Printable View
הי חבר'ה
שמחתי לראות שיש מוסד חינוכי תיכוני אשר חורט על דיגלו :
- חינוך ולא רק לימוד
- חיבור לסביבה - טיולים וכו'.
- מנהיגות חברתית ולא רק ציונים
הימים ימי בחירת תיכון ע"י תלמידי כיתות ח' , אם יש לכם / לחברים ילדים בגיל הזה - נראה לי שכדאי להכיר להם את הישיבה התיכונית סביבתית באילת.
תרומתנו הצנועה לדור העתיד של המטיילים בארץ.
יש להם דף פיסבוק חדש - פרגנו.
יש עוד כמה וכמה ישיבות סביבתיות, אם אני לא טועה מצפה רמון הייתה החלוצה, בנוסף יש את סוסיא, חברותא-כפר בתיה (אני למדתי שם), ועוד.
חברותא ישיבה מאוד מיוחדת
אבל מה ההגדרה ל״סביבתית״ ? לא מכיר את המושג
בוקר טוב לשוחרי החינוך הדתי
מה כל כך חינוכי בלימוד בישיבה לעומת מוסדות חילוניים?
האם מעבר ל"חינוך ולא רק לימוד
חיבור לסביבה - טיולים וכו'.
מנהיגות חברתית ולא רק ציונים"
לומדים שם על פתיחות?על אהבת לרעך כמוך?על קדמה דרך ארץ לתורה?
או שראשית לומדים תורה ורק אחר כך מתאימים את דרך החיים ללימודים?
האם גם לומדים שלא הכל זה בעזרת השם אלא שהקב"א עוזר למי שעוזר לעצמו?
אל נא באפכם אך אינני חושב שזה המקום לפרגן למוסדות לימוד דתיים או חילוניים למעט מסגרות לימוד לנהיגה מתקדמת,נהיגת שטח,וחילוצים
מפני שבמקומות אילו זה לא חשוב באם התלמיד הינו מהזרם הדתי או מהזרם החילוני
אני חושב שהדגש של מעלה השירשור הוא על ״סביבתי״ ולא על ״ישיבתי״
יוסי, בחייאת, תתבגר (על אף שאתה יכול להיות אבא שלי..)
זה אוף-טופיק פה, אנשים יכולים לחלוק מחשבות על חינוך. (דתי, חילוני, ערבי ורחמנה ליצלן, אפילו חרדי אם ירצו!!)
אני מבין כי יש בליבך על החינוך הדתי,
גם בליבי יש עליו!
חונכתי שם וגדלתי להיות פראזית חסר דרך ארץ, חוטף מכל הבא ליד ומתעלק על הציבור.
את הצבא שלי "לא עשיתי" במשך 3 שנים, בישיבה הגבוהה שממוקמת בין ש"א 100 לבין שיזפון.
את המילואים הבאמת פרזיטיים שלי (נהיגה על רכב השטח הסידרתי הטוב בעולם תוך כיבוש משחית של אדמות המדינה וכל זאת על חשבון משלם המיסים...) אני נוהג לבצע לפחות פעם בשנה אם כי יש שנים שאני כ"כ חזיר ואני לוקח יותר מזה..
כמובן שבחוסר תום לב אני גונב את היקרים לי מכל, את משפחתי, תוך שאני מחלק כמעט חינם את משכורתי על מיסים שונים ומשונים שממציאה חדשות לבקרים ממשלה בה בחרתי בזדון!
ואתה יודע מה הכי מגניב בזה?
אלוהים נתן לי את כל זה ללא טיפת מאמץ מצידי.....
דו מי אה פייבה (או איך שלא אומרים את זה)!
עריכה - "אל נא באפכם" , באמת ללא כעס ועם הרבה הערכה אליך, פשוט איך אומרים, קצת נשבר לי ה$%^ מהבורות העמוקה של רוב היושבים בציון לגבי הציבור הדתי בישראל.
אה, ועוד דבר, אי אפשר בלי, אתה מוזמן לשבת!!
עודד -אין סיכוי שאני אתבגר
ולגבי שבת?תודה אך למה שאהיה לך לנטל?
ולגבי הציבור הדתי והבורות של הרוב היושבים בציון אכתוב לך על כך מילה או שתיים
הבורות הינה בציבור החרדי ,דתי לאומי ודתי בכלל
הייתי שם אני יודע זאת מבית אימי שתחיה משוייכת היתה לנטורי קרתא
מה בעצם נאמר כאן ?!ציטוט:
נכתב במקור על ידי yes1952
יוסי, איך נטל?
התכוונתי שתפסיק לעמוד...;)
ועדיין מבסוט עליך.
דוס בור גאה!
נאמר בדיוק לאן שכיוון רוח הדברים בשרשור זה נושבת
בקיצור אתרגם לך
שאין בליבי מקום לפרגון מיסיונרי כזה או אחר
חילוני או דתי
והישיבות המדוברות לעיל יש שם כמות נכבדה של מיסיונריות
קדימה -השיבו אש צדקנית עטופה באיצטלה של קדושה
עודד-אני חושב שאתה מהאנשים היותר מעניינים שפגשתי ואין ספק שאתה איש פלוגתא מרתק
אך בנושא הדת יש לי דעות מוצקות ביותר
ואחת מהן היא......
אין פסול שאדם יאמין -אחד בקב"א והאחר באבן מהירח
יש פסול בהפרדת הדת מהמדינה ומהשיח הציבורי,החלטתו ההיסטורית של דוד בן גוריון ז"ל ולצערי הרב גם של סבי ז"ל שתמך בהחלטה זו בזמן היותו אופוזיציונר ל דב"ג
משליכה עד היום על מדיניות הפנים בארצנו
כאשר רב בארץ ישראל עונה לשאלתי האם דוד המלך היה יהודי והוא עונה בלהט רב "בוודאי",ז"לחשוב אחרת זו כפירה" זו בורות
לא משנה שהוא היום פוקד את חנותי ומספר לי שהוא אכן מסביר לדרדקים שלפני כיבוש ממלכת יהודה ע"י הליגיונות הרומיים לא היינו יהודים
אלא בני ישראל בני דת משה
עודד יקירי להמשיך?
אתה סתם מחרב שירשור.
לא הוזכרה דת מעבר לעובדת היות המקום ישיבה תיכונית.
דובר על חינוך, מנהיגות חברתית וחיבור לסביבה.
לתוכן דבריך המעליבים אין מקום להגיב.
מישהו יודע להסביר מהו מוסד חינוכי סביבתי ?
יוסי, לא אמשיך הדיון כאן, זה שרשור בנושא אחר (אם כי ממש בא לי להיתכשכש אתך בעניין).
אגיב בשרשור שתפתח (באם יאושר ע"י הנהלת הפורום) שנושאו: "דת, מדינה ומה שבניהם"
הנה, זרקתי לך כפפה ובמה להוצאת קיטור (עושה רושם שיש הרבה ממנו..)
מבטיח לענות בסבלנות וללא היתלהמות עד היכן שמגיעות ידיעותי הבאמת מועטות.
עודד
מבטיח לא להשתתף בשירשור כזה, אם יפתח.ציטוט:
נכתב במקור על ידי עודד זנטון
סביבתי ? Anyone ?
אם מישהו נעלב הרי לא בכוונתי לעלוב באף אחד
ואינני מוצא מילה אחת מעליבה במילים שכתבתי
לגבי שרשור כפי שהצעת עודד?
אינני חושב שההנהלה תסכים לכך ובצדק ובכך נעלתי מבחינתי את הנושא לפחות לבנתיים
מעבר לכך עודד,אשמח לשבת איתך ולשוחח-יש מה ללמוד גם ממך
ציטוט:
נכתב במקור על ידי Tourist
לא נראה לי שישנה הגדרה מדויקת או בכלל למושג "ישיבה סביבתית".
אאל"ט, כל מוסד בוחר לו את דרך החינוך שלו ובהתאם, את התוכן השיווקי שלו.
יש כאלה הבוחרים גוונים מסוימים של סביבתיות ככלי חינוכי, הם אלה המכנים עצמם "סביבתיים".
נראה לי כי על מנת לקבל מושג רציני יותר על אופיו של מוסד חינוכי, כדאי לדבר עם סגל המוסד ויותר טוב אפילו, עם בוגריו.
כלומר, מדובר בתואר יח״צני/שיווקי ?
אני לא סתם חופר,
אני מנסה להכניס למוסד בו אני עובד ב-10 השנים האחרונות (פנימייה חרדית לנושרים) משהו בסגנון לימודי של״ח.
מדובר בנושא שלא מקובל בציבור הזה ואני מחפש את המתכונת/עטיפה הנכונה.
אשמח אם יש למישהו מידע נוסף מעבר ללימודי השל״ח הסטנדרטיים.
לא יודע אם זה טייטל מוגדר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי Tourist
אם אבין מה אתה מחפש, אוכל לעזור לברר
מחפש תוכנית לימודית מתוקצבת שקשורה בהכרת הסביבה.
יכול להיות ממחנאות והשרדות דרך אקולוגיה או סיירות ועד לגיאוגרפיה והכרת הארץ.
הליך הטמעת לימודי השל״ח הוא ארוך (בעיקר מסיבות טכניות) ויתחיל, במקרה הטוב, רק בתחילת שנה״ל הבאה.
אני מחפש להתחיל כבר, אבל אני צריך משהו שמבוסס על פרויקט קיים או קרן יעודית כי העלויות של לימודים כאלו הן גבוהות מאוד, אפילו אם אתרכז בחוג סיירות חד שבועי עם מדריך העלות גבוהה.
תודה מראש למי שיכול לתת קצה חוט למשהו בסגנון.
הדיון החל בהמלצה - לגולשים שעומדים לפני בחירת מסגרת חינוכית תורנית - על מסגרת כזו בעלת גישה סביבתית. זה לגמרי מקובל וקביל.
הפיכת הדיון לדיון פוליטי איננה מקובלת - לא כל דבר מותר וקביל, גם לא באוף-טופיק.
אסף.
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
וואו - כמה שעות לא הסתכלתי...
בתור בוגר ישיבה תיכונית "קלאסית" -
קרי 4-6 שעות קודש ביום לימודים ואז נגמר הקטע ה"ישיבתי" ועוברים ליום לימודים "תיכוני" רגיל (מסיימים בין 16:00-18:00 ומגיעים כל יום בשעת אפס...)
מצאתי לעצמי כבר אז חלופות - תנועת נוער, התנדבויות טיולים .
אצלי החלופות היו בהתנגשות - בואו נאמר שלא הייתי בכל השיעורים ...
נראה לי שמוסדות חינוך (לא משנה דתים או חילוניים) שיודעים לשלב בין הדברים ומבינים שציונים זה לא הכל הם הכתובת לילדים שלי,
מתוך הנחה שאני מקרה מיצג בקהילתנו העלתי את הפוסט.
ובהקשר להודעות מעלי -
כל נושא החוסר היכרות בין הציבורים השונים בארץ הוא מבחינתי עובדה מצערת , אולי אם הילדים שלנו לא רק ילמדו אלא גם יחוו זה ישתפר :-)
בכל מקרה אני מפרגן למוסדות חינוך שעשו את הקפיצה המחשבתית (או רק חזרו למקורות) ובאמת עוסקים בחינוך ולא רק בלימוד.
דרך אגב - לא זכור לי שאי פעם נפגשתי בשטח עם חרדי / חילוני / ערבי / ווטאבר ולא נוצרה כימיה טובה - זה הכוח של לצאת לטבע...
ועוד משהו קטן -
אני נפגש הרבה פעמים בפליטי מע'רכות חינוך שלא מבדילים בין שנאתם למערכת לבין הערכים שאותה מערכת ניסתה ליצג בחוסר הצלחה (ממ"ד,חרדי,קיבוצי וכו').
לדוגמא - אם אני למדתי במוסד אקדמי דפוק זה לא אומר שהרעיון של ידע אקדמי דפוק.
אני לא חושב שזה נכון -
למערכת חינוך אין מנדט על ערכים , אפילו אם היא חורטת על דיגלה "לחנך" אליהם.
אם הישיבה באילת לא תנהג כראוי עם התלמידים המסקנה תהיה שלטייל זה לא טוב ? תמהני...
אז כבר לא כ"כ קצר , אבל לסיכום :
להביא ראיות ממוסדות חינוך עתיקים ושמרנים לנכונות או אי-נכונות של ערכים נראה לי כמו כשל לוגי.
ממליץ על ספרו של חילי טרופר - "מקום בעולם" - על גישה חינוכית קצת אחרת (למרות ש-5 שנים הספיקו לו ואח"כ הלך לנסות מזלו בפוליטיקה....)ציטוט:
נכתב במקור על ידי שלומי
הגבול בין פוליטיקה לדיון על תרבויות שנות בארץ מאוד דק, אשתדל להישאר בצד התרבותי .
בשני העשורים האחרונים התפתחו בציבור הדתי לאומי מספר ישיבות תיכוניות שכחלק בילתי נפרד מהלימוד בהן התלמידים לומדים לימודי ידיעת הארץ כאלו או אחרים.
חלק קוראים לזה לימודי סביבה, חלק סיירות, חלק ידיעת הארץ. חלק יוצאים לסיור פעם בשבועיים, וחלק כל שבוע ליום יומיים ועוד כמה מסעות נודדים בשנה.
כולן נקראות בפי הציבור ישיבות סביבתיות. והחבר'ה שלומדים/למדו בהם סביבתיים- שם קוד לחבר'ה שתמיד יש להם תרמיל ומפה זרוקים בחדר....
בכולן כמו גם בשאר הישיבות התיכוניות רוב הבוגרים הולכים לשרות צבאי משמעותי, הרבה לקרבי ולפיקוד.
ברובן לימודי החול ברמה זהה או גבוהה יותר מתיכון רגיל.
אני למדתי בחברותא- כפר בתיה, בשונה משאר הישיבות ובתי הספר, זה בית ספר ניסויי ששם בצד את הבגרויות, לא מתוך הסתגרות בדת אלא מתוך גישה חינוכית ליברלית שמפרידה בין חינוך ללימוד. בתי ספר מקבילים קיימים בעולם בקהילות הליברליות ביותר.
בכיתה י"א כבר הכרזתי על עצמי כחילוני גמור, ראש הישיבה בנה לי ולעוד נער לוח זמנים נפרד ללא לימודי דת ותפילות כדי שנסיים את הלימודים (לעבור מבית ספר כזה לרגיל זה לרדת שנתיים לימודים בגלל החוסר בלימודי בגרות). כיום השלמתי את הבגרויות ואני מהנדס מכונות.
את החינוך שקיבלתי שם לאהבת האדם, למוסריות, לאהבת המדינה וארץ, לא מקבלים בהרבה מקומות. לא בחינוך הדתי ולא בחינוך החילוני.
עסקתי בחינוך בהמשך הדרך, ותהום פעורה בין מה שראיתי בחוץ לבין מה שהכרתי שם.
אגב דוגמא שתפתיע את יוסי, אחד הנערים צעק באיזה ויכוח "מוות לערבים" ראש הישיבה הזדעזע, ולקח את אותו נער יחד עם עוד חמישה שביקשו (אני בינהם) לסיור בכמה דתות מרכזיות בארץ, פגשנו דרוזים, צ'רקסים, מוסלמים ישראלים, נוצרים ובדואים. כל זאת רק כדי שהבחור ילמד לא להכליל ולהכיר את האכלוסיות בארץ.
בהמשך בשילוב עם סיורי מגמת הסיירות פגשנו עוד כמה זרמים.
יש לי בטן מלאה על הציבור הדתי, ובכלל אני כופר גמור שלא רואה שום הגיון באמונה באל, אבל אני יודע שיש חינוך טוב וליברלי בציבור הדתי לא בפחות מבחילוני.
אגב יוסי, ההשוואה בין נטורי קרטא לדתיים לאומיים דומה להשוואה בין מוסלמים לנוצרים, חוץ מהאמונה באלוהים אין להם כמעט דבר במשותף, ויותר מזה מבחינת נטורי קרטא הכיפות הסרוגות הם על סף כופרים.
ערב טוב
האמת היא שדיון שכזה הייתי מוכן לארח בביתי-הוא מרתק
אין כאן שום ניסיון פוליטי כזה או אחר להעכיר לשנות או להשפיע
ציינתי את נושא הסטטוס קוו לא מבחינה פוליטית כי עם מבחינה חברתית
אין לי בטן מלאה על הציבור הדתי כפרט אלא ככלל
בעבר רב היה נישא על כתפי חסידיו כדי שלא ירטבו רגליו בבוץ(האירופאי)ודרך כלל נהג הוא בפשטות צניעות ואפס יוהרה,כך גם החכמים שישבו בעיירות המגרב,
הרבה השתנה בארץ ישראל לאחר קום המדינה-ולמה אני חותר-
חורף אחד רב עיירה א הילך בדרכו בשלג ובבוץ לבוש בבגדיו הלא חדשים(היו הם קצת בלויים)עברה לידו עגלה עם חסידים מעיירה ב וציחקקו המה על ההלך המבוסס בבוץ,הרבי שלהם שישב ביניהם זיהה כי זה הרבי מעיירה א,מיד עצר את העגלה ובוסס עם הרבי מעיירה א בבוץ ,עד הגיעם למחוז חפצו של רבי עיירה א,
בשיחתו עם חסידיו אמר להם הרבי מעיירה ב,להלך עם רבי עיירה א שכל כולו עוסק הוא בקירוב לבבות ובתורה זו דרך ללמוד צנעה ממנו כי אין הוא מפרסם עצמו בגינונים של חסידים סביבו-ופסק שלא ישתמשו יותר בעגלה אלא בדרכם למחוז זה או אחר ילכו ברגל ויראו כיצד ניתן להיטב עם כל וכלל בני ישראל,
לא סתם הבאתי את נושא נטורי קרתא-לפני קום המדינה חלקם היו נשלחים ע"י הרבנים לארץ ישראל על מנת שתמיד יהיה מיניין בכותל-דורות על גבי דורות(כך למעשה נולדה אימי כאן בארץ של 1922-אמונתם העבירה אותם על דעתם במובן שאין קדושה בארץ ישראל עד שיבנה בית המקדש-ומכאן הם גם שטמו כל מי שלא האמין בדרך עבודת השם כמוהם-אין ספק שבכך(ולא רק)הם הפכו נושא לשנאה ובעיני רבים גם בהתנהגותם חטאו בעבודת שמים(וגם לדעתי שלי )
זו קיצוניות והיא פגע רע
כל קיצוניות-ובכך גם הבעתי את נושא הפרדת דת ממדינה ,לא כנושא פוליטי אלא כנושא ערכי
יש בללימודי תורה משהו יסודי ערכי בונה ומאחד עם שלם ולא בכדי-יש בתורה הכתובה ידע מידע ודרך חיים שנאספה ואוגדה למילים ואין מתכחש לכך נהפוך הוא
אךבין זה לבין ערבוב של לימוד תורה ודרישה מהסביבה לנהוג בדרך התורה פסול בעיני,
נאמר איש באמונתו יחיה ואין להשית את אמונתי על אחר ומכאן שכל ישראל אחים הינו משפט שכתוב ואין בו דבר-ועל כך אני מצר
מפני שכן אנו כולנו אחים וסיפור קין והבל בא להזהירנו שכדי שכולנו נהיה אחים עלינו לזנוח את הקיצוניות ובמאמר מוסגר שלי את הפנאטיות,והמיסיונריות,
אני למדתי בקציני ים בעכו שהחינוך לערכים שם היה בשורה ראשונה במערכי הלימוד,בית הכנסת היה מלא בשבתות מפני שכולם רצו להכיר את כולם ולהבין את כולם,
אך כאשר בשבת אחת נסחפו כמה חברים עם סירה לים קפצנו גם אנו חובשי הכיפה לים לסייע בחילוצם ולא קרה לנו כלום,
בין שמירת תרי"ג מצוות ובין החיים היום יומיים במדינה חילונית יש התנגשות שלא צריכה להיות לו כל נושא הדת היה נעשה מעבר לחיי היום יום ללא התערבות ביניהם,הקיטוב הזה הינו רק כאן בארץ,
בחו"ל מסתגל היהודי הדתי לסביבה בה הוא חיי ובמקרים לא מעטים סוגר הוא עצמו במקומות סגורים שנקראו גיטאות מילה שקיבלה קונוטציה שלילית בגלל הנאצים ימח שמם וזכרם,
זה היה מחד דבר ששמר על ציביון יהודי במשך אלפיים שנה אך גם היה לרועץ במשך אלפיים שנה,
לא יתכן שכאן בארץ ישראל נושא הדת יגזול משאבים שהם נחלת הציבור הכללי ועל כך אני יוצא,
לו אומי היה לומד את הכללי ובנוסף את הדתי הוא לא היה צריך להשלים בגרויות,
זה שאני (ודומים לי)לא שומרים תרי"ג מצוות (ואולי אפילו לא מצווה אחת)לא גורע מאיתנו להיות בני ישראל מדת משה וישראל-אך חובשי הכיפות בכללם(כן אני מכליל)בשבילם אני יהודי פגוםובעיני הקיצונים במגזר הדתי אנו אפילו ראויים לשמד
ואהבתי את קודמי שכתב שאהבתינו לשטח לא מבחינה מה היא דתנו
אפרופו גם אהבתנו לארץ ישראל לא מבחינה מהי דתנו ובזה גדולתו של העם החי בישראל שעדיין חי כאן ללא מלחמת אחים שחלילה יהיה דם בכנפיה
כשאני למדתי את המעט שלמדתי בישיבה\\0ובעמידה מפני שלא היה מקום)מימנתי את שהייתי ולימודי ולא הסתמכתי על כספי מדינה,עשיתי זאת בחו"ל אצל הקיצונים הללו|
(מה לעשות קשר משפחתי הדוק וניסיתי להבין את חיי סבי מצד אימי ז"ל)מהר מאוד הבנתי ופרשתי,למזלי עשיתי זאת בבגרותי ולא בינקותי,
אני חושב שאני היחיד מבני משפחת אימי החילוניים ששומר על קשר ואף הדוק עם קרובי הלכודים(מביחנתי)שם בנטורי קרתא-ואל דאגה כל מה שכתבתי כאן גם כתוב אצלם
נו שויין הם מדברים איתי וכשהם באים לירושלים אנו נפגשים בבני ברק,
די עייפתי מלכתוב
בתקווה לשבת אחים גם יחד ללא השפעה סביבתית
יוסי, אתה כנראה עדיין לא מבדיל בין חרדים לדתיים לאומיים.
הרב עובדיה נסע ברכבי פאר , באיזה רכב נוסע הרב דרוקמן?
הישיבה שלמדתי בה לא חיה מכספי ציבור, לא יותר מכל פנימיה או תיכון אחרים.
כמו שכתבתי הסיבה שהשלמתי בגרויות היא עצם היותו של הבית ספר ניסויי, רוב הישיבות התיכוניות מלמדות לבגרות בדיוק כמו כל תיכון חילוני.
אצלינו שמו דגש על החינוך ועל לימוד מקצוע ספציפי מתוך גישה די חדשנית ולחלוטין לא מתוך אידיאל דתי, מהבגרויות אף אחד לא לומד איך להיות בן אדם.
אני מסכים לפחות כמוך עם הצורך להפריד דת ממדינה, וכך גם אבא שלי שחובש כיפה.
הישיבות התיכוניות הן בדיוק כמו כל תיכון אחר, מבחינת תקציב, מבחינת גילאים ומבחינת גיוס.
סליחה, לרוב אחוז הגיוס בהן גבוה יותר ואיכותי יותר.
ואם יורשה לי לסטות מהדיון המעניין שהתפתח פה, יצא לי להתקל כמה פעמים בתלמידי ובוגרי הישיבה המדוברת. אם זה בטיול בטבע, סתם בעיר, או אפילו מתחת לאלונקה בחילוץ של יח"צ אילת-אילות לה הם מסייעים ואיתה נמצאים בקשר רציף.
אני איני חסיד גדול של הדת, אלא להיפך, אבל אני יודע להעריך אנשים ונשמות טובות כשאני פוגש בכאלה. מדובר במלח הארץ, אנשים משכמם ומעלה, ואין מה להשוות בין החינוך שהם מקבלים שם לחינוך שמקבלים במערכת החינוך החילונית (רובה לפחות) וזה נכון להרבה מאוד ישיבות.
Sent from my GT-I9500 using Tapatalk
אומי ידידי
אני יודע לשרטט את מפת ההתפלגות בכל רמותיה-אני כותב בכוונה בהכללה מחד אך מסייג דברים מאידך
בית הספר הניסויי בו למדת ?הלוואי ומוסדות רבים היו כמותו
"אצלינו שמו דגש על החינוך ועל לימוד מקצוע ספציפי מתוך גישה די חדשנית ולחלוטין לא מתוך אידיאל דתי, מהבגרויות אף אחד לא לומד איך להיות בן אדם".זה משפט המפתח ועל כך אין לנו ויכוח נהפוך הוא
אך זרם זה הינו מיעוט כמו שלצערי החינוך הטכנולוגי במגזר החילוני הינו מיעוט(אך זה נושא לפעם אחרת)
על נושא ההתגייסות ליחידות קרביות ו/או ערכיות ין לנו כלל ויכוח בנושא גיוס הבנים,וכיום גם יותר ויותר מקרב הבנות,
בעיקרון צה"ל אכן הינו כור היתוך משובח וברשותך לא אכנס לנושא הדת בצבא,
הכדור ממול לא מבחין בדבר למעט בשר אדם
אך לא אסכים איתך באומרך שהישיבות התיכוניות הינן אותו הדבר אך לא באנו להתווכח באנו לדון
אני מעדיף לסגור את הנושא כרגע עשיתי מספיק גלים
אני מבין ויודע שאני די קיצוני בדעותי וישנה סתירה בין אהבתי למסורת העם לבין אי אהבתי לצורה בה נושא הדת מוצג לעם
וכן אני גם יודע את גובה ההתנשאות המיותרת של המגזר החרדי על המגזר דתי לאומי וכמובן על המגזר החילוני
ליל מנוחה
באופיי אני אוהב לקרוא דיונים מעניינים מהסוג הזה, רק בבקשה בלי להכליל...
שלום לגולשי האתר, הופנתי לכאן ע"י שלומי לאור השאלות על הישיבה.
כמה מילים עלי - חובב טיולים, בעיקר עם אופני שטח , עם קשר רופף לתחום הרכבי שטח (בעיקר דרך פותח השרשור... אא"כ טנק מרכבה נחשב רכב שטח...), מנהלן ומורה בישיבה המדוברת - הישיבה הסביבתית צביה אילת.
לגבי השאלות שהועלו בפורום הזה - הם שאלות מצויינות כי באמת המושג ישיבה סביבתית הוא מושג קצת ערטילאי
אני שמח על ההזדמנות קצת לספר על הדרך החינוכית שלנו.
הישיבה באילת מחנכת את התלמיד לבנות את אישיותו, לקחת אחריות מלאה על חייו ולעבוד על תיקון מידותיו. ההתמקדות היא בבניית האישיות של התלמיד ולא בבגרויות. הבגרות היא אמצעי נהדר אך לא מטרת הישיבה. אין זה אומר שמזלזלים בבגרות ובפועל מושקעים משאבים רבים ע"מ שהתלמיד יצליח. אך זהו כלי - הלימוד והעמל והשאיפה להצלחה בבגרויות דרך עבודה קשה עוזר לתמיד לפתח את עצמו והוא כלי פנטסטי, אך כאמור הוא לא המטרה.
ולכן גם הקשר של המחנך והמדריך לתלמיד שנוצר אצלנו הוא קשר הרבה יותר משפחתי וחם כי הוא לא מושתת על העברת תכנים לבגרות אלא בחינוך התלמיד.
גם הסביבתיות (אצלנו פירשנו את המושג סביבתיות - פחות במובן האקולוגי ויותר במובן של שטח..) היא כלי חינוכי נהדר בבניית אישיותו, קומתו וביטחונו העצמי של התלמיד: הקישור לארץ ישראל, לאדמה, לטבע, לחבר ששוכב בשק"ש לידך ואוכל איתך מאותו המסטינג, לניווטים שאתה צריך להכין ולקשיים הפיזיים והמנטליים שהתלמיד מתמודד איתם בשלושה ימי בשטח בתנאים שהם לא בדיוק הסינר של אמא.
בית הספר שלנו יוצא המון לשטח: לפחות 3 סדנאות שטח בשנה של שלושה ימים כל אחת (בכל פעם נבחר אזור אחר בארץ, לפני חנוכה האחרון לדוגמא יצאנו לאיזור מודיעין וגוש עציון בעקבות קרבות המכבים וקראנו לטיול סדנת 'גבורה'), סיורים דו יומיים וחד יומיים במהלך כל חודשי השנה.
דוגמא אחת שתמחיש את בניית האישיות התלמיד דרך הסדנאות - התלמידים מקבלים אחריות מלאה על ההכנות לסדנאות ולטיולים וזה עוזר לבנות את ערך 'האחריות' בחייהם - יש להם את המפתח למחסן והם מארגנים את הציוד האישי והכיתתי, הם מקבלים תקציב להזנה ועושים לעצמם רשימה של האוכל והולכים לקנות אותו והם אף מבשלים לעצמם בשטח (בחלק גדול מהפעמים מתחלקים לזוגות וכל זוג מקבל תקציב לאוכל, כלים וגזייה). הם לומדים שאם הם לא ידאגו לאוכל לא יהיה אוכל ואם לא ידאגו למים לא יהיה מים ואם הם 'יזרקו' הם יאלצו לאכול לחם עם שוקולד כל שלושת ימי הסדנא....
בנוסף אנחנו התחלנו השנה מהלך של הפיכה לבית ספר לחינוך ימי (יש כאלה עוד 3 בארץ...) - יש לנו משאב נהדר שנקרא ים סוף ואנחנו לומדים לנצל אותו. המקצוע העיוני שקשור לחינוך הימי אצלנו הוא חקלאות ימית - מקצוע שאנחנו רואים בו ערך רב. אבל התוספת הנחמדה והערך החינוכי המוסף הוא הזירה הימית - התלמידים יוצאים אל הים הפתוח בכמה תחומים - קורס צלילה (מלמד אותך רצינות, בטיחות, ביטחון ביכולת שלך), השטת סנונית (מלמד אותך עבודת צוות ואחריות קבוצתית) והוצאת רשיון לסירה מהירה שזה סתם נחמד (וכמובן מאתגר - יש מבחן עיוני ומעשי של משרד התחבורה) אבל כמו שאמר לי אחת התלמידים - בים הוא הרגיש שהקרקע נשמטת לו מתחת לרגליים... קצת ענווה... זהו , בים כבר אין צחוקים, פה צריך כובד ראש....
לגבי הפן הדתי - דובר פה על מסיון ועל ישיבות תיכוניות שגרמו לאנשים רק אנטי יהדות וכו'- מבין את האנשים הללו. אצלנו בישיבה מחנכים לתורה מצוות ויראת שמיים, אחרי הכל זה האני מאמין שלנו (לא בכדי זה ישיבה...) אבל אין בישיבה כפייה על קיום המצוות (כמובן שאנחנו רוצים ליצור אקלים של קודש אז לא שייך שתלמיד יחליט שהוא מחלל שבת בפרהסיה וכן נדרוש כיפה וכו'). כופים רק על ה'סור מרע' ולא על 'העשה טוב' - כלומר כן כופים אותך להיות בן אדם אך על מצוות ותפילה לא כופים אותך. זה אמור להגיע ממך. אין ערך לכפייה בתחום הזה.
בניגוד לישיבה שאני למדתי בה בצעירותי , ואני מאמין שרוב האנשים בפורום הזה שלמדו בישיבות תיכוניות, אצלנו אין חובה להיכנס לתפילה כי זה לא אמיתי לכפות על דבר כזה. אבל כן יהיה שיחות ומערכים על תפילה כי אנחנו מאמינים שזה מה שטוב לתלמיד. אין אצלנו, בגדול, תלמידים שלא רצו ללמוד אצלנו אך הוריהם כפו אותם כי ככה קשה מאוד להגיע לנפש הילד.
זהו ... הארכתי המון לערב אחד.
מקווה שהבנתם מה זה 'ישיבה סביבתית' בקונספט שלנו. מקווה שאנחנו מצליחים במשימתנו ולא מחטיאים את המטרה.
אשמח לפרט עוד אם יש למישהו שאלות.