אז ככה, זה הנסיון שלי:
לאחר הארוחה:
- אני מרוקן את הפוייקה.
- מכניס אותו חזרה למדורה, אלא שהפעם על אש גבוהה מאוד. ככה אני מקבל מאין ניקיון פרוליטי.
- לאחר שהאש נירגע, מוציא אותו ונותן לו להתקרר.
- מכניס את הפוייקה לקופסאת קרטון של שישית קולה עד לבית. ככה הוא לא מלכלך ולא מתגלגל ברכב.
- בבית שוטף במים וחתיכת סמרטוט ללא סבון.
- יבוש בעזרת סמרטוט נוסף.
- שימון: שופך שמינית כוס שמן בישול, ושוב בעזרת סמרטוט מורח את השמן.
- אחסנה על מדף מאוורר.
שימוש הבא:
- שוטף במעט מיים את תוכן הפוייקה.
- משמן שוב, רק מביפנים.
- שם עליי כרוב.
- ממלא את הפוייקה בכול טוב... ושם שניי קרחומים מלמעלה.
- דוחף את הפוייקה לקופסא קרטון של שישית קולה, ככה הוא לא זז ברכב.
- נוסעים לטייל, בשטח דוחף את הפוייקה לאש.
הדבר היחדי שמפריע לי, זה הנזק המצטבר , אם בכלל, כתצואה מהשרפה באש הגבוהה - אז, אני ממש רואה את הברזל לוהט.
בפעם האחרונה הוא הספיק להחליד מעט כתוצאה מאיבוד כליל של השימון שלו באש.
יש דרכים טובות יותר לניקויי של הפוייקה?
רבין