איך מערכת של קפיצי אוויר, לדוגמא ממשאית, עובדת?
קראתי על הAIR SHOCKS של פוקס, אני מדבר על מערכת יותר מסובכת.
קומפרסור, מיכל לחץ ו4 קפיצי אוויר. איך מחברים אותם ומעבירים לחץ לכל אחד מהקפיצים בנפרד במידת הצורך?
אשמח להסברים.
תודה
Printable View
איך מערכת של קפיצי אוויר, לדוגמא ממשאית, עובדת?
קראתי על הAIR SHOCKS של פוקס, אני מדבר על מערכת יותר מסובכת.
קומפרסור, מיכל לחץ ו4 קפיצי אוויר. איך מחברים אותם ומעבירים לחץ לכל אחד מהקפיצים בנפרד במידת הצורך?
אשמח להסברים.
תודה
יש מחשב שמקבל אינפורמציה מחיישני גובה בפינות הרכב (פוטנציומטר שמחובר לשילדה וממנו יוצאת זרוע אל הסרן) ומחיישני לחץ שנמצאים ליד הכריות.
קלטים נוספים שהמחשב מקבל זה לחץ האוויר במיכל האוויר, מצב סוויץ', מצב מפסקים שאיתם הנהג שולט על המערכת ועוד.
בהתאם למידע שהוא מקבל הוא מעביר פקודה לשסתומים שממלאים אוויר בכריות או משחררים ממנה את האוויר.
במחשבים שאני מכיר גם יש שני קווי תקשורת, איטי ומהיר לטובת דיאגנוסטיקה ותקשורת עם המחשבים האחרים ברכב.
זהו.
אם תרצה מידע מפורט יותר עד רמת השרטוטים של המערכת, וכן תפקיד כל חוט, וצורת עבודה של כל חיישן במערכת, צורת אבחון ועוד, גם תוכל לקבל. רק תשאל.
לעניות דעתי, אם אתה רוצה להישאר פשוט כמה שיותר, ולוותר על האופציות של איזון עצמי ומהיר ע"י המחשב, שמירת גובה קבוע תחת עומסים ושיפועים שונים, וכו', אתה בהחלט יכול להסתפק בכריות/בוכנות אוויר ובברזים מכניים פשוטים, או שסתומים שמופעלים ע"י טוגלים פשוטים.
חנן אני מתכוון למערכת פשוטה. לא מחשבים ולא בטיח. 4 מפסקים למילוי וריקון של הקפיצים ע"י הנהג.
חפשתי מידע באינטרנט ומה שהבנתי זה שאני צריך קומפרסור, מיכל לחץ, קפיצי האוויר, צנרת וכמובן סולונואידים שיפתחו מעבר בין הקפיץ למיכל לחץ שימלא אותו (את הקפיץ).
בנוסף מן הסתם צריך סוג של מתג שיכבה את הקומפרסור כאשר הלחץ במיכל מגיע ללחץ הרצוי.
עד פה הבנתי. לא כל כך יקר ולא מסובך.
השאלה שלי כרגע היא כזו.
איך מפעילים/מחברים את המערכת ככה שתהיה לי שליטה בכניסה וביציאה של האוויר מהקפיץ?
ברור שזה יעשה ע"י סולונואידים אבל האם צריך רק אחד לכל קפיץ? אם כן, נניח ובמיכל יש 100PSIוהאוויר בקפיץ במצבו הסטטי דחוס ל100PSI. ונניח והסולונואיד בין המיכל לקפיץ נפתח, מה מונע מהאוויר לצאת מהקפיץ למיכל ובעצם לרדת בגובה? מצד שני, מה גורם למיכל לנפח את הקפיץ ולהגביה אותו כשהוא באותו לחץ כמו הקפיץ? או שבמיכל יש את הלחץ המקסימלי שהמערכת צריכה (למשל על מנת לפתוח את הקפיץ לכל אורכו) ?
במיכל יש לחץ שהוא גבוה בכ50 אחוז ממה שהמערכת צריכה.
בקופסת שסתומים שאחראית למשל על צד ימין אחורי וצד שמאל אחורי של המשאית יש שסתום אחד משותף שהמצב שלו מחליט האם מדובר בהכנסת אוויר מהמיכל לכריות, או בריקון של האוויר בכריות החוצה לאוויר החופשי, ועוד שסתום אחד לכל צד שפותח פתח לכרית/ות שבאותו צד. סה"כ קופסה אחת עם שלושה שסתומים לחלק האחורי של הרכב. בשביל לתפעל את הקופסה הזו אתה תצטרך שלושה טוגלים שישלטו על שלושת השסתומים. לרכב 4X4 שתרצה לשלוט בכל הגלגלים בנפרד אתה תצטרך שתי קופסאות כאלה ושישה טוגלים.
בטוגלים אתה מתכוון לסולונואידים?
יש מערכות של קפיצי אוויר לTJ למשל ושם עד כמה שאני יודע יש רק 4 סולונואידים. המערכת עושה מה שכתבתי, מאפשרת ניפוח ושחרור של אוויר מכל קפיץ בנפרד.
אני לא מבין איך זה עושה את זה, אלא אם כן לכל סולונואיד יש 2 מצבים ו3 כניסות/יציאות.
טוגל זה מתג.
אולי משתמשים בשסתומים של שלושה מצבים: סגור/ניפוח/שחרור. יש כאלה, אבל אני לא מכיר את המע' שאתה מדבר עליה בתגובה האחרונה.
AiRock
זה השסתום וטוגל זה בעצם הכפתור הפעלה לא?
SMC 3/8" Air Ride Suspension valves Parker Viair Zenith
טוב ראיתי באיביי שיש גשרים שמחברים 2 סולונואידים ביחד ואז למיכל.
יש למישהו מושג כמה עולים כאלו סולונואידים בארץ?
אאל"ט, קופסת שסתומים (שלושה) מקורית של וולוו (24V) עולה כ1500 ש"ח. אני בטוח שתוכל למצוא יותר זול (ו12V) בשוק החופשי. נסה ליצור קשר עם יבואן WABCO.
8 סולונואידים כמו בתמונה+מתגים מתאימים יעלו לי 100 דולר בערך.
אני אזמין מאיביי.
אתה באמת הולך להתקין מערכת כזאת ברכב עבירות עם סרני רוקוול וגלגלי ענק?:roll: ?ציטוט:
נכתב במקור על ידי lizard
קשה לי להאמין שאתה רציני.
למה, ברוך? מה הבעיה עם זה?
בקצרה- (ואולי כדי לפשט קצת את ההסברים עד כה)
מערכת בסיסית של קפיצי אוויר מורכבת מקפיצים בלבד. כרית = קפיץ. מנפחים אוויר כמו בצמיגים.
מערכת טיפה יותר מורכבת כוללת אקומולטור לכל כרית (אקומולטור- מיכל לחץ נפרד) שמטרתו ריסון מסויים של כל מיני תופעות שקורות עם כריות בלבד.
מעבר לכך- אפשר לבנות מערכת שבה קומפרסור ממלא את הכריות. אם לכל כרית יש ברז (מופעל חשמלית או ידנית) אתה יכול, על ידי הגברת או הפחתת הלחץ, להעלות או להוריד את קבוע הקפיץ (וכך להגביה ולהנמיך את הרכב).
אם יש מערכת כזו, אפשרי כבר ליצור מערכת עם פיצויים בין הכריות השונות, עם התערבות של ווסת עומס, ועוד ועוד.
אסף.
הגובה לא משתנה כתלות בלחץ, אלא כתלות בנפח האוויר בבוכנה/כרית. הלחץ נשאר קבוע לאורך כל טווח ההגבהה של הרכב ושווה למשקל על אותו קפיץ חלקי שטח החתך של הצילינדר/כרית.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
מילוי אוויר בבוכנה שווה באנלוגיה להגדלת הפרהלווד של קפיץ ברזל. לא לשינוי קבוע הקפיץ, כי, כאמור, הלחץ נשאר קבוע.
נכון.
אני חושב על משאיות, לא על ג'יפים. ועל עומס משתנה=לחץ משתנה.
אסף.
חנן,ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
בזמנו התעניינתי בכיוון כתחליף לקפיצי סליל שמתקינים לפעמים בהיילקסים בין הסרן והשילדה.
הרעיון היה להפחית את קבוע הקפיץ היום-יומי ולהרוויח רכב "רך" יותר עם רכב ריק ועדיין להיות מסוגל לשאת משקל ע"י ניפוח כריות האויר.
במפרט של הכריות שמצאתי בכמה אתרים הלחץ בתוך הכרית משתנה בין 100-180PSI כתלות במשקל המועמס והגובה הרצוי.
אז קודם כל הלחץ כן משתנה.
שנית איך בדיוק אתה יכול להגביה את הרכב אם אתה לא משנה את קבוע הקפיץ או לחילופין את לחץ האויר בכרית?
הוא משתנה כתלות במשקל, לא בגובה. הרי נכתב כבר קודם:ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
ציטוט:
שווה למשקל על הקפיץ חלקי שטח הבוכנה
כמו שכתבתי. ע"י ניפוח אוויר, לקבלת נפח גדול יותר. הלחץ לא יכול להשתנות כתוצאה מהניפוח שלך שכן הוא שווה למשקל על הקפיץ חלקי שטח הבוכנה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
נראה לי שהבנתי איפה השוני בנקודת ההסתכלות.
אתה מדבר על בוכנה בעוד שבשרשור מדברים גם על בוכנה וגם על כריות אויר.
בכרית אויר אין לך בוכנה, היא מתנהגת בדיוק כמו צמיג.
לחץ נמוך=צמיג פחוס בגובה נמוך, צמיג "רך".
לחץ גבוה יותר=צמיג קשיח יותר וגבוה יותר וכל זה בלי לשנות את משקל הרכב על הצמיג.
חנן, אתה יכול להציע למיכה מערכת כריות ללא פיקוד חשמל.
ראה משאיות FL6 ישנות עם הברז בקורה האחורית. החלפים עדיין זמינים (אהרון מכיר).
מדובר על שני שסתומים מכניים הפותחים את האויר לכריות בהתאם לזרוע מכנית המחוברת לשילדה.
כיוון גובה אפס מבוצע ע"י שימוש במוטות בלבד, ולאחר מכן המערכת אוטונומית.
דורון, רכב שוקל 1 טון יושב על כרית בעלת שטח של 500 סמ"ר. הכרית מנופת 25% מגובהה. מהו הלחץ בכרית? 2 אטמ.
כעת הכרית מנופחת 50% מגובהה. מהו הלחץ בכרית? עדיין 2 אטמ.
להבדיל, הכרית עדיין בגובה 50%, כעת מעמיסים את הרכב למשקל כולל של 2 טון. מהו הלחץ בכרית? 4 אטמ.
מיכה, אתה לא יכול לשלוט במערכת באופן ידני. נניח שהרכב בשיפוע צד אל הימין. המשקל עובר לצד ימין, הכרית של ימין הנמוך נפחסת. הכרית של שמאל נפתחת (אין עומס) ותנחש מה קורה הלאה? נכון אתה מתהפך!
מתלה אויר דורש מערכת המוציאה/ממלאת אויר מהכריות, כתלות בגובה השלדה מהסרן ללא התערבות הנהג.
במידה ואתה רציני, אבל ממש, ממש, ממש רציני, אז, שסתומים מכניים-פנאומטיים של כריות אויר באוטובוס מרצדס הם מוצר מדף וזמינים בישראל.
בברכה,
קיד.
זאת המערכת שקיימת כרגע ברכב עם סרני הרוקוול וגלגלי הענק. אני אעתיק אותה 1:1 לג'יפ שלי.ציטוט:
נכתב במקור על ידי הצפרדע
לכולם, עניתי לברוך.
מדובר על מערכת קיימת, בוכנות ולא כריות אוויר, שלמיטב ידעתי מתפקדת על רכב עבירות קיצוני שבזמנו התחרה באחת הליגות/אירועים.
יתכן, ובתוך הבוכנה יש כרית, אני לא מבין כל כך בטכנולוגיה.
בכל מקרה, הרכב המדובר במשקל גדול או דומה לרכב שלי. אם זה החזיק אותו אני לא רואה שום סיבה שזה לא יחזיק את הרכב שלי. אני לא ממציא שום דבר.
מבחינתי לא מדובר על השקעה גדולה כי את רוב החלקים היקרים כבר יש לי, מה שחסר זה צנרת אבל זאת צנרת פנאומטית רגילה עם מחברים רגילים (100PSI זה כלום לציוד הידראולי רגיל).
לפחות בהתחלה המנגנון לא יאפשר ניפוח אלא יהיה רק בנק אוויר והקפיצים יחוברו אליו. כל הקפיצים יקבלו את אותו הלחץ, יתכן שלקדמים יהיה מיכל משלהם.
קיד המטרה היא שאכן יהיה אפשר להרים צד אחד של הרכב, פינה אחת של הרכב וכדומה בצורה ידנית. אחרי שקראתי על זה כל מיני מאמרים באינטרנט+דוגמאות, עושה רושם שזו טכנולוגיה די ישנה (למען האמת, בספר שקראתי על זה היה מאמר גם על הצפרדע של בארי טולדנו.....משנת 2001)
בקיצור, מבחינת טכנולוגיה וחלקים אין לי בעיה אני חושב.
מבחינת הביצוע המעשי, אני עדיין לא בטוח ביכולתי, לא רק למקם ולבנות את מערכת הקפיצים אלא גם את המערכת מתלים הנדרשת.
קיד,ציטוט:
נכתב במקור על ידי קיד
צמיג (להלן כרית) 31 מנופח ללחץ 18PSI ונותן גובה דופן 10~ ס"מ ברכב נתון ונסיעה רכה יחסית.
אותו צמיג, אותו הרכב, לחץ 44PSI וגובה הדופן כמעט כפול והנסיעה נוקשה מאד.
מה ההבדל בין הכרית לצמיג?
בשני המקרים הדפנות מקבלות בטן בלחץ נמוך (וגובה כרית נמוך) ובשני המקרים בלחץ גבוה ביחס לאותו משקל הצמיג או הכרית קשיחים יותר והדופן פחות גמישה.
פחיסות דפנות הכרית בלחץ נמוך מתנהגת בדיוק כמו פחיסות הצמיג עד גבול מסויים.
גם בצמיג שטח המגע של הסולייה לא משתנה כמעט עד להפחתה בערך מתאים למשקל ולגמישות הדופן.
מיכה, אתה מדבר על הרנגלר הלבן שהיה לאמיר לרדו (ואח"כ עבר לארז קקטוס). מערכת כריות אויר שהוא ייבא במיוחד.
4 כריות שמרימות את הרכב בכמה ס"מ בלחיצת כפתור, בלי שליטה ממוחשבת, בלי מאזן ממוחשב - 4 כריות אויר , מדחס וכפתור. לפני מכשול לוחצים , אח"כ מורידים חזרה. כשהמערכת כבויה אז הכריות הן סתם חתיכת גומי שמתגמש עם פתיחת המתלה המורכב מסלילים ובולמים.
נכון ?
אבל הם היו עם רכב יותר קטן ממה שאתה בונה ולכן היו צריכים את זה כדי כביכול להשיג יתרון על שאר המתחרים בקטגוריה שלהם (לא שזה עזר כל כך), לגביך אני לא יודע כמה זה יהיה אפקטיבי לעומת הברדק שמערכת כזו עושה כשהיא לא תקינה ובכללה הרכבתה וכד'.
למה לסבך משהו פשוט ?
לא מדובר על הרכב הזה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי GodsFather
אמיר, אין שום סיבוך של משהו פשוט. אני מאוד אשמח לשים 4 קויילאוברים בעלות של 20 אלף שקל ברכב שלי אבל בדיוק שכחתי את הארנק בבית.
יש טכנולוגיה שעובדת וקיימת ועד כמה שידוע לי, זמינה עבורי. אני עוד שוקל אם להשתמש בה או לא. הדיון, מהסבר פשוט, הפך לדיון יותר מעמיק בקפיצי אוויר וזה מצויין.
הרכב שלי יהיה בערך בגודל של רנגלר. רק חלוקת המשקל קצת שונה ויותר במרכז. בכל מקרה, הרכב שעליו מורכבות הכיות/בוכנות כרגע כבד יותר משלי לדעתי ואם זה עובד אצלו....
לא, אני מדבר גם על כריות אוויר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
הכריות אוויר שיש במשאיות לא מתנהגות כמו צמיג אלא כמו בוכנה בכך שהן שומרות על שטח חתך אחיד לאורך כל הדרך. הן לא מתפחסות, וכנראה שזה מקור הטעות שלך, כי בניגוד להן, צמיג באמת משנה את שטח המגע שלו עם הכביש בהתאם ללחץ ולמשקל שמופעלים עליו.
יוצא לי (וגם לקיד יצא קצת ;-) ) לא מעט להרים ולהוריד משאיות כשנתוני חיישני הלחץ והגובה נמצאים מולי על צג מחשב. הלחץ לא משתנה. זו המציאות, וזו גם התיאוריה.
יש לי מניפולדים עם שסתומים חשמליים-סולנואידים
(של חברת בקרהhttp://www.baccara.co.il/ ) מיועדים לעבוד ב24V.
אם אתה מעוניין שלח ה"פ.
אין בעיה עם זה, יש בעיה במקצועיות הדרושה להגעה לרכב מתפקד טוב עם מערכת כזאת וביעילות התוצאה של מערכת כזאת. לא מדובר על אוטובוס או משאית כבדה אלא על רכב עבירות עם ארטיקולציות קיצוניות ודרישה מקדמית של קשיחות ושרידות גבוהה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
גם לא מדובר בכמה קפיצי עלים או בקפיצי סליל עם בולמים, ולא סתם יש מערכות כאלו ברכבים מאד מתוחכמים ובעקר כמערכות עזר, או בכלים מאד כבדים כמו משאיות ואוטובוסים.
אתה רואה את מיכה(בלי לפגוע בכבודו) מצליח ליצר ולייצב רכב עם גלגל ענק וסרני רוקוול שבו המשקל הלא מוקפץ זהה או עולה על המוקפץ, כולל מערכת קפיצי/כריות אויר, אי שם בעתיד הנראה לעין?
אני לא.
חוץ מזה, מי שלא בנה בחייו אפילו תת מערכת של רכב יכול לדעתך לקפוץ ישר לבניית רכב שלם עם מערכת לא שגרתית כזאת?
לדעתי לא.
יתר על כן, המערכת מסובכת למדי, פגיעה ורגישה מבחינת רכיביה האלקטרוניים, קשה מאד לכוונון ויש בה ענינים נוספים ככל שידוע לי, כגון לחות מצטברת וכו'.
לעניות דעתי, לבוא ולומר שמשיקולי עלות אתה הולך על כזאת מערכת, זה כמו לומר... טוב, לא חשוב.
מה שמיכה צריך לעשות, אם הוא באמת רוצה סופסוף לבנות משהו ולא רק לתכנן תכנונים גרנדיוזיים, זה להרים רכב עם קפיצי סליל ובולמים רגילים - לא צריך ישר לקפוץ לקוילאוברים בעלות של עשרות אלפים ובטח שלא צריך להתיימר ול"תכנן" רכב שיש בודדים מאד כמוהו בתחום העבירות בעולם, עם מערכת קפיצי אויר.
זה קצת מגוחך.
לא בכדי אין הרבה כאלה בעולם ורובם המכריע של רכבי העבירות המסוגלים להתמודד באמת עם אתגרי עבירות בשטח קשה(ולא רק להצטלם יפה למגזינים), עושים שימוש בקפיצי ברזל ובולמים. זאת הדרך למי שמכריז שאין לו תקציב - קח כמה קפיצי דיפנדר או לא יודע מה ובולמים נורמליים ותתחיל לבנות.
ברוך אני בהחלט מסכים איתך. ואפילו כתבתי שאני לא חושב שאני אוכל לבנות משהו כזה בזמן הקרוב.ציטוט:
נכתב במקור על ידי הצפרדע
לא בהכרח בגלל הקפיצים אלא בגלל המכלול של המערכת שכולל גם בניה של 4 לינק. בעתיד זה יהיה בטוח אבל כרגע אולי פתרון של קפיצי עלים יהיה מעשי יותר.
בקשר לזול יותר או פחות, מאחר ו95% מהמערכת כבר יש לי, זה לא ממש משנה.
חנן,ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
אני לא בא להתנצח איתכם,
לא התעסקתי עם כריות של משאיות אלא הסתמכתי רק על מה שקראתי בפרסום של הכריות שחיפשתי.
כתוב שם שבכדי להרים את הרכב דוחסים אויר פנימה לכרית.
עד כמה שהבנתי המשמעות של דחיסה היא עליה בלחץ, לא כך?
לפי מה שאתה אומר אין משמעות לפחיסות של הדפנות?
אני מבין את העובדה כאשר שטח המגע לא משתנה אבל האם הפחיסות של הכרית מעבר לשטח המגע עם התושבת לא משנה את העניין?