11 קבצים מצורפים
מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
עברה כמעט שנה מאז החזרה מהמסע שלנו (אני ואשתי) לחלק הדרומי של יבשת אפריקה. התלבטתי מאוד אם לכתוב שרשור מלא, בחלקים, עם תמונות ופירוט וכו' לעומת טקסט מצ'וקמק וכללי מדיי, ונראה תוך כדי איזה עניין יתעורר ואולי אשלים תוך כדי תנועה. מפאת שקיעה בשגרה וחזרה למירוץ העכברושים (תרגום עילג של Rat Race), ועוד אי אילו תירוצים, בחרתי באופציה השניה.
אז מה היה לנו?
אקדים ואומר שההשראה למסע התקבלה משני פרקים נפרדים של TOP GEAR אחד בנמיביה ואחד בבוטסוואנה, נוסף לזיקה בלתי מוסברת למדבר ולמרחבים פתוחים.
התכנון המקורי היה מסע של כ- 3 חודשים, מחולק שווה בשווה בין נמיביה, דרום אפריקה, ובוטסוואנה, אך בהמשך גילינו שיש לנו אפשרות (זמן וכסף) ורצון להאריך את המסע.
ידענו מראש שנרצה לשכור רכב 4X4 מזווד ומצויד באופן מלא למסעות כאלו, והבנו חיש מהר שיש שוק פורח של חברות כאלו בדרום אפקריקה ונמיביה, ובכלל תרבות שופעת וענפה של פנאי בטבע, קמפינג ומסעות ספארי ושטח. הקורונה הורידה את נפח התיירות, ולמזלנו רק הרווחנו מכך, בעיקר בשל אפשרות מיקוח למחיר נמוך יותר והתרוקנות יחסית של הפארקים הלאומיים ושמורות הטבע.
נמיביה היא מדינה מדברית ברובה, מדובר בשטח כמעט פי 45 מישראל עם 2.2 מליון תושבים מרוכזים באזור מצומצם יחסית. אין דרך לתאר את המרחק בין הדברים. פתוח, רחוק וריק הן מילות כנראה יחזרו על עצמן, ולצורך העניין, נסיעה של שעתיים, תוביל אותך לשומקום. המרכזים האורבניים מודרניים לחלוטין (במונחים אפריקאיים), וניתן להצטייד בכל טוב ולא יחסר כלום, מחירים סבירים (סולר אז עלה 2.8 שקל לליטר), את כבישי האספלט ניתן לספור על שתי ידיים, רוב המדינה מרושתת בכבישי עפר ברמות תחזוקה משתנות, וכמעט כל תנועה לאורכה ורוחבה של המדינה הוא טיול שטח.
התחלנו את המסע בבירה Windhoek, הרכב הראשון ששכרנו היה טויוטה היילוקס שנת 2020 עם 12 אלף ק"מ על השעון. מצויד בהגבהה 2 אינץ' של IRON MAN, פגוש קדמי ואחורי ARB, פנסי "ראלי" של HELLA, צמיגי שטח מלא סיניים), מיכל דלק משני בנפח 65 ליטר, לסה"כ 145 ליטר בתדלות מלא, ועוד 3 ג'רקנים של 20 ליטר. כשכל העסק הזה מלא בסולר (מעל 200 ליטר), הרכב עשה כ- 2000 ק"מ מרשימים ביותר. אוהל גג, מיכל מים 60 ליטר, מקרר 45 ליטר, מערכת מגירות מלאה לאחסון, וכל הציוד הנדרש לקיום יומי בשטח (כיסאות, שולחנות, מטבח שלם ועוד), וציוד חילוץ, כולל שני גלגלי ספייר והיי-ליפט. מרשים.
כל התענוג הזה עלה בזמנו (בשל נסיבות הקורונה) 100 יורו ליום, גם בגלל שיצאנו בתקופה של שיא הקיץ, שתי דקות לפני שהגשמים מתחילים (העונה החמה והרטובה). העונות הן סיפור בפני עצמו, ולהן השפעה דרמטית על הנוף ותנאי הדרך, וברור שגם על העבירות.
זה נראה ככה:
קובץ מצורף 137744קובץ מצורף 137745קובץ מצורף 137746
הגישה שלנו כזוג מטייל הינה מינמליזם, גובל בזן (Zen). כלומר, מטיילים סולו, נהיגה עצמית, לא נעזרים ב- "שירותים" כאלו ואחרים, מעמיסים רק את מה שהכרחי ומוצאים הנאה ותענוג בדברים הכי פשוטים.
המסלול בנמיביה ארך כ- 36 יום, בהם התגלגלנו על פני כ- 13,000 ק"מ, שעברו חלק. במיוחד שבשנה הספציפית הזו הגשמים איחרו להגיע וזכינו בימים נאים ושטופי שמש (ברמות צליה משתנות) וטמפרטורות שגירדו את ה- 40 מעלות בחלק מהמקומות.
ניווטנו בעיקר בעזרת מפת נייר Tracks4Africa של נמיביה (בסקאלה של 1:1,000,000), מצפן, סרגל וספר של לונלי-פלאנט. אולדסקול פשוט, אמין ולא אכזב ברגעי האמת. כגיבוי היה לנו GARMIN מוזנת בו התוכנה Tracks4Africa. מדויק ברוב המקרים. נחמד. לא מעניין. טלפון לווייני (ששכרנו ממגנוס) השלים את ארסינל העזרים לשקט הנפשי. בדיעבד מתברר שהכרחי באזורים אלו.
קובץ מצורף 137747
יצאנו מווינדהוק, צפונה לפארק הלאומי אטושה לספארי עצמאי. בכל חור בנמיביה תוכלו למצוא מקומות מוסדרים לקמפינג לילה (מחירים 10-30 שקל לרכב), חלקם מצוידים בברזי מים ונקודות חשמל. באטושה ראינו את כל ה- BIG 5 והמון המון טבע פראי. תענוג. (עוד לא העליתי את התמונות מהכרטיס זכרון של המצלמה).
המשכנו לחבל ארץ בשם Kaokoland (הפינה הצפון-מערבית) עד לגבול עם אנגולה. בקצה הצפוני שלו, משתרע לו עמק בשם ה- Marein-fluss מדובר באזור הנידח ביותר בנמיביה. כמה נידח? נהגנו לשבוע שלם מבלי שראינו נפש חיה. מדובר באזור שמעטים מגיעים אליו, והומלץ לנו בחום שלא להגיע ברכב בודד. הדרך ארוכה-ארוכה ויש בה לא מעט אתגרי עבירות. היה שווה כל דקה וכל ק"מ. No Mans Land אמיתי, ושממה שאין כמותה.
משם התגלגלנו לאורך החוף האטלנטי, בזיגזג חוף-מדבר עד לעיר המפורסמת Swakompmond שנראית כמו מינכן בקטן (עם מורשת גרמנית מובהקת. לא מראה אינטואטיבי) והדרמנו עד למדבר הנמיב לים הדיונות Sesrim.
את המסלול הזה אני מתאר בקיצור פושע. ניתן להרחיב כל שורה בפרטים עד סחרור.
קובץ מצורף 137748קובץ מצורף 137749קובץ מצורף 137750קובץ מצורף 137751קובץ מצורף 137752
המסע לאחר מכן המשיך עוד דרומה עד לגבול ל- Orange River והקניון השני בגודלו בעולם (אחרי הגרנד קניון), פחות או יותר הגבול עם דרום אפריקה.
קובץ מצורף 137753קובץ מצורף 137754קובץ מצורף 137753קובץ מצורף 137754
זו נמיביה בקצרה. מאוד בקצרה.
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
מדהים. נקודה. עוד תמונות יתקבלו בברכה
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
יגיעו בהמשך.
וארצה למצוא את הזמן לסכם את החלק של בוטסוואנה (ברכב השני).
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
ד ו ר ו ן
נהדר!
שווה כתבה באתר.
+1
אולי סדרת כתבות
Sent from my M2102J20SG using Tapatalk
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
6 קבצים מצורפים
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
טוב, אני מגלה שאני ממש גרוע בתיעוד, ורק "נזכרתי" שחלק מהתמונות נמחקו לאחר שהטלפון החזיר את נשמתו לבורא באמצע הטיול.
יש כמה גיבוי פה ושם, ויש כמה תמונות אצל אשתי. אני מצרף כאן כמה. עדיין מהחלק הראשון, בנמיביה.
קובץ מצורף 137758
הרכב הופך להיות מרכז החיים (והדרמה) בטיול כזה. כל מה שמתרחש, מתרחש סביב הרכב, בתוכו, קשור אליו בדרך כשלהי. יש לרכב זהות (ופונקצהי מן הסתם) בזמן תנועה, וזהות אחרת בזמן עצירה. אחרי תקופה, לא תמיד ברור לך איפה הרכב נגמר ומתחיל אתה או ההפך. זו רמה אחרת של חיבור למכונה (אומר בתור רוכב אופנוע גם). והנופים.. ביום שאשכרה אתה נוסע לאנשהו (ולא ב- game drive), אתה סוגר את הקמפ, בשקט ובזרימה. עולה לרכב, ומתחיל את הרטואל. אתה נוהג, בבידוד מוחלט, על השמשה רץ סרט של צבעים, תצורות אבן/חול/חיות בר, מראות.. ואתה ב- ZONE משלך, מרחף קצת, מתחבר-מתנתק לסירוגין, בטוב. השותפה שלך כמה סנטימטרים לידך, אבל גם היא בספרה גלקטית אחרת. שניכם שקטים, אבל ממש בטוב, אין ממש צורך לדבר.
עוצר להפסקה באמצע שומקום, מכבה מנוע, פותח דלת ואז זה מכה בך. השקט.
ואז אתה מגלה שעברו בינתייים 400 ק"מ
קובץ מצורף 137760
קובץ מצורף 137759
קובץ מצורף 137761
מהפארק הלאומי אטושה
קובץ מצורף 137762קובץ מצורף 137763
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
8 קבצים מצורפים
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
לפני שאשתף בכמה מילים על ההיילוקס והחוויה בו (בה?) במסע כזה, אשחרר קודם את המיתוס ופולחן המותג וכל מה שנלעס עד כה על טיוטה. אין לי סנטמנט מיוחד למותג (למרות שאחד הרכבים שלנו הוא פרדו קשיש ומגניב), אבל סטטיסטית ככל שמסתובבים יותר באפריקה (זה המסע השלישי שלנו עד כה), הולך ומתבסס החיבור בין אפריקה לטויוטה. כפי שאמר לי מתדלק אחד באמצע שומוקום "טיוטה זורמת בדמו של כל אפריקאי" (בתרגום חופשי). וככל שמגיעים למקומות נידחים יותר, רואים בעיקר היילוקסים ולנדקרוזרים, במצבי התעללות משתנים. שני הדפנדרים היחידים שראיתי היו עם חבר'ה אירופאיים.
אני מתוודה, אוהב לנבור במפרטים, מסקרן אותי לדעת מה יחס הילוך הכח, מידות צמיגים, ולחץ מזרקים במסילה המשותפת. חסיד גדול של מכניקה ישנה ופשוטה ומשהו במכונה עושה לי את זה. אבל בדיעבד כל זה לא ממש משנה. כשיוצא עם כמה חבר'ה לטיול יומיים במדבר יהודה, ומטפסים איזה מעלה פתטי כזה או אחר, מרגיש שזה העולם. נמיביה לוקחת את התחושה הזו, טוחנת אותה לפודרה ומפזרת אותה במרחבי המדבר האינסופיים. סוויץ' בראש.
קובץ מצורף 137813
אז כמה מילים על ההיילוקס.
אתחיל מהסוף, הרכב המדהים הזה לוקח אותך לכל מקום. לגמרי לכל מקום.
קובץ מצורף 137814 קובץ מצורף 137815 קובץ מצורף 137816 קובץ מצורף 137817
מנוע ה- 2.8GD (201 כ"ס) יעיל בצורה מפתיעה. סוחב רכב במשקל יותר מ- 3 טון, בתנאי גיהנום, בחרישיות וביעילות, ללא דרמה.
השידוך לתיבת ה- 6 הילוכים אוטומטית מרגיש הכי נכון בעולם, והעסק עובד. עם הבולמים המושדרגים, הרכב הזה נסע במהירויות 90-100 קמ"ש בשטח (מהודק) למשך שעות!
פנים הרכב מודרניים לחלוטין. לא חסר כלום ממה שיש למודרנה להציע, ובהתחלה גיחכתי שיש מערכת מולטימדיה מתממשקת לטלפון, מצפן דיגטלי וכל אלו. מתברר בדיעבד, כאשר נוהגים ימים שלמים באזורים בהם לתפוס תחנת רדיו הופך למאורע מרגש, נחמד שתהיה קצת מוסיקה ברקע (מהטלפון).
התא מעט צפוף לטעמי, משטחי השחור ומושבי העור השחורים רק גורעים, ודמיינו את המגע הדביק של דמוי-עור על זיעה ב- 40 מעלות. מה גם לא ברור מה תהיה עמידות הקונסטלציה אל מול השמש הנמיבית. כיסוי בד אוורירי ועמיד נשמע לי כמו בחירה נכונה יותר. קו החלונות גבוה יחסית. הבידוד טוב, העלים לגמרי את רעש המנוע (לא צריך מאמץ גדול), אך נכנע בפני מערבולות הרוח מהשנורקל וג'רקני הדלק על הגג. הרכב נוח יחסית, ונותן תחושה שבא לעבוד. הכל ללא דרמה.
נגיעות ניקל (פלסטיק) במראות וידיות היו מיותרות לחלוטין ולא קשורות, אך סיפקו שעשועונים מצחיקים כאשר ציפורי בר נעמדו וניקרו בהם את השתקפות השמש. זה היה מחזה הזוי שנמשך שעות.
ברכבת ההנעה אין דברים מיוחדים לציין. הסרן האחורי בולע כל מה שאתה זורק בדרכו. את הקדמי פחות אתגרתי, אך גם במעברי הרים מסולעים לא צייץ. להיתקע במקום כזה משמעותו לחכות 4-5 ימים לחילוץ, אם בכלל. הילוך הכח ביחס סביר, הספיק למה שהייתי צריך. לא מצליח להחזיק את הרכב במורדות רציניים. ולזה טיוטה כנראה ציפו מראש, והוסיפו בקרת גלישה או זחילה במורד (או מה שזה לא יהיה). מדובר במנגנון מבוסס בלמים. מיותר לחלוטין לכל מי שיודע לתפעל את דוושת הבלם.
צריכת הדלק אגב, 9-10 ק"מ/ליטר מצוינים לתנאים האלו. בנהיגה על כביש אספלט במהירות 110-115 ראיתי גם 14 בממוצע.
קובץ מצורף 137818 קובץ מצורף 137819 קובץ מצורף 137820
החזרת הרכב לסוכנות (בבעלות זוג גרמני שמכרו את כל מה שיש להם, בנו אובדלנדר - משאית מאן - הסתובבו שנתיים בבעולם והשתעקו בנימיביה והקימו את העסק) היה מאורע עצוב מאוד. מדהים מה שמכונה טיפשה יודעת לעורר.
על הפרק של דרום אפריקה נדלג בהעדר נהיגת שטח (הסתובבנו חודשיים וחצי עם פולקסווגן פולו 1.2 ידנית).
לדרמה של בוטסוואנה עוד נגיע.
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
נשמע אחלה טיול עשיתי את נמיביה לפני כ 7 שנים ללא החלק הצפוני שאתה מתאר (בגלל הרכב )
עם פולסוואגן פולו זו הייתה החלטה קצת משוגעת אבל במשך 3 שבועות
הרכב היה מצויין למעט פנצר אחד לא היו תקלות (נראה לי שהיה לי הרבה מזל ) ישנתי בקמפים באוהל
היה טיול מדהים הגעתי לאוטושה לכול החלק המערבי והדרומי
מקווה לעשות את בוטוצואנה בהזדמנות
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
ציטוט:
נשמע אחלה טיול עשיתי את נמיביה לפני כ 7 שנים ללא החלק הצפוני שאתה מתאר (בגלל הרכב )
עם פולסוואגן פולו זו הייתה החלטה קצת משוגעת אבל במשך 3 שבועות
הרכב היה מצויין למעט פנצר אחד לא היו תקלות (נראה לי שהיה לי הרבה מזל ) ישנתי בקמפים באוהל
היה טיול מדהים הגעתי לאוטושה לכול החלק המערבי והדרומי
מקווה לעשות את בוטוצואנה בהזדמנות
וואלה, נשמע עוד יותר הרדקור. איך הפולו שרדה את דרכי העפר? לא נתקלתי בהצפות? דרכים שנסחפו? גשרים שנפלו? היו לי לא מעט כאלה.
בוטסוואנה זו אופרה אחרת לגמרי עם פולו תוכל להסתובב רק בין ערים.
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
ציטוט:
נשמע אחלה טיול עשיתי את נמיביה לפני כ 7 שנים ללא החלק הצפוני שאתה מתאר (בגלל הרכב )
עם פולסוואגן פולו זו הייתה החלטה קצת משוגעת אבל במשך 3 שבועות
הרכב היה מצויין למעט פנצר אחד לא היו תקלות (נראה לי שהיה לי הרבה מזל ) ישנתי בקמפים באוהל
היה טיול מדהים הגעתי לאוטושה לכול החלק המערבי והדרומי
מקווה לעשות את בוטוצואנה בהזדמנות
אנחנו עשינו משהו כמעט דומה עם פולו בדרא"פ.
אמנם הרוב היו כבישים וכבישים משובשים, אבל גם לא מעט דרכי עפר וחציות נחלים יבשים(בפארקים) ואפילו חציית נחל זורם עם תנינים בצדדים כמו בסרטים (גשר אירי). יש משהו מאוד עביר ברכב שאינו שלך כשאתה צעיר וטיפש. ולא מבין את האותיות הקטנות של חוזה ההשכרה.
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
נסעתי במאי הפולו שרדה את הדרכים באופן מפתיע למרות המאות ק"מ כול יום בין מחנה למחנה
אני לא יודע אם נסענו התוואי דומה אבל לא היו לי יותר מידי בעיות כמו שאתה מתאר
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
איל מ
יש משהו מאוד עביר ברכב שאינו שלך כשאתה צעיר וטיפש. ולא מבין את האותיות הקטנות של חוזה ההשכרה.
לגמרי
- - - Updated - - -
ציטוט:
נסעתי במאי הפולו שרדה את הדרכים באופן מפתיע למרות המאות ק"מ כול יום בין מחנה למחנה
אני לא יודע אם נסענו התוואי דומה אבל לא היו לי יותר מידי בעיות כמו שאתה מתאר
ברגע שאתה סוטה מהמסלול התיירותי העיקרי שבין השמורות והערים הגדולות, מה שנקרא Off the beaten track, מצב התשתיות יורד אקספוננציאלית ויש כל מיני הפתעות בדרך. לא משהו דרמטי, אבל תצטרך לפחות רכב מוגבה לעבור כמה מכשולים.
12 קבצים מצורפים
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
נעשה fast forward חודשיים, כ- 5000 ק"מ אספלט עברו מתחת לגלגלי הפולו החמודה, ערים, נופים, טרקים מרובי-ימים, אנשים מדהימים שפגשנו, חוויות הזויות, ומה לא.. והגענו ליוהנסבורג. עיר מעניינת בפני עצמה, שניתן לכתוב עליה פרקים שלמים.
בתקופה הזו היינו כבר בסוף החודש הרביעי של הטיול, הדברים זורמים בקצב (אפריקאי) משלהם, תחושת רוגע וחופש, ועדיין בצבצה מדי פעם תחושה עמומה שהלכה והתבהרה עם הזמן - געגוע למרחבים פתוחים, טבע לא מבוית, אבק, ולהשתין בחופשיות לאן שעיניך מופנות.
קצת התלבטויות, למידת האזור והאפשרויות והתבשל לו רעיון לשכור שוב רכב שטח מצויד בכל, ולצאת לספארי בפארק קרוגר בחלק הדרום אפריקאי (יש גם חלק במוזמביק) ולהמשיך לבוטסואנה למדבר הקלאהארי ומשטחי המקאדיקאדי.
ונשאלת השאלה, איזה רכב לוקחים הפעם? אחרי שההיילוקס התעלה על כל ציפייה, התשובה לכאורה הייתה ברורה. אך רק לכאורה. כי לאורך כל הטיול באפריקה עניין אותי הלנדקרוזר סדרה 70, שרכש לו מעמד משלו בהר אולימפוס ואודיסות שלמות נכתבו לכבודו. תכל'ס, מתתי מסקרנות להבין "על מה הבאז?". כלאחר כבוד, נבחר לו אחד מבציר 2018, סדרה 79 (טנדר, על בסיס גלגלים ארוך) עם ארגז סגור ועמוס בכל מה שצריך. מנוע דיזל 6 צילנדר טורי בנפח 4.2 ליטר, מנוע ארכאי, אמין וטיפש לחלוטין. גיר ידני, שני סרנים חיים ושתי נעילות מקוריות. חלום של כל ג'יפאי.
קובץ מצורף 138129
קובץ מצורף 138130
פארק קרוגר יושב על שטח גדול, חצי טרופי ומספק הזדמנויות מרהיבות לראות טבע פראי וחיות בר, כאשר הבונוס העיקרי הוא תשתיות טובות, אפשריות לינה, הכל זמין ומודרני, ללא כל אתגר. הרגשנו לגמרי "הכל-כלול". זכור לי שישבתי באיזה סטארבקס, ולגמתי אספרסו, על מרפסת עץ מול נהר עצום, מול שקיעה ובזמן ששיחקו להם כמה היפופוטאמים, פילים, אנטילופות ועוד מלא במרחק של כמה מטרים. תענוג.
קובץ מצורף 138131
קובץ מצורף 138132
קובץ מצורף 138133
דבר שבשגרה, לטאה באורך כמטר וחצי
קובץ מצורף 138134
קובץ מצורף 138135
זריחות ושקיעות שאין מילים לתאר
לאחר שבוע של כל הטוב הזה, החלטנו להמשיך לבוטסואנה, חזרה לחוויות ראשוניות ויותר הארד-קור. פשוט לא ידענו עד כמה. ההבדלים בין שתי המדינות, השירותים והתשתיות, הוא עצום, ובוטסואנה מרגישה לגמרי כמו כל הקלישאות והמחשבות הקדומות על אפריקה. יש בזה גם לא מעט חן, אך מחייב סף מינמלי של חוסן מנטלי.
הקורונה עדיין הכתה בכל הכוח, היו לא מעט עיכובים (ואיזה גשר גבול שנסחף ע"י שיטפון, והארכת הדרך בכ- 800 ק"מ), אך בעניין העיקרי הוא מזג האוויר. מתברר שלעונות יש השפעה מכרעת על הנוף והעבירות בבוטסואנה. בעונה הרטובה (והחמה) המון אזורים הופכים לביצות ענק והתנועה בהן בלתי אפשרית.
פנינו היו מופנות למדבר הקלאהארי - שטח השמורה לבדה התחום בגדר, גדול פי 4 משטח ישראל. פגשנו כמה אנשים בדרך שכולם בפה אחד המליצו לנו שלא להיכנס לשם בגלל חשש להיתקע והעדר כל אפשרות חילוץ בעונה הגשומה. המורל היה גבוה, והשאננות בשיא (בכל זאת אפריקה), שמנו *** ונכנסנו. בשער השמורה גילינו שהמבקר האחרון בשמורה יצא לפני 3 שבועות! ומרגע זה, רק אנחנו והמרחבים האינסופיים. אפילו הצבא שמפטרל מדי פעם בצירים המרכזיים, הפסיק את הפעילות בגלל מזג האוויר.
דמי הכניסה לשמורות בבוטסואנה ותשלום עבור אתרי קמפינג אקראיים (ללא facilities) הינם שערורייתים. כנראה שהחוויה עדיין שווה.
עד הרגע, הטרקטור, הכוונה הג'יפ, עבר כל תוואי ללא כל בעיה. הארגז הענק מאחורה וסידור המגירות אפשרו מחרב העמסה אדיר שבקושי השתמשנו בחצי ממנו. אפשר בקלות להפוך אותו לאובר-לנדר רציני עם השיפורים הנכונים.
קובץ מצורף 138137
קובץ מצורף 138138
מה המשמעות של עונה גשומה בקלאהארי? תדמיינו שמים כחולים, בהירים, באופק עננות מרשימה בצבעים שונים, המון ירוק מסביב, פריחה, חיים, 35-40 מעלות, לחות לפחות 60%.. ותוך מספר דקות, ברקים, רעמים, גווני אפור באופק, רוח קרירה, ומחזה של קירות מים, צונאמי ממש מהשמיים אל האדמה, שנע בכיוון שלך במהירות 40-50 קמ"ש. דרמה כזו בחיים לא ראיתי. כל בזק כזה יכול להימשך בין דקות ספורות ליומיים. בהצלחה.
קובץ מצורף 138136
קובץ מצורף 138139
קובץ מצורף 138140
ככל שהתקדמנו עמוק יותר לתוך השמורה, התנאים נהיו גרועים יותר. כל עוד נסענו על הדרכים החוליים, שדווקא בעונה היבשה הופכים למטרד ממש, הסתדרנו. אך באופן בלתי נמנע, התוואי התחלף לביצות מזדמנות, שכוסו בצמחיה שקמה לתחיה בעונה הזו. כל סיבוב ומעבר הפכו להימור. עד שהגיע הרגע.
נסענו ב- 2H, כאשר בהסח דעת חשבתי שאני ב- 4H. כולנו מכירים את התחושה, שהסל"ד ורעש המנוע "לא תואמים" את קצב ההתקדמות. הגלגלים מפרפרים. באינסטנקט, לחצתי יותר חזק. את השנייה הזו, ומה שבא אחריה, יכריעו את גורל הטיול.
אחורי הג'יפ שקעו עמוק. שילוב מהיר ל- 4H ובהמשך ל- 4L לא עזר. יורדים מהרכב, מסתכלים מתלבטים ובעיקר מכחישים. זו ההבנה שאתה הכי לא רוצה להפנים - אתה תקוע לבד בקלאהארי. בשלב זה, היינו רחוקים כ- 3 ימי נסיעה מהשער הכי קרוב.
המשך יבוא
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
DIEsEL
המשך יבוא
אז שיבוא! בדחיפות בבקשה. ועם עוד תמונות מדהימות.
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
DIEsEL
פנינו היו מופנות למדבר הקלאהארי - שטח השמורה לבדה התחום בגדר, גדול פי 4 משטח ישראל. פגשנו כמה אנשים בדרך שכולם בפה אחד המליצו לנו שלא להיכנס לשם בגלל חשש להיתקע והעדר כל אפשרות חילוץ בעונה הגשומה. המורל היה גבוה, והשאננות בשיא (בכל זאת אפריקה), שמנו *** ונכנסנו. בשער השמורה גילינו שהמבקר האחרון בשמורה יצא לפני 3 שבועות! ומרגע זה, רק אנחנו והמרחבים האינסופיים. אפילו הצבא שמפטרל מדי פעם בצירים המרכזיים, הפסיק את הפעילות בגלל מזג האוויר.
המשך יבוא
שמע... יש לכם הרבה אומץ....
Sent from my SM-G980F using Tapatalk
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
לביא
שמע... יש לכם הרבה אומץ....
שמע.. בין טמטום לאומץ.. יחי ההבדל הקטן
- - - Updated - - -
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
hadtomer
אז שיבוא! בדחיפות בבקשה. ועם עוד תמונות מדהימות.
עובד על זה
תגובה: מסע לנמיביה ובוטסואנה - נובמבר 2020 עד אפריל 2021
ציטוט:
נכתב במקור על ידי
DIEsEL
שמע.. בין טמטום לאומץ.. יחי ההבדל הקטן
- - - Updated - - -
עובד על זה
איפה אתה?
חודש לא עצמתי עין,
חזרת לחלץ את הג'יפ?
Sent from my SM-N970F using Tapatalk