דאקאר 2011 - סיכום

זהו, זה נגמר, מסע של שבועיים בצד ההפוך של כדור הארץ הגיע לסיומו והמנצח, המפתיע יש לומר, של ראלי דאקאר במהדורת 2011 הוא נאסר אל-עטייה מקאטאר. מפתיע כי בורסת ההימורים הייתה כמעט נעולה על ניצחון של קרלוס סיינז.

שועל המדבר מקטאר זכה בניצחונו הראשון בראלי דאקאר לאחר מאבק צמוד ורצוף עם סיינז, כאשר שמר על מהירות ועקביות לאורך כל התחרות, מנצח ארבעה קטעים במהלך הראלי ומסיים 49 דקות לפני הנהג שסיים לבסוף במקום השני, הדרום-אפריקאי ז'יל דה-ווילייר, מנצח הדאקאר של 2009.

סיינז, שבשלב מסוים כבר כולם היו בטוחים שיזכה לטפס אל המדרגה הגבוהה על הפודיום, סבל מטעות ניווט בקטע השמיני של התחרות, טעות שגרמה לו לשקוע בדיונות החול הגבוהות ועלתה לו בזמן יקר. כאשר ניסה לשוב ולתקן את אובדן הזמן, תוך שהוא לוקח סיכונים בנהיגה, גרם לפולקסווגן הטוארג שלו נזקים בקטעים העשירי והאחת-עשרה, בעיקר למתלים הקדמיים מה שהוסיף לזמן האבוד ובסופו של דבר השפיע גם על התוצאות בסיום.

לרגע לא היה ספק מה יהיה הרכב הפודיום בדאקאר, למרות שבתחילתו היה זה סטפן פטרהנסל, הלוחם הבודד של קבוצת X-RAID, עם ה-BMW X3 שניסה עוד איכשהו להשיג משהו מול קבוצת פולקסווגן. ככול שהראלי התקדם, כך הנהג הצרפתי איבד זמן יקר, סבל משרשרת של תקרים שדרדרו אותו במורד הדרוג הכללי וסיים לבסוף "רק" במקום הרביעי, כנהג הטוב ביותר שאינו נוהג על טוארג.

את המקום החמישי בראלי תפס נהג המרוצים הפולני כריסטוף הולובצ'יץ', גם הוא ב-BMW X3  שהחל את התחרות בזהירות, תוך שהוא מחליט להגביר קצב בהתאם להתפתחויות בראלי. הולובצ'יץ' הצליח בסיומו של הראלי להקדים את הנהג הרביעי של קבוצת פולקסווגן, מרק מילר האמריקאי, שסיים שישי לבסוף. מילר, היה זה שסייע לקרלוס סיינז בתיקון המתלה השבור.

אחד האירועים הביזאריים של הראלי התרחש דווקא ביום המנוחה של המתחרים, כאשר קבוצת X-RAID בחרו לבצע עוד מספר נסיעות מבחן עם ה-מיני החדשה שלהם. הטענה מצד הקבוצה הייתה שנסיעות המבחן טרום הראלי היו קצרות ולא אפשרו להם לבחון את המכונית כהלכה. התוצאה של המבחן הזה – נכשל. המכונית התרסקה וסיימה את דרכה בתחרות.

אחד הסיפורים המעניינים של הדאקאר נמצא במקום העשירי ברשימת המסיימים, נהג הראלי הגרמני מתיאס קאלה. קאלה, שבעברו אליפות גרמניה בראלי וגם מספר מרוצים במדי מיצובישי באליפות העולם בראלי עם האבולושן, בחר להתחרות בדאקאר השנה עם מכונית באגי של סדנת SMG, סדנתו של נהג המרוצים הצרפתי פיליפ גאש.

ונחזור לאל-עטייה, המנצח הגדול. את תחילת דרכו בספורט המוטורי עשה הנהג מקאטאר באליפות המזרח-התיכון בראלי וזכה במספר אליפויות אזוריות, ובמשך שנים נחשב ליורש של מוחמד בין-סולאיים. אל-עטייה, שמייצג את ארצו במשחקים האולימפיים גם במקצוע הקליעה למטרה, מתחרה במקביל לאליפות הראלי-רייד, גם באליפות העולם בראלי.

יוקרתו של הדאקאר לא עמדה כלל בספק בשנים האחרונות, למרות המעבר לטריטוריה אחרת, יבשת דרום-אמריקה, אך נראה כי הכסף הגדול והמשבר הכלכלי משפיע, הדבר ניכר בעיקר בהרשמתה של קבוצה אחת גדולה בלבד, זו של פולקסווגן. שאר היצרנים בחרו להשתמש בקבוצות חצי-רשמיות. גם בפולקסווגן החלו השמועות במהלך הראלי על כך שלאחר התחרות תערך חשיבה נוספת בדבר המשך ההשתתפות בדאקאר וזאת לנוכח הכוונה של הקבוצה לעבור ולהתחרות באליפות העולם בראלי החל מעונת 2012.

אי אפשר לסכם את ראלי דאקאר ללא התייחסות לצוות הישראלי של יזהר ערמוני ואביב קדשאי. השניים, שבחרו לצאת לראלי עם ה-Desert Warrior מתוצרת אנגלית סבלו לאורך התחרות מבעיות אמינות קשות, בעיות שמנעו מהם להגיע להישגים אותם רצו להגיע. כבר בקטע החמישי של הראלי החלו צרות במערכת הדלק של המכונית, ואליהן הצטרפו בשלב מאוחר יותר בעיות במחשב של הרכב. בשלב מסוים נראה היה כבר שהראלי אבוד מבחינתם ותקוותם הייתה להגיע לקו הסיום, אך תקלה נוספת גרמה להם להגיע באיחור בסיום הקטע העשירי, מה שגרם למארגני התחרות לפסול אותם מלזנק לקטע האחד-עשר והוציא אותם מהתחרות לחלוטין.

אז זהו, הסתיימה לה עוד מהדורה של הדאקאר, הראלי שמתיימר להיות הקשה ביותר מכולם ועד שיחל הדאקאר הבא, בינואר 2012 לנו בישראל נותר להמתין, לא הרבה זמן, לפתיחת העונה שלנו, כאן.