Article: אוסף הסברים על רכב חשמלי

[erezgur]

בנוסף, באחד הדיונים הקודמים, חנן טען שנושא הסוללות לרכב חשמלי (ובכלל) הוא נושא "חם" בעולם, עם הרבה השקעה במחקר ופיתוח וגם תוצאות בשטח.
בשורה התחתונה - הנחת העבודה צריכה להיות שבעוד 5-10 שנים עלות הסוללות תהיה נמוכה משמעותית, או יותר נכון - ניתן יהיה לקבל יותר קמ נסיעה מסוללות חדשות ועלות החלפת סוללות ברכב תהיה נמוכה יותר. נדמה לי שגם דובר על אפשרויות של החלפת תאים בודדים ולא את כל הסוללה (בדומה למצב עם סוללות מחשבים ניידים שיש מסחר ער בהן, לטובת חילוץ התאים הטובים מסוללות מתות).

נשלח מהנייד

[חנן-ג'יפולוג]

נדמה לי שגם דובר על אפשרויות של החלפת תאים בודדים ולא את כל הסוללה (בדומה למצב עם סוללות מחשבים ניידים שיש מסחר ער בהן, לטובת חילוץ התאים הטובים מסוללות מתות).

נשלח מהנייד

בהחלט. זה הליך מקובל. ביצעתי עשרות כאלה במקום עבודתי הקודם. היצרן מספק מודולים חדשים, ובשוק האפטרמרקט יש כאלה שמחליפים במודולים משומשים.

זה וגם זה ראויים לטעמי טכנית אך ורק במקרה של פגם נקודתי בתא או תאים בודדים. נסיון לתיקון כזה בסוללה שנשחקה כולה הוא לא נכון טכנית, וגם עשוי להיחשב בעיני כהונאה של ממש אם לא משוקף למשתמש ולמסכן שיקנה ממנו את הרכב

[חנן-ג'יפולוג]

חיברתי היום סורק לרכב שלי ורואים שם נתון מעניין. יתכן שהוא יכול לשמש אינדיקציה לדאגה של זיו לגבי יכולת הערכת מצב בריאות הסוללה, אם באמת הsoh ישאר במאה אחוז לטווח ארוך.

רואים פער לא קטן בין הsoc שהbms רואה ובין הsoc שמוצג על לוח השעונים.
בינתיים הספקתי לבדוק אצלי במצב של טעינה מלאה, ורואים פער של 3 אחוז. מה שמוצג לנהג גבוה יותר.
במצב של סוללה ריקה עוד לא בדקתי, אבל בסרטון על kia ev6 ב44 אחוז סוללה רואים פער של 1.5. פער הפוך מהמצב כשהמצבר טעון. כלומר, מה שרואים על לוח השעונים נמוך ממה שהbms מרגיש.

יתכן שרואים כאן דפ"א של היצרן להתמודדות עם הדעיכה הטבעית ולשמירה על הסוללה, ובהמשך התיישנות הרכב נראה שהפערים האלה הולכים ונהיים קטנים. כשהם ייסגרו לגמרי ויהיו זהים, אז הsoh יתחיל לקטון, ואתו הטווח המעשי.
מזכיר, זו השערה בלבד.

בינתיים, במצב סוללה מלא הנתונים נראים זהים ברכב שלי עם 43k km ובקאיה שבסרטון עם 10k km.

[נמרוד]

חנן, אולי בשרשור נפרד - על עמדות טעינה ביתיות. איזו תשתית צריך להכין. מה הן כוללות, מה המחירים. אולי חוות דעת של משתמשים על החברות השונות...

[zivo]

Now you talking....
ולא, זו לא הדאגה של זיו, אני בכלל לא הכרתי את זה.
רק אחרי שאתה כתבת, הלכתי קצת לחפש באינטרנט.
אז חשוב לראות מה היצרנים כותבים.
אבל לא פחות חשוב, יש כל מני משוגעים לתחום שחוקרים וכותבים, ומענין לראות מה הם כותבים.
לא סתם נסיתי לחדד את הנקודה של נתון שהנהג רואה לעומת נתון פנימי.
היצרן של הרכב יודע את המצב האמיתי של הרכיבים ( סוללה במקרה הזה). כל התרגילים של מניפולציות על תצוגה לנהג, אלו תרגילי שיווק.
כל מי שיש לו טרופר דיזל, מכיר שעם השנים, לחץ השמן יורד, ועדיין, אף אחד לא משבית את הרכב, וכולם נוסעים כך.
אז למה שאיסוזו לא ישחקו עם החיווי של הלחץ שמן, וגם מנוע שעשה 150K יראה לחץ שמן באמצע הסקלה?
יחסית לרכב של 150K, הוא תקין :-)

[חנן-ג'יפולוג]

נמרוד, ראה סעיפים 3,7,8 בכתבה למעלה, ופרט לגבי המידע החסר, אם נשאר כזה.

[חנן-ג'יפולוג]

זיו, יש סיכוי טוב שאם היה טרופר 2022 (או שעדיין יש לאלו שלא הצליחו להיגמל? ) אז או ששעון הלחץ שלו היה מראה תמיד באמצע, בלי קשר לערך האמיתי, או שלא היה שעון בכלל. בדיוק כמו שקרה בעשורים האחרונים לשעוני הטמפ' ברוב המוחלט של הרכבים.

[נמרוד]

Now you talking....
ולא, זו לא הדאגה של זיו, אני בכלל לא הכרתי את זה.
רק אחרי שאתה כתבת, הלכתי קצת לחפש באינטרנט.
אז חשוב לראות מה היצרנים כותבים.
אבל לא פחות חשוב, יש כל מני משוגעים לתחום שחוקרים וכותבים, ומענין לראות מה הם כותבים.
לא סתם נסיתי לחדד את הנקודה של נתון שהנהג רואה לעומת נתון פנימי.
היצרן של הרכב יודע את המצב האמיתי של הרכיבים ( סוללה במקרה הזה). כל התרגילים של מניפולציות על תצוגה לנהג, אלו תרגילי שיווק.
כל מי שיש לו טרופר דיזל, מכיר שעם השנים, לחץ השמן יורד, ועדיין, אף אחד לא משבית את הרכב, וכולם נוסעים כך.
אז למה שאיסוזו לא ישחקו עם החיווי של הלחץ שמן, וגם מנוע שעשה 150K יראה לחץ שמן באמצע הסקלה?
יחסית לרכב של 150K, הוא תקין :-)

אתה מסביר ומצדיק את ההחלטה של רוב יצרני הרכב להפטר משעוני לחץ שמן.

[zivo]

אתה מסביר ומצדיק את ההחלטה של רוב יצרני הרכב להפטר משעוני לחץ שמן.

לצערי, אני חושש שאתה מפקשש את הנקודה שאני מנסה להדגיש.
טסלה היא בבסיסה ואופיה, חברת הייטק \ אינטרנט, ולא חברת יצור מכוניות טיפוסית.
זה מאפשר לה לרוץ הרבה יותר מהר מייצרני רכב מסורתיים, אבל גם מכניס הרבה תופעות שליליות.
כמות ההרוגים שעלה הפיתוח של טסלה, לא עומדת בשום פורפורציה לפשלות של חברות אחרות.
וזה נעשה במחשבה צלולה, ציניות, וסגידה למניה.
ולכן אני כל כך רגיש למניפולציות האלו ( שלא קיימות אצל היצרנים המסורתיים).
בדיוק כמו שארגוני הצרכנים והרגולטור בארה"ב מכריחים את היצרנים לפתור בעיות ולגבות את הלקוחות ( עד שהבעיות יפתרו), אני חושב שגם אנחנו, צריכים להיות הרבה יותר ביקורתיים לגבי ההתנהלות הנוכחית.

[נמרוד]

נמרוד, ראה סעיפים 3,7,8 בכתבה למעלה, ופרט לגבי המידע החסר, אם נשאר כזה.

שאלה שנגזרת ממה שכתבת - ששקע תלת פאזי אדום שקול מעשית לעמדת טעינה. אז בשביל מה עמדת טעינה? או מה עדיפה עמדה שמחוברת לקיר על פני אותו כבל שקנית שהוא עמדת טעינה ניידת?

[חנן-ג'יפולוג]

אני לא מוצא בנייחת יתרונות. זה נראה מסודר יותר. קיבלתי אותה ואת ההתקנה עם הרכב, אחרת כנראה שלא הייתי משקיע בה.

אולי בהיבט האטימות למים.

באיזור השקע התלת פאזי התעשייתי של העמדה הניידת אין אטימות.

יש עמדות נייחות מתוחכמות משלי שמאפשרות שליטה באפליקציה בסמארטפון. מניח שזה גם יתרון מסוים.

[מיכה100]

אני לא מוצא בנייחת יתרונות. זה נראה מסודר יותר. קיבלתי אותה ואת ההתקנה עם הרכב, אחרת כנראה שלא הייתי משקיע בה.

אולי בהיבט האטימות למים.

באיזור השקע התלת פאזי התעשייתי של העמדה הניידת אין אטימות.

יש עמדות נייחות מתוחכמות משלי שמאפשרות שליטה באפליקציה בסמארטפון. מניח שזה גם יתרון מסוים.

חנן בעמדות הנייחות יש עניין עם התקשורת בין הרכב לעמדה, ככה שהכבל 'חי' רק כאשר הוא מחובר לאוטו (כשמנותק מהאוטו הוא מנותק חשמלית גם בצד של העמדה).
כמו כן עניין האטימות למיים חשוב, בטח לאורך השנים כאשר העסק יתחיל להתבלות.

[מיכה100]

תיקון (מה קרה לכפתור העריכה?..): הכבל חי רק כאשר מתבצעת טעינה. ברגע שהטעינה מסתיימת הכבל מנותק חשמלית בצד של העמדה.

[חנן-ג'יפולוג]

חיברתי היום סורק לרכב שלי ורואים שם נתון מעניין. יתכן שהוא יכול לשמש אינדיקציה לדאגה של זיו לגבי יכולת הערכת מצב בריאות הסוללה, אם באמת הsoh ישאר במאה אחוז לטווח ארוך.

רואים פער לא קטן בין הsoc שהbms רואה ובין הsoc שמוצג על לוח השעונים.
בינתיים הספקתי לבדוק אצלי במצב של טעינה מלאה, ורואים פער של 3 אחוז. מה שמוצג לנהג גבוה יותר.
במצב של סוללה ריקה עוד לא בדקתי, אבל בסרטון על kia ev6 ב44 אחוז סוללה רואים פער של 1.5. פער הפוך מהמצב כשהמצבר טעון. כלומר, מה שרואים על לוח השעונים נמוך ממה שהbms מרגיש.

יתכן שרואים כאן דפ"א של היצרן להתמודדות עם הדעיכה הטבעית ולשמירה על הסוללה, ובהמשך התיישנות הרכב נראה שהפערים האלה הולכים ונהיים קטנים. כשהם ייסגרו לגמרי ויהיו זהים, אז הsoh יתחיל לקטון, ואתו הטווח המעשי.
מזכיר, זו השערה בלבד.

בינתיים, במצב סוללה מלא הנתונים נראים זהים ברכב שלי עם 43k km ובקאיה שבסרטון עם 10k km.

היום יצא לי לצלם סריקת נתונים כשהסוללה כמעט ריקה- .16.5 אחוז בלוח השעונים. 20 אחוז לפי הbms.

אני אעקוב אחרי הערכים האלה בשנים הקרובות. על פניו, יתכן שיש כאן מדד לדעיכת הסוללה בזמן שנתון הsoh עוד מצביע על 100 אחוז, והטווח הוא כשל רכב חדש.

[חנן-ג'יפולוג]

תיקון (מה קרה לכפתור העריכה?..): הכבל חי רק כאשר מתבצעת טעינה. ברגע שהטעינה מסתיימת הכבל מנותק חשמלית בצד של העמדה.

כנ"ל ב"עמדה הניידת" . בסוף היא צריכה לעמוד באותם תקנים כמו הנייחת.

לגבי אטימות התקע התלת פאזי, ניתן למקם את החיבור התלת פאזי במקום מוגן. האמת היא שזה לא התקע של הכבל שבעייתי. השקע בקיר אמור להיות אטום לנזילת גשם מלמעלה בהתקנה טובה, ואם זה המצב, אז התקע נמצא בתוכו והמים יורדים מצידיו, בלי לגרום לזליגה בין הפינים.

[גיא]

שאלה...

מה זה soc ?

ועוד אחת. מכיוון שטרם זכיתי לסיבוב על רכב חשמלי או הברידי ..

אני מבין שאין הילוכים המקובל שם. איך מיישמים הילוך נמוך בירידה ארוכה ? איך הרגנרציה קורית ? זה משהו שמפעילים בכפתור או שזה קורה לבד ?

תודה.

Sent from my DN2103 using Tapatalk

[מיכה100]

תשובה לגבי הרגנרציה:
זה משתנה מרכב לרכב. באיוניק 5 יש לא פחות מחמישה מודי רגנרציה שונים, החל באפס וכלה במוד המאפשר נהיגה בפדל אחד. וכמובן לחיצה על הברקס מייצרת קודם כל רגנרציה, כמו ברכב היברידי.
המעבר בין המודים נעשה בעזרת מנופים מאחורי ההגה, כמו העברת הילוכים ידנית בתיבה רובוטית - קליל ומהיר.
אני כרגע מתמקד במוד שנקרא Auto, שבו הרכב בוחר לבד את רמת הרגנרציה. הכי פשוט.

Sent from my HD1903 using Tapatalk

[חנן-ג'יפולוג]

SOC State Of Charge בכמה אחוזים הסוללה טעונה.


הוספתי למילון המונחים, בכתבה.

- - - Updated - - -

אני נוהג במצב i pedal בלבד.

נהיגה בדוושה אחת בלבד- הימנית. עוצמת הבלימה נקבעת לפי כמה ששחררת את הדוושה.
עזיבה מלאה של הדוושה היא לא בלימת חירום. באיוניק 5 הספק הבלימה הרגנרטיבי הוא עד כ150kw בלבד, אז לבלימות חזקות צריך להשתמש בדוושת הבלם. זה גם מנקה את החלודה מצלחות הבלם.

[sportage]

שאלה...

מה זה soc ?

ועוד אחת. מכיוון שטרם זכיתי לסיבוב על רכב חשמלי או הברידי ..

אני מבין שאין הילוכים המקובל שם. איך מיישמים הילוך נמוך בירידה ארוכה ? איך הרגנרציה קורית ? זה משהו שמפעילים בכפתור או שזה קורה לבד ?

תודה.

Sent from my DN2103 using Tapatalk

תאם איתי ותקבל סבוב כולל פרפור צמיגים...

הרגנרציה ברוב הרכבים המודרניים עם יכולת בלימה אגרסיבית הניתנת גם לבחירה.

בחלק מהרכבים, גם לחיצה על דוושת הבלם, מפעילה את הרגנרציה, והרפידות פוגשות את הצלחות רק במהירות נמוכה מאוד או בבלימת חירום.

[חנן-ג'יפולוג]

- - - Updated - - -

.
בחלק מהרכבים, גם לחיצה על דוושת הבלם, מפעילה את הרגנרציה, והרפידות פוגשות את הצלחות רק במהירות נמוכה מאוד או בבלימת חירום.

יש רכבים שלא משתמשים ברגנרציה במקום בבלמים, בזמן לחיצה על הבלם?

זה נראה לי הסטנדרט, עוד מההיברידיות.