קרוס קאונטרי טרופי יבנאל 2010 - סיכום ותמונות

יום שישי - פרולוג (דיווח אסף קציר)

יום אביבי באמצע החורף המוזר הזה שלנו. על עמק הירדן מוטלת שמיכה ירוקה. ירוק בהיר, מכאיב לעיניים. ירוק של עלים טריים שזה עתה נבטו. ירוק של אחרי גשם. את השמיכה הירוקה חותכות צורות גיאומטריות של חום. חום עשיר, רווי, מרגיע. חום של אדמה כבדה ספוגה מים. חום של אחרי גשם. מהמצפה שאחרי צומת אלומות, עמק הירדן נראה שלו. חום, ירוק, וכתמים מבריקים, מתנוצצים, של תעלות מים, נחלים, ברכות. הקווים חדים, ברורים. כאן שדה חרוש, כאן שדה שנבט, כאן חורשה, כאן שביל, כאן ערוץ מים.

וביום שישי אביבי באמצע החורף המוזר הזה שלנו, כשמתקרבים, הכל עומד להתערבב. זה מתחיל בשיירה שמתמקמת בחורשה על גדת נחל. שלווה. אוכלים, מדברים, מביטים במפות ומסמנים סימונים. ואז רעם מנועים. צמיגי ענק מסתובבים. והירוק מתחיל להתערבב עם החום. והחום עם המים, ובוץ. בכל מקום בוץ. וענני קיטור. וצעקות, זעקות, יללות אזעקה. ברוכים הבאים לפרולוג הארוע הפותח של ליגת מסעות העבירות קרוס קאונטרי, חורף שנת 2010.

הפרולוג, בתעלות המים שבין בית זרע לדגניה, נותן לצוותים הזדמנות במתנה, לניסוי כלים אחרון לפני תחילת התחרות, מחר. רשמית, מטרת הפרולוג הוא לקבוע את זמני הזינוק לתחרות, אבל מעשית, הפרולוג הוא מתנה לצוותים, שחלקם הגדול קצת חלודים. אימון אחרון בתנאי אמת, אם תרצו, או התחרות שלפני התחרות. הליגה השנה מקדמת בברכה כמה צוותים חדשים. את הראשון אנחנו פוגשים על גדת הנחל. בנחל מתחתינו, זעקת שמונה בוכנות המפלסות את דרכן בעזרת צמיגי ענק. ואז, במעלה הגדה התלולה, מופיעים ארבעה זרקורים בגוון ניקל. אחריהם שלושה צופרי אוויר מבריקים לא פחות (עם צליל של אוניה, למי שמתעניין), אחריהם עוד רביעיית זרקורים, ועוד אחת. עוד רביעיית זרקורי ניקל בצדדים משלימה את הלוק. בקטגוריית האקסטרים, דודי הידוע כ"ברוך המסגר", על המפלץ האלוף אותו קנה מגיא רפאל, פרוג'יפ, והעביר אותו סדנת "פימפ מיי מונסטר". קצת צבע אדום, קצת פרטים בניקל מבריק. מדליק.

ויש גם כמה ג'יפים חדשים – גילי בשטח, בסופה שחורה, מבניה עצמית, על קוילאוברים ארוכי מהלך וסרנים גיבורים, עובר את הפרולוג באלגנטיות, עבודת צוות יפה ורכב שמנגן על המכשולים. קובי- קומבינה, בסמוראי- קומבינה, עם מנוע 1600 וסרני טויוטה, מסתבך בתחילת הפרולוג, עם כבל מצמד שבור המתוקן במקום באלתור יפה, נזילת שמן הגה ונוסף לכל התחממות. הטרה-טריפ שלא אופס לא עוזר, וההחלטה נופלת לפרוש מהפרולוג. "נזנק אחרונים מחר, לא נורא". גם שמעון ראובן, לשעבר צוות ניר, ברכב חדש – ה"עיט" של אספיר לשעבר שעבר הסבה לרכב עבירות בחסות ינוביץ'. שמעון לא בוגד במסורת ההתהפכות אחת ליום, אך הפעם מחליט לגמור עם זה כבר בנסיעה המנהלתית לפיטס, עוד לפני הפרולוג. גם הוא עובר את הפרולוג יפה, הניסיון- ניכר.

והצוותים הישנים- חלקם עוד צריכים להוריד חלודה, חלקם סתם לשפר לקראת מחר. שי משה וחזי בצלאל, “יוסי במות", נתקלים בבעיית מנוע כבר בהתחלת הפרולוג אך לא מוותרים, ולמרות כל הבעיות מתקדמים יפה ובנחישות עד למכשול האחרון, לפניו הם מבלים זמן רב מאוד עם מכסה מנוע פתוח. צוות "מתלם" החדש, רפי כהן ב"צפרדע-הונדה", סובל מחדירת מים לידית ההילוכים המקורית, ופורש מהפרולוג לטובת שיפור האיטום למחר. צוותי האדוונצ'ר סובלים לא מעט במכשולי המים העמוקים, והחלודה בעבודת הצוות ותרגולות החילוץ, תעבור עד מחר, אנחנו מקווים.

יום שבת – סטייג' מדוד

התכנון בתחילת היום כלל שני מקטעים מדודים בני כ25 ק"מ. המתחרים הוזנקו למקטע הראשון וגילו, יחד עם הצוות המארגן, שתוכניות לחוד ומעשים לחוד. הסטייג' הראשון גבה קורבנות בפח, בשמן, ובעיקר בזמן, והמרוץ קוצץ לקטע מדוד בודד. התחרות החלה במחצבה המוכרת סמוך לשרונה שהפכה כבר בהתחלה ל"חאפרלאנד". בזה אחר זה הוטעו המתחרים על ידי המרשלים שתדרוכם לקה בחסר. המכשולים עצמם נראו כמו אוטוסטראדה משוטחת היטב שגם רנו מגאן ליסינג עובר ללא מאמץ ובזמן סביר. הטיול הקליל בתחילת היום לא רמז על המשכו. המסלול לא פספס אף חריץ עמוק באזור יבנאל. אחד-אחד נאספו המתחרים אל מכשוליהם, בחלק מהמקרים נרשמו התהפכויות מרשימות ומי שלא טרח להתהפך שרט את האוטו מכל כיוון אפשרי. מבנה המסלול כלל בעיקר נקיקים עמוקים. כל תקיעה של צוות במכשול השאירה את שאר הצוותים להמתין לחילוץ המעכבים, דבר שעלה למתחרים זמן רב ויקר.

בית הקברות של יבנאל התעורר לבוקר רועש במיוחד כאשר כל צוותי התחרות מלווים בעשרות צופים עטו על הנקיקים שמעל המושבה המנומנמת. ראשון תקפו את המכשול צוות גילי בשטח. במרכז המכשול החליט הצוות לאבטח עצמו לסלע גדול בעזרת הכננת האחורית וזאת על מנת למנוע נפילה לבור במרכז המכשול. מסתבר שהסלע הענק החליט להמשיך יחד עם גילי ושמוליק בדרך למטה ותזוזתו גרמה לג'יפ המשופר לנעוץ את אפו בבור כאשר הגלגל השמאלי תקוע עמוק ולא מאפשר תזוזה. לאחר שחילוץ לאחור נכשל וחילוץ לפנים בעזרת צוות יוסי במות כשל גם הוא גויסה המפלצת האדומה של מסגריית ברוך יחד עם האבא הגאה גיא רפאל, המלאך הגואל דני פרל ותוך התעלמות בריאה משאר ה"יועצים" חולץ הג'יפ השחור מהנקיק. לאחר החילוץ הם גילו שכל שמן הגיר נזל דרך המדיד, מותחן רצועה הלך לעולמו ותושבת מנוע קרסה. התושבת רותכה, המותחן הוחלף ושמן גיר מולא. לבסוף הצוות פרש עם דרייבשפט עקום שטלטל את האוטו. אגב, המכשול בוטל.

אקסטרים

שני צוותים בלבד זינקו לאירוע ואחד בלבד סיים. צוות "המתלם", רפי כהן ויובל לאנדשאפט הפכו לצוות חילוץ האירוע ופתחו את הכננת הרבה פעמים כדי לשלוף את כל המתחרים שהפריעו להם בדרך. לחילוץ עצמי הכננת שימשה פעמיים בלבד. צוות מסגריית ברוך שכלל את ברוך המסגר ובנו הצעיר אבי, הגיע כדי ליהנות משבת משפחתית על גבי המפלצת מבית פרוג'יפ, הם פרשו אחרי שנשבר מסב בדרייבשפט.

אדוונצ'ר

אל סצנת התחרות חזרו צוות אספיר במלוא הקיטור. הדר זוהר ונמרוד אופיר כבשו את המקום הראשון בניקוד מושלם. כל המרשלים הוחתמו וכל הנקודות הועתקו. צוות ד.נ. כל גדר עם שי שמעוני ויואב גבע הפכו את הדיסקברי החבוט במכשול הראשון ולאחר ניקוז השמן מהבוכנות והפחת הרבה עשן לבן הקשיש חזר כדי לקחת את המקום השני. צוות יוסי במות של שי משה וחזי בצלאל פרקו שני גלגלים, חילצו הרבה מתחרים ולקחו את המקום השלישי כל הדרך לאילת.

עוד משתתף ותיק שחזר מהכפור הוא שמעון ראובן שיחד עם עומר פרל וסופה משופרת הקימו את צוות ינוביץ'. קורונה פיניון שנשבר בפרולוג סופק על ידי הספונסר עוד באותו הלילה והוחלף כדי לאפשר לסופה להגיע לקו הסיום. צוות לנדרובר גבע סבלו מבעיות חשמל וכננות מושבתות דבר שחייב אותם לחלץ בעזרת רגל ימין כבדה ולמרות זאת הלנדרובר/סונומה שלהם עמד במשימה. רדיאטור מודיעין גילו שנסיעה ללא ברגיי זרוע הגה מקשה קצת על כיוון הנסיעה. הם "השאילו" ברגים מהצד השני אולם זה הספיק להם בקושי לסיים את המסלול ללא מעבר במכשולים.

סטנדרט

מתחרי הסטנדרט הופתעו לגלות שהם עלו כיתה מבלי לדעת על כך. התברר להם שהם שותפים לרוב המכשולים של הקטגוריה מעליהם דבר שהשאיר חותם עמוק על הפח מסביב לרכב. צוות "התימנים" אודי מזרחי, צחי מדהלה ואדיר מזעקי, התהפכו ביער מנחמיה ולאחר שחזרו לעמוד על הגלגלים הם דילגו את הסמוראי החבוט עד למקום הראשון. צוות DBM של דודי בר-מואב ושי חודרה על גבי הסמוראי/פולאריס הכחול סיים את האירוע על ההנעה האחורית בלבד ועם מקום על המדרגה השנייה בפודיום.

עובד ארזי גייס נהג אחר מצוות ניר 2 לעמדת הנווט, בני פרץ ויחדיו הם אכלסו את המדרגה האחרונה בפודיום. אבי גולן, הנהג של צוות ביטחה, החליט לוותר על מכשול כדי לשמור על שלמות הסופה, אור גולן הנווט נאלץ לוותר כדי לשמור על שלום בית ושלום פח. עקב הקנס הם דורדרו למקום הרביעי. אורן אברהמי ועדי שפר חברו יחד לג'יפ הפייב הירוק והראו שיחד עם הרבה שקט ושלווה אפשר לסיים אירוע כאסח שכזה.

בסיום האירוע המתחרים חזרו בנסיעה מנהלתית לשער הגולן, חלקם נגד כיוון התנועה של המתחרים שזמנם עדיין נמדד. גם אם הוחלט לקצר את המסלול אין הצדקה לנסיעה שכזאת.

הרבה דברים שופרו באירוע הזה. נקודת טיפולים מסודרת, נקודות תדלוק מוגדרות וכרטיס זמנים "כמו באירופה". מצד שני, דברים רבים עדיין חורקים בקול צורם. יותר מדי ערעורים הוגשו בסוף היום ואנשים רבים חשו ממורמרים, מרשלים לא תודרכו כראוי וחלקם אף נעדר ממקומם, שיפוט לא שקוף ולא ברור שעורר הרבה סימני שאלה וטכס סיום שהתעכב הרבה מעבר לזמן הגיוני.

לסיום, מספר מילות ביקורת בונה. לספורט המוטורי אין קיום ללא קהל. למי שלא הבין ספונסרים לא משלמים אם אין חשיפה ואם קהל לא יגיע לאירועים הללו כנראה שחשיפה לא תהיה. אם מארגני האירועים לא ישכילו לארגן הסבר מסודר לנקודות העניין במסלול ימשיך הקהל (הכולל צלמים וכתבים - כמונו) להסתובב בין המתחרים ולהפריע, והספונסרים ימשיכו "ליהנות" מהסודיות.