תחילת תכנון באגי חשמלית למרוצי רייד

שלום!


כבר כמה שבועות שאחי ואני מתבשלים עם רעיון לבנות באגי חשמלית.
אחרי חיפושים רבים ברשת הגענו לקונפיגורציה שאמורה להיות תחרותית:
סוללות Li-Ion בסביבות 100V
מנוע 9" (כנראה WAR9)
בקר מתאים, אבל עם ספיר למקרה שנצתרך לשדרג את המנוע.
מטענים וכל השאר עוד לא ברור, אבל יש הרבה אופציות.


התצורה הנבחרת היא באגי 2X4 דו מושבית, סדר גודל של טומקאר.


הבנתי שבמרוצי ראלי-רייד אנחנו נהיה בקטגוריה הפתוחה, אבל לא ברור לי איזה רכבים אחרים נמצאים בקטגוריה הזו כיום?


אנחנו שואפים להגיע לטווח נסיעה של 100ק"מ, ולהחליף סוללות לצורך "תדלוק מהיר" הסוללות הנבחרות מצטיינות בקצב טעינה גבוהה, דבר שיאפשר טעינה של סוללה אחת בזמן שהשניה בשימוש.


כרגע אנחנו מתכנסים על פרמטרים חיוניים לתכנון השלדה כמו, משקל, גודל גלגל וכו'.

דוגמא לכמה כח אפשר להוציא ממנוע חשמלי ...
http://www.youtube.com/watch?v=1zhKMzMZ_eM&feature=relmfu

אמרת בעצמך - תומקאר. תתרכז במערכת ההינע, זה אתגר מספיק גדול, ותתחיל משלדה קיימת, ותומקאר זו יופי של שלדה. תמצא אחד עם מנוע מושבת, לא צריך לעלות הרבה, ויש לך עם מה להתחיל.

שכח מנושא הקטגוריות, הוא לא רלוונטי. אתה בונה רכב שונה ומיוחד, עצם הזינוק וסיום המרוצים, על אחת כמה וכמה חרמון אילת, הוא אתגר אדיר ואם תעמדו בזה אתם כבר ראויים לתהילה לא קטנה, ותקבלו גם גביע. כמו שבחוצה ישראל האחרון היה גביע ל"רכב ממוגן" - כך יכול להיות גביע גם לרכב חשמלי.

WARP9 הוא בחירה מצויינת. ה11" יתאים עוד יותר, אבל גם עולה יותר וגם רעב יותר - רק אם מנצלים ממנו את כל הכוח.


כמה תובנות מסיוע בבניית משהו מאוד דומה (אני מנחש שאתם כבר מודעים ללא מעט ממה שאני אכתוב, אבל גם אם משהו אחד יעזור לכם... דיינו) -

בחירה במנוע DC היא נכונה כל עוד יש תקציב בינוני ומטה. אם תוכל להעלות את המסגרת, אפשר ורצוי לעבור למנוע AC, אפילו מקורר נוזל. הנצילות של מנועי AC גדולה יותר, אבל הנצילות של הבקרים שלהם דופקת את העסק. יש היום כמה בקרים מודרניים ומאוד יעילים גם למנועי AC, וכאמור - הם יקרים. היתרון במקרה שלכם ממנועי AC מתמצה בנקודה אחת חשובה - רגנרציה בבלימה, אשר מגדילה את הטווח. השוואה של מערכת שלמה מבחינת מחיר תהיה בסביבות ה 15 עד 20 אלף דולר למערכת מבוססת AC, וסדר גודל של 9000 דולר למערכת הנעה DC.

לגבי מערכת של DC - גם כאן אל תתפשרו על בקר. בקר של 2000-3000 דולר שווה כל דולר שהשקעתם בו, ויוציא באמת את המקסימום לא רק מהמנוע אלא גם מהמצברים. קח בחשבון שכדאי לבנות מעגל האצה עם קונטקטור "גיבור" שיעלה במכה את המתח על המנוע על ידי סידור המצברים בטור בזמן ההאצה. זה נבנה חיצונית לבקר. יש קונטקטורים יעודיים לדברים האלה, ולא מתפשרים על ממסרים אוטומוטיביים רגילים שלא מיועדים לרכב חשמלי. על זה כל הפרוייקט יכול ליפול.
עוד דבר חשוב בנושא הבקר הוא הקירור - בקר שלא יהיה מקורר טוב מאבד הרבה מהנצילות שלו.
בקרים מבוססי SSR נותנים יתרונות על בקרים אלקטרומכניים (עם ערמה של קונטקטורים בפנים), אבל יש להם גם חסרונות. תבדקו טוב טוב את ההתאמה בין מנוע למצברים לבקר - זה הדבר הכי קריטי!
יש ברשת תכניות לבניית בקרים. זה אפשרי, אבל התכניות האלו מבוססות על MOSFETים מיושנים - יש דברים יותר טובים בשוק היום. חשוב מאוד גם כאן, בבניה של הבקר, הקירור של הרכיבים בפנים.

עוד משהו ששווה לשקול בנושא מערכת ההנעה - מנוע קטן להנעה קדמית. לפעמים העזרה הקטנה הזו תציל אתכם. מספיק משהו מאוד בסיסי, מעט כוח, בקר הכי פשוט - רק לתת משיכה קטנה...

מצברים - כל מיני מצברים מודרניים שהשם שלהם מתחיל בליתיום, ליפו שמיפו - יש לא יותר מדי סוגים, והמשותף לכולם... הם יקרים אש. מצד שני שום דבר אחר לא יתן לך הרבה אנרגיה מלא המון משקל, וזה חלק משמעותי מהתקציב. מעגל הטעינה ראוי גם הוא ליחס מיוחד - כי המצברים האלו מאוד מאוד רגישים לטעינה לא נכונה. מיקום המצברים ברצפה מקובל במכוניות עירוניות... אבל בבאגי שהרצפה שלו חוטפת מכות בשטח... וואלה אני לא יודע מה דעתי על זה, טוב או לא טוב.

מכניקה - הWARP9 וגם ה 11 קיימים עם שתי יציאות. ציריה מכל יציאה ונגמר הסיפור. מערכת הנעה של תומקאר דווקא לא משהו במקרה הזה, בגלל השרשראות שמורידות את הנצילות. ציריה ישירות לטבור תעשה את העבודה. במקרה כזה הייתי הולך על זרועות A או זרועות חצי עוקבות - משהו הכי קלאסי לבאגי, וממש לא בשמיים מבחינת תכנון או בניה.

ועוד טיפ קטן...
אתם הולכים לעשות פרוייקט מה-זה כיפי ומעניין... אל תשכחו לתעד כל החלטה וכל פעולה - אנחנו רוצים לשמוע הכל!

אסף.

תודה על התגובות!

נמרוד, השיקול בתכנון שלדה הוא האפשרות למקם את הסוללות במקום מייטבי שיאפשר גם החלפה מהירה וגם הכי נמוך שאפשר. בשלדה קיימת יש אילוצים שאחרת היה אפשר להמנע מהם. חוץ מזה, שלדת טומקאר למיטב ידיעתי כבדה מאוד, ואני לא בטוח שאני חייב את המשקל הזה, אבל אולי אני טועה.

אסף, יש לנו נסיון מסויים על סוללות מנועים ובקרים מעולם הטיסנים, וליפו זה לא מילה גסה ... בחירת סוללה היא פשרה בין 3 פרמטרים, קצב פריקה מקסימלי - משקל - מחיר. אנחנו בחרנו לשחרר את אילוץ המחיר, וללכת על ליטיום איון, שהיא סוללה שנותנת הכי הרבה מחזורי טעינה, היא פחות רגישה לקצב טעינה, והיא פחות מתלקחת מקצר או מכה. אני הייתי חושב על סוללות ליפו בגלל הקיבולת העדיפה (שמשמעותה יותר זול ויותר קל), אבל זה מכניס אותנו לקושי עם טעינה איטית, וצורך במיגון למקרה תקלה.
לגבי מנועי AC, אם נוכל למצוא דרך לבנות בקר טוב, ולא יקר מידי, אני הייתי הולך על מנועים בתוך הגלגל (אולי אפילו 4).
בלימה רגנטיבית היא בהחלט מעניינת, אבל ברכב עם כלכך הרבה גרר, אני לא בטוח כמה באמת אפשר להרוויח מזה (לא שאני מזלזל בעוד 10% לטווח ...)

דווקא לגבי בקר למנוע AC יש לי רעיון...

אסף.

סוף סוף שומעים על פרוייקט כזה - יישר כח
לדעתי הנושאים שצריך לחשוב עליהם כעת הם:
1. משקל הסוללות - איזה אחוז מהמשקל הכולל ואיזה חיזוקי שלדה נדרשים.
2. תקציב - כנ"ל איזה חלק תנגוס מערכת החשמל.
3. רעידות - איך זה ישפיע על המערכת החשמלית.
4. מהירות סופית - האם ניתן להגיע למהירות הנדרשת עם הרכיבים האלה ועם המשקל המשוער.

הנה רעיון - גנרטור קטן שיטען את המצברים תוך כדי נסיעה, יאריך את הטווח ויאפשר חיסכון במצברים משמע משקל והוצאות.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

דווקא לגבי בקר למנוע AC יש לי רעיון...

אסף.

---

איך אומרים ... נו???!!!

נשמע מאוד מעניין , בהצלחה .
עידו

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי יקיר גרין

איך אומרים ... נו???!!!

---

דבר איתי ביום חמישי (אני משתדל לא להכניס ביזנס לפורום).

אסף.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי יקיר גרין

נמרוד, השיקול בתכנון שלדה הוא האפשרות למקם את הסוללות במקום מייטבי שיאפשר גם החלפה מהירה וגם הכי נמוך שאפשר. בשלדה קיימת יש אילוצים שאחרת היה אפשר להמנע מהם. חוץ מזה, שלדת טומקאר למיטב ידיעתי כבדה מאוד, ואני לא בטוח שאני חייב את המשקל הזה, אבל אולי אני טועה.

---

תראה, כשמפתחים משהו חדש, בדרך כלל כדאי להתמקד. ופה מערכת הכוח היא העיקר - ואם אני מבין נכון גם המקום שבו יש לך ידע, עניין אישי - אז הייתי אומר שכדאי להתמקד בה. אני אישית מוצא את הנדסת השלדה והמתלים של רכב שטח המעניין ביותר - אם אני מתכנן משהו, אני אקפיד על רכבת כוח מהמדף עד כמה שאפשר.

לשלדת התומקאר כמה יתרונות ספציפיים - זה שלדת באגי קטן, דו מושבי, עם גיאומטריות מתלים והיגוי טובות ומוכחות. ואפשר להשיג שלדות אלו, כלומר תומקארים שחוטים וישנים, במחיר לא גבוה (אני מכיר אנשים שקנו תומקאר דו-מושבי מחודש ומשופץ עד העצם, מהמפעל, ב25K). בניגוד למשל לרייזר, יש לה רצפה שטוחה לגמרי, ונרחבת מאד. יש לך לדעתי מקום לשכבה של מצברים מתחת לנהג ולנוסע, וליותר משכבה אחת ב"תעלה" המלבנית שרצה במרכז, לאורך השלדה. השרשראות הן מקור להפסד מסויים, זה נכון, אבל מנוע כמו שהראית בסרטו יכנס ממש פיקס ובפשטות למקומו על ציר ההנעה וישאיר מקום רב נמוך, בין שני הגלגלים האחוריים, לעוד מצברים במידת הצורך בעריסה במקום של המנוע המקורי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי יקיר גרין

נמרוד, השיקול בתכנון שלדה הוא האפשרות למקם את הסוללות במקום מייטבי שיאפשר גם החלפה מהירה וגם הכי נמוך שאפשר. בשלדה קיימת יש אילוצים שאחרת היה אפשר להמנע מהם. חוץ מזה, שלדת טומקאר למיטב ידיעתי כבדה מאוד, ואני לא בטוח שאני חייב את המשקל הזה, אבל אולי אני טועה.

---

תראה, כשמפתחים משהו חדש, בדרך כלל כדאי להתמקד. ופה מערכת הכוח היא העיקר - ואם אני מבין נכון גם המקום שבו יש לך ידע, עניין אישי - אז הייתי אומר שכדאי להתמקד בה. אני אישית מוצא את הנדסת השלדה והמתלים של רכב שטח המעניין ביותר - אם אני מתכנן משהו, אני אקפיד על רכבת כוח מהמדף עד כמה שאפשר.

לשלדת התומקאר כמה יתרונות ספציפיים - זה שלדת באגי קטן, דו מושבי, עם גיאומטריות מתלים והיגוי טובות ומוכחות. ואפשר להשיג שלדות אלו, כלומר תומקארים שחוטים וישנים, במחיר לא גבוה (אני מכיר אנשים שקנו תומקאר דו-מושבי מחודש ומשופץ עד העצם, מהמפעל, ב25K). בניגוד למשל לרייזר, יש לה רצפה שטוחה לגמרי, ונרחבת מאד. יש לך לדעתי מקום לשכבה של מצברים מתחת לנהג ולנוסע, וליותר משכבה אחת ב"תעלה" המלבנית שרצה במרכז, לאורך השלדה. השרשראות הן מקור להפסד מסויים, זה נכון, אבל מנוע כמו שהראית בסרטו יכנס ממש פיקס ובפשטות למקומו על ציר ההנעה וישאיר מקום רב נמוך, בין שני הגלגלים האחוריים, לעוד מצברים במידת הצורך בעריסה במקום של המנוע המקורי.

אהלן יקיר
קודם כל , כל הכבוד על היוזמה לנסות משהו חדש לחלוטין. אני הייתי הולך על משהו חדש לגמרי כולל השלדה אותה הייתי מנסה לבנות מאלומניום, לדעתי ברכב חשמלי עם סוללות כבדות אתה רוצה שלדה כמה שיותר קלה.
אתה הולך על קונספט חדשני ולדעתי הכל צריך להיות חדשני החל מהבורג הראשון. לא חסרות דוגמאות לשלדות עשויות אלומניום וחזקות מאד, מטוסים וספינות.
בהצלחה.

נמרד אתה מפספס בגדול , תומקאר זו לא פלטפורמה טובה לרכב ראלי רייד הכלוב שלו לא תיקני בכלל , תא הנוסעים צר וקצר , מערכת ההיגוי גרועה מאוד , המתלים שלו מקדימה ומאחור גרועים ומאחור גם לא מתאימים לציריה וגם כבדים וגם השרשרת זה חר... , הברקסים שלו לא טובים בכלל , השלד שלו כבד , בקיצור זו אחת החבילות הגרועות ביותר שאפשר לחשוב עליה בתור פלטפורמה לכלי חשמלי .
רמת השינוי שצריך בתוםקאר בכדי שהיה ראוי לרכב מהסוג שהם רוצים לבנות , יעלה כמו לבנות מ - א ועד - ת , ותמיד זה יראה כמו טלאי .
בקיצור אין קיצורי דרך .
עידו

עידו, זה לא הולך להיות רכב T1 שינסה לתת בראש לרז היימן... בוא נהיה ריאליים - אם מגדירים בתור מטרה לפרויקט הזה, רכב שיסיים באחה חוצה ישראל בתוך זמן הגג, זה יהיה הישג יוצא מן הכלל. לכן כל נושא הקטגוריות ואפילו התקניות המלאה של הכלוב לא רלוונטי - זה רכב שיתחרה מן הסתם ברייד. בתקנון הFIA לקרוס קאונטרי ראליאין שום התייחסות לאפשרות של מנוע שאינו שרפה פנימית, וגם בנושאי הבטיחות יש כאן היבטים שאין אליהם שום התייחסות - כל המצברים האלו, בתוך תא הנוסעים? מופרדים ממנו? איך ולמה? כבלים של מתח גבוה?

ואם המטרה היא פשוטה - רכב שיחצה את ישראל, דרך השטח, בזמן הגג של באחה ישראל - מבינים שצריך פלטפורמת רכב פשוטה ואמינה וקיימת. לנסות לפתח גם פלטפורה וגם מערכת הינע - זה אתגר כפול ומכופל, והופך את העסק ללא ריאלי. אם זה תרגיל תכנון תיאורתי בלבד - אהלן וסהלן. קח תומקאר שגמר מנוע, ותתחיל לתכנן ולבנות עליו, זו הדרך המהירה ביותר להגיע למטרה במציאות.

רעיון יפה מאוד

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נמרוד

עידו, זה לא הולך להיות רכב T1 שינסה לתת בראש לרז היימן... בוא נהיה ריאליים - אם מגדירים בתור מטרה לפרויקט הזה, רכב שיסיים באחה חוצה ישראל בתוך זמן הגג, זה יהיה הישג יוצא מן הכלל......

....ואם המטרה היא פשוטה - רכב שיחצה את ישראל, דרך השטח, בזמן הגג של באחה ישראל - מבינים שצריך פלטפורמת רכב פשוטה ואמינה וקיימת. לנסות לפתח גם פלטפורה וגם מערכת הינע - זה אתגר כפול ומכופל, והופך את העסק ללא ריאלי. אם זה תרגיל תכנון תיאורתי בלבד - אהלן וסהלן. קח תומקאר שגמר מנוע, ותתחיל לתכנן ולבנות עליו, זו הדרך המהירה ביותר להגיע למטרה במציאות.

---

To be on the same page
רק שנבין (ונסכים), ומבלי לשלול את הכיף וההישג של בניה כזו - לטכנולוגיה הזו אין שום סיכוי להיות תחרותית מול מנוע שרפה פנימית קונבנצינאלי.

חוץ מזה נמרוד מעלה נקודה חשובה של בטיחות - לשבת מעל המצברים זה סביר, לשכב מתחת לכמה קילו חומצה, אחרי שהרכב על מתהפך, זה כבר סיפור אחר :-(

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zivo

To be on the same page
רק שנבין (ונסכים), ומבלי לשלול את הכיף וההישג של בניה כזו - לטכנולוגיה הזו אין שום סיכוי להיות תחרותית מול מנוע שרפה פנימית קונבנצינאלי.

חוץ מזה נמרוד מעלה נקודה חשובה של בטיחות - לשבת מעל המצברים זה סביר, לשכב מתחת לכמה קילו חומצה, אחרי שהרכב על מתהפך, זה כבר סיפור אחר :-(

---

זיו, לא יודע למה אתה פוסק שלא ניתן להתחרות מול מנוע בערה פנימית ... ראיתה את הסרטון שהעלתי פה?
ברכב הזה לא תהיה חומצה. מדברים על סוללות ליטיום איון או ליטיום פולימר ... אף אחד מהם לא מכיל חומצה, ולא נוזל בהתהפכות.
ליפו עלול להתלקח במקרה קצר, אבל אפשר להגן עם קיר אש בין הסוללות לנוסעים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי נמרוד

עידו, זה לא הולך להיות רכב T1 שינסה לתת בראש לרז היימן... בוא נהיה ריאליים - אם מגדירים בתור מטרה לפרויקט הזה, רכב שיסיים באחה חוצה ישראל בתוך זמן הגג, זה יהיה הישג יוצא מן הכלל. לכן כל נושא הקטגוריות ואפילו התקניות המלאה של הכלוב לא רלוונטי - זה רכב שיתחרה מן הסתם ברייד. בתקנון הFIA לקרוס קאונטרי ראליאין שום התייחסות לאפשרות של מנוע שאינו שרפה פנימית, וגם בנושאי הבטיחות יש כאן היבטים שאין אליהם שום התייחסות - כל המצברים האלו, בתוך תא הנוסעים? מופרדים ממנו? איך ולמה? כבלים של מתח גבוה?

ואם המטרה היא פשוטה - רכב שיחצה את ישראל, דרך השטח, בזמן הגג של באחה ישראל - מבינים שצריך פלטפורמת רכב פשוטה ואמינה וקיימת. לנסות לפתח גם פלטפורה וגם מערכת הינע - זה אתגר כפול ומכופל, והופך את העסק ללא ריאלי. אם זה תרגיל תכנון תיאורתי בלבד - אהלן וסהלן. קח תומקאר שגמר מנוע, ותתחיל לתכנן ולבנות עליו, זו הדרך המהירה ביותר להגיע למטרה במציאות.

---

נמרוד, אלו שאלות מצויינות, שאנחנו לא לגמרי סגורים על התשובה להן, לכן אנחנו עוד לא בונים.
אם הרכב נועד רק לחדוות היצירה, אז תומקאר חשמלי יכול להיות דבר נחמד. אם רוצים גביעים אז כדור ראשון לצורך בדיקת רכבת הכח יכול להיות תומקאר ... אבל אם יש בעיה לעמוד בתקנים עם שלדת תומקאר (עידו??) אז הרכב לא יוכל להתחרות, וזה מביס את המטרה של בדיקת ייתכנות.
אנחנו ממשיכים לעשות שעורי בית, וההודעות פה עוזרות מאוד!

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי חנן גולומבק

אהלן יקיר
קודם כל , כל הכבוד על היוזמה לנסות משהו חדש לחלוטין. אני הייתי הולך על משהו חדש לגמרי כולל השלדה אותה הייתי מנסה לבנות מאלומניום, לדעתי ברכב חשמלי עם סוללות כבדות אתה רוצה שלדה כמה שיותר קלה.
אתה הולך על קונספט חדשני ולדעתי הכל צריך להיות חדשני החל מהבורג הראשון. לא חסרות דוגמאות לשלדות עשויות אלומניום וחזקות מאד, מטוסים וספינות.
בהצלחה.

---

חנן, אני מאוד רוצה שלדה קלה ... אולי בדור שני, אם יהיה תקציב, נדבר עם עידו ...
כרגע מהכיס שלי, אני לא בונה שלדת אלומיניום מ-0 ... הלוואי והייתי צריך סיבה יותר טובה מהמחיר.

יקיר,
1- צודק לגבי השימוש שלי במילה חומצה, השאלה היא יותר כללית , כולל אש - מה קורה שהמצברים האלו נסדקים \ נשברים?
2- השאלה זה לא הכח הסופי, זה שאלה של "משקל האנרגיה" שאתה סוחב. אני באמת לא מכיר את המספרים, וברור שככל שהקטעים יהיו קצרים יותר מצבך ישתפר, אבל על פניו המשקל של המצברים נראה לי "קטלני".
3- שילדת אלומיניום - הרעיון שלך להחלפת מצברים, גרם לי לחשוב שלפחות ספונסר לא תהיה לך בעיה למצוא......תתקשר לבטר-פלס:rolleyes: אני לא אתפלא אם יהיו מוכנים לקחת חסות?

זיו, הכלל הראשון והחשוב ביותר בבקשת חסות הוא - חסות מבקשים על השקל האחרון, לא על השקל הראשון.

אסף.

ככה זה אצלכם ב Low tech ......
אצלנו ב Hi Tech , עושים מצגת והולכים לחפש חסות. אין חסות אין פרוייקט:(
תראה את בטר-פלס עצמם, הגיעו עד נשיא המדינה, לפני שהחזיקו מברג ביד...

אבל להיות רציני - אני באמת הייתי הולך לדבר איתם. אני מדבר לא רק על כסף, מספיק שהם יפתחו ערוץ למידע....חלקים...מצברים? מטענים מהירים???
לא עולה כסף לדבר איתם, אבל מספיק שמנהל עיסקי או איש טכני יתאהב בפרוייקט, וזה מסדר את ההפקה. מה שאצלם זה פיצוחים, עבור פרוייקט כזה זה X10.
יש לי המון ביקורת על בטר פלס (אני אישית חושב שזה פלופ אחד גדול, שלא לומר הונאה של המדינה אותנו האזרחים).....אבל בהנעה חשמלית הם כנראה מבינים יותר מהממוצע , ויש להם איזה אינטרס או שניים בתחום.

My two cents

כמה נקודות:
מנועי AC השראותיים לא יותר נצילים ממנועי DC והרבה יותר כבדים-ממש לא מתאימים לפלטרפורמה ניידת
מנועי BRAUSHLESS מתקרבים לנצילות של מנועי BRUSH ובעלי יחס הספק\משקל גבוה יותר. הם גם אמינים יותר אבל הבקרה מסובכת ויקרה יותר.
לפרוייקט מהסוג המדובר עדיף להשתמש במנועי DC עם מברשות. יש דרכים להעלות הספק של מנוע נתון ע"י קרור מאולץ בדרכים שונות.
שליטה במנוע מסוג זה אמורה להיות פשוטה יחסית עם גשר טרנזיזטורים. ישנם טרנזיסטורים IGBT מהדורות החדשים שמיועדים להעברת זרמים גבוהים בנצילות גבוהה.
לגבי התחרותיות-בבניה נכונה אפשר להגיע לרכב עם ביצועים גבוהים יותר מרכב שמונע במנועי בעירה פנימית. במנועי DC ניתן להפיק הספקים (ומומנטים) גבוהים מאד בכל טווח המהירויות ומה שמגביל את הביצועים זה המתח המקסימלי (המצברים) והתחממות המנוע.
ייתרון נוסף וחשוב- אבל טיפה מסובך למימוש- שימוש במנוע לכל גלגל מאפשר לבצע היגוי ולקבל כושר תמרון גבוה.
כמו שאמרו קודמי- הפרוייקט יקום ויפול על מצברים. הבחרה במצברי LI-ION היא נכונה אבל צריך לדעת להגן עליהם מצריכת זרם גבוהה ומנפילות מתח.

http://www.youtube.com/watch?v=jHR3a7mCiEk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי elitkh

כמה נקודות:

לגבי התחרותיות-בבניה נכונה אפשר להגיע לרכב עם ביצועים גבוהים יותר מרכב שמונע במנועי בעירה פנימית. במנועי DC ניתן להפיק הספקים (ומומנטים) גבוהים מאד בכל טווח המהירויות ומה שמגביל את הביצועים זה המתח המקסימלי (המצברים) והתחממות המנוע.
..............
כמו שאמרו קודמי- הפרוייקט יקום ויפול על מצברים. הבחרה במצברי LI-ION היא נכונה אבל צריך לדעת להגן עליהם מצריכת זרם גבוהה ומנפילות מתח.

---

אתם כל פעם חוזרים ליכולת לייצר הספק, וזה ממש לא השאלה, השאלה היא המשקל של המצברים ע"מ לייצר את ההספק הזה, וככל שהקטעים ארוכים יותר, הבעיה חמורה יותר.
1 - בהינתן שרוצים להגיע לטווח של 100ק"מ ללא טעינה, האם מישהו יכול לנחש \ לתת מושג כמה ק"ג מצברים, צריך לכל KW ל100ק"מ???
2- מה היחס הרצוי בין יחס משקל להספק בקטגורויות האלו (אני מכיר אמירה של נמרוד לגבי TT, אבל אין לי מושג לגבי הקטגוריות האל)ו?

זיו, אין "קטגוריות כאלו". כל רכב חשמלי שיהיה גיבור מספיק כדי לסיים מרוץ שטח של 100 ק"מ, יחשב להצלחה!

יקיר - בהתחלה הבאת סרטון שבו מכונית דראג, שצריכה להאיץ מהר למרחק 400 מטר - עבור זה יש יתרון קטלני להנעה חשמלית. יחס ההספק/משקל של המנוע הוא אדיר, הרבה יותר ממנוע שריפה פנימית. הדלק לעומת זאת לא שוקל הרבה - מכונית Top Fuel בלתי מוגבלת עם אלפי כוחות סוס נוסעת עם מיכל דלק קטנצ'יק, כמה ליטרים, אולי עשרים, לא יותר. מצברים עבור מנוע חשמלי כזה, שיעבוד בשיא ההספק לא יותר מ10-12 שניות, אולי ישקלו מעט יותר מכמה ליטרים של דלק, אבל זה בכל מקרה לא הרבה. אבל מצברים שיספקו למאות קילומטרים של שטח - זה כבר סדר גודל של מאות רבות של ק"ג. קח את המכונית החשמלית המתקדמת ביותר היום, מה הטווח שלה? 150, 200 ק"מ? וזה במהירויות שיוט שבהם ההספק הנדרש לא יותר מ20-30 כ"ס. תכפיל את זה פי כמה למרוץ שטח (או כל מרוץ אחר לצורך העניין) ותגיע לקיר... זה החישובים הראשוניים שעליהם נשענת ההתכנות של הפרויקט, אתה יכול לחלוק אותם איתנו?

נמרוד,
אני יודע שאין קטגוריה של בגי חשמלי, השאלה היתה כללית (ולכן גם השתמשתי בקטגוריות ברבים), מה היחס הספק \ משקל בקטגוריות הקטנות יותר (טרקטורונים? רכבי שטח קלים?) ?
אני מעלה את השאלה (כבר פעם שניה), כי אני חושב, כמוך, שזה פרוייקט כיפי ומעניין טכנולוגית אבל הוא לא יוכל להתחרות במנוע שרפה פנימית, הוא מתחרה על להגיע לקו הסיום.
אבל תראה את התשובה של יקיר (#18) ואת #24 , אנשים מדברים פה על הספקים, תוך התעלמות מוחלטת "מהמשקל של האנרגיה" ברכב חשמלי.

אני חושש, מאוד, שברגע שנדע את התשובה לשאלות שלי ושלך, נגלה, שנכון להיום, ע"מ לעשות 100 ק"מ שטח, צריך קלנועית משופרת ולא תומקר :-(

אז אולי צריך קצת לשנות קונספט , ולחשוב על רכב איברידי עם מנוע בנזין קטן שמטעין את המצברים ואז לא צריך כמות גדולה של מצברים:cool:
עידו

ZIVO

אני לא יודע כולם-אבל כשאמרתי שהפרוייקט יקום ויפול על מצברים התכוונתי בדיוק ליחס אנרגיה\משקל של המצברים. והניתוח של נמרוד מדוייק-הרכבים החשמליים שקיימים היום מגיעים לטווח של כ150 ק"מ ומשקל המצבר הוא משמעותי.
היכולת להגיע ל100 ק"מ עם רכב תחרותי היא גבולית.ניתן אולי לעשות אנליזה של הקלטות של מחשבי רכב כדי לבדוק הספקים ומומנטים בנסיעה ולהעריך את כמות המצברים שתידרש כדי לעבור מסלול דומה.
לגבי רכב היברידי-ההספק המינימלי לגנרטור כזה יהיה כ20 קילווואט-מדובר בגנרטור כבד למדיי.