מכונית המירוץ של אוניברסיטת בן גוריון BGR 2012

אחרי ההצלחה של הפרויקט של שנה שעברה, החלטתי לפתוח שרשור ייעודי לתיעוד הפרויקט ובניית המכונית השנייה שתשתתף בתחרות ה-FSAE. השנה אני חלק מקבוצה של ארבעה חבר'ה שאחראים על המתלים, אז מטבע הדברים על זה יושם הדגש בהודעות שלי.
במהלך חודשי הקיץ קראנו מספר ספרים על מנת להבין את הנושא יותר לעומק, וגם לאחר שלושה ספרים (מי שמעוניין בהמלצות לספרים מעניינים בנושא מוזמן לפנות) ונבירות שממשיכות כל הזמן בשני פורומים שונים (FSAE.com ו-F1technical.net - אתר מעולה למי שמתעניין ברכבי כביש, בטח יש פה איזה שניים שלושה:rolleyes:) יש עוד המון המון מה ללמוד. אחד מהמטרות שלי השנה היא פיתוח מודל דינמי של הרכב בעזרת אדמס\קאר, תוכנה שכבר הוזכרה בשנה שעברה אבל טרם נעשה בה שימוש ממשי בפרויקט. זו תוכנה שמאפשרת לבנות את האוטו ולדמות אותו בצורה מדויקת יחסית, כך שניתן לבחון שינויים והחלטות תכנוניות מבלי לבנות עוד ועוד אבי טיפוס. היום הצלחתי להפעיל את התוכנה (אתגר לא קטן כשלעצמו) עם מכונית FSAE גנרית, משהו שהחברה מספקת באתר שלה וממנו אפשר להתחיל לבנות את הרכב כרצוננו. התוכנית כרגע היא להתחיל במידול הרכב שהשתתף באיטליה, ולצאת ממנו כבסיס לשיפורים.
בתמונות אפשר לראות את הרכב וגרפים של התאוצה ושל זוית הגלגול במהלך תמרון של מעבר נתיב וחזרה. אפשר לראות במרחק בין הגרפים את זמן התגובה של המתלים לשינויים בכוחות שפועלים על הרכב.

קובץ מצורף 49789 קובץ מצורף 49790 קובץ מצורף 49791


מעבר לפינה שלי, כמה שינויים שכבר הוחלט שייעשו השנה:
א. החלפת הדיפרנציאל מהטורסן שהיה לנו לדיפרנציאל מוגבל החלקה של דרקסלר. זהו דיפרנציאל מ"ה די רגיל, כלומר קלאצ'ים ודיסקיות חיכוך כמו ברוב הטנדרים. היתרון טמון במשקל קטן יותר ובאפשרויות כיוונון שלא היו בטורסן וכן קיימות בדרקסלר.
ב. מעבר לחיבור גלגלים עם 'גוז'ון' אחד - 'Single Nut': במקום חיבור חמש האומים שיש כרגע - חיסכון במשקל בלתי מוקפץ ו-'וואסח' לא נורמלי.
ג. הוספת מוטות מייצבים: המוטות נותנים עוד אפשרות לכיוונון האיזון של האוטו מבחינת תת היגוי-היגוי יתר מבלי להחליף קפיצים, עבודה שלוקחת הרבה זמן וגם משנה את התנהגות הרכב כאשר שני קפיצים על ציר מתכווצים-נמתחים (כמו בבלימה או בתאוצה בקו ישר).
זה על רגל אחת לבינתיים. כמובן שהערות שאלות וסתם הודעות סטייל ברוך (שבסוף יצא מלך והביא ספוג נגד שכשוך למיכל דלק :cool:) יתקבלו בברכה. בתקווה שהשנה ילך טוב לפחות כמו בשנה שעברה!

חג שמח
קודם כל מברוק על הרכב של השנה!
אני גם קצת התעסקתי עם אדמס וזו אכן תוכנה עם המון יכולות אבל צריך גם לדעת להפעיל אותה... ולפי המודל נראה שהצלחתם לא רע.
נשמח לשמוע פה עדכונים לגבי ההתקדמות שלכם.
כפי שאמרתי לתמיר, הספר שהכי עזר לי היה של מיליקן והפורום של FSAE.
יש לכם מסקנות מתכנון המתלים של שנה שעברה? (פרט לגוזון)?

אהלן רני,
דבר ראשון והכי חשוב , בהצלחה בגדול .
דבר שני , מסורת זו מסורת , מיכל דלק עלי .
ועם צריך עוד משהוא אתה מכיר את הטלפון שלי ;)
עידו

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Omer

חג שמח
קודם כל מברוק על הרכב של השנה!
אני גם קצת התעסקתי עם אדמס וזו אכן תוכנה עם המון יכולות אבל צריך גם לדעת להפעיל אותה... ולפי המודל נראה שהצלחתם לא רע.
נשמח לשמוע פה עדכונים לגבי ההתקדמות שלכם.
כפי שאמרתי לתמיר, הספר שהכי עזר לי היה של מיליקן והפורום של FSAE.
יש לכם מסקנות מתכנון המתלים של שנה שעברה? (פרט לגוזון)?

---

קודם כל תודה על הברכות. אני משתמש בעיקר במיליקן ובסדרה של קרול סמית. גילספי עוזר לי להירדם כשיש לי נדודי שינה. אין כל כך מסקנות כרגע, כי לא יצא לנו לעשות טסטינג ופיתוח מסודר לאוטו, כך שכל המידע שהתקבל הוא מידע ויזואלי ופידבק מהנהגים שמטבע הדברים לא נהגו על שום דבר דומה בחייהם. לקח אחד שאני רוצה לקחת בחשבון הוא אופציה לכוונן את הגאומטריה. ברכב הזה לא היו לנו כל כך דרכים לשינוי מהיר של דברים כמו קאמבר. חוץ מזה גם מוט מייצב הוא כנראה מאסט וגם אותו נוסיף לרכב.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי עידו לוריה

אהלן רני,
דבר ראשון והכי חשוב , בהצלחה בגדול .
דבר שני , מסורת זו מסורת , מיכל דלק עלי .
ועם צריך עוד משהוא אתה מכיר את הטלפון שלי http://jplg.jeepologltd.netdna-cdn.c...ilies/wink.png
עידו

---

תודה רבה!
אין כמוך. אני בטוח שעוד נשתמע וניפגש במהלך הדרך. אגב אתה אורח כבוד בטקס שיערך באוניברסיטה, נשמח לראות אותך ולתת לך כבוד על התרומה לפרויקט שנגמרת בהרבה יותר ממיכל דלק.

בשבוע הבא אני אחזור למעבדה לעוד זמן איכות עם האדמס, אנסה לחזור לפורום עם מזכרות ותובנות, בתקווה שאני אתחיל לבנות את הרכב של הקבוצה ולבנות את מסלולי התחרות בתוכנה.

בהצלחה עם זה

משהו קצר,

בהמשך לשנה שעברה, אני ממש גאה בכם. זהו

whisky

וויסקי והתייש, תודה רבה. מחמם את הלב.

תודה לכולם על הפירגונים והעזרה ותודה ענקית ומיוחדת לעידו! עומר אתה מוזמן (כמו כולם פה) למעבדה למסע שורשים והיכרות עם הקבוצה ועם הרכב.

סרט נהיגה קצר. כבר ממנו אפשר להתחיל להבין מה צריך לשנות ולשפר במתלים:

http://www.youtube.com/watch?v=lE2tH...&feature=feedu

סופסוף סרטון נהיגה בפיתולים.
חבל שזה מסלול מותווה קונוסים ולא קבוע כמו למשל בכוכב יאיר, שם ניתן כבר להשוות זמנים,
על פניו נראה שלרכב יש קצת יותר מידי זוית גלגול, לא יודע איזה צמיגים ומה רמת האחיזה במסלול, אבל נראה שאין הרבה ממנה.
יש לכם אפשרות למדוד במדויק מהירות ותאוצה צידית בפניות ?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי BackDoorMan

סופסוף סרטון נהיגה בפיתולים.
חבל שזה מסלול מותווה קונוסים ולא קבוע כמו למשל בכוכב יאיר, שם ניתן כבר להשוות זמנים,
על פניו נראה שלרכב יש קצת יותר מידי זוית גלגול, לא יודע איזה צמיגים ומה רמת האחיזה במסלול, אבל נראה שאין הרבה ממנה.
יש לכם אפשרות למדוד במדויק מהירות ותאוצה צידית בפניות ?

---

המסלול הותווה בקונוסים כדי לדמות את המסלולים שהמכונית הזו יועדה לנסוע בהם. בתחרויות המסלולים צפופים מאוד ואין ישורות או סיבובים מהירים כ"כ. בונוס נחמד הוא שבמקרה של טעות נהג הסיכוי לרדת מהמסלול ולהזיק לאוטו קטנים בהרבה. בקשר לזוויות הגלגול נראה שאתה צודק, אולם הבעיה שנראית יותר חריפה היא קמבר חיובי חזק בגלגל האחורי החיצוני לפנייה. בעיית הגלגול גם קשורה ישירות לעובדה שברכב לא מותקנים מוטות מייצבים כך שטיפול בגלגול ע"י הקשחה של המתלים היה גורר גם ביצועים פחות טובים תחת בלימה ותאוצה. הרכב נוסע על צמיגי סליקס ייעודיים של מישלין. תאוצה מדדנו בעבר והתוצאות היו סביב 1.4 ג'י בסיבובים. לצורך השוואה מכונית "רגילה" אוחזת בסביבות ה-0.8, מכוניות על רציניות נעות סביב ה1 ג'י עגול.

1.4G זה מכובד, אני לא חושב שבמציאות התאוצה הצידית קבועה ביחס למהירות, לפחות לא על פני טווח מהירויות רחב יותר ממה שניתן לפתח במסלול הקונוסים.

מכונית כמו האודי קוואטרו ספורט מ 1985 רשמה כבר תאוצה צידית של -1.2 1.4 G בפניה של 140 קמ"ש, מיני קופר S משופרת קלות רשמה תאוצה צידית של 1.1G
בגומי רגיל ולפי הערכה עם תרכובת R אמורה להגיע ל 1.3G לא ממש מכונית על.

http://www.dpcars.net/mini2/m082.jpg

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי BackDoorMan

1.4G זה מכובד, אני לא חושב שבמציאות התאוצה הצידית קבועה ביחס למהירות, לפחות לא על פני טווח מהירויות רחב יותר ממה שניתן לפתח במסלול הקונוסים.

מכונית כמו האודי קוואטרו ספורט מ 1985 רשמה כבר תאוצה צידית של -1.2 1.4 G בפניה של 140 קמ"ש, מיני קופר S משופרת קלות רשמה תאוצה צידית של 1.1G
בגומי רגיל ולפי הערכה עם תרכובת R אמורה להגיע ל 1.3G לא ממש מכונית על.

---

לפי מה שאני מכיר, התאוצה הצידית כן אמורה ליהיות קבועה בקירוב ביחס למהירות, כל זאת כשמדובר בצמיג אחד שנמצא בזווית החלקה מסוימת ומופעל עליו עומס מוגדר. הכל משתנה כשמדובר במכונית עם אפקט אוירודינמי, שבמהירויות שאנחנו מדברים עליהן אצלינו אני מזניח כרגע. ברור שלמאפיינים כמו סיבוב ספציפי על מסלול יש אפקט גדול גם כן. בקשר לאודי, ראית את החבילה האוירודינמית של האוטו הזה? כל השוואה של המכונית שלנו עם מכונית ראלי גרופ B היא מחמאה ענקית מבחינתי.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי רני דקל

לפי מה שאני מכיר, התאוצה הצידית כן אמורה ליהיות קבועה בקירוב ביחס למהירות, כל זאת כשמדובר בצמיג אחד שנמצא בזווית החלקה מסוימת ומופעל עליו עומס מוגדר. הכל משתנה כשמדובר במכונית עם אפקט אוירודינמי, שבמהירויות שאנחנו מדברים עליהן אצלינו אני מזניח כרגע. ברור שלמאפיינים כמו סיבוב ספציפי על מסלול יש אפקט גדול גם כן. בקשר לאודי, ראית את החבילה האוירודינמית של האוטו הזה? כל השוואה של המכונית שלנו עם מכונית ראלי גרופ B היא מחמאה ענקית מבחינתי.

---

בוא ניקח פניה ברדיוס 10 מטר ופניה ברדיוס 30 מטר, האם התאוצה הצידית המקסימלית האפשרית לרכב נתון זהה בשתיהן?
התכוונתי לאודי שנמכרה לקהל הרחב
http://upload.wikimedia.org/wikipedi...MB_quattro.jpg

אני מניח שאתה התכוונת לזאת
http://upload.wikimedia.org/wikipedi..._(cropped).jpg

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי BackDoorMan

בוא ניקח פניה ברדיוס 10 מטר ופניה ברדיוס 30 מטר, האם התאוצה הצידית המקסימלית האפשרית לרכב נתון זהה בשתיהן?
התכוונתי לאודי שנמכרה לקהל הרחב

---

לפי הידוע לי בקירוב טוב לא צריך ליהיות הבדל משמעותי. כמו שהסברתי ממה שאני מכיר היכולת של צמיג לספק אחיזה צידית תלויה בעיקר בזוית ההחלקה שלו ובעומס האנכי המופעל עליו. אין פה התייחסות לרדיוס הסיבוב או למהירות הגלגול. יש קצת בעייתיות בדוגמא כי 10 מטר הוא רדיוס קטן יחסית לרכב בגודל מלא ודורש זווית הגה די גדולה. לצורך העניין אני מתייחס לדוגמאות של סיבובים בטווח מהירויות של 50-200 קמ"ש בערך.




בהסתכלות על הטבלה הנ"ל
http://www.roadandtrack.com/content/download/109098/2629043/version/1/file/Dec-2011_datapanel.pdf

קשה לי להאמין בנתון שהבאת. יכול ליהיות שזה נערך על סיבוב עם שיפוע חיובי ?

שים לב שבתחתית הטבלה יש נתון של אחיזה לבאמוו M5 מודל 90, מכונית שהייתי מצפה שנתון האחיזה שלה יהיה באותו סדר גודל לפחות לזה של האודי היות ומדובר בתקופות דומות ומאפיינים דינמיים קרובים יחסית. נתון האחיזה לM5 הוא 0.8 ג'י.

אגב, מה המקור לגרפים שהעלית?

שמח על הדיון, בתקווה ללמוד משהו חדש!

טוב, אני מניח שאתה צודק אם כי הייתי שמח ללינק עם נוסחאות והסבר פורמלי.

לגבי הנתון שהבאתי, שלפתי אותו מהזכרון, מכתבה מתורגמת של CAR מגזין הבריטי שהופיעה בגיליון 1 או 2 של "אוטו" ב 85'.

המקור לגרפים שהעליתי הוא מחלק העוסק במיני קופר S המשופרת מהאתר של פלטוב (מהנדס מרשים ביותר שהספיק לבנות גם כמה מכוניות פורמולה מתכנון עצמי)
הניווט באתר לא נוח במיוחד ולא ניתן לתת לינק כי כל הדפים מופיעים תחת אותה כתובת ראשית,
פשוט כנס ל http://www.dpcars.net/ בסרגל האנכי בצד שמאל לחץ על PAST , רד למטה בחלון הראשי עד שתראה את המיני קופר S,
ולחץ , הגרפים נמצאים באחד העמודים מתוך ה 9 המתארים את לולאת השיפור, בדיקה הסקת מסקנות וחוזר .

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי BackDoorMan

טוב, אני מניח שאתה צודק אם כי הייתי שמח ללינק עם נוסחאות והסבר פורמלי.

לגבי הנתון שהבאתי, שלפתי אותו מהזכרון, מכתבה מתורגמת של CAR מגזין הבריטי שהופיעה בגיליון 1 או 2 של "אוטו" ב 85'.

המקור לגרפים שהעליתי הוא מחלק העוסק במיני קופר S המשופרת מהאתר של פלטוב (מהנדס מרשים ביותר שהספיק לבנות גם כמה מכוניות פורמולה מתכנון עצמי)
הניווט באתר לא נוח במיוחד ולא ניתן לתת לינק כי כל הדפים מופיעים תחת אותה כתובת ראשית,
פשוט כנס ל http://www.dpcars.net/ בסרגל האנכי בצד שמאל לחץ על PAST , רד למטה בחלון הראשי עד שתראה את המיני קופר S,
ולחץ , הגרפים נמצאים באחד העמודים מתוך ה 9 המתארים את לולאת השיפור, בדיקה הסקת מסקנות וחוזר .

---

לינק אין לי לתת, אבל נתקלתי בהמון הסברים בנושא בכל ספר שקשור בדינמיקה של רכב. הספר של האחים מיליקן הכי מקיף (הוא נחשב ובצדק לדעתי התנ"ך של התחום) http://www.amazon.com/Race-Car-Vehicle-Dynamics-R146/dp/1560915269

יש עוד המון ספרים כמו סידרת ה'טו ווין' של קרול סמית' http://www.amazon.com/s/ref=nb_sb_noss?url=search-alias%3Dstripbooks&field-keywords=to+win&x=0&y=0#/ref=nb_sb_noss?url=search-alias%3Dstripbooks&field-keywords=tune+to+win&rh=n%3A283155%2Ck%3 Atune+to+win

גם הסדרה הזו מאוד מומלצת לדעתי, הכתיבה של סמית' מאוד מעניינת ופחות כבדה מבחינה מתמטית. עובדה מעניינת היא שבכל הספרים שנתקלתי הסופרים מודים בעובדה שצמיגים הם במידה רבה 'מגיה שחורה'. המנגנונים שמצמידים צמיג לכביש לא מובנים עד הסוף ויצרני הצמיגים שומרים כל התקדמות טכנולוגית קרוב מאוד לחזה. בכל זאת ההתקדמות בצמיגים לאורך השנים לא פחות ממדהימה ולא נראה רף עליון באופק. קראתי איפשהו שמקדם החיכוך של צמיגי פורמולה 1 יכול להגיע גם עד 1.5, נתון שהיה נחשב בלתי אפשרי בכלל לפני כמה עשרות שנים.

יש לי את הספר כ PDF איפשהו במחשב, אני אבדוק.
B.A במתמטיקה ופיסיקה מספיק בשביל הרמה שלו ?

רמת האחיזה תלויה במקדם החיכוך של הצמיגים אבל גם של המשטח.
המגיית צמיגים שחורה כי מדובר במשוואות המתארות דינמיקה של גוף לא קשיח,
אאל"ט זה תמיד מסתובב סביב וורסיות שונות של נוויאר-סטוקס או בקיצור CFD .

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי BackDoorMan

יש לי את הספר כ PDF איפשהו במחשב, אני אבדוק.
B.A במתמטיקה ופיסיקה מספיק בשביל הרמה שלו ?

---

אתה אפילו קצת אובר קווליפייד :)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי BackDoorMan

רמת האחיזה תלויה במקדם החיכוך של הצמיגים אבל גם של המשטח.
המגיית צמיגים שחורה כי מדובר במשוואות המתארות דינמיקה של גוף לא קשיח,
אאל"ט זה תמיד מסתובב סביב וורסיות שונות של נוויאר-סטוקס או בקיצור CFD .

---

בוודאי שרמת האחיזה תלויה גם במקדם החיכוך של המשטח. דוגמאות למצבים בהם צמיג פורמולה 1 לא בעל מקדם חיכוך 1.5:

http://www.youtube.com/watch?v=Lb3HSs8TJ8w

http://www.youtube.com/watch?v=az65aNRM_aU



בספר 'Tune to Win' קרול סמית' ממליץ על הספרים הללו בכל הנוגע להבנת הצמיגים:
The Unified Theory of
Tire and Rubber Friction by H. W. Kummer and W. E Mayer, and The Physics of Tire Traction, edited by D. F.
Hays and A. L. Brooke

בפעמים שאני נתקלתי בהן משוואות נבייה סטוקס תיארו זרימה, פה לא בדיוק מדובר על נוזל או גז. ממה שאני מבין (ואני די מצטט פה את סמית' בתרגום חופשי) האחיזה של הצמיג נובעת מ'תפיסה' מכנית של כל מיני בורות ובליטות מיקרוסקופיים בכביש ע"י החומר האלסטי בצמיג (כמו מטפס הרים שנתפס בכל סדק ובליטה בהר) ומאדהזיה מולקולרית בין המשטחים שבאה לידי ביטוי בעומסים גבוהים.

רני, לטריבולוגיה כבר נרשמת?

נרשמתי?

הקורס האהוב עלי סמסטר קודם!
אפשר לומר שזה הקורס בעל יחס העלות-תועלת הטוב שנתקלתי בו עד היום :cool:

אני מתכבד להזמין את כולם לאירוע קבלת הפנים של הקבוצה, בתקווה שההזמנה תעלה גם לדף הראשי וכל מי שמעוניין ישמע על זה. קובץ מצורף 52011

קובץ מצורף 52013

כל מי שמעוניין להחנות את רכבו באוניברסיטה במהלך האירוע מוזמן לפנות אלי עם פרטיו: שם ות.ז, מספר,סוג וצבע רכב. נשמח לראותכם!

אם אוכל לנסות ולהתערב בנושא התאוצה הצידית והקשר שלה למהירות, אז כמדומני בשביל להפנות רכב גלגלי במהירויות גבוהות יש צורך בהיווצרותו של כוח צידי, "כוח ההפניה". כוח זה מושפע רבות מהתנועה או הכוח הצנטריפוגלי הנוצר במרכז הכובד.
כך שאם לוקחים את המקרה הכי פשוט ניתן להגיד ש- Fc=MV^2/R
כאשר:
Fc = כוח צנטרופגלי
M = המסה
V = מהירות
R = רדיוס הסיבוב

"כוח ההפניה" עובר באמצעות החיכוך, שמושפע מגורמים רבים כמובן, בין הצמיג לכביש.ולכן כוח הפניה מקסימלי יווצר כאשר הוא יהיה שווה לכוח החיכוך.
השוואה בין משוואת החיכוך למשוואת Fc מראה שיש קשר כמובן למהירות הנסיעה ולרדיוס הסיבוב שניתן לבצע בכל מהירות ובכל מקדם חיכוך.

כמובן שמדובר פה על ניתוח בסיסי ביותר.

האם על זה מדברים פה בכלל או שסתם בזבזתי לחיצות במקלדת?

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי jzuk

"כוח ההפניה" עובר באמצעות החיכוך, שמושפע מגורמים רבים כמובן, בין הצמיג לכביש.ולכן כוח הפניה מקסימלי יווצר כאשר הוא יהיה שווה לכוח החיכוך.
השוואה בין משוואת החיכוך למשוואת Fc מראה שיש קשר כמובן למהירות הנסיעה ולרדיוס הסיבוב שניתן לבצע בכל מהירות ובכל מקדם חיכוך.

כמובן שמדובר פה על ניתוח בסיסי ביותר.

האם על זה מדברים פה בכלל או שסתם בזבזתי לחיצות במקלדת?

---

השאלה פה היא איך מתנהגת משוואת החיכוך של הצמיג. ממה שאני יודע לא קיימת משוואה סגורה כזו, ואם הייתה אני די בטוח שיצרני הצמיגים היו שומרים אותה אצלם. עפ"י הספרות לא קיים קשר משמעותי בין מהירות הסיבוב של צמיג למקדם החיכוך אותו הוא מסוגל לספק.

כמובן שאם תגדיל את המהירות הכוח הצנטריפוגלי יגדל אבל איך תגדיל את המהירות אם אין לך אפשרות להגדיל את כוח החיכוך?

אם נשווה את המשוואות כמו שאתה מציע נראה ש'אגף החיכוך המקסימלי' נשאר פאו"י קבוע ביחס למהירות. מה שכן ניתן לראות מהשוואת המשוואות הוא שעבור כוח חיכוך מקסימלי נתון עם צמיגים שיחסית אדישים לעומס האנכי שמופעל עליהם (בד"כ לא כל כך נכון), הורדה במסה תאפשר העלאת המהירות בסיבוב, משהו שעלה כאן בדיונים בעבר.

אני רק רוצה להדגיש שמדובר בניתוח הכי בסיסי שיש, ולא נלקחים פה בחשבון עוד המון אלמנטים שמשפיעים על היכולת של רכב לפנות מהר. שני רכבים עם צמיגים זהים ומסה זהה לא יפנו בצורה זהה כמו שמשתמע מחצי המשוואה פה. זה פשוט לא נכון אבל נותן אינדיקציה מסוימת לסדרי הגודל שמדובר עליהם.

בוודאי ובוודאי שמדובר על ניתוחון בסיסי ביותר של המצב הפשוט ביותר. כמו שציינתי.
אבל מאחר והדיון פה הוא על שינוי מקדם החיכוך של הצמיג בהתאם למהירות, אני פשוט לא הבנתי אתכם נכון.

מה עם טמפרטורת הצמיג כפונקציה של מהירות הסיבוב ? והתלות של מקדם החיכוך בה ?

אולי אני טועה, אבל יש לי תחושה שבפניות הדוקות אני יכול לקחת פניה עם תאוצה צידית גבוהה יותר ממה שאני או הרכב מסוגל בפניה ממש רחבה,
יכול להיות שאני לא מעז להגיע למגבלות במהירויות גבוהות, אבל עכשיו כשאני נזכר בתקופת ה ZX16V , אני זוכר פניות של 120-130 קמ"ש בהן הזנב יצא לטיול
ואילו הכוח הצידי שחשתי היה נמוך בהרבה מפניות הדוקות של 50 קמ"ש בהן לא החלקתי,

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי BackDoorMan

מה עם טמפרטורת הצמיג כפונקציה של מהירות הסיבוב ? והתלות של מקדם החיכוך בה ?

אולי אני טועה, אבל יש לי תחושה שבפניות הדוקות אני יכול לקחת פניה עם תאוצה צידית גבוהה יותר ממה שאני או הרכב מסוגל בפניה ממש רחבה,
יכול להיות שאני לא מעז להגיע למגבלות במהירויות גבוהות, אבל עכשיו כשאני נזכר בתקופת ה ZX16V , אני זוכר פניות של 120-130 קמ"ש בהן הזנב יצא לטיול
ואילו הכוח הצידי שחשתי היה נמוך בהרבה מפניות הדוקות של 50 קמ"ש בהן לא החלקתי,

---

אני מעדיף לבודד את נושא המהירות. הרי אפשר להכניס כאן עוד אלף פרמטרים קשורים יותר או פחות כמו מהירות הניקוי של הצמיג מלכלוכים קטנים שנאספים על המסלול במהירויות שונות או השפעת אי מושלמויות של צמיג במהירויות שונות (הרי אף צמיג לא עגול במאה אחוז), סתם דוגמאות שעולות לי לראש. מה גם שנסיעה רגעית במהירות X משפיעה על הטמפרטורה של הצמיג הרבה הרבה פחות מתאוצה\בלימה חזקה. כלומר אפשר לקחת סיבוב ב50 קמ"ש אחרי בלימה מ300 והצמיג יהיה הרבה יותר חם מאשר בסיבוב של 300 אחרי ישורת ארוכה מאוד. מניסיוני תחושות בטן בנהיגה מטעות מאוד.
האמת שמה שאמרתם סיקרן אותי וחיפשתי קצת ברשת אבל לא מצאתי בשום מקום קשר בין מהירות סיבוב של צמיג לאחיזה שהוא מייצר. אשמח אם תגבו את התאוריה הזו איכשהו.

היום היה רווי חוויות. התחלנו בטקס קבלת פנים לקבוצה באוניברסיטה. הרכב הוצג וההכרה לה חיכינו לקבל סוף סוף הגיעה. נשיאת האוניברסיטה וראש המחלקה להנדסת מכונות נשאו דברים, וההרגשה הכללית היא שבמכה השתנתה הגישה - אנחנו כבר לא פרויקט מחתרתי ואיזוטרי אלא פרויקט דגל המייצג את האוניברסיטה ואת מדינת ישראל בחו"ל, והיחס והתמיכה בהתאם. לשמוע את הנאומים ולראות את המבטים המפרגנים עשה לכולם טוב בלב, ואני חייב לומר שאני אישית התרגשתי מאד. הפרויקט הזה גם לימד אותי לקח לחיים, חשוב לחלום ואסור להתבייש לעשות את זה עד הסוף.

קובץ מצורף 52162

טוב חדל השתפכויות (מתנצל הייתי חייב), בסוף הטקס ולאחר שהחזרנו את הרכב למעבדה (לא לפני שהיינו חייבים לפרק גלגל כדי שהוא יעבור בדלת של אולם הסנאט) התחלנו לעבוד באמת על הפרויקט של השנה הבאה.

קודם כל מצאנו את המידע של הצמיגים אי שם בפינה חשוכה בשרת הקבוצה. כל כמה שנים משחרר הFSAE TTC (ארגון התנדבותי שהוקם לנושא) מידע גולמי מניסויי צמיגים שנעשים על המתקן של Calspan .
משהו בסגנון הזה:
http://www.youtube.com/watch?v=nmo_dkNZIHM

[אגב, אני היחיד שעולה לו חיוך דבילי כשהוא רואה את הסרטון הזה?]
הם בוחנים מספר רב של דגמי צמיגים במידות שונות לתחרות וניתן לקבל מידע שלא זמין בשום מקום אחר, וכמעט ולא זמין בכלל לשום צמיג אחר. העובדה הזו מראה כמה תכנון עצמי של רכב הוא הרבה ניחושים באפילה ללא המידע הזה (וגם איתו הוא לא פשוט בכלל) שכן התנהגות צמיגים שונה לגמרי ברגישותם לקמבר, עומסים ולחצים שונים. בתקווה שנצליח להשתמש בזה כמה שיותר ולנצל את המידע.
באותו נושא גם השגתי את הספר הזה: http://www.amazon.com/Racing-High-Pe.../dp/0768012414

אולי זה גם יעזור לי לסגור את הפינה בדיון הצמיגים שהתפתח פה :rolleyes:. ציטוט נחמד מהספר בתרגום חופשי:

ציטוט:

---

"...אבל ככל שלמדתי יותר על צמיגים ושאלתי שאלות מפורטות יותר, התחלתי להאמין שמהנדסי הצמיגים לא התעלמו מהשאלות שלי, הם פשוט לא ידעו לענות. אחרי שהתעצבנתי על מישהו בגלל שלא נתן לי תשובה לשאלה שהחשבתי כבסיסית הוא הסתכל סביב, התקרב ולחש: "אנחנו לא יודעים."

---

אחרי הצמיגים עברנו לאדמס והתחלנו לייבא את המידע מהמכונית הנוכחית לתוכנה, על מנת להתחיל ממנה ולשפר את הגיאומטריה בשלב ראשון. התוכנה נתנה פייט כרגיל, אבל בסוף מה שלוקח הרבה זמן זה להוציא מהסוליד את המרחקים המתאימים בצירים השונים כדי לאפיין את המתלה. אנחנו עוד רחוקים מלסיים.

מי שזוכר את הסרט שהעלתי של המכונית נוסעת בטח זוכר את הבעיה שיש לרכב בסיבובים עם קמבר חיובי במתלה מאחורה. היום התייעצתי עם גיל (צוות מתלים 11') על הנושא. במקום לטפל בבעיה בעזרת קמבר סטטי שלילי (כלומר שהרכב יסע עם גלגלים פונים פנימה למעלה מאחורה כל הזמן), חשבתי לעשות זרועות עליונות קצרות בזוית חדה למטה, כמו בתמונת הריגול שצילמתי באיטליה (המכונית תוצרת אונ' המבורג).

קובץ מצורף 52161

ככל הנראה המחיר כאן הוא תזוזה של מרכז הגלגול לאורך תזוזת המתלה, תופעה שמקשה על הנהג לשלוט על הרכב במגבלות על פי הספרות. בבעיית הקימבור (אפשר להגיש הצעה לאקדמיה להוסיף את המילה הזו? הכוונה לכינוס הגלגלים כמו בחיפושיות תחת תאוצה חריפה) בתאוצה חשבתי לטפל בעזרת גאומטרית אנטי סקוואט שכבר דובר עליה כאן בעבר.
הרבה עבודה עוד לפנינו...

עם הגשם הגיע זמן לעוד עדכון. לבנות את המכונית לקח שנתיים, אבל היום ואתמול פירקנו את המכונית של השנה כמעט לגמרי (3 שעות בערך), מכמה סיבות. עבור חלק גדול מחברי הקבוצה זו פעם ראשונה שהם ממש מתעסקים בחלקים הפנימיים של רכב, וזו הזדמנות מעולה לראות כיצד הוא מורכב. מעבר לזה רצינו לשקול ולמדוד את החלקים כדי לקבל מושג על המשקל של כל מערכת בנפרד, לטובת השוואות ומידול יותר מדויק. עובדה מעניינת היא שמשקל אפרייט קדמי עלה ב500 גרם בערך ביחס למשקל של החלק המקביל מ2006 (שקשה לדעת כמה הוא היה מחזיק). חוץ מזה היה מעניין לראות מספר נקודות לשיפור ברכב החדש: מיסבים ספריים שיצאו מהבית שלהם במשולש המתלה, ספייסרים שהתעוותו ועוד כהנה וכהנה. הרכב יבנה מחדש בשבועות הקרובים לאחר שנחליף ברגים, יגיעו ליבות חדשות לחישוקים (אלומיניום 7075 T6 במקום מגנזיום הפעם), נארגן ציוד ונסיים להכין תיקי ניסוי לנסיעות הבאות.
הכתבה של ערוץ 2 שמסרבת לשדר את עצמה מתקרבת למועד ובימים האחרונים מסרנו להם חומר חדש, בתקווה שזה יעלה בשבועות הקרובים, לכו תכניסו כתבה על מכונית מירוץ באולפן שישי באביב העמים הערבי\מחאת הדיור\גרעין איראני...
בגזרת המתלים אנחנו בשיפור מתמיד, כרגע הצלחנו להעלות את הגאומטריה של הרכב הנוכחי על התוכנה, כך שניתן לשחק עם נקודות העיגון של המתלים ולראות השפעות על מרכזי גלגול, זוויות גלגול, שינוי קמבר, קסטר ועוד המון דברים. סימולציות של הרכב כמערכת מלאה הצלחנו לעשות רק בקו ישר, יש בעייה עם הגדרות ההגה כרגע וכל ניסיון שלנו לנסות להפעיל את הרכב בסיבובים נעצר בנעילה של ההגה או בסיבוב לכיוון ההפוך. אגב אם יש מומחי אדמס בפורום אשמח אם יפנו אלי, גם בפרטי.
בנוסף אני מקווה להצליח לעבוד עם המידע של הצמיגים בקרוב, חשבתי על שיטה שתעזור להשוות בין הצמיגים, כשאני אצליח אפרט יותר.

מה עם קצת תגובות פה? היה תלונות שיבש בפורום הבונים!

עד לפעם הבאה...


קובץ מצורף 52510קובץ מצורף 52511קובץ מצורף 52512קובץ מצורף 52513קובץ מצורף 52514קובץ מצורף 52515