כשצריך לתרגם את מומנט המנוע לתנועה בתנאי אחיזה רופפת בשטח טכני קשה, מה שאתם רוצים - צריכים - זה דיפרנציאל ננעל. זה הדבר האמיתי. את זה כולם כבר יודעים, הנושא נטחן לעייפה בג'יפולוג החל מהיום הראשון לקיומו של האתר (הכתבה הראשונה באתר - עברו 10 שנים - הייתה מדריך ג'יפולוג לנעילות דיפרנציאל). כבר מהמאה הקודמת אין ויכוח על חשיבות ונחיצות הנעילה ברכבי שטח שנוסעים בשטח קשה-עבירות, אבל סביר מאד להניח שאלה מכם שמתחילים את קריירת השטח על אחד מה-SUV החדישים, לא ידעו על מה מדובר בכלל, כי רובם מצוידים במערכות בקרת אחיזה אלקטרוניות שמחקות, בהצלחה כזו או אחרת, את פעולת נועלי הדיפרנציאל המכאניים. ככה זה היום בטויוטה לנדקרוזר, ניסאן פת'פיינדר, ג'יפ גראנד צ'רוקי, לנדרובר דיסקברי 2 ודיפנדר החדש, מיצובישי פאג'רו והאנטר ועוד ועוד. אפילו רוב הג'יפונים. כלים אחרים מצוידים בדיפרנציאל ננעל, בד"כ אחורי, כציוד מקורי מהיצרן – פאג'רו Q וקינג, טויוטה פראדו, טויוטה היילקס, מיצובישי מגנום והאנטר (בדגם הבסיסי) וניסאן נבארה. מתי מעט מצוידים בטוב שבכל העולמות – גם בקרת אחיזה, גם נעילה אחורית – לנדרובר דיסקברי 3 ו4 וריינג' לדגמיו, ג'יפ רנגלר, האמר H3.
בכל המקרים הללו מדובר על נעילה אחורית נשלטת. כזו שאפילו בנהיגה בשטח, ברוב המוחלט של הזמן אינה מופעלת כלל, ושבתשעים אחוז של תרחישי ה"עבירות" בטיול תספק מענה הולם לכל הדרישות. בשאר הזמן, ייהנה הנהג מדיפרנציאל אחורי "פתוח" ומהתנהגות כביש ושביל צפויה, בטוחה ונעימה. ומה עם אותם אחוזים של תרחישי עבירות קשה שמעבר ליכולתה של נעילה אחורית לדחוף את הרכב מעבר למכשול? כאן נכנס לתמונה הדובדבן שעל הקצפת – נעילה גם לדיפרנציאל הקדמי.
אין צורך לטחון שוב את עקרונות הפעולה, היתרונות המרובים והחסרונות המועטים, אבל יש צורך מובן בהחלט להזכיר שלהבדיל מהדיפרנציאל האחורי, דיפרנציאל קדמי נעול משמעותו בעיקר השפעות על תפקוד וקלות ההיגוי, שדחפו רבים וטובים במשך שנים רבות, להימנע מנועל אוטומטי ולהתקין בדיפרנציאל הקדמי אך ורק נועלים נשלטים.
אנחנו העדפנו מאז ומעולם נועלים אוטומטיים פשוטים, חסונים וזולים משמעותית בסרן האחורי של הג'יפים שלנו, והניסיון המצטבר של רבים מאיתנו הוכיח שלמרות מה שחושבים ולמרות כל הדעות הקדמות, אין שום בעיה אמיתית בנסיעה גם עם נועל אוטומטי קדמי.
מצד שני – בג'יפ נעול אוטומטית מלפנים, מסיבות של קלות היגוי ושמירה על חיי תיבת ההעברה, תמצאו את עצמכם נוסעים בשטח ברוב הזמן בהנעה אחורית בלבד, כאשר הנעילה האחורית מתגברת גם בהנעה 2X4 על רוב המכשולים, ורק במקומות המועדים לפורענות, אנו משלבים 4X4, עוברים בקלות, אבל במשך כמה וכמה שניות נאלצים להיאבק בהיגוי שמתקשה ו"נלחם" – כי ככה זה עם נעילה קדמית. גם קוטר הסיבוב בשטח נפגע קשות. התמרון במעלות מפותלים כמו מעלה שחרות או מעלה יאיר למשל, הופך למטרד קל. לא בעיית עבירות חלילה, אלא בעיית תמרוני קדימה-אחורה תכופים ומעצבנים כי הדיפרנציאל הקדמי הנעול מגדיל מאוד את קוטר הסיבוב ולא תמיד מאפשר לרכב לפנות כיאות. בקיצור – נעול אוטומטי קדמי הוא זול, אמין ועמיד, וכמובן אפקטיבי מאוד וסך היתרונות גדול משמעותית מסך החסרונות, אבל אבסולוטית זה לא פתרון מושלם.
גם גדולי החסידים של נעילות אוטומטיות, כמוני למשל, מודים שאם התקציב לא היה פקטור, היו מתקינים נעילות נשלטות ונהנים ממאפייני התנהגות סלחניים ונעימים, מהיכולת לנסוע ב4X4 בכל סוגי השבילים ואפילו על כביש, וגם לא היינו חוששים לתת לאחרים לנהוג בג'יפ... בקיצור – שדרוג מוחשי באיכות החיים.
כל נעילות הדיפרנציאל הנשלטות לסוגיהן, הן בסופו של דבר מנגנון מכני. ההבדל העיקרי ביניהן הוא בשיטות לשלוט בנעילה. בואו וניתן בהן סימנים:
מכאנית, ע"י כבלים ומנוף/ידית בתא הנהג: דוגמת הנעילות המקוריות בדגמי מרצדס G הישנים. השם המוכר ביותר מבין נעילות האפטרמרקט נשלטות הכבלים הוא נעילת OX האמריקאית.
חשמלית – הפעלה חשמלית על ידי מתג בתא הנהג ומנוע קטן על בית הדיפרנציאל – נמצא את השיטה הנ"ל כציוד מקורי בכלים היפניים כמו פא'גרו, פראדו, פטרול, היילקס, מגנום ועוד. נועלי אפטרמרקט נשלטים חשמלית כבר קיימים כמה שנים בשוק אך עדיין אינם כה פופולאריים, והיותר מוכר מביניהם הוא הדטרויט E-LOCKER.
ואקום – נעילה המופעלת באמצעות לחץ-ואקום מהמנוע, דוגמת "מקסי דרייב", אותה נמצא מותקנת בעיקר בלנדרוברים למיניהם.
פניאומאטית – הכוח המניע של מנגנון הנעילה הוא אוויר דחוס המגיע מקומפרסור קטן. השם המוכר ביותר כאן הוא ARB האוסטרלי, שיש לו אפליקציות לרוב רכבי השטח בעולם. זהו גם השם המוכר ביותר בקרב משפרי רכבי השטח בישראל. נעילות ARB הן מוצר בשל שלאחר שנים רבות מאוד של שימוש, שינויים ושיפורים, הגיעו למצב של כמעט מונופול בשוק בעולמי כמו גם המקומי, עם מוצר טוב ומוכח.
להבדיל מהנעילות האוטומטיות כמו דטרויט, לוקרייט, איזי-לוקר ואוזי-לוקר, שהמבנה הפשוט והחזק שלהן הוא חסין-תקלות כמעט לחלוטין, הנעילה הנשלטת על ידי לחץ אוויר התגלתה כברייה מורכבת הרבה יותר. יש בה חווטים, מתגי הפעלה, מדחס חשמלי, צנרת אוויר וטבעות אטימה עדינות, ותקלות היו, ישנן ויהיו גם בעתיד. חלק מדגמי הנועלים של ARB התגלו כלא מוצלחים בלשון המעטה (למשל, הנועל מהדגם הישן לסרני דנה 30), עברו מקצי שיפורים עד שהגיעו לרמת אמינות טובה. אך נקודת התורפה העיקרית של נעילות ARB הייתה ונשארה מחיר גבוה, שהוליד גל של חיקויים והעתקות. המחיר היה כמובן זול בעשרות אחוזים, אבל האיכות הייתה בהתאם.
בולסטר? מי זה בולסטר?
אני מודה שחששתי לא מעט כאשר התבשרתי שאני וסופתי עומדים להיפרד מהלוקרייט הישן והטוב ולהיות שפני ניסיונות לנעילה קדמית נשלטת חדשה של בולסטר. מדובר אכן על העתק של נעילת ARB, מוצר דומה מאוד אבל לא האורגינל האוסטרלי. מה אני צריך את זה? הרי אני טכנופוב ידוע, מתעב מנגנונים מורכבים שעלולים להיכשל ברגע האמת, גם בנעילת ARB המקורית אין לי יותר מדי אמון, על אחת כמה וכמה בנעילה עלומת שם המיוצרת, שומו שמיים, בסין... אבל הנעילה של בולסטר מבטיחה להיות סיפור אחר ושונה.
מיודענו שי פלג, שעבד שנים רבות כאיש טכני בחרה המייבאת את ARB לישראל, יצא לדרך עצמאית כיבואן ומשווק של שיפורים לרכבי שטח תחת שם מותג חדש – Bolster. חלקם, כמו נעילות וכננות, מיוצרים עבור המותג בלעדית על פי מפרט טכני קשוח שהוגדר ליצרנים בסין, והתוצאה הסופית נראית טוב, חסונה ומעוררת אמון. כל חלקי הנעילה מחוסמים, עיבוד המתכת נראה ברמה טובה. גוף הנעילה (הקייס) בנוי מחתיכה אחת, הסטליטים וחלקים אחרים בנועל הזה גדולים ומסיביים יותר, ולא רק למראית עין, מאלה שבמוצר של ARB. החשש העיקרי שלי ושל רבים, כך אני משער,
הנעילה מסופקת בשתי קופסאות קרטון רבועות – אחת מכילה את מנגנון הנועל ואת המסבים שלו, השנייה את מדחס האוויר שנראה אחד לאחד כמו זה של ARB, אבל עם שיפור חשוב – ונטיל קטן לשחרור האוויר במקרה של תקלה. צנרת האוויר המסופקת עם הנעילה איכותית ועמידה, מתגי ההפעלה זהים אחד לאחד, מאותה תוצרת בדיוק (מלבד כיסוי של בולסטר בצבעי אדום-ירוק שיסופק החל מהמשלוחים הבאים). נקודת התורפה היחידה בינתיים היא המסבים הסיניים המסופקים עם הנעילה, שאינם באיכות גבוהה מספיק, ושיבואן בולסטר לא משתמש בהם אלא מרכיב ללקוח מיסבים איכותיים של KOYO , SKF או תוצרת באיכות גבוהה מקבילה. החל מהמשלוחים הבאים, יסופקו הנעילות כשהן כוללות את המסבים האיכותיים.
נקבע לנו תאריך להתקנה, ובבוקרו של יום רביעי שמשי, יצאנו לדרך. לאחר כשעה התייצבנו בסדנת "פרוג'יפ" שבנשר הסמוכה לחיפה. גיא רפאל מקבל את פני עם כוס אספרסו, ולפני שהסופה עולה על הליפט ומופקדת בידיו של אלי המתקין, אני מספיק להתרשם מהסופלצות שבחצר. הסופה שלי על צמיגי 31 אינץ', שיש טוענים שהיא גבוהה, נראית לידם כמו ג'יפ-צעצוע... טוב, נו. הכל יחסי בחיים, מסתבר.
בינתיים אלי מעלה את הסופה על הליפט ומתחיל לפרק בזריזות את הגלגלים הקדמיים, מסיר את הקליפרים ואת הדיסקים הקדמיים , פותח את הנאבות ושולף החוצה את הציריות. הבאים בתור הם מוט השפור ומכסה הדיפרנציאל הקדמי שנפתחים, השמן מנוקז החוצה, אלי מפרק את הקסבות ושולף החוצה את מנגנון הדיפרנציאל הקדמי – במקרה שלנו, הקורונה והקייס המקורי של דנה 30 שמכיל בתוכו נעילת לוקרייט. לאחר הוצאת הדיפרנציאל, אלי קודח בחלק השמאלי העליון של הביצה את החור שבו ירכיב את פיית כניסת האוויר. עם סיום הקידוח מנקים היטב-היטב את חלל הביצה מהשבבים, כדי שלאחר סגירת כל העסק, לא יתערבלו בשמן ויגרמו נזק לנעילה, לקורונה ולפיניון.. כעיקרון, אפשר להרכיב עכשיו את הקורונה על מנגנון הנעילה ולהכניס לדיפרנציאל, אבל מכיוון שאנחנו לא מעוניינים להשתמש במיסבים הסיניים המסופקים עם הנעילה, נצטרך להמתין שעה-שעתיים עד שיגיעו המסבים האיכותיים יותר ששי הזמין. את הזמן הזה מנצל אלי כדי להתקין את הקומפרסור, על החלק הפנימי-עליון של כנף קדמית צד ימין. אלי מעביר את החיווט החשמלי דרך הפתחים שבקיר האש לכיוון הדשבורד, שם יקדח ויעצב באמצעות סכין את הפתחים בהם יותקנו מתגי ההפעלה. במקרה שלי – זהו המקום המקורי המיועד על ידי תע"ר למתגי הפעלה של חלונות חשמליים בסופה עם דלתות מתכת. מכיוון שבסופה פתוחה מדובר, הם מתאימים מאוד למתגי ההפעלה של המדחס + נעילה אחת. צנרת האוויר מנותבת לרוחב קיר האש, לכיוון צד שמאל, משם היא תרד אל הביצה מלמעלה, בצמוד לצינור הנשם. חשופה פחות להיפגעות מענפי עצים וקוצים – הגורם הראשי לדליפות אוויר ולתקלות בהפעלת נעילות פניאומאטיות. לסיום, מרכיב אלי צינור שרשורי מפלסטיק על כל חלקי הצנרת, להגנה נוספת, וקפיץ מתכתי גמיש שמגן על חיבור צינור האוויר לפיית הכניסה לביצה.
לאחר שהקורונה מחוברת היטב לנעילה, מורכבת טבעת האטימה למקומה. עניין פשוט לכאורה, אך דורש מיומנות ועדינות שכן הטבעת בעלת חתך X עדינה להפליא וכל שריטה או פציעה שלה תגרום לדליפות אוויר ולתפקוד לקוי/אי תפקוד של הנעילה. על מכלול הנעילה המושלם מורכבים המסבים החדשים והיא מורכבת בתוך בית הדיפרנציאל. מכיוון שבפיניון לא נגענו, תהליך הכיוון לעיתים קרובות אינו נדרש - אך אלי מוודא שהכל תקין. זה הזמן ללטש ולנקות היטב את מכסה הדיפרנציאל הקדמי, למרוח משחת אטימה ולסגור את הדיפרנציאל. הציריות מוחזרות למקומן ביחד עם הנאבות, הדיסקים הקדמיים והקליפרים. שמן גיר טרי ממולא בדיפרנציאל, הגלגלים מורכבים למקומם.
לבסוף מצאנו כמה סלעים בגובה הגלגל שטיפוס עליהם מצדיק ומצריך הפעלת הנעילה. לחיצה על מתג הקומפרסור משמיעה את הטרטור המוכר במשך שתיים-שלוש שניות עד שנבנה לחץ אוויר מספק, ואז לחיצה על הכפתור השני נועלת את הדיפרנציאל, (אפשר גם ללחוץ על שני המתגים בו זמנית). אני משחרר קלאץ' בזהירות, והג'יפ הנעול-כפול מטפס על הסלעים בקלילות בסל"ד סרק, ממש כמו שאני מורגל לאחר שנים על שנים עם לוקרייט. עכשיו אנחנו על הסלע, וכיבוי מתג הנעילה משחרר את האוויר הדחוס בקול נשיפה אופייני. אני מפעיל את הנעילה שוב וממתין כמה דקות, כדי לאתר דליפת אוויר אפשרית. ואכן, דקה שתיים וחצי סיגריה לאחר מכן, שוב נשמע הטרטור, הקומפרסור מופעל כי לחץ האוויר במערכת ירד – דליפת אוויר קטנטונת, שאנו מאתרים מיד בפרשוסטט שעל הקומפרסור. לא משהו שמפריע לפעולתה התקינה של הנעילה, אבל בכל זאת – זה לא צריך לקרות, בטח לא עכשיו, בכל אופן. נוסעים חזרה לסדנא, להחלפת הפרשוסטט באחד חדש מהקופסא, בודקים פעם ופעמיים, וכעת אין יותר דליפות במערכת. יומיים אחר כך, אני יוצא עם קבוצת חברים לגיחה דרומית עתירת שבילי דיונות וטרשים מהירים שמחייבים נסיעה ב4X4 HIGH לאורך זמן, אבל גם לא מעט משחקי עבירות. כמה מדרגות עפר, מדפי אבן ואפילו כמה תעלות נ"ט שאני צולל אליהן עם הסופה כאותו קמיקזי מטורלל, רק כדי לנסות לטפס מהן החוצה – צריך לזכור שאני לא מצייד עוד בלוקרייט והדיפרנציאל הקדמי לא נעול, ולפני כל טיפוס מאתגר שיש לגביו ספק, צריך לעצור לשנייה-שתיים, לנעול קדמי, לטפס החוצה ומיד לשחרר - כדי שלא נשבור צלב או ציריה חס וחלילה, כי הנועל הנשלט לא מרצ'ט ולא משתחרר מעצמו. בסך הכל – ולמרות שסוף שבוע אחד בשטח אינו מהווה אינדיקציה מוחלטת, אפשר לומר שהתרגלתי. נעילה קדמית נשלטת זה נחמד, בעיקר כי היא מאפשרת "להיות עם ולהרגיש בלי". הסופה בהחלט ידידותית יותר, בעיקר ב4X4 על שביל. מכיוון שמדובר ברכב יומיומי שנוסע לעבודה ולקניות, מסיע ילדים ומטייל/משתעשע בשטח בסופי שבוע, נוכל לקבל ממנו אינדיקציה טובה על התנהגות ועמידות הנעילה של בולסטר בחיים האמיתיים ולאורך זמן. סיכום ביניים חודש אחרי, במהלך שעשועי סופ"ש הנעילה הופעלה עוד פעם או פעמיים. ואני מקפיד להפעיל אותה לפחות אחת לשבוע, סתם ככה – מפעיל, נועל ומשחרר, כדי לוודא שהכל בסדר. עד כה מכלול הנעילה וכל מה שסביבה מתגלה כתקין. ויברציות שהתגלו במהלך נסיעה מהירה על כביש בחזרה מטיול בדרום העלו חשדות שמשהו לא תקין אבל לאחר שעברתי בקפדנות על כל מכלול ההנעה הקדמית, גיליתי חופש גדול בגל ההינע הקדמי, שמקורו התברר כנעוץ בבלאי חריג של הגל, שהוא עצמו בן 8 חודשים בלבד (תמונות של החורבן בשרשור דריישפט קדמי לסופה). בנסיעה ללא גל הינע נעלמו הויברציות. כמה ימים אחר כך הוחלף גל הינע (תודה רבה לקובי ששלח לי גל תקין במצב מצוין) והג'יפ חזר לנסוע היטב ללא כל ויברציות. נכון להיום, מכאנית אנחנו מסודרים, אבל עדיין נותרה מחלת ילדות אחת שקשורה בהתקנת הנעילה - מסתבר שלצורך התקנת המתגים (המוארים בלילה) נמשך חוט הפלוס ממתג הפעלת האורות של הסופה. כל בעל סופה יודע שכל מכלול החיווט והמתגים המקורי בסופה אינו מהאיכותיים ביותר, ולאחר התקנת הנעילה נתקלנו בתופעת שריפה חוזרת ונשנית של פיוז האורות הראשיים, ואני נותרתי ללא אורות. במסגרת תיקון עזרה ראשונה זמני, חבר חשמלאי ניתק את חוט הפלוס הנ"ל, ונצטרך להגיע לפרוג'יפ כדי להתקין מחדש את הנ"ל בצורה מסיבית ואיכותית יותר שלא תגרום לבעיות בהפעלת האורות. יש לציין שתיקון פשוט יחסית מעין זה יוכל להתבצע גם בסדנאות אחרות במרכז שיבואן בולסטר עובד מולן, אבל בשלב זה אנו מעדיפים שמתקין הנעילה הוא זה שיבצע את התיקון, למרות שזה כרוך בנסיעה ארוכה מחולון לחיפה. על החיים עם נעילת הדיפרנציאל של בולסטר אני אמשיך לבדוק ולדווח בהמשך, ואתם, הישארו בהאזנה... קריאה נוספת: מדריך ג'יפולוג לנעילות דיפרנציאל מדור שיפורים לJeep - בו תמצאו כשש כתבות על התקנת דיפרנציאלים אוטומטיים בסרני סיקסים וסופות. |