פרוייקט מוסו - ערן CJ

פרוייקט מוסו 2013

זו לא הפעם הראשונה שאני לוקח "אנדרדוג" ומביא אותו לקצה יכולותיו. זה התחיל עם ניבה נפלאה, המשיך בטאטא טנדר שידעה מהלכי מתלה חצופים ועבירות גבוהה.
בין לבין ידעתי גם מכונות מן המיטב של המועדונים המוטוריים כמו CJ, XJ, ו- 4RUNNER. כולם שופרו לבלי הכר. האמת היא שהדברים האלו תמיד סיבכו אותי עם האישה. הסתבכו במיוחד רנגלר תחרותי שעלויות השיפורים שלו היו מעל ומעבר לכל פרופורציה, וגם ניסיון כושל לבנות קמפר מואן-דורה 4X4 שהחליף אצלי שני מנועים, בזמן שתכננתי את ההנגרות של הקמפר. על שניהם ויתרתי מתוך הבנה שהזמן והכיס אינם בידי. אפילו ערכתי בירור מקיף וגיליתי, גירושין זה סיפור עוד יותר יקר מג'יפים...
http://www.jeepolog.com/forums/attac...6&d=1181590693

מה גורם לאדם לקחת את הכלים הפחות "שווים" ולהתחיל להשקיע בהם עבודה, מחשבה, ויותר מכל אהבה? או שהוא אידיוט כרוני כמוני או שהוא מאמין שלרכב יש נשמה. אני אומר, די עם הבולשיט! יש מנוע, יש גיר, יש מחשב, יש הרבה תקלות. נשמה? אולי בצנרת הואקום יש משהו אבל הריק רב מהקיים.

ראשית – מצב כלכלי. אני מודה שכבר תכננתי על שיפור המר H3. אבל האישה נותרה ללא עבודה במשך שנה וחצי. חסכונות ההאמר והפוראנר המשופר במיוחד נפרטו לעלויות מחייה. אם כן, אין מה לעשות, כאשר נאלצים להסתפק במועט, קונים מן הזול.

שנית - כשאני רוכש רכב 4X4, גם אם זה ג'יפ של חברת JEEP, אני בוחן את המשמעות הכלכלית והפיזיבילית (קיימות ביצועית), שבלהביאו לרמה של רכב "מוביל טיולים". כידוע, מוביל אינו זוכה לראות את חבריו ניגשים אל מכשולי העבירות לפניו ולהסיק מסקנות. אם טעה בבחירת התוואי, אין לפניו רכב שיוכל לסייע בחילוץ לפנים. כמו כן רכב מוביל אינו רשאי לתקלות. אם הרכב המוביל תקול אין מי שימשיך להוביל את הטיול. על הרכב המוביל להיות גם פשוט לתיקוני דרך, על כל מקרה. כלומר אני מחפש עם עבירות סופר טובה, זול, זול לאחזקה, פשטות מכנית, ומכלולים שניתן לשפרם בקלות ובזול (עדיף המצאותם של קיטים מוכנים לשיפור)

אין רכב סטנדרטי שרמת העבירות שלו טובה מספיק לצרכי. פטרול עביר אך מסובך ויקר, פג'ארו ישנים אמינים אבל הילוך הכוח שלהם חלש מידי, כלים אחרים אינם ניתנים לנעילה קדמית או אחורית וכו'. אבל, כאשר הארנק רדוד צריך להתפשר.
החלטתי הפעם על נתוני הסף הבאים:
• תקציב ההשקעה יסתכם ב- 20,000 ₪.
• דיזל – הבנזינים צורכים 5-6 ק"מ לליטר. מיכל הגז בפוראנר לקח לי את כל הבאגאז'.
• גיר רגיל – אני אוהב לשלוט ברכב וגם מבין את מגבלת בלימת המנוע בגירים אוטומטיים.
• רכב גדול – יש משפחה שסובלת מכל השיגעונות שלי (מטוס, סנפלינג, טיולים רגליים, ריצה וגם ג'יפאות). מגיעה להם מעט רווחה.
• סרנים שניתן להתקין בהם נעילות אוטומטיות – כמובן שנעילות נשלטות עדיפות אבל ראה סעיף התקציב.
מדובר ברכב שלישי בבית. אינו נוסע במהלך השבוע.

אני בוחן תמיד לאן ניתן להביא רכב כזה שירכש במחיר נמוך יחסית.
הפינליסטים היו: מגנום ידני, סאנגיונג מוסו טנדר ידני, מוסו רגיל, טרופר 3.0. יתרונו של המוסו בכך שסרניו הם סרני דנה 44 ודנה 30 שניתן לנעול בקלות ובזול.

המחיר של כל הכלים הללו דומה לתקציב, לכן המתנתי בסבלנות רבה להזדמנות, וזו אכן הגיעה. מוסו 2002 ששייכת לאיש דתי ונחמד מאוד מצפת. לדבריו הלך הגיר האוטומטי. הוחלף פעמיים והתקלה חזרה. מומחה הגירים טען שמדובר במחשב או צמה והמליץ לשלוח את הרכב למוסך סנגיונג. באותה העת פנה אליו מכונאי רע שהציע להחליף את הגיר, המחשב והצמות במחיר מצחיק. הרכב נגרר לאשקלון, הותקנו בו גירים אוטומטיים ושיחקו הרבה אבל לא הצליחו לתקנו. המכונאים הדרומיים הבינו שהתקלה מעל ליכולתם, שינו את המחיר הנדרש ודרשו עלות תיקון גבוהה משווי הרכב. בעל הרכב נכנע והחליט למכור את המוסו ב- 15000 ₪. לאחר התמקחות של חודש ומחצה רכשתי את הרכב ב- 4500 ₪. תמונה 2: המוסו שנרכש ב- 4500 ש"ח

בזמן זה כבר השגתי גיר רגיל של מוסו וידעתי שאני נפטר מסיפורי הצמות והמחשבים.
הגיר הרגיל עלה לי 4000 ₪ כולל כל המערכות הנלוות (פדאלים, ידית הילוכים, קונסולה מרכזית מתאימה, צלחת לחץ, קלאטש וכו').
הרכב נגרר מהמוסך הדרומי למוסך צפוני, לא לפני ששילמתי כופר למכונאי הרע שלא הסכים לשחרר את הרכב עד שיקבל את עלות העבודה שהשקיע בהחלפת גירים... נכון שמבחינה חוקית אין סמכות עיכבון לרכב שבעליו אינו זה שהכניסו למוסך, אבל ראיתי מי הוא הטיפוס, העדפתי לשלם לו 400 ₪ ולשחרר את הרכב לפני שיעשה נזק שיעלה לי יותר.

כעבור שבועיים הוחלף הגיר לידני, והתברר שהגירים האוטומטיים היו תקינים כל הזמן. התקלה הייתה בטרנספר. בעזרתו האדיבה של סביון מאתר זה בדקתי אם התקלה במחשב הטרנספר והתברר שהטרנספר עצמו תקול. מצאתי טרנספר מפירוק. שילמתי 1000 ₪. עוד 830 ₪ עלה מצבר 95 א"ש חדש. העבודה עלתה 1800 ₪.
סה"כ 12300 ₪ והרכב החל לנסוע. מזל טוב.

נעילת דיפרנציאל לסרן האחורי מסוג LOKKA מאוסטרליה + משלוח עלתה 290$. מס קניה, מע"מ, עמילות מכס וכו'. הגעתי ל 2100 ₪. נעילה קדמית מסוג לוקרייט נרכשה בישראל מבחור שרכש בחו"ל וגילה שאינה מתאימה לו. 1700 ₪. התקנה עצמית עלתה במחיר השמן ו-RTV בלבד.

לצערי התברר שהנעילה של לוקה לא ממש מתאימה למוסו. בתמיכת שירות הלקוחות מאוסטרליה בוצעו חריטות והתאמות. עלות 150 ₪ ושבועיים השבתת רכב.
חברת LOKKA רצו לפצותני. שאלו אם יש לי רכב 4X4 נוסף שהם יוכלו לסייע בשיפורו. מכיוון שאין לי רכב נוסף ומכיוון שאני חושב שתמיכתם המקצועית ראויה לצל"ש, הבעתי תודתי על רצונם הטוב ועל השירות המסור. הם מצידם ביקשו שאפנה בכל שאלה וכל עזרה שאזדקק. נחמדות אוסטרלית היא בסקאלה אחרת מהמוכר לנו בארץ הקודש...
תמונה 3: LOKKA נעילת הדיפרנציאל לאחר חריטה.

הלכו עוד 3950 ₪ והרכב נעול קדימה ואחורה. סיכום ביניים 16250 ₪.

נסיעת המבחן הבהירה שיחסי ההעברה אינם הגיוניים. הגיר הרגיל של המוסו משודך לסרנים עם יחסי העברה 1:4.27. יחסי ההעברה במוסו האוטומטי (לשעבר) שלי הם 1:4.88. כתוצאה הרכב מלא בכוח אבל זוחל בכביש. ראשון - LOW בשטח זוחל כמו צב צולע ועייף. לאחר חישוב יחסי ההעברה מצאתי שעלי להגדיל את הצמיגים לקוטר 32 אינצ'. מכיוון שההגה ברכב הזה בנוי ממסרק הגה רגיש ולא מתיבת הגה קשוחה, ההחלטה היא שלא להרחיב את סוליות הצמיגים. המידה הקיימת 235/75-R15. המידה המיועדת תישאר 235. לכן צמיג מתאים יהיה צמיג של דיפנדר 235/85-R16. מידה זו נותנת לי קוטר 31.7 אינצ'. כמובן שצמיגי שטח מלא גדולים יותר ישפרו מאוד את העבירות. טוב לי.

כדי לבצע את העבודה הנ"ל עלי ליצור מקום לגלגלי הענק. החלטתי על הגבהת אוקולונים של 6 ס"מ, בין הגוף לשלדה. פירקתי שני ברגים שמחברים את הגוף והשלדה לדוגמה ורכשתי ברגים ארוכים ב- 60 מ"מ. רכשתי גם גליל אוקולון בקוטר 75 מ"מ ב- 180 ש"ח. החרט לקח 100 ₪ עבור פריסת הגליל ל-10 פרוסות של 6 ס"מ וקדיחת חור מרכזי בקוטר 10.5 מ"מ. ההגבהה תדרוש גם הארכת מוט הגה, הארכת צינורות בלמים, ביטול פאן-קלאטש' והתקנת פאן חשמלי עם רגש חום וריליי הפעלה אוטומטית. תחילת פרוייקט ההגבהה נדחית לאמצע אפריל. בינתיים יש עוד דברים קטנים שאני עושה לבד:
•התקנתי מצערת ידנית לשמירה על סל"ד קבוע וגבוה מהרגיל.
•תכננתי ושלחתי לייצור מיגון תחתי מלא – 1200 ₪. מתקין בימים אלו.
•החלפתי את הקפיצים האחוריים בקפיצים אחוריים חדשים של פג'ארו קינג. מידות הקפיץ זהות אבל עובי סליל הקפיץ גדול פי 1.5. קבוע הקפיץ מתאים יותר לרכב. הקפיצים ישבו אצל חבר שהחליף לרכב חדש בקיט של יצרן שיפורים. עלות – 0.
•החלפתי את בולמי הזעזועים האחוריים ב"מונרו רפלקס" ארוכים יותר, עם קפיץ על הבולם. 900 ₪. אחרי הקפיצים והבולמים הרכב גבה בכ-5 ס"מ.
•גיליתי שמוט הרדיוס העליון והקצר משמאל נוגע במיכל הדלק כאשר הו מגיע לפתיחה מלאה - לטיפול עתידי.
•כפתור חלון נוסע התברר כתקול. הוחלף – 100 ₪ מיד 2.
•מילוי גז במזגן – 200 ₪. (עבודת חוץ) באותה הזדמנות מצא המזגניסט שהמאוורר הקידמי של רדיאטור המזגן לא עובד.
•טלפנתי להדר ממושב חרות שפירק ליד ביתו מוסו. קניתי את המאוורר התקין שלו ב-100 ₪. יאמר לזכותו שהוא לא רצה כסף אבל עמדתי על כך שיקבל סכום סמלי. החלפת מאוורר רדיאטור של המזגן בוצעה כמובן בעבודה עצמית פשוטה. עכשיו המזגן "האמחייע"!
•התקנתי את מכשיר הקשר, המקס-טראק הישן והטוב חזר לפעול במרץ כאילו לא הושבת במשך שנתיים.
•התקנתי מערכת אספקת חשמל 12V ישירות מהמצבר, עם פיוז, אל מפצל של 4 שקעי מצית ושני שקעי USB. המפצל שמתאים ל 60 אמפר נרכש בדיל-אקסטרים. בינתיים עובד נהדר בשביל 11 $ שעלה.
•GPS 7 אינצ' עם עמוד ענן כבר הותקן על הדשבורד באופן קבוע.


תמונה 4: כבל מצערת ידנית.
תמונה 5: כבל מצערת ידנית
תמונה 6: בולם הזעזועים המקורי.
תמונה 7: בולם הזעזועים החדש – מונרו רפלקס.
תמונה 8: קפיצים של פג'ארו קינג.



הלכו עוד 2820 ₪. סה"כ 19070 ₪. אמנם העבודה העצמית חסכה כסף רב, אבל איך מסבירים לאישה שהפרויקט עומד לחרוג מתקציבו? אז אני עושה מאמצים לרכך את המהלומה. אני מתנדב לכל עבודה בבית. אתמול "הפולניה" שברה בקבוק יין יקר על רצפת השיש הלבנה במטבח. שתקתי ואף חייכתי במיטב הנחמדות המצועצעת שמצאתי בקרבי. התעניינתי בשלומה וציינתי שהעיקר שהיא בסדר... ידעתי שצריך לנקות מהר כי השיש סופג ונוצרים כתמים. ניגשתי מיד לסייע בניקוי. ניקיתי את הרצפה עם סבון ומטאטא לפני שמשכתי את המים החוצה, ממש כמו שמנקים מוסך. היא הייתה המומה. עכשיו היא בטח חושדת שיש לי מישהי אחרת. שהמוסו הוא רק סיפור כיסוי להוצאות וההיעלמויות שלי. הסתבכתי כהוגן. אני כבר עובד על אליבי משכנע.

עד כאן בינתיים
ערן CJ

מה מתוכנן אחרי ההגבהות והצמיגים?
1. בניית ומתקון של גגון יעודי לצרכי המיוחדים (מתקן הי-ליפט, תושבת לג'ריקן וכו').
2. מדרגות סף מותאמות להי-ליפט.
3. פגושי צינורות עם רסיברים לכננת, מלפנים ומאחור.
4. מתקן גלגל רזרבי על פגוש אחורי.
5. התקנת ערכת מקלחת חמה שרכשתי ומעולם לא הפעלתי.
6. ואם עוד ישאר כוח אבצע שינוי מבני של מוטות הרדיוס העליונים מאחור – בניית זרוע A ודרופ-קיט. לשיפור משמעותי של מהלך המתלה האחורי.
7. אבל הכי חשוב - טיולים.

תמונה 1: מיגונים בתכנון עצמי. ביצוע אצל בעל מקצוע שמכופף וחותך במערכת ממוחשבת.
תמונה 2: המיגון הקדמי מותקן.
תמונה 3: החלפת מאוורר רדיאטור מזגן.
תמונה 4,5,6: הרכב נשטף לראשונה. לא ידעתי שהוא כ"כ לבן. הוא לא כ"כ מכוער. טוב אולי הוא כן מכוער... הרי עכשיו היא צודקת!

ערן CJ

תותח, חזרת ובגדול!

יופי של כתיבה.

כיף לקרוא, מצפה לפרק הבא...

אדיר !

מעניין אותי לדעת-
1. המיגון התחתי - תכנון שלך ? ביצוע ע״י מי ?
2. מדרגות סף להייליפט - כנ״ל ומה העלות ?

כיף גדול לקרוא.כל הכבוד

נו באמת , אתה יודע שאין כמו טאטא :)

tourist שלום
לשאלותיך:
המיגונים תכנון שלי. התכנון בוצע בסוליד-וורקס.
הועבר לבית מלאכה במפרץ חיפה שעוסק בכיפוף פלטות (ר. בנס).
התכניות שמורות אצלו למקרה שמישהו נוסף ירצה מיגון למוסו.
כמובן שהמיגונים אינם מוכנים סופית. עדיין אני מבצע מעט עבודות מסגרות וריתוכים כדי לבנות תושבות בתחתית הרכב.
כמו כן, עלי לסמן על המיגון את מיקום החורים לריקון שמנים ולגירוז גלי ההינע.
המיגון ישוב אל בית המלאכה לקדיחת החורים הנוספים.

באותו בית מלאכה הכינו עבורי פלאחים שיחבקו את קורות השילדה ומהם יצאו הקונזולות של מדרגות הסף. בדקתי עלויות של צינורות 1.5 צול למדרגות. העלות הכוללת של כל הברזל תגיע לכ- 200 ש"ח. אפילו ישארו בידי עודפי ברזל רבים מכיוון שהצינורות נמכרים באורך 6 מ' בלבד.
את שאר עבודת המסגרות אני מבצע בחצר ביתי עם רתכת, דיסק, מקדחת שולחן, אלקטרודות וזמן פנוי.
כמובן שחומר הגלם היקר ביותר הוא הזמן הפנוי.
ככלל, מכיוון שעבודות המסגרות מבוצעות בעבודה עצמית מלאה, הן החלק הזול בכל הפרוייקט.

ערן CJ

תודה על התשובה המפורטת.

אני לא מכיר את המוסו - למה אתה צריך פלאחים שיחבקו את קורות השילדה ? זה הכרחי או תוספת שלך ליתר חיזוק ?

tourist שלום

יש כמה שיטות לבניית מדרגות.
אני דוגל בהימנעות מריתוכים וחורים בשלדה.
חום הריתוך עלול להחליש את השלדה ולגרום בעתיד לסידוק.
חורים בשילדה - צריך לפרט?

השיטה בה אני בונה, אינה מסתכנת בנזקים לשילדה (לדעתי). אני מעדיף לחבוק את השלדה ולהתחבר בריתוך אל הפלאחים החובקים.
שירטטי עבורך את השיטה ביד חופשית, עם הצייר של המחשב. מקווה שיהיה מובן.

שבת שלום,
ערן CJ

למדרגות צד הייתי שם סקדיול 40 אינץ ורבע לפחות. צינור עם תפר פשוט עלול להתקמט.

ואפשר לשדרג את הפרויקט.
להוסיף קורה בתור מגן סף מתחת לסף הדלתות שממנו יוצאת המדרגה שתפקידה להרחיק גם את הדופן.

גם אני העדפתי לחבוק ולא לרתך/לקדוח.

ערן,

כרגיל מעניין ומפורט.


שמעון

הפירוט המדויק שלך פשוט מכניס לעיניינים. תענוג.

שאלת תם: כשאתה משתמש בשיטת חביקה, אין ׳נסיעה׳ או תזוזה במרוצת הזמן של המדרגה לאורך הקורה ?

תענוג ערן.
נעים להיזכר ביכולות המופלאות והמגוונות שלך

שלום לכולם ותודה על התגובות המעודדות להמשיך.

היום עבדתי מעט על פלטת המיגון. סימנתי את החורים לעיגונו, את חורי הגירוז וניקוז השמנים.
גיליתי שעלי להוסיף שני כיפופים לרוחב המיגון.
הפלטה תחזור אל בית המלאכה להשלמות.

תמונה 1: מדידות על הפלטה האחורית של המיגון.
תמונה 2: חורי ניקוז וגירוז. קווי כיפוף נוספים.
תמונה 3: חבקי שילדה לבניית מדרגות צד להי-ליפט.
תמונה 4: עיגון מכשיר הקשר בקונסולה המרכזית של הדש-בורד.
תמונה 5: סט אוקולונים, גומיות וברגים ארוכים להגבהה.
תמונה 6: תושבות הגומי שבין השלדה לגוף. מקומם של האוקולונים.

זהו להיום. בשבוע הבא אתחיל את פרוייקט ההגבהה והשלמת המיגון.
ערן CJ

נ.ב
tourist לשאלתך:
בארבע כלי רכב בהם כבר בעבר התקנתי מדרגות על בסיס חביקת השלדה, טרם נתקלתי בתזוזה של החבקים.
חשוב כמובן לסגור את הברגים עם דיסקה קפיצית כדי למנוע השתחררות.
ערן CJ

ערן שלום, ממש נפלא מאוד איזה תכנון והשקעה ( גם באשכול וגם במוסו....) , אני חושב שבמוסו יש כבר חובקים מולבשים על השילדה בשביל מדרגות הצד אפילו עם חורים מוכנים , תקן אותי אם אני טועה . אני ישמח לדעת אם התוכניות הגמורות של המיגון נשמרו אצל בעל המלאכה הכוונה ר. בנס , וכן העלות הכוללת שלהם כולל החומר גלם . הרבה בהצלחה בהמשך

ערן, פרוייקט יפה מאוד! המוסו שלך דומה לשלי.

שים לב שיש לך תושבות מקוריות למדרגות צד, שנראות דיי מסיביות.

פרט לכך, המיגון נראה יפה מאוד! אשמח אם תשלח לי את המידות.

אלכס שלום
התושבות המקוריות יושבות בצידי השלדה, מבוססות על פלדה בעובי 3 מ"מ. עובי הפלאחים החובקים שלי 8 מ"מ. לאחר שבחנתי את האפשרות החלטתי שלא להסתכן עם התושבות הללו, הן נראות עדינות מידי להיי-ליפט.

בכל מקרה כבר חשבתי על שימוש עתידי לתושבות הללו. אני בוחן את האפשרות שלאחר הגבהת האוקולונים יהיה לי מקום לחבר עליהן צינורות PVC שישמשו כמיכלי מים לערכת המקלחת החמה. הערכה המדוברת עובדת עם משאבת מים ומחליף חום, ולכן מיקום המיכלים בתחתית הרכב, במקום ממוגן יתן לי פיתרון טוב.
כידוע, מים הם משא כבד שסחיבתם ע"ג גגון גורם לכך שמרכז הכובד של הרכב עולה מעלה ופוגם ביציבות.
מיכלי מים בתחתית הרכב מנמיכים את מרכז הכובד ובמקרה שלי, לא משפיעים על מרווח הגחון.
הנושא עדיין בבדיקה. אדווח בהמשך.

בעניין המידות, בית המלאכה שעימו אני עובד סייעו לי מאוד בהכנת תכנית הסוליד-וורקס. סיכמתי עם בעל בית המלאכה שתהיה לו בלעדיות על התכניות ושהוא יוכל לייצר עבור מי שיבקש לרכוש פלטות מיגון למוסו. אוכל לתת לך את הטלפון והכתובת ותוכל לגשת אליו, אני בטוח שהמחיר יהיה עדיין זול בהרבה ממיגון של מתקינים מסחריים. אציין שלי אין מכך רווח כלשהו או אינטרס שתרכוש אצלו או אצל מתקין. כמו כן, שים לב שמדובר בפלטות בלבד. עדיין יש לרתך תושבות עיגון שמתחברות בברגים לשלדה מצד אחד ולמיגון מצד שני.

בהצלחה,
ערן CJ.

תענוג לקרוא .
מצפה לחזרתך המלאה.

שבת שלום
חוק ראשון בתורת הנדסת האנוש: אם זה לא פשוט זה פשוט לא עובד!
ואכן הפשטות היא ערך מקודש לג'יפאים מדור הסיקס. מה שניתן לתן בשטח טוב. מה שמנוהל ע"י מחשב "דל קלוריות" שהוא היחיד שיודע מה לא בסדר ברכב - רע. הרי אם תהיה תקלה בשטח לא נוכל לחלץ את הרכב המסובך. לא נדע אפילו מה התקלה...

כל זה נכון, אבל. רוב כלי הרכב התקועים בשטח הם אלו שניתן לתקנם בפשטות. מאידך, גם רוב אלו ששותים דיאט מאותגרים משקלית.

מה כל הפילוסופיה הזו קשורה למוסו שלי? אז ככה. כזכור, סידרתי יפה את הרדיו ואת מכשיר הקשר אבל הרדיו לא קולט כמעט שום תחנה. לאחר בדיקות מצאתי שהרכב שלי מגיע במקור עם מערכת מיוחדת שמרימה את אנטנת הרדיו בכל פעם שהוא מופעל.
עוד גיליתי, המערכת לא מחוברת.
חיברתי וגיליתי שהיא לא עובדת.
או שהמנוע החשמלי של האנטנה תקול, או שכרטיס הפיקוד שלא היה מחובר או... לך תדע.
מתחיל להסתבך, לא? ההחלטה נופלת מידית. חוזרים אל הפשוט!

פירקתי את האנטנה.
חיברתי אנטנת רדיו גמישה.
הרדיו קולט את כל התחנות.
האנטנה לא תישבר.

תמונות:
1-3 פירוק האנטנה החשמלית
4 האנטנה החדשה
5-6 התקנת האנטנה החדשה
7 חיבור האנטנה החדשה

בשבת טיול בוץ ראשון.
ביום א מתחיל פרוייקט ההגבהה.

שבת שלום
ערן CJ

איפה קנית את האנטנה ובכמה?
הקשר לא מפריע לקליטה של הרדיו בשידור?

בועז

בועז שלום
את האנטנה רכשתי בחנות חלפים מזדמנת בכרמיאל (אלמוג). 65 ש"ח.
בין אנטנת מכ' הקשר לאנטנת הרדיו יש מרחק 2 מ'. אנטנת הרדיו צמודה לחלון אחורי על קורת גג D.
בעקבות שאלתך יצאתי אל הרכב ובדקתי. אין הפרעות.
ערן CJ

כתיבה יפה מאוד ותכנון מצוין.
יישר כח.
נסיעה טובה.

אחלה כתיבה ואחלה פרוייקט.

2 שאלות (או שתיים שאלה, תלוי מי שואל)

1. יש סיבה מיוחדת לזה שהפלחים שחובקים את השלדה עגולים בקצה?
2. עם מה אתה מחבר את הפלחים אל הצינור עצמו?

אשמח לשרטוט יותר מפורט של הסיפור הזה

רועי

רועי שלום

עיגול הפינות בפלאחים הוא עניין ויזואלי בלבד. אין סיבה מבנית. באופן כללי אני לא אוהב להשאיר פינות חדות.
הצינור והפלאחים מחוברים בריתוך.
בשבועות הקרובים אבנה את המדרגות ואתעד את התהליך במלואו.

ערן CJ

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי ערן CJ

רועי שלום


הצינור והפלאחים מחוברים בריתוך.
בשבועות הקרובים אבנה את המדרגות ואתעד את התהליך במלואו.

ערן CJ

---

אחדד את השאלה - עם איזה סוג של צינור/פרופיל מחבר בין הפלאחים לבין הצינור האורכי (המדרגה עצמה)?

פרוייקט מוסו - ההגבהה

הייתי אז בתקופת גדילה, מיום ליום הוספתי ס"מ טובים וחשובים למידותי. באותם ימים בהם איבדתי את בתולי, מעט אחרי גיל 16, צרכתי המון אוכל, ישנתי את רוב שעות היום, הייתי מרדן ובלתי צפוי להורי. הם השקיעו מחשבה בעיצוב האישיות שלי ואני חשבתי שהם מתערבים לי בחיים יותר מידי. בני בן ה-16 קורא לזה "חופרים". נו טוב הנוער של היום...
אבא רצה לראות אותי יותר פעיל, למדן, ושקדן. כמו הבן של השכנים, זה שמנגן בקונסרבטוריום על חליל צד וקלרינט. אמי האשכנזיה האולטימטיבית דווקא מאוד אהבה את העובדה שהבן הרזה שבקושי נגע באוכל בילדותו המוקדמת, היה לעלם תאב מזון. "תעזוב אותו. סוף סוף הילד אוכל משהו." היא אמרה ובישלה בהנאה את המאכלים האהובים עלי במיוחד. ידעתי שמהצד היא צופה בי בולס, ישן וגובהה.

לפני שבועיים ניצלתי את המלקוש כדי להוציא את המוסו לביתוק בתולים בבוץ של עמק יזרעאל. חזרנו הביתה, שטפתי אותו מהבוץ והותרתי אותו לנוח בחניה המקורה. המוסו כבר ידע על כוונתי להגביהו והתנהג כמו נער מתבגר. הוא היה בלתי צפוי להוריו, המזגן הפסיק לקרר, הרדיו שרף את הפיוזים והדלת האחורית החלה לקרקש בכל מהמורה. הואז הוא התחיל לאכול המון, כן כן, אני יוצא בכל שעה פנויה למדוד ולהכין את הברגים, הדיסקות, האוקולונים והגומיות לקראת ההגבהה. והוא, הוא פותח את דלת תא המטען בכל פעם שאני רוכש עוד קומפוננט, בולע את החומרים היקרים וחוזר לישון בחניה החשוכה. באחד הימים אפילו נשכבתי תחתיו עם תרסיס WD40 רק כדי לשמן את הברגים שעלי לפתוח בשבוע הבא, מבעוד מועד. ילד מתבגר ומרדן. ממש כפי שהייתי אני בתקופת הגדילה - ישן שעות נוספות, לא זז מילימטר, ועלויות האחזקה גבוהות מאוד.

אתמול, יום שישי, 4/5/2013, הגיע יומו. סיכמתי עם עלי מכונאי וחבר, שהחל משישי בצהריים, אקבל ממנו ליפט ליומיים של עבודה. למה בצהריים? כי הפולנייה שלי התנתה את "החופש לעבוד", ביציאה לתחרות ניווט עם שני בננו בבוקרו של יום שישי. רצנו, ניווטנו וחזרנו בצהריים עייפים. אפילו לא עליתי הביתה. הילדים הלכו לנוח ואני יצאתי עם המוסו לטקס ההגבהה על הליפט.

אני מזכיר – ההגבהה נועדה לאפשר החלפת צמיגים מקוטר 29 אינצ' לקוטר 31.7 אינץ'. (235/85 R16). יחסי ההעברה הותאמו כבר בפרקים הקודמים.

פעולה ראשונה: חשיפת הברגים המחברים את הגוף לשלדה. הברגים חבויים מתחת לשטיח הרכב:


תמונה 1: פירוק השטיח לרגלי מושב הנהג
תמונה 2: חשיפת הגוף לרגלי מושב הנהג
תמונה 3: חשיפת הגוף לרגלי מושב הנוסעים במושב האחורי.

פעולה שנייה:
הרמת הרכב על הליפט ופתיחת כל הברגים.
המוסו המרדן השתמש בשיירי נסיעת הבוץ מלפני שבועיים כדי להמטיר עלי גושי אדמה. האוטו פשוט "חירבן עלי" בכל פעם שעברתי תחתיו. כמו B52 המוסו פתח כוונות ירי ופגע לי ישר בעיניים או הפה הפתוחים. כבר אמרתי גיל ההתבגרות?

כך נראה פירוק הברגים המחברים את הגוף לשלדה.

תמונה 4: הרמה ראשונה.
תמונה 5: בורג תושבת הגוף האחורית - לאחר פירוק.
תמונה 6: בורג תושבת גוף, פורק.
תמונה 7: תושבת גוף עם הבורג.
תמונה 8: פגזי אדמה מוכנים לשיגור. המטרה – ערן CJ.
תמונה 9: רגע של הפוגה בין מטחי הבוץ. הזדמנות לצלם את קפיצי הפג'רו קינג ובולמו מונרו החדשים.