באחה ספרד 2009 - הזווית הישראלית

באחה ספרד הוא אחד משש אירועי ראלי שמרכיבים את סבב הבאחה האירופאי - חמש תחרויות באירופה ואחת במפרץ הפרסי. הראשון משלושת ימי הארוע מוקדש לבדיקות טכניות ולפרולוג. ביום השני מתחיל הראלי האמיתי במבנה של שני Special Stages מדודים בזמן, הראשון באורך 180 ק"מ והשני 130. ביום השלישי חוזרים על שני המקטעים התחרותיים. אופי השטח דומה כך מספרים לשבילי הנגב וכולל לסרוגין  חול, אדמה מהודקת והמון פודרה.

כמקובל באירוע ספורט מוטורי בינלאומי,  הכול תוקתק למופת. כל מפגש עם כביש כלל שוטר וסדרן של המרוץ, כל מפגש עם שביל בשטח סומן בסרט סימון  ומארשל כך שהשטח כולו הפך סטרילי ואפשר למתחרים ללחוץ את רגל ימין מבלי לפחד מרוכב אופניים תמים או מטייל שאיבד את דרכו.  כך הגיע המהירות הממוצעת של שלישיית החוד לכמעט 90 קמ"ש. מצד שני רשימת הפורשים הגיע לכמעט חצי מהמתחרים...

קבוצתBMW , קבוצת הייצרן הרשמית היחידה באירוע, קטפה שלושה גביעים והוכיחה שיש יתרון גדול כאשר מגיעים כקבוצה מספונסרת כראוי. נני רומא ומייקל פרין לקחו את המקום הראשון אחרי פאנצ'ר ברגע קריטי של סטפאן פטרהאנסל וז'אן פול קוטרט. לקח להם כמה דקות להחליף גלגל, מספיק זמן כדי להבין שכל הדרכים מובילות לרומא... שלקח את המקום הראשון בהפרש של 4 דקות.  במקום השלישי הסתפקו פליפה קמפוס וג'ימה בפטיסטה.

מיצובישי  פרקה את הקבוצה הרשמית וכלי הרכב ששלטו בדקארים האחרונים ללא ערעור נמכרו לידיים פרטיות. העדר תמיכה מסודרת דחק את הפאג'רו איבו מחוץ לגבולות הפודיום והשאיר את ניקולס מיסלין וחואן פלטו במקום הרביעי. מיודעינו רב השנים ונטול ההנעה הקדמית ז'אן לואיס שלסר הסתפק במקום השמיני הכללי על גבי הבאגי.

הזווית הישראלית

 הצוות הישראלי של צביקה כנעני (נהג) וגדעון בן שמואל (נווט) יצא לבאחה ספרד כדי ללמוד עוד קצת על אירועי הראלי באירופה וכדי לטעום את הטעם הנפלא של אירועי ספורט מוטורי תחת תמיכת הרשויות ולא כנהוג במחוזותינו, כמו פושעים. לצביקה זו הפעם הרביעית  מאחורי ההגה במסגרות הבאחה השונות. פעם אחת הוא טרח והביא את הפאג'רו התחרותי מישראל אולם הלוגיסטיקה הנלווית מצד אחד ורמת הכלים הגבוהה שניתן להשכיר במקום הביאה אותו למסקנה ששכירות עדיפה.

הכלה הנבחרת נבנתה ושופרה בסדנת  RallyArt . מדובר על מיצובישי פאג'רו קצר, מנוע בנזין קדמי בעל 300 כ"ס וגיר dogbox מקצועי שנועד לעמוד בעומס התחרויות. במילים אחרות, הצוות הישראלי התכבד לנהוג בכלי אירופאי למהדרין, בלי קומבינות, עיגול פינות או המצאות חדשות. אמנם לא מדובר על כלי מהשורה הראשונה, כזה שמתחרה על המקום הראשון, אבל בהחלט מדובר על T1 כשר למהדרין. ניסיון העבר מלמד שההשכרה אולי מעט יותר יקרה מהשטת רכב ישראלי,  אולם הלוגיסטיקה הנלווית, והצורך לצאת כמה ימים קודם הופכות את השכירות למשתלמת. הנהג והנווט הגיעו לאירוע עם ציוד בסיסי, לבוש תיקני וקסדה, זה הכול, לכל שאר הדברים כבר דאגו להם החברים האיטלקים.

אם כבר בנווט עסקינן,  צביקה גייס את אחד מותיקי ומנוסי הבאח,  גדעון בן שמואל,  כדי לנהל את הקוקפיט. בניגוד לאירועים הנהוגים בישראל כאן משמש היושב בכסא הימני כנהג משנה ולא ממש כנווט. הוא לא מחפש את הדרך על המפה ומורה לנהג לאן הוא צריך לפנות, תפקיד נהג המשנה כולל הקראת המסלול מספר הדרך, ניהול הזמן מחוץ למקטעים המדודים והרגעת הנהג בעת הצורך כדי להימנע מטעויות קריטיות ובעיקר להשאר רגוע. אין ספק שאם מחפשים מישהו בתפקיד הרגוע - גדעון הוא הכתובת.

לעבודה הלוגיסטית המעטה שלא כלולה בעסקה - בעיקר הגשת מים קרים בזמן ה-service - התגייסו למשימה יובל מלמד עם עבר ארוך של מרוצי ראלי בארץ ובחו"ל, שי שמעוני עם כמה מירוצי באחה ברזומה ודודי לזר איש "כל-גדר", שעליו ועל הסובארו שלו נשמע בעתיד הקרוב. השמועות אומרות שגם פונפונים היו שם אבל אין הוכחות מצולמות.

הנציגים הישראלים לקחו את המקום ה-32 בדירוג הכללי. הצוות סבל מהחום היוקד ששרר בזמן האירוע (מתברר שגם באירפה חם) ונאלץ לבצע עצירות יזומות לצורך התרעננות (וכאן במערכת ג'יפולוג שואלים: שולם כל כך הרבה על רכב שכור, לא יכולתם לוודא שיש מזגן?). חוץ מזה צביקה וגדעון השתמשו בניסיונם הרב מעשרות תחרויות ובעזרת נסיעה שקולה ורגועה התגברו על המסלול הקשה שגבה את פרישתם של כמעט חצי מהמשתתפים. כרגע הפנים קדימה והכיוון הוא באחה פורטוגל שיערך באוקטובר, מחזיקים לכם אצבעות...