים... גם משעשעים וגם פחות.

סיפורי גפ"ס ...

בשנת השירות האחרונה שלי קיבלתי עונש להשאר בראש השנה בבסיס.
הייתי סמב"ץ בצאלים.

היו כבר כפליים אנשים שיועדו לתפקיד בשבת ( באל"יש לא עובד בחגים כי זה אימוני מילואימניקים - כל מי שנישאר - כמעט כל הסגל - עונשים )
ולא היה מקום בשבילי, אז צ'ופרתי בסיור חופים.

נסענו 4 ג'פסים על רצועת החוף בין אשדוד ואשקלון והראינו נוכחות, אכלנו טוב מכל האזרחים החמים והיקרים ו"נהנינו" מנסיעת שטח ...

ישבתי מאחורה בכיסא אצ"א המפחיד מאוד, נהג של יחידה מסויימת שהשם שלה כמו איזה ציפור התפרע בדיונות ,.... פאוזה ... גפ"ס על הצד, איש צוות אחורי מבועת עם הראש בחול. 2 ציריות שבורות וגלגל אחד מופצץ ....

זאת היתה נסיעת השטח הראשונה שלי ברכב ללא זחלים ... טראומה לכל הדעות :-)

בהמשל לגיא סיור שבת\חג בין פלמחים לבת-ים (זה מהתקופה של אחרי המחבלים שהגיעו לחוף ניצנים והקוברה ריתקה אותם עם הוולקן...- הרבה ג'פסים טילו בחסות צה"ל לאורך החופים בשבתות וחגים).

נכנסים למים לעקוף סלעים
הנהג שוקע הרכב מדומם הגלים סוחפים ועולים
את החילוץ הזמינו כאשר מכשיר הקשר מתחת למים ואת נורת השידור הכתומה רואים נדלקת מבעד למים מלאי חול ים...

האביר שלף את הרכב מהמיים
קצת סטרטרים והרכב המשיך בסיור....


======================================== =====

מחזיקים קו לאורך גבול מצרים
אני שם עם הניבה
שבת בבוקר שולחים את הסיורים עם האבירים וכדומה לטייל על הגדר
והחברה יוצאים לסיור עומק (בצד שלנו)...
יצאנו ניבה ו 4-5 ג'פסים
נכנסים להר כרכום סיור קצר על ההריורדים דרך נחל כרכום עד בורות עדה וחוזרים דרך הערוד
הרבה חוויות אספנו ביום הזה...

פעמיים יצא לי לנסוע בגרוטאה המקרקשת הזאת.

הראשונה, בלי חוויות מיותרות, הקפצה לשטח למסור איזה משהו.
השנייה לעומת זאת...
תפקיד אחרון בצבא, סופר עציץ בשיבטה. רס"פ קורס קשא"ות. בא ביום ראשון בערב אחרי או בשני בבוקר אחרי פיזיטרפיה לרגל, מסתובב עם כובע בוקרים אזרחי למהדרין ופטור צהל"י רשמי (אחרי כוויות בדרגה ראשונה ושנייה בפנים) בלי נשק, כי אסור לי לצאת לשטח.
אחד המדריכים (קצין, יום אחרון על מדים, מחר בבקו"ם ומחרתיים באוסטרליה) מתבקש כסינג'ור אחרון לצאת להדליק מטרות לטובת טיווח טרמי, הוא כבר על א' על כל השאר הוא הזדכה, נשק? אקדח אישי, אני משועמם, יושב במועדון מחפש מה לראות, כל השאר קבורים בתוך התרגיל.
"בא לך לצאת להדליק מטרות לאיזה שעה?"
למה לא, נוסעים, אני שאסור לי להוציא את האף לכיוון השטח והא שכבר ממש לא שייך לצבא.
אני עם הGPS זורק לו כיוונים, מגיעים להדלקה השלישית או הרביעית, איזה ג'בל נחמד עם שתי דרכי גישה, האחת, זאת שבאנו מהכיוון שלה, תלולה ומלאה בולדרים, השנייה מהצד השני של הג'בל מתונה וסלולה, לא צריך לספר לכם במה בחרנו, נעבור ישר לשלב התוצאות.
הגל הינע האחורי שהתנתק ממיפגש עם בולדר טועה התחיל לדפוק על הריצפה בזמן נסיעה, מודיעים שאנחנו לא יכולם להמשיך ןחוזרים לבסיס.
הכל טוב ויפה חוץ מהרעש, עוד כמה סלעים קטנים, שפריץ מוזר של מים וחושך, הגפ"ס נוסע, אבל אורות אין, גם צופר לא, למה הצופר חיוני, תגלו בהמשך.
נוסעים לאט לאט (רגל לא כבדה על הגז, אבל עדיין, הנעה קידמית בלבד) מדי פעם אני מוציא את הראש החוצה מנסה להתאים את מה שאני רואה בGPS למה שאני לא רואה מתאורת הפנס "למד" על הדרך.
מגיעים לפלוגת מכמ"תים, אלה צועקים לנו תדליקו את האור, אנחנו צועקים שאין וממשיכים לכיוון הבסיס.
שער הבסיס, השומר מעיר לנו שנדליק את האור, אומרים לו שאין וממשיכים להרעיש בדרכנו פנימה.
הגל הינע כבר עשה חור יפה בריצפה.
במקום לחתוך ישר לכיוון המבנה של הקורס והחנניה הבטוחה, הקצין מחליט לעשות סיבוב ניצחון בכביש הפנימי של הבסיס, בואכה מגורי מב"ס.
בעלייה האחרונה לכיוון החניה אנחנו רואים פלוגה שעומדת בפני ריצת ה2000 של הבראור, צופר אין, הם לא רואים אותנו, הם מתחילים לרוץ, הקצין נותן לחיצה טובה על הדוושת גז, הרעש נישמע כמו פלוגת שיריון בהסתערות, הרצים נעמדים ומפנים במהירות את הכביש, הם שמעו אותנו, אני כמעט נהייתי חרש, אבל את ה "תדליקו את האורות" שמעתי טוב.
מעמידים את הרכב בחנייה, להניע הוא כבר לא הניע יותר, נגרר אחר כבוד למחלקת חימוש.

אני ממש מוחה דמעה...
כמה הרפתקאות עברתם עם הגרוטאה.

צאו מהסרט דפקטים! כל סיפורי הניסים והנפלאות, האגדות והצ'יזבטים, הם כתוצאה מהחוויה המגבשת, המעצבת את נפשו של כל בחור צעיר שמתגייס ליחידה קרבית. זה לא הג'פ"ס, זה "רק" כל מה שמסביב - החבר'ה, הצחוקים, המפקדים המטומטמים, המסגרת המפגרת.
זה ממש לא הג'פ"ס. כל זה היה קורה לכם עם כל רכב צבאי אחר - CJ, סופה, אביר, נ"נ, ריו, האמר, D200 או וויליס. כל דור והרכבים הצבאיים המצ'וקמקים שלו, החוויות והסיפורים שלו.

אחרי אינספור שעות שטח, כביש, סיורים, מרדפים, טיולים, תיקונים וחילוצים, ולאחר היכרות אינטימית עם הגרוטאה והיכרות אישית עם כמה מקורבנותיו - אני קובע חד משמעית שהכלי איטי, חלש, מסוכן, לא עביר, לא אמין. סוג של זבל. הדבר הטוב היחיד שיצא ממנו - המון נהגי שטח מצויינים. למה? כי הכלי עצמו היה כל כך גרוע, אבל לא היה משהו אחר... אז לא היתה ברירה אלא ללמוד לנהוג כמו שצריך. מי שלא למד מהר מצא את עצמו תקוע: במקרה הטוב - כמה שעות בשטח. במקרה הרע - כמה שבועות בבית חולים, עם גפיים שבורות אחרי ההתהפכות המי יודע כמה. במקרה הגרוע - מתחת לאבן בבית עלמין צבאי.

מרוב שהג'פ"ס לא ראוי לכלום, מוכרחים, ממש מוכרחים! לעשות עליו כתבה. כתבה שתשפוך החוצה את כל האמת על הזוועה. לכו על זה. אם אתם לא תעשו את זה, אני אעשה את זה, ולא רק כאן.

מסעתי בג'פ"ס פעם אחת בלבד כילד בביקור בבסים בו אבי שירת במילואים לפני יותר מעשור.
אני נהנתי.

הרבה זוכרים אותו לטובה - אבל אולי כמו שדרור אומר זה בגלל כל החבילה.

אני מהזקנים, כידוע.

הג'פס אצלי עוד היה גם רכב ת"ש.
נכון, מנוע חלש, מסוכן בכביש, אך הפעם היחידה שהפכתי ג'פס היתה בנסיעת שטח ללא אורות, בתרגיל לילי חשוך, תוך עקיפת שיירת רק"ם. הבנתי שאני בשפ"צ מפחיד, עצרתי לאט ובזהירות.
הרכב עצר בשיפוע, אבל על 4 גלגלים.
הוריתי לזה שישב על ידי לרדת, וברגע שהוא ירד - הג'יפ התנדנד קלות, ונפל על צידו.
ההפיכה חזרה היתה בתוך 4 דקות, והוא מיד המשיך לנסוע....

עשרות אלפי ק"מ של נסיעות כביש ונסיעות שטח, כולל במהירויות תלת ספרתיות, וללא בעיות.
היתרון שלי היה שתמיד היתה לי אספקה של חדשים כאלו, ברגע שהקיים התחיל לגלות סימני גיל.