שדרוג מערכת קירור

בוקר טוב,
אמנם מדובר על CJ, אך אני חושב שיש עניין לכולם:
פירקתי ראדיאטור (לצורך תיקון קל בדוד העליון), וגיליתי שיש לי מיכל עיבוי (ללא פקק) מורכב על הכנף.
צינורית מהרדיאטור למיכל כבר קיימת, מיכל קיים, חשבתי אולי כדאי להשקיע בפקק לחץ מתאים למיכל ולהפוך את מערכת הקירור מפתוחה לסגורה?
(הבדל בין מערכת פתוחה לסגורה:
מערכת פתוחה, ללא מיכל עיבוי, צינורית עודפים מהרדיאטור יורדת למטה, פעם בשבוע יש צורך להוסיף כמה CC של מים.
מערכת סגורה, עודף המים מגיע למיכל עיבוי, וכשחסר הרדיאטור שואב מהמיכל).

כדאי להשקיע בפקק לחץ? כמה אמור לעלות כזה פקק?

אביגדור

ציטוט:

---

מערכת פתוחה, ללא מיכל עיבוי, צינורית עודפים מהרדיאטור יורדת למטה, פעם בשבוע יש צורך להוסיף כמה CC של מים.

---

טעות. במערכת "פתוחה" אין צורך להוסיף נוזל, אף פעם.
אם אתה מוסיף נוזל, זה או כי יש לך דליפה, או שאתה ממלא בלי שהמצנן מתרוקן. חייבים להיות כמה ס"מ של אוויר מתחת למכסה המילוי, ואם אתה ממלא את החלל הזה בנוזל, הנוזל העודף יצא מהמכסה, ואתה תמלא והוא יצא וחוזר חלילה, בלי שום טעם.

אני לא רואה שום סיבה לשדרג את מערכת הצינון בסיקס.

חנן,
ככול הידוע לי, הנוזל צריך להיות כס"מ עד ס"מ וחצי מעל לגובה צלעות הקירור.
מה קורה כאשר המים מתחממים (עודף לחץ מתפרק דרך צינורית העודפים, לא?), לאן הם זורמים?
למה בכלל שידרגו את מערכת הקירור, לדעתך?

אביגדור

ציטוט:

---

מה קורה כאשר המים מתחממים (עודף לחץ מתפרק דרך צינורית העודפים, לא?), לאן הם זורמים?

---

הם מתפשטים, עולים קצת, והאוויר נדחס ללחץ שהוא נמוך מהלחץ שהמכסה מסוגל להחזיק.

ציטוט:

---

למה בכלל שידרגו את מערכת הקירור, לדעתך?

---

לא יודע. קונספירציה של היצרנים, אולי. אחרת איך לנד-רובר היו עושים כסף על מיכלי עיבוי משודרגים וראשי מנוע חדשים?

אולי יש הבדל בין מנועי דיזל ומנועי בנזין ?

ומה זה שאמרו על אודות טמפ' עבודה גבוהה יותר שמתאפשרת על ידי מע' סגורה בלחץ מה שמוביל לשריפה יעילה יותר ?

כל המערכות הינן סגורות ובלחץ. יש כאלה עם מיכל עיבוי וכאלה בלי, אבל כולן עובדות פחות או יותר באותו לחץ.
מיכלי עיבוי יש גם לדיזל וגם לבנזין והיו מערכות ללא מיכלי עיבוי גם בדיזל וגם בבנזין, לא ידוע לי על הבדל.

כמו שחנן כתב, עם או בלי מיכל עיבוי המערכת סגורה ובלחץ של אטמוספירה אחת בערך. ההבדל הוא מה קורה כשבכל זאת הטמפרטורה עולה מעבר לגבול מסויים, הלחץ עולה והשסתום שבמכסה נפתח - לאן הנוזל הולך. האם הוא נשפך על הרצפה או הולך למיכל עודפים?

היתרונות של מיכל העודפים הם כנראה..

* אין זיהום של הסביבה - נוזל ירוק ומגעיל לא נשפך על הרצפה, וזה חשוב מאד ליצרני הרכב.
* בדיקה קלה של נוכחות הנוזל, ויזואלית - לא צריך לפתוח את הפקק של הרדיאטור, אקט מסוכן כשהמנוע חם. גם חשוב מאד לייצרן, הוא מעדיף שהלקוח לעולם לא יפתח את מכסה הרדיאטור.

אני יכול לומר די בוודאות, שבסיקס עם מערכת קירור תקינה (רדיאטור חדש והכל עובד פיקס) לא נשפכת טיפה אחת של מיץ. כשהמערכת שלי היתה גבולית (רדיאטור ישן מאד עם שורות מבוטלות) הייתי רואה בצורה ברורה את העקבות של הנוזל הירוק שנשפך מצינור העודפים על דופן השלדה.

אני בטוח שיש מעבר לזה, אני לא מבין הרבה ברכב מודרני. אני מנחש שאיציק ישפוך הרבה יותר אור על הנושא...

בינתיים הספקתי לחשוב על שני יתרונות אפשריים:
1. במערכות שבהן עלולים להיווצר כיסי אוויר בראש המנוע או במקומות אחרים, מעדיפים שהמצנן יהיה מלא בנוזל, תמיד, עד למעלה.
2. זה בעצם מיכל רזרבי. אם יש דליפה קטנה, אז יש לך רזרבה גדולה ויותר זמן להבחין שגובה הנוזל ירד.

ובנוסף, אלו שנמרוד מנה.

אם יורשה לי לצאת חוצץ, ויורשה לי :lol:
טכנופוב זה טוב עד מידה מסוימת...
לא כל דבר שתוכנן אחרי שנות השישים (כאשר תכננו את ה 258) הוא טעות ויש לבטלו.
מנועים התקדמו ושופרו, נכון לפעמים במחיר אמינות, אבל חש אנשים (כל העולם) שמוכנים לשלם את המחיר.
ולעניננו:
המערכת הסגורה לחלוטין (כולל המיכל) עובדת טיפה שונה מהמערכת החצי פתוחה.
המיכל שם נקרא מיכל התפשטות ולא מיכל עיבוי.
מה מתפשט - גזים כמובן - אדים.
יש למיכל שני תפקידים:
1. כאשר המערכת מתחממת היא מתרחבת - ואז נוצר מחסור במים. הם מגעים ממיכל ההתפשטות.
2. נוצרים גזים במערכת והם צרכים להתפשט. המיכל שהוא בחציו ריק נותן מקום זה. במיכל הם גם מתקררים וחוזרים להיות נוזל.
עד כמה חשובה המערכת? לא יודע. מה שכן אין ספק שהיא מונעת לחלוטין איבוד מים אם המערכת תקינה

ע

מוני, טכנולוגיה היא טובה כשהיא פותרת בעיות.
תגדיר לפני שאתה מתחיל להתלהב מהטכנולוגיה , מה הבעייה שלך עם מע' הקירור של הסיקס?

ציטוט:

---

. כאשר המערכת מתחממת היא מתרחבת - ואז נוצר מחסור במים. הם מגעים ממיכל ההתפשטות.

---

2.

אין מחסור בנוזל צינון בסיקס תקין.

ציטוט:

---

נוצרים גזים במערכת והם צרכים להתפשט. המיכל שהוא בחציו ריק נותן מקום זה. במיכל הם גם מתקררים וחוזרים להיות נוזל.

---

נו, אז מה?

[quote="חנן א."]מוני, טכנולוגיה היא טובה כשהיא פותרת בעיות.
תגדיר לפני שאתה מתחיל להתלהב מהטכנולוגיה , מה הבעייה שלך עם מע' הקירור של הסיקס?

חנן - אין לי שום בעיה עם מערכת הקירור של סיקס.
להיפך - בשיחה פרטית עם אביגדור יעצתי לו לא לגעת.
האיבוד של כמה טיפות הוא אפסי וממש אין צורך לחפש להפוך את המערכת לסגורה. יש עוד כמה יתרונות אבל הם באמת לא שווים את המאמץ.

למעשה אין לי שום בעיות עם סיקס. הלוואי והיה לי אחד כזה.
רכב בסיסי ופשוט שקל מאוד לתקן אותו. הגישה לרוב המיכלולים נוחה תקלות פשוטות וכו...

הנקודה היא שהוא פשוט ובסיסי ועונה על צרכי יסוד
יש אנשים (אני אתה ועוד כמה משוגעים :wink: ) שזה מספיק להם, ויש שרוצים פינוקים.
כמו לדוגמה מערכת הזרקה, מתלים טובים, מזגן, רכב שקט ונוח ועוד ועוד
ויש כאלו שלא רוצים לזהם את האטמוספרה, ולהם יש ממיר, מערכת מים סגורה ועוד.

על הדברים האלו הטכנולוגיה שאחרי שנות השישים באה לענות :wink:

יש לי כמה ספרים משנות השישים שמסבירים את מכלולי הרכב.
נחש מה - כל הטכנולוגיה הבססית כבר היתה קימת אז.
מה לא קים - הפינוקים. אלו באו אחרי שנות השישים.
סך הכול באופן בסיסי מנוע הבנזין והדיזל לא השתנו הרבה ממלחמת העולם הראשונה, הם רק עודנו.
אבל גם לטכנולוגיה של "פינוקים" יש מקום ואין לזלזל בה.
ולהם נועדה

אופס
מלחמת העולם השניה :?
ותעלם מהקו התחתון

אני כנראה סנילי כי לא הבנתי נגד מה ומי אתה "יוצא חוצץ" ?
אתה מסכים איתי שהסיקס לא צריך שדרוג של מערכת הקירור. אז מה אתה רוצה?

בכל מיקרה, אני אומר. אם כבר יש מיכל עיבוי. למה לא להשתמש בו? הרדיאטור יהיה מלא לחלוטין על הזמן, ובדיקת הנוזלים תהיה נוחה יותר. גם כך אפשר לראות אם יש לכלוך המערכת, או בריחת גזים מראש המנוע.

חוץ מזה, למה למנוע ה V-8 יש במקור מיכל עיבוי??

קראתי קצת אתמול בערב, ואכן הסיבה העיקרית למיכל העיבוי, או מיכל הניקוז (Purge Tank, ואני חושב שניקוז היא המילה הנכונה) היא הנושא של מניעת אויר במערכת. יש מנועים שזה חשוב, כנראה שזה רוב המנועים המודרניים. הסיבה השנייה היא אכן הנושא של ידידותיות למשתמש - אפשר לראות את המפלס בעין, אפשר לפתוח את המיכל בלי להסתכן גם כשהמנוע חם.

אגב, המיכל צריך להיות הנקודה הגבוהה ביותר במעגל הקירור, כלומר גבוה יותר מהרדיאטור.

נמרוד, לא יצא לי לראות מיכלי עיבוי שגבוהים מהמצנן.
למה אתה חושב שהוא צריך להיות גבוה יותר?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן א.

נמרוד, לא יצא לי לראות מיכלי עיבוי שגבוהים מהמצנן.
למה אתה חושב שהוא צריך להיות גבוה יותר?

---

לפחות בפג'ו המעפנית שלי הוא יותר גבוה. ויתכן שאני מבלבל בין שני דברים, בין מיכל ניקוז אויר שזה מה שקראתי עליו, שדומה בתפקוד למיכל של משאבת הבלם, ואז מדובר במערכת שאין בה אויר, בכלל. ומצד שני יש מיכלי עיבוי פשוטים.

OK , אני מבין למה חשבת שהמיכל צריך להיות הכי גבוה אבל זה עובד שונה.
יציאת צינור העודפים אל מיכל העיבוי היא בנקודה הכי גבוהה במצנן וכך אם יש אוויר אז הוא יהיה הראשון שיצא מהמערכת אל הצינור, והצינור הזה מחובר לתחתית מיכל העיבוי כך שבכיוון של מעבר מים ממיכל העיבוי אל המצנן, הדבר הראשון שיצא מהמיכל זה מים.
אבל המיכל לא יותר גבוה מהמצנן, לפחות ברכבים שאני מכיר.
זה גם לא כל-כך אפשרי. החלק העליון של המצנן מגיע בד"כ כמעט עד מכסה המנוע ולכן מיכל העיבוי בדרך כלל (מוזר לי שאצלך זה שונה) לא יכול להיות גבוה יותר.

מיכל עיבוי לדגמי ג'יפ השונים היה סטנדרטי מתחילת שנות השמונים ואלך. בנצרת, כמו עם דברים אחרים, חסכו ולא התקינו מיכל כזה.
מעבר לכך, מיכל עיבוי הוא רק יתרונות וחסרונות אני לא רואה, פחות אובדן נוזל קרור, בדיקת מפלס פשוטה יותר והחשוב ביותר שמירה על טמפ' ממוצעת בהתאם להוראות היצרן- היצרן, לא תע"ר.
גם מערכת קרור תקינה מגיעה לנקודות קיצון בהן הלחץ עולה מעל קיבולת הרדיאטור- גלישה של אדים/מיים. כל שכן כאשר המערכת פחות ממושלמת, שם מיכל עיבוי מפצה ומונע אובדן נוזל קירור ואני מתכוון למשאבה, חלודה ואבנית במערכת ולא לטרמוסטט.
מכונאים שנטלו לעצמם מונופול על תוצר התיכנון של מהנדסי רכב, לא רק ג'יפ, ממליצים להתקין טרמוסטט עם נקודת פתיחה נמוכה יותר בטענה שהאקלים בארץ חם יותר מאשר בארץ היצור.. מעניין, חשבתי שגם בקליפורניה גדלים תפוזים, זיתים וענבים. וברצינות, האקלים דומה ורמת הטמפ' דומה. ורכב שנועד להימכר במדינות עם אקלים "טרופי" כמו ישראל עוברים התאמה- רדיאטור מוגדל, משאבת מיים אבל לא טרמוסטט עם פתיחה נמוכה יותר ע"מ לא לשנות את טמפ' העבודה הממוצעת.
אפילו גרנוול קינג ממליץ להתקין מיכל עיבוי. ממליץ? דורש!

אם וכאשר מתקינים, חשוב לשים לב שפקק הרדיאטור יהיה דו כיווני, שנפתח כאשרהנוזל מתחמם ומתרחב ברדיאטור ונפלט אל המיכל ונפתח כאשר נוצר תת לחץ ברדיאטור לאחר שנוזל הקירור מתקרר וכך שואב חזרה נוזל ממיכל העיבוי.

ברכב שלי, עם מערכת קרור כמו חדשה-רדיאטור לאחר ניקוי, משאבת מיים חדשה, מנוע נקי וטרמוסטט מקורי יש מעבר מיים הלוך ושוב ממיכל העיבוי לרדיאטור. אני לא רוצה לחשוב כמה היה עולה לי למלא את המיכל כל פעם עם נוזל קירור אם לא היה לי מיכל.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי מוני דיסקו

1. כאשר המערכת מתחממת היא מתרחבת - ואז נוצר מחסור במים. הם מגעים ממיכל ההתפשטות.
ע

---

מוני, כמעט נכון,
כשהמנוע מתחמם לא רק המתכת מתפשטת, מפלס הנוזל במיכל העיבוי עולה כשהמנוע חם, ולא יורד. המשחק עם הנוזל שבמיכל מאד ברור אם תסתכל על המיכל כשרכב קר ולא מונע ואחרי כמה זמן של נסיעה, תראה שכשהמנוע חם יש יותר נוזל במיכל ולא פחות נוזל,כשהמנוע קר הנוזל הזה שעבר למיכל חוזר למנוע וככה אין איבוד ואין אויר.

אשר,
לא הצלחתי להבין למה יש צורך להחליף את הפקק של הרדיאטור?
שמתי לב שברכבים פרטים (וולבו 740 לצורך הדוגמא), אין בכלל פקק על הרדיאטור, אלא רק על מיכל העיבוי.
נחזור רגע לג'יפ, יש פקק על הרדיאטור, יש צינורית למיכל העיבוי, יש מיכל עיבוי (ללא פקק כרגע). כדי לשדרג למערכת סגורה אני צריך להוסיף פקק לחץ למיכל העיבוי, או שיש צורך להחליף גם את הפקק של הרדיאטור? האם הבנתי נכון? אם כן, למה?

אביגדור

אם אתה רוצה מערכת עם מיכל התפשטות אז -

א. אתה צריך לבטל את הפקק על הרדיטור - כלומר להכניס פקק שלא חוסם כלל את המעבר אל מיכל ההתפשטות. כלומר להרכיב פקק רגיל ללא פורק לחץ.
ב. להרכיב על מיכל ההתפשטות פקק פורק לחץ למקרי חירום (לדוגמה כאשר יש התחממות יתר והמערכת עלולה להתפוצץ)

גם אז זה לא יהיה בדיוק מערכת התפשטות, אבל די קרוב.

מוני, זה לא נכון. ברדיאטור חייב להיות פקק פורק לחץ ע"מ לשמור על הלחץ הרצוי בתוך המערכת כדיי להוריד נק' רתיחה. הפקק נפתח בלחץ פנימי של 14 PSI וצריך להיות דו כיווני: כאשר הלחץ עולה מעל המקס' ברדיאטור, הלחץ העודף, בצורת אוויר/אדים/נוזל קרור עובר למיכל עודפים. כאשר הנוזל ברדיאטור מתקרר, הנוזל מתכווץ, נוצר לחץ שלילי.
אם הפקק חד כיווני, כלומר לא נפתח לזרימה פנימה אלה רק החוצה, נוזל קרור לא יחזור לרדיאטור ולמעשה יש לנו מיכל עודפים שאינו מחזיר נוזל למערכת, לא יותר מצנצנת פסולת.
אביגדור, ברוב המקרים מה שנמכר בחנויות זהו פקק דו כיווני. שווה לבדוק.

ישנם רכבים בהם פורק הלחץ נמצא במיכל העודפים, במקרה כזה המיכל נועד לעמוד בלחצים גבוהים, לא המיכל הסטנדרטי של ג'יפים.

פרקתי את מיכל העיבוי (הוא משמש עכשו כמיכל לסבון נוזלי...) ואני עובד עם מערכת פתוחה ללא לחץ בכלל, כולל שסתום הלחץ בפקק. הפסדתי 10 מעלות אך הרווחתי הרבה מאוד נזילות שנגרמות בעבודה תחת לחץ. מפעם לפעם אני מוסיף מים רגילים שיש להם יתרון של סתימת נזילות קטנות ומחיר סביר ועשיתי כך כ30K ק'מ בשטח וזה מוכיח את עצמו. גם במקרה של נזילה המים לא מתרוקנים היות והיא טפטוף בלבד שמאפשר לצאת מהשטח ,אך תחת לחץ הנזילה מתיזה את כל המים תוך דקות.

כחלק משיפור / החזרה לתצורה המקורית של מערכת הקירור של המנוע (החדש :lol: ) אני מרכיב מיכל עיבוי (או כל שם אחר שתרצו לקרוא לו).
מיקומו יהיה על הכנף בצד הנהג כלומר יחסית גבוהה אבל עדיין בערך בחצי הגובה של הרדיאטור.
צינור שרץ מפתח העודפים ברדיאטור אל המיכל עצמו, נכנס אל המיכל ומגיע לתחתיתו.
השאלה היא האם אני אמור למלא אותו בנוזל קירור או את הרדיאטור? האם הצינור אמור באמת להגיע לתחתית המיכל?
כל תשובה או הסבר יותר מפורט ממה שכבר נכתב על אופן פעולת המערכת והרכבתה יועלו לי רבות.
תודה רבה.
עירא

אל אלוהים, כזה ערב רב של מלל חסר פשר לא ראיתי מימי.
ראשית, תמיד, אבל תמיד, עם עלית החום, המים מתפשטים, ויש לדאוג להם למקום. התפשטות הפלדה אינה קשורה לעניין כלל.
- מערכת פתוחה – חיים רכס הוא כנראה היחיד בעולם שנשאר עם מערכת כזו. מערכת בה שורר לחץ אטמוספרי בלבד ברדיאטור. אין בניית לחץ עודף כלל.
- מערכת סגורה – כל מערכות הקירור (בעזרת נוזל) אשר בהם שורר לחץ הגבוה מהלחץ האטמוספרי, ובעקבות כך עולה נק. הרתיחה של הנוזל.
מכאן, שכל הדיון ייסוב אך ורק על מערכות סגורות, והן יחולקו לשלוש קבוצות.
1) דור א'- מערכות בהם אין מיכל התפשטות. לרדיאטור אזור אטימה אחד, ולפקק אטם אחד קפיצי. מערכות אלה, ישנות יחסית, קיימות הן בדיזל והן בבנזין. מאוד נפוצות בטרקטורים עד שנות ה-90 המאוחרות, יצאו בהדרגה מרכב פרטי בשנות ה-80. עקרון פעולה: יש להשאיר 3-2 ס"מ מרווח אויר בראש הרדיאטור. מרווח זה ישמש להתפשטות נוזל הקירור. במידה והנהג ימלא את הרדיאטור עד תומו, אזי, עם עליית החום והתפשטות הנוזל, יצאו עודפי המים דרך הפקק, כמובן לאחר שיתגברו על כוח הקפיץ. בבדיקת המים ביום שלמחרת כמובן שיהיו "חסרים" מים. אך זה יהיה מחסור תקין. חסרונות: היות שיש תמיד חמצן במערכת, והיות שהנוזל נוטה להקציף, תהיה הסעה של חמצן בכל המערכת, ודבר זה מטבעו יוצר קורוזיה. מעבר לכך המגע של הבועיות עם דופן חמה / קרה (מנוע / רדיאטור) גורע מהיכולת הכללית של הסעת החום – על כך הרחבתי בעבר.
2) דור ב' – מערכות בעלות מיכל עודפים. מיכל זה אינו מיכל עיבוי כלל! אין בו כל תהליך של עיבוי, ואין בו שום תהליך הקשור באדים. מערכות אלה החליפו את הדור הקודם, ופתרו את נושא מרווח האויר. בצוואר הרדיאטור שני משטחי אטימה, עליון ותחתון, ובניהם מותקן חור היוצא אל צינורית. פקק הרדיאטור אוטם תמיד את חלקו העליון של הצוואר, ואילו חלקו התחתון של הצוואר אטום כנגד הקפיץ. כמו כן מותקן בפקק, באטם התחתון שסתום אל חוזר הזורם רק כלפי הרדיאטור. הצינורית מהצוואר מחוברת אל מיכל העודפים, וטבולה בו בצורת סיפון. אין חשיבות לגובה מיכל העודפים, שכן מערכת סיפון תמיד תהיה מלאה בנוזל. עקרון פעולה: עם עליית החום, לחץ הנוזל מרים את האטם התחתון של הפקק, ורק עודפי הנוזל, זורמים דרך הצינורית אל מיכל העודפים. בזמן קירור המנוע, נוצר תת לחץ ברדיאטור, היונק נוזל דרך שסתום האל חוזר, דרך הצינורית ממיכל העודפים. יתרונות: אין חמצן במערכת. חסרון: מערכת זו לא יודעת לנקז אויר. לדוגמא: לאחר החלפת נוזל קירור, לא ניקז פלוני את מערכת הקירור עד תומה, ונשארו במערכת הקירור כ-500CC אויר. עם עלית טמפ' הנוזל, נדחס האויר הכלוא. נניח שבפקק הרדיאטור ברכב יפני מותקן שסתום 1 אטמוספירה, אזי 500CC אויר הדחוסים ל-1 אטמ' (מנומטרי) יקטינו את ניפחם בחצי, ויפנו 250CC לנוזל. כמובן שזהו חלל עצום מהנדרש להתפשטות, ולכן לא תצליח המערכת לנקז את האויר הכלוא. חסרון נוסף, במידה ויש חור קטן בצינור עליון, וממנו יצאו מים, אזי בזמן התקררות המנוע, יחדור ממנו (מהחור) אויר בחזרה לרדיאטור, ולמעשה ישתק את מיכל העודפים. אלמוני, שרגיל לבדוק את מפלס הנוזל רק במיכל העודפים, לא יבחין בירידת המפלס ברדיאטור עצמו. מכאן... עצה, תמיד לבדוק גם ברדיאטור עצמו!
3) דור ג' – קיים ברוב הרכב האמריקאי משנת 2000. נפוץ ברכבים ארופאים משנתון זה. מיכל התפשטות בלחץ. במערכת זו פקק הרדיאטור משמש כפקק מילוי בלבד, ואינו משפיע לחץ העבודה. מיכל ההתפשטות הינו מיכל לחץ לכל דבר, ושורר בו לחץ זהה ללחץ ברדיאטור. למיכל ההתפשטות יש פקק לחץ רגיל (אטם אחד), מיכל זה חייב להיות מפולס או גבוה מהרדיאטור. הרדיאטור מחובר אל מיכל ההתפשטות בחיבור ישיר בעל צינור אחד בלבד. קרי לחץ יש במיכל, אך זרימה אין. עקרון פעולה: עם עלית הלחץ ברדיאטור, עודפי הנוזל זורמים למיכל, האויר במיכל ההתפשטות נדחס, ומפנה מקום לנוזל. לאחר קירור המנוע, חוזרים עודפי הנוזל בחזרה לרדיאטור. יתרון: 1. ניקוז אויר מצויין ישר למיכל ההתפשטות. 2. יכולת התפשטות עצומה עקב גודלם של המעברים, והשימוש בתא אויר כמשכך. חיסרון: וכאן באה הבעיה, סדק במיכל ההתפשטות בזמן פעולת המנוע, יגרום לרתיחה ודאית. יש לזכור שמדובר על מיכל פלסטי. איכות המיכל משתנה מיצרן ליצרן. לרוב היצרנים האמריקאים, המיכל ממש משוריין עם צלעות חיזוק. לכל בעלי הלנדרוברים, ראו הוזהרתם.
יש להדגיש שנושא ניקוז האויר ממערכת קירור הינו נושא קריטי באחזקת הרכב. למספר מנועים קיימת בעייה אמיתית בנושא ניקוז האויר
מקווה שעשיתי קצר סדר,
בברכה,
קיד.

עירא כתב:

ציטוט:

---

השאלה היא האם אני אמור למלא אותו בנוזל קירור או את הרדיאטור? האם הצינור אמור באמת להגיע לתחתית המיכל?

---

אני אתאר איך המערכת מחוברת אצלי (והיום אפילו עבדה...):
הצינור אמור להגיע לתחתית המיכל (כמובן לאחר שניקית את המיכל ולא נשאר גרגר חול - אצלי אפשר היה לבנות מיכל שלם עם החול להיה שם...).
אתה ממלא היכן שבא לך, בתנאי שהנוזל במיכל העודפים יהי בית סימן המינימום ובין סימן המקסימום. אם אין לך סימונים על המיכל, אני יכול לבדוק לך את הגובה של הסימן, ואז תסמן בעצמך.

אביגדור

א. תודה למגיבים.
ב. אביגדור, המיכל שיש לי הוא חדש אז אין מה לדאוג מחול וייש עליו סימונים.
ג. קיד, הסבר שלך מאוד מעניין, ממנו הבנתי שהמערכת אצלי הינה דור ב'.
ממה שהבנתי, ותקן אותי אם אני טועה, במידה וייש חור בצינור מהרדיאטור למיכל עודפים, המערכת הופכת ליהיות כמו דור א' ולכן חשוב לבדוק גובה נוזל ברדיאטור ולא להסתמך על המיכל עודפים. כמו כן יש צורך לנקז אוויר מהמערכת (דבר שלא ביצעתי עדיין) ולדאוג שלא יהיה כלל אוויר ברדיאטור ובצינור המוביל ממנו אל המיכל עודפים. ובעצם איך מומלץ לנקז את האוויר.
תודה,
עירא

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי עירא

... במידה וייש חור בצינור מהרדיאטור למיכל עודפים, המערכת הופכת ליהיות כמו דור א' ולכן חשוב לבדוק גובה נוזל ברדיאטור ולא להסתמך על המיכל עודפים.

---

נכון!

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי עירא

כמו כן יש צורך לנקז אוויר מהמערכת (דבר שלא ביצעתי עדיין) ולדאוג שלא יהיה כלל אוויר ברדיאטור ובצינור המוביל ממנו אל המיכל עודפים. ובעצם איך מומלץ לנקז את האוויר...

---

למלא מים ברדיאטור עד תומו, לסגור את הפקק, ולהניע את המנוע. לאחר פתיחת הטרמוסטט (ניתן להרגיש ביד את הרדיאטור מתחיל להתחמם) פותחים את פקק הרדיאטור בזהירות בעזרת סמרטוט עד המדרגה הראשונה של הפקק. אתה כבר תשמע את שיחרור הלחץ. לסגור בחזרה את הפקק. פתיחה זו תאפשר לאויר הכלוא לצאת. למחרת היום, לפתוח שוב את הפקק, במידה וחסר, להשלים בנוזל. סוף התהליך.
בברכה,
קיד.