דבר ראשון ברוכים הבאים לעצמי!
אני חדש פה בפורום...
השאלה היא כזאת:
אני רוכש סופה בזמן הקרוב ורציתי לדעת האם אפשרי להשתמש בסופה
כרכב ראשון... ביום יום...
יש כאן מישהו שעושה את זה? אפשר להסתדר ככה?
תודה רבה לעוזרים ולמגיבים!
Printable View
דבר ראשון ברוכים הבאים לעצמי!
אני חדש פה בפורום...
השאלה היא כזאת:
אני רוכש סופה בזמן הקרוב ורציתי לדעת האם אפשרי להשתמש בסופה
כרכב ראשון... ביום יום...
יש כאן מישהו שעושה את זה? אפשר להסתדר ככה?
תודה רבה לעוזרים ולמגיבים!
ברוך הבא.
יש שרשורים בדיוק עם השאלה הזו באתר- תעשה חיפוש
אפשר לעשות הכל!
אני מכיר שניים שמשתמשים בסופה ביומיום.
גם כאן באתר יש את דרור שעשה זאת.
אבל יש לזה חסרונות שצריך להבין.
מבחינתי אחת המכשלות היא גניבותה של הסופה
וזה לפני השאר
באילת יש מלא כאלו.
ברוך הבא.
איפה אתה גר ועובד? (מבחינת הגנבות).
כמה אתה נוסע ביום ממוצע? (דלק ובלאי).
ואם תקרא את השרשור הזהועדין תקנה סופה, אז כן אפשר גם כרכב יום יומי.
הכל אפשרי זה רק החלטה של כדאיות מול מצב מסוים. אני למשל מחזיק את הגיפ כרכב שלישי! ושמיל מחזיק את הוויליס כרכב ראשון.
יואב
אה וכשאני אומר "מצב" אז זה כולל מצב נפשי;)
אפשרי? ברור. הכל אפשרי...
כדאי או לא , זה כבר סיפור אחר....
כרכב יום יומי לטעמי יש אופציות שטח עדיפות ( למשל, גראנד צירוקי או צירוקי)
פחות גניבים, בשטח סביר שלא תרגיש נחות מהסופות ועדיין תהנה מרכב מפנק ביום-יום.
מצד שני, יש כאלו שמחפשים את הסופה גם ליום יום.
אני לא בטוח שמי ששואל כזו שאלה מוכן לחיים עם סופה כרכב יום יומי
תאמת שאני חושב שאני בנוי ומוכן לחיים האלה... ואני גם מאד מחפש את זה...
לגבי המרחק זה משהו סביב ה50 ק״מ ליום... אני גר באזור ראש העין, והשאלה מגיעה בעיקר
בנושא הגניבות.. יש לי בבית חניה פרטית עם שער חשמלי בתוך הבית ככה שפה פחות יש בעיה, הבעיה היא מה אני עושה שאני בעבודה?
או סתם נוסע לבילוי כזה או אחר?
כשאתה יוצא לבלות קח את האוטו של אבא וכשאתה בעבודה תקשור היטב עם הרבה ברזל או שתיסע באוטובוס
נסעת פעם על סופה יום שלם?נגיד בתוך תל אביב?פקקים?מתאים לך?רק אתה יכול להחליט..לפני השיקולים של הגניבות,דלק,וכו..
אזה סופה יש לך על הפרק? פתוחה סגורה?תן פרטים
ראשית ברוך בואך לאתר הכי שרוט בעולם
שנית
אני משתמש בסופה שלי כל הזמן ,יום יום לילה לילה ,כל הזמן
סייגים לנסיעות יומיומיות
אצלי יש מערכות מיגון חשמליות ואלקטרוניות כולל מערכת איתור מוסלקת ובלתי ניתנת לניתוק,
שנית,ערכת נעילת ברזלים
חובק הגה
חובק צמיג(סנדל)
ועוד שלא לפירוט
ביום יום בזמן העבודה הרכב חונה בחניון תת קרקעי עם שמירה,
ברחוב?לא הייתי מעז להחנות אותו-הוא לא היה שורד רגע
בבית?נעול מכל הכיוונים ומוסתר מהעין ומצולם כל הזמן
מראש אינני חונה בשום מקום לזמן ארוך,וגם אז כל אמצעי המיגון נכנסים לפעולה,
לו יכולתי להכניס את הסופה לחדר השינה היה יותר טוב,
בחניות לטווח ארוך?אני לוקח לאשתי את הביואיק שלה-לא מסתכן,
וכן זה עולה כסף אך זו הוצאה זניחה לעומת השקט שאתה מקבל
אך לעומת כל הקשיים הללו אני נהנה יום יום לנהוג בסופה,להאזין לגרגור המנוע המרגיע והמעלה חיוך,
אני נהנה מרכב שלא חותכים אותו בכביש ולא מנסים להידחף לחניה מזדמנת בעיר
אבל אני חריג ואין רבים כמוני (בעצם כולם פה חריגים אחרת לא היינו כאן)
להמשיך?
יוסי שכתב מעלי
אני נוהג בסופה בתל אביב בפקקים והיא פתוחה-אך אני חייב להודות שאני תמיד מוודא שיש לי חניה ליד מקום חפצי-ותודה לאל הג'יפים שהוא די מסייע לי(טוב אני מקריב לו קורבנות)
להמשיך?
האיזור שאתה נמצא בו בעייתי, וכמו שאמרת הבעיה העיקרית תהיה כשאתה בעבודה אם האוטו ללא השגחה. סופה נעלמת בחצי דקה בלי עקבות גם ואפילו בעיקר באמצע היום.
אם אתה רוצה להשאר שפוי ועדין רוצה סופה, תכניס בתוך התקציב שתכננת סופה יותר זולה לשעות הפנאי טיולים ולנפש שבמהלך השבוע תעמוד בתוך החניה שלך מלאה בברזלים וריקה מאויר בגלגלים (רצוי מאוד מכוסה), ובשאר הכסף תתארגן על פרייבט קטן וזול בכמה אלפים שאיתו תסע לעבודה.
העלויות שתחסוך על דלק + הבריאות הנפשית שלך והתפקוד בעבודה מהר מאוד ישתלמו.
סופה אוהבת דלק, והרבה.
במשך תקופה מסויימת השתמשתי בסופה כרכב יומיומי.
כמו יוסי, גם שלי פתוחה וספרטנית. (נסה להנות מקרטיב בנהיגה, תגלה שנמס בן רגע..)
בסופו של דבר קניתי בימבה (שברולט ספרק). המימון והדלק עולים פחות מעלות הדלק לסופה.
הסופה חזרה לשמש כרכב טיולים, וביומיום יש מזגן ורדיו ולא פחות חשוב - קל לחנות.
לא סופה , אבל החזקתי דיפנדר 94 בתור רכב ראשי יומיומי עשר שנים .
עם רעש של טרקטור , ריח של סולר שרוף בקבינה , וקירקושים בילתי פוסקים.
מצד אחד - אהבתי כל רגע ואני מתגעגע אליו גם כרגע.
מצד שני , מעולם לא טענתי שאני שפוי.
צריך להיות לך אופי מאוד מסויים בשביל זה , לא מתאים לכל אחד.
בעבר החזקתי סובארו טנדר (דיי מושקע וצעקני) כרכב יומיומי, במשך יותר משלוש שנים, בעודי גר ומסתובב בדרום.
נסעתי איתו ללימודים, לעבודה, לסידורים, לשטח.
תמיד הייתי עם גריז ואבק על הידיים (לסנדל, לנעול, לקשור, לנתק, להוציא, להחביא, לפעמים גם לכסות).
בתכנון הזמן תמיד היה נלקח מקדם של 5 דק' חניה, ו-5 דק' יציאה מחניה. ופעמים רבות גם דקות נוספות של איתור חניה במקום לא בולט מדיי או לא חבוי מדיי, תלוי בסביבה. וכמובן גם כזו שקשה לגשת אליה עם גרר להעמסה מהירה.
בשיא החום הקיצי, והלחות של המרכז, להיאבק בסנדל שמסרב להנעל כי בדיוק נתקעה בתוכו אבן, ואתה צריך להכנס לפגישה חשובה. אה, אופס, בין רגע אתה מג'וייף ומיוזע. לא נורא, מקסימום אתה מסביר שהיה לך פאנצ'ר באוטו.
אינספור פעמים אמרתי "אני חייב לזוז כי הרכב שלי כבר יותר מדיי זמן בחוץ",
או יוצא מדיי כמה דק' לוודא שאין איזו חלאה שמנסה להתניע או לגרור לי את הבייבי, כי חשבתי שנכנסתי לדקה, ולא נעלתי הכל, והדקה התארכה.
חלק מהחברים היו מפנים לי מראש מקום בחניה הפרטית, או דואגים לחסום עם רכב אחר.
כמובן שאי אפשר להשאיר כלום ברכב, שלא לדבר על חפצים גדולים (ארגז פתוח, הקבלה טובה לסופה פתוחה).
לא תמיד אפשר ללכת לסידורים עם הרכב, אין מה לדבר על חניה ממושכת בתחנות רכבת / תחנות דלק / חניוני טווח ארוך.
מזל שהיה רכב של אבא.
כשלא היה - מונית או אוטובוס.
לא הצטערתי לרגע על הצורה שבה אני חי.
קיללתי את המדינה בכל בוקר בזמן שעסקתי בפולחן שחרור הקשירות והמיגונים.
היום עם פרייבט קטן, וסופה למשימות מיוחדות.
לקח לי כמה חודשים להתרגל לנוחות והזמינות.
כבר לא צריך לתכנן מיקום חניה, כבר לא צריך להתחנף לשומר במכללה, אף אחד לא יכול לדעת שיש לי ציוד או כלים בבגאז'.
וראו איזה פלא טכנולוגי - פשוט חונים, נועלים את הדלת והולכים!
לא הייתי חוזר מרצוני לסידור הקודם.
וגם לא מצטער על רגע אחד מהעבר.
לשיקולך.
אם ממש מגרד לך באצבעות, תנסה ומקסימום תמכור.
לפני הכל, תעשה הרבה מאוד שיעורי בית על עלויות תחזוקה, ועל מיגון נגד גניבה.
לא לשכוח עלויות נסיעה. 50 ק"מ יומיום, בכביש עמוס, זה לא מעט כסף.
יו !!
איזה שירשור מדכא...:(
חח את האמת שהוא לא כזה מדכא וכמובן שהכל נלקח בחשבון... החל מהזמן על קשירות הרכב דרך הדלק והטיפולים השותפים... אך מה לעשות היום אני עוד צעיר ולדעתי זה הזמן לנצל לדברים הללו... בעתיד כמובן הסופה תהפוך לרכב לטיולים בסופשים אבל כרגע התכנון הוא
להנות ממנה בכל מהלך היום.
כמובן שבאות אם זה הרבה צרות ולכן פתחתי את השרשור הנ״ל על מנת להבין בדיוק מול מה אני עומד
כמובן שגם קראתי פה שרשורים קודמים בנושא... אבל לדעתי הידיעה שבעתיד אני לא אוכל לעשות את זה
(להשתמש בסוםה כרכב א׳) הוא הטיעון המרכזי :)
גם אצלי הסופה היתה רכב יומיומי במשך שנתיים. זה אכן מצב מסויים של מוכנות נפשית, אבל בגיל המתאים ובראש המתאים - זה ממש כיף.
כל שאר הדברים שכתבו כאן - דרכי התמודדות עם המצב, אחרי שהחלטת שזה מה שאתה רוצה.
אסף.
Sent from my GT-I9300 using Tapatalk
הסופה היתה רכב יומיומי אצלי במשך 10 שנים.
אבל דלק עלה אז 4.5 שקלים לליטר. היום הוא עולה 7.57 שקלים והמשכורות רק נשחקו מאז.
היום אני נוסע ביומיום על משפחתומטית ישנה והסופה ממתינה לסופ"שים ולטיול פעם ב....
מבחינת אמינות - אל דאגה. סופה מתוחזקת היטב שנוסעת ביומיום ומטופלת בזמן - אמינה ברמת פרייבט יפני שחדש ממנה ב-7-8 שנים. מנסיון.
החסרונות:
1. דלק הוא ההוצאה הגדולה. 50 ק"מ ביום? טירוף. אם זה בשטח עירוני, איך שלא תסתכל על זה, אתה תשרוף בקלות 8-10 ליטר ביום. 65-75 שקל ביום רק על דלק? 2000-2250 שקל בחודש? נראה לך נורמלי?..... אני לא יודע במה אתה עובד וכמה אתה מרוויח, אבל להוציא סכומים כאלה רק על דלק זה לא שפוי.
2. גניבות. סופה זה האוטו הכי גניב בישראל אי פעם, ביחס למספר הכלים מסוגו הקיימים במצבת כלי הרכב בישראל. לא ניכנס כאן לפוליטיקה, אבל בשורה התחתונה, בני דודינו בדרום מעריצים אותו, להם "מותר" לגנוב ואצלם גניבה זו דרך לגיטימית להתפרנס ולהשיג את מה שאתה רוצה. המדינה? המשטרה? תוקעות אצבע לחור האחורי ומתעלמות בהפגנתיות.
למען ההגינות, ייאמר שלא כל הבדואים גנבים. חלקם הגדול רוכשים את הג'יפים הגנובים בכסף מכנופיות הגנבים, לעתים יהודים, ש"מספקות" אותם. הגנבים האלה נמצאים בכל פינה, חלק גדול מהסופות שנותרו נמצאות תחת מעקב צמוד ורצוף 24/7 של כנופיות הגנבים במשך שבועות וחודשים, הם לומדים את השיגרה של הבעלים וממתינים לשעת כושר - חנייה, אפילו לכמה דקות, בחניון של בית חולים/רכבת/קולנוע/איקאה/סופרלנד וכו' וכו'. יהיו כאלה שיגחכו, אבל בחיי שאני לא מגזים.
צריך לצייד את האוטו בכל האמצעים כנגד התנעה ובעיקר לנעול אותו בברזלים כבדים שיקבעו אותו למקומו ולא יאפשרו הזזה שלו - כי ג'יפ שלא מניע הם מושכים ברצועה או מעלים על משאית גרר או מניפים עם מנוף לתוך אמבטיה של משאית. גם חנייה בתוך חצר פרטית סגורה לא תמיד עוזרת. האוטו צריך להיות מקובע למשהו מוצק - עמוד, יציקת בטון וכו' וכו'. להוסיף חטא על פשע - רוב חברות הביטוח לא אוהבות לבטח רכב שגם כל כך ישן וגם כל כך גניב, ואלה שכן - גובות פרמיות בשמיים.
3. שוטרים/טסטים/ניידות בדיקה. לסופאי יש אויבים מסוכנים משני צידי החוק - המדינה לא רק נותנת גב לגנבים, כבעל סופה, היא גם רודפת אותך ביומיום. לעבור טסט שנתי/חצי שנתי זה סרט רע ויקר - כל מכוני הרישוי ללא יוצא מין הכלל למדו את הפרינציפ והם מנוולים ומושחתים ברמות שאפילו אולמרט וחבריו יכולים ללמוד אצלם קורסי יסוד בחמדנות ובהתנהלות מושחתת. בלי להצדיק חלילה עבירות פליליות למיניהן והמבין יבין, כן מומלץ וכן מאוד חוקי להיעזר במוסכניק שמקושר במכון רישוי, שיכין את האוטו לטסט גם אם הוא במצב פיקס, ובעיקר לשלם לו משהו כדי שהוא ייקח אותו למסלול הבדיקה ולהבדיל ממך, הוא כן יקבל התייחסות עניינית והוגנת, יחסית.
ביומיום, כל שוטר הוא פוטנציאל לצרות - זה מתחיל מבדיקת רשיונות "תמימה" ונגמר בדו"ח על משהו שהוא מצא/המציא ובהורדה מהכביש. והם כבר ימצאו על מה.
ניידות הבדיקה של משרד התחבורע פחות נפוצות, אבל עלולות להפתיע - ואם חלק מהשוטרים בכל זאת ענייניים והגונים, הרי שאצל המנוולים האלה אתה לא יוצא בלי הורדה מהכביש.
שורה תחתונה
סופה זה הכי ג'יפ שיש ולא סתם אלא ג'יפ נפלא. פלטפורמה לשיפורים אינסופיים ויכולות שטח כמעט דמיוניות, אוטו עם אופי ייחודי ונשמה ענקית, ביצועים חזקים והמון סקס אפיל. אבל במציאות שלנו לא קל לחיות איתו כרכב יחיד. תעשה את החשבון שלך טוב טוב ואם אתה בכל זאת רוצה - ואפשר להבין - אל תשתמש בו ביומיום. שיחנה בבית, נעול למקומו, ויחכה לסופ"שים. שמור אותו לשימוש הראוי לו - טיולים בשטח.
ביומיום תרכב על קטנוע או שתיסע במכונית מיני קטנטונת ידנית וחסכונית. עדיף משומשת בת כמה שנים שתעלה לך בזול. עם כל ההוצאה וכאב הראש שבאחזקת שני כלי רכב, בטווח הארוך אתה תחסוך המון כסף.
בנוסף למה שדרור כתב , אולי שווה לשיקול סיקס אספנות משנות ה 80 ,עליות הטסט והביטוח נמוכות ,הכלים היותר שמורים גם בדרך כלל יראו אמינות שלא נופלת מסופה ( ובגלל הפשטות המכנית אפילו יותר ) והבונוס הכי גדול - הם הכי יפים ופחות גנבים מסופה .
הנושא הכואב היחיד זה הגבלות הנסיעה בבוקר בין 7 ל 9 והדלק .
אמנם במימדים הוא שליש מהסופה (הקצרה) אבל סמוראי ארוך יכול להיות ספרטני דיו ועדיין שפוי לשימוש יומיומי מבלי לרדת ברמת היכולת בשטח.
ב40-50 אש"ח אתה מרים רכב נהדר. הבאסה היחידה היא שיש ממנו רק בשנתונים 87-88, מה שאומר 2 טסטים בשנה ב3-4 שנים הקרובות.
ויטרה דור ראשון.
קינג קצר/ארוך
סוזוקי גימני
אם הדלק לא מפחיד - גראנד צירוקי
טרופר דיזל
יש די הרבה אפשרויות במחירים האלו...
50-60 ק"מ ביום בצריכת דלק ממוצעת אמיתית של 5-6 ק"מ לליטר = עלויות דלק אמיתיות של 2000-2500 שקל לחודש (רק ביומיום, לפני שטח וטיולים), אז שום רכב עם מנוע בנזין גדול לא מתאים לך. לא גרנד צ'רוקי ולא פאג'רו ולא טרופר ולא פוראנר ולא שום לנדרובר בנזין. יש אפשרות לפתרון מסוים בהתקנת מערכות גז - הדעות לגביהן חלוקות. יש כאלה שמרוצים וממליצים ויש אחרים שמזהירים לא להתפתות.
יש את אופציית הדיזלים היפניים. לא יודע מה תקציב הקניה שלך - אבל במחיר של סופה טובה יש לך יופי של פאג'רו Q למשל, חדש יותר בכמה שנים ועדיין יישאר לך הרבה עודף.
נכון, זה לא סופה. וגם אחרי ים של שיפורים זה עדיין לא יהיה סופה. מצד שני, הוא הרבה יותר נוח ומתורבת ואף סופה לעולם לא תהיה נוחה ומתורבתת כמו SUV יפני. זה רכב אמין בסה"כ והעיקר - 8-9 ק"מ לליטר סולר בממוצע. עדיין לא סמל החיסכון, אבל בהשוואה לסופה יהיה לך קצת יותר קל בתחנת הדלק.
אולי בא לך על טנדר דיזל יפני? רוב הכלים ממש שחוטים אבל המחירים שלהם זולים. 7-8 ק"מ לליטר בממוצע. המומלץ - טויוטה היילקס והוא גם הכי יקר בד"כ.
אם אתה שואל אותי? הכיוון שלך צריך להיות דגם כלשהו של סוזוקי - מסמוראי, דרך ג'ימני ועד גראנד ויטארה, בהתאם לתקציב שלך. כלים אמינים, מוכחים, עם אפשרויות שדרוג נרחבות, חסכוניים יחסית בדלק וידידותיים בשימוש יומיומי - החל מקלות בחנייה, דרך אמינות ואחזקה קלה יחסית וכמובן צריכת דלק שפויה. בחירה טבעית ונכונה לצעירים עם מגבלת תקציב.
סיקס אספנות יכול להיות מאוד אמין אבל...
צריך לזכור שזה רכב בן 30 ויותר.
ועל כן אם תרצה שיהיה אמין אתה חייב לשפץ אותו למשעי.
אחרת הוא יתנקם בך ובגדול.
רכב מתוחזק היטב שכל שבועים נוסע כמה עשרות קילומטרים (לפחות) יכול לגלות אמינות טובה.
רכב שלא נוסע רק בחגים ומועדים פעמים בשנה, מועד לפורענות (וזה נכון גם לסופות או כל רכב אחר יותר חדש)
דרור כאשר הסופות יגיעו לגיל הסיקסים אז נדבר מה יותר אמין סופה או סיקס...
הסופות כבר היום עברו את הגיל של הסיקסים בזמן שהיו אצלי.
סיקס 78' (CJ5) החל משנת 1990 ועד סוף 1994.
סיקס 89' (CJ8S) החל משנת 1997 ועד תחילת 1999.
סופה 95' מיולי 1999 ועד סוף יולי 2009
סופה 95' מספטמבר 2009 ועד היום.
ההבדל באמינות הוא שמיים וארץ. יום ולילה, מאדים ונגה.
אני מת על הסיקסים, אבל לא סמכתי עליהם אף פעם. כי לא היה טיול שלא קרה בו משהו. שנגמר בלי נזק כלשהו.
על הסופות תמיד סמכתי. אף פעם לא אכזבו אותי.
דרור תמיד רכב חדש הוא בעל פחות בלי ויראה אמינות גבוהה יותר , אבל סיקס שמתוחזק ומטופל טוב שוב לפי דעתי יראה אמינות טובה כמו כול סופה , ההבדל המשמעותי ביותר בן סופה וסיקס זה המנוע ומערכת ההובלה שלה ( והנלווים שלו ) לטוב ( כוח,עידון ) ולרע ( מחשבים , חיישנים ) לפי דעתי כול השאר די זהה .
מעטפת של סיקס עם רישוי אספנות, רכבת כוח של סופה, סגרנו את הפינה דרור ?