Printable View
שלום לכולם אצלי ברכב מותקן סט כזה כבר שנה וכבר הספקתי להחליף בולם קידמי ואחד אחורי יש לציין שאני לא נסעתי הרבה בשטח במהלך תקופה זו.השאלה שלי האם בנסיעה בשטח ובעיקר בהצלבות שהבולם פתוח עד הסוף נוצר לחץ על הבולם וזה מה שגורם לפריצת השמן מהבולם. חבר המליץ לי להגביל מעט את המהלך בעזרת רצועות האם כדאי לנסות את זה?ואם כן מהיכן קונים רצועות כאלו?:rolleyes:
איזה סט ספציפי מותקן אצלך?
הבולם אמור להגביל את המהלך פתיחה, אבל חשוב שלא יגביל את המהלך סגירה.(לשם כך יש את "הבמפסטופרים" )
יכול להיות שבגלל שהרכב עבר הגבהה, לא הנמיכו את הסטופרים ולכן הבולם נסגר עד סוף המהלך.
(ממה שאני יודע רצועות הגבלה בד"כ מותקנות ברכבי מרוץ )
רצועת הגבלה מיועדת להגביל פתיחה לא סגירה.
הבולם נפרץ בגלל סגירה או פתיחה ?
בולם לא אמור לעצור את הפתיחה או את הסגירה, מומלץ אפילו שיהיה טיפה יותר ארוך מהפתיחה המקסימלית של הקפיץ.
תצליב במקום בטוח, תצליב בלי בולמים ותמדוד מרחק מעין לעין בפתיחה וסגירה, אח"כ תשווה אורכים לאורכים של הבולמים ותראה אם צריך להחליף אותם לארוכים יותר או שצריך להגביל עם במפ סטופ נמוך יותר או שתי האופציות יחד.
אצל מי התקנת את הקיט ?
אני חושב שהבולם נפרץ בפתיחה .את הבולמים והקפיצים קניתי כקיט מושלם לרכב ולכן לפי ההיגיון הבולם אמור להתאים באורכו לקפיץ את העבודה עשיתי ביחד עם חבר
שגיא,אין שום סיבה שהבולם יפתח עד הסוף.ציטוט:
נכתב במקור על ידי שגיא חן
בולם שנפתח עד הסוף=בולם קצר מדי.
או שתחליף בולמים,או שתגביל את המהלך (הנמכת במפסטופ למשל...)
ציטוט:
נכתב במקור על ידי GodsFather
אני אשמח לדעת מאיפה הקביעה ההחלטית הזו, ברוב המוחלט של הרכבים שאני מכיר הבולמים הם אלו שמגבילים את המהלך, אגב ברכבים בהבולמים לא מגבילים את המהלך זה בדרך כלל נובע מטעות הנדסית בתכנון
למדתי בפורום הזה עם השנים... ואיפשהו שם גם קצת מנסיון שלי...ציטוט:
נכתב במקור על ידי ארז
אשמח לשמוע את התיקון שלך לדבריי.
סוזוקי גרנד ויטארה 2006-
הגבלת פתיחה ע"י הבולמים בלבד (גם קדימה- STRUTS, וגם מאחור).
הגבלת סגירה- במפסטופ מאחור, ובולם פוליטילאן על מוט הבולם (ה struts)מלפנים.
באחריות, בטוח, בדוק, נצור...
אם לא היה ברור מדברי, אני כמובן מתכוון להגבלת מהלך הפתיחה של המתלה.
ארז,לא נתקלת בתושבות בולם שנתלשו מהמקום בעקבות בולמים קצרים מדי?ציטוט:
נכתב במקור על ידי ארז
אני כן.(אחת לא מזמן אצלי בג'יפ).
מורי,
רק בולמים מאוד משוכללים (גז + מיכל חצוני + מעקף) מסוגלים לתת שיכוך שהוא פונקציה של המיקום (פתוח \ סגור). אחרי שהוצאנו את אלו מהדיון (נדירים מאד), אנחנו יכולים להניח שהכח שפועל על הבולם בזמן פתיחה זהה לאורך כל הדרך.
הכח שפועל "לתלישת" הבולם זהה בסוף המהלך לכח שבאמצע המהלך. בקיצור
אם הבולם נעצר בקצה המהלך, במכה חדה, אז הבולם פשוט מקולקל.
תלישה היא לא בגלל אורך לא נכון, תלישה יכלה להתרחש בגלל עיפות מצטברת או בולמים מקולקלים (שמגדילים את העומס על התושבת).
כל המטרה של בולם היא לשכך ע"י הפיכת אנרגיה קינטית לאנרגית חום ופיזורה, אילו האנרגיה הקינטית באמצע ובסוף התנועה היו שוות אזי הבולם לא תקין. על בולם תקין, רגיל לחלוטין (ללא מעקפים ושסתומים מתכווננים) פועל פחות כח בסוף התנועה מאשר בתחילתה (בהנחה שלא נוסף כח חיצוני).ציטוט:
הכח שפועל "לתלישת" הבולם זהה בסוף המהלך לכח שבאמצע המהלך
תחשוב על זה כך: אם מה שאמרת היה נכון והיינו מחברים בולם לקפיץ דרוך, אז עוזבים את הקפיץ, מה היה קורה? אילו האנרגיה הייתה נשמרת (התגובה בקצה אחד לא הייתה דועכת או מתגברת) הקפיץ לא היה עוצר. הכח שהבולם מפעיל איננו משמר (בניגוד לקפיץ); הוא שם כדי לבצע עבודה.
אלון,
בהנחה שאנחנו עוסקים בבולמים שפויים (ללא מעקפים ומיכלים חיצונים).
הכח של הקפיץ, משקל המתלה, וכו' פועל על הקצה החופשי של הבולם, זה שמחובר למתלה (לא לנקודת העיגון).
בולם (שפוי...) מייצר התנגדות כפונקציה של מהירות התנועה (של הבוכנה בבולם).
בתחילה, הכל קפוא, אין לחץ ואין התנגדות (אין עומס על הבולמים, הכל על הקפיצים).
ברגע שמופעל כח על הקצה החופשי, כל המסה מתחילה להאיץ.
ככל שמהירות עולה, עולה ההתנגדות של הבולם, קצב ההאצה קטן עד שההאצה נבלמת ומתחילה תאוטה של כל המסה עד עצירה.
שיא הכח שיופעל על נקודת העיגון, יקרה במהירות המכסימלית- בסביביות אמצע התנועה (הכח שמייצר בולם הוא פונקציה ישירה של המהירות).
אין קשר בין העומס על נקודת העיגון לבין התחום בו עובד הבולם! אמפליטודה של 5ס"מ בחלק העליון תייצר בדיוק אותם עומסים (על נקודת העיגון) כמו אמפליטודה של 5 ס"מ בחלק התחתון של המהלך (נגיד ויש 20 ס"מ מהלך) ללא שום קשר למצב הקפיץ.
אין קשר ישיר בין העומס על נקודת העיגון לכח של הקפיץ.
קפיץ חזק עם בולם רך ומהלך ארוך ייצר פחות עומס (על נקודת העיגון) מקפיץ חלש ובולם קשיח וקצר.
בתכנון נכון, בקצה הפתיחה הקפיץ יהיה מספיק רפוי שהבולם יאיט למהירות סבירה לפני סוף המהלך.
הכח של הקפיץ הוא פונקציה של המשקל (של הרכב), הכח של הבולם הוא פונקציה של יכולת השיכוח, זה לא אותו דבר.
כפי שאמר ארז, כל זה נכון במקרה של תיכנון נכון!
עם הבולם קצר מדי, הקפיץ נשאר מכווץ מדי (הרבה אנרגיה) בזמן שהבולם נפתח עד הסוף.
זה יגרום למכה ונזק בבולם ובמקרים קיצונים "יעבור" לנוקדת העיגון.
הבעייה עם אורך של בולמים.....שבצד השני נמצאים הצלבים (ארוך מדי והצלב נטחן :().
אורך נכון זו אומנות. קלות הדעת בה מקצרים או מאריכים מהלך בולמים גורמת לכל הנזקים, לא הכח של הקפיץ.
המהירות המקסימלית לאו דווקא תהיה באמצע התנועה. כל עוד סכום הכוחות של הקפיץ והבולם נותר בכיוון הכח שמפעיל הקפיץ תהיה תאוצה. הכח המקסימלי שהבולם מפעיל כנגד הקפיץ קטן מזה של הקפיץ - אחרת הקפיץ לא היה זז כלל - וגודלו משתנה מבולם לבולם, לכן גם נק' המהירות המקסימלית משתנה מבולם לבולם. היא איננה תמיד בנק' הרפיון של הקפיץ (שגם היא איננה דווקא מרכז משרעת התנועה).ציטוט:
שיא הכח שיופעל על נקודת העיגון, יקרה במהירות המכסימלית- בסביביות אמצע התנועה.
וודאי שיש, הרי הכח הזה הוא בדיוק המסה הנעה כפול התאוצה שלה. לפני רגע אמרת בעצמך שתאוצה זו משתנה עם הזמן, לכן גם הכח משתנה. F=Ma.ציטוט:
אין קשר בין העומס על נקודת העיגון לבין התחום בו עובד הבולם!
אלון, אתה מציל נפשותציטוט:
נכתב במקור על ידי אלון_ק
אני חייב להראות את השרשור הזה לאישתי!
היא בטוחה שגברים מיוזעים ומאובקים בג'יפים מסוקסים מדברים רק על בחורות, נעילות ואלכוהול.:twisted:
(אבל לנו יש ג'ימני בעצם, אז מסוקסים מיוזעים ומאובקים אנחנו ממילא לא...)
אלון,
הדיון הזה קצת מתבדר, כל השאלה היתה לגבי ההשפעה של בולמים באורך לא נכון על העומסים של נקודת העיגון.
אבל יש פה נקודה אחת חשובה, שהרבה מפקששים (וחוששני שגם אתה) שכדאי להבהיר.
בולם הוא לא מוט קשיח שמעביר את 100% מהכח שפועל בצד אחד שלו לצד השני!
בולם, או בשמו העיברי - משכך, כשמו כן הוא. הוא משכך את הכח שפועל על צד אחד שלו, ומעביר רק חלק מהכח לצד השני (פעולה זו- שיכוך, נעשת, כמו שאתה אמרת, ע"י פליטת חום).
הכח שמועבר לנקודת העיגון הוא הכח שמופעל על הקצה השני פחות האנרגיה שנספגה ע"י הבולם! זה תפקידו של הבולם לשכך את אנרגיה. אם הכח בשני הצדדים זהה, לא צריך בולם, מוט פלדה יעשה את העבודה (וישבור את האוטו והגב שלך...).
התיאור שלך (מבלי להכנס לדיוק של הפרשנות), מתייחס להתנהגות של הצד החופשי (זה שמחובר לסרן, לזרוע) אבל כל הדיון החל מהשאלה על הכוחות בצד השני- זה שמחובר לרכב! וזו משוואה אחרת לגמרי. בכל ההסברים שלך אני לא מוצא התייחסות להתנהגות הבולם עצמו, לאותו הפרש באנרגיות (שאנחנו מקווים שייווצר) בין צד אחד של הבולם לצד השני. אותו הפרש אנרגיות מכניות שנפלט כאנרגית חום! זו הנקודה המרכזית ברעיון של בולם, וזה חסר בהסברים שלך.
עוד נקודה חשובה, שלא מופיעה בתאור והנוסחאות שלך - בולם הוא אלמנט "רגיש מהירות". כח ההתנגדות של הבולם (בולם שפוי..) הוא פונקציה ישירה של מהירות התנועה של הבוכנה!!!
זו נקודת מפתח בהתנהגות של בולם ואתה לא מתייחס לזה כלל (או שאני לא הבנתי).
יום טוב
זיו
ישבתי וכתבתי הסברים (עם משוואות! איכס!) שעה וחצי, נוסח שונה כל פעם, וכל פעם הגעתי לשתי מסקנות:
1. בניפנופי ידיים אנחנו יכולים להמשיך עד מחר, עד שלא נעבור למשוואות לא נסכים ובאמת, אבל באמת שאין לי מספיק מוטיבציה בשביל להריץ סימולציה.
2. זה לא מעניין אף אחד כאן.
פישוט אחד אני כן מוכן לנסות בכ"ז:
(F=C(v)*v(t
הנוסחא מעלה מתארת את כח השיכוך של בולם, F זה הכח, C מקדם שיכוך, v מהירות ו-t זמן. מקדם השיכוך הויסקוזי לא פונקציה לינארית של המהירות, לכן F לא פונקציה לינארית של המהירות.
זה פישוט המתאר רק את הבולם בלי הקפיץ, אבל מאחר והקפיץ כן מתנהג לינארית אפשר להבין כי F המשוקלל איתו (שזה כבר מסובך יותר) גם לא לינארי.
מבחינתי (האישית, לא כמנהל פורום) הנושא סגור מחוסר עניין לציבור. אנחנו יכולים להסכים שאנחנו לא מסכימים.
יש עניין!!!ציטוט:
נכתב במקור על ידי אלון_ק
בכל מקרה, הכח המקסימלי מגיע כשיש עדיין מהירות בסוף המהלך של הבולם, ואז התאוצה (תאותה) מקסימלית, וזה נושא הדיון, לא התעייפות של התושבות בגלל הכח שהבולם מייצר במהלך התנועה שלו ...
לא בכל מקרה, רק אם מדובר בבולם קצר מדי ;)
בכיוונון נכון, בקצה המהלך לא אמור להיות כח חזק. עיקר הכח, כמו שניסתי (וכנראה לא הצלחתי:confused: ) להסביר קורה דווקא מתנועות מהירות תוך נסיעה מהירה על "קורדורה" או בורות.
ככל שהמתלה זז מהר יותר, הבולם מפתח התנגדות חזקה יותר (זו בעצם נקודת המפתח - התנגדות שגוברת עם עליית המהירות).
קצה המהלך הוא לא מקום "טבעי" והבולם אמור להגיע אליו רק בקצה התנועה. ובקצה התנועה, כמו כל סינוס, המהירויות נמוכות.
דיברתי עם מישהו על הנושא הזה, והוא אמר לי:
"הם בעצם מדברים על מכה \ דפיקה בקצה המהלך.....איך הם נוסעים כך? "
"מה יש להם דפיקות כל הזמן?"
אני חושב שזו הבהרה די נכונה של המקרה של "קצה הבולם". הבולם לא אמור לדפוק כל הזמן (ואני מקווה גם אצלך הוא ללא דופק כל הזמן...). אם הוא מגיע למצב הזה, של "דפיקה" בקצה מהלך, זה בולם לא מתאים או דפוק! נקודה!
לא צריך להקשיב לכל מה שאתה שומע פה בפורום...(אני למשל למדתי השבוע בפורום שאם נקרעת לך זרוע רדיוס ברכב הדבר הכי טוב זה ללכת לקנות רתכת ולחבר אותה חזרה(למרות שזו פעם ראשונה שלך בחיים שאתה מרתך וזה אכן גם נראה ככה....אהה...וגם למדתי בפורום שחבר מערכת המנהלים של האתר מסכים עם המעשה האדיוטי הזה...אוו ועוד משהו(במקרה גם מאותו השירשור...יש לי אגו מנופח(זה מגיע עם הכרס כנראה)...ציטוט:
נכתב במקור על ידי GodsFather
תאכל אותי וזהו :)ציטוט:
נכתב במקור על ידי ארז
אז מדבריך אפשר להסיק שהבולמים אמורים לעצור/לקבוע את המהלך , לפחות בפתיחה?
תעשה ניסוי: תעלה את הרכב על ליפט, ותנתק את הבולמים ישנם שתי אופציות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי GodsFather
אם הרכב הוא קפיצי עלים, אז הסרן ישאר תלוי על הקפיצים והקפיצים יגבילו אותו.
אם הרכב מסולסל אז הסרן פשוט יפול אלא אם הדרישפט או השפור או כול רכיב אחר שלא אמור
להגביל את התנועה של המתלה בכיוון מעלה ומטה ימנע ממנו לרדת
כלומר מה שנשאר זה רק הבולמים שמגבילים את המצב הזה
ישי, לא גילית לי פה משהו חדש, אני שואל אם זה תקין. האם באמת דברים תלויים בבולמים, הרי גם לסליל יש רמת מתיחה מסויימת עד שהוא עוצר.
ברוב המוחלט של הרכבים עם קפיצי סליל הבולם הוא גובל מהלך הפתיחה של המתלה.
זה תקין ואין עם זה בעיה.
אגב לגבי הפתיחה של הקפיץ, ברוב הרכבים הקפיצים אינם מוחזקים/מחוברים לשילדה או הסרן אלא פשוט מונחים עליהם, במידה ותשים בולם ארוך יותר(ולרוב עוד כמה שינויים ) הקפיץ פשוט יפול החוצה(מכאן נולד הדרופ קיט), חלק קטן מהחברות מרסנות את הקפיץ אל הסרן למנוע רעשי תזוזה.