למישהו יש מושג ? מה שווה ערך חיים של ילד ?
בית המשפט פסק והחליט - פה בכתבה
לא נתפש. לא מבין למה נהגים נוגחים ובורחים, עדיף לחכות במקום, להתחנן על מר גורלך, ותוך זמן קצר, אתה חפשי לדרוס שוב.
Printable View
למישהו יש מושג ? מה שווה ערך חיים של ילד ?
בית המשפט פסק והחליט - פה בכתבה
לא נתפש. לא מבין למה נהגים נוגחים ובורחים, עדיף לחכות במקום, להתחנן על מר גורלך, ותוך זמן קצר, אתה חפשי לדרוס שוב.
ככה זה במדינה הזו.
אם הילד היה ממוצא אתיופי או ערבי, הדורס היה חוטף עוד הרבה פחות מזה.
יש מצב שאפילו לא היה נכנס בפנים ואולי גם היו מחזירים לו את הרשיון...
אם הילד היה ממוצא ערבי , יש מצב שהדורס או מישהו מילדיו היה כבר מת .*
ושלא יהיו אי הבנות - קולת העונש מזעזעת לדעתי. לא פחות.
זה מה ששוים חיי ילד.
ביחד עם מה ששוים חיי אופנוען - (30 שקל למטר של ברזל) - מראה משהו על איך המדינה הזו נראית.
נחכה ונראה מה יהיה עם שושן ברבי, ההוא שדרס שלוש נשים בנתניה...
מסתבר שתמיד טוב שיש שופט במשפחה.
הבחור שפגע שחשין עם האפניים קיבל 16 שנה, זה שזרק נעל על בייניש קיבל 3 שנים בפנים,
ויש עוד כמה דוגמאות ...
זה קצת פופוליסטי.
זה שדרס את חשין היה שתוי ומסומם וגם ברח...
יש לי ידיד, במקרה אדם מוכר ביותר בענף.
באמת מלח הארץ, איש מקסים, בעל משפחה, לשעבר קצין מוכשר בצבא... לדעתי לא תמצא אנשים שיגידו עליו מלה רעה.
רצה הגורל והוא נרדם על ההגה, גרם לתאונה שבה נהרגו כמה בני משפחה.
נשפט, ישב בכלא תקופה לא מאוד ארוכה וקיבל שלילה לכל החיים.
למרות האסון של המשפחה השניה אני לא בטוח שהעונש אינו מידתי.
אני גם לא חושב שעניין ההרתעה משחק פה ואם הוא משחק אז אולי דווקא ענישה מחמירה מדי תגרום ליותר נסיונות בריחה.
חשוב לזכור שאם מדובר בתאונה שאינה רשלנות משוועת אין משמעות רבה לענישה מעבר לנקמה.
בועז, בחייאת. תעשה טובה, כשאתה לא מכיר פרטים של מקרה, אתה לא חייב להגיב.ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
קרא פה על ההשתלשלות ותגיד לי אם יש קשר למה שכתבת.
נהג המונית עקף רכב שעצר במעבר חצייה ופגע בילדים
אריק וחברו רומן וורפייב נפצעו מפגיעת מונית כשרכבו על אופניהם ברחוב באופקים. נהג מכונית עצר במעבר החצייה על מנת לאפשר לשני הילדים לעבור, אולם נהג המונית שנסע במהירות, עקף את המכונית ופגע בהם. שני הילדים פונו לבית החולים כשמצבו של אריק, שנפגע בראשו, מוגדר אנוש, ורומן פצוע באורח בינוני.
עכשו, זה נראה לך "מלח הארץ"? זה נראה לך "שלא התרשל" ? [ ואגב, גם בדוגמא שלך, להרדם על ההגה זה האימאימא של ההתרשלות, אבל נעזוב את זה כרגע ]
ונראה לך ש 8 שנות שלילה זה מספיק לרוצח כזה ? - לי זה נראה התעללות בנו, שנצטרך לחיות עם נהג כזה בעוד 6 שנים או פחות!
יוסי, אני כמובן לא התכוונתי לערער על הידע המקיף והמעורבות שלך בפרטי המקרה.
סיפרתי על מקרה אחר המוכר לי באופן אישי.
יחד עם זאת, תיאור המקרה בכתבה יכול להיות מנוסח באופן מגמתי. לא קונה כתבות באופן עיוור...
אני מניח שאם הפסיקה היתה לא מידתית הערעור יגיע בקרוב וישנה את התמונה.
נסה לתאר מצב דומה לכתבה אבל מתואר באופן יותר מאוזן של כביש דו מסלולי,
רכב עוצר בנתיב הימני לפני מעבר חציה דהוי לשני ילדים נמוכים עם אופניים.
בנתיב השמאלי מעט מאחוריו נוסעת מונית שלא הבחינה במעבר החציה הדהוי ונוסעת במהירות חוקית ולא בפראות.
נהג המונית חושב לתומו שהרכב עצר סתם בצד וכשהבחין בילדים חוצים זה כבר היה מאוחר.
כל משפחות המעורבים חוטפות זעזוע בל יתואר.
אני מניח שרובנו חוו על בשרם מקרה דומה שנגמר אך במזל רק בכמעט ונפגע.
עכשיו תן פסק דין מאוזן ומלומד
רק אוסיף לדברי אברהמי, שהאזנתי הרבה ,מאז התאונה , לדברים שנאמרו בנוגע אליה, ואף פעם לא שמעתי מישהו מצד הנדרסים טוען שהם רכבו לאיטם, או משהו כזה. על כן, אני מניח שהם פשוט רכבו לתוך הכביש והרכב שעצר בלם בלימת פתע. ישנה טענה שלא הצליחו לקעקע שאורות הבלימה של הרכב שעצר לא עבדו. במקום היתה ראות לקויה . מעולם אף אחד לא טען שהמונית נסעה במהירות מופרזת. עכשיו - שיקום הגיבור שחושב שזה לא יכול לקרות לו!
כל יום כל היום אני רואה הורים נותנים לילדיהם להשתולל על ובקרבת הכביש, ואחר כך בוכים ובוכים ותובעים את הנהג.
כן, הכי קל לזעוק חמאס ולהניח שהצד החזק במשוואה הוא האשם. לפעמים - הוא לא אשם.
כתבה קצת פחות מגמתית ויותר שקולה
http://www.mako.co.il/news-law/legal...e9d5631018.htm
מצד שני קראתי עכשיו במקום אחר את הכתבה הבאה.
אולי אצלם העונש יותר מידתי...
מחר משפט המרמרה בטורקיה: אשכנזי וצ'ייני לדין
התביעה באיסטנבול מבקשת לגזור יותר מ-18,000 שנות מאסר על הרמטכ"ל ומפקד חיל הים לשעבר, וכן על מי ששימשו כראש אמ"ן וראש להק אוויר בחיל האוויר, בגין אחריותם להרג 9 פעילים טורקים במשט לעזה. 490 נוסעים ועיתונאים יעידו, המשפט יצולם
ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
קראתי את הכתבה ה"פחות מגמתית" [ לא יודע איזו מגמה הייתה בכתבה הקודמת, אבל, שיהיה ... ], וקראתי גם את גזר הדין של השופט, ואפילו עיינתי שוב בהודעה של זה שכתב אחריך, שטען שהאשמה בילדים שהתפרצו למעבר חציה, כאילו שאפשר לצפות למשהו אחר מילד...
ואז "נפל לי האסימון", למה תאונות הדרכים , לא רק שלא ייפסקו, אלא יתגברו, והשיפוט מתאים לנו [ לך ] כאזרחים, כמאמר הכתוב "פני הדור כפני הכלב" והכלב נראה רע מאד, וגם אנחנו....
תקרא מה כתב השופט "אני סבור שבזמן שהנאשם התקרב אל מעבר החציה, הוא לא היה מודע לאפשרות שהתנהגותו תגרום למוות. אם הוא היה מודע לכך, הוא היה פועל אחרת כדי למנוע את הסכנה".כאילו למה צריך נהג מקצועי, שחי על הכביש לצפות בזמן שהוא מתקרב למעבר חציה ? לכיפה אדומה ? לזאב ? האם לא מחובתו [ יותר מאשר נהג רגיל ] להאט לפני מעבר חציה ?
האם רכב שעצר לידו הוא לא סימן אזהרה מספיק כדי לשדר לו שוב, - "האט האט האט" ??!
עכשו תראה, בועז, איך אתה מקל ראש, ונגרר אחרי הפסיקות הקלילות של בתי המשפט, ונותן משנה תוקף לפשע שמתרחש, היום מול ילד בן 12 ומחר חו"ח כנגד מישהו אצלך ברחוב.
גם בדוגמא שאתה הבאת - כתבת על אדם נפלא ומקסים אבל בו בעת אחד שהתרשל , נהג בחוסר אחריות משווע, לא שעה לקולות שגופו שידר לו וקרא אתה עייף, והמשיך לנהוג. והרג מספר בני משפחה.
אין לי ספק שהדבר הדומה בשני המקרים הוא ששני הנהגים, לא רוצחים, הם גם לא התכוונו להרוג, והיו שמחים שלא להיות בסיטואציה. אבל, הם התרשלו, הם נהגו בחוסר אחריות משווע וכתוצאה מכך נהרג מישהו על הכביש. ומגיע להם להענש בחומרה רבה. [ לא בשנת מאסר, ושלילה ל8 שנים ] עכשו, כל זה לא היה קורה אם היו צריכים להשתתף בפיצויים למשפחת הנפגעים למשל. או אם העונש היה חמור הרבה יותר. או אם שוטר בסביבה היה עוצר אותם לביקורת ומזהה שהנהג עייף, או עוצר את נהג המונית בפעם הקודמת שהוא לא האט לפני מעבר חציה.
תקשיב,
זה לא שאני חכם גדול, פשוט קצת נסיון שונה, חייתי מספיק שנים במדינה, שבה תשתית הכבישים מחורבנת, רוב הנהגים נוסעים ללא ביטוח כלל, במקרה הטוב, עם ברקסים ב 50%, ובמקרים גרועים יותר, עם חלקי בע"ח כתחליף ללאגרים \ תפוחי הגה וכו' . משאיות ענק, עמוסות במיכולות נוסעות בכבישים צרים שלא היית מוכן לעלות עליהם עם 4X4.
נשמע הזוי, אבל באופן מפתיע עם פחות תאונות והרבה פחות הרוגים ממה שאנחנו נחלום גם בעוד 60 שנה.
פשוט כשאתה נוהג בצורה כזו, אתה לומד לנהוג, שלא לפי החוק אלא לפי השכל, אתה מרוכז בנהיגה ולא ב סמס, אתה יודע שכל פגיעה של רכב אחר בך תעלה לך אלפי דולרים, רק בתיקון, ואם חס וחלילה תעיף מישהו שפרץ לכביש [ על מעברי חציה אין מה לדבר ] תצא בשן ועין.
אז תעשה הכל כדי שאף אחד לא יגע לך באוטו גם אם זו זכותך, וגם כשיש לך ירוק אתה בודק האם הצומת פנוי. .. . .
פה בארץ הקודש אנחנו נוהגים כמו עורכי דין. יש לו עצור, הוא חייב לעצור, אם לא יעצור, זו בעיה שלו... שהביטוח ישלם את הנזק. תוסיף למשוואה המחורבנת הזאת את העובדה שיש פה כ 30-40 אלף רכבי ליסינג, שלרוב נהגיהם, לא איכפת בכלל האם ואיך טופלו, או מה יקרה לאוטו אחרי התאונה, כי תוך רגע יקבלו רכב חלופי וימשיכו לדרכם...
וכך אתה מקבל תמהיל מסוכן שמייצר תאונות. ומערכת המשפט במקום לעצור את השלשול הזה, ולקבוע עונשים לפי בחינת האחריות של הנהג, ומדידת היכולת שלו למנוע את התאונה, בוחנים כמה הוא מסכן, או את קוטר הכיפה השחורה ששם על ראשו. או כמו במקרה הזה את העובדה שפרץ בבכי. אני משתתף בצערו אבל הוא ה ר ג ילד, פצע אחר, והרס 2 משפחות שצריכות להתמודד עם העובדה שהוא ראה רכב שעצר במעבר חציה, ולא הצליח לחבר אחד ועוד אחד, ולהבין שיש מישהו על המעבר.
אם אתה מוכן לחיות ככה, בהצלחה. כנראה שזה מה שמגיע לנו. לי זה נראה קצת זילות, זלזול, או חוסר איכפתיות כולל של מערכת המשפט, שלא מוכנה \ יכולה להתמודד עם שינוי מתבקש, עם החמרה גורפת של עונשים, או עם כמות התיקים שמובאים לפתחה.
א"אכ אתה קרוב משפחה של שופט, או אז הכללים משתנים מקצה אל הקצה.
יוסי, אתה נהג מושלם? מעולם לא נהגת ספק בעייפות? מעולם לא היית במצב שרק מזל היה בינך לבין תאונה? קשה לי להאמין. אתה לא מסוגל לדמיין את עצמך בסיטואציה של תאונה? אתה איש נדיר כנראה.
רובנו בני אדם. יצא לי להכיר לפחות חמישה אנשים שפגעו והרגו הולכי רגל במהלך החיים. אני חושב שלפחות שלושה מהם חברים פה בפורום.
אישית, נרדמתי על ההגה לפני הרבה שנים, הפכתי רכב צבאי. מזל טהור (או מישהו ספציפי יש יאמרו) דאג שבשנייה הנכונה לא היה רכב בנתיב הנגדי, ושהנוסעים שלי היו חגורים ושהאירוע קרה באזור מישורי ולא על צלע הר, וזה נגמר בנזק לרכב וחבלות יבשות. יכולתי להיות במקום אחר לגמרי - ואין שום דבר אחר או שונה שהייתי יכול לעשות מראש. זו הייתה תאונה.
אותו נהג מונית - עשרות שנים נוסע באופקים. אלפי פעמים עבר באותו רחוב, על אותו מעבר חצייה, עד שיום אחד... תאונה. אם היה מקבל שלוש שנים, חמש, חמש עשרה... מה זה היה משנה? אתה חושב שזה היה מרתיע. אני חושב שבכלל לא. כי כשאני עולה על ההגה בבוקר, כל בוקר, אני לא מתכנן להשתתף בתאונה היום. הסיכוי לכך בכל בוקר הוא אפסי, ולכן אני נוהג, ומצד שני, אין שום דבר קונקרטי שאני יכול לעשות כדי לבצר את עצמי מפני תאונה. אם העונש הסטנדרטי על כל תאונה בסגנון הזה היה עשר שנים בפנים, מה הייתי יכול לשנות בנהיגה שלי שיבטיח אותי נגד תאונות? ואם יש משהו כזה, אז בוא תלמד אותי עכשיו.
אל תכניס לכאן בדמגוגיה זולה את הסיפור של זלמן חשין. הפשע שעליו אותו בחור נכנס לכלא ל16 שנה אינו התאונה, אלא הפקרת פצוע. זה מעשה שנעשה במודע, בבחירה חופשית, לאחר שתאונה מתרחשת.
נמרוד,
אני מקבל את האמירה לגבי חשין, המקרה לא דומה. ואני מסיר את הדוגמא מסדר היום.
אני רחוק מלהיות נהג מושלם, ולא מצפה מאף אחד להיות כזה, אבל, דווקא בגלל זה כשאני מתקרב למעבר חציה, אני מאט, כשאני נוסע ליד בית הספר, או מגרש משחקים אני מחפש כדור תועה או את הילד המסטול שקופץ לכביש. וכשאני עובר ליד מעבר חציה כפול מסלולים ורכב לידי עוצר, אני קודם כל עוצר, ורק אח"כ בודק.
וכשקרה לי וכמעט נרדמתי על ההגה, וטיפסתי על גדר הביטחון [ הסימנים על כביש 25 , ליד דימונה, מזכירים לי כל פעם מחדש .. ] כ"כ נבהלתי, שהלכתי וחקרתי את כל מי ששמעתי שעבר תאונה כי נרדם, והבנתי דבר פשוט מאד- העייפות לא עוברת. וגם אם זה רק 10 דק' מהבית. אם לא תעצור, תשתה קפה, או כל פטנט אחר שעובד עליך, זה לא יעבור. אז אני באופן אישי מחזיק ערכת קפה באוטו, עוצר בצד, ואפילו לא מתבייש לעצור בצד הדרך וללכת לישון לזמן שיעיר אותי למספיק זמן כדי לחזור הבייתה.
באופן מוזר ודי חריג, אני גם מעביר את המסר לנהגים הצעירים בבית, וגיליתי להפתעתי, שגם הם מקבלים את הגישה כדבר מובן ונוהגים בהתאם .
מטרידה אותי, לא התאונה, אלא ההתייחסות מקלת הראש בתוצאה, ולמעשה "הכשרת השרץ". האמירה, שזה יכול לקרות לכל אחד, ש"אין מה לעשות" שזה מזל או יד מכוונת מלמעלה. זה החלק הבעייתי, ובמקום לתקן אנחנו חוקקים את הגישה הסלחנית הזאת על אבני השפה של כבישי הארץ.
הלו ... זו אחריות הנהג. או מה שנשאר ממנה. זו המשמעות של להיות נהג באוטו. כי הכביש - זו כבר לא אחריותו - זה ביבי, גדר הביטחון - מזמן לא אחריותו - זה מע"צ , הגשם - זה מאלוהים, והילד שקפץ לכביש - דביל חסר חינוך, שהוריו שלחו עם האופניים כדי שלא יפריע בבית.. ..
על זה בדיוק אני מדבר. ועכשו אני מבין למה נהגים משוחחים בטלפון ומסמסים, עקב הסרת כל סוגי האחריות, הם פשוט משועממים ... שלא לדבר שרובנו נוהגים ברכבים אוטומטיים.
מצטרף כמובן לדעתו של נמרוד.
תיקון לעניין חשין.
ראשית שמו שניאור.
הפוגע לא רק שברח והפקיר פצוע אלא היה מסומם ושתוי ברמה גבוהה.
כמובן שהיותו בן של שופט בכיר כנראה שלא הועילה לפוגע...
בתאונה בה נהרג שניאור חשין ז"ל, היו שתי עבירות חמורות של טל מור (הנהג) - נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול והפקרת פצוע.
חוץ מזה - וזה פרט חשוב - הנפגע הוא בנו של שופט בבג"צ - אז ברור שלא כתוב בשום מקום שזה מה שהיה צריך להחמיר את העונש, אבל מצד שני אם זה היה סתם מישהו, איזה ישראל-ישראלי או דרור ברלי אנונימיים לגמרי - אני חותם לכם שטל מור לא היה נכנס ל-16 שנים אלא להרבה-הרבה פחות. ואם נקצין עוד לצד השלישי, המאוד לא-אליטיסטי של החברה הישראלית, ונדמיין שרוכב האופניים ההרוג הוא פועל בניין סיני או פליט סודאני - הארץ לא היתה רועשת וגועשת - נהפוך הוא. היו מסבירים למה בכלל רוכב האופניים אשם כי מה פתאום הוא הסתכן ורכב בכביש בו מהירות התנועה היא כל כך גבוהה (וזו האמת). ומין הסתם העונש היה ככל הנראה מגוחך לחלוטין. ומי שחושב שזה לא כך ושאין לדברים כאלה משקל בגזר הדין, הוא תמים או טיפש או שניהם גם יחד. תג המחיר לחייו של שניאור חשין ז"ל גבוה יותר - כן, בגלל ה"ייחוס" שלו - מזה של החיים שלי או שלכם, ובטח גבוה יותר משל הגנן האתיופי שקוצץ את הדשא כאן למטה ברגע זה. זה עצוב, זה מקומם, אבל ככה החברה הישראלית מתנהגת, וגם בבתי המשפט יושבים רק בני אדם, ישראלים כמונו - ואני משוכנע שהם לא יוצאים מהכלל הזה.
אף אחד לא יוצא מהבית בבוקר בידיעה שהוא יהיה מעורב היום בתאונה. להירדם על ההגה זה לא משהו שאתה מתכנן אותו - אבל תסלח לי - הוא כן בשליטתך. אם שתית - בכלל אל תנהג. אם עישנת ג'וינט - אל תנהג. נקודה. אחריותך הבלעדית.אם אתה עייף - אל תנהג. נקודה. כשאתה נוהג ומרגיש פתאום עייף אתה עוצר בצד ותופס תנומה. בצבא, שבגלל ההתנהלות ההיררכית זה הגוף הכי מטומטם שאפשר - לפחות בתקופה שאני שירתתי בסדיר, מקרי ההירדמות על ההגה, ההירדמות בצריח, תאונות והרוגים ופציעות בלי סוף - הכל היה בגלל שלפחות אז, פשוט לא איפשרו לאנשים לישון בלילות ואחר כך התפלאו למה יש תאונות... אז בצבא כמו בצבא - קודם כל חיפשו והענישו את הדרגה הנמוכה ביותר שהיתה מעורבת בתאונה. אנשים הלכו למחבוש, רכבים נגרעו מהיחידה. אבל אז אף ברזלן לא אימץ חלילה את המוח שלו להבין שאם ימשיכו לא לאפשר לאנשים לישון כמה שעות ברצף, מספר התאונות לא יירד... יש מצב שמאז דברים השתנו? בתור מי שיישלח ילדים לצבא בשנים הקרובות, אני מאוד מקווה שכן.
מבנאדם שהוא נהג מקצועי בהגדרתו, מותר וצריך לצפות שיהיה מנוסה מספיק ולא יעקוף רכב שעצר במעבר חצייה, ממש כפי שאני מצפה ממנו לא לגמוע כוס וודקה לפני שהוא מתיישב מול הגה המונית שלו.
אני לא חושב שהולכי הרגל ורוכבי אופניים הם קדושים מעונים - נהפוך הוא. לדעתי הם האשמים הבלעדיים ב-99.9% מהתאונות בהן הם נפגעים - כי הם מתפרצים לכביש, כי הם חוצים באדום, וכמעט תמיד לא במעברי חצייה., ומדברים בטלפון ולא שמים לב וכו' וכו' - אבל כשהולך רגל נמצא במעבר חצייה - זה המקדש שלו, זו שכבת המגן שלו, ועל פי החוק אנחנו כנהגים מוכרחים להאט לפני כל מעבר חצייה גם אם אף אחד לא נמצא עליו. בטח לא לעקוף רכב שעצר לפני מעבר חצייה, כי האפשרויות כאן מצטמצמות לאחת - מישהו חוצה את הכביש. להבנתי מה שקרה כאן זו לא תאונה. תאונה זה משהו שקורה ואין לנו שליטה עליו. הנהג הזה עקף רכב שעצר לפני מעבר חצייה, ועשה את זה במודע ומתוך החלטה שקיבל. זה אפילו לא רשלנות אלא זילזול. לא רק זילזול בחוק אלא זילזול בחייהם של אחרים. ברור שהוא לא התכוון לפגוע באף אחד אלא שיחק את המאצ'ו הישראלי לפי כל כללי ה"יהיה בסדר" - והנה - פגע בילד והרג אותו. ברור שהוא לא רצה שזה יקרה, אבל זה כן קרה.
אנחנו פוגשים בנהיגה המזלזלת הזו שמאפיינת את רובו של עמישראל כל הזמן ובכל מקום - וכאן היא גבתה את חייו של ילד. מישהו כאן איבד פעם ילד? בכלל או בתאונה?.... תנסו לחשוב שהילד הזה אריק עופר - הוא הילד שלכם.
לעתים נראה שהקריאות להחמרת ענישה לעברייני תנועה ובמיוחד לאלה שפגעו והרגו, מגיעות רק מהצורך שלנו כחברה אנושית בנקמה נטו ותו לא. הרי שום עונש בעולם לא יחזיר את הילד לחיים. אבל גם לא יכול להיות שחייו של ילד יהיו כל כך זולים, ושבעוד 6 שנים הבחור הזה ינהג שוב.
מצטער שאני כניראה במיעוט אבל אני לגמרי מסכים עם sos4u
הנהגים בארץ עצבניים, חסרי סבלנות, ונוהגים בצורה מסוכנת, גם אנשים נחמדים וטובים נעשים ארסים מאחורי ההגה ואני רואה את זה לא מעט מאנשים שאני מכיר ורואה בכביש.
אני נוסע בערך 40 ק"מ ביום, ממש לא הרבה, בנוסף רוב הנסיעה שלי היא מחוץ לעיר,
ועדיין שתי דוגמאות מיומיים השבוע:
דוגמא 1.
שלשום
נהג הסעות, חוצה מיקנעם את הצומת הראשית לכיוון אזור התעשיה, את הפניה ימינה המרומזרת באזור תעשיה הוא עושה באדום מלא, זה לא שהרמזור התחלף לאדום הוא פשוט אדום, הוא היה אדום כמה שניות ליפני והוא יהיה אדום לעוד כמה שניות, הרמזור הזה תמיד עובד ככה, איך נהג של רכב הסעות לא יודע את זה או שם לב לרמזור?
וזה מנהג שהמקצוע שלו זה לנהוג ולהסיע אנשים
דוגמא 2.
אתמול
נסעתי לעבודה בגי'פ, הגעתי למעבר חציה שנימצא ישר אחרי כיכר ובו היתה אישה שרצתה לחצות את הכביש
עצרתי לה, והיא התחילה לחצות את הכביש, הגיע רכב אחרי, ברגע שהוא הגיע הוא עצר וציפצף מבלי להמתין אפילו שניה, אחרי פחות משניה אחת הוא כבר עלה עם שני גלגלים על הכיכר (היקף הכיכר נמוך כניראה למעבר רכב כבד יותר), והחל לעקוף אותי אם לא מעט גז, אתם חושבים שהוצאתי יד וסימנתילו רגע זה עזר? הוא המשיך לנסוע עד שראה את האישה מולו ואז הוא בלם.
המזל היחידי במיקרה הזה זה שהוא היה צריך לעצור אחרי מהסיבה שבכיכר יש נתיב אחד אז הכול היה במהירות מאוד איטית שהוא התחיל לעקוף אותי, ברור לי שאם היה שם עוד נתיב זה היה ניגמר אחרת, אין סיכוי בעולם שהוא היה מעט ועוצר בזמן.
הכיכר חדשה, המעבר חציה מסומן מצויין גם על הכביש וגם עם תמרור, אין שום סיבה לעצור בכיכר פרט לעצירה להולכי רגל במעבר חציה
אני גם בטוח שחברים של הנהג הזה יגידו שהוא איש טוב ובאמת יכול להיות שהוא כזה, אבל זה לא משנה את העובדה שבמזל ובזכות מבנה הכיכר הספציפית הזאת זה לא ניגמר אחרת
זה לא שהיום לא היתה איזו מטומטמת שעקפה בירידה של האנטנה מאוסופיה לכיוון האוניברסיטה באמצע סיבוב על קו לבן ובלי שדה ראיה, במזל היה לה מקום להיכנס אחרי, פשוט ניתקלתי בא גם שבוע שעבר באותו מקום בעקיפה אפילו יותר מסוכנת אז זה לא ממש הפתיעה אותי
ולנמרוד, זה שאתה נירדמת מראה על חוסר אחריות מטורף, אני יודע, גם לי זה קרה בגיל 20, יכול להיות שאם הייתי מפחד מהאפשרות לשבת בכלא ל 10 שנים הייתי עוצר בצד להתרעננות, וכנראה גם אתה.
מזכיר לכם גם את עונשו של עו"ד דורי קלגסבלד שנהג ככל הנראה תחת השפעת אלכוהול והרג בחורה בת 23 ואת בנה בן השש ... העונש לא היה חמור מזה של נהג המונית.
אין לי אגב ספק שענישה מחמירה של נהגים שפגעו לא תרתיע אף אחד , כי אף אחד לא מתכנן להיות מעורב בתאונה. הענישה המחמירה צריכה להיות כנגד מבצעי עבירות חמורות שעלולות לגרום לת"ד - מהבחינה הזאת אני מבסוט מהצבת מצלמות הרמזור ובדיקות האלכוהול.
הצבא מועד לפורענות בעניין הזה , נהיגה תחת עייפות הייתה עניין די נפוץ לפחות בזמני , ככה זה שילדים מנהלים ילדים ושיקול הדעת הוא לא בוגר . למזלי גם אצלי נלמד הלקח בזמן , לפני שקרה אסון .
אני קיבלתי הוראה לצאת לנסיעה בלילה מצהלים למצפה ובחזרה בגפ"ס עורב תו"כ תרגיל , שלא היינו חלק ממנו אפילו - כשטענתי שלחזור משם בלילה יהיה מסוכן ואני חושש להירדם , הרגיע אותי אותו קצין שהוא ישאר ער וישמור עלי . אני זוכר שכ 5 ק"מ מצהלים התחילו אצלי הזיות כתוצאה מעייפות - סוג של מנגנון הגנה של המוח כנראה - בכל פעם שעמדתי להירדם קפצו לי גמלים לכביש , שיירת נגמש"ים ומה לא וזה הקפיץ אותי... הקצין כמובן נרדם דקה אחרי שיצאנו לדרך...
אז בלילה שלאחר מכן אמרתי לו שיקפוץ לי . אבל הייתי אז בשירות מילואים שנתיים מהשחרור , בתור חייל צעיר לא הייתי מעיז ...
את הילדים שלי אני מחנך לחשיבה עצמאית וחוסר ציות עיוור גם במחיר של מעצר וכלא , אני עושה את זה כבר כיום סביב גיל 10 ...
נסיעה ברכב היא לא מהירות טבעית לבני אדם
אם תסתובב ברחובות ניו יורק ביום שמש אביב
תוכל לראות אלפי בני אדם הולכים ביחד ובכיוונים מנוגדים ללא חוקים ועדיין אף אחד לא
נפגע כתוצאה מזה.
נסיעה ברכב היא לא טבעית ויש לה מחיר (תאונות דרכים)
גם אם שומרים בקנאות על כל החוקים עדיין יהיו תאונות עם נפגעים
כי בני אדם יכולים לאבד ריכוז ללא שליטה
תחשבו רגע כמה "כמעטים" היו לכם בזמן שנהגתם ברכב ותבינו שלא בכל תאונה יש פושע
יש תאונות שהם "טבעיות" ולבית המשפט יש עול כבד בלהחליט האם התאונה היא פשע או משהו טבעי או סטטיסטי.
על פניו "עונש" קל נראה כמו איזה בעיה של הרשות השופטת
אבל צריך להיות מספיק הוגנים כדי לדעת שיש תאונות שלא ניתן למנוע אותם
שהסיבה העיקרית היא שבני אדם לא בנויים להתנהל במהירויות האלה עם בטחון מוחלט.
להורים המודאגים, אמנם הישתחררתי לפני חמש שנים אבל כבר אז הייתה הקפדה מאוד רצינית על שעות שינה לנהגים - חובה לישון שבע שעות בלילה לפני נסיעה, אין לנהוג יותר מארבע שעות רצוף, אין לנהוג יותר משמונה שעות ביממה, שירתתי בכמה יחידות (קרביות) ובכולם הייתה הקפדה על העניין כולל ביקורות ובדיקת כרטיסי נסיעה, וקצינים חטפו רציני עם שלחו נהגים בניגוד לפקודות.
ומה קורה ביחידות שדה לגבי נהגים לוחמים ? מה קורה במסגרות פלוגתיות ומטה? בימיי (השתחררתי ממילואים כבר לפני 5 שנים ...) אני לא זוכר שבמסגרות קטנות ומחוץ לבסיסי האם הייתה ביקורת כלשהי ... איך היו אומרים לנו ? " כאן זה אני אתם ואלוהים " .ציטוט:
נכתב במקור על ידי מויש
הייתי בין השאר נהג לוחם ביחידת שדה במסגרת פלוגתית, וזה טלוי רק באיכות וערכיות הקצינים. כמו שגם היום אני נדהם לראות שהצליחו ב99% בהפסקת התיזוזים במסלול, אם כי בצורה מעט מוגזמת לדעתי שפוגעת בהכשרה (לפני חמש שנים השתחררתי מסדיר)
אגב, אני לא אומר שבזמן הקפצה או במהלך פעילות תמיד אפשרי ושומרים על הכללים אבל ב99% מהנסיעות זה המצב,
ידעת שכל נסיעה מנהלתית אחרי 22 בלילה מחוייבת באישור סא"ל?
לא פעם קרה שסיימנו פעילות בלילה ונישארנו לישון במוצב סמוך ורק בבוקר חזרנו לבסיס כדי שהנהג יישן טוב לפני הנסיעה.
בשנים שבהם שירתתי היו בין 1-3 הרוגים בתאונות דרכים בצה"ל, זה נתון שלדעתי משקף היטב את השיפור ודי מדהים ביחס לכמות כלי הרכב, גיל ונסיון הנהגים ואופי הפעילות
הבעיה של היחידות הלוחמות בסדיר היא לא בתיזוזים.
לפחות בזמני (וזה היה מזמן) שעות שינה כמעט לא היו קיימות.
למרבה המזל - במילואים זה אחרת. וזה פשוט כי רק כשקצין הוא בעצמו אבא לילדים, משהו אצלו משתנה. הוא חוזר להיות בנאדם.
לכן אני חוזר ואומר ידידי הזקנים שבקרוב שולחים ילדים לצבא (-;
הסירו דאגה מליבכם, אם הקצין לא יתן לילד שש שעות שינה ביום יום, ושבע שעות לפני יציאה הביתה (כדי שלא יהיו עיפים שהם יוצאים לבלות). ויתפס הוא יכנס למחבוש.
ואז אם תבוא המלחמה הם ירוצו מהר לסינור של אמא שתשמור עליהם...
קשוחים החיילים של היום
אל תדאג, הם לא ירוצו לסינור של אמא.
אין שום קשר בין מקצועיות בלחימה לבין מניעת שעות שינה סתם ככה בזמן שיגרת מחנה והכרזות מטומטמות בסגנון "השינה היא אויב!!!". לפחות אצלנו, ככה סג"מים קשוחים-עאלק עם שברי I.Q בודדים דיברו בשנת 1985....
לא חסרים למפקד כלים וסנקציות שיבטיחו משמעת וציות של החיילים. מניעת שינה מתבטאת אחר כך בתאונות ובנפגעים בנפש ואני חושב שזה קצת עצוב שמעל ראשו של מפקד צריכה להתהפך סנקציה של מחבוש על מנת להבטיח שיאפשר לחיילים שלו מינימום הכרחי של שעות שינה.