נכתב במקור על ידי
דרור ברלי
עידו, למרות שזה כבר ה-WK2 השני אצלך, אני חושב שאתה עושה קצת סלט.
טרנספר 5 מצבים זה פיצ'ר של הדורות הקודמים.
WK2 נוסע אך ורק בהנעה כפולה. כל הזמן, גם בכביש.
אין לו שום פיצ'ר שמאפשר לנהג לבחור בדיפ' מרכזי פתוח או נעול. האלקטרוניקה דואגת בעצמה לבלימת גלגלים מסתחררים והעברת מומנט לגלגלים אוחזים, בכל מצב שהוא. בקרת המשיכה של WK2 היא מהיעילות והמרשימות בקטגוריה - טובה בבירור משל פאג'רו, טובה קצת יותר מזו של לנדקרוזר ומשתווה לזו של לנדרובר. בדגמי טריילהוק יש גם נעילה אחורית שאמורה להיות מופעלת אוטומטית/אלקטרונית (אינה נשלטת ע"י הנהג).
LOW מופעל על ידי כפתור חשמלי, וכמובן שבמצב LOW הדיפ' המרכזי יהיה נעול.
כשאתה אומר "5 מצבים" אולי אתה מתכוון לחוגה של מערכת "Selec-terrain" שבקונסולה המרכזית. יש שם מצבי "אוטומטי", "שלג", "ספורט", "חול/בוץ" ו"סלעים". המערכת מתאימה את אופי פעולת המנועע והגיר למצבי הנהיגה השונים, בכביש או בשטח. היא אפקטיבית ומומלץ להשתמש בה.
הפלטפורמה של ה-WK2 מגיעה ממרצדס ML/GLE כלומר ממרצדס E קלאס. מכונית כביש.
זה אומר ארבעה מתלים נפרדים עם מהלך די סמלי, מגוחך אפילו.
הדגמים הפשוטים באים עם קפיצי סליל, היקרים יותר עם מתלי אויר. אלה מציעים נוחות נסיעה מרשימה מאוד בכביש. בשטח הוא נוח מאוד כל עוד לא תגביהו את המרכב. המערכת מצויידת בארבע דרגות גובה - נמוך מאוד לחנייה, רגיל, מוגבה דרגה 1 ומוגבה דרגה 2.
בדרגה 2 המתלים כמעט נעולים וקשים כמו בטון. מעל 40 קמ"ש הגובה יירד אוטומטית לדרגה 1. מבטיח לכם שתורידו אותו בעצמכם עוד לפני זה כי קשיחות המתלים במצב הזה היא בלתי נסבלת.
זה רכב שמעוצב כמו פרייבט עם תנוחת נהיגה של פרייבט. מאוד נוחה, אבל הראות ממושב הנהג בעייתית בשטח. מהלך המתלים הקצר מכתיב גלגלים שמתנופפים באויר גם מעל מכשולים מינוריים ומרווח הגחון בעייתי = סכנת פגיעה בחלקי פלסטיק כמו פגושים ומפתנים.
לדגם הזה יש גם רגישות מיוחדת בדמות מיקום רשלני של הרדיאטור, שחיבור הרשת לדוד התחתון שלו נמצא בדיוק מול שפת הפלסטיק של הפגוש הקדמי. הפגוש גמיש, ואם הוא ניגף בקרקע הוא נלחץ אחורנית, והשפה החדה שלו פשוט משסעת את הרדיאטור במקום שקשה ביותר לתקן אותו....
חלק מדגמי השנתיים האחרונות מצויידים במערכות בטיחות אקטיביות מודרניות המבוססות על יחידת רדאר/מצלמה, שממוקמת בנקודה המטופשת ביותר שניתן להעלות על הדעת ב"רכב שטח" - אמצע החלק התחתון של הפגוש הקדמי. כל אבן, בולדר, אפילו דיונה, יתלשו את המצלמה הזו או יעקמו אותה או ינפצו אותה או מה שתרצו - זה מכשיר מתוחכם ועדין וגם אם לא התנפץ לרסיסים, תספיק מכה קלה כדי להשבית אותו. עלות החלפת החינטרוש הזה במוסכי היבואן היא באמצע הסקאלה של חמש ספרות בשקלים. אני לא מגזים, זה אמיתי. מי שנשברה לו המצלמה, שיבדוק בערוצי הרכישה בחו"ל כי בישראל מוכת המיסים והחמדנית מדובר בתימחור בלתי שפוי בעליל גם עבור מי שידו משגת לרכוש ולהחזיק רכב יקר שכזה.
ניתן ומומלץ על ידי היצרן לפרק חלק תחתון של הפגוש הקדמי. להבנתי יש קיטי הגבהה עבור הדגמים בעלי קפיצי סליל.
ניתן לשחק עם גדלי צמיגים - ראיתי כאלה עם חישוקי 17 וצמיגים 265/70ׁ (32') ואפילו עם מידות שמקבילות ל-33'. זה נראה מעולה וגם נוסע מעולה בשטח וכמובן לא חוקי בישראל המתקדמת.
סה"כ זה כיף של רכב. אני לא מהמר על אמינות יפנית, אבל כאן מקבלים את כל הפינוקים של רכב אמריקאי נוח עם מנוע חזק וביצועים מרשימים, שמשייט בקלילות וללא מאמץ במהירויות ששוות חופשה בבית סוהר (לא סתם שלילת רשיון), ביחד עם מאפיינים אירופיים כמו התנהגות כביש טובה (מורשת פלטפורמת מרצדס). זה רכב מאוד נוח ומפואר ומפנק והעבירות יכולה להתגלות כמפתיעה בידיים הנכונות - אבל צריך להיות מודע לרגישויות שלו מבחינת פגיעות במרכב תחתון, בפגושים, בצמיגים, רדיאטור וכו. הוא בפירוש לא חסון ומתאים לעבודת שטח כמו גרנדים מדורות קודמים עם סרנים חיים וגם לא כמו לנדקרוזר.
תגובה: קניית גראנד צ'ירוקי
הרשאות פרסום
ציטוט ההודעה בתגובה
שמרו על קשר