ריתוך נירוסטה במיג - באיזה גז ?

שלום לכולם,

התגובות ברשת חלוקות לגבי סוג הגז המתאים לריתוך הזה.
חלק אומרים שרק Tri-Mix עובד כמו שצריך, וחלק אומרים שגם 98%ar - 2%co2 סוחב בסדר גמור.
כאשר אלו המובילות מבין שאר התערובות האפשריות...
(ניסיתי לעשות זאת עם 100% ארגון, תחסכו את הניסיון זה עובד ממש קקה, עם 100% CO2 מאבדים את העמידות לקורוזיה).

אני לא מחפש ריתוכים פוטוגנים, בשביל זה יש לי רתכת TIG.
אני מחפש את הפונקציה הזאת במיג בשביל ריתוכי אחזקה על נירוסטה דקה (1.5 מ"מ לרוב) שצריכים להיות אחידים ופשוט להחזיק.
לרוב במקומות שהגישה אליהם בTIG נוראית (ניסיתם פעם לרתך פינה בטיג בתוך אמבט של מדיח כלים תעשייתי?.....אז כאלו), או שאני מחפש תיקון מהיר ביד אחת תוך מיקום האובייקט ביד השניה.

בפורום מצאתי רק התייחסות של נטע מ-מ.ב.

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי Neta

בהמשך למה שעידו רשם :
לריתוך ברזל - co2 נקי. (ואז ווסת co2 מתאים )
לריתוך נירוסטה - תערובת 98% ארגון , 2% co2. (ואז אתה צריך ווסת ארגון וכמובן סליל נירוסטה)
לריתוך אלומיניום - ארגון נקי (חשוב לדרוש ארגון נקי ברמת 99.999% - בשפה המקובלת בשוק זה נקרא ארגון חמש תשיעיות וזה חשוב לאיכות הריתוך) . כפי שעידו רשם לריתוך אלומיניום נדרשים אביזרים נוספים כמו ווסת ארגון, ידית אחרת קצרה יותר ושמורכב בה ליינר טפלון ולא ברזל, גלגלי הזנה בחתך U , סליל אלומיניום וכדומה.
נטע

---

ראיתי את התהליך הזה (מיג נירוסטה) נפוץ בארץ בבניית מרכבים למשאיות לאחרונה, אבל בגלל שאני חמור, לא עצרתי לשאול מי נגד מי.
מה דעתכם ?

תודה
ים

מנסיון - מיג לנירוסטה כמו שנטע כתב
גם התוכנית הספציפית במכונה שלי (מילר MPI220 ) דורשת את הגז הזה בפולס ולא בסינרגטי (למיטב זיכרוני ( הייתי קם לבדוק אבל היא ללידי כרגע))
השאלה אם המכונה שלך תומכת בפולסים?
הנסיון שלי היה בעיקר (אבל לא רק) על נירוסטה בעובי 10 מ"מ ולא על 1.5 ממ במכונה של קמפי , עם תוכנית מתאימה ודאבל פולס

המכונה שלי בעיקר תומכת בי רגשית אחרי ימי עבודה ארוכים ומייגעים, איזה פולס ואיזה נעליים, זאת MIG200 של Jasic.
למה צריך פולס באופן מיוחד בנירוסטה ?

ים שלום

אני עובד עם המיג שלי בגז מעורב (כן מה לעשות צריך ווסת) 98% AR ו הפתעה 2% חמצן.
החוט הוא או 308 או 316
אין שום בעיה לרתך גם עם 2% CO2

זה ריתוך כמעט יום יומי פה ולא חייבים פולס למרות שזה מקל מאד את הריתוך

אהלן ארנון,

איזה ווסת צריך לשימוש הזה (חמצן או co2) ?
מה עדיף לקנות לניסוי ראשון ?
יש צורך בנהלי בטיחות שונים בתערובת עם החמצן ?

תודה

ים אתה צריך ארגון עם 2% חמצן ווסת של ארגון ( למה זה מגיע בבלון ארגון ודרך הגב אין הבדל בין סוגי הווסתים למעט ההתאמה שלהם לתבריג בברז הבלון ) המיקס יקר וסתם .
בכדי להוזיל את המנה קח בלון ארגון עם ווסת , קח בלון חמצן עם ווסת צינור קצר מכול ווסת שבקצה שלו שסתום אל חוזר אחרי זה חיבור "Y" וממנו צינור לרתכת את הווסתים מכוונים לפי כמות ה - % שאתה רוצה , זה עובד מעולה ואין צורך להחזיק בלונים של מיקס כזה או אחר כמובן שניתן לעשות בשיטה הזו איזה מיקסים שרוצים ובאחוזים משתנים



עידו

למשל :

https://www.youtube.com/watch?v=Gvk8rH05ADU

עידו - מה סדר הגודל למחירים למיקס ?
כי אני רואה הרבה חסרונות למשחק הזה עם 2 בלונים, במיוחד ברתכת ניידת.
בכמות הקטנה שאני מרתך אולי זה ישתלם...

רק עלות של בלון זה 1200 עד 1500 ש"ח , המיקס עצמו אין לי מושג .
אבל במקרא כמו שאתה מציג לייצר מיקס לבד זה פתרון קלאסי , בלון חמצן +ווסת יש לך בלון ארגון +ווסת יש לך מה שחסר זה כמה מטרים של צינור בנדים שסתומים אל חוזרים "y" אחד וזהו .
אצלי על כל ווסת יש חיבור מהיר ( כמו של אוויר אבל קטן יותר ) ואז אני מחבר איזה מערכת של מיקס / גז גיבוי וכו' שאני רוצה .


עידו

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

תשמע...זה מעניין מה שאתה אומר כי כרגע יש לי 2 בלונים גדולים, ארגון וCO2, ושניהם גם די מלאים.

זה יאפשר לי להחזיק את שניהם בנפרד כל אחד לשימוש שלו, ובנוסף 75/25 (C25) ואת ה98/2 עם הפד"ח.
השאלה האם זה אכן באמת ניתן לכיוונון בדיוק מספיק....
אני מאמין שאם אתה עושה את זה אז מדובר על סטאפ טוב.

קודם נבדוק האם המיקס באמת שחיטה.

תודה.

כן ניתן לכוון מעולה רק צריך ווסת עם flow meter ולא אלו עם השעון .



עידו

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי kd2

המכונה שלי בעיקר תומכת בי רגשית אחרי ימי עבודה ארוכים ומייגעים, איזה פולס ואיזה נעליים, זאת MIG200 של Jasic.
למה צריך פולס באופן מיוחד בנירוסטה ?

---

המכונה של ג'סיק , אם אני זוכר נכון אפילו לא תומכת בריתוך סינרגטי - מה שאומר שאתה צריך לכוון שם 3 פרמטרים שונים
מהירות החוט , אמפרז'(זרם) וולטאז' (מתח).
ריתוך בפולס אומר בעקרון שהקשת החשמלית היא בגלים מרובעים, כאשר הגל העליון נקרא "זרם שיא" , הגל התחתון נקרא "זרם בסיס" וביניהם יש "זרם ממוצע, מחזוריות הפולס מחולקת ל2 - משך הפולס (הזמן שבו מתקיים זרם השיא) וזמן הקירור (הזמן בו מתקיים זרם הבסיס).

עד כאן החפירה - עכשיו מה זה נותן לך ?
אתה הצהרת על שני פרמטרים שדורשים התייחסות שונה בעבודת הריתוך שלך :
1- נירוסטה
2- פחים דקים עד 1.5 מ"מ

נירוסטה כמו אלומיניום וכמו מתכות נוספות מכוסה בתחמוצת שבריתוך רגיל (מיג או אלקטרודה) מונעת חדירה נכונה של חומר הרתך , מתערבבת בהתכה ועלולה לגרום להפרדות של החלקים לאחר זמן מה . הפתרון הוא לכרסם/ לשייף את אותה תחמוצת או להשתמש במסיר יעודי ( שאגב תחזור אחרי 24 שעות)
או... לעבוד עם רתכת פעימות (פולס) מכיוון שהטיפה שנוצרת בזמן הריתוך כאילו יורה את עצמה ויוצרת אנרגיה קינטית שעוזרת לפרוץ את השכבה/קרום של אותה התחמוצת הידועה לשימצה הא הא

מכיוון שבריתוך הפולס יש את זמן הקירור (שהוא יכול להיות ארוך יותר ממשך הפולס) , אפשרי מאד לרתך פחים דקים מאד בריתוך רציף ע"י כיוון נכון של המכונה. דומה מאד לריתוך בפיקים בשביל לא לשרוף את הפח, רק הרבה הרבה יותר מהר (אי אפשר לראות את זה בעיניים )

אגב - ריתוך בפולס מחייב תערובות ולא CO2 בלבד

לגבי התערובות
התערובת שארנון (המאסטר) משתמש בה (ארגון + 2% חמצן) היא תערובת אשר מאפשרת הגברת הבעירה ובדר"כ נועדה לריתוך פלדות כמו שיריון, ואם הוא מרתך איתה נירוסה עדיין צריך להסיר את שכבת התחמוצת מעליה במידה ולא עובדים עם פולס (על כל השמות שלו)

את שיטת העירבוב של עידו מעולם לא ניסיתי אבל אני מניח שלאם אתה אמור להתנייד עם הרתכת (לבית הלקוח) זה קצת פחות נוח

כמו שעידו רשם הווסתים שונים בעיקר בתבריג שלהם לבלון אבל ישנם מתאמים - אני למשל משתמש בווסטים של CO2 עם מתאם לבלוני ארגון . עם חמצן אני עובד רק עם הברנר ולו יש וסת משל עצמו.

לגבי המחירים

לרכוש בלון 20 ליטר ובלון 40 ליטר עלה לי בערך אותו הדבר 1600 ש"ח , אבל אני חושב שקצת דפקו אותי עם ה20
מילוי של ה20 ב85/15 עולה לי 200 כולל מעמ ואת ה40 ב 80/20 בערך 350 שח כולל ואני בטוח שיש יותר זולים פשוט נוח לי עם הספק .

שוב סליחה על החפירה אבל זה הפירוט הכי קצר שאני יודע להסביר את זה
מקווה שעזרתי , ואם בא לך להרגיש מה זה פולס אתה מוזמן מתי שתרצה בכיף

הסבר ממש מלא פרטים חלקם נכונים וחלקם לא .
אין לי זמן הבוקר עם תרצו אני ינסה לעשות סדר בבלגן




עידו

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי עידו לוריה

הסבר ממש מלא פרטים חלקם נכונים וחלקם לא .
אין לי זמן הבוקר עם תרצו אני ינסה לעשות סדר בבלגן




עידו

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

---

רוצים

רוצים זה רבים אתה יחיד [emoji12]
בערב יהיה לי זמן אני ישב לכתוב .



עידו

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי עידו לוריה

הסבר ממש מלא פרטים חלקם נכונים וחלקם לא .
אין לי זמן הבוקר עם תרצו אני ינסה לעשות סדר בבלגן




עידו

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

---

אנוכי אני ועצמי מאד נשמח להשכיל . תמיד :)

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי YosSima

המכונה של ג'סיק , אם אני זוכר נכון אפילו לא תומכת בריתוך סינרגטי - מה שאומר שאתה צריך לכוון שם 3 פרמטרים שונים
מהירות החוט , אמפרז'(זרם) וולטאז' (מתח).
ריתוך בפולס אומר בעקרון שהקשת החשמלית היא בגלים מרובעים, כאשר הגל העליון נקרא "זרם שיא" , הגל התחתון נקרא "זרם בסיס" וביניהם יש "זרם ממוצע, מחזוריות הפולס מחולקת ל2 - משך הפולס (הזמן שבו מתקיים זרם השיא) וזמן הקירור (הזמן בו מתקיים זרם הבסיס).

עד כאן החפירה - עכשיו מה זה נותן לך ?
אתה הצהרת על שני פרמטרים שדורשים התייחסות שונה בעבודת הריתוך שלך :
1- נירוסטה
2- פחים דקים עד 1.5 מ"מ

נירוסטה כמו אלומיניום וכמו מתכות נוספות מכוסה בתחמוצת שבריתוך רגיל (מיג או אלקטרודה) מונעת חדירה נכונה של חומר הרתך , מתערבבת בהתכה ועלולה לגרום להפרדות של החלקים לאחר זמן מה . הפתרון הוא לכרסם/ לשייף את אותה תחמוצת או להשתמש במסיר יעודי ( שאגב תחזור אחרי 24 שעות)
או... לעבוד עם רתכת פעימות (פולס) מכיוון שהטיפה שנוצרת בזמן הריתוך כאילו יורה את עצמה ויוצרת אנרגיה קינטית שעוזרת לפרוץ את השכבה/קרום של אותה התחמוצת הידועה לשימצה הא הא

מכיוון שבריתוך הפולס יש את זמן הקירור (שהוא יכול להיות ארוך יותר ממשך הפולס) , אפשרי מאד לרתך פחים דקים מאד בריתוך רציף ע"י כיוון נכון של המכונה. דומה מאד לריתוך בפיקים בשביל לא לשרוף את הפח, רק הרבה הרבה יותר מהר (אי אפשר לראות את זה בעיניים )

אגב - ריתוך בפולס מחייב תערובות ולא CO2 בלבד

לגבי התערובות
התערובת שארנון (המאסטר) משתמש בה (ארגון + 2% חמצן) היא תערובת אשר מאפשרת הגברת הבעירה ובדר"כ נועדה לריתוך פלדות כמו שיריון, ואם הוא מרתך איתה נירוסה עדיין צריך להסיר את שכבת התחמוצת מעליה במידה ולא עובדים עם פולס (על כל השמות שלו)

את שיטת העירבוב של עידו מעולם לא ניסיתי אבל אני מניח שלאם אתה אמור להתנייד עם הרתכת (לבית הלקוח) זה קצת פחות נוח

כמו שעידו רשם הווסתים שונים בעיקר בתבריג שלהם לבלון אבל ישנם מתאמים - אני למשל משתמש בווסטים של CO2 עם מתאם לבלוני ארגון . עם חמצן אני עובד רק עם הברנר ולו יש וסת משל עצמו.

לגבי המחירים

לרכוש בלון 20 ליטר ובלון 40 ליטר עלה לי בערך אותו הדבר 1600 ש"ח , אבל אני חושב שקצת דפקו אותי עם ה20
מילוי של ה20 ב85/15 עולה לי 200 כולל מעמ ואת ה40 ב 80/20 בערך 350 שח כולל ואני בטוח שיש יותר זולים פשוט נוח לי עם הספק .

שוב סליחה על החפירה אבל זה הפירוט הכי קצר שאני יודע להסביר את זה
מקווה שעזרתי , ואם בא לך להרגיש מה זה פולס אתה מוזמן מתי שתרצה בכיף

---

טוב הערב הגיע מוקדם היום :) למען האמת כבר בבוקר זה היה נראה כמו ערב :rolleyes:

סינרגיה = שיתוף פעולה אפקטיבי , הרתכות שמשתמשות בטכנולוגיה זו מכילות "תוכנות " קבועות לחומרים שונים כתלות בעובי של החומר / סוג גז וכו' ( יש בהן אופציה למשחק פרמטרים ).
פולסים = המונח הכי קרוב שיכול להסביר לכם מה זה : מאותתים של רכב , ויוסי מבלבל את זה עם סוג הזרם AC/DC שאין קשר בכלל בין סוג הזרם לריתוך בפולסים וכן אפשר לרתך בפולסים גם ב – AC וגם ב – DC , ריתוך ב – MIG הוא בזרם DC , שימוש בפולס או בדבל פולס נועד לכמה דברים כמו חומר דק דופן , ריתוך אלומיניום , יופי ( עם קשקשים או בלי ) וכו' .
נירוסטה = להבדיל מאלומיניום לא תמיד מכוסה בתחמוצת ( תלת-תחמוצת הכרום (Cr₂O₃)) זה תעליך לא טבעי בנירוסטה ונועד להגנה עליה מפני קורוזיה מה ניקרא "פסיבציה" לאמור להפוך אותה לפסיבית תהליך זה מושג באלקטרו פוליש או בפסיבציה בטבילה או בפסיבציה עם ג'ל.
באלומיניום התחמוצת שלו נוצרת תמיד ומיד = תהליך טבעי ( ליטוש אלומיניום מוריד את התחמוצת שלו אבל מיד היא מתחילה להתפתח שוב וזה תהליך שממשיך לנצח ) החלק הטוב בסיפור הזה שזה גם מה שמגן על האלומיניום מפני ..... התחמצנות .
בנירוסטה אין שום בעיה עם התחמוצת שלה במהלך הריתוך ( בשום סוג של ריתוך ) הריתוך בפולס בנירוסטה ב – MIG נועד להקל על תהליך הריתוך לגרום לו להיות יפה אבל לא מחויב ( תזכרו אנחנו עדיין מרתכים בזרם ישר - DC )
באלומיניום בריתוך ב – MIG אנחנו עדין בזרם ישר – DC וגם כאן לא חובה לעבוד עם פולס או דאבל פולס למרות שזה יותר קריטי מאשר בנירוסטה , בריתוך אלומיניום ב – TIG הסיפור שונה לגמרי ( ובעבר הסברתי פה באתר את זה ) וכנראה מכאן נובע הבלבול של יוסי .
מקווה שעברתי על הכול עם יש עוד שאלות .... תפסיקו להיות קמצנים ותגיעו לקורס .




עידו


נ.ב : כמה אחוזי כרום יש בנירוסטה 316 וכמה אחוזי ברזל ? ואיך היא לא מגנטית ?
הראשון שפותר נכונה מקבל שעור פרטי של שעה וחצי אצלי בסדנה
ובלי גוגל .

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי עידו לוריה

טוב הערב הגיע מוקדם היום :) למען האמת כבר בבוקר זה היה נראה כמו ערב :rolleyes:

סינרגיה = שיתוף פעולה אפקטיבי , הרתכות שמשתמשות בטכנולוגיה זו מכילות "תוכנות " קבועות לחומרים שונים כתלות בעובי של החומר / סוג גז וכו' ( יש בהן אופציה למשחק פרמטרים ).
פולסים = המונח הכי קרוב שיכול להסביר לכם מה זה : מאותתים של רכב , ויוסי מבלבל את זה עם סוג הזרם AC/DC שאין קשר בכלל בין סוג הזרם לריתוך בפולסים וכן אפשר לרתך בפולסים גם ב – AC וגם ב – DC , ריתוך ב – MIG הוא בזרם DC , שימוש בפולס או בדבל פולס נועד לכמה דברים כמו חומר דק דופן , ריתוך אלומיניום , יופי ( עם קשקשים או בלי ) וכו' .
נירוסטה = להבדיל מאלומיניום לא תמיד מכוסה בתחמוצת ( תלת-תחמוצת הכרום (Cr₂O₃)) זה תעליך לא טבעי בנירוסטה ונועד להגנה עליה מפני קורוזיה מה ניקרא "פסיבציה" לאמור להפוך אותה לפסיבית תהליך זה מושג באלקטרו פוליש או בפסיבציה בטבילה או בפסיבציה עם ג'ל.
באלומיניום התחמוצת שלו נוצרת תמיד ומיד = תהליך טבעי ( ליטוש אלומיניום מוריד את התחמוצת שלו אבל מיד היא מתחילה להתפתח שוב וזה תהליך שממשיך לנצח ) החלק הטוב בסיפור הזה שזה גם מה שמגן על האלומיניום מפני ..... התחמצנות .
בנירוסטה אין שום בעיה עם התחמוצת שלה במהלך הריתוך ( בשום סוג של ריתוך ) הריתוך בפולס בנירוסטה ב – MIG נועד להקל על תהליך הריתוך לגרום לו להיות יפה אבל לא מחויב ( תזכרו אנחנו עדיין מרתכים בזרם ישר - DC )
באלומיניום בריתוך ב – MIG אנחנו עדין בזרם ישר – DC וגם כאן לא חובה לעבוד עם פולס או דאבל פולס למרות שזה יותר קריטי מאשר בנירוסטה , בריתוך אלומיניום ב – TIG הסיפור שונה לגמרי ( ובעבר הסברתי פה באתר את זה ) וכנראה מכאן נובע הבלבול של יוסי .
מקווה שעברתי על הכול עם יש עוד שאלות .... תפסיקו להיות קמצנים ותגיעו לקורס .




עידו


נ.ב : כמה אחוזי כרום יש בנירוסטה 316 וכמה אחוזי ברזל ? ואיך היא לא מגנטית ?
הראשון שפותר נכונה מקבל שעור פרטי של שעה וחצי אצלי בסדנה
ובלי גוגל .

---

טוב , הערב שלי הגיע קצת יותר מאוחר משלך (ומהתכנון שלי) :) ובכל זאת ההתייחסות שלי לדברים שכתבת-

ראשית אני מאד מכבד אותך ואת מה שאתה כותב ולא מטיל לרגע ספק במקצועיות ובנסיון שלך

הסיבה שאני כותב את זה היא שבתגובתך אתה טוען פעמיים שאני מבלבל ומתבלבל, וברשותך אגיב כאן באופן יותר מפורט

1 -לגבי רתכת סינרגטית - אתה הסברת את אותו הדבר רק מהכוון ההפוך
2- פולסים - לא התבלבלתי לרגע בין AC לDC לAC/DC . יותר מזה , אפילו לא הזכרתי את הנושא הזה וכשאני קורא שוב את מה שכתבתי אני יכול לנחש שאתה התבלבלת בין זרם חילופין לבין התיאור של גל הפולס שתיארתי. (אני אוסיף את הסכימה של הגל מכיוון שאם אתה התבלבלת, אז כניראה שלא הייתי ברור מספיק)
3-ריתוך בפולס נועד לקצת יותר ממה שרשמת (לדוגמה: ראה ערך SPEED ARC שהיא תוכנית פולס קצת שונה של חברת LORCH) אבל מכיוון שנסיתי לתמצת את ההסבר , לא ראיתי לנכון לרדת לרזולוציה כזו , אלא באמת לעזור.
4- פסיבציה בנירוסטה - ישנם סוגים שונים של פלדת אל חלד ובאמת לא לכולם צריך להוריד את שיכבת הפסיבציה לפני הריתוך (ב316 שזה כנראה הפלב"מ שממנה עשוי אמבט המדיח שיָם מרתך, לא צריך ולא מחייב ריתוך בפולס, פשוט יותר אפקטיבי וחסכוני). אבל זה לא נכון שבכולם תהליך הפסיבציה הוא לא טבעי. להיפך ברגע שהכרום הנמצא בסגסוגת בא במגע עם האויר, מצתרף לכרום המשולש הקדוש של החמצן ומיד נוצרת שכבת ה"תלת" שהזכרת.
5 - לגבי הבילבול שלי עם ההסבר שלך על הטיג - אני כמעט ולא מרתך בטיג וגם כשכן זה בצורה חובבנית ביותר. נכון שהייתי רוצה להיות יותר בקיא במלאכה אבל אני לא יכול להתפנות לזה בתקופת החיים הנוכחית שלי . חוצמזה אני לא זוכר שקראתי את הפוסט הספציפי שלך שבו הסברת על הנושא.

עד כאן זו דעתי מתוך הידע האישי שלי שנרכש ע"י נסיון (לא כ"כ ותיק) ולימודים (לא התקמצנתי :p) ומספרות מקצועית שרכשתי, וכל אחד כאן יכול לגגל או לבדוק בעצמו אם אני מבלבל ומתבלבל.
הייתי שמח אם בפעם הבאה תכבד אותי קצת יותר בתשובה שלך, ובכך תוכל לטעון שאתה חושב (או יודע) אחרת ולא תצעק שאני טועה ומטעה . ככה גם נוכל לשמור על דיון ענייני למען הדורות הבאים וגם לא תפגע בטעות באופציה לפרנסה של אדם אחר

רוב הדברים שנכתבו בשתי ההודעות האחרונות (שלך ושלי) לא עוזרות באמת לקהילה של ג'יפולוג שברובה רוצה לרתך ברזלים לג'יפ ונשמעת יותר כמו "אני יודע יותר" (לכן הפירוט הקצר ביותר שיכולתי להעביר בהודעה המקורית) ומי שרוצה באמת להכנס לתחום הריתוך וללמוד אותו לעומקו יכול להתקשר אליך ולהזמין מקום בקורס הקרוב.

אני בטוח שבתחום הריתוך יש לך יותר ידע ונסיון ממני (אני גם חושב שאתה יותר זקן ;) ) ועם כל הכבוד לבעלי מקצוע ברמה שלך , אני לא חושב שראוי לקדם את המכירות שלך ע"י טענה שהאחר טועה במיוחד כאשר כל מה שכתבתי נכון . תפסיק להיות קמצן , תן צלצול לסביון ותתחיל לפרסם כאן:cool: . אולי אם הייתי יודע שאתה מעביר קורסים הייתי מגיע אליך ללימודים...

לסיכום

תודה לך על ההתייחסות למה שכתבתי
בעיקר תודה על כך שגרמת לי לחזור על החומר ולבדוק שוב (פעמיים)את הידע שלי
אני עדיין שומע AC/DC
בואו ונשתדל להשאיר את הדיון ענייני ורלוונטי לקהילה המדהימה שבאתר.

בברכת חיים יפים ועודמעט חג שמייח :)

ובקשה אישית ממך עידו - קח את זה כביקורת בונה ולא כהכרזת מלחמה , כשתכיר אותי יותר טוב, תלמד שאני תמיד שמח לטעות. זה גורם לי לחפש ולהשלים את הידע החסר וללמוד יותר טוב .



נ.ב
17 (בערך) לטובת הכרום
67 (בערך) לטובת הברזל
חוסר המגנטיות נובע מסידור מחדש של אטומי הברזל לאחר הסיגסוג ויוצר מצב שבו השדות המגנטים המצויים באטומי הברזל מבטלים אחד את השני

מתי אני בא לשיעור ?

סכימת גל הפולס:
קובץ מצורף 101356
אחד הספרים שמומלץ לכל מי שמתעניין באמת בריתוך ומעט במטלורגיה. מאד מקיף ובעברית:
קובץ מצורף 101357

1. עידו מאיים בקורסים כבר תקופה ארוכה מידי לטעמי, אבל מפחד להגיד תאריך ושעה.

2. יוסי, אני שאלתי "למה צריך פולס באופן מיוחד בנירוסטה ?" תוך כדי זה שאני מכיר את המנגנון ולא מבין למה הוא נדרש באופן מיוחד בנירוסטה.
ולכן אני מרגיש כמו עידו, שההסבר שלך לא מתאים לסיטואציה משום שמעולם לא נתקלתי באותה "תחמוצת" על פני השטח של נירוסטה (נפוצה) באופן
שמחייב איזה שהיא מניפולציה לזרם DC ישר ורגיל (איפה היא בסטיק וטיג ?)

3. אותו דבר לגבי סינרגטיות, מדבריך אני מבין שפשוט לכוון פרמטרים זה לא מספיק טוב ?! למה? (דרך אגב אצלי יש כיוון מתח, מהירות, ו-inductance).
ולכן אל תעלב כאומרים לך שאתה לא מדייק, כי אם לא היה לי קצת ניסיון (ואת התגובה של עידו לאיזון, ולכן היא כן חשובה ולעניין)
הייתי מבין השורות של דבריך שאם אין לי Millermatic 9437532XX אז זה לא יעבוד טוב כי הג'סיק אפילו (!) לא תומכת בפולס וסינרגטיות.

אין מספיק רתכים בארץ. נהוג להתבלבל ולקרוא למסגר או לחובב שיודע לחבר ברזלים "רתך", אבל האמת שונה בתכלית.

אם יש לך חשש שזה לא מעניין, יוסי, אני יכול להרגיע אותך ולהבטיח שזה מאוד מעניין אותנו. אותי לכל הפחות. כמות הידע שאני ואחרים כמוני כאן יכולים להוסיף לעצמנו מדיונים כאלה לא תסולא בפז, ולכן אנא - אל תחששו לרדת לפרטים. אנחנו רוצים ללמוד.

אלון.

1+++

אפרופו חסר רתכים... בשיחה אגבית עם מישהי מכוח האדם בחברת חשמל - רתכים עם הסמכות זה חוסר היסטרי, מציעים להם משכורות גבוהות ואת האפשרות הלא ברורה מאליה היום לקביעות.

בנירוסטה פסיבציבה היא כן מיידית, והיא גם מה שמקנה לה את העמידות בפני שיתוך( קורוזיה) .
ככה שריתוך בפולס קרי גל מרובע, כניראה ייתן חדירה טובה יותר.



Sent from my D6603 using Tapatalk

אין קשר בין ריתוך בפולס לבין גל סינוס מרובע או משושה או כל גל אחר.
פולס בריתוך קובע מתוך 100% של זרם (A ) שנקבע ע"י הרתך כמה היה ירד למטה ולכמה זמן וכמה יעלה ל - 100% ולכמה זמן זו לא פעולה שקשורה בשום צורה לגל .
ובגלל זה זו פונקציה שקימת גם בזרם ישר DC וגם בזרם חילופין AC.
יש לפונקציה זו כיוונים שונים תלוי ברתכת .



עידו


Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

מסכים עם עידו,
זה שהגל יהיה ריבועי זה (למיטב ידיעתי) בעיקר רלוונטי לAC שם חשוב שזמן המעבר בין הקוטביות יהיה קצר וחד כדי לא להיות הרבה זמן באמפרזים נמוכים בכל אחד מהקטבים (רואים את זה יפה בגרף שמציג את זה, לצערי לא מצאתי אבל יש לי בחוברת של פרוניוס בעבודה).

למען הסדר הטוב לקוראים הבאים - פולס זה סך הכל שינוי מחזורי באמפרז' הריתוך, כלומר לדוגמא:
שניה ב100 אמפר >שניה ב60 אמפר >שניה ב100 אמפר> שנייה ב60 אמפר...וכו...
כשאפשר לקבוע את התדירות של הדבר הזה, וברתכות מתקדמות גם את הערכים עצמם.
בריתוך בעליה זה עוזר ונחמד מאוד, אני אישית לא משתמש בזה הרבה.

בנוגע למה שנמרוד ואלון אמרו -
בביקור בסדנא לבניית מרכבים למשאיות בצפון נאמר לי שרתכים מקצועיים מקבלים שם ספציפית 11-14 אלף שקל נטו בחודש, 7 עד 16,
והסדנאות ממש נלחמות על מי שיודע לרתך טוב בטיג.
זה נשמע נחמד במבט ראשון אבל תאכלס....לרתך מאסות כל היום, כל החודש, כל השנה?
לדעתי לא שווה גם כפול מזה.

עידו אם תיקח אסילוסקופ ותמדוד את הזרם בDC עם פולס תקבל גל ריבועי או מלבני.



Sent from my D6603 using Tapatalk

ממש לא .
גל אומר מעבר בין קטבים , ריתוך בזרם ישר ב DC (-) מינוס מה שיקרה לפי מה שאתה מתאר ישרוף במידי את הטונגסטן בריתוך TIG ובריתוך MIG ישרוף את הדיזה .
בנוסף זה הופך את הריתוך לזרם חילופין AC אז מה הקטע



עידו

Sent from my GT-I9300 using Tapatalk

חברים , במקום לצעוק "גוועלד" הייתם אומרים שאי אפשר לראות את התמונות שהעלתי מקודם
מה שגורם לי לחשוב שאם לא ראיתם אותם אז למה סתם לצעוק "גוועלד"
הנה הם שוב :
סכימת גל הפולס:
קובץ מצורף 101371

הספר המדובר לעיל:
קובץ מצורף 101372

עכשיו אפשר לצעוק שוב אבל בתנאי שמי שצועק יסביר גם איפה הטעות בסכימה הזו (שגם אני אלמד)

למען העניין האקדמי, אני אזרוק עוד שאלה.
האם יש הבדל בתהליך בין נירוסטה מסוג L (אחוז פחמן נמוך) לנירוסטה רגילה?

אסף.

ים עידו, גל לפי הגדרה לא חייב להיות בין - ל +, ופולס זה גל אם תכירו בזה או לא.


תורות שלמות במתמטיקה כתובות בדיוק על הנושאים האלה, ורק המחשבה עליהן עושות לי לא טוב בבטן.
מה שיוסי העלה זה דוגמה דיי טובה לגל שנמצא מעל ציר ה x + .

סך הכל מדובר בגל לינארי בצורת מרובע, זה לא מאוד מסובך.
ובאמת שאלו הגדרות דיי קטנוניות.

עידו שלא תבין לא נכון, אין לי ספק שאתה אחד מהרתכים/פאבריקטורים הטובים בארץ.







Sent from my D6603 using Tapatalk

ציטוט:

---

נכתב במקור על ידי kd2

1. עידו מאיים בקורסים כבר תקופה ארוכה מידי לטעמי, אבל מפחד להגיד תאריך ושעה.

2. יוסי, אני שאלתי "למה צריך פולס באופן מיוחד בנירוסטה ?" תוך כדי זה שאני מכיר את המנגנון ולא מבין למה הוא נדרש באופן מיוחד בנירוסטה.
ולכן אני מרגיש כמו עידו, שההסבר שלך לא מתאים לסיטואציה משום שמעולם לא נתקלתי באותה "תחמוצת" על פני השטח של נירוסטה (נפוצה) באופן
שמחייב איזה שהיא מניפולציה לזרם DC ישר ורגיל (איפה היא בסטיק וטיג ?)
לשאלה הזו כבר התייחסתי בהודעה הראשונה ואפילו הוספתי בהודעה השניה שבשביל לרתך 316 לא מחייב פולס .
זה שלא נתקלת בתחמוצת לא אומר שהיא לא קיימת כמו הרבה דברים אחרים בחיים ;)
התייחסות לפסיבציה קיימת גם בסטיק וגם בטיג מכיוון שהיא קיימת על חומר העובד אך לגבי הטיפול בה בריתוך טיג אני לא יודע לענות על זה
אני לא הזכרתי בהסבר שלי אפילו לא פעם אחת את הנושא של זרם ישר או זרם חילופין, אז אני לא מבין מה נתפסתם על זה ...

3. אותו דבר לגבי סינרגטיות, מדבריך אני מבין שפשוט לכוון פרמטרים זה לא מספיק טוב ?! למה? (דרך אגב אצלי יש כיוון מתח, מהירות, ו-inductance).
ולכן אל תעלב כאומרים לך שאתה לא מדייק, כי אם לא היה לי קצת ניסיון (ואת התגובה של עידו לאיזון, ולכן היא כן חשובה ולעניין)
הייתי מבין השורות של דבריך שאם אין לי Millermatic 9437532XX אז זה לא יעבוד טוב כי הג'סיק אפילו (!) לא תומכת בפולס וסינרגטיות
עידו הסביר מצויין את עניין הסינרגטיות ברתכות ואין מה להוסיף על זה . בד"כ זה עוזר מאד אך לפעמים צריך יותר טאץ' אנושי בכוונון הרתכת. סליחה אם נשמעתי טוען שהרתכת שלך לא מספיק טובה , יצא לי לעבוד עם מספר דגמים של JASIC ואין לי אף מילה רעה להגיד עליהן להיפך - הן תמורה יותר מהולמת למחיר שלהן. יותר מזה - אני בטוח שאתה מכיר את הרתכת שלך ויודע לכוון אותה כראוי, ואם לא יוצא לך לעבוד בשוטף גם עם רתכות סינרגטיות יכול מאד להיות שכשזה יקרה , אתה עדיין תעדיף לעבוד איתן במצב רגיל כי תרגיש שהסנרגיות לא מצליחה לדייק בפרמטרים כמו שאתה רוצה וצריך... ראיתי את זה קורה עם רתכים הרבה יותר ותיקים ממני. מה שכן , יכול להיות שבעתיד תעבוד עם פלב"מ שכן דורשת טיפול בפסיבציה וללא טיפול כזה לא תקבל חתימה ממפקח הריתוך
.

---

ובכללי (בשביל אלון ו VIK):
מקצועות הריתוך בארץ הן נושא בעייתי.
נכון שלא כל מסגר הוא רתך והיום עם מכונות כ"כ קטנות ומתקדמות טכנולוגית כל אחד יכול
הבעיה העיקרית היא שאין הכרח להיות בעל הסמכה בכדי לעבוד בתחום, ולפני שאתם קופצים ומצביעים על ח"ח, נמלים, מקורות וכו'...תסתכלו קצת מסביבכם. בכל מקום כמעט שאנחנו דורכים בו (בנייני מגורים , קניונים, חניון תת קרקעי, מדרגות חרום ועוד ) ישנם ברזלים מרותכים. אם גלויים לעין ואם נסתרים. בהרבה מאד (אם לא ברוב המכריע) מהמקרים הללו עבד רתך שאין לו הסמכה , וגם אם כן , אז לא בהכרח לתחום הספציפי בו הוא עובד ולא למשפחת האלקטרודות הנכונה . בעקרון מספיק שתציגו תעודת הסמכה של ריתוך צנרת ויתנו לכם לרתך מבנים. הסיבה לכך היא שמדינת ישראל עדיין לא החליטה שכך צריך להיות ושעל כל מי שרוצה לעבוד בתחום, לעבור מבחן הסמכה מעשי (ואני הייתי מוסיף גם עיוני) תחשבו על אחד הדברים הפשוטים ביותר כמו מסגרת ברזל שמחזיקה מזגן תלוי מחוץ לבניין. תחשבו על "מסגריית בולבול ובניו" שקיבל עכשיו פרוייקט ייצור של 5000 יח' כאלו של מזגנים , שבולבול כבר זקן ועייף ובניו טסו לראות עולם והמסגריה צריכה להמשיך לעבוד ... נכון שנמרוד כתב שבחברת חשמל משלמים מלא כסף , אבל בולבול ושכמותו מוכנים לשלם 6000 ש"ח לחודש (תבדקו בעצמכם כמה מקבלים מסגרים "רגילים") ולכן הוא מעסיק "מישהו" שהוא לא רתך ולא בהכרח מסגר וגם לא בהכרח ישראלי (כי ישראלי עם משפחה לא יכול להרשות לעצמו משכורת כזו) והמישהו הזה צריך לתת תפוקה יומית שתשתלם לבולבול כך שהוא שכח לספר למישהו שברזל מגולוון זה קצת שונה מברזל שחור. מה שכן הוא סיפר לו זה איך לוחצים על הכפתור והחוט שיוצא מדביק את שני הברזלים ביחד ...
נכון שזה סיפור קצת שחור מידי אבל לא ממש רחוק מהמציאות וביום שיקרה אסון חברות הביטוח כנראה יעמדו על הרגליים האחוריות ויתחילו לדרוש תעודות הסמכה לכל מי שרוצה לעבוד בתחום .
כיום במדינת ישראל ישנם 100% ליקוי בניה
תקראו שוב - 100% ליקוי בבניה , מה שזה אומר שאין בניין אחד שמסיימים אותו ומיד מקבל טופס 4 , מה שזה אומר זה שמרפסות נופלות, זה אומר גם כל מיני דברים שלא קשורים לריתוך אבל הם פחות רלוונטים כרגע. (אגב אני מקווה שהנתון הזה כבר השתנה )
אחת הסיבות לכל כך הרבה ליקויים היא שאנחנו ישראלים . אנחנו תמיד מכירים איזה "אחשלו" ותמיד "יהיה בסדר" ו"אחרי הצבע לא יראו" ו"זה בכל מקרה מתחת לאדמה/מים" וכולנו מכירים את זה . לא פעם שמעתי על חברה שלמדו בתיכון לרתך והם יעזרו לך לבנות את הגלריה של הבית שלך.
עבדתי במקום שהמשפט "תן פיק קטן וזהו" היה שגור בפי הבוס . ואני לא יכולתי להסכים עם זה ...
רוב הריתוכים שרובנו נעשה בחיינו הם על פלדות רכות (פלדות דלות פחמן) ובעובי של עד 10 מ"מ (אל תתפסו אותי על המילה ) ובאלקטרודות 6013 כאשר הידית מחוברת ל(+) והצבתית ל (-), יש פה טעות? (הנה רמז). אבל אנחנו לא אשמים , ככה לימדו אותנו וגם אם לא ממש למדנו , זה תחום של גברים עם הרבה שפם ואגו, וקשה לנו להודות שאנחנו לא יודעים . סתם שאלה למחשבה - האם תהליך הריתוך בין פלטה בעובי 8 מ"מ לאחת נוספת בעובי 8 מ"מ זהה לתהליך הריתוך בין פלטה 8 מ"מ ל 50מ"מ ? או איך בוחרים אלקטרודה לחיבור בין שתי סגסוגות שונות...
ישנם כ"כ הרבה תחומים בתוך הריתוך שדורשים התייחסות מעמיקה וזה לא מתאים לכולנו לצלול לשם וגם זה בסדר . אני עדיין לומד וככל שאני מעמיק בתחום הוא שואב אותי יותר . זה גם מה שאני עושה לפרנסתי. אחד האנשים שמלווים אותי ועוזרים לי היום בתחום הזה הוא מפקח ריתוך עם ידע עצום שכששאלתי אותו איך אני עושה DOWNLOAD לכל הידע הזה התשובה שלו היתה פשוטה : "תמשיך לשאול שאלות"
אז זה מה שאני עושה וכשיש לי קצת זמן פנוי אני גם מחפש את התשובות , אם בספרים , ברשת או אצל חכמים ממני, בלי אגו בלי בושה ובלי לשמור ולהסתיר מידע. אל תשכחו שהרבה מאד מהידע והפרוטוקולים של תהליכי ריתוך נכתבו לאורך השנים בדם ואסור לנו לזלזל בהם אף לא לרגע אחד . יכול להיות שתהליך עבודה כזה או אחר עובד לי על הכיפק , אבל אם הייתי עובד לפי מפרט הריתוך הנכון זה היה הרבה יותר טוב ועמיד גם כשנושא הבטיחות לא על הפרק.
אני מקווה שעזרתי למי שמתעניין בתחום להחליט להצטרף לשורות הרתכים ה"חדשים" שאיכפת להם לא רק מהמשכורת ומאיך שזה נראה ולהוביל דור חדש של צוארון כחול (כמו זה שהולך ונעלם לנו) ולהחזיר את הכבוד למקצוע גם בעיני האמא של החברה שלך ...
תכלס -אם תחשבון על זה רחוק - אחרי המלחמה הגדולה הבאה העולם יצתרך רתכים ולא אפליקטורים ...
קחו עוד קישור מעניין של זיקה : כאן

ואסיים בציטוט משפט מתוך הספר שהזכרתי בהודעה הקודמת :

UNSHARED KNOWLEDGE IS LOST KNOWLEDGE

לילה טוב ותודה לכם על הקריאה עד כאן (דבר שלא מובן מאליו בעולם של סטטוסים וסרטונים)