מזגן אחורי לסופה

לפני כחודשיים נגנבה הסופה שלי. הדבר קרה בקושי שבוע אחרי שהתקנתי בה יחידת מיזוג אוויר נוספת. במהלך העבודה על הפרויקט צילמתי תמונות עבור כתבה לאתר. בתחילה, מיד לאחר האירוע הטראומתי,  חשבתי לגנוז את הרעיון עם שאר תוכניותי לעתיד הסופה, במיוחד מכיוון שהפרויקט בעצם לא בא לידי סיומו המתוכנן ונראה היה לי שההתעסקות בנושא תהיה מזוכיזם צרוף. הזמן החולף פעל את פעולתו על ליבי הדווי והחלטתי כי חובתי הציבורית היא לשתף את באי האתר במידע שרכשתי ואגב כך תשמש הכתבה מין הספד, או נאום פרידה מה"גרוטאה עם מנוע" כמו שאחת מבנותיי נהגה לכנותה.

ובכן, הכול התחיל לפני כשנה בערך. מדחס המזגן שבת מפעולה עקב קריסת הפולי שלו. נגשתי לעמוס, איש המיזוג, לדיאגנוזה ויצאתי משם עם מדחס חדש. תוך כדי עבודתו וכהרגלי בקודש, הטרדתי את עמוס בשאלות כיצד ניתן לשפר את הקירור באקווריום הפח שלי. תשובתו הפסקנית הייתה בערך כך: "תשיג יחידת מיזוג מהתקנה מקומית של פיאט אונו משנות השמונים ונתקין אותה בין המושבים,היא מתאימה פיקס ותעשה לך מהסופה מקרר.  הקומפרסור בגודל של מדחס משאית ואין לו בעיה להשתלט על יחידה נוספת".

אצלי באוטו הייתה מותקנת יחידה מקורית של רנגלר שעשתה עבודה לא רעה כל עוד כיוונתי את זרם האוויר ישר לפנים, אבל התקשתה לקרר את הנפח הענק של פנים הג'יפ, שממילא סובל מבידוד חום גרוע. הילדים, שיושבים בטיולים מאחור, התחננו שאתקין חלונות נפתחים אך אני חששתי שחלונות הזזה יהיו פגיעים יותר וירעו את בידוד הרעש הירוד מראש של הסופה. חוץ מזה פנטזתי על טיולים בנגב בשיא הקיץ כשאנחנו נוסעים בניחותא ספונים בפריזר מאחורי חלונות סגורים. כהרגלי, גלגלתי את הרעיון בראשי חודשים ארוכים ואז צצה בלוח המודעות בג'יפולוג יחידה בדיוק כזו למכירה.

בסוף השבוע שלאחר מכן כבר היה החלק ברשותי ופניתי למלאכה. ראשית פירקתי את היחידה למרכיביה כדי להבין מי נגד מי, לעמוד על מצבה ולשפץ את הדרוש תיקון. החלק הפנימי (בתוך תא הנוסעים) של המזגן כולל:

• תיבת פלסטיק שבה נמצא מפוח צנטריפוגלי של בוש בעל 3 מהירויות המווסתות בעזרת סלילי התנגדות שמקוררים בזרם האוויר של המפוח.

• מקרן (רדיאטור), שדרכו מוזרם הגז המקורר שעובר ממצב נוזל לגז דרך שסתום התפשטות המותקן על קו הכניסה למקרן.

• תרמוסטט.

המפוח דוחף אוויר שעובר דרך המקרן ויוצא דרך שני פתחי מיזוג בעלי צלעות מתכוונות. פירקתי את המפוח, בדקתי את הפחמים במנוע , ליטשתי את העוגן וגירזתי את המסבים. ניקיתי את המקרן מכל הבוץ, ישרתי את הצלעות וטיפלתי בכל החלודה שבחלקו התחתון השרוי רוב הזמן במי העיבוי, הנוצרים במהלך פעולת המיזוג. לבסוף הרכבתי הכול חזרה והוספתי פסי גומי עבים סביב הרדיאטור כדי לייצב אותו בתוך הקופסה. את השסתום והתרמוסטט השארתי בחוץ כי ניחשתי שעמוס יחליף אותם בעת ההתקנה.

יחידת המיזוג- מימין המפוח, באמצע אזור המקרן, משמאל פתחי פיזור האוויר וכפתור המהירויות

היחידה פתוחה, הרדיאטור בחוץ

כעת פניתי לתכנון ועיצוב פנים.  פירקתי את תיבת האחסון המקורית שנמצאת בין המושבים הקדמיים וערכתי בדיקת התאמה ראשונית. היחידה נכנסה בול בין המושבים כששני הפתחים ומפסק המהירויות בניהם מכוונים אחורה ולמעלה באלכסון. פתחי כניסות הצנרת לרדיאטור מכוונים קדימה ונראה שאפשר להוליך מהם את הצנרת בצד הנוסע צמוד לבליטת הגיר הראשית לאורך הרצפה, להתחבר לצנרת המגיעה מהמדחס, מעבר לקיר האש ועולה למקרן של היחידה המקורית  ולבסוף לכסות הכול בחזרה בשטיח עם מינימום הפרעה לנוסע. עד כאן נראה בסדר. ניגשתי למחשב והתחלתי במדידת היחידה ובניית מודל במחשב.

דגם היחידה במחשב

מדדתי ודגמתי גם את רצפת הג'יפ באזור ההתקנה

תכננתי את העמדת היחידה במרחק סנטימטרים ספורים מהרצפה כדי להשאיר רווח אוויר ולהוסיף מאוחר יותר חומר מבודד כלשהו על גביה. סביב היחידה עיצבתי תיבה שתשמש להגנה ובידוד ובחלקה העליון חלל אכסון עם מכסה שישמש כמשענת רחבה לנהג ולנוסע. שקלתי אפשרויות שונות לבחירת החומר ממנו תהיה עשויה התיבה ולבסוף בחרתי בסנדוויץ' צפצפה בעובי 9 מ"מ המיועד לתבניות ועמיד במים. החומר יאפשר לי לבנות את התיבה בעצמי עם ההתאמות והתיקונים הנדרשים במקום, יש לו תכונות בידוד טובות לרעש וחום ואפשר להקנות לו גימור איכותי ועמיד. לצורך תחזוקה אפשר יהיה לפרק את התיבה כלפי מעלה ולהגיע  בקלות לרכיבים השונים. שני תומכים מפלח אלומיניום מכופף יחזיקו את תיבת הפלסטיק מאוזנת ובמרחק הדרוש מרצפת הרכב. בתחתית הקופסה, באזור הרדיאטור ישנו אזור המשתפל לאחת הפינות, בה ממוקם פתח ניקוז. קופסה מאוזנת תבטיח שכל מי העיבוי יתנקזו למטה ולא תיווצר שלולית בתחתית.

מבט צד מראה את מיקום היחידה יחסית לרצפת הג'יפ. החלק הקדמי מונמך כדי לאפשר תנועה חופשית של מוט ההילוכים בהלוך חמישי ורברס. 

במבט מאחור נראים  התומך האחורי, פתחי האוורור ותא האחסון העליון.

בחזית התיבה הוספתי רשת של קדחים שיכניסו אוויר קר ונקי יחסית למפוח מהאזור שמתחת למזגן הראשי ובכך יתקבל אפקט פיזור נוסף. מסנן מזגנים שיחובר בצד הפנימי יקטין את שאיבת האבק אל הרדיאטור.

בעת המדידות התברר שהכיסאות הקדמיים מורכבים מעט ימינה לציר האורך האמצעי של הג'יפ, כנראה כדי לקרב את הנהג לידיות ההילוכים ולמקם את רגליו מול הדוושות. התברר שגם התיבה המרכזית המקורית מורכבת מעט ימינה וכך גם נקודות הריתום של חגורות הבטיחות, שמכתיבות את מיקום הקופסה.  עובדה זו חייבה את התאמת תחתית תיבת העץ בצורה לא סימטרית לבליטה ברצפת הג'יפ.

במבט מקדימה נראים פתחי היניקה, תא אחסון פתוח קדמי  והמיקום הא- סימטרי

לאחר סיום ההתמרחות על התכנון הגיע הרגע הקשה של נטישת עמדת המחשב וקפיצה לעולם החומר. התחלתי בייצור הברקטים מאלומיניום עם חיבורי ניטים בדפיקה.

התומכים – הזווית התחתונה מותאמת לשיפוע ברצפת הג'יפ

המחזיקים חוברו לקופסת המזגן עם ברגים, אומים ודסקיות נגדיות בצד הפנימי במקום בורגי הפח המקוריים ולאחר שנבדקה התאמת הגשעפט למיקומו על הרצפה, נקדחו חורים חדשים והמבנה חובר באותו אופן לרצפה.

הרצפה מגולחת מבידוד לאחר סימון וקידוח. אפשר לראות את הקדחים לחיבור התיבה המקורית והמיקום מעט ימינה מהמרכז

מבט מהצד, כסא הנוסע מפורק

מבט מלמעלה ומאחור, אפשר להבחין בקרבת חגורות הבטיחות

הסתיימה מלאכת ההתאמה ופניתי לעמוס שהתלהב מהעובדה שמצאתי את  היחידה הנכונה ונפנה במרץ למלאכת ההתקנה. הוחלט, כפי שרציתי, להתחבר לצנרת הקיימת בתוך התא מיד עם מעבר קיר האש וזאת כדי למנוע קידוחים נוספים בקיר האש. אחד מעובדיו של עמוס, האחראי לייצור והתאמת צינורות ומחברים, חתך, כופף, הלחים וייצר שני מחברי T ששולבו בקווי ההזנה והחזרה מהרדיאטור המקורי שמתחת לדשבורד.

הצנרת נכנסת דרך גומייה מיוחדת בקיר האש ועולה ליחידה המקורית. הצינור העבה הוא צינור ההזנה והדק מאחור צינור החזרה של הגז

החיבורים: מפצלי T מחוברים ומהודקים והכול צמוד ככל הניתן לפינת השקע ברצפה

לאחר חיבור הצנרת התנדב בחור אחר מעובדיו של עמוס, ג'יפאי מוכר בפורומים, לבצע את מלאכת החיבור והחיווט  בהקפדה מרובה. עמוס המליץ לשעבד את היחידה החדשה לתרמוסטט העיקרי ולאפשר לווסת רק את מהירות המפוח ע"י הנוסעים מאחור. החיסרון היחיד הוא שלא ניתן להפעיל את היחידה האחורית בנפרד, מצב שהסבירות שאזדקק לו נמוכה ביותר. מצד שני נפטרנו מתרמוסטט אחד, מספר חוטי חשמל וכמובן, שסתום ההתפשטות הוחלף. חור בקוטר 10 מ"מ נקדח ברצפה מתחת לפתח הניקוז וצינור גומי הושחל דרכו ונותב כך שלא יטפטף על הצלב של גל ההינע שמתחת לרצפה.

 שני הצינורות בין המחברים ליחידה. פתח היציאה מקופסת העץ יותאם במקום

החיבור ליחידה ושסתום ההתפשטות. הסליל של השסתום מוצמד לצינור הכניסה של הגז והוא נפתח ונסגר בהתאם לטמפרטורה

אזור החיבורים לאחר השלמת הבידוד

בידוד שסתום ההתפשטות והשלמת החיווט. סלילי ההתנגדות של וסת המהירות נמצאים מול פתח היניקה של המפוח.

תוך כדי השלמת הפרויקט התברר שהוונטה החשמלית בחזית הג'יפ שבקה חיים. כמובן שקניתי אחת חדשה ומקורית של  Spal, שהפכה לעוד מתנה לגנבים... העבודה אצל עמוס מזגנים הסתיימה.  מולא גז מחדש, נבדקו נזילות והמערכת הופעלה. התוצאה, כפי שהבטיח עמוס, היא זרם אוויר קר וחזק שהופך את הג'יפ למקרר אחד גדול.  בבית הרכבתי את המניפה החדשה, פירקתי את רדיאטור הקירור הראשי, הזזתי אותו אחורה  כדי להגיע לוונטה הישנה והחלפתי אותה עם החדשה, מיקום הברגים התאים בדיוק, חוץ מהקונקטור החשמלי. סגרתי הכול,  וידאתי כי כיוון הסיבוב נכון והלחמתי ובודדתי את החוטים.

נסעתי עם המערכת החדשה חשופה כשבוע כדי לוודא שהכול תקין והתחלתי להתארגן לבניית המעטפת מסביב. לצערי לא הספקתי לבדוק את ביצועי המזגן בתנאי החום הכבדים של יום קיץ בנגב אבל רוב הזמן הסתפקנו בהפעלת המזגן האחורי במהירות הנמוכה. את התיבה לא בניתי כמובן, אבל התוכניות שמורות אצלי.

מה הלאה, אתם שואלים? ובכן, אני עדיין בתהליך התאוששות מהפרידה הכפויה. בינתיים ניצלתי את ההזדמנות, הוצאתי את ציוד הרכיבה מהארון, קניתי קטנוע בנפח 250 סמ"ק וחזרתי לשני גלגלים. זה לא בדיוק אופנוע אבל עושה את העבודה לא רע ונוסע 30 ק"מ לליטר אחד של 95.  אנחנו צריכים להחליף את הרכב המשפחתי המזדקן שלנו ואח"כ אני מקווה להתחיל לחפש סופה אחרת. שקלתי הרבה אפשרויות אבל הגעתי למסקנה שרק סופה תעשה לי את זה, וחוץ מזה יש לי חשבון לא גמור לסגור. אני משתעשע ברעיון לקנות סופה חבוטה, אולי ממכרז, ולבנות אותה מאפס. במהלך השנים התעסקתי כמעט בכל רכיבי הג'יפ וכעת אני יודע בדיוק מה אני רוצה!