שלום רב
מישהו אולי יודע מה המאמץ הכפיפה המותר בעץ
משום מה אני לא מצליח למוצא בשום מקום
תודה
Printable View
שלום רב
מישהו אולי יודע מה המאמץ הכפיפה המותר בעץ
משום מה אני לא מצליח למוצא בשום מקום
תודה
מה אתה רוצה לכופף?
לחשב באיזה קורות מינמליות אפשר להשתמש לצורך בניית גג
הבנתי אותך לא התחום שלי למרות שאני מתעסק בעץ.
ככה וככה ...
אפשרות אחרת: קח את מחירה של חליפה ליתום, תחלק בגיל העץ, וחסר את כמות הציפורים שישבו עליו לאחרונה :rolleyes:
ועכשיו ברצינות: על מה אתה מדבר - עץ חי ושתול או מעובד ? איזה עובי ? איזה סוג עץ ?
(אני בכל מקרה לא אדע לענות לך, אבל אולי אחרים כן ...)
עריכה (הדיון התקדם בזמן שהתחכמתי לי פה עם עצמי): אני מעריך שכל מחסן עצים ידע להגיד לך במה משתמשים בד"כ, רק שים לב שבד"כ כל קורה של הגג מורכבת משתי קורות עץ נפרדות ואנכיות, שמחוברות ביניהן במרווחים כלשהם ...
נדב.
אל תנסה להתחכם
בסוף יוצאים שטויות
כמובן שמדובר בעץ מעובד סטנדרטי שנקנה בכל חנות עצים
ואין קשר בין המידה שלו לבין המאמץ המותר שלו
ובאמת עם יש מישהו שיודע אני ישמח לתשובה
פשוט אני לא מוצא את החומר שלי מהלימודים על עצים
ולא מוצא טבלאות רלוונטיות
תודה
תגדיר מה אתה רוצה כולל מידות ונתונים לגבי חומרים שאיתם תשתמש , ואולי , אולי אז ... נוכל לעזור .ציטוט:
נכתב במקור על ידי ירון גל
יש את המחשבון הזה (צריך לגלול למטה)ציטוט:
נכתב במקור על ידי ירון גל
http://www.awc.org/calculators/span/...al+Span#answer
ובכלל אני מאמין שתמצא באתר הזה חומר
http://www.awc.org/index.html
לגבי טבלאות - אני אחפש מחר אם זה עדיין רלוונטי
שלומי
תודה רבה
הקישורים היו פחות רלוונטים
אבל אם פעם מישהו יחפש
80-120 ק"ג לסמ"ר
לפי מה שאתה כותב , קורת אורן 5X10 באורך של 100 ס"מ תוכל לשאת עומס של 400000 ק"ג ....נכון ?
5X10X100X80=400000
וזה עוד לפי 80 ק"ג לסמ"ר ולא 120 ק"ג
או שטעיתי ואני לא מבין את החישוב ...?
אין שום קשר בין מה שכתבת לבין החישוב הנכון של מאמץ כפיפה בקורה. אפילו לא רחוק...:D
סבבה , אבל צריך להסביר ולנמק ... אני באמת שואל כי אף פעם לא הבנתי איך בדיוק עושים את החישובים האלו ומה בדיוק הם אומרים .ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
כי החישוב לא כזה פשוט, מה לעשות. המספר שפותח השרשור חיפש הוא מודול יאנג של החומר הספציפי. אני מניח שהוא יודע מה לעשות איתו. רוצה לקרוא עוד על קורות וחישוב חוזק - יש הסברים בסיסיים בוויקיפדיה, תתחיל מכאן ותמשיך לפי הקישורים:
http://en.wikipedia.org/wiki/Beam_(structure)
לדורות הבאים:
אתר שמרכז את כל סוגי החומרים ונתונים לגביהם-
http://www.matweb.com/search/QuickTe...earchText=wood
מופיעים שם המון סוגים של עצים והמון מידע כגון : מאמצים, מקדמי התפשטות וכו' (כולל צבע העץ).
מקווה שיעזור...
רק תיקון קטן - לנמרוד
מודול יאנג ומאמץ מותר הם 2 דברים שונים.
שלומי
צודק, פליטת מקלדת ... :oops:ציטוט:
נכתב במקור על ידי shlomic
קצת סדר בסיסי ביותר בדברים למי שרוצה קצת לדעת יותר
כל אלמנט יכול לקבל כוחות שיפעילו אליו דפרמציות שונות
כוחות פשוטים
גזירה - כמו אפקט של מספרים שמחברים שני חלקים והם יכולים ליצור גזירה בניהם (פינים למשל)
מעיכה - בד"כ מחושב ביחד עם הגזירה שבאזור החיבור החומר צריך לעמוד בגזירה אך בתוך החלק הוא נמעך
לחיצה - העמסה על אלמנט בלחץ (עמודים למשל)
מתיחה - העמסה על אלמנט במתיחה (מתלים ביתיים למשל)
כוחות היוצרים מומנטים
פיתול - צירים מסתובבים בעיקר.
כפיפה - שהעומס לא פועל על הקצוות אלה על כל אורך המוט
כל חומר מתנהג בצורה שונה עם כל כוח ולכן לכל כוח יש מקדם שונה של הקשר בין שטח המגע לכוח שהוא מסוגל לשאת
המקדם הזה נקרא מאמץ
והנוסחה הבסיסית ביותר היא
כוח לחלק לשטח = מאמץ
וכמובן שאם יש שני נתונים להשיג את השלישי זה לא הבעיה, והחלק החשוב זה לדעת איזה שטח לקחת בחשבון
מבחינה תאורית (כי יש לקחת בחשבון גם קריסה) לא משנה למוט שאתה לוחץ או מותח מה האורך שלו והחלק שמתנגד הוא שטח החתך
ונחזור לחישוב שמישהו ביצע פה קרש במידה 10X5 יכול לקבל עומס של 5,000 ק"ג במתיחה או לחיצה - חישוב 10X5X100=5,000
ובאותה דרך מחשבים גם מעיכה וגיזרה
לעומת זאת כפיפה הינו כוח מורכב כי בעצם בחלק העליון החומר נלחץ ובחלק התחתון נמתח
ובעצם הכשל קורה בציר ה"0" שבוא פועלים שני כוחות מנוגדים אחד לשני
ולכן בכפיפה הכוח הופך למומנט
והשטח המחושב נקרה מומנט אינרציה (כי בהיגיון בריא כולנו יודעים שיש חשיבות לקורות עם הם עומדות או שוכבות)
והחישוב הוא - עובי X גובה בריבוע / 6
וקורה עומדת 10X5 יהיה לה מומנט אינרציה של 5X10^2/6= 83.3 CM^3
לעומת קורה שוכבת 10X5^2/6=41.6CM^3
לכן קורה עומדת מסוגלת לקבל מומנט של 833 kg cm
ועם האורך שלה הוא 100 CM
העומס המקסימלי במרכזה יהיה (לפי הנוסחה הבסיסית עומס כפול מפתח לחלק ל4) 33 ק"ג
מקווה שקצת יש סדר בבלגן
כמובן שזה מה שנקרה הבסיס של הבסיס
ולמי שהכניס מודול ינאג - זה משמש לחישובי שקיעות ועיוותים לאורך זמן
כולם מכירים בטח שמעמיסים קורה בעומס ובשלב הראשון היא מתכופפת אבל לא נשברת אבל אחרי פרק זמן מסויים היא נשברת
אוקיי, עד כאן הבנתי, תשלים את הנוסחה עד הסוף בכדי שאבין איך הגעת ל33 ק"גציטוט:
נכתב במקור על ידי ירון גל
תודה
ציטוט:
נכתב במקור על ידי gasgas
אשמח לעזור למרות שלא אני כתבתי את ההסבר.
החישוב המדובר הוא על עומס נקודתי במרכז הקורה (דבר הגורם למומנט מקסימלי במרכז הקורה ומשם על פי ההסבר למאמץ מקסימלי ).
הנוסחה על פיה מחשבים מומנט במקרה כזה היא : (מבלי להכנס לאיך הגענו לנוסחה)
מומנט = (כוח(עומס) x מפתח (אורך)) / 4
ולכן מכיוון שידוע לנו המומנט 833 (ק"ג לס"מ) ואורך הקורה 100 (ס"מ)
נוכל למצוא את הכוח (עומס):
833 (מומנט) = X (כוח שהוא נעלם) x (אורך) 100 / 4
ומכאן:
X = 833x4/100
X=33.3
מקווה שהצלחתי לעזור
שלומי
מעלה את השירשור מהאוב. ניסיתי להבין ולחשב וקצת הסתבכתי.
אני בונה אדנית באורך 2 מטר שנתמכת על שתי קורות אורך מעץ בחתך 32*32 מ"מ, המשקל של האדמה והמים יהיה קרוב ל 100 קילו, ולכן אני מניח שצריך לקחת בחשבון 50 קילו על כל קורת אורך ואני מנסה להבין כמה תמכים אני צריך לשים מתחת לקורה כי ברור לי שקורה כזאת של 2 מטר לא תוכל לשאת 50 קילו.
עד כמה שאני מבין החישוב כאן הוא עומס במרכז הקורה ובמקרה שלי העומס מחולק בצורה שווה על כל הקורה ולא רק במרכז.
מעבר לזה משהו עם הנתונים והיחידות לא מסתדר לי, בחישוב קורה עומדת של 5X10 מומנט האינרציה יצא 83.3 ס"מ^3,
איך זה הפך ל 833 ק"ג לס"מ?
איפה בא לידי ביטוי המקדם של העץ שהוא 80-120 ק"ג לסמ"ר?
אם אני מנסה לעשות את החישוב שהוצג לגבי עומס במרכז הקורה של 32*32 מ"מ ומקבל תוצאה של 1.08 קילו במרכז הקורה - לא נראה לי הגיוני
איפה אני טועה?
מעבר לזה הקורה מחוברת לרגליים עם ברגי עץ, משהו בסיגנון של H ברוחב 2 מטר, מה העומס שבורג יכול לשאת?
קודם כל תצרף שרטוט או סקיצה.
בבקשהציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
https://cad.onshape.com/documents/9c...835160a9cfd751
לא הצלחתי לוודא מה מידות הנפח אבל לפי מה הגעת להערכת 100קג?ציטוט:
נכתב במקור על ידי zerez
תכולת מים מירבית בהשקייה תהיה כ-40% מכלל הנפח, לא יותר, וסביר יותר בסביבות 25-30% תכולה נפחית.
למשקל הזה תוסיף את האדמה שכבדה יותר.
מידות פנימיות 212X29X24.8 יוצא 152 ליטר,
ליטר אדמת שתילה שוקל בערך חצי קילו ואני לקחתי בחשבון 20-30 ליטר מים, זה יוצא ל 100 קילו, לפי ההנחה שלך של עד 40% מים כדאי לחשב לפי 150 קילו.
כלל האצבע לקיבול שדה של אדמה חקלאית ממוצעת זה עד 40% תכולת רטיבות נפחית.
זה הקיצון אם שכחת לסגור הברז.
בפועל תשקה פחות, בסביבות 20-30% נפחי.
זה גם הנפח שאותו אתה יכול להחסיר מחישוב נפח הקרקע לחישוב משקל הקרקע.
(בחישוב הכולל זה גם וגם).
חצי קילו לליטר אדמה זה מעט מידי, זה אולי תערובת שתילה(חומר אורגני מזין), לא אדמה.
צפיפות של אדמה זה מעל 1.
אם העומס על מבנה האדנית גבולי,
הייתי מחשב לפי אדמה מהודקת (!) ועל זה מוסיף 20% למים שיצטרפו.
zerez,
ממש קריטי לך שלא יהיו תמיכות ? מטעמי מקום ? אסטטיקה ?
אחרת מעבר לתרגיל הלימודי, לא צריך פה יותר מידי הנדסה, שים תמיכה לפי העין והשכל הישר.
צודק, זאת לא אדמה אלה תערובת שתילה, שק של 50 ליטר שוקל 20 קילו ולגבי המים קיבלתי את ההערה.ציטוט:
נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן
- - - Updated - - -
זה לא ממש קריטי אבל אני לא רוצה יותר מידי תמיכות, חיפשתי סדר גודל של עומס ואז החוש ההנדסי התעורר וזה הפך יותר לאתגר אקדמי :-).ציטוט:
נכתב במקור על ידי kd2
אם אתה מוטרד, למה שלא תעשה תמיכה פנימית שלא תיראה מבחוץ?
Sent from my SM-N960F using Tapatalk
+1
רק תזכור לצפות הכל מבפנים ביריעת PVC או משהו כדי שהעץ לא יבוא במגע ישיר עם האדמה הרטובה וכו. וכמובן ניקוז.