ג'ימני - התחממות חד פעמית

שלום לחברי הפורום,
אשמח לעצתכם.
ג'ימני 2004, ידני.
שלשום נסעתי לירושלים במהירות יחסית (110-100 קמ"ש), איך שהתחילו העליות אחרי שער הגיא ראיתי התחממות קטנטנה. חיכיתי לראות שאני לא הוזה, וכשהמחוג הגיע בול לחצי עצרתי בצד במנוע עובד עם מזגן (לקח ל-ac כמה שניות להתחיל לעבוד כשהגברתי לעוצמת אוורור גבוהה).
כעבור פחות מדקה החום ירד לטמפ' עבודה תקינה, וכשראיתי שלא עלה שנית המשכתי בנסיעה לירושלים ללא שום בעיות גם לא בעליות הרציניות יותר (נסעתי לאט יותר, משתדל לא לעבור בהרבה 3,000 סל"ד). כשהגעתי והרכב התקרר בדקתי מצב המים ברדיאטור והייתי צריך להוסיף כמות של פעמיים מכסה הרדיאטור ותו לא.
מאז אין זכר להתחממות.
השאלה שלי היא מה לדעתכם יכולה להיות הסיבה לכך? באילו כיוונים אני צריך לחשוד?
הנסיעה עם תחושת אי הנוחות של "מה אני אגלה" בכל דקה שאני מסתכל על המחוג די מבאסת...:(

אציין כי לפני יותר משנה היה לי סיפור התחממויות לא קטן ברכב, שבסופו של דבר הביא להחלפה של הרדיאטור ומשאבת המים (הבעיה היתה ברדיאטור). מאז לא היתה לי התחממות בכלל.

תודה.

לא נשמע חריג או חמור. נסעת על 100-110 קמ"ש, מן הסתם בסל"ד גבוה, ומעט התחמם. האטת, והמנוע התקרר.

אם יש לך פאן קלאץ', בדוק אותו. בכל מקרה, בזמן הקרוב תקפיד לבדוק נוזל קרור.

מתי החלפת משאבת מים? קראתי המלצות להחליף כל 80-90k וכך אני עשיתי.

Sent from my Nexus 7 using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי boazis

שלשום נסעתי לירושלים במהירות יחסית (110-100 קמ"ש), איך שהתחילו העליות אחרי שער הגיא ראיתי התחממות קטנטנה. חיכיתי לראות שאני לא הוזה, וכשהמחוג הגיע בול לחצי עצרתי בצד במנוע עובד עם מזגן (לקח ל-ac כמה שניות להתחיל לעבוד כשהגברתי לעוצמת אוורור גבוהה).
כעבור פחות מדקה החום ירד לטמפ' עבודה תקינה,

---

חצי זה תקין ואפילו מעולה עבור התאמצות בעלייה ארוכה בכביש.

רענן

zerez - כך גם אני שמעתי, וכשהבנתי בזמנו שלא כך היה עם הבעלים הקודם (הרכב אצלי רק 22k ק"מ) החלפתי מיד.

רענן - בג'ימני המחוג מצביע במצב תקין על טיפה פחות מהחצי, כך שאם הוא מגיע לשם זו התחממות קלה.
לא יודע, נראה לי לא תקין שהג'יפ יתחמם אחרי עליה לא ארוכה ולא משמעותית (מעט אחרי שער הגיא) או אחרי זמן קצר על סל"ד 4000, עם כל הכבוד למנוע הקטן...

בכל מקרה, לפני שבת נראתה פתאום התחממות קלה מאד בזמן עמידה ברמזור (מפלס מים תקין כמובן). הפעלה על עוצמת איוורור הכי גבוהה במזגן והחום יורד מיד.
נשמע כמו פאן קלאצ', נכון?

קרה אצל חבר משהו דומה.
תבדוק את הונטה של המזגן גם. היא אמורה להיכנס לפעולה אוטומטית בעבודה מאומצת ואצלו זה לא קרה, ואז בהפעלת המזגן היא עזרה.
אחר כך הוא עשה שליטה ידנית בנוסף לונטה והוא מפעיל אותה בעליות ארוכות/שטח טכני.

נראה שאתה מחפש תקלות מתחת לאדמה ....
במאמץ גם אם המחוג עובר את החצי לכיוון ה 3/4 , תקין.

רענן

המנוע הזה לא תוכנן למשטר עבודה בטווח ארוך בסל"ד כזה, גם אם הוא לא מופיע באדום על מחוג הסל"ד.
אני עליות שכאלה עולה ב-70 קמ"ש במסלול הימני, בגלל ההכרות שלי עם הגיר.

סע רגוע, הכל יהיה בסדר.

אם המחוג גם טיפה אחרי החצי, הכל בסדר, תפעיל מזגן, עדיף על חום (מפנה עוד חום מהרדיאטור שמקרר את הגיר) ולא על קור (המדחס מעמיס יותר על המנוע).
אם אתה רוצה ללכת על הצד ה"בטוח" תנעל את הממיר מומנט (כפתור קטן על הידית הילוכים) בזמן עליה כזאת, , הסל"ד יהיה גבוה יותר עבור אותה מהירות, אבל יש פחות עומס וייצור חום בתוך הגיר כאשר הממיר מומנט נעול.
אם אתה ממש לחוץ בכסף ההצעה של שגיא להוסיף פיקוד מקבילי למאוורר מזגן זאת הצעה טובה.
אם יש בכיסך כמה שקלים, בשביל סכום לא גדול תתקין קולר גיר ומאוורר נפרד וסע לשלום.

עד אז, ורק בגלל שאתה ממש מודאג, תעקוב אחרי מצב המים ברדיאטור, ומצב השמן במנוע. אם האוטו באמת התחמם, נפרץ לך ראש מנוע כנראה ואתה תראה מים בשמן\שמן במים.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אביעד פ.

ה
תפעיל מזגן, עדיף על חום (מפנה עוד חום מהרדיאטור שמקרר את הגיר) ולא על קור (המדחס מעמיס יותר על המנוע).
ם.

---

אתה מוכן להסביר?

תודה חברים.

ציטוט:

---

תבדוק את הונטה של המזגן גם. היא אמורה להיכנס לפעולה אוטומטית בעבודה מאומצת ואצלו זה לא קרה, ואז בהפעלת המזגן היא עזרה.
אחר כך הוא עשה שליטה ידנית בנוסף לונטה והוא מפעיל אותה בעליות ארוכות/שטח טכני.

---

רעיון טוב. נראית לי תקינה, אבל אבדוק.

ציטוט:

---

נראה שאתה מחפש תקלות מתחת לאדמה ....

---

ציטוט:

---

ורק בגלל שאתה ממש מודאג

---

לא מרגיש שאני מודאג מעבר למה שצריך, אבל מעריך את סבלנותכם... ;)
פשוט רוצה להימנע ככל האפשר מראש מנוע...

ציטוט:

---

אם אתה רוצה ללכת על הצד ה"בטוח" תנעל את הממיר מומנט (כפתור קטן על הידית הילוכים) בזמן עליה כזאת, , הסל"ד יהיה גבוה יותר עבור אותה מהירות, אבל יש פחות עומס וייצור חום בתוך הגיר כאשר הממיר מומנט נעול.
... אם יש בכיסך כמה שקלים, בשביל סכום לא גדול תתקין קולר גיר ומאוורר נפרד וסע לשלום.

---

ידני...

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אביעד פ.

אם אתה רוצה ללכת על הצד ה"בטוח" תנעל את הממיר מומנט (כפתור קטן על הידית הילוכים) בזמן עליה כזאת, , הסל"ד יהיה גבוה יותר עבור אותה מהירות, אבל יש פחות עומס וייצור חום בתוך הגיר כאשר הממיר מומנט נעול.

---

אחלה רעיון ! רק יש בעיה, אף יצרן לא משווק רכב עם כפתור נעילת ממיר המומנט ...

רענן

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי raanan

אחלה רעיון ! רק יש בעיה, אף יצרן לא משווק רכב עם כפתור נעילת ממיר המומנט ...

רענן

---

:D

Sent from my GT-I9500 using Tapatalk

כן כן, טעות שלי, הכוונה היא כמובן לאובר-דרייב

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי zerez

אתה מוכן להסביר?

---

כן.
כאשר מפעילים מזגן על קירור, מפעילים מאוורר נוסף שמותקן על הרדיאטור של המזגן, הנמצא במקביל לרדיאטור של המנוע. האוויר זורם גם דרך הרדיאטור של המנוע ובכך מגדילים את פיזור החום מהרדיאטור. מתאים למהיריות נסיעה נמוכות כמו זחילת סלעים.

כאשר נוסעים במהירות גבוהה יחסית, המאוורר הנוסף של הפעלת המזגן על קירור לא ישפיע באופו משמעותי על ההסעה מהרדיאטור. במקרה כזה מומלץ להפעיל מזגן על חימום.

מערכת הקירור של המנוע מחוברת גם לרדיאטור החימום של המזגן הפנימי, וכך ע"י הזרמת אוויר מהמפוח הפנימי של המזגן דרך רדיאטור החימום, בו זורמים מים חמים מהמנוע, מכניסים אוויר חם לתוך חלל האוטו, ובו זמנית עוזרים בפינוי החום מנוזל הקירור של המנוע.

אני לא יודע מה יעיל יותר מבחינה מדעית, אבל מהניסיון שלי הפעלת מזגן על חימום מורידה את טמפרטורת מי הקירור בצורה המהירה ביותר.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אביעד פ.

כאשר מפעילים מזגן על קירור, מפעילים מאוורר נוסף שמותקן על הרדיאטור של המזגן, הנמצא במקביל לרדיאטור של המנוע. האוויר זורם גם דרך הרדיאטור של המנוע ובכך מגדילים את פיזור החום מהרדיאטור. מתאים למהיריות נסיעה נמוכות כמו זחילת סלעים.

---

טעות גדולה !
כאשר מפעילים מזגן, המאייד בתא הנוסעים קר (ובעקבות כך קר ונעים לנוסעים), לעומת זאת המעבה בקדמת הרדיאטור לוהט מחום.
הוונטה החשמלית מסיעה החום של המעבה ישירות לרדיאטור המנוע ומקשה עליו להתקרר.
בנוסף, המדחס של המזגן מפעיל עומס על המנוע, מאמץ זה תורם להתחממות.
ככול שהמנוע קטן וחלש, השפעה זו יותר ניכרת.
בקיצור, הפעלת מזגן דווקא תורמת להתחממות.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אביעד פ.

כאשר נוסעים במהירות גבוהה יחסית, המאוורר הנוסף של הפעלת המזגן על קירור לא ישפיע באופו משמעותי על ההסעה מהרדיאטור. במקרה כזה מומלץ להפעיל מזגן על חימום.

---

לא מדוייק.
כשנוסעים במהירות גבוהה, זרימת האוויר כול כך טובה שאין השפעה לוונטה והמאוורר המחובר לפאןקלאץ'.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אביעד פ.

מערכת הקירור של המנוע מחוברת גם לרדיאטור החימום של המזגן הפנימי, וכך ע"י הזרמת אוויר מהמפוח הפנימי של המזגן דרך רדיאטור החימום, בו זורמים מים חמים מהמנוע, מכניסים אוויר חם לתוך חלל האוטו, ובו זמנית עוזרים בפינוי החום מנוזל הקירור של המנוע.

---

הסבר נכון רק המינוח שגוי.
מע' הרור של המנוע מחוברת לרדיאטור החימום של תא הנוסעים (אין להיתבלבל עם מאייד המזגן).
למעשה אם מעבירים בורר החום למצב מכסימום חום, מפוח אוויר בתא הנוסעים למצב מכסימום, כפתור הפעלת מזגן ב OFF ,
מתקבל קרור המנוע הטוב ביותר ! יש רק בעיה "קטנה", אתה מתבשל טוב טוב בתא הנוסעים ....:D

אגב,
בסוזוקי יש ברירת מחדל להפעלת הוונטה של המזגן וכיבוי מדחס באופן אוטומטי כשהמנוע מתחמם מעל ערך מסויים (אני מניח שמעל 3/4 כשמסתכלים על המחוג).
זאת כמובן לצורך סיוע בקרור המנוע.

רענן

חוץ מהעניין שהפעלת מזגן תורמת להתחממות,
אפשר לסכם שאתה מסכים איתי? ;)
עזוב דיוק המינוחים. סמנטיקה.

בקשר להפעלת מזגן, מצטער- למרות שההסבר שלך מדויק, הניסיון שלי מג'ימני אוטומטי (לדוגמא בעליות מים המלח בקיץ), היא שמזגן על קירור עוזר לקירור המנוע, ומזגן על חימום עוזר אף יותר. (בעמידה לא תוך כדי נסיעה). אי אפשר להחליט על סמך תחושה שהמעבה מחמם את האוויר כל כך כדי לחמם את הרדיאטור.

ואם נכנסים לדיוק, כל גזי הקירור, R22, R134a, R12, כולם משנים פאזה בטמפרטורה מאוד נמוכה, אפילו במשטר הלחצים שהמדחס מכתיב, אני לא בטוח מה הטמפרטורה בקו החם של המזגן, אבל אני מאמין שהמעבה יהיה בטמפרטורה נמוכה יותר מהרדיאטור, ברוב המקרים, אבל כן, אני מסכים שהוא חם. אני לא בטוח שיותר מהרדיאטור מנוע.
אני לא יודע מה הלחץ המקסימלי של הגז במערכת מזגן ברכב, אבל אם אתה יודע, אפשר לחזות בדיוק מה המטמפרטורה המקסימלית במעבה.

אתה קשוח רענן. :-)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אביעד פ.

בקשר להפעלת מזגן, מצטער- למרות שההסבר שלך מדויק, הניסיון שלי מג'ימני אוטומטי (לדוגמא בעליות מים המלח בקיץ), היא שמזגן על קירור עוזר לקירור המנוע, ומזגן על חימום עוזר אף יותר. (בעמידה לא תוך כדי נסיעה). אי אפשר להחליט על סמך תחושה שהמעבה מחמם את האוויר כל כך כדי לחמם את הרדיאטור.

ואם נכנסים לדיוק, כל גזי הקירור, R22, R134a, R12, כולם משנים פאזה בטמפרטורה מאוד נמוכה, אפילו במשטר הלחצים שהמדחס מכתיב, אני לא בטוח מה הטמפרטורה בקו החם של המזגן, אבל אני מאמין שהמעבה יהיה בטמפרטורה נמוכה יותר מהרדיאטור, ברוב המקרים, אבל כן, אני מסכים שהוא חם. אני לא בטוח שיותר מהרדיאטור מנוע.
אני לא יודע מה הלחץ המקסימלי של הגז במערכת מזגן ברכב, אבל אם אתה יודע, אפשר לחזות בדיוק מה המטמפרטורה המקסימלית במעבה.

---

אתה מתעקש להתווכח או לא להבין ?
אתה יודע מהם העקרונות הפיזקליים של רדיאטור ?

רדיאטור עובד על עקרון של הסעת חום מהנוזל לאוויר.
נוזל חם נכנס מלמעלה ויורד בשיטת מפל איטי (יחסית) בצינורות מתכתיים דקים מטה.
לצינורות מוצמדים מוליכי חום.
החום של הנוזל מחמם את המוליכים.
בעזרת אוויר קר (נסיעה או מאוורר ) מסיעים החום מהמוליכים לאוויר החופשי.

עכשיו החלק שחסר לך להבנה ...
ככול שהפרש (דלתא) הטמפ' גדול יותר בין האוויר שמוזרם לטמפ' המוליכים, נצילות המערכת טובה יותר. לחילופין הקרור למנוע יעיל יותר.
בהנחה שהרדיאטור בטמפ' של 90 מעלות בממוצע (חלק עליון חם יותר מחלק תחתון).
כלומר, אם תזרים ביום חמסין אוויר חיצוני בטמפ' של 40 מעלות, זה יהיה הרבה יותר יעיל וטוב מאשר אוויר ב 60 מעלות עקב החום המופק מהמעבה.

במערכת קרור תקינה, חום המעבה נלקח בחשבון וטמפ' המנוע נשארת יציבה (יחסית) למרות פעולת המזגן.
כאשר המערכת מגבלתית (רדיאטור מעט סתום, רדיאטור ישן מאוד שהמוליכים כבר מתקשים להסיע החום, משאבת מים עם כנפונים אכולים, פאן קלאץ "עייף"),
טמפ' המנוע לאט לאט "תזחל" מעלה כאשר המזגן פועל .

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אביעד פ.

אתה קשוח רענן. :-)

---

משתדל ....

רענן

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי raanan

אתה מתעקש להתווכח או לא להבין ? ממש לא. אני בסה"כ מנסה לפתח דיון, בשביל זה פורום (או קבוצת דיון בעברית) קיימים, לא?
אתה יודע מהם העקרונות הפיזקליים של רדיאטור ?למען האמת אני יודע דבר או שניים בנושא. פירוט בהמשך.

רדיאטור עובד על עקרון של הסעת חום מהנוזל לאוויר. תיקון, החלפת חום בין הזורמים. בהסעה מאולצת. מחליפי חום זה נושא שנחקר רבות, ויש הבדל משמעותי בין הסעת חום מהנוזל לאוויר בהסעה טבעית, לעומת החלפת חום בהסעה מאולצת.
נוזל חם נכנס מלמעלה ויורד בשיטת מפל איטי (יחסית) בצינורות מתכתיים דקים מטה.
לצינורות מוצמדים מוליכי חום.
החום של הנוזל מחמם את המוליכים.
בעזרת אוויר קר (נסיעה או מאוורר ) מסיעים החום מהמוליכים לאוויר החופשי. מדויק. בוא נזכור את עניין מהירותו האיטית של הנוזל לעומת מהירותו הגבוהה של האוויר להמשך הדיון.

עכשיו החלק שחסר לך להבנה ...
ככול שהפרש (דלתא) הטמפ' גדול יותר בין האוויר שמוזרם לטמפ' המוליכים, נצילות המערכת טובה יותר. לחילופין הקרור למנוע יעיל יותר.
בהנחה שהרדיאטור בטמפ' של 90 מעלות בממוצע (חלק עליון חם יותר מחלק תחתון).
כלומר, אם תזרים ביום חמסין אוויר חיצוני בטמפ' של 40 מעלות, זה יהיה הרבה יותר יעיל וטוב מאשר אוויר ב 60 מעלות עקב החום המופק מהמעבה.
נכון אבל לא מדויק. בהסעה טבעית, ככל שהפרש הטמפרטורות גבוה יותר, קצב הולכת החום גבוה יותר בקשר לינארי. לא זה המקרה ברדיאטור. מדובר במחליף חום שמתנהג לפי הפרשי טמפטורות, אבל בעיקר לפי יחס הספיקות. אבל אנחנו מדברים על יעילות ונצליות או על קצב מעבר חום בפועל? זה שני מושגים שונים, שאומנם מתנהגים באופן דומה, אבל הם לא אותו דבר.

במערכת קרור תקינה, חום המעבה נלקח בחשבון וטמפ' המנוע נשארת יציבה (יחסית) למרות פעולת המזגן.
כאשר המערכת מגבלתית (רדיאטור מעט סתום, רדיאטור ישן מאוד שהמוליכים כבר מתקשים להסיע החום, משאבת מים עם כנפונים אכולים, פאן קלאץ "עייף"),
טמפ' המנוע לאט לאט "תזחל" מעלה כאשר המזגן פועל . מסכים בפה מלא,


משתדל ....

רענן

---

למרות שניסיתי להמנע מלגלוש לרמה התאורטית המשעממת בדיון הזה, נכנסתי לכך בעל כורחי.
אפתח ואומר שאני מנסה לפתח דיון מענין בנושא, ולא להתווכח או להוכיח את צדקותי. אני פתוח לרעיונות חדשים או לשינוי הדעה שלי.
קצב מעבר חום, תלוי תמיד בהפרש הטמפטורות. גם בהסעה גם בהולכה וגם בקרינה.
במקרה של מחליפי חום, ניתן לחשב את יעילותו של מחליף החום ע"י הדיאגרמה הבאה:

https://lh6.googleusercontent.com/--...no/Capture.PNG
כאשר מה שקובע את נצילות מחליף החום (במקרה זה מחליף חום בו הזורמים צולבים ואינם מתערבבים כלל), הוא היחס בין הספיקות המסיות ומקדם מעבר החום של החומר הקר והחומר החם.
לצורך העניין: Cmin/Cmax= m1*c1/m2*c2
כאשר C זהו קבוע של החומר, ו-M זוהי ספיקה מסית, התלויה בין היתר בשטח החתך שדרכו הזורם עובר, ומהירות הזורם. (ועוד קבוע צפיפות של החומר).
אתה יכול לראות כי ככל שהיחס נותן מספר קטן יותר, היעילות גבוהה יותר, וכך ע"י הגברת מהירות הזורם אנחנו מקטינים באופן פעיל את היחס ומגדילים את היעילות.ג€‹

**חשוב לציין, יעילות מחליף החום אינה מצביעה על החלפת החום בפועל, אין זה אומר שאם יש למחליף חום יעילות גבוהה יותר, הוא מחליף חום בקצב גבוה יותר ממחליף בעל יעילות נמוכה יותר.
וכאן נכנס הפרמטר, המוצדק שלך, יעילות של מחליף חום מוגדרת להיות גם היחס בין הפרש הטמפרטורה המינימלי של הזורם המינימלי, להפרש הטמפטורה המקסימלי בכל המערכת.

בוא ניקח דוגמא עם מספרים, אוויר נכנס ב-20 מעלות, יוצא ב-60, מי קירור נכנסים ב-100 יוצאים ב-40. היעילות תהיה 40\80 או 0.5,
הפרש הטמפטורה המינמלי הוא 40 מעלות באוויר, וההפרש המקסימלי במערכת הוא בין 100 של המים ל-20 של האוויר.
מקווה שהדוגמא עזרה להבנה ולא בילבלה עוד יותר. אני לא טוב בלהסביר דברים. :-)

ואז, נשאלת השאלה, מה משפיע יותר?! שינוי הפרשי הטמפטורות? או שינוי יחסי הספיקה?
אז בוא נפתח את זה לדיון מעמיק יותר.
רענן טוען, ובצדק, שאתה מקטין את הפרשי הטמפטורות אתה מקטין גם את קצב מעבר החום.
אני טוען, כי אתה מגדיל את הספיקה של הזורם הקר, ולכן אתה מגדיל את היעילות של מחליף החום ובאופן ישיר גם את קצב מעבר החום.

וכאן נשאלת השאלה, מה יעיל יותר???
אני אמרתי שעל סמך הניסיון שיש לי עם התחממות הרכב שלי, הפעלת מזגן מזרזת את קצב הקירור של המנוע.

אז אני פתוח לשמוע את דעתך, על סמך מה אתה החלטת מה יותר יעיל?


*למען הסר ספקות לגבי זכויות יוצאים של הדיאגרמה, נלקח מתוך Heat Transfer, 10th edition, J.P, Holman.
וסליחה על הפלצנות.:cool:

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי אביעד פ.

ואז, נשאלת השאלה, מה משפיע יותר?! שינוי הפרשי הטמפטורות? או שינוי יחסי הספיקה?
אז בוא נפתח את זה לדיון מעמיק יותר.
רענן טוען, ובצדק, שאתה מקטין את הפרשי הטמפטורות אתה מקטין גם את קצב מעבר החום.
אני טוען, כי אתה מגדיל את הספיקה של הזורם הקר, ולכן אתה מגדיל את היעילות של מחליף החום ובאופן ישיר גם את קצב מעבר החום.

וכאן נשאלת השאלה, מה יעיל יותר???
אני אמרתי שעל סמך הניסיון שיש לי עם התחממות הרכב שלי, הפעלת מזגן מזרזת את קצב הקירור של המנוע.

אז אני פתוח לשמוע את דעתך, על סמך מה אתה החלטת מה יותר יעיל?

---

לצורך הדיון בוא נניח שכמה פרמטרים קבועים :
א. "החומר" לא משתנה (הנוזל, צפיפות האוויר, מוליכי החום ברדיאטור ובמעבה)
ב. ספיקת האוויר של מאוורר המנוע קבועה (פן קלאץ בהצמדה מלאה).
ג. כנ"ל ספיקת הוונטה של המעבה.

לפיכך המשתנים :
א. עומס מכני על המנוע (מדחס מזגן מחובר) המתורגם לייצור חום נוסף במאמץ המנוע.
ב. אוויר בטמפ' גבוהה יותר (מגיע מהמעבה) העוברת דרך מוליכי החום של הרדיאטור כאשר מזגן מופעל.
ג. תוספת לספיקת האוויר בהפעלת הוונטה של המזגן.

ע"מ שאתה תהיה צודק, סעיף ג' יהיה צריך להיות שינוי בכמה סדרי גודל כדיי להתגבר על א'+ב.
העניין הוא, ספיקת הוונטה שולית מאד ביחס לספיקת מאוורר המנוע !
כך שהפעלת מזגן לא תורמת להורדת טמפ' המנוע אלא להיפך.

רענן

מצטער רענן, עוד לא וויתרתי :-)

מסכים עם פריסת המשתנים והקבועים שלך, ובצורה שאתה מציג אותן אין ויכוח.
אבל, הסיכום שלך לא מדויק.
ספיקת הוונטה של המזגן לא שולית מבחינה הנדסית. כדי שהיא תהיה שולית היא צריכה להיות לפחוץ סדר גודל אחד פחות, אומנם דחף הכנפיים של הוונטה קטן יותר מהפאן קלאץ', אבל מהירות הסיבוב גדולה יותר. בוא נניח שהוונטה מספקת רבע מכמות האוויר שהפאן קלאץ' מספק, זה לא הופך אותה לשולית.

כדי לקבוע אם סעיף ג' אכן מתגבר על סעיפים א' ו-ב', צריך לקבוע קודם כל מה השינוי בהפרשי הטמפרטורות כאשר מעבה המזגן מתחמם, וגם מה תוספת ייצור החום שהפעלת המדחס מייצרת במנוע.
לצערי הרב אין לי את האנרגיות או הזמן הפנוי (או התקציב) כרגע כדי לתכנן ולבצע ניסוי שידגום את הנתונים האלה ונוכל להגיע לתשובה סופית, (מה גם שבשביל דיון תאורטי בפורום זה נראה לי מוגזם לחלוטין),
אבל אני יוכל להגיד לך שמבחינה תאורטית, של נוסחאות נטו, החזקה של מהירות זרימת האוויר היא באזור 1.4 ברוב שיטות האנליזה, ושל הפרש הטמפרטורות תמיד 1. לכן הגדלת מהירות זרימת האוויר משפיעה על קצב פינוי החום בצורה משמעותית יותר.

ולכן, ברוח ספורטיבית אני אקבל את ההוכחה שלך כי עדיף לא להפעיל מזגן בכלל ואמנע מזה. אני בכל מקרה הייתי מפעיל אותו על חימום עוד לפני הדיון. :-)
בנוסף, עקב חוסר עניין לציבור, אני חושב שהדיון הזה הגיע לקיצו.

על אף שגלשנו פה לתאוריה מיותרת ומכבידה, נהניתי מהדיון הקטן שלנו. :rolleyes:

ומה עם הגדלת שטח הקרנת החום של הרדיאטור הפנימי+ שניים-שלושה ליטרים שנוספים לסירקולציה, שלפני כן היו כלואים ולא היוו חלק ממע׳ ויסות החום?

הבסיס בהגדלת יעילות ויסות חום הוא היחס בין שטח הפנים למדיום שמייצר חום.
ועוד רדיאטור+עוד נוזל, רק יעזור לך.

הפעלת חימום פנימי לא מותנית בהפעלת מזגן, אפשר ליצור סירקולציה ע״ב האוורור הרגיל.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי raanan

נראה שאתה מחפש תקלות מתחת לאדמה ....
במאמץ גם אם המחוג עובר את החצי לכיוון ה 3/4 , תקין.
רענן

---

++.