חידה מתמטית חשובה: (מערת קבורה בחורבת סעדון)

[PW]

בנוהל:
התשובה הנדרשת הוא המרחק בקילומטרים בין שני האתרים, מעוגל לק"מ הקרוב.

וכמובן:
מה?
מי?
איפה?
מתי?
למה?
כמה?
ולמה דווקא עכשיו?

בין הפותרים נכונה יוגרל את חפירה מתקפל מטיטניום תעופתי

[אומי5]

אם מישהו מזהה את השמאלית אפשר להרתם יחד לפתרון.
בנתיים "אחזיק את סוסי".

[נמרוד]

6.5 ק"מ בערך.

מערת האורווה המוכרת בביר הדאג' ומערת קבורה - יחסית "חדשה" מסתבר - בחרבת סעדון:

https://hadashot.iaa.org.il/report_d...472&mag_id=126

[ד ו ר ו ן]

אם מישהו מזהה את השמאלית אפשר להרתם יחד לפתרון.
בנתיים "אחזיק את סוסי".

פעם סוסים אחכ חנייה לרוביקונים.


Sent from my iPhone using Tapatalk

[PW]

6.5 ק"מ בערך.

מערת האורווה המוכרת בביר הדאג' ומערת קבורה - יחסית "חדשה" מסתבר - בחרבת סעדון:

https://hadashot.iaa.org.il/report_d...472&mag_id=126

תשובה נכונה ומלאה.
אפילוג:
כשאתם חגגתם עם אלכוהול משובח, נתחי חלבון / שומן משוייש ותופינים, אני שוטטתי בגפי בשדות הציד הנצחיים, רק כדי לראות / לחוות את המשילות בנגב.
מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה והמסוכנת.
ניכר שבזמן האחרון (בעיקר בגלל אימוני אש בצאלים) לא מסתובבים כמעט בכלל באזורים הללו.
חיות בר בכל פינה, צמחים על קוליסים ועוד סימנים משובבי נפש. (מישהו אמר קנאביס)

מכמיר לב לראות את שיני הזמן והאדם מכלים אט אט שרידים בני אלפי שנים, שבכל מקום אחר היו זוכים להגנה, שימור, הסדרה ותיעוד מסודרים.

כשהתקרבתי למערת הקבורה הרומית בח'רבת סעדון, החסרתי פעימה. השטח כולו היה מכוסה בסימני חפירה של טרקטור / באגר, עד כי חשבתי שהמערה השומדה, אך לשמחתי איתרתי את הפתח ונכנסתי לצלם. יצאתי בקושי, גם בגלל הגיל ובעיקר בגלל הארכיטקטורה שדורשת חבל קצר לאקרובטיקה הנ"ל.

בסעדון איתרתי בקושי את ערימת העפר שמכסה את הקולומבריום הבנוי ש(תודה לאל) נראה ששמור ללא פגע מתחת לחול.

הכנסייה הצפונית ברוחייבה - מתפרקת בקצב מדאיג. גם המרכזית. גם בית הארווה הבנוי. גם זו בסעדון.

כדי להיכנס למערת הארווה תצטרכו עוד מעט את חפירה, טוריה וחמישה תאילנדים שבאמת יפנו משם את העפר שנערם עד כדי חסימת הפתח.

מסקנה:
לכו לטייל שם.
עכשיו.
מהר.
תתעדו.
תבוננו.
עוד מעט - לא ישאר.

[נמרוד]

מכמיר לב לראות את שיני הזמן והאדם מכלים אט אט שרידים בני אלפי שנים, שבכל מקום אחר היו זוכים להגנה, שימור, הסדרה ותיעוד מסודרים.
...
מסקנה:
לכו לטייל שם.
עכשיו.
מהר.
תתעדו.
תבוננו.
עוד מעט - לא ישאר.

כיסוי בחול זה לא מנגנון השימור ארוך הטווח ביותר?

מה עדיף - גן לאומי כמו בית גוברין עם הנגשה וארטיקים או פראי ונשכח כמו מכלול חלוצה-סעדון-רוחייבה?

[PW]

כיסוי בחול זה לא מנגנון השימור ארוך הטווח ביותר?

מה עדיף - גן לאומי כמו בית גוברין עם הנגשה וארטיקים או פראי ונשכח כמו מכלול חלוצה-סעדון-רוחייבה?

יקירי:
בין שתי החלופות הללו, יש עוד קשת שלמה של אפשרויות.
כיסוי בחול אחרי החפירה הוא כרגע ברירת המחדל לשימור בגלל שהחלופות האחרות יביאו לנזק גדול יותר - ולא כך צריך להיות במדינה מתוקנת כמובן.
ראוי בהקשר הזה להזכיר דווקא את המודל שיושם שנים רבות בשבטה, בו הגן הלאומי נשמר בקפדנות על ידי נוכחות מתאימה ופיקוח, ללא בוטקה ודמי כניסה, גדרות וגלידות.
יש אתרים רבים שמצבם מחריד וגובל בהזנחה פושעת במקרה הטוב ונזק אקטיבי במקרה הרע.
אפשרויות הפעולה הן רבות, אבל קודם כל 'מישהו' צריך לרצות שזה יקרה.
'פראי ונשכח' במקרה הזה משמעו פירוק איטי ונפשע של האתרים הללו, וכבר פגשנו לא פעם פורעי חוק עם רכב ועגלה מעמיסים שרידים ולוקחים הביתה.
העובדה שבסיום חפירה, גילוי ותיעוד, לא משאירים את הממצאים לביקורי קהל כברירת מחדל, ראוי לה שתשתנה כחלק מה'משילות' - וברור שיש עוד הרבה נושאים לפני זה לטיפול.
לא נראה שזה ישתנה בעתיד הקרוב, על כן המלצתי לעיל.
חבל.