היכן הכביש? מי סלל? מתי? לשם מה?
מה באופק?
Printable View
היכן הכביש? מי סלל? מתי? לשם מה?
מה באופק?
הכביש שהולך צפונה מכסיפה לכיוון הרי עירא?
לא ברור לי איפה, אבל הכביש מנדטורי ויעידו על כך האבנים ה"שתולות" משמאלו.
נעיצת אבנים גדולות בקרקע כתשתית לכביש היא שיטה מנדטורית ידועה.
יקירי:
אנחנו מתקדמים יפה.
בין הפותרים נכונה תוגרל חבית נפט.
מצד שמאל רואים את הסוללה לקו הרכבת התורכית .התמונה מאזור שיבטה לכיוון מערב. מדוע הורסים את הכביש
דרך הסולינג המנדטורית באזור המכתש הגדול, לצורך חיפוש מחצבים?
גם אני מהמר על ציר "חוב",אלא שעם כיוון מעט שונה - הדרך הישנה משבטה צפונה, המפגש עם ציר מסילת הרכבת, ולידה היה אפילו קידוח נפט לפני כ-10 /15 שנים.
מה שמוזר לי באיזור הזה זה הכבשים. על אף שלא הייתי שם שנים רבות, נראה לי מוזר שבקצה שטח האש שם יתמקמו בדואים. אף פעם לא היו...
P, מי מתקדם יפה? בינתיים התפרסנו על 3-4 כיוונים שונים...
גם אני מהמר על הכיוון הזה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי shmil
ולגבי הכבשים- יש גם יש באיזור הזה בדואים..
נמרוד, יקיריי:
מנדטורי זה כיוון טוב, בעיקר הכיוון האנגלי... עכשיו רק צריך קצת להתאמץ ולמצוא איפה חיפשו הבריטים נפט כפי שמרומז בפרס. גם אזור מכתש גדול זה כיוון מעניין.
כביש הנפט נסלל לאיזור ירוחם ומשם למכתש הגדול לכיוון מעלה עקרבים ע"י חברת IPC.
האם צולם בירידה לבקעת דימונה כשבאופק רכסים שמעל המכתש?
מה שנשאר מהכביש הישן שהוביל מצומת הנגב דרך הר צבוע ורכס ירוחם אל צומת ירוחם.
מצטרף לדורון.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
יקירי:
40% יש לך.
הכביש נסלל על ידי הבריטים בשנות ה20 - שווה עוד 20%?
בהמשך לדורון... מניתוח של התמונה נראה שהכביש הנוכחי נמצא משמאל, ולכן התמונה מצולמת מכיוון דרום מזרח לצפון מערב, בקטע הישר והשטוח של הכביש - נחל צבוע - והרכב שבחזית הוא לכן הר צבוע? מה מעניין שם, אני לא יודע... ואולי אני באופסט והתמונה כן מצביעה לעבר הר אבנון, אבל זה פשוט לא מסתדר לי.
יקירי:
אח....איזה יופי.....
באמת זיהוי מעולה אבל הפוך על הפוך. יש עוד קטע שבו "הכביש נמצא משמאל" לצילום - והוא דווקא מוביל למסקנה הפוכה לגבי כיוון הצילום - כל השאר נכון....
כלומר: ברקע אכן רכס הר צבוע אבל התמונה מצולמת סמוך מאד לצומת הנגב לכיוון דרום מזרח, ממש על יד חניון האקליפטוסים החביב על יד מעביר המים.
עכשיו נשאר רק הסיפור ההסטורי.
הר אבנון בנוי מתצורת אבנון, חילופים של גיר קשה ורך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
מה שרואים באופק זה צור משאש וקירטון מנוחה בשיא הגובה, בסדר ההופעה ברכסים צבוע וירוחם הראשון מאופיין בצור משאש והמנוחה בשיא הגובה ואילו בשני המשאש נמוך בחצי גובה, הערכה שלי שמסתכלים לכיוון רכס צבוע.
אופס..
ככה זה כמתחילים לכתוב תשובה והולכים לבדוק ת'מפה..
:oops:
כביש 6? צינור גז? רכבת?
הכביש הוא כביש שנסלל ע"י חברת סטנדרט אויל של רוקפלר בשנת 1926 כחלק ממאמצי החברה לחפש נפט בארץ אחרי שקבלו זכיון מהמנדט הבריטי. בהזדמנות חגיגית זאת הם "חידשו" גם את הדרך הנבטית/רומית של מעלה עקרבים.
חברת IPC "עירק פטרול קומפני" הייתה חברת הנפט שסיפקה את הנפט לבתי הזיקוק משנת 39 עד מלחמת השיחרור .
יקירי:
כמעט נכון.
חברת "סטנדרט אוייל" האמריקאית קיבלה זכיון מהתורכים לחפש נפט בהר הנגב. היא סללה ב - 1914 את הדרך מחברון לבאר שבע ומבאר שבע מזרחה לכיוון ראס זווירה (ראש זהר) וכורנוב (ממשית). הדרך הגיעה עד ממזרח למושב נבטים של ימינו ומשם התפצלה דרומה לתל אל מילח' (תל מלחתה - ש"ת נבטים) וראס זווירה וכורנוב.
את הכביש בתמונה הוסיפו האנגלים. בשנת 1927 פרצו האנגלים את הדרך ממשית דרך נקב - א - צופעי (מעלה עקרבים) לעין חוסוב (עין חצבה) ולאורך הערבה עד עקבה. "על הדרך" שיקמו האנגלים את הסכרים העתיקים שהיוו את מפעל המים הנבטי העצום שסיפק מים לעיר ממשית, ועוד הוסיפו ובנו את הסכר המזרחי החדש - הכל כדי לספק מים לסוללי הדרך. מים אלה היו אחרי כן מקור המים העיקרי של תחנת משטרת המדבר שהוקמה על שרידי ממשית לאחר מכן. בשנת 1938 נסלל הכביש שבתמונה שנקרא "כביש הנפט" - מצומת הנגב בכביש באר שבע - ניצנה - עוג'ה אל חפיר לכיוון המכתש הגדול. האנגלים הובילו את המים במיכליות דרך מישור ירוחם לכיוון "כביש הנפט" שהגיע ממערב אל המכתש. רק בשנת 1952 נפרץ הקטע האחרון של הכביש שחיבר את ירוחם, דרך המעלה במכתש הגדול - עם אורון. וכך יכלו הנוסעים לאילת לנוע מבאר שבע דרך "כביש הנפט" לכיוון המכתש הגדול, לרדת לאורון ומשם דרך מעלה עקרבים לערבה ומשם לאילת. לשימחתנו / צערנו - כביש חדש ומשוכלל נסלל על בסיס "כביש הנפט" לפני כ - 20 שנה. הכביש הישן המצוי בצידי הכביש המודרני אינו מתוחזק עוד ודינו - הרס איטי בשיני הזמן...
בקרו בו, טיילו לאורכו - וחנו בצל חורשת האקליפטוסים הסמוכה למקום חיבורו לצומת הנגב. שווה עצירה, קפה - ואפילו ארוחת צהריים.
הרבה מסעות אלונקה עשיתי לאורכו בזמנו, שהסתיימו בבקבוק "טמפו" בירוחם ושטחי האש משני צידיו היו כבית שני. אח, החום והזבובים.
עדיין אפשר לראות כמה מהעיקולים הישנים מדופנים בחביות.
ארז