נעילת זיקה לדיפ הקדמי (שהפך לדיון איכותי על פעולת נעילה אוטומטית)

האם לאחר הלחמת הדיפ הקדמי לצורך נעילה קבועה אני יכול לשחחר את הנעילה ע"י פתיחת הלוקרים

הידניים ביציה מהשטח? הג'יפ לא 4X4 קבוע.

ברי

התשובה חיובית.

רק כדאי לזכור שגם בשטח עם לוקרים נעולים הג'יפ לא ירצה להסתובב. בקרקע שהיא לא לגמרי חסרת אחיזה ההגה יהיה מאוד קשה והג'יפ יפנה ברדיוסים ענקיים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

התשובה חיובית.

רק כדאי לזכור שגם בשטח עם לוקרים נעולים הג'יפ לא ירצה להסתובב. בקרקע שהיא לא לגמרי חסרת אחיזה ההגה יהיה מאוד קשה והג'יפ יפנה ברדיוסים ענקיים.

---

הג'יפ בעל הגה כח,אתה חושב שזה יוכל ליגרום נזק למשבת הגה?

ברי

היא תעבוד קשה יותר זה בטוח. אני לא יודע לומר בכמה זה יקצר לה את החיים. אצלי הג'יפ נסע עוד 8 שנים לאחר שניסיתי נעילה כזו במשך חודשיים ולא נרשמו תקלות במשאבה או בתיבה.

אי-שחרור הלוקרים על מצע בעל אחיזה טובה (למשל סלע יבש) עלול לגרום לגזירת ציריה, ובכל מקרה לא מוסיף בריאות רבה למכללי רכבת ההנעה.

גיתאי

עם נעילה אוטומטית, בזמן שהרכב משולב 4X4 רוב הזמן הנעילות בכלל לא משתחררות, וכמובן שבכל סיבוב הן נעולות לחלוטין. כך אם צירייה נגזרת כלכך בקלות, היא היתה נגזרת לכל הנעולים כפול עם נעילה אוטומטית מקדימה.

בקיצור, נעים זה לא יהיה בשטח בנסיעה מהירה, אבל מבחינת עומסים זה יהיה כנראה בסדר.

אם היית נוסע, ערן, עם ספול קדמי ועם נעילה אוט' קדמית ב4X4 בשטח, היית רואה שהבדלי הרדיוסים וההבדל בקושי סיבוב ההגה בין שני המקרים הם עצומים, ובהכרח היית מגיע למסקנה שהנעילה הקדמית לא נעולה בסיבוב, אחרת גם ההתנהגות היתה זהה.

ההבדל בין ספול לבין אוטומטית הוא בכך, שאם אתה נוסע ב2X4 בשטח אז אתה לא מרגיש בכלל את הנעילה הקדמית, כי כאשר אין עומס היא משוחררת.

אבל ברגע שמשלבים 4X4 עקב הפרשי מהירויות/מסלולים בין הסרנים הנעילה ננעלת וההרגשה היא ממש לא נעימה. אני כבר לא משתמש כמעט לעולם באופציה של 4X4 HIGH בשטח עם אחיזה טובה, וגם בLOW אני משתדל לנסוע רק איפה שצריך למרחקים קצרים מאוד.

אני לא יודע איך החלטת שהנעילה הקדמית ננעלת, אבל אני אומר לך, שוב, שכמה שיש לך הרגשה לא נעימה עכשיו, היא היתה הרבה הרבה יותר לא נעימה אם הנעילה היתה באמת נעולה, כמו ספול.

אני מכן לעשות נסיון בטיול הבא, וגם אתה יכול:

אני אסמן בגיר את החלק העליון של שני הצמיגים הקדמיים, אעשה סיבוב ב4X4, ואראה לאחר הסיבוב אם הסימונים נשארו באותו מקום, אחד ביחס לשני. אני מהמר שלא.

עשיתי בדיקה עכשיו ו.. הסימונים על הגלגלים לא נשארו מקבילים בכלל. :shock:

כנראה שבאמת זיקה זה סיוט אם כך, כי נעילה קדמית זה כבר לא תענוג גדול.

ערן, איזו נעילה יש לך בסרן הקידמי?

לוקרייט

תודה. למישהו יש נסיון עם נו-סליפ בסרן קידמי?

בוזי, אם אתה מחפש הבדלים בתפקוד נו-סליפ קדמי ביחס ללוקרייט, אתה לא תמצא אותם, לעניות דעתי, בהקשרים של היגוי, אחיזה וכו' אלא אך ורק ברעשים שהנעילה מפיקה. זה לפחות ע"פ הצהרת היצרן. אין הבדל בין הנעילות בקטע של מתי כל צד ננעל, משתחרר וכו'.

לדעתי גם בעניין של הרעשים אין מה להשקיע בנו-סליפ קדמי, כי קשה עד בלתי אפשרי להבחין מסיפון הרכב בקליקים של לוקרייט קדמי.

הנו-סליפ הוא פיתוח של הלוקרייט ע"י אותו יצרן; חזק ושקט יותר, אבל עיקרון הפעולה זהה לגמרי, ולכן גם התופעות המורגשות אמורות להיות זהות.
בנעילה אוטומטית שני הגלגלים נעולים כברירת מחדל, כאשר בסיבוב על משטח בעל אחיזה טובה הגלגל החיצוני מפעיל לחץ על הנעילה (בשל מהירות סיבוב מאולצת גדולה יותר מאשר הפנימי) ומתנתק ממנה זמנית, כך שרק הגלגל הפנימי מקבל כח.
אין תועלת בנו-סליפ בסרן קדמי מאחר והתנהגותו זהה ללוקרייט מלפנים הן בהנעה אחורית והן בהנעה משולבת.

גיתאי

חנן וגיתאי,
אני חולק על דעתכם בנוגע לעיקרון הפעולה וההתנהגות של הנו סליפ.
מנסיוני עם נו סליפ (התקנתי אחת בסרן האחורי של הקורנדו בזמנו), היא מתנהגת באופן שונה מלוקרייט.
לוקרייט מתחילה "לרצ'ט" כאשר אחד הגלגלים מאולץ להסתובב מהר יותר מהקורונה, ומכאן ההתנהגות הלא נעימה והלא צפויה.
בשונה ממנה, הנו סליפ מנתקת לגמרי את הגלגל המהיר יותר, עד שקורה אחד משניים:
א. מהירות הקורונה והגלגל המהיר חוזרים להיות שווים;
ב. מומנט גדול המגיע מהפיניון דוחף את הקרוס שאפט, הדוחפת בתורה את החלקים הזחיחים (הניתנים להזחה, ככה אומרים?) בנעילה, ואז היא שוב ננעלת.


אם למישהו יש ניסיון עם נו סליפ קידמי, אשמח לשמוע.
אם לא, תשמעו ממני מתישהו ;)

בעז

בוזי

שים לב למה שכתבתי - אני לא אומר שאין הבדל בין הנעילות, ודאי שיש. אבל אני התייחסתי ספציפית לסרן קדמי. בכל מצבי ההנעה בסרן קדמי אין שום הבדל ביניהן לעניין "חוויית הנהיגה".

גיתאי

אתה לא חולק על דעתנו.

הלוקרייט אכן מרצ'טת ולאחר כל כניסה של הגג"ש הפנימי מהשיניים של הגג"ש החיצוני ברגע שמגיע שקע מול שן הם חוזרים להיצמד, ואז הם נפתחים שוב וחוזר חלילה, ומכאן קולות הריצ'וט, אבל הגלגל החיצוני משוחרר להסתובב מהר יותר מהקייס. לא זה מה שגורם להתנהגות הלא נוחה, אלא העובדה שרק הגלגל הפנימי מניע את הרכב.
בנו-סליפ יש טבעת סינכרון שמונעת את חזרת הגג"ש הפנימי ללא צורך, ואז נמנעים קולות הריצ'וט אבל תנאי החזרה לעבודה של הציריה הוא זהה: כאשר מהירות הקייס מתכנסת למהירות של הגלגל. גם כאן רק הגלגל הפנימי מניע את הרכב, וההתנהגות הלא נוחה היא זהה, למעט הרעש.

אגב בסעיף ב' שלך מה שקורה זה שהתנאי לא' מתמלא. אין צורך בשני הסעיפים בנפרד.

גיתאי,

ציטוט:

---

התנהגותו זהה ללוקרייט מלפנים הן בהנעה אחורית והן בהנעה משולבת.

---

זה מנסיון? כי בסרן אחורי לוקרייט ונו סליפ ממש לא מתנהגות בפניות באופן זהה, באופן משמעותי. זה לא רק עניין התיקתוקים והבומים, אלא התנהגות צפוייה ונעימה הרבה יותר.
בכל שאר המצבים - כן, וזה טוב.

הערה: אני לא מתנגח חלילה, אני מנחש על סמך נסיוני עם נו סליפ מאחור, שהיא תהיה נעימה יותר מלוקרייט גם ובעיקר בסרן קידמי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

אתה לא חולק על דעתנו.

הלוקרייט אכן מרצ'טת ולאחר כל כניסה של הגג"ש הפנימי מהשיניים של הגג"ש החיצוני ברגע שמגיע שקע מול שן הם חוזרים להיצמד, ואז הם נפתחים שוב וחוזר חלילה, ומכאן קולות הריצ'וט, אבל הגלגל החיצוני משוחרר להסתובב מהר יותר מהקייס. לא זה מה שגורם להתנהגות הלא נוחה, אלא העובדה שרק הגלגל הפנימי מניע את הרכב.
בנו-סליפ יש טבעת סינכרון שמונעת את חזרת הגג"ש הפנימי ללא צורך, ואז נמנעים קולות הריצ'וט אבל תנאי החזרה לעבודה של הציריה הוא זהה: כאשר מהירות הקייס מתכנסת למהירות של הגלגל. גם כאן רק הגלגל הפנימי מניע את הרכב, וההתנהגות הלא נוחה היא זהה, למעט הרעש.

אגב בסעיף ב' שלך מה שקורה זה שהתנאי לא' מתמלא. אין צורך בשני הסעיפים בנפרד.

---

אנחנו מתארים אותה התנהגות במילים שונות.
אני עדיין חולק, אבל זה בדקויות.
בעוד שהלוקרייט, בזמן פנייה, ננעלת לשבריר שניה ומשתחררת שוב, וע"י כך מזעזעת את כל הרכב, בנו סליפ זה לא קורה. זה הבדל קטן, ושאלתי היא, האם מנסיון של מישהו, הוא משמעותי.

את העובדה שהרכב מונע ע"י הגלגל הפנימי (קדמי ואחורי) אי אפשר לשנות, וזה בהגדרה יגרום לרדיוס סיבוב גדול יותר.
כנ"ל רגע ההתחברות וההתנתקות של הנעילה, שקורה בזמן לא ידוע ולא צפוי.
השיפור בנוסליפ לעומת לוקרייט, הוא בזמן שהיא כבר משוחררת, התנהגותה חלקה ואחידה.

ואגב:
סעיף ב' הוא לא תוצאה של א'. סעיף ב' עושה OVERRIDE לא', כלומר, יכול בהחלט להתקיים תו"כ פנייה.
אם בזמן פנייה, כשהנעילה משוחררת, אתה נותן הרבה גז - הפיניון מצמיד את הגג"שים הפנימיים לחיצוניים, ואז הנעילה ננעלת.
ובדוגמאות: סעיף א' זה מה שקורה כשסיימת פנייה. סעיף ב' זה מה שקורה שנתת גז חזק תו"כ פנייה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי בוזי

גיתאי,


זה מנסיון? כי בסרן אחורי לוקרייט ונו סליפ ממש לא מתנהגות בפניות באופן זהה, באופן משמעותי. זה לא רק עניין התיקתוקים והבומים, אלא התנהגות צפוייה ונעימה הרבה יותר.
בכל שאר המצבים - כן, וזה טוב.

הערה: אני לא מתנגח חלילה, אני מנחש על סמך נסיוני עם נו סליפ מאחור, שהיא תהיה נעימה יותר מלוקרייט גם ובעיקר בסרן קידמי.

---

תאורטית אתה צודק. אלא שבהנעה אחורית אין שום משמעות להימצאותה של נעילה קדמית (גם ברכב ללא לוקרים, כמו סופה), ואילו בהנעה משולבת:

• קרקע בעלת אחיזה גרועה/גבולית - הנעילה נשארת נעולה וממילא אין הבדל בין לוקרייט לנו-סליפ
• קרקע בעלת אחיזה טובה - גם בלוקרייט לא מרגישים שום ריצ'וטים, תקתוקים או זעזועים כשהיא משוחררת

בנוסף, כמה אחוז מהנסיעה בשטח אנחנו משלבים להנעה קדמית? זניח למדי, ואם כבר אז בד"כ בקרקע בעלת אחיזה גבולית (בוץ, כורכר). המצב היחיד שעולה בראשי כרגע שבו הנעה קדמית משולבת בקרקע בעלת אחיזה טובה הוא בזחילת סלעים, ואז אפילו אם היו תופעות לוואי הן ממילא חסרות משמעות.

גיתאי

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי בוזי

בעוד שהלוקרייט, בזמן פנייה, ננעלת לשבריר שניה ומשתחררת שוב, וע"י כך מזעזעת את כל הרכב

---

הכח שנדרש כדי לשחרר את הלוקרייט הוא אפסי. אתה עושה את זה באצבע אחת על הגלגל, אז זה בטח לא כח שמזעזע את הרכב. אני לא יודע על אילו זעזועים אתה מדבר, ונסעתי איזה שנה או שתיים, או שמונה, עם נעילה אוט' אחורית. אי הנוחות הפיזית היחידה היא מכך שהגלגל הקדמי מניע את הרכב וזה זהה לכל הנעילות האוט'.

ציטוט:

---

סעיף ב' הוא לא תוצאה של א'. סעיף ב' עושה OVERRIDE לא', כלומר, יכול בהחלט להתקיים תו"כ פנייה.
אם בזמן פנייה, כשהנעילה משוחררת, אתה נותן הרבה גז - הפיניון מצמיד את הגג"שים הפנימיים לחיצוניים, ואז הנעילה ננעלת.
ובדוגמאות: סעיף א' זה מה שקורה כשסיימת פנייה. סעיף ב' זה מה שקורה שנתת גז חזק תו"כ פנייה.

---

במצב כזה כשאתה מתחיל לתת גז, הקייס מסובב את הגלגל הפנימי, וכשאתה לוחץ עוד יותר גז הגלגל הפנימי משווה את מהירותו לגלגל החיצוני (תוך כדי סחרור על הכביש ) ואז הקייס מניע גם את הגלגל האחורי. רק כשמהירויות שני הגלגלים משתוות הקייס יניע את שניהם.

שזה מזכיר במשהו את א' :

ציטוט:

---

א. מהירות הקורונה והגלגל המהיר חוזרים להיות שווים

---

לא?

אין שום פעולה לא חלקה בסיבוב ברכב נעול לוקרייט מאחור. האפקט היחיד הלא נעים שיכול להווצר הוא בנסיעה איטית מאוד (מהירות הליכה בערך) כאשר הרכב נמצא במצב שיוט (בין האצה להאטה) ואז הנעילה יכולה להשתגע ולהעביר מומנטים ימין ושמאל בצורה מחזורית.

למעט המצב הזה (וקליקים שנשמעים לעיתים, לא תמיד אם ההתקנה נכונה), אתה לא מרגיש את קיומה של הנעילה מאחור.

במצב של לחיצה בריאה על הגז בסיבוב, הקרוס שאפט לוחץ את חלקי הנעילה יחד ונועל אותה.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג

במצב כזה כשאתה מתחיל לתת גז, הקייס מסובב את הגלגל הפנימי, וכשאתה לוחץ עוד יותר גז הגלגל הפנימי משווה את מהירותו לגלגל החיצוני (תוך כדי סחרור על הכביש ) ואז הקייס מניע גם את הגלגל האחורי. רק כשמהירויות שני הגלגלים משתוות הקייס יניע את שניהם.

שזה מזכיר במשהו את א' :

לא?

---

מזכיר, דומה, ואם זה לא היית אתה הייתי עוצר כאן, אבל...

מההתרשמות שלי, לא.
בזמן פנייה, הקייס מניע את הגלגל הפנימי. אתה מוסיף גז, מעבר למומנט מסויים שמועבר דרך הקייס, הקרוס שאפט דוחף את שני הגג"שים הפנימיים החוצה, נועל את הגלגל החיצוני, ובכך מאלץ את שניהם להסתובב במהירות שווה. זה קורה לפני שהגלגל הפנימי הספיק להגיע למהירות של החיצוני (על כביש הצמיג לא מסתחרר כ"כ בקלות).
אז מרגישים בעיטה בתחת, היגוי יתר, שמחה וששון. זה ב'.

א' הוא המצב בו סיימת את הפנייה עם אותו מומנט בקייס שאיתו התחלת אותה, הגלגל החיצוני יורד למהירות של הקייס, והנעילה ננעלת.

זה אותו דבר כשאתה מסביר לפקיד בנק מה זו נעילה אוטומטית, אנחנו יכולים להיות יותר מחודדים.

נעילה אחורית נעולה גורמת לתת היגוי ולא להיגוי יתר (הרכב שואף להמשיך ישר), וזה בא בניגוד להיגוי היתר הטבעי של רכב עם הנעה אחורית.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי בוזי

בזמן פנייה, הקייס מניע את הגלגל הפנימי. אתה מוסיף גז, מעבר למומנט מסויים שמועבר דרך הקייס, הקרוס שאפט דוחף את שני הגג"שים הפנימיים החוצה, נועל את הגלגל החיצוני, ובכך מאלץ את שניהם להסתובב במהירות שווה. זה קורה לפני שהגלגל הפנימי הספיק להגיע למהירות של החיצוני (על כביש הצמיג לא מסתחרר כ"כ בקלות).

---

כאן זה פשוט לא נכון. כל עוד הגלגל החיצוני מסתובב מהר יותר מהקייס, הגג"ש עם התעלה מקדים בכמה מילימטרים את הקרוס שפט. אין מגע בין הקרוסשפט לשפת התעלה. בשביל שהקרוסשפט יצליח להשיג את שפת התעלה הוא צריך קודם לדחוף איתו את שפת התעלה של הגלגל הפנימי עד שהיא תגיע לאותו מיקום כמו שפת התעלה של הגג"ש החיצוני. זה גם אומר שהגלגל הפנימי הגיע למהירות של הגלגל החיצוני.

ציטוט:

---

מאלץ את שניהם להסתובב במהירות שווה. זה קורה לפני שהגלגל הפנימי הספיק להגיע למהירות של החיצוני

---

אתה שם לב שזה משפט עם סתירה פנימית. כן?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ערן המסוקס

נעילה אחורית נעולה גורמת לתת היגוי ולא להיגוי יתר (הרכב שואף להמשיך ישר), וזה בא בניגוד להיגוי היתר הטבעי של רכב עם הנעה אחורית.

---

זה נכון כל עוד הגלגל הפנימי מניע ויש אחיזה. כשהנעילה ננעלת בזמן סיבוב, איבדת אחיזה, ואתה בהיגוי יתר.

ציטוט:

---

זה נכון כל עוד הגלגל הפנימי מניע ויש אחיזה. כשהנעילה ננעלת בזמן סיבוב, איבדת אחיזה, ואתה בהיגוי יתר.

---

זה מעניין, כי כשזה קורה אני מרגיש שהרכב שואף להמשיך ישר בכוח בזמן סיבוב. מרגיש את זה בהגה ומרגיש את זה באחיזה בסרן הקדמי.

ציטוט:

---

כאן זה פשוט לא נכון. כל עוד הגלגל החיצוני מסתובב מהר יותר מהקייס, הגג"ש עם התעלה מקדים בכמה מילימטרים את הקרוס שפט. אין מגע בין הקרוסשפט לשפת התעלה.

---

מה זאת אומרת? הגלג"ש עם התעלה שעובר הקרוס שאפט דרכו, תמיד נמצא מול הקרוס שאפט. 2 היחידות (הימנית והשמאלית) מחוברות יחד ע"י 4 פינים ותמיד מקבילות אחת לשנייה.

ברגע שיש עומס גדול והשיניים של הקאפלר מול השיניים של הדרייבר, וזה קורה בזמן סיבוב כי כל אחד מסתובב במהירות שונה, הם פשוט משתלבים והנעילה ננעלת, גם בזמן סיבוב.

חנן, אני לא אצטט הכל כדי לא להכביד.
הטענה שלי פשוטה: הגלגל החיצוני יורד למהירות של הפנימי.
אין סתירה במה שאמרתי. הגלגלים מסתובבים במהירות שונה. ברגע מסויים, כתוצאה מהצמדות הגג"שים, הנעילה ננעלת, בום! הגלגל החיצוני יורד למהירות של הפנימי.

ציטוט:

---

מה זאת אומרת? הגלג"ש עם התעלה שעובר הקרוס שאפט דרכו, תמיד נמצא מול הקרוס שאפט. 2 היחידות (הימנית והשמאלית) מחוברות יחד ע"י 4 פינים ותמיד מקבילות אחת לשנייה.

---

בטח שמת לב שבצד אחד החור שמקבל את הפין הוא לא עגול אלא אובלי. זה בדיוק בשביל לתת את החופש הקטן בין שני הגג"שים שדרוש כדי לבצע את מה שתיארתי.