פרויקט שיפוץ סקאוט II - מבוא

היסטוריה אישית קצרה

בינואר 2000 קניתי את הג'יפ הראשון שלי. זה היה CJ-5 מודל 75' משופץ בקפדנות. לא ממש היה לי מושג מה אני קונה אבל הרכב היה מאד יפה. היה מורכב בו מנוע 3800 סמ"ק 6 צילינדר בטור עם מכסה שסתומים בוהק מניקל, צמיגים 30X9.5X15 והגה מומו. רכב מדהים ביופיו.

האתר הכי חם באינטרנט הישראלי היה "אתר השטח הישראלי"  וממנו למדתי בעיקר שעבירות שווה 2 נעילות דיפרנציאל וזה כל מה שידעתי. תוך חודש הגיעו אלי שתי נעילות דיפרנציאל במזוודה של חברה שלי שחזרה ממרכז אמריקה ולי היה ג'יפ יפה ומשופר.מה יותר טוב?

מה שעוד ידעתי מקריאה באתרים הוא שג'יפים עושים  לבד. מכונאי זקן בשם כצלה שהחיידק תקף גם אותו (וזיכרון שלו בחולצה מלוכלכת בתוך ג'יפ ווליס עם דגל מתנוסס מאחורה חוזר אלי מידי פעם) הסכים שאעבוד אצלו במוסך ותוך כדי הוא ילמד אותי ויענה לי על שאלות בעניין רזי המערכות המכאניות בג'יפ.

בנוסף להרבה מחלות זקנה שהיו לג'יפ הזה, הייתה גם תקלה מעצבנת במערכת ההצתה של הג'יפ ששברה אותי אחרי אין ספור פעמים שהייתי נתקע באמצע שום מקום. נמאס! צריך לעבור הלאה.... (סתם בשביל הרקורד: פתרתי את הבעיה הזו לא הרבה אחרי שהחלטתי שהג'יפ הולך אבל כבר רציתי משהו יותר חדש ויותר חזק).  בתקציב שלי הייתה רק אפשרות אחת. ג'יפ CJ ממודל מתקדם יותר.

את הג'יפ השני שלי, CJ-8 שנת 89 קניתי כבר יותר חכם. פחות חשיבות לקוסמטיקה ויותר חשיבות למכאניקה. בד"כ גם רכב יותר חדש יהיה פחות שחוק ויותר אמין. הרכב עבר מסכת שיפורים הכוללת שתי נעילות דיפרנציאל אוטומטיות, כלוב התהפכות מלא, פגוש קדמי "ג'יפולוג" שנימרוד עיצב ואחורי מעשה ידי, כננת WARN  9000i ועוד... וכשהלך הגיר ניצלתי את ההזדמנות להחליף לגיר מדגם T-18A עם ראשון קצר (Granny Low) שנתן יחס זחילה משופר ב30% מהמקור מהמקור (1:42.5 לעומת 1:30.5). יצאנו לטייל והיינו חברים טובים.

בשבת 29 למאי 2004 , במהלך נסיעה בערוץ המהיר של נחל נקרות נתתי "קטנה" בהגה ו"קצת יותר גדולה" בגז ומיד החלקת זנב מכוונת לשמאל.  סלע שבלט מפני הדרך פגש את הצמיג האחורי שמאלי בזווית כמעט ישרה (מהצד, למי שקיבל שלילי בגיאומטריה) וקילף לי את הצמיג האחורי שמאלי (שהיה בלחץ של בערך 12psi). הג'נט ננעץ בחצץ של הדרך המהירה ומיד הג'יפ נכנס לגלגול שבסופו הג'יפ היה על הגלגלים ואני הייתי מוטל, שוכב על הגב, מחוץ לג'יפ לא רחוק מפתח הנהג. ניסיתי לקום ונפלתי. מבולבל ומלא אדרנלין ראיתי את התוצאות בעיניים. כף רגלי השמאלית נקטעה וזו הסיבה שלא הצלחתי לעמוד.... אני רוצה לנצל את דף האינטרנט הזה כדי לחזור ולהודות לערן צחי ודורית שטיפלו בי בשטח ולכל אותם החברים הנהדרים שקפצו לבקר ולבלות איתי זמן (אפילו שאת חלקם לא הכרתי לפני התאונה).

 יש לי בלק-אאוט מזמן התאונה, אבל כנראה שלא הייתי חגור ובגלל זה עפתי מהרכב המתגלגל. כלוב ההתהפכות הציל אותנו ממוות בטוח, אבל חגורת הבטיחות הייתה יכול להציל גם את הרגל. חיגרו, תמיד.

טוב. מה אני מזיין את השכל? תיכף נתחיל פה לבכות כולנו.

מה הלאה?

הרבה ערבים במחלקת השיקום בתל-השומר עברו במחשבה ובהתייעצות עם חברים לגבי "מה הלאה?". איזה רכב שטח יתאים לצרכים שלי? הרכב צריך להיות מכונת טיולים עם דגש מובהק על עבירות (סלעים, כן. דיונות זה לא עבירות, בשבילי לפחות). רכב כזה שגם צריך להיות מסוגל לנסוע שעות לדרום לטיול של שבוע ולחזור בכוחות עצמו ולא שבור. מכאן התחילה אצלי קדחת במחשבות על המאפיינים של הרכב הבא ואותם אני אפרט כאן:

• צמיגים גדולים: 35 עד 37 אינץ' בקוטר. בארץ יש מספר רכבים שיכולים לקבל (גם מבחינת חוסן מכני וגם שישבו מתחת לרכב בצורה סבירה ולא מושכת "אש") את הצמיגים האלו: לנד-רובר דיפנדר, רכבי פולסייז של GM  (בלייזר/ג'ימי/סבארבן/טנדרים גדולים, עם סרן קדמי חי - קריא עד שנת 91 פחות או יותר), וכלים אמריקאים נדירים יותר, כמו הסקאוט שלבסוף נבחר לפרויקט. ג'יפים, CJ או סופה, הם בעיתיים בגלל הגודל שלהם - צמיגים שנראים עליהם גדולים מדי מושכים תשומת לב לא חיובית.

• רכב פתוח. כאן כבר יש יותר היצע (אבל רובם לא יהיו מסוגלים לקבל את הצמיגים הגדולים): דיפנדר ארוך/קצר, סופה ארוכה/קצרה, CJ ארוך/קצר או סקאוט.

• גיר אוטומאטי. לא חסרים רכבים אוטומטיים בארץ אבל יש צורך למצוא רכב שיעמוד בעומסים של הגלגלים הגדולים שיקשו את יומו. אם זה אמריקאי אז חייב להיות גיר חזק מדגם TH400 הקלאסי של GM בעל שלושה הילוכים ושוק שיפורים ענק,  או 4L80-E מחליפו בשנות ה90,  עם הילוך רביעי (overdrive) של 0.75:1, ופיקוד אלקטרוני. 

• מנוע חזק ואמין. אם מדובר ברכב אמריקאי אז אני רוצה מנוע חזק שבנוי לעבודה בטורים נמוכים. כדאי גם שהמנוע יהיה מוזרק כדי שיתפקד טוב יותר בשיפועים קיצוניים. הבחירה הטבעית, וגם היחידה הנפוצה בארץ -   שברולט small-block בנפח 5.7 ליטר (350 אינץ' מעוקב), V8 עם הזרקת דלק חד נקודתית TBI.

• סרנים שיחזיקו את העומסים בלי חשש לשבר.  בדיפנדר  צריך לחזק את שני הסרנים באמצעות ציריות אפטרמרקט, וברכב אמריקאי כדאי להחליף אותם למשהו יותר חזק שיתאים לאפליקציה. יש בארץ מגוון רחב של סרנים חזקים כולל יוצאי צבא (אביר/נ.נ.) ,מחירם זול ביחס לציריות תחליפיות מיבוא והם זמינים מאוד ,לכן יהיה משתלם יותר להחליף סרן ולא לחזק את הסרן הקיים.

• יחס זחילה נמוך. בגיר ידני הייתי מדבר על יחס של 70:1 עד 90:1  או יותר בתור יחס זחילה טוב אבל מכיוון שמדובר בגיר אוטומאטי (יש ממיר מומנט) ובמנוע שעובד מעולה בטורים נמוכים (ברוך טולידאנו מכנה אותם "מנועי עבודה" והשם מעיד אולי על אופי תרשימי ההספק והמומנט שלהם) אפשר להסתפק ביחס של 30:1 עד 45:1. זה לא מדע מדויק לכן המספרים לא מוחלטים. יחס סופי נמוך נותן שליטה טובה על הרכב בכל מצב. ברכבים עם גיר אוטומאטי יש "הבדל" משמעותי בין היחס הסופי בדחיפה של הרכב קדימה ליחס הסופי בבלימה (נסיעה בעליה/ירידה) בגלל שבתחילת נסיעה (כשהממיר מומנט לא נעול) יש הכפלה של יחסי ההעברה של הגיר,טרנספר והסרנים ביחס ההעברה של ממיר המומנט. אצל רוב הממירים, יחס זה נע בין 1.4 ועד 3,  תלוי בממיר (טורק) שנבחר להתקנה.

• וכמובן תקציב. משהו באזור של 70-100 אלף שקלים אמור לעלות כל הסיפור. מכיוון  שכל הרכב יבנה בעבודה עצמית, עם סכום כזה אני יכול לתפור רכב שטח לצרכים שלי בלי שום בעיה.

יצאתי עם כמה מחברי הטובים לראות סקאוט שבכלל לא היה למכירה. סתם בשביל לראות איך צריך להראות רכב משופץ נכון. רגע! תחילת הסיפור היא בכלל שאת הCJ- שלי מכרתי אחרי התאונה לחבר שפירק אותו והרכיב את שרשרת הכוח שלי על הסקאוט שלו. את הסקאוט הזה נסענו לראות, הרכב היה מפורק עדיין רובו. לא מושלם ולא במצב נסיעה. ללא מערכת חשמל, כיסאות ושמשה קדמית. החלטתי להיכנס להרפתקה של בניית רכב שטח לצרכים שלי מאפס. הבודי הלבן (שעבר שיפוץ אבסולוטי ומדהים) של סקאוט II מודל 75' הורד מהשלדה ואחריו מערכת ההינע. נשארה רק שילדה וסרנים. קניתי מהחבר עוד סקאוט II מודל 78, כחול וסגור, שישב אצלו בחצר בתור גרוטאה שמחכה בתור לשיפוץ, במטרה שהרכב ישמש אותי בתור מודל ללקיחת מידות ולחלפים. את שתי הנבלות גררתי  אל בית הורי.

ארז נכפולגר מאוברלנד (סדנה המתמחה בשיפור רכבי שטח ושדרוג מערכות מתלים במיוחד לפי צרכים ושיגעונות של לקוחות, ואני מתכוון - שגעונות!), הציע לי מקום לפרויקט בסדנה שלו. בעזרת הניסיון הרב שיש לארז בתחום רכבי השטח, אני מאמין שזה הולך להיות פרויקט מעניין. בעצם, אני בטוח.

את עלילותיי עם הסקאוט בסדנת אוברלנד תוכלו לקרוא כאן בג'יפולוג בכתבות שיעודכנו עם הזמן וההתקדמות. התוצאה הסופית אמורה להראות משהו כמו זה...

אינטרנשיונל סקאוט - עוד קצת היסטוריה

אינטרנשיונל הרבסטר (International Harvester) היתה ועודנה ענק תעשייה אמריקאי שייצרה כלי רכב חקלאיים, טרקטורים, קומביינים, משאיות... לא מכונית פרטיות. הסקאוט, קו ה"משאיות הקלות" היה נסיון בן 20 שנה למכור מכוניות גם ללקוחות פרטיים. המתחרה שאליו כוון הסקאוט הוא כמובן ג'יפ CJ, שהיה בשנות ה50 רכב ה4X4 הקטן היחיד בשוק האמריקאי.

Scout 80

סקאוט 80 הוא הכינוי לדגמים הראשונים שיוצרו בין השנים 1961 לאמצע 1965. המנוע היה מנוע 4 צילינדרים בנפח 2523 סמ"ק (154 אינץ' מעוקב), 93 כ"ס, גיר 3 הילוכים, מפרט מכאני דומה מאד לג'יפ, אבל רכב מרווח ויותר "מכונית". השמשה הקדמית יכלה להתקפל והמגבים היו מחוברים למסגרת השמשה מלמעלה. במרכז גריל הרשת שלהם היה ממוקם הסמל של היצרן – IH. הדגמים זכו להצלחה בשוק שהפתיעה את כולם, יש לזכור שבאותה תקופה ג'יפ היה רכב ה4X4 היחיד בעצם בשוק, והסקאוט היה הרבה יותר נוח ופרקטי ממנו.  הסקאוטים נמכרו גם עם הנעה אחורית בלבד - למעשה החשיבה היתה שזה יהיה הדגם הנפוץ ומעט אנשים ירצו 4X4, אבל השוק התנהג אחרת מהצפוי ודגמי ה4X4 היו להיט מכירות בשנים הראשונות.

Scout 800

סקאוט 800 הוא כינוי לדגמים שיצאו בשנים שבין 1965 ל1971. בדגמים אלו הושם דגש גדול יותר על נוחות ושופרה בקרת האיכות בתהליך הייצור. החלון הקדמי לא יכול עוד להתקפל, המושבים היו מפוארים יותר, והמגבים עברו לתחתית השמשה הקדמית. מנוע ארבעת הצילינדרים הוחלף באחד בנפח 3211 סמ"ק (192 אינץ' מעוקב)  ועם השנים הוצעו לציבור מנועים מוגדלים בנפחים 3801, 4358 ו4981 סמ"ק (232, 266 ו304 אינץ' מעוקב בהתאמה). הסמל IH הוחלף בתקופה זו לכיתוב INTERNATIONAL בקדמת רכב. בתקופה זאת נמכרו יותר סקאוטים מאשר ג'יפים אוניברסאליים (שם אחר לג'יפ CJ). אלו היו ימי הזוהר של המותג. בשנת 1965 הצטרף מתחרה חדש לג'יפ ולסקאוט - פורד ברונקו, וב1967 הצטרף השברולט בלייזר.

Scout II

הסקאוט II  הופיע לראשונה באפריל 71' וכלל שינויים שהמהנדסים ראו כהכרחיים במהלך השנים מאז הסקאוט המקורי. בשנת 73', כשמונה שנים אחרי שהורכב לראשונה, מנוע ה-4 צילינדר יצא מהסקאוט אבל אז פרץ משבר האנרגיה וכבר ב74' המנוע הקטן חזר. שנת 1975 סימנה את תחילת הסוף, קו המוצרים של המותג הלך וקטן בחמש השנים הבאות.

SS II

דגם זה (Super Scout II)  הופיע  בשנת 77' כגרסה בעלת דלתות וגג רכים, ודגש על יכולות שטח - יותר ג'יפ מג'יפ.  בין שנת 77' לשנת 79' ירדו מקו היצור קרוב ל4000 רכבים מדגם SS II.  הסקאוט האחרון ירד מפס הייצור ב21 לאוקטובר 1980. כל הרכבים שיצאו מהמפעל בשנה זו היו בעלי הנעה כפולה. חברת אינטרנשיונל מוכרת עד היום כיצרנית משאיות כבדות, אבל מאז 1980 לא ייצרה רכבים לשוק הפרטי. בסך הכול נמכרו קרוב לחצי מליון כלי רכב מסוג סקאוט בין השנים 1961 ל1980. במהלך השנים הם גם יוצאו למדינות העולם.

המשך יבוא...

(הערכת מערכת ג'יפולוג: אתם קוראים רק את ההקדמה כאן, הפרויקט בשלבים מתקדמים במציאות. אורי בעזרת ארז והחבר'ה באוברלנד עושה עבודה פשוט מדהימה. אל תשאירו אותנו לבד בתחנונים אליו לעדכונים שוטפים - תנדנדו גם אתם ישירות לאורי... אמריקה בישראל)