נתחיל בפירוטכניקה:
מי צייר?
מתי?
היכן?
באילו נסיבות?
באיזה ספר פורסם הציור?
מי חיבר את הספר?
נמשיך בעיקר:
מי האישה בציור?
מי התינוק?
היכן הם היום?
בין הפותרים נכונה תוגרל משואה
קובץ מצורף 99302
Printable View
נתחיל בפירוטכניקה:
מי צייר?
מתי?
היכן?
באילו נסיבות?
באיזה ספר פורסם הציור?
מי חיבר את הספר?
נמשיך בעיקר:
מי האישה בציור?
מי התינוק?
היכן הם היום?
בין הפותרים נכונה תוגרל משואה
קובץ מצורף 99302
משואה צוחקת?
אין צחוק בחידה הזו, לא שמחה או מצהלות,ציטוט:
נכתב במקור על ידי אומי5
רק עצב עמוק ותוגה אינסופית..........
אנסה
האסוציאציה הראשונה- מירה בן ארי הקשרית מקיבוץ ניצנים
התסכול- כנראה ניצנים הופקרה ביודעין במלחמת השחרור *
למה עכשיו : הקרב על ניצנים היה ב 7 ליוני 1948 ,
באחד מעיתוני סופ-השבוע , התפרסמו המכתבים של מירה
אפשר לראות את המקום בו נפלה (נרצחה בדם קר) מירה כשמגיעים ללאתר ניצנים (בית הספר שדה ליד היישוב ניצן)
במקום גם אתר להנצחת הלוחמת העבריה.(מומלץ לבקר)-פרטים ברשת.
מקום נפילת מירה מצוין ע"י סלע ענק עם כיתוב בצד המזרחי של האתר .
כניסה חופשית - שמרו על הנקיון.
* סיפור ניצנים במלחמת השחרור מסופר בספרו של רם אורן "המטרה תל-אביב"
והמון מחקרים/מאמרים/דעות ברשת.
אם לא לזה התכוון "המשורר"- לפחות נתתי קריאת כיוון לפרשיה מרתקת מתולדות הארץ הזאת
אני ממשיך בכיוון של אומי והולך אחורה בזמן ומזרחה במרחב.
האם זו המשפחה שבציור?
קובץ מצורף 99494
חוזר בי... סיפור אחר.
Sent from my GT-I9301I using Tapatalk
http://images.tapatalk-cdn.com/15/06...4c4d4ced36.jpg
התשובה לא באינטרנט, אלא אצלי על השולחן. נקרא בניחותא במהלך השבת.
Sent from my GT-I9301I using Tapatalk
נמרוד, שאפו שאיתרת את הספר וההקשר.
עצוב, עצוב שממש בשנים האחרונות ההיסטוריה העכשווית שלנו סיפקה לנו סיפור דומה אם לא זהה.
נקווה שהסיום יהיה שמח יותר.
אכפת לכם להסביר למי שלא קרא את הספר או יודע על מה אתם מדברים?
הספר הוא "אל משואות לכיש", כתבה אותו רבקה גובר, "אם האחים" מכפר אחים, שני בניה שנפלו במלחמת השחרור. זה החלק הראשון של החידה. מי בדיוק הדמויות באיור, בשביל זה צריך להמשיך קצת יותר.
Sent from my GT-I9301I using Tapatalk
רבקה גובר מכונה אם הבנים ולא אם האחים...ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
היתה לי תחושה שהחידה קשורה אליה בגלל טון החידה ובגלל הקרבה לשואל אבל לא הכרתי את הספר.
זו חידה כמעט בלתי אפשרית למי שלא מכיר את הספר גם אם הוא מכיר את הסיפור.
נמרוד, פיצחת לבד או שקיבלת את הספר היום?
שרשור שמשתלב עם השרשור שלי על מזרח חבל לכיש (חם. חם אוי כמה חם למה שלא נתרענן...)
קצת תוספות לנושא שהועלה כאן,
אם כי את הקרדיט ל"פתרון" החידה ניתן לגולש PW שהעלה אותה !
בהקשר לרבקה גובר "אם הבנים" (אני גדלתי על המיתוס שלה), אני מצרף חלק ממכתב ששלח לה של דוד בן גוריון
...מרגע שקראתי דבריך ב"ספר האחים" ידעתי שקמה לנו אֵם גדולה בישראל... אִם אמהות כמוך יש בישראל – נוכל לפגוש עתידנו בלב שקט.
אני מצרף מפה וקצת דברי הסבר על היישובים החדשים שמוקמים באזור חבל לכיש המזרחי
קובץ מצורף 99504
קובץ מצורף 99505
לנועזים- ממליץ לעלות רגלית לתל בית מירסים * (יש 2 מפרצי חנייה בכביש לרכבים, טיפל'ה דרומית לתל)
כמובן שרצוי להגיע עם ארכיאולוג או מורה דרך המכיר את הנושא/מקום.
מכל מקום כדאי לעשות שעורי בית !-יש ברשת הרבה חומר (ממכר)
* לעלות דרך האורן הגדול הבודד-יש שביל עיזים ממפרץ החניה. דרך אגב- האורן הגדול (יחידי ששרד) היה חלק מחורשה שניטעה בכל אתר היסטורי חשוב בו נערכו חפירות בזמן המנדט , ע"י "אגודת האילנות" וממשלת המנדט (דוגמא- תל מגידו)
תמונת האורן הגדול
קובץ מצורף 99506
ואל הנוף מזרחה מ ראש תל בית מירסים (הגדר היא גדר המערכת/הקו הירוק) אנו רואים מעבר לגדר שרידי יישוב עתיק (וחדש)כן כמה מערות קבורה- סליחה על איכות התמונה, ככה זה מ G3-השאר יצאו יותר גרועות.
קובץ מצורף 99507
בועז את הספר חיפשתי, מצאתי ושאלתי בספרייה.
Sent from my GT-I9301I using Tapatalk
מסיר את הכובע בפניך.
כבוד גם ל PW שמעלה למודע סיפור עצוב על אישה מרשימה שסיפורה השפיע על רבים וקצת אולי נשכח.
PW,
תודה על החידה שהציפה סיפור חיים מעניין.
אין לי אלא להצדיע לנמרוד.
כבוד, שאפו!
אבל,
תם ולא נשלם, יען כי חסרים כמה פרטים, העיקריים שבהם הם כמובן זהות הדמויות בציור.
אוסיף עוד ואומר, כרמז סופי, כי המשואה שתוענק לפותר נכונה אינה קשורה לספר המדהים שבו מופיע הציור אלא לאירוע אחר לחלוטין.
בהצלחה!
PW
על החלק הטכני ענינו - הצייר הוא אבא פניכל,שאייר את הספר "אל משואות לכיש" של רבקה גובר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי PW
אני תקוע. אמנם הספר בידי, לא קראתיו אך עיינתי בו ארוכות, ואת התשובה לשאלה מי בדיוק הדמויות בציור, אני לא מוצא. האיור לא נראה קשור ישירות לטקסט שסביבו. לפני שאני מוותר, אני מבקש רמז פשוט מPW - האם המפתח לפתרון כולו בידי (כלומר, בספר), או שיש מקור נוסף?ציטוט:
נמשיך בעיקר:
מי האישה בציור?
מי התינוק?
היכן הם היום?
אנחנו מתקדמים יפה!
לשאלתך: להלכה, כל שאתה צריך כדי להגיע לפתרון - נמצא לפניך.
למעשה, זה כנראה על גבול הבלתי אפשרי גם לחוקר חרוץ ויסודי כמוך....
על כן אני מצרף עוד רמז מאיר עיניים, להמשך עיון וחקירה:
ועוד אוסיף, כי בין הפותרים נכונה יוגרל קנקן שמן...
קובץ מצורף 99671
הרמז סגר את העניין.
הגיבור הטראגי הוא אמציה אבודרם, הבן הראשון של מושב אמציה, שכצנחן הדליק משואה ביום העצמאות הל"ב, ושנתיים אחר כך נפל בלבנון.
גילוי מערכת המסתור מערות חזן ליד אמציה נזקף בין היתר לזכותו.
האיור של האם והתינוק מופיע בפרק האחרון והמסכם בספרה של רבקה גובר, המתאר את ישובי הספר החדשים על גבול חברון. למעשה הוא מופיעה ממש בעמוד הדן באמציה, ובהחלט הגיוני שנושא הציור הוא הבן הראשון של המושב ואימו, אם כי זה לא מצוין מפורשות.
התמונה ממערת חזן.
* ראיתי שנמרוד כבר רשם...
שאפו נמרוד.
אתה רציני ויסודי!
אתה כנראה צודק לפי יום הולדתו ותאריך פרסום החידה והמשואה שהדליק ביום העצמאות ה 32...
http://www.zanhanim.org.il/info/n_show.aspx?id=31217
מ.ש.ל.ציטוט:
נכתב במקור על ידי נמרוד
(גם על הפתרון המושלם וגם על יכולות החקירה שלך. כבוד! שאפו!)
המדינה שלנו מלאה בגיבורים טראגיים. אני לא ציני.
.....ציטוט:
החוש השישי והבן הראשון
מאת: אולגה אבודרום
מלחמת יום הכפורים בעלי, שלושת ילדי ואני התארחנו בבית שמש. כבר בערב, שעות ספורות מתחילת הצום , חגו מעלינו מטוסים, השתוממנו ,מה זה מטוסים בערב כזה ?
אנחנו הורים לשני בנים ובת . היו ילדים. הבן האמצעי החליט לבקר בבית אחר של המשפחה בצד השני של העיר בית שמש .
בחוץ התקהלו אנשים ומיד נשמעו אזעקות , התחלתי לבכות רציתי מיד שיביאו לי את בני, היה לי פחד שננותק. בני הגיע תודה לאל ומיד התבקשנו להכנס לבית הכנסת.
המראה היה נורא אנשים עם טליתות על הכתפיים , נשים בכו, אוטובוסים שאספו גברים כדי להסיע אתם לאי שם.
התעקשתי שילדיי יאכלו ,שיפתחו את הצום מי יודע מתי נאכל. נסיתי לדחוף בכוח פרוסת לחם לפה של אמציה בני בכורי , הוא סירב בכל תוקף , לא רצה לשבור את הצום.
בתוך בית הכנסת היה תוהו ובוהו. בכי , צעקות ,תפילות . בעלי ילדי ואני חזרנו לביתינו במושב אמציה בחבל לכיש.
למחרת ביום ראשון אחת הנשים ילדה תאומות בבה"ח ברזילי . היינו חמישה חבר'ה שנסענו לבקר אותה. הגענו לבה"ח ובחוץ חיכה צוות של רופאים. אני לא יכולתי לצאת מהרכב , קפאתי במקום , הרגליים מיאנו לזוז. שאר האנשים שהיו איתי ברכב האיצו בי לצאת.
בתוך חמש הדקות ההן בשעה 3.49 ראיתי בדמיוני תמונה שהייתה ממש חיה, של מישהו במצב לא טוב , שקרה איתו משהו. ועדיין לא ידעתי שהוא נקרא למילואים שבוע לפני באחד המעוזים בתעלה . יצאתי מהרכב , הסתכלתי על השעון ואמרתי זהו דוד גיסי בטוח משהו לא טוב .
הימים חלפו. כבר ידענו מי המגויסים במשפחה. כל שעשיתי זה היה תפילות...
שבוע אחרי פרוץ המלחמה. באחד הבקרים ראיתי בדמיוני כשאני ישנה-ערה, את גיסי כשהוא פצוע וחבוש ובנים ולא נים, אני שואלת אותו "דוד אתה רוצה שאמסור למשפחה שאתה פצוע?" והוא הינהן בראשו לאות כן. תוך התמונה הזו, בני בכורי לא ידע שאני ערה, רק ללא כוחות לצאת מהמיטה. פתאום הוא מבשר לי שחמותו של דוד התקשרה והודיעה שדוד פצוע ונפל בשבי . הדבר ממנו פחדתי לאורך כל הזמן.
ארבעים יום אחרי תוך שדברתי בטלפון עם גיס אחר מצאתי את עצמי מודיעה לו שבשבת הקרובה דוד יהייה איתנו. בעלי הסתכל עלי בתדהמה, ושאל "מאיפה לך ידיעות כאלה?" תוך כדי שאני אומרת לו שאיני יודעת למה אמרתי את זה, השדרן אריה אורגד מודיע שהשבויים הראשונים יגיעו כבר ביום חמישי, וכך היה. גיסי הגיע ביום שישי כשאני דברתי על שובו ביום רביעי ,יומיים לפני.
חלפו שנים, מלחמת לבנון הראשונה פורצת, שני בני מגויסים. הבן השני בגזרה המזרחית. בני הבכור בגזרה המערבית. בני בכורי אמציה נפל במלחמת לבנון...
אמציה היה הבכור של מושב אמציה (מושב אמציה היה האחזות נחל ,אחרי זה נהפך למושב אזרחי ) והבכור שלנו ועל כן נקרא על שם המושב .
אמציה התגיס לחיל האויר, הייה בקורס טיס שש-עשרה חודשים ומשם עבר לסיירת הצנחנים, עבר קורס קצינים, הדריך שני מחזורים בבית ספר לקצינים וחזר לסיירת.
אמציה בתור הבן הבכור של מושב אמציה, התכבד להדליק המשואה לכבוד יום העצמאות הל"ה למדינת ישראל ועשרים וחמש שנים להקמת חבל לכיש בו נמצא המושב.
בי"א באדר חניכי ביתר מקיימים צעדה על שם אמציה אבודרם ומקיימים טקס ליד האנדרטה של הגבור יוסף טרומפלדור .
מאחלת שנה טובה וגמר חתימה טובה לכל עם ישראל ולכל יהודי באשר הוא.