התייעצות לגבי רכב שטח כרכב שלישי

שלום חברים,

אני פורומיסט חדש כאן, וככזה עיינתי בארכיון הפורומים לעומק, ועדיין יש לי מספר שאלות.

אני מתעניין ברכישת רכב שטח (מבחינתי פעם ראשונה, אלא אם מותר לספור את הג'פ"ס איתו חרשתי את הנגב...) אשר ישמש רק לטיולים. למעשה אני מנסה לבדוק האם הקונספט של רכב טיולים בלבד הוא הגיוני\יעיל\כלכלי.

הפרטים:

1. כמה אתם רוצים להשקיע?

חשבתי על סכום עד 25,000, לאחר שיפורים באם יידרשו, במידה וזה רכב שלישי. באם אחליט על שדרוג אחד מהרכבים הקיימים, התקציב יעלה מין הסתם.

2 . הרכב הוא יום יומי או מדובר ברכב פנאי לסופי שבוע?

כאמור, סופי שבוע, אני מניח 3-4 ימים בחודש.

3. מי נוהג בו? אשתי ואני
4. כמה אנשים הוא צריך להכיל בטיולים? זוג או בודד? משפחה של חמש נפשות?

משפחה עם 3 ילדים

5. כמה קילומטרים הג'יפ יעשה בשנה?

קשה להעריך, אני מניח שלא יותר מ-10,000

6. יש תנאי סף? אוטומטי/ידני, דיזל/בנזין וכו'.

חסכוני זה תנאי חשוב, רצוי בנזין
אין לי זמן לבלות הרבה זמן במוסכים, יש לי אפשרות לתחזוקה עצמית בסיסית.

הכוונה שלי היא להיכנס בהדרגה לתחום, אנחנו משפחה שמטיילת די הרבה, כך שהטיול חשוב יותר מאתגרי העבירות.

שאלות:
- קראתי לא מעט בפורום, שכל רכב שטח צורך עלויות שוטפות של מספר אלפי ש"ח בשנה. האם זה מתחייב?
- בתקציב הנוכחי, מצאתי שקאיה ספורטג' או גאלופר נותנים פתרון לא רע. האם זה כיוון נכון? (נא להתייחס לתחזוקה, נוחות, אמינות וחיסכון) הצעות אחרות?
- אני אוהב את האיסוזו טרופר, קראתי רבות לגבי נושא הדיזל, האם דגם הבנזין יכול לענות על ההגדרות לעיל (לא שיש משהו על הפרק, אני לא מצליח למצוא אפילו יחידה אחת כזאת)?
- האם אפשרות להשתמש ברכב השטח כרכב יומיומי (הרכב של אשתי נוסע כ-10,000 ש"ח בשנה) תייקר הרבה את האחזקה? (הרי אחזקה כרכב שלישי עולה כמה אלפי ש"ח בשנה עבור רישוי וביטוח, עוד לפני יציאה לשטח...)
- האם יש המלצה למוסך אמין לבדיקה וטיפול ברכבים אלה באזור השרון הצפוני (אני מתל מונד)?

תודה לעונים,
אלון

הייתי ממליץ על פאגרו קצר בנזין רכב נהדר בשטח
לא מאוד יקר בקניה לדעתי ב 30-40 אלף אפשר למצוא רכב יפה ומוכן לשטח
לגבי השימוש היום יומי הרכבים בדרך כלל ישנים . ועובדים קשה בשטח
להוסיף על זה בליי יום יומי יגרום לתוספת תיקונים

תודה, עמירם.
האם הפג'ארו הקצר מתאים למשפחה + מקום למטען?

לדרישות שלך יתאים כל SUV בעל חמש דלתות. הייתי נמנע עם שלושה ילדים מכלים קצרים עם שלוש דלתות.

בתור רכב שלישי, צריכת הדלק היא לא שיקול שאתה צריך להתחשב בו. התקציב לעומת זאת שהצבת הוא גבולי. אפשר למצוא הרבה כלים משומשים משנות ה90 בתקציב הזה, אבל הם כבר בסוף החיים שלהם. אתה צריך להיות מאד זהיר בקנייה. קאיה ספורטג' ויונדאי גלופר בהחלט באים בחשבון, כמו גם הכלים היפאניים שהיו נפוצים אז - ניסן טרנו, מיצובישי פאג'רו ואיסוזו טרופר, וגם כלים אמריקאיים ואנגלים - ג'יפ צ'רוקי וגרנד צ'רוקי, ולנדרובר דיסקברי. לא לפסול אף אחד מראש, כן לכתת רגליים ולהתחיל לראות ולנסוע על כלי רכב. בשום אופן לא למהר ולהתפתות לדיבורי המוכרים! השוק מוצף בכלים ורובם לא במצב טוב, אנשים מחפשים בנרות מישהו שיהיה מוכן לקנות אותם בכל מחיר, אחרת הם ישארו ברחובות או ילכו לגריטה. אל תהיה אתה הפראייר.

אחרי שתראה, תבדוק והכי חשוב, תנהג כמה דקות, על משהו כמו עשרה כלים - ובשום אופן לא להתפתות לקנות אף אחד מהם גם אם נדמה לך שנפלת על מציאה - תחזור לכאן ואתה כבר תוכל לספר לנו מה דעתך על הדרישות שלך.

אולי כדאי לך לפזול לסופה או CJ, במיוחד אם הרכב מיועד רק לטיולי שטח, וגם יש מהנ"ל ארוכים שמתאימים למשפחה + ציוד

אני יודע שאני מזמין עכשיו 'אש על כוחותינו' אבל תחשוב גם על דיסקאברי 1998, דיזל EDC או בנזין. נכון, הוא נוטה להתקלקל יותר מהיפנים. אבל - כלי מסודר היטב (כמו זה שקניתי לפני כמה חודשים) יכול להיות מאוד אמין, יחסית; ידיד שלי קנה פג'רו 2000 במצב טוב, נוסע בערך כמוני, ויש לו יותר הוצאות, באופן מובהק (כבר החליף טרנספר, ביצה קדמית, ועוד קטנות). אולי בהמשך אכנס למוסך יותר פעמים ממנו, אבל לדיסקאברי יש כל כך הרבה חלפים מפירוק, ויד שנייה, ויש אפילו מוסכים שאינם שוחטים.

במחיר של 30000 תקבל ג'יפ עם איכות חיים ומרחב פנימי מעולה, נוחות נסיעה ועבירות טובה בהרבה מכל הדגמים שהוזכרו מעלה - בלי שיפורים, בלי נעילות ובלי הגבהות. זה הדיסקו השלישי שלי, כולם משנת 98, ועל כולם לא הוצאתי יותר מאשר על כלים יפנים מקבילים. הבנזין צמא יותר, אבל פשוט להחזקה.

או יה, חברים, אני נכנס לבונקר. תתחילו להפגיז!...

רמי לגבי הדיסקברי, החשש שלי הוא בילוי זמן רב במוסכים. הבנתי מחברים שיש המון בעיות חשמל.
אני גם לא מעוניין לעלות הרבה בתקציב במאחר וברור לי שיהיו לי מייד הוצאות יישור קו.
נראה שאין כאן התלהבות גדולה מהאפשרויות שהעליתי (ספורטאג' וגאלופר).
מקריאת הרבה פוסטים על הספורטאג' קיבלתי רושם טוב של רכב מאוזן יחסית מבחינת הפשטות והאמינות.
נושא העלויות השוטפות הוא חשוב מאוד עבורי, מאחר ואני כבר מחזיק ב-2 מכוניות פרטיות (אחת סיטרואן, אז את מיכסת המוסכים שלי אני ממלא בקלות...), ולכן החשש שלי.

בילוי זמן רב במוסכים הוא חשש מוצדק, אבל לא רק לגבי דיסקברי אלא לגבי כל רכב שטח ישן ב25,000 שקל, זו נקודה שכדאי להקדים להבין אותה. גם אם דיסקברי הוא בעל אמינות בסיסית כללית טובה פחות (סטטיסטית) מדגמים אחרים של יצרנים אחרים, אחרי כל כך הרבה שנים, ההיסטוריה הספציפית של כל רכב חשובה יותר. כלומר, בהחלט אפשר ליפול חזק עם טויוטה או מיצובישי ומצד שני לבדוק ביסודיות ובסבלנות ולמצוא דיסקברי שמור וטוב.

הנתונים הבסיסיים של הרכבים כמעט לא משנים - מה שמשנה זה המצב בפועל. לכן, אם אתה לא נעול על מותג (וזו הצרה של רוב הגרעין הקשה - כל אחד נעול מסיבות לא רציונליות על מותג ספציפי) אל תחפש בכוח דווקא רכב כזה או אחר, פתח כמה אפשרויות ותתחיל לחפש בצורה אקטיבית בלוחות המודעות, יד 2 וכולי, תתחיל לראות רכבים שנשמעים לך ככאלו במצב טוב ולא משנה כל כך איזה סמל יש מקדימה.

נמרוד,
העצות שלך נשמעות לי הגיוניות ביותר. בייחוד לאחד כמוני, אנטי-מותג ידוע.

האם לדעתכם עדיף למצוא את האחת והיחידה מג'יפאי (אשר כבר "טחן" אותה, אבל ידע איך לטפל), או דווקא מבעל ג'יפ שקנה בגלל-פוזה-ולעלות-על-מדרכות-כשלוקח-את-הילד-מהגן-למרות-שהוא-חוסם-את-המדרכה-לאמא-שעוברת-עם-עגלה (סולידי יותר, רכב "בתולי" יותר אבל לא שודרג לשטח)?

לא שמתי לב ל 3 ילדים הפאגרו הקצר יהיה צפוף
כמובן שיש ארוך עם מנוע דיזל 2.8 או טוב יותר בנזין 3500
שהוא יקר יותר
לגבי השאלה ממי לקנות אולי בניגוד להרבה דעות עדיף
לקנות מגיפאי שהשקיע את כספו ונישמתו ברכב
אתה מקבל רכב מקצועי ומסודר

משפחה 5 נפשות + ציוד = SUV גדול
רכב שלישי לטיולים בלבד, קמ' נמוך, אמינות = בנזין בלבד
תקציב 25000 ש"ח

לדעתי , יש רק רכב אחד שעונה על כול הדרישות/מגבלות, טרופר בנזין ארוך 94-98
קאיה ספורטאז' וויטארה ארוכה גם יכולים לענות לדרישה אך הן צפופות יותר למשפחה עם ציוד.

בהצלחה
רענן

הסכום גבולי לרכב בגודל מלא ובמצב טוב, אם כי לא בלתי אפשרי.
אולי כיוון מחשבה אחר - אם העבירות פחות חשובה ואתה יכול להסתפק ביכולת בסיסית, אתה יכול לחפש סובארו לאונה סטיישן 4X4, עם הגבהות ושיפורים ועם זה להתחיל.
צריכת הדלק סבירה, האמינות הבסיסית גבוהה, האחזקה זולה ויש הרבה מקום לציוד.
יישאר לך גם עודף לתיקונים ותחזוקה.

אלון שלום,

שתדע למה אתה נכנס: החזקת רכב שטח שלישי אינה עומדת בשום מבחן הגיון כלכלי.

העלות השנתית הקבועה (טסט + ביטוח + ירידת ערך ומימון) להערכתי כ- 5 עד 8 אלף ש"ח.

תיקונים ואחזקה, כאן המצב היה יותר מסובך:
כל המכוניות בטווח המחירים שדיברת עליו, הן בנות 12-18 שנה, וגמרו לפחות מחזור חיים אחד של כל הרכיבים.
הן עברו הרבה : ק"מ, ידיים, מוסכים ....
נכון שמבחינה סטטיסטית יש אמינים יותר (טויוטה?) ואמינים פחות (לנדרובר?) אבל זה נכון רק לממוצע. כל רכב בגיל הזה יכול להאכיל אותך מרורים. קח את זה בחשבון. אף רכב בגיל הזה לא ייתן לך ביטחון שרמת ההוצאות תהיה נמוכה: אם ילך מנוע תשלם בין 5 אלף ש"ח ליפני / קוריאני קטן זול, ועד 20 אלף לדיזל גדול. כנ"ל שיפוצי גיר / טרנספר / דיפרנציאלים (יש לפחות 2...). תקרא על בעיות (אני מדבר רק על היצרנים ה"טובים"): אינג'קטורים בטויוטה (כ -15 א' ש"ח), מנועים הולכים בניסן פטרול (הרבה כסף), גירים מתחממים, ציריוית נגזרות ועוד ועוד.
זה לא פיאט פונטו (הרכב השני שלי), רכב כזה צריך גם אחזקה מונעת / שוטפת יקרה: החלפת צינורות (מים, שמן, אינטרקולר..), משאבת מים, מצבר יקר, רדיאטור , סט צמיגים טוב (3, 4 אלף ש"ח) וכו'. ההוצאה על כל רכיב כזה יכולה בקלות למחוק חסכון בדלק של שנתיים.

ועוד לא דיברתי על שיפורים (מתלים, הגבהות, כננת, נעילות ועוד) - זה כמו מחשב, אתה רק קונה בפעם הראשונה והוא משדרג את עצמו. אתה רק צריך לשלם.

אז למה אני מחזיק רכב שטח כרכב שלישי?
1. אחזקה עצמית: אין לי בעייה להשבית אותו למשך הזמן עד שאני אמצא זמן לתקן או לקבל חלפים מחו"ל - לפעמים שבועות.
2. זה התחביב שלי. לקנות מצלמה / מע' סאונד / להחזיק מאהבת / פסיכולוג (מחק את המיותר) ב 20 אלף ש"ח זה הגיוני או כלכלי?

שקלתי להחליף את רכב מס' 2 (פונטו) ורכב מס' 3 (דיפנדר) ב SUV שיבצע את 2 התפקידים, אבל אז לא אוכל לטפל לבד ולהשבית את הרכב לתקופת התיקון.

הגיון כלכלי - אין. ההחלטה שלך.


שלמה

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי raanan

משפחה 5 נפשות + ציוד = SUV גדול
רכב שלישי לטיולים בלבד, קמ' נמוך, אמינות = בנזין בלבד
תקציב 25000 ש"ח
לדעתי , יש רק רכב אחד שעונה על כול הדרישות/מגבלות, טרופר בנזין ארוך 94-98
קאיה ספורטאז' וויטארה ארוכה גם יכולים לענות לדרישה אך הן צפופות יותר למשפחה עם ציוד.
בהצלחה
רענן

---

כבעל ספורטאג' אני מסכים עם המסקנה , קרי = טרופר בנזין : גדול , חזק ומרווח .

למשפחה בת 5 נפשות הספורטאג' צפוף מדי , וזאת בלשון ההמעטה : שני מבוגרים+ילד+ציוד = ספורטאג' עמוס לעייפה...

יחד עם זאת , אני מבקש להעיר :
במחיר המדובר ניתן למצוא ספורטאג' "מסודר לשטח" ולא שחוט משנתון יותר מתקדם = 2002/2001 .
עלויות האחזקה , הביטוח והדלק של ספורטאג' מטופל יותר נמוכות משל הטרופר .

תודה לכל המשיבים.
לגבי טרופר בנזין - אני אכן מחפש, לא קל מין הסתם.
ספורטאג' - נראה לי שזה באמת יתרון להשיג אחד משנתון גבוה. כאן יש אפשרות להשיג רכב שמור עם ק"מ נמוך. הצפיפות זה דבר שאני צריך לבדוק.
לגבי גאלופר - אף אחד לא התייחס. אולי בצדק. אני משום מה די נוטה לרכב זה, בגלל הגודל, הנוחיות. האם הוא נחשב אמין וזול יחסית לטיפול? ראיתי אפשרות להשיג כאלה משנתונים מתקדמים בתקציב שציינתי.
אלון

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי alont

לגבי גאלופר - אף אחד לא התייחס. אולי בצדק. אני משום מה די נוטה לרכב זה, בגלל הגודל, הנוחיות. האם הוא נחשב אמין וזול יחסית לטיפול? ראיתי אפשרות להשיג כאלה משנתונים מתקדמים בתקציב שציינתי.
אלון

---

שוב, בקמ' שאתה מתכנן, אין טעם להתעסק עם רכב דיזל. אתה עלול לחוות "הפתעות" יקרות (טורבו, מזרקים, משאבת הזרקה וכו' ..).
אם בכול זאת אתה בכיוון של דיזל, אזי פאג'רו עדיף באופן עקרוני.
באופן מעשי, מפאת הגיל וקמ' שרכבים כאלו עשו, כול רכב צריך לבדוק בפני עצמו.
זאת עוד סיבה מדוע עדיף בנזין "מגודל", בד"כ הקמ' שלהם נמוך ושימשו כרכב נוסף למשפחה.

בהצלחה
רענן

טרופר בנזין?... רצית רכב חסכוני, לא? (איפה שמוליק שיספר לנו על 9-10 ק"מ לליטר?....)
בין היפנים הגדולים מהמודלים האלה - גם אני הייתי מחפש טרופר בנזין.
רק אל תשכח דבר אחד - העובדה שהאוטו ישן וזול, לא הופכת את אחזקתו לזולה. החלפים נשארים יקרים. במקרה של היפנים - יקרים מאוד.
אל תלך שולל אחרי הבטחות לאמינות אגדית ובכלל, תיזהר מ"אגדות מוטוריות" ומ"רכבי חלומות" למיניהם . אלה כלים ישנים וה"אמינות האגדית" שלהם כבר מזמן מאחוריהם. מישהו אחר כבר סיים להינות ממנה, אתה זה שהולך לשלם את החשבון ובגדול. אם אתה לא מאלה שמטפלים ברכב בעצמם, אתה הולך להשאיר הון במוסכים.

המסקנה - להתפשר על נוחות ופינוקים ולחפש אוטו פשוט. בלי בקרות אקלים וגגות שמש חשמליים והמוני מחשבים, בלי טורבואים, בנזין עדיף על דיזל, רצוי לשמור מרחק כמו מאש מגיר אוטומטי (אבל לך תמצא בנזין ידני, אין בישראל חיות כאלה...), מינימום שבמינימום של אבזרים חשמליים ואלקטרוניקות. הייתי אומר לך שרכב שלישי קלאסי לטיולים זה סופה או סיקס, אבל יש לי תחושה שזה ממש לא הכיוון שלך. בשביל להינות מסיקס/סופה דרוש בנאדם שצריך להיות טיפוס שמתאים לאוטו ולא להפך.
אולי גרנד צ'רוקי יכול להיות פתרון טוב, אבל אני בספק אם נכנס לתקציב. לא להאמין, אבל דיסקברי כן יכול להתאים - עביר מאוד גם בתצורה סטנדרטית, מרווח ונוח, זול בטירוף לקניה. נכון שהוא לא כל כך אמין (באנדרסטייטמנט... אבל זה בסדר, גם כשהיה חדש מהניילון הוא לא היה אמין), אבל יש חלקים בשפע ויחסית בזול ובתור רכב שלישי הוא יכול להיות מושבת פה ושם לכמה ימים לצורך תיקונים ושפצורים.

דרור, השתנקתי מהתרגשות...

אני רוצה לחזק כאן מספר דעות בנוגע לדיסקברי בנזין.
יש המון קשקשנים שלא מכירים אבל מכפישים !!
היה לי דיסקברי 96 בנזין במשך 8 שנים, הרכב שימש את המשפחה ביום יום + טיולים קלים וקשים מאוד.
הרכב טופל היטב ומעולם לא איכזב או נתקע !!!
נוחות - 10
עבירות -10
דלק - 20 (שותה הרבה) אז התקנתי מערכת גפ"מ, 7 שנים עם מערכת 0 תקלות !!! (LOVATO)

מאוד ממליץ, כמו שנאמר, חפש ואל תקנה את הראשון שתמצא.
כמובן שאת הדיסקברי החליף רק דיסקברי חדש יותר והפעם רק דיזל (נדיר למצוא דיסקברי 2 בנזין).
התקלות הקטנות של הדיסקברי, הן באמת קטנות ומעצבנות, אך זולות מאוד לטיפול ובדרך כלל טיפול עצמי.
שמור על הרכב, טפל מיד בכל תקלה ולא תיתקע אף פעם.

בהצלחה...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי רמי גלבוע

דרור, השתנקתי מהתרגשות...

---

תשתנק, תשתנק. לא תראה אותי משלם כסף על דבר כזה... אבל יש אנשים שדווקא בשבילם זה יכול להיות אחלה פתרון.
נוחים ועבירים הדיסקואים היו תמיד, אבל הצרות שהם עושים הבריחו מהם קונים בעקביות ודרדרו אותם לתהומות המחירון. אם אפילו אחד מגדולי הגורואים של טפטפות השמן המתנייעות הללו אומר בלי להתבלבל שהן אולי מהונדסות לעילא, אבל בנויות מהחומרים הכי נחותים שיש ובאיכות ייצור של יום שני בבוקר, זה כבר אומר הכל.
אם הכלים האלה הגיעו למצב שהם ננטשים ברחובות כי אף אחד לא מוכן יותר לקחת סיכון, אז זה אומר שהיום אפשר למצוא נבלה במצב סביר עד טוב בזיל הזול ולסדר אותה לאט לאט שתהיה הרבה יותר מאשר ראויה למאכל אדם. הכי חשוב - בלי דעות קדומות ובלי חיפזון. גם לתקן יפני ישן יעלה לכם תועפות - ככה זה כשרוצים להתפנק ב-SUV.

כמה הערות-
טרופר בנזין - החלקים זולים, יותר כמעט משל כל כלי אחר. החלקים זולים (יחסית, יחסית) גם בארץ, וגם יש אותו בארה"ב, עם כל המשמעויות של ייבוא אישי של חלפים. כהערת אגב - דווקא טרופר ידני הוא הגיר היקר בחבורה, עם קלאץ' שעולה כמו שיפוץ גיר אוטומטי כמעט...
דיסקברי בנזין - התקלות שאני מכיר בכמה וכמה דיסקברים הם אף פעם לא מהסוג שיתקע אותך בשטח כל עוד הרכב מטופל באמת כמו שצריך. אבל יש תקלות ומחלות מאוד יקרות שיעשו לך חיים קשים (כמו מנגנוני חלונות רקובים, למשל... ). אבל כאמור, במחיר שהוא לא עולה, מה זה משנה...

אסף.

דרור..
תרשה לי לחלוק על התובנה שלתחזק רכב "פשוט" כמו סופה או CJ לצורך העניין יותר זולה מתחזוקת SUV.
אולי יותר קל לתקן אותם והחלקים יותר זולים, אך אני כמעט בטוח שכמות הפעמים שצריך לתקנם והמחיר הכללי המצטבר של כל התיקונים עולה על כל תחזוקת SUV מצוי ( למעט אולי דיסקו).
עם יד על הלב...
רכב כמו שלך מול SUV מאותו שנתון, סטטיסטית למי יש יותר תקלות, מי נאלץ יותר לתקן בשטח? שוב.. מדובר על כמות שנתית שלתקלות.

תתפלא. ואני משוכנע ש-SUV מאותו שנתון שעובר את אותו מחזור חיים - קילומטראז', אופי שימוש כסחני, אופי תחזוקה וכו', לא ישרוד אותו דבר.
מכוניות פשוטות כמו סופות ודיפנדרים לא מייצרות יותר בעיות כשהן בנות 20 מאשר כשהיו בנות 5. אני יודע כי הייתי שם. עם אותה סופה שנקנתה בת 4 ונגנבה בת 14 וקצת. היום עם סופה מאותו מודל, בת 17. ב-SUV זה אחרת. כלים שהיו אמינים מאוד כשהיו צעירים, הם היום קופת שרצים מתנייעת. שים לב כמה אנשים חוששים מעלות תיקון בעיות חשמל, עלות תיקון מערכות בקרת אקלים, גגות שמש שנוזלים, חיישנים למיניהם במערכות שילוב הנעה כפולה חשמליות, מגדשי טורבו, משאבות וכו'. תסתכל על רוב ה- SUVים מאמצע שנות התשעים - איך חלקם נראים, איך הם נוסעים, איך הם מתוחזקים, בכמה הם נמכרים והעיקר - כמה קשה למכור אותם. השוק מוצף בכלים למכירה, רובם שחוטים ועייפים וחלק גדול מהם נמכרים "במקרה" קצת לפני הטיפול התקופתי הגדול שלהם (90,000? 100,000 ק"מ?), זה שמחליפים בו את כל הנוזלים וכל האטמים והטיימינג והמותחנים וכו' וכו' - זה טיפול שעולה כמה וכמה אלפים והרבה בעלים שלהם שקנו את הרכב בזול כדי לטייל קצת בשבתות, כבר לא ששים לשפוך 5-6K שקל בטיפול על אוטו שכולו שווה 25K.

אם יש פרמטר שקובע מה אוטו שווה באמת, זה כנראה המחירון והסחירות. זה בדיוק המקום שבו העדר לא טועה, וביקוש - או חוסר ביקוש, לא נולד יש מאין.
אני משוכנע שלהחזיק סופה כרכב שלישי, יעלה פחות מלהחזיק SUV מאותו מודל. ממש כפי שאני משוכנע שמנוע בנזין מאמצע שנות ה-90 יהיה זול יותר לאחזקה ממנוע טורבו-דיזל מאותו גיל. כן, כולל צריכת דלק - מספיק תקלה אחת במערכת יקרה כמו מגדש טורבו, משאבת הזרקה, ראש מנוע וכו' - וכל מה שחסכת בצריכת הדלק מתקזז ונעלם. תשאל כל מי שרכש במחיר זול SUV יפני משומש מאוד משנות התשעים, כמה עלה לו ליישר קו - ואז תבין למה אני מתכוון.

מצד שני - אני משוכנע שסופה או דיפנדר ובטח CJ - זה באמת לא לכל אחד. כמו שאמרתי - זה אתה שצריך להתאים לאוטו ולשגעונות שלו ולקבל אותם באהבה, ולא הוא אליך ולצרכים שלך. השגעונות האלה לא מתבטאים בתקלות או בתיקונים יקרים אלא באיכות החיים הכוללת. אם אתה לא מתאים באופי לרכב כמו סופה - אתה פשוט תסבול.

במקרה הזה - משפחה עם שלושה ילדים שמטיילת הרבה, צריכה SUV ארוך עם חמש דלתות, מרווח וגדול, לא קיה ספורטאז' או ויטארה או משהו דומה שקצת צפופים לחמישה אנשים. וכל זה פשוט כדי שיהיה נוח לנסוע לטייל מרחקים, שיישאר מקום לציוד. מינימום של איכות חיים - רכב בסד"ג של טראנו זה המינימום, והוא גם אוטו טוב ויחסית פשוט שאולי נכנס טוב לתקציב. טרופר בנזין זה טוב, דיסקברי יהיה נוח מאוד - זה SUV קלאסי, אבל עם פוטנציאל תקלות גדול בהרבה. מצד שני אם ימצאו אקזמפלר מטופל היטב, לדעתי לא יסבלו יותר מדי בסעיף ההוצאות (למעט דלק). גם גרנד צ'רוקי היה יכול להתאים למשבצת הזו - איכות מכלולים אמריקאיים ותחזוקה כוללת שדומה מאוד לסופה, סיכו י לבעיות גימור וחשמל פה ושם אבל בסה"כ עם נוחות מפנקת למשפחה של SUV טוב ופוטנציאל מצוין ל"גדילה" והתקדמות בשיפורים. אבל לעניות דעתי כלי שמור ואולי גם קצת משופר, רחוק מהתקציב המדובר.

אוקיי, אז בינתיים שכנעתם אותי לרדת מגאלופר, ולהתמקד בדגמי בנזין.
לגבי הספוטאג' - אני בודק לגבי הגודל. אבל אני מודה שהפיתוי לרכוש רכב מודל שנות 2000 שמור, הוא די גדול.

לגבי הדיסקו, אני ברגשות מעורבים, בעיקר בגלל ניסיונם של חברים. הוא עדיין אופציונאלי.
יש לא מעט רכבי ניסאן טראנו, בנזין 95-97, ק"מ סביר, דעות מנוגדות לגבי האמינות שלו. מה אתם אומרים?

לגבי סופה\דיפנדר, אני חושב שזה יהיה אולי לשלב מתקדם יותר, כשהמשפחה תרגיש שהיא בשלה לרכב שטח אמיתי..

האמירה שרכב שלישי יכול להיות גם כזה שמידי פעם אפשר להרשות שהוא יעמוד 2-3 שבועות בהמתנה לחלף היא לא קבילה מבחינתי גם לא כרכב טיולים.
כל מקרה/רכב לגופו.
כי יש רכבים שסיכוי גבוה שבין הטיולים הוא יעמוד לא הבמתנה לטיול הבא אלא בגלל שצריך לתקן אותו, ויש רכבים שתשכח מהם עד לפעם הבאה שתרצה להניע ולנסוע.
יש הבדל גדול מאד מלהחזיק 75 כרכב טיולים, ובפעם במאה שנה שהולך מכלול שמשבית את הרכב אז זה עולה המון, או מצריך לייבא לבד, לבין דיסקו רכב שאולי החלפים שלו זמינים וזולים, אבל מתקלקל הרבה יותר.
עד שאני מוצא את הזמן לצאת לטייל בין העבודה/משפחה/וזמינות של שותפים אחרים לטיול, אני ממש לא רוצה לנסוע עם העננה הזו של האמינות לשטח- הדבר הכי מבאס הוא תקלות בשטח או יותר גרוע, בדרך לשטח עם המשפחה ורכב עמוס ותחושה שהכל התחרבן בגלל הרכב, וראיתי את זה קורה לא פעם ולא פעמיים,.

לטעמי, גם כרכב טיולים הייתי מחפש רכב בעל מוניטין אמינות ועמידות טוב בבסיסו, כזה שהמוניטין הצרכני שלו הוא של כזה שעובר את מבחן הזמן בצורה מכובדת, כי מה שהתחיל רע, לא יהיה טוב יותר, ורכב שהבסיס שלו טוב, יהיה קל יותר להחזיק במצב טוב לאורך זמן.
אי-אפשר לחפות על מכלולים גרועים, אבל אפשר לתחזק מכלולים טובים.

רענן,
איכשהו לא משנה מה השאלה, גם אם זה "איך להשקות גינה אורגנית לגידול חצילים", התשובה שלך תמיד איכשהו מגיעה ל"טרופר בנזין הוא הדבר הכי טוב עלי אדמה"..
אהה, וגם אמירת השפר האולטמטיבית של "רק בנזין".

רכב דיזל ישן לא אומר הוצאות גדולת יותר מרכב בנזין כששניהם מתוחזקים- אולי יש מכלולים יקרים יותר אבל כמה הם באמת הולכים?
וכן, תצרוכת דלק טובה יותר ב30-40% היא משמעותית גם ברכב שהוא רק לטיולים, לפחות בראייתי.
הדיזלים הטיפשים בני 15+ הם דוקא נקודת אור בין הרכבים המזדקנים, אין להם כמעט חשמל, או מחשבים מורכבים, ובטח ובטח פחות מערכות תומכות ביחס למנועי בנזין עם מע' הצתה עתירות חוטי חשמל.
לאורך השנים יצא לי לנסוע הרבה על רכבי שטח אחרים, דיזל ובנזין, ואני יכול להעיד שהרכב דיזל הטיפש שלי הפגין עמידות ואמינות בצורה הכי טובה, גם בשנתו ה-15, ביחס לרכבים אחרים, ואני בטוח שהבסיס שלו הוא מה שאפשר לשמר את האיכות הזו גם כשהוא זקן.
ויש עוד רכבים מקבילים מהשנתונים האלו שתמורה לשקל טובה מאד, ולא רק בנזין- פאג'רו דור קודם, טרנו עם המנוע 2.7 דיזל שיותר חזק מהבנזין המקביל, וגם טרופר בנזין.. אבל לא רק טרופר.
אתה כן משלם ביותר ספרטניות ועגלתיות, אבל המנועים האלו, עם טיפול בסיסי ונכון חיים הרבה יותר ממנועי בנזין, קל להתגבר על תקלות אם וכאשר יש (כי המכלולים פשוטים יותר).
נוסעים איתי ח'ברה עם רכבי בנזין ודיזל שונים, ואמנם לבחור עם הדיסקו יותר נעים בתחת בגלל המתלים, אבל הרכב מתנקם בו בכל צורה אפשרית אחרת, פלסטיקה מתפרקת (וזה לא קשור לדיזל), מכניקה נוזלת וגבולית, חשמל שתמיד, אבל תמיד יש משהו שלא מתפקד, וההרגשה התמידית של "מה הוא יעולל לנו הפעם".. וזה רכב שלא חוסכים עליו שקל בתחזוקה.

אני בכוונה לא אומר טויוטה, כי רכב שטח זה משהו שמדבר אליך אישית, ולכל רכב יש את היתרונות והחסרונות שלו- ואין אמת מוחלטת של "רק בנזין", או רק דיזל או רק דגם X".
בגילאים האלו, זה לא עניין של מותג אלא של דגמים ספציפים שהחזיקו טוב יותר במבחן הזמן.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ד ו ר ו ן

רענן,
איכשהו לא משנה מה השאלה, גם אם זה "איך להשקות גינה אורגנית לגידול חצילים", התשובה שלך תמיד איכשהו מגיעה ל"טרופר בנזין הוא הדבר הכי טוב עלי אדמה"..
אהה, וגם אמירת השפר האולטמטיבית של "רק בנזין".

---

ממליץ שתעבור על כול השירשורים שכתבתי להמלצות ותראה שהטרופר ממש לא מככב בהמלצות שלי.
כול המלצה בהתאם לדרישות צרכים שהשואל העלה.

לשאר המלל האין סופי שכתבת כהרגלך, אין לי כוח וחשק להתייחס.
פשוט כי אתה טרחן בלתי נלאה.

שיהיה לך יום נעים
רענן

רענן, לא צריך לקחת את זה קשה. ומה לעשות... כשאתה לא ממליץ על טרופר אתה ממליץ על ויטרה... (רבע בצחוק, כן? )

לנשום עמוק.

אסף.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי asafk

רענן, לא צריך לקחת את זה קשה. ומה לעשות... כשאתה לא ממליץ על טרופר אתה ממליץ על ויטרה... (רבע בצחוק, כן? )

לנשום עמוק.

אסף.

---

למה ? יש לי ברפרטואר, ויטארה, גראנד ויטארה, סורנטו, ספורטאז', פאג'רו Q 2.8/2.5 והכי פנטזיה שהייתה לי, פאג'רו בנזין קצר 98-2000
מה לא המלצתי בוודאות, טרופר דיזל 3.0
גם על טרופר בנזין לא ממליץ למי שמתכנן כרכב יום יומי . אלא אם יש לו קירבה משפחתית ליצחק תשובה.

שבת שלום
רענן

מה לגבי GMC JIMMY ? רכב גדול אמין מנוע חזק. מערכת 4X4 בעייתית משהו אבל ניתנת לתיקון יחסית בזול . לדעתי אם אתם לא מתכננים טיולי עבירויות קשים אז זה יהיה הרכב האידיאלי בשבילכם מה גם שמחיר הקניה שלהם נמוך יחסית . היה ברשותי אחד שנת 96 ועד היום אני מצתער שמכרתי אותו באמת רכב נהדר


מור

חברים,
תרשו לי להגיב - והדברים מתארים רק את הניסיון האישי שלי בשנים האחרונות (מתעלם משני הדיסקו'אים הקודמים, והסיקס הלבן).

בהגדרת רכב שלישי לטיולים, אין כמו רכב שטח אמיתי, סופה סיקס או דיפנדר. מבחינתי האישית, רכב כזה חייב לבוא רק בתצורת ברזנט. הם מעצבנים, רועשים וספרטנים, אבל אם רכב III אומר רכב 90% ל-טיולים, אז אין כמוהם.

אבל לאחר 9 שנים עם ברזנטים, ולאחר שה-110 הפך להיות רכב שני - גיליתי שאני עושה איתו לא מעט כביש (אבל לא הרבה ק"מ שנתי), ובעיר אני כבר לא מוכן לנסוע בלי מזגן, טלפון וכיו"ב. אז קניתי בכסף טוב מאוד דיסקו 98' EDC. הרכב במצב מעולה ויוצא דופן, ולהלן הנתונים:

שילמתי כמה אלפים מעל ל'מחיר השוק' כי האוטו נראה פיצוץ, מנוע מושתל מייבוא, גיר וטרנספר עדיין באחריות, כל הגומיות למטה מוחלפות, בקיצור - הבעלים הקודם פינק ופינק.

האוטו אצלי 9 חודשים, עשה אצלי 7000 ק"מ (כרגע 328,000). מעבר ליישור הקו (המאוד צנוע, כ-5000 שקל) להלן הוצאותיי לתיקונים (במוסך מסודר, לצערי אני לא מתקן בעצמי, אבל בודק היטב ומראש כל תיקון, ומשווה מחירים לפני כל בורג שמחליפים לי), על הגרוש:
החלפת מיסב קדמי 800
החלפת צינור לחץ משאבת הגה, 400
החלפתי גם מיכל עיבוי נוזל בעוד 420 שקל, לא יודע אם לקרוא לזה תיקון או מניעתי, תחליטו בעצמכם.

ואני נוסע באוטו מפנק וממוזג, כל החלונות והמזגנים עובדים מושלם, מטפס את משלט 21 כאילו כלום, אוכל בשמחה דיונות שטפונות, מעלות, בולע הכל. בהזדמנות אכניס לו אולי נעילה אחורית, הכל דבש.

אני נוהג מאוד, מאוד רגוע, מחוץ לעיר ב 90-100 קמ"ש הוא עושה מעל 10 ק"מ לליטר; אתמול תדלקתי 70 ליטר ל-630 ק"מ, מהם 400 בינעירוני ו-230 עירוני + שטח (שטח קל, אבל שטח). זה נותן ממוצע ריאלי של 9 ק"מ לליטר. רק על בנזין הייתי מוציא בתקופה הזו עוד 1500 שקל מעבר לסולר, ושימו לב ששום תיקון לא נגע למנוע עצמו. לא אוכל גרם שמן, לא נוזל בכלל (לא תאמינו, החניה שלי ממש יבשה!).

בקיצור, אחרי שהשווצתי כל כך, בטוח מחר לא יניע...