פרוייקט שיפוץ כרסומת CNC מדגם Kondia K-76

[kd2]

פוסט פתיחה :

כמוכם....כמונו.... איזה אנשים טכניים לא חלמו פעם על בניית כרסומת CNC בגודל מלא ?!
למי זה לא ב Wish List של "יום אחד כשאני אהיה גדול"...?
כרסומת כזאת כמו של הפבריקטורים האמריקאיים החאר!ת האלו שמפגיזים אותנו בכל המדיות האפשריות בגראז'ים המדוגמים והמלוקקים שלהם,
וכל היותר מידי אופציות שלהם,
להשיג הכל בזול...
ולבנות הכל...
ולהזמין הכל אובר-נייט...
סעמק נשבר לי מהם כבר.
מכל מקום ברשת היום צצים לך הסירטונים של הבנייה המגניבה הזאת, והכלי המגניב ההוא, ואני רוצה להצטרף לחגיגה.
לא מגיע לנו גראז' חלומות לעזאזל ?
זאת פחות או יותר הייתה נקודת המוצא לפרוייקט (ואני חושב שאני מדבר בשם כל הקבוצה שלנו, ובטח גם רובכם).

- - - - - - - - - - - - - - - -

אבל CNC אמיתי מהחנות זה יקר, ממש יקר.
אפילו כיד 2 זה ממש יקר. לא רק לקנות , אלא גם לתחזק.
מדובר בחיה מורכבת, מדוייקת, מלא אלקטרוניקה, ענקית פיזית, תלת פאזית, שדורשת רצפה חזקה וייעודית,
ואין לי ניסיון בזה מעבר ללהוציא קבצי סוליד לאלו שכן מבינים בזה.
בעיה...

אך התמזל מזלי לפני 3 שנים למצוא עוד פנטזיונרים כאלו (אנחנו 4, יחשפו ויגיבו כרצונם, הם פה).
שבמסגרת הפינטוזים והטיולים בג'נקיות נתקלו במועמדת טובה מאוד להסבה לCNC בתקציב שפוי.
ודבר ראשון – קנו אותה, ויהיה מה שיהיה, זאת הייתה הזדמנות מצויינת נקודה, גם אם במקרה הכי גרוע היא תשאר קונבנציונלית.

הכרסומת היא Kondia K-76 Powermill, תוצרת ספרד, שנת ייצור מתחילת האייטיז ככל הנראה 82-83, כלומר כבת 40.
ארחיב בהמשך למה היא מועמדת טובה (ולמה גם קשה להבין מתי בדיוק יוצרה ושאר פרטים עליה ועל חברותיה).

מונפת למשכנה -



והיום -



עכשיו מרגע שזה לא דיבורים באויר אלא אתה עומד מול הכלי, אתה חש את מצבו הטוב לכל הדעות, מסתובב סביבו ורואה ש....בואנה... יש פה בסיס ממש נדיר.
אז קשה להגיד לא לרעיון של להכנס למסע של בניית כרסומת CNC שלך, שפשוט מוכנה לקבל את השיגעונות שלנו on demand כל יום בשבוע.
איפה נרשמים ?

ידענו שזה יהיה לא פשוט לביצוע, הרצנו קצת חישובים כלכליים.
זה התברר כאפשרי.
אז....יצאנו לדרך.

מכיוון שהמכונה היום כבר עובדת ו"מבצעית" חשבנו להתחיל את הדיון "מהסוף", ממצבה כיום,
ומידי פעם לחזור אחורה לשלבי השיפוץ שרובם מתועדים מאוד.
שיפוץ שהיה לא פחות מ-3 שנים, בדילוגים, בין לבין הלו"ז לעבודה לפה ולשם...

וכמובן לשתף קדימה לשלבים העתידיים.
גם לשידרוגים המתוכננים, וגם לתחזוקה השוטפת שבטוח תהיה כשהמכונה תתחיל "לעבוד", בסוף צריך לזכור שהיא "אספנות"
ותמיד יש עוד משהו לטפל בו.
ברשותכם נתחיל בתאכלס, תמונות וסירטונים, ונמשיך בפוסט הבא.
איך מודי היה אומר...
תבלו !

סירטון כירסום גלגל שיניים מאלומיניום 6061






עוד בהמשך

[kd2]

צ'אמפר (שבירת פינות) על אותו גלגל"ש.
יצא קצת עמוק מהמתוכנן (טעות תיכנותית שלי, תתרגלו זה ימשיך)אבל עדיין סבבה.


קלוז אפ על כרסום הChamfering.
הפעולה הכי מספקת שיש.



ועוד עיבוד.
פייסינג וקונטור ראשוני, גס.


סרטון של הפוקט.
שימו לב לשיטת הכרסום, התנועות הסיבוביות האלו נועדו לספק כרסום יעיל עם כמה שיותר שטח מגע עם החומר.


והתוצאה הסופית.
מן יאן ויאנג כזה שאחד החבר'ה אצלנו מידל, אין לזה פואנטה, זה מה שהוא שעשה ולא היה נעים לו להגיד ש...."מה נסגר אחי" ? מול כולם...
בכל אופן זאת צורה טובה כדי לבחון את ביצועי המכונה בשלב זה.


שבבים בסלואו מושן, כיף גדול.

[kd2]

אנחנו מעריכים שאת הדיון יקראו גם אנשים שרוצים לבנות מכונה או נמשכים לתחום אבל אין להם רקע בעיבוד שבבי.
ולכן אשתדל לשמור על ההסברים ענייניים ככל האפשר ומידי פעם לשים כוכביות (*) על מילות מפתח אותם אסביר בסיום.
אם לא הבנתם משהו, תשאלו בכיף.

נתחיל מהבסיס, למה בכלל דווקא Kondia k76 ?

או שבעצם עדיף להתחיל ב- למה לא פיתרון אחר ?

במקביל להחלטה להתחיל את הפרוייקט.
אני, שידעתי שהשיפוץ יקח הרבה זמן, כי יש הרבה עבודה והרבה נעלמים.
חיפשתי פיתרון מוכן כדי להתחיל בינתיים ברקע לשחק בתחום הזה, מאוד דיגדג לי, וגם היו לי שימושיים מעשיים לכך, חלקים לייצור שהיינו צריכים לפיתוחים שלנו (על זה בהמשך).
אפשר לראות את הדיון שפתחתי בפורום בנושא ב2019 – כאן.
אבל אחרי שראיתי פיזית כ7-8 "ראוטרים" סיניים, ועוד כמה סיורים מקצועיים עם החבר'ה, הבנתי שחבל על הזמן.
בעולם בו 0.02 מ"מ (שתי מאיות המ"מ) הם וואחד מדרגה מורגשת בפיניש של החומר, אלו לא כרסומות סבירות אפילו לאלומיניום להתרשמותי, הן יתקשו מאוד לשמור על קשיחות בטולרנסים כאלו.
או לכל הפחות הן יתקשו לשמור עליהם ולעבוד באיזשהו קצב עבודה סביר, אף אחד לא רוצה לייצר חלק ב18 שעות.
כשגם היבואנים של הראוטרים די גמגמו לגבי היכולות שלהם באלומיניום (על פלדה אין מה לדבר), ולא ממש ששו לבצע חלקי הדגמה שניתן למדוד, הבנתי סופית שאין תחליף למסיביות והתקווה שלנו היא רק הקונדיה.

ולמה כן הקונדיה ?

אז כמו שאמרתי הקונדיה שלנו היא מדגם K-76 Powermill.
הסיבה לכך שהיא מועמדת כל כך טובה היא שהיא במקור מכונת CNC.
ברחבי הרשת מקובל למצוא שהיא ה"Bridgeport Clone" המוצלח ביותר.
(ברידג'פורט היא המותג המוביל באותם שנים בענף, הגולד סטנדרט של כרסומות הברך*, עם השנים כשפקעו הפטנטים של ברידגפורט כולם התחילו להעתיק את הקונספט המוצלח עם שינויים קלים)

יתרונותיה באים לביטוי במיוחד ב :

1. שטח עבודה גדול :

ציר X: הארוך ביותר, ימין/שמאל כשאתם מול המכונה – 600 מ"מ.
ציר Y: קדימה/אחורה כשאתם מול המכונה – 300 מ"מ.
ציר Z: או למעלה/למטה (כמו מקדחת עמוד) כשאתם מול המכונה – 125 מ"מ.
מכובד לכל הדעות ובטח בשבילנו.

ברך : נוסף לכך קיימת אפשרות להזיז את כל הברך באופן חשמלי או ידני כדי לעבד חלקים גדולים יותר בטווח של 395 מ"מ (בהם למכונה עדיין תהיה תנועת Z רק של 125 מ"מ, חשוב להבין את ההבדל).
הברך עם מסלולי דאבטייל*, ורוכבת על בורג טרפזי ולא כדורי משום ששם אין צורך בשליטה כזאת.
לברך 2-3 נעילות (תלוי בדגם) כדי להגביר קשיחות לאחר סט-אפ ראשוני (בCNC כל ציר שלא זז, עדיף שיהיה נעול).

צריח (turret): מתכוונן קדימה ואחורה כמה עשרות ס"מ ("כאילו" כמו ציר Y) במידה ונדרש לעבד משהו באזורים היותר רחוקים מהגוף.

2. השלד ומערכת ההנעה שלה מסיביים מאוד ומתאימים במיוחד לעבודת CNC, יש לה ברגים כדוריים* עבים ואיכותיים לתקופה, ומסלולים מרובעים במימדים מאוד מכובדים.
המכונה מגיעה עם ברגים כדוריים מטריים, פסיעה 5 מ"מ, בכל הצירים כסטנדרט.
כאשר הברגים הארוכים (X/Y) בעובי 32 מ"מ, ובעלי אום כדורי כפול, כלומר אחד עובד מול השני, מה שמספק קשיחות מאוד גבוהה, דיוק וחזרתיות משופרים, והתנגדות מצויינת לBACKLASH*.
קונדיה טוענים לקשיות מאוד גבוהה בברגים האלו 59-62 רוקוול C בבורג, ו61-63 בכדורים עצמם.
לתדהמתנו המכניקה של מערכת ההנעה הגיעה ללא רבב, אין שום חופש נתפס בברגים או בצירים, לא נדרשו עוד כיוונים בברגים (PRELOAD) או בגיבים*.
פה ושם קצת שחיקה אבל שום דבר רציני, מצד שני ההצהרה הזאת עוד לא גובתה במלואה על ידי מכשירי מדידה מקצועיים אלא רק נבדקה בעיבודים שנעשו עד כה, באיפוסי שולחן בסיסיים*, ובתחושות.
עובדות אלו מוכיחות שככל הנראה המכונה לא עבדה קשה בעברה, שהוא לא לגמרי ברור לנו, אך ככל הנראה הייתה ב2 סדנאות פיתוח לפני שהגיעה אלינו ולא ממש עבדה בצורה מסחרית, ולכן לא פיתחה חופשיים משמעותיים ב40 שנה של פעילות.
זהו כמובן מצב נדיר ביותר שללא ספק עזר "לרתום" אותנו לפרוייקט.
הדיוק הסופי שלה עוד לא ידוע לחלוטין והוא אחד האתגרים שלנו להמשך, אגב גם למדוד ברזולוציות האלו זה אתגר לא קטן ולא זול.

3. משקל המכונה הוא כ1500 קילו יבשים בקירוב. על אזור ה2.5 מטר גובה.
מאוד מאוד מסיבית וכבדה ביחס למטרה, שזה מעולה.

4. עוצמת מנוע הספינדל – 3 כ"ס תלת פאזי, נתון מכובד.
הוא עובר ברצועה דרך תיבת הילוכים רציפה (וריאטור) ועוד תיבת (מתבקש בגיפולוג לקרוא לזה טרנספר...) HIGH/LOW שמחלקת את טווחי המהירויות ל -
גבוה : 500-4000.
נמוך: 60-500.
לוריאטור שליטה חשמלית דרך מנוע (פינוק במונחים של אז) שמקלה על השימוש מאוד.
לספינדל קיים ברקס פנאומטי.

5. סוג התפסנית BT30, סוג נוח ונפוץ בישראל, יתרון גדול.

6. ספציפית המכונה שלנו גם הגיעה מצויידת בPOWER DRAWBAR* להחלפת כלים מהירה וללא כלים, זה לא היה סטנדרט בכולן וזה דבר מעולה.

7. מערכת שימון אוטומטית (על פניו יתרון, בפועל הורידה לי שנים מהחיים).

8. מערכת אמולסיה מובנת בבטן המכונה עם אגנית ייעודית.


עד פה, לכאורה חלום.
שטח עיבוד גדול, מכונה קשוחה, ספינדל 3 כ"ס, פאוור דרובאר.
אז מה בעיה ? חבר לחשמל וסע.

הבקרה.

הכרסומת מגיעה עם מערכת בקרה בטכנולוגיית סוף שנות השבעים (בתמונות):
1. מנועי סטפר DC 200 צעדים לסיבוב, לרוב מתוצרת SLO-SYN.
2. מערכת מחשב שמתוכנת בקלטת (כן כן, בתמונה מצורפת) מתוצרת או מיבוא של חברת קונלוג (וראיתי בעיני במכונה כזאת אחרת גם תיכנות בנייר מנוקב, לא פחות! ולא תאמינו מה היא ייצרה - בהמשך).





השתעשענו בראש בערך כשבועיים של מחשבות על לנסות לעשות למערכת הבקרה הזאת האקינג,
כלומר להשאיר את רוב הhardware אבל לתת לה פקודות "מעל הראש".
וזאת כי התהליך חוסך קניית מנועים, התאמתם לכרסומת, וטונות של חיווט, ובכך הרבה יותר מהר יכולנו להגיע למצב בסיסי של עבודה.
קו המחשבה היה שבעתיד תמיד אפשר לשדרג.
זה האקינג לא פשוט בכלל והשארנו אותו למומחה האלקטרוניקה של הצוות.
ולמרבה ההפתעה הוא הצליח, וברמה הבסיסית הצלחנו להשתלט על המכונה ולתת לה GCODE * ידני.

אבל בסופו של דבר היו 2 עובדות שהניעו אותנו מלהמשיך איתה.
1. אמינות, מה נעשה כשזה יתקלקל ? אין חלפים, זה עתיק.
דיברנו עם החברה שבמקור לפני 200 שנה טיפלה במערכת, כדי לקבל קצת אינפוטים וכיוון, תשובתם הייתה שספק אם מישהו מהמבינים בה עוד חיי או לפחות מתפקד.

2. מנועים, למרות שברור לנו שאלו סוסי עבודה אמריקאיים שיחזיקו עוד 100 שנה, הרזולוציה שלהם היא רק 200 צעדים לסיבוב*, והם לא מנועי סרבו* אלא מנועי צעד.
חלקו את פסיעת הבורג במספר הצעדים ותוכלו לקבל את הרזולוציה של השליטה בתנועה שהמערכת יודעת לתת.
5/200 = 0.025 מ"מ תנועה פר צעד, וזה רק היחס התיאורטי כלומר שצפוי לגדול בפועל אם מחברים את כל החופשים ביחד.
תראו, זה לא נורא, אבל גם לא משהו.
לשם ההשוואה כרגע מותקנים במערכת מנועים עם חלוקה ל2500 צעדים לסיבוב.
לכן "הוחלט" להעיף אותם.
וכשאני אומר "הוחלט" אני מתכוון לזה שמה שקרה תוך כדי ההתלבטויות, זה שמי שמוביל את הפרוייקט ואיגד את כולנו סביבו, לקח קאטר חתך הכל וקבע עובדות בשטח, עכשיו כבר היה קל להחליט.



אגב עובדת בונוס, בהיסטוריה של המכונה היא צויידה בשלב מסויים בבקרה ומנועים עם אפשרות ל"חצי צעד", שהכפיל את דיוק המכונה.

נמשיך בפוסט הבא.

[kd2]

הכוכביות מהפוסט הקודם :

* כרסומת ברך – באנגלית Knee mill, על שם במת העיבוד שהיא כמו "ברך". בחלק מהמקומות תקרא כרסומת "צריח", באנגלית TURRET, על אותו עיקרון רק הפעם על שם החלק הבולט שמחזיק את הספינדל.

* דאבטייל -Dovetail – "זנב סנונית", צורה הנדסית שנפוצה במסלולים של צירי מכונות עיבוד שבבי, ויוצרת מן חיבור זכר-נקבה, לצורה יתרונות רבים של מירכוז עצמי וקשיחות למול תכונות חיכוך ותנועה טובות, שהם תמיד ניגודים במערכות הנעה.
משום שככל שזה יותר קשיח ו"הדוק" ככה יותר קשה לזוז, ובטח שקשה לזוז ליניארי, אחיד ו"נעים".
ומצד שני, לא קשיח, לא הדוק, לא ישר /ממורכז זאת לא אופציה, כי צריך לדייק מאוד.
הפשרה הזאת היא הבסיס לכל מכונת CNC, צריך שהצירים יהיו הכי הכי הדוקים שאפשר, אבל בכל זאת נוכל לזוז מהר.

* בורג כדורי וBACKLASH – צורה של בורג הנעה מאוד מדוייק המשתמש בכדורים (כמו כדורי מיסב) שרצים במחזוריות במסלולי הבורג המדוייקים, דרך תעלות ייעודיות באום.

מגוגל - ballscrew

משתמשים בו במערכות מדוייקות בגלל שבורג רגיל סובל מתכונה לא רצויה שנקראת "בקלאש", שהיא החופש הקטן הקיים כשמנסים להפוך תנועה קדימה של הבורג, לתנועה אחורה.
נסו לתפוס בורג גדול ולהפוך כיוון, הכמה מעלות הראשונות של הסיבוב לא עושות כלום והם למעשה "באוויר".
בCNC זה גורם לכך שהצעדים האלו נספרים במערכת הבקרה אבל למעשה שום תנועה לא התרחשה ולכן הכרסום יחזור למקום הלא נכון.
גם ברגים כדוריים מפתחים לבסוף בקלאש, גם אם קטן מאוד, וניתן לפצות על כך במערכת הבקרה של המכונה כך שתספור עוד קצת צעדים בכל היפוך כיוון תנועה.

* איפוסי שולחן : כשמסתכלים על מכונת CNC יפה וחדשה אומרים, אוי איזה כיף, הכל פה כל כך מדוייק, ישר זה ישר, 90 מעלות זה 90 מעלות, עגול זה עגול, נכון ?
הרי ייצרה אותה איזה כרסומת-על סופר דופר משוכללת ומדוייקת**
אז צר לי לבאס אתכם, זה לא המצב (אני באמת ובתמים התבאסתי שזה לא ככה !).
כשמכונה מגיעה למשכנה הסופי במפעל צריך לבדוק עם כלי מדידה שאכן היא מאופסת ומכויילת מול השולחן שלה עקב עיוותים בשלד (מההובלה או המיקום מחדש) , סטיות בייצור, או בהרכבה.
התהליך נעשה לרוב בעזרת שימסים עדינים ביותר והוא תהליך ארוך ומייגע.
אחריו כל הזזה או פירוק של חלקים מהמכונה נשקל 8 פעמים...

** (איך ייצרו את הראשונה המדוייקת שיצרה את כל השאר, או ההיסטוריה של הדיוק, זה נושא שיצא לי לחשוב עליו הרבה, אם מישהו מכיר חומר טוב על זה, אשמח).
------------------------

* גיבים (GIBS) אלו לוחיות מתכת המותקנות בתוך צידי המסלולים (בין מסלול למסלול נגדי), עם יכולת לכוון את מיקומן ומידת הלחץ שלהם על המסלול, איתם ניתן לסגור חופשים המתפתחים במסלולים עם הזמן.
מגוגל - Gibs

* Power Drawbar – ה"דרובאר" הוא מוט מתברג שעובר דרך הספינדל ודואג לנעילת הכלים.
אם הוא לא אוטומטי צריך בכל החלפת כלי להגיע אליו לראש הספינדל עם מפתח ולשחרר אותו ידנית בכמה סיבובי הברגה ואז משתחררת תפסנית הכלי.

בגלל מיקומו הגבוה בכרסומת זה תהליך מעצבן, שעם הזמן מיכנו אותו, ובכרסומת שלנו הוא נעשה על ידי בוכנה פנאומטית שמתפקדת כ"קלאץ" בין הספינדל למנוע מערכת הדרובאר.
כלומר בפועל אנחנו מחליפים כלי בלחיצה על כפתור וזה מאודדדדד נוח.

* Gcode – שפת התיכנות בה מדברים עם בקרי מערכות CNC.

* מנועי סרבו – מנועים עם אנקודר ובקרה במעגל סגור.
אנקודר הוא רכיב המותקן בזנב המנוע (לרוב), הוא קורא את מיקום ציר המנוע ומשדר אותו למערכת הבקרה וכך היא יודעת כמה המנוע זז.
במכונות CNC זה מתורגם לכמה זזו הצירים ו"איפה אנחנו נמצאים".
ההבדל בינו לבין מנוע צעד רגיל הוא שמנוע צעד מקבל פקודה לזוז "כך וכך צעדים" אבל אין בקרה שזה באמת קרה.
לפעמים בגלל תקלה מכנית או עומס גבוה מנוע הצעד לא מסוגל לזוז, אבל מערכת הבקרה "חושבת" שהוא זז ומתפקדת בהתאם.
התוצאה היא איבוד המיקום של הכלי ופגם בחלק המעובד ולכן מכונות CNC מודרניות עובדות עם מנועי צעד שהם גם "סרבו".

כלומר המנועים הם גם "מנועי צעד" באופי העבודה והם זזים ב"צעדים" כדי לדייק ברזולוציות גבוהות, הם לפעמים עושים זאת מאוד מאוד מהר כך שתנועת המנוע מרגישה כאילו "אין צעדים", אבל הם שם ברקע.
אותם "צעדים" מפוקחים בתדירות פסיכית על ידי מערכת הבקרה וכך מוודאים שכל פקודה שנשלחה למנוע גם בוצעה בדיוק ועד הסוף, אם הדבר לא קרה תתקבל תקלה במערכת.
הדבר מבטיח מיקומים מאוד מאוד מדוייקים.

עד הפעם הבאה....
ים

[מוטי ג.]

וואו יפה לכם!
2 דברים טכניים ברשותך,
1. בבקרה של היום ניתן לקחת מנוע צעד 1.8 מעלות לצעד (=200 צעדים בסיבוב) ולבצע איתו מיקרו סטפינג לרזולוציה של 12000 צעדים בסיבוב (גם ללא אנקודר, נכון שאם יש החלקה לא תדע עליה)
2. לכל בורג הנעה יש "טעות" ייצור, מומלץ למקם אנקודר לינארי על החלק שבתנועה על מנת לטפל בטעות המיקום הנ"ל או בחופשים באקלאש אם קיימים (הבנתי שאצלך אין או לפחות אינך מודע להם בלי להעליב) , אם בכל זאת נאלצים להתקין אנקודר סיבובי על המנוע /בורג ההנעה ניתן עם מכשיר מדידה (מומלץ לייזר) ללמוד את טעות הייצור בבורג ולקזז אותה בבקרה, כלומר לייצר פקודת מיקום מתקנת.


בהצלחה בהמשך.


Sent from my SM-N986B using Tapatalk

[kd2]

תודה.

אענה לך לפי בסעיפים שלך :

1. מכירים מיקרוסטפינג.
אחלק ל2 את התשובה :

א. הבעיה הייתה צריכת הזרם של המנועים, אם אני זוכר נכון זה בסביבות 20-30 אמפר DC.
עכשיו בגלל שעולם הסרבו עבר במנועים החזקים לAC, מייצרים בעיקר בקרים למנועי AC.
חיפשנו בקר מתאים למנועים שלנו ולא מצאנו שום דבר, וזה לפני שבכלל דיברנו על המחיר.
אם נגיע למצב שבקר DC למנוע עתיק עולה יותר ממנוע AC חדש חזק פי 2-3 ? אז כבר אין היגיון בזה.
אבל - אם בחברה שלך מציעים כאלו בקרים, או שאתה יודע איפה ניתן להשיג, נשמח.
יש לי עוד 4 מנועים כאלו בצד שיהיה אפשר להשתמש בהם לפרוייקטים שהם גם לא CNC.

ב. יש בעיה של מומנט במיקרוסטפינג, מה יחס ההפחתה ? צריך גם לקחת בחשבון.

2. זה נושא שנבחן בעתיד.
אנחנו בכלל בדיונים באיזה רזולוציה אנחנו מעוניינים להתערב ואיזה רזולוציה היא good enough.
זה גם תלוי בסוג החלקים והשימוש.
ימים יגידו.

[מוטי ג.]

סטפר 30 אמפר זה אכן מפלצת, לא מכיר בקר הינע בזרמים כאלה לסטפר(זה לא אומר שאין)
לגבי איבוד מומנט במיקרון סטפינג - לא מכיר, אבל אחקור, זה מעניין.

בכללי, מאז שמחירי האלקטרוניקה ירדו ב15 שנים האחרונות (לפני שהם טיפסו שוב בגלל משבר השבבים בקורונה) מנועי סרוו השתלטו על התעשייה, התנועה נהייתה מדוייקת וחלקה יותר, פחות קפיצות ("פיצוי מגנטיות"), אנקודרים ברזולוציה של 20 ביט נותנים משוב מדוייק לכל פיפס שהמנוע מבצע , בקרי הינע עם חוגי משוב כפולים לסגירת חוג על החלק הנע ולא רק לתנועת הבורג וכו... לא הייתי מייצר מכונת cnc אמיתית עם מנועי צעד ולכן לא מציע לך להשקיע את המאמץ שם.

Sent from my SM-N986B using Tapatalk

[shmil]

.
.
.
(או בקצרה: אין מילים, גם לי תהיה פעם)

[kd2]

מוטי,

הסטפר שאנחנו מדברים עליו נשמע כאילו "מפלצת" בגלל צריכת הזרם.
אבל הוא לא, פשוט המתח שלו נמוך יחסית ואז האמפרז' גבוה כי צריך להגיע להספק מסויים.
זה פשוט ציוד "של פעם".

המכונה שלנו כבר עם מנועי AC סרבו, סיניים אבל חזקים ומתקדמים (תחשף אליהם בפוסטים הבאים בהמשך).
אין שום סיבה בעולם לבנות עם מנוע צעד.

אבל כן יש לי שימוש במנועי הצעד הישנים למשהו אחר, והם מתאימים בול לאפליקציה ההיא, אחד לאחד בלי שינויים.
ולכן אם יש בקר, במחיר הנכון, זה מעניין.

רמז דק...

[yadin.ganon]

סיימתי את הקריאה של הפוסט הזה עם הלסת ברצפה...
פשוט מדהים!!!

[ד ו ר ו ן]

וואו!..

[baSS4]

כיף לקרוא!
תמשיך לעדכן ולפרט (ולצלם).. תודה!

[מוני אורבך]

חלום עתיק שלי, רק שאני לא מצאתי 4 פסיכים שישקיעו בחלום..

מנועי סרוו זה הכיוון, ומשוב על החלק הנע יתן לך דיוק מאוד גבוה.
באיזו תוכנה אתם מתכוונים להשתמש כבקרה?

כדאי שתבדקו fusion 360 הפכה להיות אופציה זולה וטובה בשנים האחרונות (ל cad כמובן)

[איל מ]

מנועי סרוו זה הכיוון, ומשוב על החלק הנע יתן לך דיוק מאוד גבוה.
באיזו תוכנה אתם מתכוונים להשתמש כבקרה?

כדאי שתבדקו fusion 360 הפכה להיות אופציה זולה וטובה בשנים האחרונות (ל cad כמובן)

לדעתי הכל כבר אחרי ביצוע, והוא רק מעדכן אותנו בפרקים.

[kd2]

לדעתי הכל כבר אחרי ביצוע, והוא רק מעדכן אותנו בפרקים.

נכון,
כפי שציינתי המכונה כבר עובדת ומייצרת חלקים מספר חודשים.
אבל רק בשבוע שעבר היא הגיע לבשלות כזאת שאפשר להגיד ש"היא מוכנה" אחרי הבאגים וחבלי הלידה של ההתחלה (והיו...)

ומפה כמובן גם נשדרג אותה.
וגם סביר להניח שנדרש לכל מיני תיקונים (הלוואי ולא) כתוצאה מהחזרה לכשירות אחרי הרבה שנים של עמידה, גם זה יהיה כאן.

לגבי תוכנות ארחיב בפוסט מסודר.

[יוסיבR]

שאפו על הפרויקט
מי שאם זכור לי נכון נתן שירות אחזקה למכונות כאלו וייתכן שעדיין בשטח
איציק הופמן
09-7443732

[נדב ש.]

פשוט שאפו.
ככל הנראה ש"נפלתם" על מכונה שמורה במיוחד שלא עבדה קשה מידי, עבדתי על קונדיה קצת יותר חדשה מזו כנראה, וגם היא היתה עם קצת חופשים.
המכונות שראיתי עד היום מאותו שנתון בערך(גם בריג'פורט מקוריות) שחוטות עם חופשים לא מבוטלים.

[kd2]

כדי להרחיב על הבקרה שהותקנה, אני חושב שנכון להסביר קודם איך העסק הזה עובד כדי להשלים לכם את הפאזל.

כל חלק שרוצים לייצר עובר דרך 3 תוכנות בדרך לייצורו.

CAD -
השלב הראשון די ברור, החלק ממודל בתוכנת תיב"מ (CAD) כלשהי.
אני משתמש ב- Onshape, לה יש לי רישיון כבר שנה חמישית.
את הרעיון להתחיל לעבוד איתה קיבלתי פה בג'יפולוג.
הבחירה בה היא עניין של עלות-תועלת במחיר התוכנה, והיתרון שלא נדרש מחשב מפלצת בשבילה.
האמת שזה נכון גם לפיוז'ן, אבל פיוז'ן לתחושתי פחות טובה/נעימה/חזקה, או אולי שפשוט "גדלתי" באונשייפ והכל נראה לי שם יותר קל.
אפשר להתווכח על תוכנות CAD יותר מעל נושא "טויוטה-לא טויוטה", ולכן לא אמשיך לפרט על זה כרגע.
שורה תחתונה יוצא מודל CAD.

מתוך מסך הבית של Onshape (חבר'ה אני ממש פתוח לספונסרשיפ שלכם, רק דברו איתי היה לכם פעם נציג פה בפורום)


CAM -
השלב השני הוא שהקובץ נלקח לתוכנת CAM – Computer Aided Manufacturing.
בתוכנת הCAM המתכנת קובע איך יתבצע תהליך הייצור על החלק.

ראשית המתכנת בוחר את גודל חומר הגלם (סטוק) שאיתו הוא הולך לעבוד.
והוא קובע את נקודת הייחוס עליו (מערכת קוארדינטות).
למעשה הוא מודיע למכונה מול איזה גוש היא עובדת ואיפה נקודת האפס של צירי הX-Y-Z שלה כדי שתתמצא במרחב ותהיה לנו "שפה משותפת".
נגיד אני נוהג לשים את מערכת הקורדינטות בפינה השמאלית/קרובה אלי של הסטוק, כמו בתמונה המצורפת.
כך אני והמכונה יודעים שפקודה X+ היא ימינה, ופקודה Z- היא למטה, לדוגמא.

מערכת הקוארדינטות מוקפת בצהוב, הצללית סביב החלק היא הדמיית חומר הגלם.


(מסתמן שככל הנראה חלק מהיוקרה של תוכנת CAM נובע מכמה קשה לקבוע בה את הקורדינטות עם "Z למעלה", זה כנראה מה שעושה את זה למפתחי התוכנה, זה ממש משחק מחרפן בו אתה הופך את הY ומתהפך לך הX ואז אתה הופך אותו ומתהפך לך הZ, וחוזר חלילה...אוי כמה קללות עפו שם).

בשלב הבא המתכנת בוחר היכן בחומר הגלם הוא רוצה שהחלק יכורסם.
באמצע, בפינה, למעלה, למטה. הוא יכול להיות בכל מקום שהעיבוד נכנס על הסטוק ושהדפינה מאפשרת לו.

לדוגמא בגלגלש שייצרנו היה לי סטוק בגודל גבולי ולכן הייתי חייב לתכנת את מהלך העיבוד ככה שהגלגלש ייוצר מהחלק הממש עליון של הסטוק (פייסינג 1 ממ), וישאיר לי את הבסיס התפוס במלחציים לא מעובד, לטובת ההחזקה של חומר הגלם.

ניתן לראות באזור החץ את הגובה שהושאר על ידי הצמדת העיבוד לחלק העליון ביותר של הסטוק עם פייסינג מינימלי.
ניתן לראות שהחלק יושב על "פרללים"*


בשיטה כזו אני בסופו של העיבוד על הפאה הזו, הופך ב180 מעלות את החומר, תופס אותו במלחציים שוב, עושה לו "פייסינג" (גילוח של פני השטח העליונים למצב חלק) והתוצאה היא שנשאר רק הגלגל"ש.

השלב הבא פחות או יותר מתחלק ל2 :

צריך להצביע לתוכנה על קווי מתאר או פני שטח, ולהחליט איזה כלי יבצע את העבודה :
1. בהיבט של איזה מסלול (toolpath)?
2. ובהיבט של נתוני העיבוד, כלומר - של איזה סל"ד, קידמה (Feed&speed), עומק כרסום וכו..

1. על פניו בהיבט הtoolpath זה נשמע פשוט לביצוע, כי הרי כבר יש מודל ופשוט צריך "לעקוב" אחריו. לא ?
אבל הפרקטיקה של זה היא קצת יותר מסובכת, וצריך ללמוד אותה טוב כדי לקבל מה שאתה באמת רצית ולא מה שהתוכנה הנפיצה.
כל מי שמשתמש בתוכנות הנדסיות מכיר את זה, לפעמים הן לא "מקבלות" את האובייסט ואתה צריך לעשות להם איזה "workaround" שעלול לפעמים להיות שווה ערך למשהו כמו.....כיוון שסתומים דרך האגזוז.
אבל בסדר, לאט לאט אנחנו מכירים את כל הטריקים והשטיקים.

מהלך הכלי "Tool path" בתוכנת פיוז'ן 360 -
ניתן לראות בקווים גסים את התנועה של הפייסמיל הגדול.
ואחרי זה עבודת "פוקט" או "Adaptive Clearing" * של החללים האחרים עם כרסומים קטנים יותר.
בחורים רואים תנועה לוליינית לתוך החומר, שזו השיטה היעילה ביותר לבצע מהלך כזה (helical entry).


2. ההיבט השני, של "טכניקת הכירסום" ונתוני העיבוד הוא כמובן עולם ומלואו שלוקח הרבה יותר זמן ללמוד ולהתמקצע בו.

כל הסיפור של סוג הכלי הנבחר, שזה דבר כמעט אינסופי בוריאציות, בגדלים ובצורות, כמות הFLUTES, זויות הHELIX- ומה שרק תרצו.
הסיפור של ה- feed&speed, ה- depth of cut (עומק הכירסום), ו-Stepover/overlap (חפיפה).
כיווני כרסום (*conventional vs climb), רדיוסים של כניסה ויציאה, זווית הRAMP לתוך החומר.
כמה מהעיבוד לעשות בעיבוד גס (ROUGH) ועם איזה כרסום ?
כמה להשאיר לפיניש ? באיזה סל"ד לעשות אותו ?
כמה כל פרמטר כזה משפיע על זמני העיבוד ? מה אני מוכן להקריב בשביל זה ?
עם אמולסיה ? עם שמן ? עם מיסט ? עם אויר ?
לכרסם 3 צירים או 2.5* ? לבצע "פוקט" בצורה של ירידה של כל גובה הZ, ורק אז להרחיב את הפוקט ?
או להרחיב אותו בכל גובה Z בנפרד ?
ועוד מלא מלא קטעים כאלו שגורמים לכך שתיכנון הCAM למתחילים הוא הרבה יותר ארוך מלפחות מה שאני חשבתי בהתחלה.

בCAM כרגע אנחנו משתמשים בפיוז'ן חינמי (יש מגבלות על החינם, לא מפריע כרגע).
ויש עוד כמה חינמיות ששווה לבדוק כמו free mill, freecad ועוד...

בתחום הזה כולנו תקווה שבג'יפולוג ימצאו איזה חבר של חבר של בן דוד שבמקרה מתעסק בתחום ומוכן לייעץ לנו איך אפשר להשתפר ואפילו לרכוש פתרונות מתקדמים יותר שמתאימים וכדאיים לנו.

השלב הבא היא שתוכנת הCAM מייצרת GCODEים לבקר המכונה ומייצאת אותם דרך "פוסט פרוססור".
חשוב לוודא שתוכנת הCAM שתבחרו תדע לדבר עם התוכנה הבאה בתור, תוכנת המכונה, על ידי אותו פוסט פרוססור, סוג של "קומפיילר" אם תרצו.
בפיוז'ן יש פוסט פרוססור לתוכנת המכונה שלנו מובנה.

שלב שלישי ואחרון – תוכנת המכונה MACH3.
בפוסט הבא.
אבל לפני כן - העיבוד של החלק שראיתם בתמונות

[kd2]

* פרללים - ספייסרים מאוד מדוייקים ויקרים (עוברים השחזת שטח) שתפקידם להגביה את החלק למקומו בצורה מדוייקת כדי לשמור עליו ישר מול הכלי.
השימוש בפרללים לא רק מקל על היישור הזה אלא מספק תמיכה תחתונה לחלק.
בלי אותה תמיכה כל עיבוד קצת אגרסיבי יטיס את החלק מהמלחציים.

* 2.5 צירים, נשמע בהתחלה כמשהו לא הגיוני, מה זה 2.5 צירים? זה או 2....או 3.....
זהו כינוי לעיבוד שמתבצע בגובה Z קבוע (constant Z), כלומר שהZ קודם כל יורד לגובה מסויים לתוך החומר, ומשם רק צירי X-Y יזוזו.
ואז חוזר חלילה "במדרגה" הבאה.
למה זה משנה ? זה עיבוד הרבה פחות מסובך כי בעצם עובדים "במדרגות" והדרישה המיחשובית הרבה יותר רגועה.
לרוב כך נהוג לעבד חלקים פשוטים גם משום שעיבוד זה לא דורש כרסומים מיוחדים.
צורות יותר משופעות למשל מתבצעות בעיבודים שהם 3 צירים "אמיתיים".

* כיוון כירסום - (conventional vs climb)
מציע לראות את הסירטון של Blondihacks (וכל סרטון אחר שלה).

בנושא

זהו פרק 4 מתוך סדרה למתחילים בכירסום, סדרה מצויינת שהיא חובה למתחילים בענף.
אם תראו תבינו הרבה יותר טוב מה הולך פה.

* Adaptive Clearing – מונח שהוא כזה "באזז וורד" של פיוז'ן ומשמעותו תנועות כלי מסויימות בסוג של גלים קטנים, תואמי גאומטריה,
שהן התנועות הנפוצות היום בעולם העיבוד שבבי, כל אחד קורא לזה בשם אחר אבל העיקרון דומה.
שואפים שהכרסום יהיה במגע עם כמה שיותר שטח כדי להסיר אותו הכי מהר ויעשה זאת עם "לחץ כלי" אחיד לאורך כל התנועה.
לרוב התנועה תתבצע ב"עומק מלא" במטרה שוב, לפגוע בכמה שיותר חומר גלם במעבר.
זה אלגוריתם ממש טוב לרוב הפעולות אבל לפעמים בא לך פשוט לעשות תנועה נורמלית בלי כל ההייטק הזה, זה יוצא יותר פשוט.
דוגמא לזה בסירטון

עוד קצת תמונות רלוונטיות

הצריח מהצד


חוגת הוריאטור עם לוגו קונדיה


מימדים כלליים


הבהרה לגבי איך נראה בורג כדורי עם אום כפול, מתוך מדריך המכונה (כיוון חופש בברגים).

[kd2]

פשוט שאפו.
ככל הנראה ש"נפלתם" על מכונה שמורה במיוחד שלא עבדה קשה מידי, עבדתי על קונדיה קצת יותר חדשה מזו כנראה, וגם היא היתה עם קצת חופשים.
המכונות שראיתי עד היום מאותו שנתון בערך(גם בריג'פורט מקוריות) שחוטות עם חופשים לא מבוטלים.

תודה.

עבדת על K76 ?
כי רוב הסיכויים שעבדת על קונדיה FV1 הקונבנציונלית. שהיא באמת הבסט סלר של היצרן. גם בארץ יש עוד המון המון כאלו.

אכן מדובר במכונה נדירה, כל הסיפור זה האם באמת היא ייצרה חלקים באופן סדרתי או לא, ככל הנראה שזו לא.

שאפו על הפרויקט
מי שאם זכור לי נכון נתן שירות אחזקה למכונות כאלו וייתכן שעדיין בשטח
איציק הופמן
09-7443732

תודה.
מידע כזה מעניין אותנו מאוד ונשמח לקבל תובנות מאנשים שעבדו על קונדיות.
כי באמת קשה מאוד להשיג עליהן מידע מעבר לmanual שלהן, שרחוק מלהכיל הכל.
אפרט על זה עוד בפוסט בהמשך.