(פוצל) נימוסי שטח - כיצד אתם נוהגים כאשר קבוצה חוסמת מעבר הכרחי?

[דרור ברלי]

בשיירות מודרכות זה יותר קיצוני, הם בראיית מנהרה על זה שלפניהם, שלא יילך להם לאיבוד.

הלוואי שזה היה ככה.
בפועל זה ממש לא נכון.
לשכנע אותם לשמור על שיירה ולא לפתוח פערים או להסתכל על הנוף (ואז ליפול מהשביל), זה אחד האתגרים הגדולים למדריך.

[ד ו ר ו ן]

הלוואי שזה היה ככה.
בפועל זה ממש לא נכון.
לשכנע אותם לשמור על שיירה ולא לפתוח פערים או להסתכל על הנוף (ואז ליפול מהשביל), זה אחד האתגרים הגדולים למדריך.

אתה בראש השיירה.
קבל זוית מבט חיצונית לאיך אירוע טיפוסי מהסוג שאתה מוביל נראה מבחוץ באינטרקציה עם משתמשים אחרים בדרך.
זה מאד נפוץ.
במיוחד בעצירות, שמעטים יורדים הצידה, כדי שניתן יהיה לעבור.

[nirs]

מדריך טוב ירוץ בעצמו. כן, זה קשה, אבל היי - הוא בא לעבוד.

נכון, וגם יבדוק ויוודא שע׳ המדריך פועל נכון.

ואני מאמין במדריכים שזו פרנסתם היחידה, ולכן משקיעים בה את הנשמה. ופחות בכאלה שעבורם זו חלטורה צדדית או מסאז' לאגו.

פה לכלכת…
אין שום מקום לחלטורות ומניסיוני, מי שעוסק בהדרכה (לפחות אצלינו) הם אנשים רצינים ומנוסים שנותנים את הנשמה.
מסאז׳ לאגו?, על כזה עוד לא שמעתי….
לצערי, מרבית ״הפרנסה״ קוראת בסופ״ש ובחגים ולא כולם בסטאטוס שמאפשר להם להעדר מהבית שבוע אחר שבוע ובכל חג…(אלא אם הם רוצים למצוא את עצמם בסטאטוס חדש).

אישית, כבר רצתי ככה במעלה נוח (בתקופה הקשה שלו עם המדרגות האלכסוניות וסכנת ההתהפכות וכל הרפרטואר) מעלה-מטה 13 פעמים ברציפות, בטיול אחד. בחושך.... ואל תשאלו איך קרה שנתקעתי שם בחושך - זה קרה כי בקבוצות גדולות ואיטיות דברים כאלה קורים - כי הקצב נקבע ע"י החוליה החלשה והאיטית ביותר.
ואחד מתפקידיו של המדריך הוא שכולם לא רק ייהנו, אלא גם ייצאו מהשטח בשלמותם.

בטיחות ושייצאו שלמים בגוף (ורצוי גם ברכוש) זה התפקיד הראשון, השני והשלישי של המדריך.
הנאה זה בונוס.

לדעתי המאוד אישית בלבד, פנצ'רים וגירודים למיניהם לא נספרים כי זה חלק מהמשחק, אבל נזק רציני או חמור מזה נזקי גוף למי מהמשתתפים , זה כבר כשלון אישי של המדריך ומוטב שיתלה את ההגה וימצא לעצמו פרנסות אחרות.

לגמרי.

לא רוצה להיכנס להאם צריך עוזר או לא צריך - יש לזה הרבה משמעויות שלוקחות את הדיון לכיוונים אחרים. ובכל זאת - טיפ אישי שלי לכל המצטרפים החדשים למקצוע, חלקם גם מכאן - הייתי נזהר מאוד וגם משתדל להימנע מלמנות לי "עוזרים" מקרב משתתפי הטיול, למרות שזה מאוד מחמיא להם.... כי אם יקרה משהו, אל תשכחו שהאחריות עדיין שלי ואני זה שיצטרך לספק הרבה הסברים, במיוחד מה פתאום ואיך קורה שאני מטיל על מטייל שלי לכוון או לחלץ מטיילים אחרים ולא אני, המדריך. אבל מכיוון שכל עזרה היא עדיין תמיד מבורכת, תבחרו את העוזרים שלכם בפינצטה - חבר מנוסה שמתנדב לבוא לטיול ומוכן לסייע לכם. או מדריך חדש שמצטרף כדי להתלמד וללמוד. אצלי אבא שלי מצטרף ומסייע לי, או הבן שלי שנוהג בג'יפ ומפנה את מלוא תשומת הלב שלי לקבוצה. .

לא ממנים עוזרים מהקבוצה, בטיולים מרובי רכבים ו/או מסלולים מאתגרים, ע׳ מדריך (מהחברה) - חובה

חלק מה"נימוס" שנדרש בשטח הוא גם להכיל תרחישים כאלה. של מכשול מסוים ש"תפוס" ע"י מישהו אחר שנתקע. אני מבטיח לכם שאף אחד, כולל הערס הכי מסריח, לא נתקע ו/או שובר את הרכב שלו בכוונה. זה קורה בגלל טעות. טעות בשיקול דעת, טעות בבחירת נתיב, גם טעות בבחירת הרכב. וכן, לפעמים הרכב התקוע הוא לא מספיק מסוקס לטעמכם כדי לנוע במקומות מאתגרים כמו סכין ציפורים או מזלג-דרקונים - ובתיאוריה הוא לא היה צריך להיות שם בכלל. ממש כפי שהסבתא בקיה פיקנטו שמזדחלת על 60 קמ"ש בנתיב אמצעי או שמאלי של כביש 6 ומייצרת מאחוריה פקק מטורף וכאוס נוראי שבגללו אתם מאחרים, אולי לא היתה צריכה להיות שם ואולי גם לא לנהוג בכלל.

אבל עכשיו הגורם המעכב נמצא שם וזה המצב. ועכשיו אתם תסתובבו ותמצאו דרך עוקפת ונתיב חלופי (ומוטב שתתכננו אותה מראש) ואם אי אפשר (ולפעמי םאי אפשר) אז תמתינו בסבלנות או שתגדילו לעשות ותציעו לו סיוע. כי ככה זה בשטח. כי דברים קורים והתנאים הם דינמיים ומשתנים, לעתים מיום ליום. וההנאה מהשטח לא מחייבת לסמן "V" על נקודה מסויימת אלא להיות בשטח ולהתחבר איתו וגם להתמודד עם הבלת"מים.

אני יודע שזה לא שכנע אתכם, אבל בזה אני מאמין.

אמן

הלוואי שזה היה ככה.
בפועל זה ממש לא נכון.
לשכנע אותם לשמור על שיירה ולא לפתוח פערים או להסתכל על הנוף (ואז ליפול מהשביל), זה אחד האתגרים הגדולים למדריך.

ממש ככה.


Sent from my iPhone using Tapatalk

[ד ו ר ו ן]

כל המדריכים בפוזיציית ההתגוננות, טולו קורה מבין עינכם.. ותקשיבו לאיך זה משתקף מבחוץ.

[Galaye]

אחלה פוסט ותגובות ל"בעיה" לא פשוטה טבע שאנחנו אורחים בו
ולצערי באמת ה"בעיה " זו רק מוסיפה הרבה אש למדורת הדימוי על הגיפאי .

אבל ככה אנחנו פה במדינה הזו ,מה שקורה בכביש יורד לשטח ,ורואים את זה בכל מקום וזה קיים גם בחו"ל = אפילו יוטיוברים שמטיילים מראים בדיוק איך אופנוע SBS מפריע או יורד משביל ופוגע במקום שהם מטיילים ומתארחים בבית של בעלי החיים .

חוויתי גם בחגים ואפילו בטיולים בשבת ,SBS ואופנועים שאפילו בשביל שאם ניתן להם לעבור אנחנו מסכנים אותם כי הרי למעשה אין בשביל מקום לעבור ליד הרכב ...הם יושבים לך על הזנב ומשחקים בגז כאילו לא מבינים שאין מקום לתת להם לעבור השביל צר!
השביל של פרצים עליון במקרה הזה ....צר נתנו להם לעבור ויחליקו או יקרה משהו ? מה אז ? בעיה של מי ?

בקיצר ,לא יודע למה לקחתם את זה למקום של קבוצות וטיולים בתשלום = אלו לדעתי בכלל לא הבעיה ,הבעיה היא שהתרבות שמתרחשת במלחמת הקיום באספלט באה לביטוי במקום שאליו הלכנו להימלט ולקבל שקט = להתארח בטבע .

תודה

[Yaron.nahum]

לא ממנים עוזרים מהקבוצה, בטיולים מרובי רכבים ו/או מסלולים מאתגרים, ע׳ מדריך (מהחברה) - חובה




Sent from my iPhone using Tapatalk

שוב , זה תלוי חברה
בחברה שאתה עובד , אכן זה עובד ככה
לא בכל החברות האחרות.

[zivo]

כל המדריכים בפוזיציית ההתגוננות, טולו קורה מבין עינכם.. ותקשיבו לאיך זה משתקף מבחוץ.

++ גדול

במקום לחזור על האמירות הקבועות (והנכונות) על בטיחות, שלמות, נזקים....
האם אתם מבינים את הבעיה של קבוצה גדולה ואיטית???

האם חשבתם למשל על רעיון של פיצול הקבוצה בכניסה למעבר הכרחי?
מי שמוביל קבוצה של יותר מ 4-5 רכבים, שהוא מגיע למעבר הכרחי ( מעלה נח במקרה של נמרוד, המדרגה בנקרות) , בנקודה האחרונה שבה ניתן לעקוף, תעצרו את הקבוצה ותפצלו. מפה את המעבר עוברים בקבוצות קטנות.
זה יאפשר לקבוצה אחרת (קטנה וזריזה) להשתלב ולעבור.
לא רק שזה יקל על האחרים, זה גם יכול לעזור לכם -
שקבוצה גדולה נכנסת לתוך תוואי שלא ניתן לעקוף, אם יש תקלה, אפשר להגיע לעזור, רק מכיוון היציאה (מי שכבר עבר), לפעמים זה הבדל של כמה שעות.
עם צריך משיכה (אחורה) מרכב אחר, תחשבו על מקומות כמו מעלה נח, המרזבה, מעלה יאיר.....
הקבוצה הגדולה שתקועה בטור שלא ניתן לעקוף, יכולה להיות קטלנית.
מי שיהיה תקוע עם שיירה של "SUV אמיתיים" , יכול לחלום על משיכה אחורה ע"י כננת ורכב קצת יותר גבור (גם עם בראש המעלה עומד אחד כזה).

וכן, בשבת לפני שבועיים, בנחל מיצר בקצה הירידה, איפה שהכביש חוצה את הנחל (ופוגש את חוצה גולן), ירדה קבוצה מסחרית גדולה וחסמה את הציר. לא בכוונה, והמון רצון טוב לפנות מעבר, והרבה לחץ, והרבה צעקות שזה היה פשוט רחמים להסתכל עליהם.
אז למה המדריך מתעקש לעצור שם עם קבוצה של מעל 10 כלים ונהגים לא מנוסים?

"ותחשבו על זה...."

[asafk]

כתבת דברים נכונים והגיוניים זיו.
אני אתן דוגמאות משני סטנדרטים קשורים ולא קשורים ובסוף את ההשלכה שלי לנושא של הדיון.
לא לחלוטין קשור - בשנותי כמדריך גלישה מצוקים הסטנדרט המחייב היה עד 15 גולשים למדריך. על עמדת הגלישה למעלה אסור שיהיו יותר מגולשים בודדים ובנקודת ההמתנה בשליטה של עוזר מדריך גם לא יותר מאותם 15. ככה גם אם יצאתי עם קבוצה גדולה נאמר לרחף או לזויתן תיכון - מסלולים שידועים בזמן הרב שנדרש למפל - אם הגיעו גולשים בודדים הייתי מכניס אותם או בתוך הקבוצה או בין 15 ל 15. אפילו על החבלים שלי - רק שלא יעמדו לי על הראש.
זה היה הגיוני וזה קודם כל עניין של על כמה אנשים אתה יכול להשתלט - לכמה אפשר לשים לב בכל רגע ורגע.
יותר קשור - בלוגיסטיקה צבאית (של צבאות אמיתיים - לא של הצבא הערבי החזק במזרח התיכון) שיירה היא כאשר יש יותר מ 6 כלי רכב. וכשיש שיירה שמים חוליית שליטה בין כל 6 ל 6 כלי רכב. סוג של 'שבע בום' כאשר כל רכב שביעי הוא מישהו שיכול לנווט, לדווח, לעזור.... בקיצור מישהו שיכול לעשות משהו.
כשמגיעים למעבר, בדיוק כמו שתיארת, זיו - עוברים אותו כל פעם חוליית השליטה ו6 כלי הרכב שאיתו. לא תראו שיירה ארוכה עוברת ברצף מכשול או מעבר.

אני גם לא יודע איך אפשר בכלל להוביל קבוצה של 15 כלי רכב ויותר - זה גובל בחוסר אחריות אבל אני לא כותב זאת מתוך שיפוטיות אלא באמת מהמקום שאני בחרתי לא לעבוד בעבודה הזו כי זה נראה לי בלתי אפשרי עבורי. אני מניח שעבור כמה מאות השקלים שמשלמים למדריך ולעוזריו צריך כמה שיותר כלי רכב משלמים בשיירה.
ואם זו הפרקטיקה אז כמו בשתי הדוגמאות שנתתי קודם - שבשתיהן פיצול הקבוצה הוא נוהל חוקי של ממש- אני חושב שנכון שהמדריכים שקוראים כאן וגם בעלי הבית שלהם יאמצו את פיצול הקבוצה כנוהל מחייב. אני מכיר כמה מהם. כולם בביזנס הזה מהסיבות הנכונות. אף אחד לא נהיה מלייאן מטיולי ג'יפים. לכן אני משוכנע שהדברים ייפלו על אוזניים קשובות.

וזה נכון גם למי מאיתנו שאיתרע גורלו וקבוצת הטיולים שלו פתאום כוללת את הגיס של ההוא ואת הבן דוד של הזה ואת שני השכנים מהמושב שנפגשנו בתחנת דלק והופה יש מאחוריך 12 ג'יפים. תסתכלו במראה ואם זה נראה כמו שיירה ארוכה זו שיירה ארוכה. וגם אתם - מגיעים למעבר - תעברו אותו במנות קטנות.

לאלו ולאלו, גם מעניק יותר שליטה והרבה יותר אפשרויות תגובה במקרים בעייתיים, לחלץ, לפנות לאחור, אתם יודעים - מקרים ותגובות - וגם מאפשר למישהו אחר להסתנן ולעבור בלי לחכות יותר מדי.

וכשזה יהיה המנהג המקובל והראוי - ככה ינהגו כל מי שמחזיק מעצמו מקצוען.
תחשבו על זה....

אסף.

[איל מ]

לא קשור לקבוצות טיולים בתשלום, אין לי טענה אחת כלפיהם, ואם אתקע במכשול אחרי קבוצה כזאת, אנהג כמו נמרוד (קפה/א.צהריים וכו..) או אחפש שינוי מסלול.

אבל (במאמר מוסגר, ובלי שום קשר לנושא הדיון),
לנסוע בקבוצה של יותר מארבעה, אולי חמישה רכבים זה פשוט סיוט, עם מדריך או בלי מדריך.
לא מבין איך לאנשים יש את הסבלנות להתנהל בקבוצה כזאת, בלי קשר למכשולים.
בטח ובטח אם אני לא מכיר את שאר האנשים בקבוצה.

[שמעון.פ]

אבל (במאמר מוסגר, ובלי שום קשר לנושא הדיון),
לנסוע בקבוצה של יותר מארבעה, אולי חמישה רכבים זה פשוט סיוט, עם מדריך או בלי מדריך.
לא מבין איך לאנשים יש את הסבלנות להתנהל בקבוצה כזאת, בלי קשר למכשולים.
בטח ובטח אם אני לא מכיר את שאר האנשים בקבוצה.

אם מבהירים מראש את הכללים, זה נהיה פשוט.
כלל ראשון המדריך צריך לתת הסבר פרטני על המסלול המתוכנן.
כגון, סוג המסלול, מעברים בעייתים, נקודות חניה לקפה וכדומה.
ובעיקר, כמה זמן נדרש כדי לסיים אותו.
כלל שני. כשהמדריך נוסע, אף אחד לא עוצר.
אין צילומי פרחים/עצים/חיות.
כמובן שלא מדובר על עצירות חירום.
כלל שלישי. כל רכב (מלבד האחרון)
שלא רואה במראה את הרכב שמאחוריו, מחכה.
כלל רביעי, להיות החלטי וברור שמי שיחרוג מהכללים, אין כלפיו שום התחייבות.

[tom1105]

קראתי, השתעשעתי, התעצבנתי מהשרשור...

כשאני מגיע למעלה עם שיירה, אני מסתכל ומעריך כמה זמן יקח לקבוצה שלפני לעלות או לרדת בהתאם לכלים...
במידה ונראה שהקבוצה תיתקע יותר מידי,

אני ניגש למכוון של הקבוצה השניה בחברות ועם בקבוק בירה קרה (בישראל כולם מכירים את כולם... גם את הבוס של ההוא) ומבקש לעלות לפניהם (קל לי, כולנו נעולים, מוגבהים ומכירים את התורה כולה).
ברוב המוחלט של המקרים, השיטה הזו עובדת.
ברוב המוחלט של המקרים תוך 20 דקות סיימנו לעלות ושחררנו את המעלה (8-10 כלים, גם את עשוש, מרזבה, בוקר וורדית יקח אותה השד).

מהצד השני, כשאנחנו חלילה עם רכב נגרר, אנחנו תמיד מאפשרים למי שרוצה לעקוף... (חלקם מעדיפים לשבת ולהסתלבט עלינו מהצד, לך תבין אנשים ).



Sent from my SM-S901E using Tapatalk

[geva dover]

מרגיש לי שהשרשור הזה הלך קצת נגד קבוצות ומדריכים.
יש כאלה ויש גם כאלה.
מה שאני ושניר חווינו בטיול האחרון שלנו בכלל היה אלימות.
אם לא מתייחסים לאלימות, אז שרואים קבוצה שאוכלת בצד הדרך לאט זה נימוס בסיסי, שרואים שיירה שנותנת לכם לעקוף אז המינימום זה לא להאכיל אותם אבק ולאט במקום פשוט לטוס עליהם.
יש עוד המון דוגמאות אבל אני לא אפרט את כולם.
בסופו של דבר ( לפחות ככה אני מאמין) תתנהגו יפה לסביבה( גם לטבע אבל זה לשרשור אחר) לא משנה אם בכביש או בשטח.. יש חארות בכל מקום ותשמרו על עצמכם כי כל דבר קטן במקום ובזמן הלא נכון יכול לקחת מצב פשוט לקיצון( אלימות כבר אמרתי?)

Sent from my SM-G988B using Tapatalk

[דרור ברלי]

מרגיש לי שהשרשור הזה הלך קצת נגד קבוצות ומדריכים.
יש כאלה ויש גם כאלה.
מה שאני ושניר חווינו בטיול האחרון שלנו בכלל היה אלימות.
אם לא מתייחסים לאלימות, אז שרואים קבוצה שאוכלת בצד הדרך לאט זה נימוס בסיסי, שרואים שיירה שנותנת לכם לעקוף אז המינימום זה לא להאכיל אותם אבק ולאט במקום פשוט לטוס עליהם.
יש עוד המון דוגמאות אבל אני לא אפרט את כולם.
בסופו של דבר ( לפחות ככה אני מאמין) תתנהגו יפה לסביבה( גם לטבע אבל זה לשרשור אחר) לא משנה אם בכביש או בשטח.. יש חארות בכל מקום ותשמרו על עצמכם כי כל דבר קטן במקום ובזמן הלא נכון יכול לקחת מצב פשוט לקיצון( אלימות כבר אמרתי?)

Sent from my SM-G988B using Tapatalk

בדיוק.


ראיתם את החתימה שלי?
לפני חמישה חודשים, ביחד עם הפסקת העישון, נשבעתי לעצמי שאני נגמל גם מתגובות כאן או לכל היותר ממעט להגיב.
אבל השרשור הזה מעצבן אותי. לא עד כדי לחזור לעשן, הוא כן גורם לי לחרוג מהבטחתי לשתוק.
הוא הולך נגד קבוצות ומדריכים מאותו נקודת מוצא שהזכרתי פעמיים - וישמן ישורון ויבעט.
הרוב כאן מנוסה מספיק כדי לדעת להתנהל בשטח לגמרי לבד - ורואה את השטח כטריטוריה הפרטית-אישית שלו, שלא מקבלת בברכה משתמשים אחרים. אולי חוסר הסבלנות הזה מגיע מהפוזיציה של הגיל ההולך ומתקדם?...זה לא סוד שככל שמזדקנים אוזלת הסבלנות, וכולנו, מה לעשות, בדרך לשם.
מכאן מגיע מהר מאוד הזלזול המתבקש/מובנה באנשים פחות מנוסים ממנו ובכלי רכב שפחות מתאימים/חדישים/משופרים משלו.

בנוסף, האנטגוניזם המובנה כלפי אלה שהפכו את חוויית השטח למקור לפרנסה.
נתקלנו בזה הרבה כאן, בשרשורים ואירועים אחרים. השיא הגיע בצורת סירוב בוטה לסייע בשעת צרה - כבר היה מי שכתב "הוא מרויח על זה כסף. שהבוס שלו ידאג לו". גישה לגיטימית, גם אם קצת מאכזבת... באמת שסלחתי על זה מזמן. אבל נראה לכם ששכחתי?....

באים כאן גם בעצות ניהוליות/מקצועיות, עם לא מעט אדנות/התנשאות, איך להתנהל בקבוצה וכמה כלי רכב יהיו בה. עם עוזר, בלי עוזר.... עניין של עוד כמה תגובות כדי שזה יגיע עד לרמת שכר המדריך והאם הוא מתעשר מזה או לא (לא, לא מתעשרים מזה. אבל אל דאגה לפרנסתנו. לפחות בגזרה שלי זה לא "כמה מאות שקלים" שעבורם לא אטרח להתניע את הג'יפ בכלל. כמובן שזה ייראה וירגיש אחרת לגמרי אם אצטרך לחלוק את זה עם עוזר) הכיוון ברור והניחוח של זלזול-ממש הוא קל בהתחלה ומתגבר בהמשך לכדי צחנה של ממש.

מותר להתייחס לתחביב טיולי השטח כנחלתם הבלעדית של יחידי סגולה בלבד. מותר גם לא לאהוב את העובדה שיש כאלה שהפכו אותו למקור פרנסה ומביאים לשטח את ההמונים הלא מנוסים בכלי הרכב הלא תמיד מתאימים שלא יודעים נוהל שיירה ונוהל עצירה, ולא יודעים לנווט ולהתנהג כמו בסיירת ותמיד איטיים מדי ותמיד מעכבים.... מותר גם לזלזל, תפאדלו. אבל בסוף זה מסריח.

די. חלאס. גם בכביש כולם כל הזמן מפריעים לכם ואתם כל הזמן מקטרים? כי שם יש לכם את המעצבנים/ת האלה שמפריעים לתנועה כל 100 מטר בממוצע.




נזכרתי במפגש מרתיח שהיה לי פעם כשהעברתי קבוצה לא קטנה באיזה מעבר מורכב. הכלים המקובלים בקבוצות שלנו - פאג'רואים, לנדקרוזרים, גרנד צ'רוקי. ג'ימנים. רובם ככולם סטוק, מקסימום ממוגנים. הלך סבבה, כולם עברו יפה ויחסית מהר, ועדיין היה מדובר במעבר מאתגר שמצריך הרבה כיוונים מבחוץ, שבמקרה הטוב לוקח שתיים-שלוש דקות לכל רכב. סה"כ שום דבר מיוחד, רק קצת סבלנות. בקבוצה של 12 כלים, זה ייקח חצי שעה גג.

חמישה-שישה כבר עברו בשלום ומחכים בצד, עוד רבע שעה בערך נסיים לעבור את המסלעות האלה ונמשיך הלאה. ואז מגיעה בטיסה נמוכה קבוצת רוביקונים משופרים בכבדות. גלגל 35 היה הכי קטן שם.
ירדה מאחד הג'יפים גברת לא צעירה, מאוד-מאוד יפה, יצאה מהמיזוג כולה ריחנית וזוהרת, עטויה במיטב מותגי-העלית מאופנת השטח/אוברלנדינג שצמודים וקטנים עליה בחצי מידה, אולי כדי להדגיש את היתרונות הטבעיים שלה, ממש סרטון-פרסומת. בקושי אמרה שלום, דרשה שנזוז הצידה וניתן להם לעבור בהסבר המפורש "הג'יפים שלנו יותר טובים ויותר מהירים". לקח לי כמה שניות להתאושש מהויזואליה המרשימה שלה וגם להתייחס למה שאמרה. וואו. מה שנכון נכון - הג'יפים שלכם באמת הרבה יותר טובים. מה את אומרת.

מסתבר שכל הקבוצה באותו סגנון. חבורה שכזו של אלילים ואלילות, כולם וכולן יפים ויפות עד כאב, מהאליטה. חצי דקה אחר כך מגיע המדריך שלהם שמכיר אותי. אחרי האהלן-אהלן והחיבוק והמהנשמעאחשלי ולמהלארואיםאותך, מגיע ה"יאללה יאללה", חצי בצחוק-חצי ברצינות. "בחיאת ברלי, תזיז הצידה את הגרוטאות שלך, תן לנו לעבור. היום שלנו עוד ארוך" הוא אומר, חצי בצחוק, חצי ברצינות. ומה הוא חשב? שהיום שלי קצר?.... להפתעתו שלחתי אותו, חצי בצחוק חצי ברצינות, לעשות קפה. כי עוד רגע, ברור שלגמרי במקרה, ייתקע לי כאן איזה פאג'רו על סלע גדול והחילוץ ייקח לפחות שעתיים. כמובן בלי למהר בכלל. זה היה עם חיוך, אבל גם עם מבט חודר ורב-משמעות, ממש לא בצחוק, עם המון רצינות.

הוא בחור טוב באמת, אבל הוא עיצבן אותי כי אני מתעב התנהלות חצופה. במיוחד מצידו של מדריך, שמנוסה בכגון דא ויודע שלפעמים אחרים מעכבים אותך ולפעמים אתה זה שמעכב. רוצה לזרז עניינים? בוא ותעזור או לכל הפחות אל תפריע.
אני גם מאמין שבשטח, דברים כאלה יחזרו אליך אחר כך כמו בומרנג. אחת המפלצות המשופרות תישבר, בעלי הכלי הדוגמנית והדוגמן, כנראה לא יודעים אפילו לתפעל פנצ'ר. הכל ייפול עליך. ואתה תזדקק לכל האמפטיה והעזרה שאוכל לתת לך. לפעמים אפילו רק תמיכה מורלית. זה משנה הכל.


אז....
הויסה נביילה, אל תרוצו.
תהיו מכבדים
תהיו סבלנים
תהיו טובים

בחזרה לשתוק.

[Galaye]

מילים כדורבנות , ולא צריך לשתוק .
ואתה צודק אף אחד פה לא צריך להכניס להכללה את הקבוצות טיולים בתשלום .

יש מספיק קבוצות שמביאות את העצבים מהכביש לשטח ,והקבוצות בתשלום הם דווקא בראייתי הכי פחות בעייתיות לעומת הקבוצות של רכבי sbs וטרקטורונים למיניהם ,.

דיון טוב ובריא שכל אחד מביא פה דעה ,זה המטרה
ולא הייתי משתיק אף אחד כי שמשוחחים מגיעים לפתרונות ומשפרים את ההתנהגות אחד לשני ,

ואפילו למדתי פה (גם מהשרשור הזה)לא לשפוט כל קבוצה או כל אחד שעוקף בשטח ומעיף עליי חול ואבק או הורס לי את הבנייה כי יש לו רכב יותר טוב ומשופר משלי ונתנו לו לעבור.

אז תודה לכולם ולדרור שמביעים דעה בתקווה לשיפור

[asafk]

דרור , אני לפחות כתבתי מה שכתבתי לא מתוך התנשאות אלא מתוך מה שכתבתי לגבי העוסקים בתחום - שכולם באים מהמקום הנכון של לקחת מטיילים לשטח ולא מהמקום של להתעשר מזה ואני חושב שגם האחרים שהתייחסו יצאו מהנקודה הזו.
גם כתבתי שמה שנכון לקבוצה משלמת נכון גם למי מאיתנו שימצא את עצמו מוביל קבוצה של 15 ג'יפים סתם במקרה.
אבל כן, מה שנכון לאלו וגם לאלו - לפצל את הקבוצה באותו המעבר - יכול לעזור לכולם. ואני יודע שיש מי שנוהגים ככה.

וגם - להיות סבלניים. לחייך. להנות מהטיול ולא לחפש עם מי לריב.

השטח לא שייך לא לזה ולא לזה ולא לזה. ובטח לא לנו. אנחנו 'רק' הפרעה חולפת על השביל. איך מישהו יכול לחשוב שיש לו זכויות על הדבר הזה שגדול מכולנו?

או במילותיו של המשורר (אני מרגיש שהשרשור הזה קצת מוריד מעוצמתן של המילים אבל בכל זאת)..

crawling on the planet's face
Some insects called the human race
Lost in time, and lost in space
And meaning

אסף.

[ד ו ר ו ן]

דרור,
נתקלנו בשטח גם בפקקים בנקודות הכרחיות בגלל הצטברות רכבים של כמה טיולים שהתנקזו לנקודה אחת.
לא טיול מאורגן.

ההבדל ביחס לקבוצה מאורגנת הוא שקבוצה מאורגנת יכולה לתת לבודדים לעבור דרכה, להבדיל מפקק של ״בדידים״ שזה פשוט תור ארוך.

אין לי ניכוס של השטח לעצמי.
רק מאירים (בא׳) שבתור מוביל קבוצה אחודה גדולה, תשימו לב שהמאסה מייצרת אתגר שונה לסביבה ולשאר עוברי הדרך.

[zivo]

דרור ( ומדריכים אחרים בשרשור)
שים לב לדיון.
אתה בורח לאיפה שנוח לך. אתה בוחר להתקרבן ומתעלם מהחלק הענייני של הדיון.
הטבע לא שייך לאף אחד, וזכותו של כל אחד לטייל.
למטילים שונים יש אופי טיול שונה, ועניין שונה, ואינטרסים שונים, עד לכאן אין וויכוח.
אבל במקום להתקרבן, האם אתה מבין ( ומקבל?) את הנקודות העיניניות שעלו פה?
על פיצול של קבוצה במעבר הכרחי, על לא להכניס קבוצות גדולות "לפינות" לא הכרחיות.....

אני מסכים עם התחושה הכללית של אנטי, אבל האם אתה מתחבר להערה של נדב? האם אתה מבין מאיפה זה בא? מה אתם, המדריכים, עושים למען זה???

נ.ב.
פה אתה יכול להמשיך להתחמק, אבל מחר בערב, בצילו של הברוש , תצטרך לענות :-)

[erezgur]

נ.ב.
פה אתה יכול להמשיך להתחמק, אבל מחר בערב, בצילו של הברוש , תצטרך לענות :-)

על שיפוד או שניים ומספיק בירה ביד, יש סיכוי הרבה יותר טוב לדו שיח

[דרור ברלי]

אני לא מכיר מישהו שיתנדב להוביל שיירות של 15 כלים סתם בשביל הכיף שלו. גם לא אני.
זו העבודה שלי. אני עושה אותה כי צריך להתפרנס. כמעט תמיד מצליח גם להינות מזה, למרות שהעבודה הזו גרמה לי להפסיק כמעט לחלוטין לטייל עם חברים סתם בשביל הכיף. חבל, אבל זה האילוץ והמחיר שאני משלם.

אז אם שואלים אותי? עד מספר מסוים של כלי רכב מדריך אחד עובד קצת יותר קשה ומסתדר יופי לבד. הקבוצה גדולה מדי ויש לחץ של מטיילים שרוצים להירשם לטיול?..... פותחים קבוצה שניה עם מדריך משלה ומחלקים את כולם בין שתי הקבוצות. זה מתקשר טוב מאוד להובלת הקבוצות כמקצוע וכמקור לפרנסה ולא חלטורה של שבת לצורך השלמת הכנסה - אז לא ליכלוך אלא עובדות. יש גם סוגים אחרים של טיולים, עם יותר אנשי צוות וסיוע והפקה שלמה מסביב, המחיר מין הסתם יהיה אחר לחלוטין ולא נדון בזה כאן.

כמובן כל חברת טיולים תעשה את החשבונות שלה ותקבע לעצמה את הנהלים שלה. ואין צורך להרחיב ולחטט בזה עוד.


אז נכון, יש בשטח לפעמים גם קבוצות גדולות. ממש שיירות.
בתשלום או שלא, לא עניינכם.
זה מה יש. גם להם מותר. השטח הוא גם שלהם.
קבוצה גדולה היא מטבעה איטית יותר.
אז תעקפו אותה אם אפשר. או שתעצרו ותשבו ותעשו קפה ותנו לה לסיים את המכשול ולהתרחק ותעקפו אחר כך.
מה לעשות? הם הגיעו למכשול לפניכם, הם כבר בתוכו, מתמודדים איתו. אם אתם רואים שהם מסתבכים, אפשר להציע להם עזרה - יסכימו? אחלה. לא יסכימו? גם זה קורה - הכל טוב, אז אל תעזרו - אבל גם אל תפריעו. לבוא ולדרוש מהם במפגיע לזוז הצידה כי אתם טובים יותר/עבירים יותר/מהירים יותר - זו חוצפה ואנוכיות.

לא רוצה להשוות או להתייחס ל-SBSים. כלים שונים בתכלית עם אופי שונה וחתך משתמשים אחר לחלוטין וסופר-בעייתי.

[דרור ברלי]

דרור,
נתקלנו בשטח גם בפקקים בנקודות הכרחיות בגלל הצטברות רכבים של כמה טיולים שהתנקזו לנקודה אחת.
לא טיול מאורגן.

ההבדל ביחס לקבוצה מאורגנת הוא שקבוצה מאורגנת יכולה לתת לבודדים לעבור דרכה, להבדיל מפקק של ״בדידים״ שזה פשוט תור ארוך.

אין לי ניכוס של השטח לעצמי.
רק מאירים (בא׳) שבתור מוביל קבוצה אחודה גדולה, תשימו לב שהמאסה מייצרת אתגר שונה לסביבה ולשאר עוברי הדרך.

אהה
אז אני אפצל את הקבוצה לכבוד "בדיד" חסר סבלנות על מנת לאפשר לו לעבור.
ואז הוא ייתקע ויסתבך, כמו שקרה המון פעמים. והנה עכשיו זה הוא שמעכב לי קבוצה של 12, וגם מתחנן שאעזור לו כדי לפנות את הדרך.... והאמת שזה גם המצב שבו כבר אין לי ברירה או אפשרות בחירה - אלא לחלץ אותו. אחרת, כאן נגמר הטיול של הקבוצה שלי.
הבנתי. גם בסרט הזה הייתי. לא פעם ולא עשר פעמים. הרבה יותר.

תן לי לנחש מאיפה זה מגיע?.... אולי מהתור בסופר של עגלות מלאות, עומדים וממתינים בשקט זמן רב ותמיד מגיע פתאום החכמולוג התורן שלא מתאים לו להמתין כמו כולם בתור "אני רק שני מוצרים, תן לי לעבור".... הוא החצוף, הוא הלא-מנומס, אבל אם אתה מסרב לו, זה אתה שהופך למניאק!..... אחלה שיטה באמת.



תסמכו על זיו ועלי שיהיה אחלה דיון על זה מחר בערב, ליד הברוש. ויהיה גם טעים. שווה לכם להגיע.