ספר על גי'פאים ותרבות הג'יפאות עבור גיפאים וגם כאלו שלא

[assafy]

היי,

חבר טוב שהוא ג'יפאי (בעל ג'ימני נעול) ושבמקרה גם בעל דוקטורט באנתרופולוגיה, פרסם לאחרונה ספר על תרבות הג'יפאות.
בספר הוא גם חוקר לעומק ומנתץ או מבהיר כמה מהאגדות והסיפורים הנפוצים בקרב הג'יפאים - לדוגמה חג הנרות במרסבה ובור עוזיהו במדבר יהודה.

מוזמנים לרכוש את הספר דרך הלינק הזה או לחילופין לחפש את הספר "קניון עזאזל" מאת אסף חזני.
פוסט של המחבר בפייסבוק.

- - - Updated - - -

למי שאין פייסבוק זהו דבר המחבר:

״כתיבתו של ספר יכולה לנבוע מרגשות שונים עד מאוד.. על כן ראוי שעם כל ספר חדש הסופר ייתן לעצמו דין וחשבון מהו הצורך האישי, מהם הרגשות שגרמו לו לבחור בנושא שלו.
הבנתי שהדרך הטובה והמועילה ביותר להסביר לעצמי משהו שאיני מצליח להבין היא לתאר אותו גם לאחרים״ (סטפן צוויג, מגלן)

אז זה קרה גם לי… אומנם סופר אינני, אבל בכל אופן עם טקסט השתעשעתי. זהו סופו של שלב במסע אישי שלי שהתחיל אי שם בדוקטורט על תנועה במרחב בשדה אחד נמשך להתבוננות על תנועה במרחב בשדה אחר (לחלוטין?).

שמח להודיע על פרסומו של ״קניון עזאזל״ שעוד רגע כבר יהיה זמין לרכישה.
הספר מתאר את ההתנהלות של הג׳יפאים והמטיילים ואת מי שמכונים בספר ׳סוכני המרחב׳ בצפון מדבר יהודה בין המרסבא לבור עוזיה. זאת תוך התמקדות ביצירת המסורת של המטיילים סביב המקומות הללו - הטקסט מתאר כמעט שלב אחר שלב, כיצד בור מיים שנחפר בתחילת שנות האלפיים זכה לכינוי המקראי בור עוזיה והפך לעוד אבן דרך במאבק על המקום.

הפרקים המובילים לתיאור התגלות הבור מרוצפים בסימנים כלליים באותה תרבות ג׳יפאית, של אותם נוהגים ברכבי שטח.
למי מיועד הספר?
לחובבי רכבי שטח שיזכו למבט פנימי וחיצוני עליהם (עלינו?)
למתעניינים בסכסוך - מימין ומשמאל - הספר חושף פרקטיקות של יצירת מקום באופן אוטנטי (לכאורה)
ולישראלים ׳רגילים׳ חובבי התבוננות חברתית על עצמנו, ישראלים, יהודים.

אני שמח להודות לכל מי שנתן מזמנו בשיחות בלתי נגמרות, ליוסף מהוצאת עברית, להלל שדחף כשהיה צריך, לזוהר שהקשיב והקשיב, ועוד הקשיב ועוד הקשיב ובסוף הביע את דעתו, לחבורת המטיילים שסבלה את שגיונותי, לכל מי שנעלמתי לו פתאום ״באופן דחוף״ (ממש דחוף..) ולנירה שהניחה בידי מצלמה וזו שינתה את אופן ההתבוננות שלי.

לא נותר לקוות אלא שתרכשו את הספר ותמצאו אותו רלוונטי ומעורר מחשבה ולפחות מעניין. השילוב של עידן הקורונה וצמצום היציאות למרחב, הפך את ההתבוננות הזו ביציאה למרחב לרלוונטית מתמיד.
קריאה מועילה ומהנה.

[assafy]

למי שאין פייסבוק:

״כתיבתו של ספר יכולה לנבוע מרגשות שונים עד מאוד.. על כן ראוי שעם כל ספר חדש הסופר ייתן לעצמו דין וחשבון מהו הצורך האישי, מהם הרגשות שגרמו לו לבחור בנושא שלו.
הבנתי שהדרך הטובה והמועילה ביותר להסביר לעצמי משהו שאיני מצליח להבין היא לתאר אותו גם לאחרים״ (סטפן צוויג, מגלן)

אז זה קרה גם לי… אומנם סופר אינני, אבל בכל אופן עם טקסט השתעשעתי. זהו סופו של שלב במסע אישי שלי שהתחיל אי שם בדוקטורט על תנועה במרחב בשדה אחד נמשך להתבוננות על תנועה במרחב בשדה אחר (לחלוטין?).

שמח להודיע על פרסומו של ״קניון עזאזל״ שעוד רגע כבר יהיה זמין לרכישה.
הספר מתאר את ההתנהלות של הג׳יפאים והמטיילים ואת מי שמכונים בספר ׳סוכני המרחב׳ בצפון מדבר יהודה בין המרסבא לבור עוזיה. זאת תוך התמקדות ביצירת המסורת של המטיילים סביב המקומות הללו - הטקסט מתאר כמעט שלב אחר שלב, כיצד בור מיים שנחפר בתחילת שנות האלפיים זכה לכינוי המקראי בור עוזיה והפך לעוד אבן דרך במאבק על המקום.

הפרקים המובילים לתיאור התגלות הבור מרוצפים בסימנים כלליים באותה תרבות ג׳יפאית, של אותם נוהגים ברכבי שטח.
למי מיועד הספר?
לחובבי רכבי שטח שיזכו למבט פנימי וחיצוני עליהם (עלינו?)
למתעניינים בסכסוך - מימין ומשמאל - הספר חושף פרקטיקות של יצירת מקום באופן אוטנטי (לכאורה)
ולישראלים ׳רגילים׳ חובבי התבוננות חברתית על עצמנו, ישראלים, יהודים.

אני שמח להודות לכל מי שנתן מזמנו בשיחות בלתי נגמרות, ליוסף מהוצאת עברית, להלל שדחף כשהיה צריך, לזוהר שהקשיב והקשיב, ועוד הקשיב ועוד הקשיב ובסוף הביע את דעתו, לחבורת המטיילים שסבלה את שגיונותי, לכל מי שנעלמתי לו פתאום ״באופן דחוף״ (ממש דחוף..) ולנירה שהניחה בידי מצלמה וזו שינתה את אופן ההתבוננות שלי.

לא נותר לקוות אלא שתרכשו את הספר ותמצאו אותו רלוונטי ומעורר מחשבה ולפחות מעניין. השילוב של עידן הקורונה וצמצום היציאות למרחב, הפך את ההתבוננות הזו ביציאה למרחב לרלוונטית מתמיד.
קריאה מועילה ומהנה.

[אומי5]

נשמע מעניין, אבל קשה לי שלא לתהות למה הוא מסתכל רק פנימה עלינו. הרי בספר המדבר אין סיפור בלי הצד השני.

[Snir]

הגיע.
ע"פ הכריכה האחורית ותוכן העניינים, נראה מעניין.

[shmil]

היי,

חבר טוב שהוא ג'יפאי (בעל ג'ימני נעול) ...

ד"ש לחבר הטוב עם הביוגרפיה החלקית.

רק היום לראשונה נכנסתי לשרשור, ואז הבנתי שהוא גם הוציא ספר.

[assafy]

אמסור. הוא אמור להכיר את השם שמיל או שם אחר?

[shmil]

כך ולא אחרת.

[assafy]

ראיון ברשת א' של המחבר על הספר.

https://m.facebook.com/story.php?sto...0&id=721622269

[assafy]

היום בידיעות אחרונות כתבה של רענן שקד על אסף חזני והספר (ליוויתי את הטיול לכתבה).

[EmanuelW]

זה נחמד כאמצעי לפרסום ספר, אבל יש שם כמה וכמה אי דיוקים. לא אתייחס לתיאור ליל הנרות במרסבא, שמעיד בעיקר על פערי ידע של הכותב, אבל לגבי הבור המכונה 'בור עוזיה':
1. אין מי שמבין שחשב שהבור מימי עוזיה המלך. כל מי שאינו תייר סופ"ש יודע שהשם ניתן בגלל הפסוק בספר דברי הימים ולא בגלל מחשבה שבאמת עוזיה חפר את הבור. וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ, וַיְחַזְּקֵם. וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים, כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל, כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה.
2. מה שהיה בתחילת שנות האלפיים, לא היה חציבת הבור, אלא פינוי העפר שמילא וסתם אותו.
3. אני לא מכיר שום בור מים שנחצב ע"י הערבים בצורה הזו. אני כן מכיר בור מים נבטי בנגב, שחצוב בצורה דומה, שלא לומר זהה:

[איל מ]

אני חושב שאת התובנות האלו כדאי להפנות לכותב הספר

[assafy]

זה נחמד כאמצעי לפרסום ספר, אבל יש שם כמה וכמה אי דיוקים. לא אתייחס לתיאור ליל הנרות במרסבא, שמעיד בעיקר על פערי ידע של הכותב, אבל לגבי הבור המכונה 'בור עוזיה':
1. אין מי שמבין שחשב שהבור מימי עוזיה המלך. כל מי שאינו תייר סופ"ש יודע שהשם ניתן בגלל הפסוק בספר דברי הימים ולא בגלל מחשבה שבאמת עוזיה חפר את הבור. וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל הַמִּקְצוֹעַ, וַיְחַזְּקֵם. וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, וַיַּחְצֹב בֹּרוֹת רַבִּים, כִּי מִקְנֶה רַּב הָיָה לוֹ, וּבַשְּׁפֵלָה וּבַמִּישׁוֹר אִכָּרִים וְכֹרְמִים בֶּהָרִים וּבַכַּרְמֶל, כִּי אֹהֵב אֲדָמָה הָיָה.
2. מה שהיה בתחילת שנות האלפיים, לא היה חציבת הבור, אלא פינוי העפר שמילא וסתם אותו.
3. אני לא מכיר שום בור מים שנחצב ע"י הערבים בצורה הזו. אני כן מכיר בור מים נבטי בנגב, שחצוב בצורה דומה, שלא לומר זהה:

1. הפסוק יפה מאוד אך מה הקשר לבור? זה שמעניקים את השם הזה לבור עושה כבר את ההקשר לאדם שלא מכיר את הסיפור.
2. יש לך אסמכתה לאימרה הזו? כותב הספר חקר את הנושא, ראיין את האנשים הרלוונטיים ויש סרטונים שמראים את עבודת החפירה (ראיתי אותם).
3. מה שאתה מכיר או לא מכיר לא רלוונטי אלא אם תגיד שאתה איש מיקצוע שעשה מחקר אקדמי בנושא.
אגב אני עצמי כן ראיתי לא מעט בורות מים עם עמודי תמך שנחפרו במדבר על ידי ערבים.

[EmanuelW]

1. הפסוק יפה מאוד אך מה הקשר לבור? זה שמעניקים את השם הזה לבור עושה כבר את ההקשר לאדם שלא מכיר את הסיפור.
2. יש לך אסמכתה לאימרה הזו? כותב הספר חקר את הנושא, ראיין את האנשים הרלוונטיים ויש סרטונים שמראים את עבודת החפירה (ראיתי אותם).
3. מה שאתה מכיר או לא מכיר לא רלוונטי אלא אם תגיד שאתה איש מיקצוע שעשה מחקר אקדמי בנושא.
אגב אני עצמי כן ראיתי לא מעט בורות מים עם עמודי תמך שנחפרו במדבר על ידי ערבים.

1. תבוא בטענות למי שנתן את השם.
2. בודאי שיש - הערבים במקום אומרים את זה. רק מי שלא יודע להבחין בין פינוי סחף לחציבה בלע גיר, יכול טעות
3. כשתגבה את האמירות שלך בצילום ולא רק במלל, אתייחס ברצינות. עד אז, כלשונך, האמירה שלך לא רלוונטית.

[ד ו ר ו ן]

אגב אני עצמי כן ראיתי לא מעט בורות מים עם עמודי תמך שנחפרו במדבר על ידי ערבים.

איפה?
בשיא הרצינות.
מתחילת הכיבוש המוסלמי תחזקו בורות ומאגורות נבטיים-ביזנטיים, וגם זה בקושי.

בעידון המודרני, זה נטו שימוש ב״קיים״, שיפוץ ושדרוג בורות עתיקים. או בורות פעמון פשוטים.

[erezgur]

שלא לומר זהה:

https://mail.google.com/mail/u/0?ui=...d=ii_kzcueuc31

ניסית לצרף תמונות על ידי קישור לתמונה בתוך הג'ימייל שלך - רק אתה יכול לראות אותן.
אתה צריך לשמור את התמונות מקומית במחשב ולצרף אותן כאו להודעה אם תרצה שנראה.

[yovavz]

במדעי החברה ובאנתרופולוגיה בפרט, המונח מחקר אקדמי יכול להשתתף בקרקס סיני ובמיוחד כשהמחקר הוא איכותני ומשתמש בשאלות אפיסטמולוגיות ואונטולוגיות כפי שמתואר על הכריכה האחורית שפורסמה כאן.
קרל פופר הגדיר את זה פעם כפסאודו-מדע
מהמעט שראיתי, קצת מזכיר את הגישה של הפרא האציל מול הקולוניאליסט

[assafy]

הינה מה שמצאתי בשלוף.




אבל מה בדיוק הנקודה שצריך להוכיח כאן? שהערבים הפרימיטיבים מסוגלים לבנות בור עם עמודים?
מי שנסע קצת דרומית לבור העמודים, ראה בנייה חדשה ומסיבית פלסטינית (שאפשר בהחלט לכנות כהשתלטות על קרקע) עם ווילות מרשימות.
כנראה שאת הבתים שלכם גם ערבים בנו, אז בהחלט יש להם את היכולת לחפור איזה בור עם עמודים אם יש רצון, זמן וכח עבודה (וכנראה גם מימון ודחיפה של הרשות).

[assafy]

וזו תגובת המחבר:

ראיתי את התכתובת ביחס לכתבה והבור ואשמח להבהיר כמה דברים:
1. הספר נכתב על מנת לחשוף את התהליך של יצירת אטרקציה במדבר - במקרה שלנו זה בור עוזיה וחג הנירות במרסבא.
2. לצורך כך ראיינתי את הנוגעים בקבר, בהקשר של מרסבא ר״ת הנזירים עצמם ואת מורי הדרך מהלאומים השונים.
3. כיום, בדיעבד, נוח להגיד ולהסכים שמדובר בבור מהתקופה הביזנטית. נניח.. והרי לא באמת הגיע. ישנו לבדוק את זה ברצינות, כל אחד מעריך לפי הידע האישי שלו של מה שראה בסביבה. אדגיש, הספר מתאר את התקופה של עיצוב הזיכרון, בפרסומי מדריכי הטיולים, בדפי פרשת שבוע ותוכנית הניווט ואולי הכי חשוב, בכתבה בטלוויזיה.
4. העובדה המצערת היא שעד שהתקבע והוסכם שזה בור ביזנטי - מי תקופת ביניים כזו, אנשי המקום (היהודים) אמרו שהוא הרודיני, רומאי, תנ״כי, חשמונאי, you name it.
5. בסרטים המתעדים את החפירה שאין לי אף כוונה לחשוף ללא רשות הבעלים, רואים את העבןדה והיא הרבה יותר מסתם פינוי חול, היא חציבה עם קונגו, היא בניית מדרגות וכניסה ועוד.
6. מתי שהוא אולי אייצר מזה סרט.
7. לכל המתחמקים ומסבירים שברור שזה לא עוזיה יש לי חדשות, זה ברור אולי למי שמבין, זה לא ברור למטייל הפשוט שמזהה שם עם תקופה.
8. בואו ולא נהייה תמימים, הרי יש למישהו אינטרס שזה יזוהה עם התקופה, זה הופך לשלנו..
9. אני חוזר על הנקודה הראשונה, מה שעניין אותי בספר זה להראות את אותו תהליך של יצירת אטרקציות באותו מרחב שקראתי לו קניון עזאזל על שם הר המונטר שבאזור.
10. והאטרקציות הן שילוב של פאן עם ניחוח לאומי ותודו שעוזיה מושך יותר מבור ביזנטי, לפחות לחלק מהאוכלוסייה .
11. ואולי שתי נקודות הכי חשובות. האחת, תזכרו שזה בור שנפרץ!! והשנייה, אף לא אחד ״מחושפי״ הבור טרח לדבר עם הבעלים שלו. לפחות לא בשנה הראשונה.


תקנו את הספר ותמצאו את כל הפרטים ואת כל ההקשר
בכבוד רב
אסף חזני

[assafy]

במדעי החברה ובאנתרופולוגיה בפרט, המונח מחקר אקדמי יכול להשתתף בקרקס סיני ובמיוחד כשהמחקר הוא איכותני ומשתמש בשאלות אפיסטמולוגיות ואונטולוגיות כפי שמתואר על הכריכה האחורית שפורסמה כאן.
קרל פופר הגדיר את זה פעם כפסאודו-מדע
מהמעט שראיתי, קצת מזכיר את הגישה של הפרא האציל מול הקולוניאליסט

האם נראה לך רציני לכתוב תגובה כזו על סמך הכתוב בעטיפה אחורית של ספר?
ולא ארחיב בעיניין כדי לשמור כאן על איזה כבוד מינימאלי.

[yovavz]

תגובת המחבר עצמו לכתבה ממחישה שהמחקר של "יצירת אטרקציה במדבר" באה מהנחת מוצא של קולוניאליזם תרבותי, גם אם הוא מכנה (בלעג) את היהודים כ"מקומיים"