Printable View
אני ואשתי טסים לארבב לאיזור בולטימור לחודשיים לפחות. האם מישהו פה מכיר אפשרויות מגורים חוץ מבתי מלון? הדרישה היא מטבח אמיתי כולל מקרר נורמלי ואמבטיה נורמלית. מצידי שיהיה דירת חדר. אבל גדול :-)
שאלה נןספת היא האם לשכור לא לקנות רכב?
הנסיעה היא לצרכי טיולים. את הטיול נעשה בניו יורק ני ההגעה לאיזור בולטימור.
תודה מיכה
מגורים את יכול לבדוק ב:ציטוט:
נכתב במקור על ידי lizard
https://www.airbnb.com/
מכיר את האתר הזה. הבעיה העיקרית היא שבאיטנרנט הכול יפה ונחמד ואז מגיעים למקום ומגלים שהוא חורבה.
נפלו לי כמה טעויות בהודעה.
הנסיעה היא -לא- למטרת טיול, את הטיול נעשה בשבוע הראשון בניו יורק. השאיפה היא להיות 5 ימים- שבוע בניו יורק ואז לשכור או לקנות מכונית ולנסוע לבולטימור.
תודה
מיכה
אתה לא יכול לקנות רכב בלי רשיון נהיגה אמרקאי.
אתה לא יכול להוציא רשיון אמריקאי בלי כתובת, וגן אז זה לוקח כמה שבועות.
מי מממן את השהות?
לא מדוייק.ציטוט:
נכתב במקור על ידי יקיר גרין
לא מדוייק.
ו... לא מדוייק.
אתה כול לקנות אוטו.. תמיד, גם ללא רשיון מקומי וגם ללא רשיון בכלל.
אם אתה קונה רכב בליסינג, דורשים רשיון וכו', בגלל המימון וממלא לא צוכל לעשות את זה, משום שאין לך "ציון קרדיט" (ואם יש לך, אז יש לך ביטוח לאומי ואז תתעלם מכל מה שכתוב בהמשך..).
אם אתה קונה במזומן, אתה צריך ת.ז. - למקומיים זה ר.נ. אבל לזרים אפשר גם דרכון.
אם אתה קונה רכב משומש, אין בכלל עניין של ר.נ. - יש עניין של רישויי הרכב (TITLE) מול משרד התחבורה המקומי (במקום מגוריך.. לעניין הכתובת) אבל ללא קשר לר.נ. אמריקאי.
חייבים כתובת לכל דבר - לחשבון בנק, לחשבון טלפון סלולארי וכו'.
אתה יכול לספק איזו כתובת שאתה רוצה(ושם, במדינה/מחוז בו נמצאת הכתובת צריך לרשום את הרכב).
הרכב ירשם במקום בו נמצאת הכתובת ואליה ורק אליה ישלח בדואר מספר הרכב (ה-TITLE) ורשיון הרכב.
זה לעניין הקנייה. לעניין הרישום והוצאת רשיון הנהיגה (ר.נ.) האמריקאי, זה קצת יותר מסובך.
משום שר.נ. הוא אמצעי מקובל לזיהויי פה, כשאתה מבקש להוציא ר.נ. אתה צריך להמציא מסמכי זיהויי - מה שמקובל, לפחות בניו ג'רזי (ואני מאמין שבכל מקום), הוא זיהויי ע"י 5 מתוך 6 אמצעי זיהויי. יש רשימה של 6 ואתה צריך "לעמוד" לפחות ב-5 מהם.
אחד האמצעים הוא כתובת "מאושרת" - יענו כתובת מגורים שנכונותה והעובדה שאתה גר בה, אושרה ע"י רשות אחרת. לצורך העניין אם אתה מציג עיתון/מגזין (FOUR WHEELER???) שאתה מנוי עליו ועליו מודפסים השם והכתובת שלך וחותמת דואר, שהמגזין אכן נשלח/התקבל בדואר או מכתב מבנק/חב' חשמל/מים/ארנונה ועליו שימך והכתובת - זו כתובת מאושרת - מוזר אבל אמיתי לגמרי.
כמובן, שאם אתה זר, אחד המסמכים הנדרשים הוא דרכון וויזה, שמכסה את התקופה המדוברת.
אם וכאשר עברת את כל השלבים האלה (הבדיקות נעשות במקום!) ויש לך רשיון מוכר/מקובל בארה"ב (רשיון ישראלי מקובל), יושיבו אותך מיד לעשות "תיאוריה" (ממוחשב - 10 דקות) אם עברת, אתה מצולם מיד ודקה אח"כ מקבל רשיון נהיגה מקומי, בו מצויין שאתה זר/שוהה זמני.
עכשיו לבעיות.
במשרד הרישויי, בהליך הוצאת הרשיון, אתה צריך לספק את מספר הביטוח הלאומי המקומי שלך. אם אין לך, לא יתנו לך להוציא רשיון - חוק פדראלי.
אבל..
אם אתה מציג להם מכתב מהביטוח הלאומי שבקשתך למספר ביטוח לאומי נידחת (?!?!), לא מחייבים אותך בזאת וההליך נמשך ללא יטוח לאומי - הזויי אבל ככה זה.. בחוק.
את המכתב הזה מקבלים במשרדי הביטוח הלאומי בלי בעייה ובלי תור (הליך מוכר)
דבר נוסף.
אתה יכול להשתמש ברשיון הזר שלך עד 3 חודשים, מיום כניסתך ואז אתה מחוייב להוציא רשיון מקומי - אם תצהיר (ותוציא ויזה מתאימה) שאתה מגיע ליותר משלושה חודשים, תחסוך הסברים לרשויות השונות (האמריקאים מזה מרובעים... על סף האהבלות..) - יותר מ-3 חודשים = צריך רשיון וזהו. את זה הם יבינו מהר.
עיצה.
אחרי שסיפרנו את כל הסיפור הזה (נשמע מסובך - לקח לי יומיים להוציא רשיון. בגלל שלא היינו מודעים להליך, אחרת היה לוקח 1/2 יום, כולל לחכות בתור במשרד הרישויי), בהתחשב בעובד שאתה מגיע רק לחודשיים וצריך רכב לפחות (בניו יורק אין מה לעשות עם רכה) הייתי מציע לך:
- אם אתה קונה, תקנה בשם חבר/בן משפחה מקומי, שיוכל גם למכור כשתחזור לארץ - חוסך את כל התעסקות.
- אל תקנה - תשכור. יותר יקר אבל פחות בלאגן בירוקרטי, לא צריך טובות מאף אחד ואם יש תקלה/קילקול/תקיעה יש מי שישבור את הראש במקומך...
בהצלחה ותעשה חיים.
לא ידעתי אבל יש סיכוי לעקוף את זה. אנחנו ממנים את השהות.
ברנרד .
אל תיתן לזה שאתה כמה חודשים שם באמריקה, לשפוט אותם אם הם הבלים או לא. תחיה שם מספר שנים ,(בין אמריקאים ולא בין הישראלים ) ואז תבין שהם בכלל לא אהבלים . ומי שאהבלים ברברים מסורבלים ומסובכים , זה אנחנו העם הנבחר שחושבים שכל העולם עסוק בנו יום ולילה וששניים שלושה אקזיטים וקצת המצאות טכנולוגיות שאהבלים מעבר לים זוכים לראותם ולהשתמש לפנינו.
ורק לדוגמה : בתחביב האהוב עליך. תראה מה להם מותר לעשות וכמה זה פשוט בתחום 4X4.
א) אני לא חי בין ישראלים..
ב) ההבנה במי ומה מדובר, לא צצה אצלי במהלך השנה שאני גר פה אלא במהלך ביקורים חוזרים ונשנים, של בערך פעמיים בשנה (ויותר), במשך יותר מעשרים שנה.
ג) ברור לחלוטין שהם עושים משהו נכון - בכל זאת המעצמה הגדולה והחזקה בעולם, במשך יותר ממאתיים שנים...אבל. אין מה לעשות. רוב אלה שאתה נתקל בהם ביומיום, במיוחד עובדי המדינה נותני השירות, הם לא העפרונות המחודדים ביותר בקלמר... והם גם לא מתיימרים ולא רוצים להיות...
יש לי חבר פה (עשה עלייה לארה"ב, מישראל בשנת 1963), שהיה במשך יותר מעשרים שנה סגן שריף, במדינת ניו יורק.
הוא אומר שהשוטרים פה מאוד מקצועיים וגאים במיקצועיות שלהם - שוטר מקוף יכול להיות שוטר מקוף 25 שנים, עד הפנסיה, באותו מקוף - מכיר את כולם וכולם מכירים אותו ויודע על כל זבוב שנוחת בפח בתחום שלו. רק בישראל, כך סגן השריף, כולם רוצים להתקדם ולהיות קצינים וגנרלים... ואולי זו הבעייה, בעיניים ישראליות. הם כ"כ מרוצים במקום שלהם שאין שום "ימינה-שמאלה". מקובעים. אין מה לשכנע ואין מה להתווכח ואין לצפות למילימטר יותר ממה שכתוב בספר שצריך לעשות, גם אם בספר כתוב דבר והיפוכו - ראה לדוגמא המכתב הזה מהביטוח הלאומי - סיפור אמיתי לגמרי ואפילו הפקידים בביטוח הלאומי ובמשרד הרישוי צוחקים על ההליך הזה..
יש עוד הרבה דוגמאות למרובעות ומקובעות - התורים האין סופיים של ה- DRIVE THRU.
לידינו יש דאנקין-דונאטס. בבוקר תורי ענק של... מכוניות לחלוניות ההזמנה-קבלה של הקפה של הבוקר, בדרך לעבודה...
אתה נכנס לחנות עצמה - שלושה עובדים מטפלים בחלונות, אחד מקבל את ההזמנה, שני מכין ושלישי מוסר בחלון הבא.
יש עוד 4 עובדים, לשירות הנכנסים לחנות (אני ועוד איזה חכמולוג או שניים... כל בוקר) - נכנסים מתלוצצים עם העובדים על התור שבחוץ, לוקחים את הקפה (מגעיל אבל "אמריקה רצה על דאנקין...") ויוצאים לדרך. שתי דקות ויש מגרש חנייה גדול וריק....
מקובעים: העובדים שלא עוזרים זה לזה (הרי לכל אחד יש תפקיד שלו...) והלקוחות, לא מחנים שנייה ונכנסים לחנות...
עוד סיפור, אמיתי לגמרי.
יש שוק אוכל נהדר בפילדלפיה (15 דקות ממני). ביקשתי (בעוונותי...) לקנות חתיכת בייקון מעושן שם - אתה יודע, כמו בטיב טעם. הבחורה הצעירה והנחמדה שם לוקחת את הנתח והולכת לכיוון מכונת הפריסה. אני עוצר אותה ואומר לה שאני רוצה חתיכה אחת ומראה לה באיזה עובי (משהו כמו 10 סמ'..). היא מרימה גבות (מזל שלא חיברה עלי גבות..) ושואלת "אתה לא רוצה את זה פרוס?" אני עונה שלא . שאני רוצה בחתיכה אחת ואני כבר אחתוך בבית כמה שאני רוצה.
אחרי עוד פעמיים ששאלה, לוודא שהיא שומעת נכון, קראה לאחראי שמצידו חקר אותי שוב שוב אם ההיא הבינה נכון.
כשהגיע למסקנה המרעישה שכן כך הדבר, קרא לבעל החנות וההליך חזר על עצמו.
בסופו של דבר בעל החנות "לקח אחריות" וחתך לי את הנתך בעצמו, כשהוא מוודא פעמיים שאני אכן רוצה נתח לא פרוס, כשהעובדים עומדים בצד ומסתכלים ואומרים שזו פעם ראשונה שמישהו לוקח לא פרוס....
25 דקות לקח הסיפור... סיפור אמיתי לגמרי ויש לי חבר עד לכך...
אז נכון, סוג של פטרנליזם ושחצנות וזילזול ו"יודע הכל" ישראלי, נכון. אתה צודק. אבל ראבק....:mad:
מצד שני, איפה אנחנו ואיפה הם....:(
לשכור יעלה בסביבות ה2000-3000 דולר, עדין שווה לשכור או לקנות?
מה בקשר למגורים? יש לכם המלצה? אולי פשוט להיות באיזו מלונית זולה? נהיה עם זוג תינוקות....
כמעט בבכול עיר גדולה תמצא מקומות שמשכירים לפי שבוע, תקבל דירה קטנה עם 2 חדרי שנה, סלון ומטבח.
בעניין הרשיון נהיגה, לא נראה לי, עכשיו אני צריך להחליף רשיון ממדינה אחרת, ואני חייב להביא דרכון אמריקאי להראות חוקיות.
לברנרד, לכול דבר יש היגיון אפילו עם אתה לא מבין אותו.
ניקח לדוגמה את נושא הבייקון, אף אחד לא קונה לא פרוס ולכן, אם תבקש לא פרוס לא ירצו למכור אותו ככה כי הסיכוי הוא שלא תצליח לפרוס לבד ואז תחזיר לחנות, יזרק לפח והם יפסידו כסף.
תמיד התפעלתי מישראלים שיוצאים לגולה ומגלים שאזרחי כל העולם תמימים ו/או טפשים והנה אפשר לתחמן, לקמבן ולקצר את התור...
גאווה לאומית :-(
כנראה שיש קהילה יהודית בבולטימור שעוזרת במציאת דירות "כשרות" וכאלה. נבדוק.
אז אני מבין שאין לי ברירה אלא לשכור רכב? להוציא רשיון נהיגה אמריקאי אני לא אוציא.
תודה
ג׳ו,
מותר להחזיר אוכל לחנות אצלכם?
כמובן, אפילו אם אכלת אותו. אפילו בלי קבלה, כמו כול מוצר אחר.
מיכה, לשכור רכב לטווח זמן כזה מממש לא פרקטי, וזה לא עלות השכירות אלא עלות הביטוח.
כשתגיע לך שכור לשבוע וקנה משהו זול מקרייגסליסט.
ג'ו אני לא צריך רשיון נהיגה אמריקאי בשביל לקנות רכב? כבר יצאתי מבולבל מכל העניין.
מה אני אעשה איתו אחר כך? בהנחה שלא יהיה לי זמן וכוח למכור בעצמי ? לשלוח לך אותו בפדקס? :-) או זה רעיון, אני אקנה איזה ג'יפ, אשלח לך לאחר שאשתמש בו ואתה תפרק ותשלח לי אותו בחלקים:-) הולך?
ברנרד כבר הסביר לא צריך כלום והוא יותר בקיא ממני בחוקים המקומיים בצפון מזרח.
. שבוע שבועיים לפני שאתה חוזר שים חזרה למכירה, לא י מכר תשאיר למישהו שימכור בשבילך. עצה אישית לך, תתרחק מהשכרת רכב, עם המזל שלך זה יעלה לך כמו מרצדס חדשה.
אה...לצערי אני מחוץ לעסקי עגלות...אין מקום.
תגיד, לכולם אתה כזה "נחמד" או רק אלי (ולעוד מספר מצומצם של נבחרים)? :rolleyes:ציטוט:
נכתב במקור על ידי boaz avrahami
אני לא מתחמן ולא עוקף תורים ואני הכי מנומס שרק אפשר - כמו שאמרתי לג'ו, אני אורח כאן ואני מתנהג כמו אורח מנומס.
בגלל זה, אני לא קופץ לראש תור המכוניות (למרות שברווח בניהם אפשר לדחוס 2 אקספדישן כמו שלי..) אלא חונה כמו ילד טוב, בחנייה של המקום ונכנס ועומד בתור (אם יש) וקונה בתורי וגם, תתפלא, משלם ומשאיר להם דולר טיפ (נראה לי שאני היחיד שעושה את זה...).
אני גם לא מקמבן וגם בארץ לא עשיתי את זה - מפחד פחד מוות שיתפסו אותי... תמיד.
ג'ו.
ברור לי שלכל דבר יש הגיון (ובנושאים האלה, אני מודה, לאמריקאים יש הגיון בריא) וכל תקנה/חוק/קוד, מה שנקרא "נכתב בדם" מנסיון מר. ברור לי לחלוטין. הכל כאן גם הרבה יותר ברור ואתה יודע בדיוק מה מגיע לך ומה מצפים ממך ואף אחד לא יעז לפגוע לך בזכויות - הכל ברור.
יחד עם זאת ("אבל" לא מתאים פה וגם נשמע לא טוב - "אבל" בד"כ מבטל כל מה שאמרת קודם וזו לא הכוונה שלי), לעיניים ישראליות (כן בועז, במיוחד לישראליות. ישראליות נורמטיביות, כמו שלי, ולא צ'חצ'חית/מתחכמת/לועגת, כמו שרמזת..) זה נראה קצת מגוחך ודי מצחיק (לפעמים) והרבה פעמים, למרות שאתה מבין את ההגיון, מיותר לגמרי - הכל בהומור וברוח טובה... מה שנקרא במקומותינו "קטעים"..
לעניין הזיהויי.
אולי אתה פשוט נראה להם חשוד, שם בווגאס ואולי הם פשוט לא אוהבים טקסנים (הבנתי שאף אחד לא אוהב אותם ב-US OF A וגם שהם לא אוהבים אף אחד ובמיוחד לא אמריקאים. יש להם שם תנועה/מפלגה שרצה לקונגרס ולסנאט ואפילו אספו יותר ממאה אלף חתימות ל... התנתקות מארה"ב!!! קטעים. הם גם היחידים שיש להם רשת חשמל נפרד מהשתיים של ארה"ב ובכלל, אף פעם לא רצו להיות חלק מארה"ב (למעשה הכריחו אותם) והם גאים בכך... קוקיות לגמרי!..) אבל פה הדברים ברורים לגמרי - יש 6 נקודות שאתה צריך לצבור, בדרך לזיהויי ולאימות כתובת. כל מסמך "שווה" ניקוד מסויים וצריך, כאמור, לצבור 6 נקודות.
לדוגמא, דרכון אמריקאי שווה 4 נקודות... למי שאין דרכון אמריקאי, יכול להזדהות בישראלי והוא זוכה לניקוד לפי שיקול דעתו של הפקיד (אצלנו היה שווה 4 נקודות - כבוד!!!)
לא יודע מה הדליק אותם עליך אבל אולי כדאי שתשלח עליהם את האישה...:)
אני מצרף, לדוגמא, קישור למסמך הנדון - צריך לבדוק איך זה בבולטימור אבל בד"כ כל שלוש המדינות, ניו-ג'רזי, פנסילבניה ומרילנד/ג'ורגיה (כך הם קוראים לאיזור הזה, פעם מצרפים את ג'ורג'יה ופעם את מרילנד) יש כללים דומים לבירוקרטיה שילטונית.
אני לא בטוח לגבי השכרת/קניית הרכב, כפי שג'ו אמר.
יש בעייה עם כל מיני דברים למי שאין לו ניקוד קרדיט. מאוד בעייתי - ביטוח משלמים יותר, משכנתא בריבית גבוהה יותר ויותר מקדמה, תנאי קניית רכב (בסוכנויות) קשים יותר וכו' - לא יודע כמה יעלה לך ביטוח לרכב קנויי ומי יסכים לעשות לך (באינטרנט תמיד עושים, אבל המחיר..).
בכלל, עניין הקרדיט פה, למי שלא יודע, פשוט מגוחך (ויסלח לי בועז).
אתה צריך קרדיט (ניקוד) כדי לקנות דברים אבל את לא יכול לקנות... בגלל שאין לך קרדיט..
אתה צובך קרדיט (ניקוד) רק אם יש לך חובות (?!?!?) ואתה משלם אותם, כמובן - אם אתה עשיר ואפילו יש לך בחשבון הבנק סכומים גדולים מאוד (:rolleyes:) ואפילו אם תלושי המשכורת שלך מעוררים קינאה בבנק, לא תקבל שום הלוואה ולא תוכל לקנות רכב (אלא במזומן) מעיין מילכוד 22 כזה...
ההצעה של מנהלת הבנק - קחו הלוואה קטנה (גדולה לא תקבלו, גם אם תשעבדו סכום כפול מגובה ההלוואה.. אין לכם קרדיט) לכמה חודשים ואחרי שתחזירו אותה ו"הם" יראו שאתם מחזירים, זה יתחיל את הליך צבירת הקרדיט... הזויי (ושוב, מתנצל בפני בועז..)
עכשיו, ברור לי ההיגיון (העקום וזה כבר, בועז, קונצנזוס כלכלי בינלאומי, שהרבה מחכים וחוששים, שהשיטה הזו תתפוצץ..) שבדבר - מי שמחזיר חובות ומצליח לעמוד בהתחיבויותיו הוא "אמין כלכלית" (תירגום חופשי של המונח המקצועי..) וניתן לסמוך עליו ולתת לו... עוד קרדיט/אשראי לקנות דברים (ולצבור עוד חובות..).
דוגמא קטנה - למי שיש בית בבעלותו והוא סיים את תשלום המשכנתא ו/או שלא היתה לו משכנתא (יענו אין לו חוב לבנק ויש לו המון רכוש ..שלו) יהיה לו "קרדיט-סקור" מאותו אדם שחייב לבנק 90% מערך הבית ומשלם $3000 בחודש וחי מהיד לפה (בעיקרון, ללא לקחת בחשבון חובות אחרים)....
בכל מקרה.
החיים פה הרבה יותר קלים ונוחים וזולים ושקטים ורגועים מאשר בארץ (לכן אני לא מרחם לרגע על ג'ו, עם כל "הצרות" שלו...) ו..כן - גם יותר מצחיקים.. בועז (הכל ברוח טובה, אין כוונה לפגועhttp://www.jeepolog.com/images/smilies/smile.png)
רצ"ב הלינק להסבר על תכנית 6 הנקודות...
http://www.state.nj.us/mvc/pdf/Licen...posterpint.pdf
שכחתי לגמרי לציין (משום מה נראה לי טרוואלי - הדביקו אותי האמריקאים האלה...).ציטוט:
נכתב במקור על ידי lizard
כל מה שאני אומר, זה ההליך החוקי - יענו, אם אתה בא לעבוד, אתה צריך להציג ויזת עבודה, לתקופה הרלוונטית.
פעם, לפני 09-11 (כמו שהם קוראים לזה), לא היה שום קשר בין הרשויות השונות. עכשיו זה שונה לגמרי - כולם מקושרים לכולם... בעייה (תאמין לי. אני עסקתי בנושא, לפני הפנסייה, ויש לי חברים בכל מיני רשויות "פדראליות").
שוב, אני מציע: אם יש לך מישהו באיזור, שהוא יקנה את האוטו וכו' - חוסך את כל הבלאגן (והסברים, במידה שאין לך את הויזה שהם "רוצים") - גם לא צריך להתעסק אם מכירה, בשבועיים האחרונים. ימכרו בזמנם החופש (אפשרות אחרת - אמרו לי שחב"ד פה, בניו ג'רזי, שולחים מיילים שהם מבקשים תרומות של כלי רכב תקינים/נוסעים...).
תבדוק גם מה מכסה ביטוח הבריאות של הגמדים שלך ואל תתקמצן בתוספות/כיסויים... חשוב מאוד ובכלל לא טרוויאלי.
ביטוח של הגמדים זה נושא כואב ולא אפשרי...נעזוב את זה.
ראיתי בקרייגליסט כל מיני דברים מעניינים אבל לא יודע אם יהיה לי כסף לשלוח את האוטו לארץ כאספנות. אשמח לדבר איתך אם זה אפשרי.
תודה
מיכה
רכב עדיין לא שלחתי לארץ - היתה תוכניתוקניתי אוטו ושילמנו הובלה אבל בסופו של דבר הרכב נשאר פה, לשימושו של חבר שלי בניו-יורק (היה אצלי לכמה שבועות, עד שקניתי את האקספדישן).
אבל.. יש לי חבר (בארץ) שהביא ואני אבקש את רשותו למסור לך את הטלפון שלו - בחור מאוד נחמד.
אני אתקשר אליו מחר בבוקר, שלנו ואעדכן אותך.
בכל מקרה, עלות הובלת רכב לארץ היא בסביבות $2000...
יש לי מעט ניסיון בנושא, אבל הנהו לפניכם - ב-2009 קניתי מוטורהום בקליפורניה, ארץ הרגולציה הגדולה. אף אחד לא דיבר איתי על רישיון נהיגה אמריקני - ואני עוד טרחתי לוודא. לא צריך. צריך הייתי לצאת את גבולות אמריקה כל 3 חודשים (מקסיקו, קנדה, זה קרוב אלייך), ובזאת נגמר הטיפול ברישיון. במהלך הניסיון נבדקתי 3-4 פעמים על ידי שוטרים (פעם כי נהגתי מהר מידי, פעם שנייה על כי נהגתי לאט מדי, פעם על כי אפשרתי ליותר מ-5 מכוניות להצטבר מאחורי ולא עצרתי בצד, פעם רביעית על כי רצחתי את רוזוולט).
לגבי הקניה - חברת המוטורהומים רשמה את האוטו על שמי, בכתובת שלה ב-LA. לשם גם הגיעה לוחית הרישוי הקבועה, אבל לך זו לא בעיה, אתה נשאר במקום. נסה לחפש סוחר מכוניות שנראה לך ישר (+בדוק באינטרנט), ולהגיע איתו להסכם של buy back, בתום התקופה. עם קצת מזל הוא יחזיר לך 60% מערך הרכב, במידה ולא תכסח אותו. זה לא מונע ממך לנסות למכור אותו למישהו אחר במחיר גבוה יותר, אבל לפחות אתה בטוח שלא תמצא את עצמך בנמל התעופה, עם מפתחות ביד ושלט FOR SALE...
שאלה במישור אחר לגמרי - What is a nice guy like you, doing in a place like that? למה בולטימור? אם זה עבור משפחה או עבודה, אולי הם יוכלו לעזור לך בקנייה ובמכירה? אם אין סיבה כזו, אז למה לא מערב ארצות הברית? הרי שם היא הארץ המובטחת, לשם נסעו החלוצים הראשונים...
ואגב - אם זה 3-4 חודשים, האם שקלת קניית מוטורהום? משומש יכול לעלות כ-15 אלף או אף פחות. אתה מוצא את עצמך עם אוטו מחורבן וצרחן דלק, אבל יכול לישון בכל מקום, במחיר של 15-35 $ ללילה, אלא אם זה בתוך עיר גדולה, ואז זה כבר יקר מאוד, כמו מוטל
חשבתי על מוטורהום אבל זה לא מעשי לדעתי. כלומר, אם הייתי שנה בארה"ב במטרה לטייל, אז כן בטח.
תאמין לי שאני ממש לא מתלהב להיות בבולטימור אבל זה לא בשליטתי, אנחנו לא נהיה 3 חודשים, כנראה רק חודש וחצי - חודשיים מספיק בשביל שהגמדים יגדלו בשביל טיסה ולהוציא להם דרכונים.
בקשר לקנות רכב ולהביא לאחר מכן לארץ, אני לא אומר שלא הייתי רוצה אבל חבל לי על הכסף. הרעיון הוא לקנות משהו בסביבות ה1000-2000 דולר, חשבתי על ג'יפ צ'ירוקי אבל אין לי מושג אם זה מעשי גם כן. מצידי כל סופר מיני עם 4-5 דלתות תספיק.
אם המסקנה שלי לגבי הופקינס נכונה, תרים לי טלפון.
מיכה תתעסק בעיקר. מכוניות - זה התפל. תשכור דירה סבירה ונוחה במרחק הליכה מאיפה שאתם צריכים. רכב - תשכור - אם וכאשר אתה צריך, ליום, ליומיים, לשבוע. לפי מה שאתה מתאר זה לא שאתם הולכים לטייל מעבר לשבוע הראשון. בכל מקרה רכב שכור יעלה משהו כמו 350 דולר לשבוע, ואין סיבה להחזיק רכב שכור אם לא באמת צריכים אותו.
אין שום בעייה לקנות רכב בלי רשיון נהיגה מקומי. אתה רק צריך כתובת, ואם יש לך דירה/שכורה או מלון, זה מספיק טוב.
לגבי שכירות של רכב, ההוצאה העיקרית היא הביטוח. ביטוח רכב בארה"ב הוא אישי, ולא לפי רכב (למעט ביטוח נגד גניבה).
יש חברות ביטוח שמציעות ביטוח רכב שנקרא non-owned. כלומר, אתה עושה ביטוח לעצמך, גם אם אין לך רכב, וזה תופס גם לגבי רכב מושכר. אני לא יודע אם אתה יכול לבקש הצעת מחיר (quote) דרך האינטרנט עבור ביטוח כזה. אנחנו עשינו ביטוח כזה ב-statefarm.
יש מוטלים שמציעים מטבח מלא, בשכירות ליום, שבוע, חודש. רשת שאני מכיר היא extended stay america. לא הכי מפואר בעולם, רשת מוטלים שממוצבת זול.
בנוסף, רוב הקומפלקסים מציעים דירות מרוהטות לתקופות קצרות.
דבר נוסף, אתה יכול לפתוח חשבון בנק גם בלי אזרחות/ויזה/רשיון נהיגה מקומי, ואפילו לקבל כרטיס אשראי "מאובטח" (secured credit card).
זאת אומרת שאתה נותן לבנק נניח 1000$, והם נותנים לך כרטיס אשראי עם תיקרה של 1000$ (כלומר, אתה נותן לבנק הלוואה של עד 1000$)
הרווח שלך מזה הוא עבודה קלה יותר מול כל בית עסק, כי זה כרטיס מקומי, וגם אין לך עמלות המרה או התעסקות עם מזומן.
התיקרה היא לא לחודש, אלא קבועה. אתה יכול לפרוע את החשבון שלך אפילו כל יום, ואז יש לך תיקרה של 1000$ כל הזמן.
נמרוד כנראה שרכב כן יהיה MUST, כי אמנם לא נצא לטייל אבל נצטרך לנסוע מהמגורים לבית חולים כל יום וכנראה גם להרבה מקומות אחרים כדי לעשות קניות, סידורים מול הרשויות וכדומה. לא בטוח שאפשר לעשות את זה בצורה טובה בתחבורה ציבורית אבל אני אבדוק.
השאלה היא האם לקנות רכב ב1000 דולר שווה משהו או שזה לזרוק את הכסף לפח. כי לפחות דרך קרייגליסט ראיתי כל מיני רכבים מלפני 20 שנה בערך בסכום הזה.
תבדוק כמה עולה שכירות רכב בבולטימור; זה הכי פשוט בעולם. בדוק דרך האינטרנט, אני מצאתי מחירים טובים להפתיע דווקא אצל יורופקאר ישראל, שווה לבדוק. שכירות תתן לך תמיד הכי הרבה שקט, תצרוכת דלק נמוכה, וכיו"ב. תיאורטית, אם יש שבוע בו אתה בטוח שלא תיסע, אתה יכול להחזיר את האוטו. אבל בינינו - באמריקה תרצה תמיד אוטו לידך, תחבורה ציבורית זה קשקוש למרכזי הערים בלבד.
אם שניכם הרפתקנים במידה מסויימת, אתה יכול לקנות גרוטאה ב-1000 $. היא עשוייה להפתיע לטובה, להשאיר אותך עם חווייה כיפית, ואולי גם למכור בחזרה (לאותו סוחר?) תמורת 300-500 $. זה אחלה, אבל תמיד יש קצת לחץ, התעסקויות עם ניירת וכיו"ב.
אם האוטו הולך והפסדת מחיר של שבועיים-שלושה השכרה, זה גם בסדר.
נראה לי שאת סוגיית הרכב אני אפתור רק כשאהיה שם.
תודה לעונים. אני אדווח אם יהיו התפתחויות מעניינות.
לא גדולים האמריקאים האלה? אדיר! הלואי בארץ. ואני בטוח שגם נתנו לך "פור" של איזה רכב, לפני שעצרו אותך בצד...ציטוט:
נכתב במקור על ידי רמי גלבוע
מסכים לחלוטין.ציטוט:
נכתב במקור על ידי זאביק
עדיף להביא כסף מזומן, כמה שיותר (מעל $9K זה אומר יותר ניירת בשדה התעופה, בכניסה ((עוד 20 דקות. לא שווה לא להצהיר!) ועוד ניירת בבנק (חובת דיווח של הבנק על הפקדת מזומן מעל הסכום הזה..).
לא צריך כרטיס אשראי, גם לא "מאובטח".
זה חשוב לצבירת "קרדיט-סקור" לעתיד אבל לתקופה הזו זה ממש לא רלוונטי.
מיד עם פתיחת החשבון,במקום, אתה מקבל כרטיס "דביט" (DEBIT). זה כרטיס שנראה ומתנהג כמו כרטיס אשראי אלא שהוא לא אשראי, שיורד/משולם בעתיד אלא סכום הקנייה/תשלום יורד מיד מחשבון הבנק.
כך אתה לא צריך ל"סגור"/לשעבד/לאבטח שום סכום - חשוב לבדוק את מגבלת הסכום ליום (יש מגבלה) ולהגדיל לפי הצורך, שלא תתקע מול המוכר/ת ב-GAP ללא יכולת לשלם (אין אשראי בכלל - הגעת לגבול, נסגר ברז, גם ם יש לך מליון $ בחשבון. - עדיף להגדיל את הגבול היומי).
מסכים לחלוטין.ציטוט:
נכתב במקור על ידי רמי גלבוע
אם אתה לא ממש במרכז העיר וכך גם העבודה (או מה שזה לא יהיה ושיהיה בהצלחה) , אתה חייב אוטו ,אחרת אתה פשוט כלוא במקום אליו הגעת (בית, בית חולים וכו'..).
תבדוק את התנאים של מקום המגורים ולפי זה תחליט ובכל מקרה, שוב אלא אם אתה גר במרכז העיר ו/או הכל במרחק הליכה או בלוק או שניים מתחבורה ציבורית טובה (כמו ניו יורק), קח אוטו.
אוטו קטן תוכל למצוא אצל הסוחרים, כמו שרמי מציע. חודש וחצי זה לא מספיק זמן להתחיל להתעסק בקרייג-ליסט. לך לסוחר מקומי וקח מה שיש לו - מקסימום תפסיד איזה דולר או שניים - במחיר/גודל שאתה מדבר עליו זה זניח - במיוחד במושגים ישראלים.
ושוב, תחשוב על שכירות - אתה לזמן קצר מאוד. חבל להתחיל לבזבז אותו על חיפוש, רישויי, תיקון וכל מיני כאלה... יעלה לך עוד כמה מאות דולרים אבל יתן לך שקט..
אם כל הסיפור הזה הוא לא בדיוק "טיול כייף" במסגרת העבודה או משהו כזה, הייתי בודק במוסד המדובר - אתם בטח לא הראשונים לקבל שירות ויש להם נסיון ואפילו אנשי מקצוע שמטפלים/מייעצים/מסייעים להתארגנות שכזו לפרק הזמן הנדרש...
ללמוד "תוך כדיי...", כשיש "דברים על הראש", זה לא כייף כ"כ גדול, בלשון המעטה ועדיף לבזבז/להפסיד כמה גרושים ולחסוך כאב ראש ולב..