Printable View
ZJ אחרי הגבהה 4.5 של רוביקון אקספרס....
כל אבן וכל חריץ משוגרים ישירות לעכוזי הענוג
ומשם משודר בתדר גבוה לעמוד השדרה.
זה נוראי.
אומנם על באמפים גבוהים ושבילים עם תלוליות אפשר ממש לטוס כמו רכב ראלי משובח, אבל נסיעה על כורכר או כביש משובש... זה סיוט.
יש מה לעשות?
wellcome to the club ...
תן לזמן לעשות את שלו. ועכוזך הענוג יתקשח, כמו של קאובוי מיומן.
או אז תחוש פחות את הקפיצות ותחשוב שהמתלים התרככו ...
יוסי
הרגת אותי.
ידוע שההגבהה של רוביקון קשה, כאמור הזמן עושה עבודה טובה.
נמרוד
אז גם משלמים מחיר מחפיר על ההגבהה וגם סובלים מהתוצאה- ממש מיקרוקוסמוס של מעמד הביניים הישראלי.
האם מישהו יודע אם בולמים אחרים יעשו את העבודה טוב יותר?
כרגע אני עם המונוטיוב של RE
אצלי wj מוגבהה 6.5 הגיפ מרגיש הרבה יותר יציב ומוצק מהמקור
עזרא האמת היא מה שיוסי כתב לך, בדרכו הציורית.
ג'יפ מוגבה זה ג'יפ קשה. וזה לא יחודי לקיט כזה או אחר - כל קיט short arm יתן תחושה דומה פחות או יותר. כדי להגביהה, מרכיבים קפיצים קשים יותר, הזרועות מקבלות זווית גדולה יותר כלפי מטה - שני הגורמים ביחד גורמים לרכב להיות קשה.
בשטח - מורידים לחץ אויר, משמעותית, וכמו שציינת - נוסעים מהר, ואז העסק עובד טוב מאד.
בכביש משובש - אכן בעייה. אין פתרון קסמים, כאמור - מתרגלים. אולי לחץ האוויר שלך גבוה מדי? על כמה אתה נוסע?
לגבי בולמים מנסיוני עם הגבהה דומה (זהה בעצם מקדימה ועלים מאחורה בXJ) ועם כמה בולמי מונוטיוב (בילשטיין, קוני, פרוקומפ MX6 וכיום עם RE מונוטיוב מקוריים = בילשטיין) אין הבדלים דרמתיים בנוחות או בכלל.
אז מה, צריך LONG ARM?
זה נותן תוצאה נוחה יותר?
הכול עינין של כיול של הבולם הקשיחות בנסיעה אינה נובעת מהקפיצים אלא מהריסון של הבולם ישנם בולמים שניתן לעשות כיול שונה לצורך העינין יש לי wj מוגבה 6.5 עם זרועות של אירון רוק ובולמים של פוקס עם מיכל ביפאס ואופצית כיון בהתחלה הורכבו רק הבולמים הקדמים כי האחורים הגיעו קצרים מידי היה צריך בולמים באורך של 83 סמ והגיעו קצרים מידי אז הורכבו זמנית בולמים של ראנצו שהיו קרובים למידה הדרושה והגיפ היה ממש לא נעים לא היה קשר בין השיכוך של הקדימה לאחורה נכון להיום לאחר שהגיעו הפוקסים במידה הדרושה הגיפ מרגיש הרבה יותר טוב מוצק יותר הרבה פחות זויות של הגוף בזמן סיבובים בנסיעה בכביש נכון זה עדין לא פריבט אבל בהחלט נוח
בולמי מונוטיוב הם קשיםציטוט:
נכתב במקור על ידי ezraiz
אצלי מקדימה Monotube וממאחורה Twin Tube
מקדימה בולם קשה נותן יציבות לרכב (זה לא ספינה יותר ) ומאחורה בולם רך יותר
בשבילי זה מצוין , אבל כל אחד והטעם שלו .
בולם, ולא משנה מאיזה דגם, הוא מה שמכוונים אותו להיות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי artur78
היתרון של בולמי מונו איכותיים הוא שאפשר לפתוח ולכוונן אותם.
Mx6 של פרוקומפ עם אפשרות נוחה לכיוונון ידני אצלי מאוד שיפר את המצב. ממילא אני עובר גלגל גלגל בכניסה וביציאה מהשטח לאוויר ולמייצבים אז להעביר לרך או קשה לפי בחירה זה קליל.
מעבר לזה אם היה לי את התקציב הנכון בזמן הנכון הייתי הולך על לונג ארם.
כנראה שלונג-ארם זה הפתרון באמת.
מישהו עשה מעבר ממונוטיוב לטווינטיוב של רוביקון?
תראה, לקחת רכב שבמקור , לפחות לנכון לזמן ייצורו היה הפרייבט הנוח ביותר בעולם, ומתחת לו את המתלים ב 4.5". [ פתחת את המרחק בין הזרועות , ל"מקורי" +4.5" ] מה שגרם באופן טבעי לשינוי בגיאומטריית המתלה. כי עכשו אתה נוסע עם זרועות בזווית לא מקורית. ולכן הפך לקשיח כ"כציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
שינית צלע אחת במשולש = הזווית השתנתה.
תוסיף לכך קפיצים ארוכים וקשים הרבה יותר, וקיבלת שילוב מנצח למתלה קשיח בהרבה מהמקור. גם גבוה יותר .. בל נשכח.
ןכן, הפתרון, עם כל החסרונות שקשורים בו הוא LA.
ונסביר.
כשמתקינים LA, אחד השינויים [ ומכאן שמו ] שמבצעים הוא להחליף את הזרועות לארוכות הרבה יותר, ומשנים את נקודת העיגון בשלדה, הרבה אחורה מהמקור.
ולמעשה מקבלים את הזווית [ כמעט זהה ] המקורית.
בכך אתה מרוויח מכל העולמות גם מהלך מתלה אין סופי, [ לא לקפוץ, ברור שהוא סופי, אבל זה נשמע מצויין ...] שמוגבל באורך הבולם שתחליט להתקין.
בבדיקות שעשינו טרם חיבור הבולמים, בהרמה מלאה של הרכב ללא בולם, וכיוון שהקפיץ מעוגן [ במכוון ] רק בצד אחד, הסרן האחורי יורד למצב של 90 מע' לרכב.
זאת סיבה אחת לעובדה שיש אצלי רצועות הגבלה. כדי למנוע מצב כזה.
[ הסיבה השניה היא שאין יוק לדרייבשאפט שמסוגל לעבוד בזווית של 90 מע' , וגם אין צורך. ]
בקיצור, לא רואה לכך פתרון גם אם תחליף בולמים וקפיצים, עם מיכל , בלי מיכל, זה לא ישנה דבר.
לטעמי, ושווה העניין בדיקה, יש מצב שדווקא הבשורה תבוא מעולם הכרכרות ... כריות אוויר...
בדקתי פעם היתכנות של כריות אוויר לרכבים שלנו, אפשרי בהחלט לרכבים עד 4.5" ולדעתי זה ישפר מאד את נוחות הנסיעה, מעבר לכל היתרונות האחרים שכריות מספקות כמו
א. נסיעת כביש בגובה נמוך מאד,
ב. אפשרות לנפח ללחץ רצוי בהתאם לתנאי הדרך
בהצלחה.
ת'שמע..
ZJ מוגבה 4.5 רך ונוח לא יהיה לעולם עם זרועות קצרות, ולא משנה אם תשקיע בפוקס עם מיכל חיצוני או עם כור גרעיני..
מה שכן... בולמים זולים דואל-טיוב כמו דויטש-טק , אולי גם מונרו הפשוטים יתנו לך רכות לא רעה בכביש, על חשבון התרסקויות על מהמורות בנסיעה מהירה, מתמטיקה פשוטה השיכוך שלהם פחות טוב.
אופציה נוספת זה להחליף את ה ZJ ל WJ.. שם משום מה הרכב נוח גם עם זרועות קצרות.
אכן כריות אויר זה הפתרון. ברגע שהמערכת נטולת מחשב אז מדובר במערכת פשוטה, אמינה וקלה לתחזוקה.
ברוכים הבאים לעולמי...
היה ברור לי, שמתישהו תגיעו למסקנה הזו...
לעניין הזוית.
אם זו הבעייה (ואני חושב שלא לגמרי..) הרי מזמן היו מתכננים זרועות קצרות (או יותר נכון, זרועות מקובעות לנקודות המקוריות) שצורת/זוית הזרוע,מטפלת בזוית בינה (הצלע של המשולש) לשילדה/סרן - ויש כאלו.
לדעתי, הבעייה היא בקפיצים, שכל הקיטים האלה מספקים. על מנת שלא להגיע לזויות גילגול מוגזמות/מסוכנות, ביחס לגובה/מרכז הכובד החדש, הם משתמשים בקפיצים קשים יותר - תוסיף לזה בולמים "לא-מי-יודע-כמה", על מנת לשמור על מחיר שפויי ותקבל את ה"פשרה" בנוחות הנסיעה.
עכשיו, קפיצי אויר... כמו שאמר הדוכס ב"בלתי נסלח" של קלינט איסטווד, "זה סיפור אחר לגמרי...:).
לידיעה כללית.
כמו שאמרתי בעבר, ה-ZJ וה-WJ הם קנדידנטים מצויינים לקפיצי אויר!!
וכן. יש קפיצים להגבהות הפופולריות "2.5 - "4.5 וגם "6.5.
למעשה, יש אפילו חברה שמייצרת ומוכרת קיטים כאלה, מבוססים על RE..
יותר מזה.
באחד המסעות של מגזין ה-FOUR WHEELER (אני חושב - זה שכל שנה מארגן מסע אתגרי עם כל מיני כלי רכב משופרים ללא היכר), היה WJ עם "6.5, גלגלי ענק וקפיצי אויר בכל הפינות - היה אחד היחידים שסיים את הטיול ללא כל תקלה משמעותית ואפילו ציינו במפורש, שקפיצי האויר לא כשלו - הישג...
זה לא נכון, שמערכת ממוחשבת היא בעייתית. ממש לא - מערכת מבוססת לנד רובר היא בעייתית (אבל אין לזה שום קשר למחשבים - מובנה בשם, כך זה נראה).
למעשה, יש מגוון חברות שמייצרות מערכות ממוחשבות/אוטומטיות לקביעת גובה קפיצי אויר והם פשוטות ואמינות לחלוטין - כולה חיישן גובה, סולנואידים ומערכת אלקטרונית/מחשב בסיסי/ת - עובד מצויין ובלי תקלות.
וגם לא יקר במיוחד - קפיצים בארה"ב (שנים הבאתי משם, לעצמי ולחברים) עולים בסביבות $250 כ"א. מערכת סולנואידים (הכוללת 4, בעלי פעולה משולשת) בערך $200-$250 ומערכת פיקוד בערך $150 (ידנית) עד $1000 (ממוחשבת, כולל כמה גבהים לתיכנות, שליטה דרך אייפון/אנדרואיד ועוד טריקים).
אין כמו אויר - אני מתכוון להעביר את האקספדישן הארוך שלי, לאויר... ברגע שאני אמצע פתרון לזרועת ה-A המחו%#@&ת...
[QUOTE=Bernard;524507]ברוכים הבאים לעולמי...
היה ברור לי, שמתישהו תגיעו למסקנה הזו...
לעניין הזוית.
אם זו הבעייה (ואני חושב שלא לגמרי..) הרי מזמן היו מתכננים זרועות קצרות (או יותר נכון, זרועות מקובעות לנקודות המקוריות) שצורת/זוית הזרוע,מטפלת בזוית בינה (הצלע של המשולש) לשילדה/סרן - ויש כאלו.
QUOTE]
סתם ,לא בשביל משהו,רק בשביל להעביר את מוצאי שבת, אתה יכול לצייר למה אתה מתכוון ?
לא יפה לצחוק..
למעלה - מקורי.
באמצע, הגבהה - זרוע לשילדה.
למטה, הגבהה - זרוע לסרן.
בכל ההגבהות, הזוית בין הזרוע לשילדה (אמורה/שואפת להיות) קרובה למקור..קובץ מצורף 76940
רק אני שמעתי על כריות שמתפוצצות?
ראשית.. זוית הזרוע היא לא הזווית של הזרוע הפיזית, אלא הוקטור של כוח שבין הסרן לנקודת החיבור לשלדה, ולא משנה איך הזרוע נראית.
בכל הקיטים האלו יש קפיצים קשיחים מהמקור ובולמים קשיחים מהמקור. זה בגלל שללא זה הג'יפ המוגבה היה מתנדנד ולא יציב. הגבהה של מרכז הכובד מחייבת הקשחת המתלים כדי למנוע מהג'יפ ליפול הצידה בכל פניה..
אסף.
אם אתה מתכוון להשתמש בנקודות החיבור המקוריות אז אני מניח שאתה מתכוון לזרוע המכופפת השחורה בתמונה האמצעית.ואם אתה אמור לחזק אותה מפני כפיפה היית מרתך פלטה משולשת לזרוע על מישור הכיפוף,מה קיבלת ? אותה זוית של זרוע כמו אם היית מחבר אחת ישרה.מכאן שאין קשר לצורת הזרוע, אלא אך ורק לנקודות הצירים במרחב.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
(אסף הקדים אותי,אני מנסה לתאר בדרך ציורית יותר....)
נו, זה בדיוק מה שאמרתי - זו לא (רק) הזוית אלא הקפיצים והבולמים.. בגלל ההגבהה/מרכז הכובד חדשציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
ובכ"ז, לגבי הזוית.
אני לא מהנדס, אז לאט עם ההסבר.
הרי אם אני מוריד את נקודת החיבור לשילדה (נומר ע"י ספייסר/מחבר לשילדה), מבחינת הזרוע יש "שילדה חדשה", שביחס אליה, הזוית המקורית בין הסרן לשילדה ("החדשה"), נשמרת (פחות או יותר - ובודאי ביחס להגבהה ללא ה"ספייסר"), לא כן?
אם אני משנה, בהתאמה, את צורת הזרוע, לדמות הוספת "ספייסר" לשילדה, השגתי (כמעט) את אותה מטרה, כאילו הורדתי את נקודת החיבור לשילדה.
בשני המקרים, אני שומר, פחות או יותר, על גאומטריית הסרן-קפיצים-בולמים-היגויי, לא?
זו שיטה מאוד נפוצה/זולה להגבהות, במיוחד בחלק הקדמי של הפורדים הישנים (לפני 96) ולנד רוברים, למניהם..
ואני לא מדבר על שאר ההשפעות כמו זוית דרייב-שאפט/פיניון וכו'..
אני חושב שלא (עדיין ממתין להסבר של אסף - תמיד מוכן ללמוד).ציטוט:
נכתב במקור על ידי talw
כל החיזוקים הנדרשים, לשמירת חוזק הזרוע, בכלל לא קשורים ונוגעים לזוית.
אתה מתבלבל/מתעלם מהזרוע הנוספת (או שתיים נוספות אצלכם) או מנקודת חיבור נוספת לסרן (בפורדים ולנד-רובר וטויוטה וניסן...), שיוצרות את זוית הפעולה/מנוחה של הסרן.
אני נתתי רק דוגמא סכמאטית לאיך התושבת או זוית הזרוע משנה.
הרעיון הוא לשמור על זוית "מנוחה"/"גאומטריה" של הסרן לעומת השילדה, כמה שיותר קרוב למקור (הנוח?) וזיות עבודה (תנועת הסרן, מנקודת האמצע/מנוחה לפתיחה/סגירה) פחות קיצונית מהגבהה של הוספת גובה לקפיץ בלבד - שהרי נאמר פה שהזויות הן הגורמות לקשיחות/חוסר נוחות (ואני חולק על דומינטיות הטענה).
דוגמא- קיצונית אבל ממחישה:
http://media.merchantcircle.com/1428...onco_full.jpeg
ודוגמא לזרועות רדיוס עם זוית, לפיצויי - קדמיות של ברונקו. החלק הצר מתחבר לשילדה (עםאו בלי ספייסר, תלויי בגובה ההגבהה/הקפיץ) והרחב לסרן.
http://broncograveyard.com/images/ca...DELUXWARMS.JPG
קובץ מצורף 76950
תחכה לאסף,הכי טוב,בנתיים תביט בציור ולמה התכוונתי.
אם אתה מחבר על השלדה נקודה חדשה נמוכה יותר, אכן - הזווית הפכה קטנה יותר (זה מה שציירת בצבע תכלת אם אני מבין נכון). כנ"ל לגבי חיבור נקודה גבוהה יותר על הסרן.
אם רק שינית את הצורה של הזרוע אבל נקודת החיבור נשארה זהה כמו שיש בשתי וריאציות שציירת - לא הרווחת כלום.
אנחנו לא מסתכלים על הזווית של הזרוע מברזל, אלא על הקו שעובר בין שני הצירים.
מצד שני זה לא כל כך פשוט לשנות את נקודות החיבור - כי יש 4 זרועות, ויש מוט פנהארד, ויש מוט הגה... ויש מתלה בצד השני. זה להזיז דבר אחד בלי לחשוב על כל השאר. ומי שכבר מוכן לשנות את כל המערכת - נכון יותר שירכיב זרועות ארוכות, בעולם שבו זה לא פשע.
אסף.
ממש לא.ציטוט:
נכתב במקור על ידי talw
השירטוט שלך היה נכון, אם היה מדובר בנקודת חיבור אחת לסרן ואף פעם אין נקודת חיבור אחת... אף פעם.
יש הנמכות לנקודת החיבור בשלדה לצ'רוקי, נקרא Drop Brackets, יש כאלו קיטים ויש מלא אלתורים. משתמשים בזרועות מקוריות או קצרות תחליפיות ובונים מחדש את הנקודות על השלדה נמוך יותר. זה בא על חשבון מרווח גחון, ובתנאים של הארץ החסרון הוא שזה בולט, אפילו יותר מזרועות ארוכות שבהן התושבת זזה אחורה אמנם אבל נשארת די בגובה השלדה ובולטת פחות. אבל כמו שכתב אסף - אם כבר חותכים ומרתכים ובונים משהו חדש - אז הזרועות הארוכות הן הכיוון הנכון.
קובץ מצורף 76951קובץ מצורף 76952קובץ מצורף 76953
במקרה של הג'יפים, כל ארבעת הזרועות מחוברות בנקודה אחת בכל צדציטוט:
נכתב במקור על ידי Bernard
אסף.
זהו בדיוק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי asafk
אם אתם מדברים על זרוע אחת ונקודת חיבור אחת (שלא משתנה), אני מסכים, שלא משנה איזה פיתולים נעשה למוט, הזוית בין שתי נקודות החיבור, תישאר זהה - אבל זה לא כך.
הרישום שלי היה סכאמטי, לצורות חיבור/זרוע שונות - יש עוד זרוע/נקודת חיבור (אחת לפחות - בד"כ עליונה), שמשתנה בהתאם ומשנה (לגמרי) את הזוית בין שני החיבורים.
ואני קצת חולק על חוסר הפשטות לשינוי החיבורים.
RE עשו את זה יפה ע"י שינויי החיבור מ-4 זרועות ל-2, כשהחיבור/"זרוע" העליון מתכונן, לשינויי הזוית/הגאומטריה בהתאם להגבהה, לשמירה קרוב למקור.
אני לא נכנס לזה, אם הפתרון של RE הוא הנכון או לא אבל שם משתמשים באותן נקודות עיגון לשילדה (של הזרועות התחתונות), תוך שינוי הזוית - ע"י צורת הזרוע - לאותן נקודות חיבור על הסרן (והשילדה, כאמור).
וכשאתה שומר על זוית הסרן, אתה לא צריך לשנות את זוית הפנהארד (וגם לזה יש פתרון, מוגב משהו, ע"י מייסבים בעלי זוית עבודה..) ו(עד גבול מסויים)גם הדרייב שאפט יעבוד ללא שינויי משמעותי וגם אח"כ יש פתרון.
ואני מסכים, וכך גם אמרתי לחבר שלי עם WJ - אם הגבהה רק LONG ARM, אפילו ל-"4.5 - פותר (כמעט) את כל הבעיות שצצות עם SHORT ARM (ויש אופציה להמשך...)