Printable View
אתמול הוחלפה רצועת טיימינג בסמוראי שלי. על הדרך וכחלק מטיפול מונע הוחלפה גם משאבת המים.
להנאתכם, תמונות של המשאבה הישנה שעשתה בדיוק 100,000 ק"מ וכל חייה קיבלה נוזל פירסטון איכותי...
המניפות נוצצות כאילו יצאו אתמול מהמפעל!
http://www.jeepolog.com/forums/attac...1&d=1272868426
http://www.jeepolog.com/forums/attac...1&d=1272868426
http://www.jeepolog.com/forums/attac...1&d=1272868426
http://www.jeepolog.com/forums/attac...1&d=1272868426
יפה..
גם אצלי במנוע הקודם, אחרי שעבר התעללויות במערכת המים, הגיע אלי ובמשך שנים קיבל רק פרסטון ירוק זוהר. כשפורק המנוע הוא נראה מעולה ביחס לבלוקים אחרים, ומשאבת המים שהיתה עליו עדיין נמצאת על המנוע הנוכחי שלי. עשוייה אלומניום ועשתה בערך 230 אלף ק"מ עד היום. אין בעיות התחממות, אין ביעבוע או רעש כלשהו כשהמנוע חם, אין סתימות. גם הטרמוסטט וגם הפקק בגיל לא רחוק ממשאבת המים בלי קורוזיה או בעיות.
מצטער לקלקל את החגיגה, אבל האימפלר לא מעיד כלום על מצב האטימה והמיסב.
אבל הוא כן מעיד על מצב החלודה במעברי המים במנוע.
לא בטוח שהבנתי את כוונתך.ציטוט:
נכתב במקור על ידי paul1
כוונתי לא הייתה להראות שלמרות שהמשאבה עשתה 100K אין סיבה להחליף אותה. להיפך, כתבתי שהיא הוחלפה כטיפול מונע למרות שעל פניו לא היה בזה צורך.
אגב, בבדיקה לאחר הפירוק המיסב מרגיש תקין ונזילות לא היו נראות לעיין.
שים לב למה שעידן כתב...
וככה נראית משאבת מים שעבדה על מי ברז כמה שנים.
הדגש הוא על מילה "כמה" או על "עבדה" ? :mrgreen:ציטוט:
נכתב במקור על ידי six 4 life
אחד האויבים הגדולים של מע' הקירור במנוע, בנוסף לקורוזיה, הוא תופעת הקוויטציה, או המיעור מלשון "מערה". הנזקים נראים כמעין חורים של תולעים, ומופיעים הרבה פעמים על בית המשאבה או על הסליבים של הצילינדרים מבחוץ. המנוע יכול להראות נקי לחלוטין מקורוזיה, אבל באחד או יותר מהסליבים תתפתח מערה כזו עד כדי מעבר מים אל תוך הצילינדר, וזה יכול להיות סוף הסיפור למנוע הזה.
אז, בלי לומר אף מילה רעה על הפרסטון כי אין לי נסיון רע או מידע לא טוב עליו, זה שמנוע נראה מבריק מקורוזיה לא אומר שנוזל הקירור הוא טוב. כבר ראיתי מנועים שנראים חדשים מבפנים אבל עם קוויטציה שחוררה את הצילינדרים ונזק כולל של מעל למאה-אלף ש"ח (מנוע 16 ליטר) .
ברכבים שלי יש נוזל קירור מקורי. מה שבטוח, בטוח.
הדגש הוא על תוצאה של מי ברז.ציטוט:
נכתב במקור על ידי s_n_p
חנן - לא ברור מתגובתך מה גורם לתופעה? אנא הסבר :)
חנן, אני זוכר שקראתי הרבה חומר כאן באתר על תופעות שונות של מערכת קירור. אתה יכול בבקשה להזכיר כאן בשרשור למה הכוונה ב"קוויטציה"?ציטוט:
נכתב במקור על ידי חנן-ג'יפולוג
האם זוהי התופעה הנגרמת כתוצאה מהפרשי הפוטנציאלים בין המנוע לרדיאטור שנוזל קירור טוב המהווה מבודד מונע נזק כתוצאה מכך?
לגבי נוזל קירור מקורי- אני לא בטוח שבסמוראי מישהו יודע להגיד מהו נוזל הקירור המקורי. לא בדקתי אבל יש סיכוי גבוה שבמוסכי החברה משתמשים בנוזל הקירור המשתלם ביותר למוסך....
חנן, בינתיים קראתי קצת על התפועה. (קטונתי מלהסביר עליה בעצמי), ולא לא מדובר על הפרשי פוטנציאלים.
ממה שאני בוחן את המשאבה, ניתן במיוחד בתמונה 2 להבחין בשחיקה של המתכת של גוף המשאבה מסביב לכנפיים בצורה סיבובית. משהו שממש מראה את כיוון זרימת המים.
האם מנסיונך משאבה שנראית ככה מעידה על תופעה מוגברת כזו בחלקי המנוע או שאין ממש דרך להבין מזה משהו על מצב המנוע?
אני לא מבטיח לכם שההסבר שלי יהיה 100 אחוז, אבל בגדול, מדובר בתופעה שקורית כשנוצר סוג של וואקום מקומי ומערבולות, כמו למשל בחלקם האחורי של כנפיים במדחף של סירה. זה גורם לנוזל להפוך לבועות גז קטנות שמייד נסגרות וחוזרות להיות נוזל ויחד עם התהליך הזה נשאבות מהמתכת מולקולות בודדות. זה עדין מאוד, אבל בגלל שזה קורה תמיד באותו מקום, לאורך זמן זה יוצר תעלה, צרה מאוד ולא מאיימת למראה, אבל קטלנית למכלול.
כשמדובר בנוזל שגם כך על גבול הרתיחה, ומת להפוך לגז, כמו במע' קירור מנוע, למשל, התופעה חריפה עוד יותר.
בצילינדרים שראיתי המיעור קרה בצד של הצילינדר, לא זה שהמים שמגיעים מתנגשים בו, אלא דווקא במקום הנגדי שבו שני זרמי המים משני צידי הצילינדר נפגשים וממשיכים הלאה ויוצרים מערבולת ווואקום נקודתי.
במשאבות מים מנוקבות שראיתי זה קרה על בית המשאבה במקום שבו האימפלר שואב את המים.
איך נוזל קירור איכותי מתגבר על זה? אני משאיר את הבמה פתוחה למומחי הכימיה. קטונתי. אולי ע"י הקטנת הנטייה שלו להפוך לגז בתנאים המדוברים.
זה לא קשור להפרש פוטנציאלים.
הנסיון שלי לא מספיק בשביל לדעת להשליך מאחד על השני.ציטוט:
נכתב במקור על ידי יונתןמצפה
תודה!
בכל מקרה תמיד מעניין להבין תופעות עם יותר עומק ממה שאנחנו בד"כ רגילים.:)
ממה שאני מצליח לראות בתמונות שצירפת, לא רואים סימנים של שחיקה בגלל קוויטציה.
בכלל את מי שנושא השחיקה מעניין אותו ורוצה להבין את ההבדלים בין שחיקה אברזיבית לאדהזיבית, שחיקה בחימצון לשחיקה בגלל קוויטציה וכו', מוזמן לקחת קורס בטריבולוגיה: תורת החיכוך, השחיקה והסיכוך (ולא מדובר בשיעור על איך לקיים יחסי מין...)
עירא
חנן,
ההסבר שלך טוב למדי,
זה אותו גורם שיוצר בליה לאחור במפלי סלע ונראה כמו חללים קטנים במשטחי סלע שיש עליהם זרימה, גם אופקית.
העניין הוא שאפקט הפתיחה של חללי ואקום וסגירתם מלווה לעיתים בתופעה דומה לבום על-קולי, שפשוט מפורר חומרים קשים עם גל ההלם.
כשזה קורה פעם אחת ניחא, אבל כשזה חוזר על עצמו אינסוף פעמים באותו המקום זה פשוט מפרק.
אחת הבעיות של התופעה היא שהיא מחריפה את עצמה, כלומר מרגע שהתחילה מגרעת היא יוצרת בעיה הולכת ומתעצמת.
אני רק יכול להשוות לפנים המנוע למקומות שנוצרת מערבולת מקומית בגלל הפרעה לזרימה, חתיכת אבנית על הדופן שיוצרת שטח "מת" מאחוריה בהמשך הזרימה וכו'.
אם נוזל הקירור גבולי מבחינת הקיבולת החום שלו ונהפך בקלות יחסית לגז זה רק יחריף את הבעיה.
עירא, קטונתי מלנסות להשליך ממה שהרגע למדתי על הנראה בעין, אבל האם מה שמוסמן בעיגול בתמונה המצורפת זה לא בדיוק תחילתה של התופעה?
אם לא אז מה זה כן לדעתך?
לא שאני מודאג, אבל אם השרשור הזה גם ככה זרם בכיוון ההתתפלצפות החיובי הזה אז אשמח לקשר אותו לנושא שלשמו פתחתי את השרשור... ;)
יונתן,
זה מאד דומה אבל קשה לדעת מכאן, מאחורי המסך אם זו קוויטציה או חוסר ליטוש במקור של בית המשאבה.. זה בטוח לא עושה טוב לזרימה, זה בטוח.
עירא,
משפט מסכם לקורס טריבולוגיה שלך ותחילת ה-"קורס" בחיים:
Friction:
always try to reduce it , no life without it..
קווטציה-לפחות מהנסיון שלי מערכות מים לשתייה או השקייה-היא תופעה שנוצרת בגלל הפרשי לחצים ומהיריות זרימה-שגורמות לרתיחה וליצירת בועות שמתנפצות על דופן של צינור למשל ויכולות בזמן קצר מאד לחורר צינור בעובי של כמה מ"מ מפלדה.אני מניח שמבנה משאבה שבתוכו יש הפרשי מהיריות ולחצים בהחלט יכול לגרום לתופעת של קווטיציה או לא נוקטים באמצעי ריסון. אגב על פי מה שאני זוכר יש קשר בין לחץ לבין נקודת רתיחה למשל במקום כמו ים המלח טמפרטורת הרתיחה של מים היא נמוכה יותר מאשר במקומות גבוהים יותר.
דרור הראל
הפוך,ציטוט:
נכתב במקור על ידי דרור הראל
עולים למעלה נק' הרתיחה יורדת.
הפוך? טוב כבר מזמן לא הייתי בעבודהציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
דרור הראל
בעבודה ? ...
לא בשביל זה ממליחים מים של ספגטי / ביצה קשה / וכו' ... ?
שירתחו יותר מהר....
הפוך. שירתחו פחות מהר. המלחת המים גורמת להם לרתוח בטמפ' גבוהה יותר, מה שגורם לתבשיל להיות מוכן מהר יותר.
סיר לחץ עושה את אותה עבודה. מים בלחץ גבוה רותחים מאוחר יותר, בטמפ' גבוהה יותר וכך התבשיל מתבשל מהר יותר.
חנן,עכשיו נשאלת השאלה למה נוצרת הקווטציה במנוע?
מאחר ואני מניח שהמהנדסים מודעים לנושא לכן המערכת מתוכננת למנוע קוויטציה,אבל שינויים שיווצרו בפעילות המערכת ובנתיב הזרימה עלולים לגרום לקוויטציה--וכאן אני מעלה השערה פנטסטית לחלוטין-האם ייתכן ששימוש במים ברז יוצר שיכבה של חלודה או אבנית שלמעשה בגלל גורם לשינוי מסלול הזרימה וכתואצה מכך נוצרת קווטיציה?
איזה חלק של המנוע מועד לנזק הנגרם מקוויטציה?
דרור הראל
בינתיים הקוויטציה החמורה שיצא לי לראות היתה במנועים שהשתמשו בהם בנוזל קירור לא מקורי, לאוו דווקא מי ברז, בגוף משאבת המים ובסליבים של הצילינדרים.
קוויטציה קיימת בכל צינור \ מיכל \ נוזל \ מים \ שמן \ שיש בהם משטר של זרימה .
זה עולם בפני עצמו . וזה לא בדיוק עולם הרכב . למרות שהוא בפרוש גורם במערכות הרכב .
התמונות של משאבת המים מראות שהמערכת לא עבדה בתנאים טובים .
המערכת לא נקיה .
יש סימני פגיעה בדופן הפנימית .
הנוזל שנעשה בו שימוש נפוץ בארץ ונחשב לנוזל טוב . אבל הוא לא נוזל איכותי .
לדעתי ומנסיוני עדיף נוזל מקורי .
לא חייב להקפיד על נוזל של יצרן הרכב .
אבל גם לא לקחת נוזל של משאיות \ מנועים כבדים ולהשתמש בו במנועי רכב פרטי .
יש נוזלים שמתאימים ויש כאלה שגורמים לנזק .
יש גורם נוסף שהוא הגורם קריטי וגורם נזקים כבדים ביותר .
והוא המוליכות החשמלית של נוזל הקירור .
פריקת הפרשי פוטנציאלים שנוצרים בין גוף המנוע לרדיאטור . וגוף הרכב .
ולזה הנוזל המקורי נותן תשובה טובה .
מי שרוצה להתעמק בתחום מוזמן לקחת וולט מטר להכניס גשש אחד לתוך המים ( בתוך פקק הרדיאטור ) .וגשש שני על גוף הרכב ולהתחיל למדוד . על מנוע קר \ על מנוע חם \ על מנוע עובד .
שמחה וששון .
וכשמאורר החשמלי נכנס לעבודה ( והכנפיים שלו מפלסטיק .... ) הוולטים רצים :mad:
איציק
אולי אפשר להטעין את המצבר מזה ? .... :)
איציק שלוםציטוט:
נכתב במקור על ידי איציק - 4X6ZH
אשמח אם תתן דוגמאות ספציפיות עם שם של נוזל מומלץ. אתה כותב שעדיף נוזל מקורי, ושלא חייבים להקפיד על נוזל של יצרן הרכב.
אם כן, האם כל נוזל מקורי של כל יצרן רכב יתאים לכל סוג רכב?
במקרה שלי, עם מנוע אלומיניום, על איזה נוזל אתה ממליץ?
אני חושב שרבים כאן יסכימו איתי שלטעון שנוזל פרסטון אינו נוזל איכותי כמוה כמו הטלת פצצה... מכיוון שהידע שלך אינו מוטל בספק אשמח ללמוד באיזה נוזל כן להשתמש. (עד היום חשבתי שאני משתמש בנוזל הנחשב למומלץ ואיכותי ביותר עבור הרכב שלי...)
יש כלי עבודה שאינו נפוץ במוסכים בארץ . אבל אפשר למצוא אותו פה ושם .
זאת מבחנה צפה בתוך מיכל עם משאבה ידנית .
בדומה לכלי שבודקים איתו ריכוז חומצה במצברים .
תעשה בדיקה לנוזלי קירור עם הכלי הזה ותחליט לבד .
איציק