לנוכח המתיחות לאורך הגבול עם מצרים, ואיסור התנועה בכביש 10... האם הגעה להר כרכום (מכיוון מזרח, דרך השטח) ולינה בחניון הלילה שלמרגלותיו, מותרים?
Printable View
לנוכח המתיחות לאורך הגבול עם מצרים, ואיסור התנועה בכביש 10... האם הגעה להר כרכום (מכיוון מזרח, דרך השטח) ולינה בחניון הלילה שלמרגלותיו, מותרים?
נכון לסוכות לא הייתה בעיה.
הגעה רק מכיוון דרום מזרח (העליה של הר דלעת)
בסוכות אכן היה פתוח אבל רק ממזרח.
באופן רשמי בסופי שבוע באמת מותר אבל כדאי לתאם עם הצבא. בעבר הם עשו בעיות גם בסופי שבוע. יכול להיות שעכשיו זה אפילו יותר בעייתי.
לצערי אני לא נוסע...
סתם בירור בשביל חברים.
סתם לידיעה,
שוחחתי הרגע עם תאום שטחי אש, אין בעיה להיכנס במהלך כל השישבת, החל מ 12:00 ביום שישי.
הכוונה היא כניסה ממזרח ולא מכביש הגבול כמובן.
מותר מאושר ורצוי אבל המלצה קטנה - טלפון של מתא"מ בכיס ומומלץ גם נשק אחד לפחות בקבוצה. סוג של תעודת ביטוח בסגנון אם יש בטוח לא נצטרך.... האזור עדיין לא שקט כמו שמנסים לשדר.
טלפון של מתאמ בשבת לא יעזור לך הרבה,רצוי לברר טלפון
של חמל פיקוד דרום או החטיבה הממונה על האיזור.
אם מתארגנת קבוצה לטיול באזור הר כרכום אשמח מאוד להצטרף
היות וכביש הגבול סגור, אין למעשה גישה לכרכום ממערב (לעליה מחניון הלילה), אלא דרך עיקופים מאוד ארוכים.
אולי זה הזמן לפתוח את מעלה שגיא ? נכון שאני לא זוכר מתי פתחו אי פעם מעבר ש"הצליחו" לסגור, אבל בנסיבות האלה...
אולי אפילו יגלו שהפראים / ראמים / דישונים שהיו רגישים לרעשי מנוע (כל עוד הוא לא צבאי) כבר נדדו משם לפני חמש שנים ?
(האמת שעד היום לא הצלחתי להבין את הסיבה ה"אקולוגית" לסגירת המעלה)
קדימה הפועל!
אתה לגמרי לא היחיד שרוצה את זה...
מציע לשלוח מכתבים למנכ"ל הרט"ג, ולהסביר את הצורך בפתיחת המעלה.
אם לא יועיל, בוודאי לא יזיק!
השביל המדובר נסגר על מנת לאפשר שיקום אקולוגי בנחל בורקה באזור הר חספס\הר מיכאל.
דווקא מאזור הר עריף הפראים והראמים לא נדדו אבל אני לא חושב שיש לזה קשר ישיר לסגירת השביל (דישונים זה מסרט אחר).
הסתכלתי במפה וראיתי שתי דרכים להגיע לשם.
1. מדרום, על השביל השחור מספר 18540, שעובר מזרחית להר דלעת - על השביל הזה יש 2 הערות מעודכנות בעמוד ענן שהשביל אינו עביר בגלל דרדרת והצלבות.
2. להקיף את הר דלעת ממערב על שביל לא מסומן ולהתחבר לשביל האדום שמגיע מכביש 10, כ 2 ק"מ מזרחית לכביש 10.
מישהו היה שם בזמן האחרון ויכול להגיד מה מצב השבילים?
אהלן
נסעתי לכרכם לאחרונה לפני כחודשיים, בחג סוכות.
1. העליה של הר דלעת אכן במצב רע כרגע, דרדרת, בורות, הצלבות, ועוד בסיבוב.
עליתי עם איסוזו איפון סטנדרטי. רכב נעול יעלה ללא בעיה מיוחדת.
2. לא מכיר ציר שעוקף את הר דלעת ממערב. אולי המפה או התצ"א מראה נאקב או קוליס שבטעות סומנו כציר רכב.
כדי לעקוף את הר דלעת כאשר מגיעים מדרום, אפשר לצאת לכביש הגבול באבן גבול 56 (ציר נצטמרר) ולנסוע קילומטרים בודדים על הכביש עד אבן גבול 55 (ציר גונגה, סימון שבילים אדום).
בברכה,טושי
בדקתי אתמול והיום מול מתא"ם פד"ם: יש אישור כניסה בכל הצירים מכביש 40 מערבה. מגבלת העבירות בדרדרת על שחור 19540 (עוקף הר דלעת ממזרח) לא ברורה . ציר ההגעה מצפון (מעלה שגיא) אסור לתנועת רכב כך שלא בדיוק ברור איך מגיעים לכרכום.
רעיונות? עידכונים?
יובלש.
מה שכתב טושי זאת בדיוק הבעיה, שהיציאה לכביש הגבול היא אסורה / מסוכנת / שתי התשובות נכונות.
לגבי העליה של הר דלעת, שממילא רלוונטית רק להגעה מדרום, אני לא זוכר את מצבה ומסתמך על טושי (יש בעמוד ענן הערה של חיים רכס שהמקום בלתי עביר, אבל אין תאריך).
כך שההגעה לכרכום מצפון, ולחניון הלילה, אינה ריאלית בלי שיפתחו את מעלה שגיא.
כדברי יונתן, צריך לפנות לרשות, אולי מסה של פניות תזיז אותם (אם מישהו שם עוד זוכר למה סגרו את המעלה)
ההערה של חיים רכס היא מנובמבר 2011 ובהמשך יש הערה של אורן יהודה מאקטובר 2011.
גם בעמוד ענן וגם במפת סימון השבילים יש שביל לא מסומן שמגיע לשביל האדום ולא יוצא לגבול, אני התכוונתי לעלות על השביל הזה ולהתחבר לאדום.
כפי שכתבתי קודם,הציר הלא מסומן שעוקף את הר דלעת ממערב אינו קיים.
אולי היה קיים פעם, כשפרצו את הדרכים באיזור בתחילת שנות ה 80, אולם היום אינו קיים/ אינו בשימוש / אינו מסומן ולפיכך אסור לתנועה.
לגבי בעיית העבירות במעלה דלעת.
מה שרכס כתב לא מעיד על כלום.
אמנם המעלה במצב רע , אבל לא אמור להגביל בחירת ציר תנועה.
אני עליתי עם איפון סטנדרטי, עמוס , צמיגי כבישטח, בניסיון ראשון בלי לשבור את האוטו.
כל אחד יכול.
אם המעלה הקצר והמצ'וקמק הזה מרתיע מישהו מלצאת ולטייל, עדיף ישאר בבית וימשיך לקשקש במקלדת.
בברכה,טושי
סלח לי אבל זה אחד הקשקושים היותר גדולים שמישהו הצליח למכור לאנשים.
רעש ממטיילים?
זה אזור שחוטף פצצות של חצי טון באמצע השבוע ורק"מ שחורש ויורה לא רחוק משם.
ובציר שתחום את כרכום ממזרח יש תנועה של רכבים כבדים כל הזמן.
לדיעה הזו שותפים גם לא פקח אחד ולא שניים, שבגלל סוג של לויאליות לקולגה שלהם לא מביעים בקול רם את הדיעה שלהם.
כן, ואיכשהו יש לי הרגשה שבגלל ה"קשקוש" ההוא וה"בעייתיות" של הר דלעת ייסעו בקרוב כלים כבדים גם בציר ההוא (ויהפכו אותו לאוטוסטרדה...).
חברים, המעלה של הר דלעת לא ראוי להיקרא מעלה. דורש קצת מיומנות (או רגל כבדה) ועולים.
מה שכן, אני חוזר על ההצעה שלי- תכתבו מכתב רשמי למנכ"ל הרט"ג!
[מתוך אתר הרט"ג]ציטוט:
ממלא מקום מנהל הרשות - מודי אורון, טל' 02-5005403/4
סמנכ"ל הרשות - מודי אורון 02-5006235 [email protected]
מכיוון שמי שהיה אז ומי שיהיה בעתיד הם לא אותו אדם, ובאמצע יש אדם שלישי... יש סיכוי שזה יעבוד.
דורון שלום,
לא טענתי שהסגירה נובעת מרעש של מטילים, תקרא טוב את מה שכתבתי.
הרשות החליטה לפני מספר שנים על שיקום אקולוגי של האזור ומאז הציר סגור.
מי שמחליט על אזורי שיקום זה אקולוג המחוז (בשיתוף כמובן עם הפקח האזורי) שאני בטוח שלא תהיה לו בעיה להסביר לאנשים מדוע האזור סגור והאם הסגירה הזו באמת נחוצה.
ודרך אגב, בלי קשר לכתוב מעלה, מכוון שהנושא מוכר לי היטב, ישנו הבדל גדול בין סוג הרעש והשפעה על היונקים הגדולים אבל זה נושא לכתבה בפני עצמה.
ככלל שמדובר על רעשים צריך לעשות הבדל גדול בין איך שהאוזן והמוח שלנו מפרשת ומפענחת רעש לצורה שבעלי החיים עושים זאת.
המוח שלנו מסוגל לפענח רעש ולשייך אותו מיד לגורם המרעיש וזאת ברזולוציה יחסית גבוהה כמובן בתחום התדרים שהאוזן האנושית מסוגלת לשמוע.
בעל החיים לעתים מסוגל לשמוע בתדרים רבים\שונים מבני האדם אבל יכולת הפענוח של הרעש נמוכה בהרבה.
כאשר בעל חיים שומע רעש הוא מנסה מיד לשייך אותו לקבוצת רעשים מוכרת לו, למשל :רעש של בעלי חיים מאותו המין, רעש של איום-טורף וכמובן רעשים לא מזוהים (כמובן בהפשטה).
כאשר הוא מזהה רעש לא ברור או שונה מרעש של איום הוא לא בהכרח יגיב לרעש הזה. למשל אם תסתכל על פרא שמעלו יעבור מטוס במהירות גבוהה ויעשה רעש שלנו נשמע כחזק מאיים, הפרא בכלל לא ירים את הראש שלו, לעומת זאת רעש של צעדים -ראשו יזדקף ממרחק רב מאוד. כמה פעמים ראית פרא סמוך לכביש שלא התרגש מרעש המכוניות המונוטוני ? ואפשר לתת לכך דוגמאות רבות נוספות.
ולכן לא תמיד מה שנשמע לנו כרעש "מאיים" הוא בהכרח רעש מאיים לחיה זו או אחרת- צריך להכיר את החיה בצורה טובה כדי לקבוע זאת.
מקווה שעל קצה המזלג הסברתי את כוונתי.
השטח נסגר עוד בימי הפקח הקודם לנוכחי, והמשיל להיות סגור על משקל אבן שנזרקת לבאר..
שמעתי את דעתו של הפקח הנוכחי, האיש מפחיד בקיצוניותו מול מטיילים,זה אותו פקח שצעק ואיים בדוחות על מטיילים שהחנו רכבים חצי על הציר והלכו לשבת בצל של עץ שיטה בהפסקת צהריים..
מכיר טוב את השפעת רעש על בע"ח וההתניות שזה יוצר על ההתנהגות שלהם, רק שהתיאוריה שלך לא ממש תופסת כי בתא שטח שכביכול נסגר לשיקום יש תנועה קבועה במהלך השבוע, ואני די משוכנע שהמטוסים שמפציצים ליד באר כרכום או הצמ"א שעובר בשטח לגרור או להניח מטרות עושים בדיקה אם יש יונק גדול שנח בצל של שיח זה או אחר.
שיקום אקולוגי לא יהיה כי אף אחד לא מנקה את האזור מהנפלים והגרוטאות שיש שם, וואף אחד לא מבטל את הצירים שקיימים שם ומחזיר את השטח לימי בראשית.
זה גם לא שיש שם איזה מקור מים ייחודי שנוכחות אנושית תפריע לחיות, כאן באמת מדובר על גחמה לא ממש מוצלחת.
אם הצליחו לקיים מכלאת החזרה לטבע באזור מטוייל כמו באר עדה אז בטח שאפשר להכיל כמה מאות מטיילים בשנה באזור של הכרכום-זה לא הצין ש"סובל" אלפי מטיילים בכל חג.
אם יש לך מה לשתף אותנו בשיקולים שלא מוכר ויכול להרחיב את ההבנה למה השטח נסגר אני לפחות מאד רוצה לשמוע, כי את הטיעונים הסטנדרטים של הרשות כבר שמענו, והם לא ממש משכנעים.
הר כרכום רחוק, מה לעשות...
אם רוצים ללכת לפי הספר, אז הגישה היא מכיוון דרום, יש איזו עלייה בדרדרת אבל באמת לא משהו ששווה לכתוב עליו. עמוד-ענן (וקונספט הוויקי בכלל) זה דבר נהדר, אבל החסרון שלו זה שכל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה...
פרקטית - הדרך להגיע להר כרכום היא דרך כביש הגבול. גם בעבר אני תמיד נמנעתי מהמחסום בהר חריף, המעקף הקל ביותר וגם טיול נחמד של שעה הוא נחל לוץ. אם נתקלים בסיור בדרך אומרים שלום יפה. הגזרה ההררית היא לא זו שמאוימת באמת בפח"ע, אבל בצה"ל כמו בצה"ל, אם סוגרים אז סוגרים חזק והכל...
לא באתי לסנגר על החלטת הרשות או להביע דעה אם לדעתי כאקולוג זה נכון או לא לסגור את קטע הציר הזה או אחר.
הטענה שלי היא שעל מנת להחליט על סגירה כזו צריך להכיר היטב את השטח בכל הרמות, והמערכת האקולוגית היא מערכת מורכבת שאפילו אנחנו אנשי השטח שמכירים היטב את השטח לא תמיד מודעים לכל האלמנטים והמורכבויות הכלולים בא.
בכל מקרה, בשטח המדובר לא מפציצים, לא גוררים ואין תנועת רכבים.
אין לי מושג מה הייתה הסיבה הישירה שסגרו את קטע הציר הזה, וכדי לברר את סיבה זו אני מציע לשלוח לאקולוג המחוז (בחור סימפתי ביותר) מיל ולשאול אותו (מה יותר פשוט מזה).
אפשר להשיג את המיל שלו דרך משרד מחוז דרום:
מחוז דרום - רח' האבות 19, באר שבע, טל' 08-6280404, פקס 08-6230021
[email protected] (מתוך אתר הרשות)
אתה מדקלם את המנטרה של הרשות, שבעצמה לא יודעת להסביר למה היא סגרה את האזור בטיעונים מקצועיים.. כאיש מקצוע זה לא מפריע לך שסוגרים שטח ציבורי בטענות שלא מחזיקות מים?
הציר של הר דלעת לא נהיה קשה משנה לשנה כי הוא חוזר למקורותיו הבראשיתיים אלא כי הצבא נוסע שם יותר ויותר בכל האזור, יש המכנים את הסיבה "מהגרי עבודה" ויש המכנים פח"ע.
כך או כך, התנועה באזור הולכת וגדלה בשנים האחרונות, אין כמעט לילה ללא מרדף אחרי מבריחים אלו ואחרים, והמרדף הוא לא רגלי.
אפשר להגיד שתנועת המהגרים שם הכפילה בעשרות אחוזים אם לא במאות את נפח התנועה האנושי בגזרה, מעניין מה יש לחיות להגיד על זה..
שאלה ל- Yaloon ברשותך,
חיים ברגר היה אתכם גם בדרך להר או שנפגשתם שם?
(אני במקומך הייתי שוקל להוריד את הסרטון הזה...)